1 00:01:15,173 --> 00:01:17,923 {\an8}‫אני המורה בכיתה, אז נצטרך…‬ 2 00:01:18,006 --> 00:01:20,589 {\an8}‫כן, אני מבינה, פשוט…‬ 3 00:01:20,673 --> 00:01:25,339 {\an8}‫לי ישנה אצל סבא שלה,‬ ‫אז אם זה חייב להיות היום, הוא יבוא.‬ 4 00:01:25,423 --> 00:01:27,631 ‫לידיעתך, הזמנתי גם את פסיכולוג בית הספר.‬ 5 00:01:28,298 --> 00:01:32,798 ‫הפסיכולוג? למה? זאת לא סתם בעיה בין חברות?‬ 6 00:01:32,881 --> 00:01:35,089 ‫זה מה שאנחנו מנסים לברר.‬ 7 00:01:35,173 --> 00:01:37,298 ‫לכן כל הבנות מוזמנות לפגישה.‬ 8 00:01:37,756 --> 00:01:40,881 ‫כן.‬ ‫-כדאי שגם את תבואי.‬ 9 00:01:40,964 --> 00:01:44,964 ‫כן, ודאי. אני ממש אשמח.‬ ‫-יופי. אז נתראה.‬ 10 00:02:12,673 --> 00:02:14,298 ‫באת לראות את הדירה?‬ 11 00:02:14,381 --> 00:02:16,506 ‫ראיתי אותה לא מזמן. היא משופצת.‬ 12 00:02:16,589 --> 00:02:18,839 ‫יש פה אי הבנה.‬ 13 00:02:18,923 --> 00:02:20,923 ‫אתה יודע אם הס בבית?‬ 14 00:02:21,464 --> 00:02:24,964 ‫אין לי מושג. אבל פשוט תיכנסי.‬ ‫הוא לא נועל את הדלת.‬ 15 00:02:25,048 --> 00:02:25,881 ‫בסדר.‬ 16 00:02:28,839 --> 00:02:31,298 ‫הוא אומר שאין לו שום דבר שכדאי לגנוב, אבל…‬ 17 00:02:35,048 --> 00:02:35,923 ‫מה קורה פה?‬ 18 00:02:40,089 --> 00:02:40,923 ‫מה נשמע?‬ 19 00:02:42,089 --> 00:02:43,423 ‫רק עכשיו צבעת.‬ 20 00:02:44,464 --> 00:02:47,339 ‫אמרת שבכל מקרה צריך שתי שכבות, לא?‬ 21 00:02:49,464 --> 00:02:51,548 ‫אבא, אנחנו אמורים לשחק "מונופול".‬ 22 00:02:52,214 --> 00:02:53,214 ‫בוא, מתוק.‬ 23 00:02:56,298 --> 00:02:57,506 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 24 00:02:59,423 --> 00:03:00,339 ‫מה קורה?‬ 25 00:03:00,923 --> 00:03:03,089 ‫אתה לא עונה לטלפון ולא מגיע לתדריכים.‬ 26 00:03:04,089 --> 00:03:05,714 ‫לא. מה הם אמרו?‬ 27 00:03:05,798 --> 00:03:08,339 ‫טכנאי הזיהוי הפלילי לא מצאו כלום.‬ 28 00:03:08,423 --> 00:03:13,464 ‫אנשי המחשבים עוד לא גילו את כתובת ה-IP‬ ‫של מי ששלח את הדיווחים האנונימיים.‬ 29 00:03:13,548 --> 00:03:17,089 ‫והם לא רואים מי שלח‬ ‫את ההודעה עם סרטון הסקס.‬ 30 00:03:17,173 --> 00:03:19,089 ‫היו עקבות בבקתה?‬ ‫-שום דבר.‬ 31 00:03:19,173 --> 00:03:21,214 ‫הרוצח בטח שם לב שהיינו בבית של קויום.‬ 32 00:03:21,298 --> 00:03:24,464 ‫והוא ידע שהיא משתמשת מדי פעם בבקתה ההיא.‬ 33 00:03:24,548 --> 00:03:27,756 ‫אז יש לנו רק את הרמז‬ ‫שמצאנו על איש הערמונים,‬ 34 00:03:27,839 --> 00:03:30,006 ‫טביעת האצבע של הבת של רוזה הארטונג.‬ 35 00:03:30,964 --> 00:03:33,298 ‫כן. אז נצטרך לדבר איתה.‬ 36 00:03:34,839 --> 00:03:36,339 ‫עם רוזה הארטונג?‬ ‫-כן.‬ 37 00:03:36,923 --> 00:03:39,714 ‫הכול סובב סביבה, מההתחלה.‬ 38 00:03:39,798 --> 00:03:41,714 ‫לא יתנו לנו לחקור את רוזה הארטונג.‬ 39 00:03:41,798 --> 00:03:46,048 ‫הנה, תסתכלי.‬ ‫זה סרטון שמצאתי עכשיו. תעיפי מבט.‬ 40 00:03:46,173 --> 00:03:49,006 ‫לא עכשיו. נילנדר רוצה לדבר על ריקס.‬ 41 00:03:49,089 --> 00:03:52,214 ‫סרטון משטרתי מהמקום‬ ‫שקריסטינה נעלמה בו לפני שנה.‬ 42 00:03:52,298 --> 00:03:53,173 ‫תסתכלי.‬ 43 00:03:54,548 --> 00:03:55,839 ‫ליד הילקוט שלה.‬ 44 00:03:58,714 --> 00:03:59,714 ‫איש ערמונים.‬ 45 00:04:12,339 --> 00:04:14,964 ‫צריך ללחוץ שוב על נילנדר.‬ 46 00:04:16,131 --> 00:04:16,964 ‫כן.‬ 47 00:04:20,131 --> 00:04:23,423 {\an8}‫- סדרה של NETFLIX -‬ 48 00:05:04,423 --> 00:05:06,173 ‫לריקס היה ניסיון של 22 שנים,‬ 49 00:05:06,798 --> 00:05:09,714 ‫והוא היה חלק מהתחנה‬ 50 00:05:10,214 --> 00:05:12,464 ‫בדיוק כמו היסודות שהתחנה נבנתה עליהם.‬ 51 00:05:14,673 --> 00:05:19,256 ‫כולנו מושפעים‬ ‫מאובדנו של מרטין ומהחקירה כולה.‬ 52 00:05:22,464 --> 00:05:26,214 ‫אבל אנחנו חייבים לו, לקורבנות ולמשפחותיהן‬ 53 00:05:26,298 --> 00:05:30,506 ‫את מציאת הרוצח, או הרוצחים, ועצירתו.‬ 54 00:05:31,631 --> 00:05:33,173 ‫אנא הצטרפו אליי לדקת דומיה‬ 55 00:05:35,131 --> 00:05:37,756 ‫לזכר עמיתנו‬ 56 00:05:38,631 --> 00:05:39,506 ‫וחברנו…‬ 57 00:05:41,006 --> 00:05:41,881 ‫מרטין ריקס.‬ 58 00:05:49,548 --> 00:05:51,923 ‫ארבעה קורבנות, ביניהם אחד משלנו.‬ 59 00:05:52,006 --> 00:05:54,714 ‫למיטב הבנתי, השרה עלולה להיות הבאה בתור.‬ 60 00:05:55,256 --> 00:05:57,923 ‫המשטרה הקצתה כוחות שמירה. כל אמצעי האבטחה…‬ 61 00:05:58,006 --> 00:06:01,506 ‫וההופעה של בעלה בטלוויזיה…‬ ‫התקשורת תאכל אותנו חיים.‬ 62 00:06:01,589 --> 00:06:04,506 ‫שר המשפטים יושב לי על הגב‬ ‫בגלל טביעות האצבעות.‬ 63 00:06:04,589 --> 00:06:08,131 ‫תיאורטית, טביעות אצבעות יכולות לשרוד לנצח.‬ ‫-אתה לא רציני!‬ 64 00:06:08,214 --> 00:06:09,506 ‫היי, תעזוב אותו!‬ 65 00:06:09,589 --> 00:06:12,381 ‫היי, עצור! ינסן!‬ ‫-מה קורה פה?‬ 66 00:06:12,464 --> 00:06:15,173 ‫ינסן, תפסיק.‬ ‫-הכול באשמתכם.‬ 67 00:06:15,673 --> 00:06:18,589 ‫ריקס מת בגלל הרעיונות המעולים שלכם.‬ 68 00:06:18,673 --> 00:06:20,048 ‫בסדר, מספיק!‬ 69 00:06:20,589 --> 00:06:22,339 ‫אני אישרתי את המבצע.‬ 70 00:06:22,423 --> 00:06:25,464 ‫אם אתה רוצה להאשים מישהו,‬ ‫תאשים אותי. תירגע!‬ 71 00:06:33,089 --> 00:06:34,714 ‫לך הביתה. קח יום חופש.‬ 72 00:06:37,923 --> 00:06:38,756 ‫כן.‬ 73 00:06:40,214 --> 00:06:42,298 ‫נילנדר.‬ ‫-כן, חכי רגע.‬ 74 00:06:42,381 --> 00:06:45,756 ‫אל תעמדו פה. קדימה, יש לנו פשע לפענח.‬ 75 00:06:46,548 --> 00:06:48,673 ‫אני יודע מה אתם רוצים.‬ 76 00:06:49,798 --> 00:06:51,714 ‫אתם רשאים לתשאל את רוזה הארטונג.‬ 77 00:06:52,423 --> 00:06:54,798 ‫דיברתי עם המשרד. הם יחכו לכם.‬ 78 00:06:55,881 --> 00:06:58,756 ‫כדאי שתדעו שהיא קיבלה כמה איומים.‬ 79 00:06:59,631 --> 00:07:02,048 ‫אני מצטער, אבל המידע היה מסווג.‬ 80 00:07:02,589 --> 00:07:05,089 ‫תיקחו את הדו"חות משירותי המודיעין.‬ 81 00:07:13,214 --> 00:07:15,964 ‫הסיפור של סטין מציף את הרשתות החברתיות.‬ 82 00:07:16,048 --> 00:07:18,673 ‫היועצת של ראשת הממשלה התקשרה אליי.‬ 83 00:07:18,756 --> 00:07:21,173 ‫הן ממליצות על הודעה לעיתונות,‬ 84 00:07:21,256 --> 00:07:24,964 ‫שבה תביעי את ביטחונך‬ ‫בכך שהמשטרה תפענח את התיק.‬ 85 00:07:25,048 --> 00:07:26,173 ‫אבל סטין צודק.‬ 86 00:07:26,756 --> 00:07:28,964 ‫יש אי ודאות סביב המקרה.‬ 87 00:07:29,798 --> 00:07:32,423 ‫צריך להפסיק את כל הספקולציות בתקשורת,‬ 88 00:07:32,506 --> 00:07:35,881 ‫כדי לא להגביר את הלחץ‬ ‫על הממשלה ועל משרד המשפטים.‬ 89 00:07:35,964 --> 00:07:38,298 ‫השוטרים פה.‬ ‫-רוזה…‬ 90 00:07:40,006 --> 00:07:41,881 ‫את רוצה לחזור למשא והמתן, נכון?‬ 91 00:07:43,923 --> 00:07:45,923 ‫אני לא יכולה להחליט כרגע.‬ 92 00:07:46,548 --> 00:07:48,423 ‫אני אדבר עם השוטרים קודם.‬ 93 00:07:50,631 --> 00:07:52,464 ‫אלה שלוש הנשים.‬ 94 00:07:54,423 --> 00:07:58,506 ‫לאורה קר, אנה סייר-לסן וג'סי קויום.‬ 95 00:07:58,589 --> 00:08:03,839 ‫אני מזהה אותן מהתקשורת,‬ ‫אבל מעולם לא פגשתי אותן.‬ 96 00:08:03,923 --> 00:08:07,714 ‫הרוצח שלח דיווחים אנונימיים‬ ‫על שלושתן לרשויות הרווחה,‬ 97 00:08:07,798 --> 00:08:10,714 ‫לטענתו הן הזניחו את ילדיהן או התעללו בהם.‬ 98 00:08:10,798 --> 00:08:15,964 ‫למרות הדיווחים,‬ ‫הרשויות לא זיהו את ההתעללות.‬ 99 00:08:16,048 --> 00:08:18,506 ‫כיוון שאת השרה הממונה,‬ ‫ובגלל הטביעות של קריסטינה,‬ 100 00:08:18,589 --> 00:08:23,506 ‫אנחנו מאמינים שאת היעד העיקרי של הרוצח.‬ 101 00:08:23,589 --> 00:08:24,881 ‫הוא חושב שאני אשמה?‬ 102 00:08:24,964 --> 00:08:26,131 ‫יכול להיות.‬ 103 00:08:26,214 --> 00:08:31,673 ‫ייתכן שאותו אדם‬ ‫אחראי לאיומים שקיבלת לאחרונה.‬ 104 00:08:33,256 --> 00:08:36,923 ‫את יודעת מי היה יכול לקרוא לך "רוצחת"?‬ 105 00:08:37,589 --> 00:08:40,964 ‫כבר שאלו אותי‬ ‫את השאלה הזאת, אבל אין לי מושג.‬ 106 00:08:41,048 --> 00:08:42,548 ‫תחשבי טוב, בבקשה.‬ 107 00:08:43,923 --> 00:08:49,048 ‫היה איזה עימות, או בעיה,‬ ‫שבגללו מישהו היה יכול לרצות נקמה?‬ 108 00:08:49,131 --> 00:08:52,631 ‫לא, אין לי מושג. אין לי אויבים אישיים,‬ 109 00:08:52,714 --> 00:08:55,714 ‫אבל המלצתי שיותר ילדים יורחקו מבתיהם‬ 110 00:08:55,798 --> 00:08:59,548 ‫במקרי התעללות,‬ ‫אז כן, יש הורים שמרגישים נבגדים.‬ 111 00:08:59,631 --> 00:09:02,923 ‫את יכולה לחשוב על מקרים ספציפיים?‬ 112 00:09:04,964 --> 00:09:08,464 ‫לא, אני לא מהאנשים שחושבים ככה.‬ 113 00:09:08,548 --> 00:09:10,923 ‫הילדים תמיד במקום הראשון.‬ 114 00:09:11,006 --> 00:09:14,214 ‫כידוע, גם אני הייתי‬ ‫מטופלת במערכת במשך זמן מה.‬ 115 00:09:14,298 --> 00:09:16,589 ‫אני יודעת על מה אני מדברת.‬ ‫-ספרי לנו.‬ 116 00:09:18,964 --> 00:09:21,923 ‫אני מאומצת. ילדה יחידה.‬ 117 00:09:22,006 --> 00:09:23,881 ‫אני לא מכירה את ההורים הביולוגיים שלי.‬ 118 00:09:23,964 --> 00:09:27,673 ‫שני הורי האומנה שלי נפטרו,‬ ‫אבל הייתה לי ילדות מקסימה.‬ 119 00:09:29,631 --> 00:09:33,381 ‫לאנשי הערמונים חייבת להיות משמעות כלשהי.‬ 120 00:09:33,964 --> 00:09:37,089 ‫את יכולה לחשוב על סיבה‬ ‫שבגללה מישהו ישתמש בהם נגדך?‬ 121 00:09:37,173 --> 00:09:41,006 ‫רק מה שאתם כבר יודעים.‬ ‫קריסטינה נהגה להכין…‬ 122 00:09:41,089 --> 00:09:43,298 ‫זה לא קשור לזה. זה בטח משהו אחר.‬ 123 00:09:43,964 --> 00:09:47,548 ‫זה… כרטיס ביקור מוזר.‬ 124 00:09:48,131 --> 00:09:51,048 ‫יש לי תחושה שמישהו מכיר אותך,‬ ‫ומנסה להגיד לך משהו.‬ 125 00:09:52,339 --> 00:09:53,173 ‫תחשבי שוב.‬ 126 00:09:53,714 --> 00:09:55,714 ‫אולי בתקופה יותר מוקדמת בחיים שלך…‬ 127 00:09:56,923 --> 00:09:58,631 ‫כשהיית צעירה, או…‬ 128 00:10:00,464 --> 00:10:02,839 ‫אולי לפני שנה, כשקריסטינה נעלמה?‬ 129 00:10:05,631 --> 00:10:06,464 ‫לא.‬ 130 00:10:08,714 --> 00:10:10,423 ‫אין לי מושג מה זה יכול להיות.‬ 131 00:10:17,548 --> 00:10:19,673 ‫תודה.‬ ‫-זה אומר שהחקירה נתקעה?‬ 132 00:10:19,756 --> 00:10:21,006 ‫לא, אנחנו נחזור.‬ 133 00:10:21,089 --> 00:10:25,589 ‫אבל נרצה לראות את תיקי ההרחקות‬ ‫מהתקופה שלך במשרד.‬ 134 00:10:26,173 --> 00:10:27,006 ‫ודאי.‬ 135 00:10:28,381 --> 00:10:30,339 ‫גם לי יש כמה שאלות.‬ 136 00:10:32,339 --> 00:10:34,839 ‫יש סיכוי שהיא עדיין בחיים?‬ 137 00:10:35,548 --> 00:10:36,423 ‫קריסטינה.‬ 138 00:10:37,089 --> 00:10:38,423 ‫אני מצטערת, לא.‬ 139 00:10:39,214 --> 00:10:40,756 ‫אבל אנחנו מבינים‬ 140 00:10:40,839 --> 00:10:43,756 ‫למה בעלך התראיין ואמר את מה שאמר.‬ 141 00:10:45,798 --> 00:10:46,923 ‫אבל טביעות האצבעות…‬ 142 00:10:47,006 --> 00:10:50,298 ‫שלוש פעמים. נראה ש…‬ 143 00:10:50,381 --> 00:10:52,006 ‫אם הרוצח רוצה לפגוע בך,‬ 144 00:10:52,089 --> 00:10:56,131 ‫אין דרך טובה יותר‬ ‫מאשר ללבות את התקוות שלך ושל בעלך.‬ 145 00:10:57,923 --> 00:10:59,631 ‫אבל אתם לא בטוחים במאה אחוז?‬ 146 00:11:00,798 --> 00:11:02,423 ‫יכול להיות שיש סיכוי?‬ 147 00:11:08,548 --> 00:11:10,173 ‫תנסי להיזכר בעוד דברים.‬ 148 00:11:11,381 --> 00:11:12,214 ‫תודה.‬ 149 00:11:20,673 --> 00:11:23,798 ‫אלה תיקי ההרחקה האחרונים שהדפסנו.‬ 150 00:11:23,881 --> 00:11:25,673 ‫יגיעו עוד מהמשרד.‬ 151 00:11:25,756 --> 00:11:28,881 ‫תחפש מקרים שבהם הופנה זעם‬ ‫לעבר המערכת או השרה.‬ 152 00:11:28,964 --> 00:11:30,173 ‫כן.‬ ‫-יופי.‬ 153 00:11:30,256 --> 00:11:33,089 ‫כרגע התיקים האלה הם כל מה שיש לנו.‬ 154 00:11:33,173 --> 00:11:37,006 ‫אני צריכה ללכת לפגישה בבית הספר,‬ ‫אבל אני אחזור בעוד שעה.‬ 155 00:11:41,589 --> 00:11:46,673 ‫לפי איש הערמונים בסרטון,‬ ‫אנחנו מחפשים את אותו אדם שתקף את קריסטינה.‬ 156 00:11:46,756 --> 00:11:47,839 ‫זה…‬ 157 00:11:47,923 --> 00:11:50,339 ‫רוזה חייבת להיות הקשר.‬ 158 00:11:50,423 --> 00:11:54,673 ‫כן, אבל אין לנו הוכחה‬ ‫שהרציחות קשורות לקריסטינה.‬ 159 00:12:09,423 --> 00:12:11,089 ‫אפשר לראות שוב את הסרטון?‬ 160 00:12:11,173 --> 00:12:13,006 ‫כן.‬ ‫-אחרי כמה זמן זה?‬ 161 00:12:13,673 --> 00:12:14,798 ‫דקה ו-28 שניות.‬ 162 00:12:18,631 --> 00:12:20,173 ‫הוא נראה כמו האחרים.‬ 163 00:12:20,923 --> 00:12:24,631 ‫אולי היא הכינה אותו, והוא נפל מהתיק שלה?‬ 164 00:12:49,964 --> 00:12:50,964 ‫בוא הנה.‬ 165 00:12:57,173 --> 00:12:58,673 ‫אתה רואה את מה שאני רואה?‬ 166 00:13:02,464 --> 00:13:04,173 ‫עוד פעם. תראי לי. אחורה.‬ 167 00:13:05,339 --> 00:13:07,423 ‫גנץ, יש לך רגע?‬ 168 00:13:07,506 --> 00:13:10,048 ‫לא, נילנדר יושב עליי 24 שעות ביממה.‬ 169 00:13:10,131 --> 00:13:14,173 ‫תסתכל בסרטון עד הסוף. תגיע עד 2:48.‬ 170 00:13:16,423 --> 00:13:18,798 ‫בסדר. חמש דקות הפסקה, כולם.‬ 171 00:13:19,673 --> 00:13:22,339 ‫אם תריץ עד הזמן הזה…‬ 172 00:13:22,423 --> 00:13:23,464 ‫כן.‬ 173 00:13:24,381 --> 00:13:26,048 ‫2:48.‬ ‫-כן.‬ 174 00:13:34,798 --> 00:13:35,756 ‫מה?‬ 175 00:13:35,839 --> 00:13:37,839 ‫זה לא לינוס בקר?‬ ‫-בדיוק.‬ 176 00:13:38,381 --> 00:13:41,173 ‫אתה יודע מתי הסרטון הזה צולם?‬ 177 00:13:42,048 --> 00:13:44,089 ‫הוא מתועד אצלך?‬ ‫-כן.‬ 178 00:13:44,173 --> 00:13:48,589 ‫לפי התיק, החיפוש בדירה של לינוס בקר‬ ‫נערך בעקבות טיפ אנונימי.‬ 179 00:13:48,673 --> 00:13:49,589 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 180 00:13:49,673 --> 00:13:53,256 ‫השיחה התקבלה מטלפון נייד‬ ‫עם כרטיס סים לא רשום.‬ 181 00:13:53,339 --> 00:13:55,256 ‫כן.‬ ‫-גיליתם עוד משהו?‬ 182 00:13:55,964 --> 00:14:01,256 ‫לא, היינו עסוקים עם המצ'טה‬ ‫ועם הנטיות החולניות של בקר.‬ 183 00:14:01,339 --> 00:14:04,589 ‫הוא פרץ לתיקים משטרתיים‬ ‫כדי לראות תמונות של גופות.‬ 184 00:14:05,839 --> 00:14:09,214 ‫אבל הוא הודה‬ ‫רק אחרי שינסן סיפר לו על המצ'טה.‬ 185 00:14:10,839 --> 00:14:12,714 ‫כן, נראה לי.‬ 186 00:14:12,798 --> 00:14:16,839 ‫בשעה 6:07 בערב, לינוס בקר היה שם.‬ 187 00:14:16,923 --> 00:14:18,131 ‫6:07 בערב.‬ 188 00:14:24,756 --> 00:14:25,756 ‫מה כתוב?‬ 189 00:14:27,089 --> 00:14:29,048 ‫זה היה באותו זמן.‬ 190 00:14:29,131 --> 00:14:33,589 ‫בקר טען שבאותו זמן‬ ‫הוא נסע עם הגופה צפונה.‬ 191 00:14:34,881 --> 00:14:37,589 ‫אני לא רוצה להרוס הכול,‬ 192 00:14:37,673 --> 00:14:41,548 ‫אבל לינוס בקר היה יכול‬ ‫להרוג אותה גם לפני הסרטון או אחריו.‬ 193 00:14:41,631 --> 00:14:44,548 ‫למה לו להתוודות על רצח שהוא לא ביצע?‬ 194 00:14:47,089 --> 00:14:48,631 ‫בוא נשאל אותו.‬ 195 00:14:50,089 --> 00:14:52,464 ‫כן.‬ ‫-נראה לכם שנילנדר ייתן לכם?‬ 196 00:14:58,339 --> 00:15:01,756 ‫ליב תאתר את כל תיקי ההרחקה,‬ ‫ותיפגש איתי בבית,‬ 197 00:15:01,839 --> 00:15:06,339 ‫אחרי הפגישה עם המקלטים לנשים,‬ ‫כדי שנוכל לסקור אותם ביחד.‬ 198 00:15:07,214 --> 00:15:10,589 ‫אבל יש לך פגישת משא ומתן עם משרד האוצר.‬ 199 00:15:11,631 --> 00:15:13,131 ‫כן, ביטלתי אותה.‬ 200 00:15:14,506 --> 00:15:18,214 ‫קראתי את הטיוטה שכתבת,‬ ‫של ההודעה לעיתונות. לא נפרסם אותה.‬ 201 00:15:18,298 --> 00:15:19,506 ‫אני מסכימה עם סטין.‬ 202 00:15:20,423 --> 00:15:24,548 ‫גם אני מחבב את סטין, אבל לצופים מבחוץ‬ ‫נראה שהוא מתנהג כמו משוגע.‬ 203 00:15:25,464 --> 00:15:29,131 ‫אם את תומכת בו,‬ ‫אני חייב להגיד לך, כיועץ וכחבר,‬ 204 00:15:29,214 --> 00:15:31,548 ‫את מסתכנת בכך שראשת הממשלה תפטר אותך.‬ 205 00:15:31,631 --> 00:15:33,339 ‫אין דבר חשוב יותר מהבת שלי.‬ 206 00:15:37,298 --> 00:15:38,131 ‫תודה.‬ 207 00:15:40,506 --> 00:15:42,839 ‫תשמור עליה.‬ ‫-כן, כמובן.‬ 208 00:15:44,048 --> 00:15:48,131 ‫חכה רגע. שכחתי את המחשב שלי.‬ ‫ליב מביאה אותו.‬ 209 00:15:48,214 --> 00:15:49,839 ‫כן, בסדר.‬ ‫-תודה.‬ 210 00:16:06,756 --> 00:16:08,756 ‫טוב, אני חושבת שכדאי…‬ 211 00:16:10,506 --> 00:16:13,673 ‫אבא מחכה, אז בוא נלך.‬ 212 00:16:13,756 --> 00:16:17,131 ‫בסדר, מתוק? היה יום מקסים, תודה.‬ 213 00:16:18,339 --> 00:16:21,048 ‫ביי, טוביאס. להתראות.‬ 214 00:16:30,006 --> 00:16:30,839 ‫כן?‬ 215 00:16:30,923 --> 00:16:34,214 ‫יש יותר מדי בלגן‬ ‫עם המשטרה והמאבטחים. בואי נחכה.‬ 216 00:16:35,131 --> 00:16:36,214 ‫היא לא חיכתה.‬ 217 00:16:36,798 --> 00:16:39,464 ‫היא לא נתנה לנו הזדמנות.‬ ‫למה שניתן לה הזדמנות?‬ 218 00:16:40,714 --> 00:16:42,673 ‫פשוט תעשה מה שקבענו.‬ 219 00:16:53,006 --> 00:16:54,964 ‫מה עם הדיווח הזה? משנה שעברה.‬ 220 00:16:56,256 --> 00:16:57,256 ‫תגללי למטה.‬ 221 00:16:59,423 --> 00:17:02,089 ‫לא. זה לא… מה עם זה?‬ 222 00:17:02,173 --> 00:17:03,631 ‫היי.‬ ‫-היי.‬ 223 00:17:04,339 --> 00:17:06,506 ‫הכתבים עדיין בחוץ?‬ ‫-לא.‬ 224 00:17:06,589 --> 00:17:09,589 ‫אבל אני חושש שהם היו בבית הספר.‬ 225 00:17:09,673 --> 00:17:12,131 ‫הכל באשמתכם. בגללכם זה שוב מתחיל.‬ 226 00:17:14,964 --> 00:17:17,298 ‫כבר הסברתי לו למה אנחנו עושים את זה,‬ 227 00:17:17,381 --> 00:17:19,464 ‫אבל קשה לו להאמין.‬ 228 00:17:20,214 --> 00:17:23,131 ‫אני אהיה במשרד.‬ ‫הטלפון שלי מצלצל בלי הפסקה.‬ 229 00:17:23,214 --> 00:17:26,131 ‫קיבלתי מאה אימיילים מאנשים שצפו בראיון.‬ 230 00:17:26,756 --> 00:17:27,673 ‫מה אתן עושות?‬ 231 00:17:27,756 --> 00:17:29,798 ‫המשטרה ביקשה את תיקי הרחקות הילדים‬ 232 00:17:29,881 --> 00:17:32,839 ‫מהתקופה שלי במשרד, אז אנחנו עוברות עליהם.‬ 233 00:17:32,923 --> 00:17:38,006 ‫רוזה, את זוכרת את המקרה הנורא של…‬ ‫היא הייתה רופאה?‬ 234 00:17:38,089 --> 00:17:41,173 ‫הילד שלה הורחק, והיא פנתה לתקשורת.‬ 235 00:17:41,881 --> 00:17:42,923 ‫היא הייתה אחות.‬ 236 00:17:44,506 --> 00:17:47,214 ‫היא השמיעה האשמות קשות‬ ‫למדי נגד רשויות הרווחה.‬ 237 00:17:47,714 --> 00:17:51,673 ‫כן, אני מנסה למצוא את התיק.‬ ‫אני פשוט לא זוכרת איך קוראים לה.‬ 238 00:17:51,756 --> 00:17:54,839 ‫זה היה אחרי הנסיעה שלך לבריסל.‬ 239 00:17:57,173 --> 00:17:59,048 ‫את יכולה לחזור שנתיים אחורה?‬ 240 00:17:59,131 --> 00:18:02,256 ‫זה היה בחורף. אולי בינואר או בפברואר.‬ 241 00:18:07,548 --> 00:18:09,131 ‫תעצרי. תסתכלי בתיק הזה.‬ 242 00:18:13,964 --> 00:18:16,423 ‫ינסן, למה שלא תלך הביתה?‬ 243 00:18:20,839 --> 00:18:22,756 ‫ראיתם את הס או את תולין?‬ 244 00:18:23,964 --> 00:18:25,048 ‫לא. מה קרה?‬ 245 00:18:25,548 --> 00:18:27,923 ‫זאת העוזרת האישית של רוזה הארטונג.‬ 246 00:18:28,339 --> 00:18:30,506 ‫הן נזכרו במקרה ספציפי.‬ 247 00:18:31,006 --> 00:18:32,131 ‫תן לי לדבר איתה.‬ 248 00:18:34,423 --> 00:18:35,256 ‫תודה.‬ 249 00:18:36,839 --> 00:18:38,423 ‫מדבר הבלש טים ינסן.‬ 250 00:18:39,214 --> 00:18:41,381 ‫אני לא יודע איפה הם. את יכולה לדבר איתי?‬ 251 00:19:07,548 --> 00:19:09,798 ‫תגיד לה שאני מצטערת שלא יכולתי לבוא.‬ 252 00:19:09,881 --> 00:19:13,173 ‫הם קבעו פגישה של הורים ומורים. אני סבא.‬ 253 00:19:13,256 --> 00:19:15,589 ‫כן.‬ ‫-לי רוצה לדבר איתך.‬ 254 00:19:15,673 --> 00:19:18,798 ‫היי, מתוקה.‬ ‫-אמא, את חייבת לבוא עכשיו.‬ 255 00:19:18,881 --> 00:19:21,339 ‫אני ממש מצטערת, אבל אני לא יכולה.‬ 256 00:19:21,423 --> 00:19:26,589 ‫סבא שם איתך, וביחד תוכלו להסתדר, לא?‬ 257 00:19:26,673 --> 00:19:28,173 ‫אני מתגעגע אלייך, אמא!‬ 258 00:19:28,881 --> 00:19:30,131 ‫מתוקה…‬ ‫-זה שוב אני.‬ 259 00:19:31,589 --> 00:19:32,673 ‫הפגישה מתחילה.‬ 260 00:19:34,339 --> 00:19:35,756 ‫תולין, תורנו!‬ 261 00:19:38,298 --> 00:19:41,381 ‫שלום, אני ד"ר ויילנד.‬ ‫-הס.‬ 262 00:19:42,548 --> 00:19:43,381 ‫שלום.‬ 263 00:19:43,881 --> 00:19:46,173 ‫בואו איתי, בבקשה.‬ ‫-תודה.‬ 264 00:19:47,339 --> 00:19:50,006 ‫באופן טבעי, למטופלים אין גישה לחדשות,‬ 265 00:19:50,089 --> 00:19:51,923 ‫או מידע על מקרי רצח.‬ 266 00:19:52,006 --> 00:19:56,839 ‫אם אתם רוצים לדבר עם לינוס בקר,‬ ‫אתם יכולים לשוחח איתו רק על המקרה שלו.‬ 267 00:19:56,923 --> 00:19:58,673 ‫מובן?‬ ‫-כן.‬ 268 00:20:07,631 --> 00:20:09,714 ‫אני לא יודע איפה הגופה שלה.‬ 269 00:20:10,214 --> 00:20:14,006 ‫אני זוכר רק מה שכבר אמרתי.‬ ‫-לא בשביל זה באנו.‬ 270 00:20:16,048 --> 00:20:21,631 ‫לינוס, אנחנו רוצים לשמוע קצת יותר‬ ‫על קובצי התמונות שפרצת אליהם.‬ 271 00:20:23,339 --> 00:20:26,256 ‫תמונות משטרתיות של גופות מתיקי חקירה.‬ 272 00:20:28,423 --> 00:20:29,964 ‫אתה יכול לספר לנו עוד קצת?‬ 273 00:20:34,798 --> 00:20:36,756 ‫ידעתי שזה לא היה חוקי.‬ 274 00:20:39,381 --> 00:20:42,506 ‫אבל בהתחלה חשבתי שהן עוזרות לי.‬ 275 00:20:43,798 --> 00:20:44,631 ‫התמונות.‬ 276 00:20:46,048 --> 00:20:48,381 ‫אבל הן גרמו לי לחשוב רק על דבר אחד.‬ 277 00:20:48,964 --> 00:20:51,589 ‫מה אתה זוכר מאותו יום עם קריסטינה?‬ 278 00:20:53,339 --> 00:20:55,006 ‫אני זוכר ש…‬ 279 00:20:55,839 --> 00:20:57,756 ‫הייתי צריך קצת אוויר צח.‬ 280 00:20:59,048 --> 00:21:02,298 ‫אז נסעתי לסיבוב.‬ ‫-ביום הרצח?‬ 281 00:21:04,714 --> 00:21:06,214 ‫אתה זוכר מה קרה אחר כך?‬ 282 00:21:09,839 --> 00:21:14,256 ‫רק הבזקים. התרופות שלי פוגעות בזיכרון.‬ 283 00:21:15,256 --> 00:21:18,631 ‫אתה זוכר שעקבת אחרי קריסטינה הארטונג?‬ 284 00:21:20,548 --> 00:21:21,589 ‫לא ממש.‬ 285 00:21:21,673 --> 00:21:25,131 ‫אבל אני זוכר את המקום ואת האופניים שלה.‬ 286 00:21:25,214 --> 00:21:28,006 ‫אבל אם אתה לא זוכר אותה,‬ 287 00:21:28,089 --> 00:21:31,256 ‫איך אתה יודע שתקפת אותה והרגת אותה?‬ 288 00:21:32,214 --> 00:21:33,548 ‫זה מה שהם אמרו.‬ 289 00:21:35,381 --> 00:21:37,548 ‫הם גם עזרו לי להיזכר בעוד דברים.‬ 290 00:21:37,631 --> 00:21:40,089 ‫מי עזר לך? השוטרים?‬ 291 00:21:41,631 --> 00:21:43,173 ‫כן.‬ ‫-כן?‬ 292 00:21:44,381 --> 00:21:49,798 ‫הם מצאו עפר על הנעליים שלי,‬ ‫ודם על המצ'טה שהשתמשתי בה.‬ 293 00:21:49,881 --> 00:21:52,589 ‫אלה הראיות. זה לא מעניין אותנו.‬ 294 00:21:52,673 --> 00:21:54,589 ‫אנחנו רוצים לדעת אם אתה…‬ 295 00:21:55,298 --> 00:21:59,256 ‫אם בהתחלה אמרת שלא עשית את זה.‬ 296 00:21:59,339 --> 00:22:00,923 ‫אתה זוכר?‬ ‫-כן.‬ 297 00:22:01,798 --> 00:22:03,173 ‫מה גרם לך להגיד את זה?‬ 298 00:22:05,798 --> 00:22:06,631 ‫ככה…‬ 299 00:22:08,089 --> 00:22:10,756 ‫הרופאים אמרו שזה מה שהמחלה שלי עושה.‬ 300 00:22:11,339 --> 00:22:13,548 ‫אני משנה את המציאות ואת העובדות.‬ 301 00:22:14,214 --> 00:22:15,048 ‫לינוס.‬ 302 00:22:16,798 --> 00:22:19,548 ‫היית קרוב למישהו באותה תקופה?‬ 303 00:22:21,423 --> 00:22:23,673 ‫מישהו שפגשת במקרה?‬ 304 00:22:23,756 --> 00:22:26,339 ‫מישהו שבטחת בו? אולי באינטרנט?‬ 305 00:22:26,423 --> 00:22:28,673 ‫נראה לי שאני לא יודע מה אתם רוצים.‬ 306 00:22:30,089 --> 00:22:32,548 ‫אני רוצה לחזור לחדר שלי.‬ 307 00:22:32,631 --> 00:22:34,923 ‫לאט, לאט.‬ ‫-בלי לחץ, לינוס.‬ 308 00:22:35,006 --> 00:22:36,673 ‫אל תילחץ.‬ ‫-שב.‬ 309 00:22:38,548 --> 00:22:39,964 ‫כמעט סיימנו.‬ 310 00:22:47,048 --> 00:22:48,381 ‫אם תעזור לנו…‬ 311 00:22:49,256 --> 00:22:50,589 ‫אם תחשוב…‬ 312 00:22:53,548 --> 00:22:56,798 ‫אנחנו נגלה מה קרה לקריסטינה הארטונג.‬ 313 00:23:01,131 --> 00:23:02,298 ‫נראה לך?‬ ‫-כן.‬ 314 00:23:03,381 --> 00:23:07,339 ‫אמרת שנסעת צפונה עם הגופה של קריסטינה.‬ 315 00:23:08,006 --> 00:23:11,464 ‫אבל זה לא נכון. עמדת בדיוק פה.‬ 316 00:23:11,548 --> 00:23:14,798 ‫תסתכל. תסתכל! הנה אתה.‬ 317 00:23:15,839 --> 00:23:17,548 ‫בדיוק כשהיא נעלמה.‬ 318 00:23:18,589 --> 00:23:21,131 ‫אני חושבת ששמעת על קריסטינה בחדשות,‬ 319 00:23:21,214 --> 00:23:24,714 ‫והלכת לזירה כי אתה אוהב דברים כאלה. נכון?‬ 320 00:23:26,423 --> 00:23:27,256 ‫לינוס?‬ 321 00:23:43,089 --> 00:23:45,714 ‫למה שלא תשאלו על מה שאתם באמת רוצים לדעת?‬ 322 00:23:49,006 --> 00:23:50,089 ‫מה זאת אומרת?‬ 323 00:23:52,423 --> 00:23:55,381 ‫למה התוודיתי על פשע שלא ביצעתי?‬ 324 00:23:56,714 --> 00:24:00,006 ‫למה התוודית?‬ ‫-נו, באמת…‬ 325 00:24:00,089 --> 00:24:02,423 ‫למה התוודית?‬ ‫-אתם לא מבינים?‬ 326 00:24:02,506 --> 00:24:05,089 ‫מה אתם לא מבינים? אני יודע למה אתם פה.‬ 327 00:24:07,673 --> 00:24:08,714 ‫למה אנחנו פה?‬ 328 00:24:17,298 --> 00:24:18,964 ‫"איש הערמונים‬ 329 00:24:20,173 --> 00:24:21,256 ‫תיכנס"‬ 330 00:24:21,339 --> 00:24:24,214 ‫איך אתה יודע על זה?‬ 331 00:24:24,298 --> 00:24:26,506 ‫בדיוק כמוכם, לא ידעתי שום דבר.‬ 332 00:24:27,131 --> 00:24:29,839 ‫ואז מצאתם את המצ'טה עם הדם בחניה שלי.‬ 333 00:24:31,256 --> 00:24:33,173 ‫ואז הבנתי שאני חלק מהתוכנית שלו.‬ 334 00:24:33,798 --> 00:24:37,256 ‫אני הנבחר.‬ ‫-על ידי מי נבחרת? מי בחר אותך?‬ 335 00:24:40,006 --> 00:24:42,381 ‫איפה הוא שם את הערמונים?‬ 336 00:24:43,006 --> 00:24:46,548 ‫הוא מכין אנשי ערמונים?‬ ‫לחלק מהם יש כנפיים קטנות?‬ 337 00:24:46,631 --> 00:24:48,756 ‫איפה קריסטינה?‬ ‫-זה לא משנה.‬ 338 00:24:48,839 --> 00:24:50,881 ‫מה הוא עשה לה?‬ ‫-זה לא משנה.‬ 339 00:24:50,964 --> 00:24:52,048 ‫איפה היא?‬ 340 00:24:52,131 --> 00:24:55,006 ‫היה לה כיף איתו. אני מבטיח לך.‬ 341 00:24:57,631 --> 00:24:58,464 ‫איפה היא?‬ 342 00:24:58,548 --> 00:25:00,756 ‫הס!‬ ‫-תגיד לי איפה היא!‬ 343 00:25:02,673 --> 00:25:04,173 ‫תגיד לי איפה היא!‬ 344 00:25:05,006 --> 00:25:07,881 ‫הוא תקף אותי. השוטר תקף אותי.‬ 345 00:25:18,423 --> 00:25:19,256 ‫סליחה.‬ 346 00:25:21,548 --> 00:25:23,631 ‫אני יודע שהגזמתי.‬ 347 00:25:26,256 --> 00:25:29,256 ‫נילנדר התקשר כמה פעמים. בטח קרה משהו.‬ 348 00:25:29,339 --> 00:25:32,506 ‫איך בדיוק לינוס בקר יודע מי הרוצח?‬ 349 00:25:32,589 --> 00:25:38,173 ‫בקר פרץ לקבצים משטרתיים‬ ‫של תמונות מזירות פשע.‬ 350 00:25:38,256 --> 00:25:39,089 ‫כן.‬ 351 00:25:39,173 --> 00:25:43,589 ‫אולי הוא ראה בקבצים משהו‬ ‫שהוא זיהה מהמקרה של קריסטינה הארטונג?‬ 352 00:25:46,256 --> 00:25:47,964 ‫אני כבר מתקשרת לגנץ.‬ 353 00:25:49,756 --> 00:25:51,214 ‫היי. מה לינוס בקר אמר?‬ 354 00:25:51,298 --> 00:25:55,798 ‫אני אספר לך אחר כך. אנחנו צריכים‬ ‫את התמונות שבקר מצא בקבצים,‬ 355 00:25:55,881 --> 00:25:59,381 ‫ורשימה של כל הפשעים‬ ‫שהוא התעניין בהם במיוחד, כמה שיותר מהר.‬ 356 00:25:59,464 --> 00:26:02,048 ‫תצטרכי להתקשר למעבדת המחשבים בעצמך.‬ 357 00:26:02,131 --> 00:26:04,548 ‫אני בדרך לזירה שינסן דיווח עליה.‬ 358 00:26:05,006 --> 00:26:06,089 ‫ינסן?‬ ‫-כן.‬ 359 00:26:06,173 --> 00:26:07,381 ‫הוא לא התקשר אלייך?‬ ‫-לא.‬ 360 00:26:07,464 --> 00:26:10,214 ‫קיבלנו מידע‬ ‫מהעוזרת האישית של רוזה הארטונג.‬ 361 00:26:10,964 --> 00:26:12,964 ‫הן חושבות שהן מצאו את הרוצחים.‬ 362 00:26:26,673 --> 00:26:29,589 ‫איפה ינסן?‬ ‫-בבניין שבכניסה.‬ 363 00:26:30,756 --> 00:26:31,589 ‫תודה.‬ 364 00:26:33,964 --> 00:26:36,506 ‫קיבלנו מידע‬ ‫מהעוזרת האישית של רוזה הארטונג,‬ 365 00:26:36,589 --> 00:26:40,214 ‫בנוגע לאישה שהילד שלה‬ ‫הורחק ממנה בגין הזנחה.‬ 366 00:26:41,881 --> 00:26:45,506 ‫זה מפעל פלדה ישן.‬ ‫זה היה הבית של איש התחזוקה.‬ 367 00:26:45,589 --> 00:26:47,506 ‫הדיירת נקראת בנדיקטה סקנס.‬ 368 00:26:47,589 --> 00:26:49,506 ‫אחות בת 28.‬ 369 00:26:50,756 --> 00:26:54,339 ‫היא סבלה מפסיכוזה בעקבות הלידה,‬ ‫והילד הורחק על ידי הרשויות.‬ 370 00:26:54,881 --> 00:26:57,589 ‫מעט אחר כך, הילד מת מזיהום בריאות.‬ 371 00:26:57,673 --> 00:27:00,798 ‫היא נשלחה למחלקה סגורה, שוחררה באביב,‬ 372 00:27:00,881 --> 00:27:03,714 ‫וחזרה לעבודתה כאחות.‬ 373 00:27:03,798 --> 00:27:05,464 ‫היא גרה כאן עם החבר שלה.‬ 374 00:27:09,298 --> 00:27:13,048 ‫כמו שאתם רואים, הם ממש לא שכחו את מה שקרה.‬ 375 00:27:29,131 --> 00:27:32,131 ‫אני חושב שסקנס והחבר שלה עשו את זה ביחד.‬ 376 00:27:32,214 --> 00:27:35,798 ‫איפה הם עכשיו?‬ ‫-סקנס יצאה מבית החולים בסביבות שתיים.‬ 377 00:27:35,881 --> 00:27:37,506 ‫אף אחד לא ראה אותה מאז.‬ 378 00:27:37,589 --> 00:27:39,298 ‫באיזו מחלקה היא עובדת?‬ ‫-ילדים.‬ 379 00:27:39,381 --> 00:27:42,173 ‫מי החבר שלה?‬ ‫-אנחנו נברר.‬ 380 00:27:42,256 --> 00:27:45,381 ‫הם לא נשואים, אז רק השם שלה מופיע בתיק.‬ 381 00:27:46,298 --> 00:27:48,006 ‫ינסן, אנחנו חושבים שאלה הם?‬ 382 00:27:48,089 --> 00:27:53,006 ‫הם הטרידו את הארטונג‬ ‫והרגו את הנשים ואת ריקס?‬ 383 00:27:53,089 --> 00:27:55,756 ‫אני חושב שאלה הם.‬ ‫-זה לא בטוח.‬ 384 00:27:56,881 --> 00:28:02,381 ‫היא הייתה אחות במחלקה‬ ‫שקשורה לשתיים מהנרצחות לפחות.‬ 385 00:28:02,464 --> 00:28:03,298 ‫נילנדר.‬ 386 00:28:04,881 --> 00:28:07,548 ‫בהחלט צריך לחקור אותם, אבל…‬ 387 00:28:08,423 --> 00:28:12,589 ‫לא יהיה קל למצוא אותם,‬ ‫כי עכשיו כולם יודעים שאנחנו מחפשים אותם.‬ 388 00:28:12,673 --> 00:28:13,506 ‫בסדר.‬ 389 00:28:14,048 --> 00:28:17,006 ‫יש מידע על החבר?‬ ‫-מה בדיוק קורה פה?‬ 390 00:28:18,089 --> 00:28:20,673 ‫התקשר אליי רופא ממחלקה פסיכיאטרית.‬ 391 00:28:20,756 --> 00:28:23,589 ‫הוא אומר שחקרתם את בקר בלי ידיעתי.‬ 392 00:28:23,673 --> 00:28:26,756 ‫אתה תפסת אותו, הס.‬ ‫השומרים נאלצו להפריד ביניכם.‬ 393 00:28:26,839 --> 00:28:28,381 ‫מה קורה פה?‬ 394 00:28:28,964 --> 00:28:29,798 ‫תענה!‬ 395 00:28:38,923 --> 00:28:40,798 ‫כן, זאת היא.‬ 396 00:28:40,881 --> 00:28:42,923 ‫מה הם חושבים שהיא עשתה?‬ 397 00:28:43,006 --> 00:28:45,964 ‫היה לך קשר איתה?‬ ‫היא פנתה אלייך או איימה עלייך?‬ 398 00:28:46,048 --> 00:28:49,673 ‫לא, אבל מצאתם משהו שמצביע…‬ 399 00:28:50,881 --> 00:28:51,714 ‫ליב, מה קרה?‬ 400 00:28:53,673 --> 00:28:54,631 ‫אנגלס?‬ 401 00:28:55,673 --> 00:28:58,631 ‫המשטרה גילתה מי החבר של האחות.‬ 402 00:29:21,173 --> 00:29:23,381 ‫היי, מותק. חשבתי…‬ ‫-איפה גוסטב?‬ 403 00:29:23,964 --> 00:29:25,964 ‫הוא לא נסע עם הנהג, נכון?‬ 404 00:29:26,048 --> 00:29:28,673 ‫דווקא כן. הם נסעו לטניס לפני עשר דקות.‬ 405 00:29:29,506 --> 00:29:30,423 ‫אסור לו לרכוב…‬ 406 00:29:31,798 --> 00:29:33,464 ‫רוזה? מה קרה?‬ 407 00:29:35,131 --> 00:29:37,298 ‫רוזה? מותק?‬ ‫-צריך למצוא אותו.‬ 408 00:29:37,381 --> 00:29:40,798 ‫השוטרים אומרים‬ ‫שהנהג שלי הוא החבר של האחות.‬ 409 00:29:48,673 --> 00:29:49,631 ‫איפה אתה?‬ 410 00:29:50,256 --> 00:29:55,298 ‫אני אגיע בעוד שתי דקות.‬ ‫אני רואה איפה הטלפון שלו.‬ 411 00:30:02,298 --> 00:30:03,173 ‫אתה רואה אותו?‬ 412 00:30:08,589 --> 00:30:09,423 ‫גוסטב?‬ 413 00:30:10,673 --> 00:30:11,589 ‫גוסטב?‬ 414 00:30:12,256 --> 00:30:14,214 ‫אתה שומע אותי, סטין? סטין!‬ 415 00:30:19,798 --> 00:30:20,756 ‫גוסטב!‬ 416 00:30:23,631 --> 00:30:24,714 ‫גוסטב!‬ 417 00:30:26,673 --> 00:30:27,756 ‫גוסטב!‬ 418 00:30:29,798 --> 00:30:30,964 ‫גוסטב!‬ 419 00:30:50,214 --> 00:30:52,964 ‫עדים ראו ואן אפור מתרחק מהאזור.‬ 420 00:30:53,464 --> 00:30:55,006 ‫צריך להפיץ תיאור שלו.‬ 421 00:31:04,923 --> 00:31:06,548 ‫המכונית של השרה נמצאה.‬ 422 00:31:06,631 --> 00:31:10,298 ‫נתחיל בלתחקר את המשפחות שלהם‬ ‫ואת המעסיקים שלהם.‬ 423 00:31:10,381 --> 00:31:13,006 ‫נילנדר יתאם את החקירה עם שירותי המודיעין.‬ 424 00:31:14,214 --> 00:31:15,923 ‫אני חייבת לענות.‬ 425 00:31:16,714 --> 00:31:20,506 ‫היי, אקסל. היה בסדר בפגישה?‬ ‫-לא, לא הלך כל כך טוב.‬ 426 00:31:21,089 --> 00:31:23,381 ‫ממש חבל שלא היית שם.‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 427 00:31:23,464 --> 00:31:24,756 ‫היא נשברה לגמרי.‬ 428 00:31:26,298 --> 00:31:29,923 ‫אני לא יכול לדבר עכשיו.‬ ‫אני חושב שהיא עוד לא ישנה.‬ 429 00:31:30,006 --> 00:31:33,464 ‫תבואי אלינו מחר בבוקר,‬ ‫לפני הלימודים, ונדבר.‬ 430 00:31:33,548 --> 00:31:34,756 ‫טוב, ביי.‬ 431 00:31:49,464 --> 00:31:53,048 {\an8}‫- יום שלישי, 20 באוקטובר -‬ 432 00:32:18,714 --> 00:32:23,798 ‫בסדר. אז הוא לא הזכיר מקום‬ ‫שהוא יכול לבקר בו או לנסוע אליו?‬ 433 00:32:23,881 --> 00:32:26,006 ‫אולי אצל חברים או משפחה?‬ 434 00:32:26,089 --> 00:32:31,006 ‫לא, כבר שאלת אותי.‬ ‫הוא חדש. לא ידעתי שיש לו חברה.‬ 435 00:32:34,131 --> 00:32:36,839 ‫סליחה שאני חוזרת על השאלות,‬ 436 00:32:36,923 --> 00:32:40,339 ‫אבל אנחנו מחפשים רמז כלשהו.‬ ‫כל פרט קטן יכול לעזור.‬ 437 00:32:40,423 --> 00:32:42,631 ‫משהו שהנהג שלך אמר,‬ 438 00:32:42,714 --> 00:32:46,673 ‫או כל פרט אחר ששמת לב אליו.‬ 439 00:32:47,298 --> 00:32:50,506 ‫משהו שיוכל לעזור לנו למצוא…‬ ‫-רוזה כבר ענתה!‬ 440 00:32:51,673 --> 00:32:52,506 ‫כן.‬ 441 00:32:53,006 --> 00:32:54,673 ‫איך נתתם לדבר כזה לקרות?‬ 442 00:32:55,714 --> 00:32:57,131 ‫אתם לא מסננים אנשים?‬ 443 00:32:57,673 --> 00:33:00,964 ‫אנחנו לא…‬ ‫-מה אם הם חטפו גם את קריסטינה?‬ 444 00:33:02,256 --> 00:33:03,631 ‫ואם הם עשו גם את זה?‬ 445 00:33:03,714 --> 00:33:07,464 ‫אין לנו עדיין תשובה.‬ 446 00:33:07,548 --> 00:33:11,631 ‫אבל חשוב לזכור שאנחנו יודעים מי הם.‬ 447 00:33:12,214 --> 00:33:13,548 ‫אנחנו יודעים מי הם.‬ 448 00:33:13,631 --> 00:33:16,548 ‫הילד שלהם מת מזיהום בריאות,‬ 449 00:33:16,631 --> 00:33:19,173 ‫מעט אחרי שהוא הורחק מהבית.‬ 450 00:33:19,798 --> 00:33:21,756 ‫הם מאשימים אותך.‬ 451 00:33:29,839 --> 00:33:32,423 ‫אנחנו מחפשים ואן כסוף‬ 452 00:33:32,506 --> 00:33:35,089 ‫שנראה מתרחק במהירות מהזירה.‬ 453 00:33:36,048 --> 00:33:38,964 ‫כל הגשרים והכבישים הראשיים נחסמו.‬ 454 00:33:39,756 --> 00:33:43,298 ‫אנחנו משגיחים על שדות התעופה,‬ ‫תחנות הרכבת והמעבורות.‬ 455 00:33:45,173 --> 00:33:47,548 ‫יש להם כרגע שתי אפשרויות.‬ 456 00:33:48,673 --> 00:33:52,423 ‫להסתתר או להסגיר את עצמם.‬ 457 00:33:55,673 --> 00:33:59,923 ‫אם הם יסתתרו,‬ ‫נשתמש בכל האמצעים כדי למצוא אותם.‬ 458 00:34:01,214 --> 00:34:03,923 ‫יחידת ההתערבות המיוחדת כבר בכוננות.‬ 459 00:34:18,089 --> 00:34:20,839 ‫אני רוצה את הבן שלי בחזרה. וגם את הבת שלי.‬ 460 00:34:22,298 --> 00:34:23,506 ‫תמצאו את הילדים שלי.‬ 461 00:34:26,506 --> 00:34:29,381 ‫תזעיקו את המשמר האזרחי. נצטרך עוד כוח אדם.‬ 462 00:34:29,464 --> 00:34:32,298 ‫עברו כבר 12 שעות, ועוד לא שמענו מהחוטפים.‬ 463 00:34:32,923 --> 00:34:33,756 ‫כן.‬ 464 00:34:36,548 --> 00:34:37,464 ‫שלום!‬ ‫-היי.‬ 465 00:34:37,548 --> 00:34:40,173 ‫מה קורה? את הולכת‬ ‫כל כך מוקדם לבית הספר? היי!‬ 466 00:34:40,714 --> 00:34:44,381 ‫הבאתי לכם ארוחת בוקר.‬ ‫-אנחנו לא חייבים לעשות את זה עכשיו.‬ 467 00:34:44,464 --> 00:34:45,673 ‫שמעתי חדשות.‬ 468 00:34:46,798 --> 00:34:47,631 ‫כן.‬ 469 00:34:48,339 --> 00:34:52,423 ‫ניסע במכונית. תיכנסו, וניסע. בואו.‬ 470 00:34:59,756 --> 00:35:04,631 ‫מי רוצה לחמניית מוזלי או עוגייה?‬ 471 00:35:05,673 --> 00:35:06,839 ‫מה את אומרת?‬ 472 00:35:09,048 --> 00:35:12,423 ‫מתוקה, אני ממש מצטערת‬ ‫שלא באתי לפגישה בבית הספר.‬ 473 00:35:12,923 --> 00:35:14,423 ‫הייתי צריכה להיות שם.‬ 474 00:35:15,631 --> 00:35:17,631 ‫אבל אני חוקרת מקרה ממש רציני.‬ 475 00:35:20,423 --> 00:35:23,089 ‫אני יודעת שאת לא מאושרת כרגע.‬ 476 00:35:23,673 --> 00:35:27,339 ‫אבל זה רק לזמן קצר,‬ ‫כי בקרוב מאוד אני אהיה בבית,‬ 477 00:35:27,423 --> 00:35:29,506 ‫ונהיה ביחד כל הזמן…‬ 478 00:35:29,589 --> 00:35:31,214 ‫אני לא יכולה לגור עם סבא?‬ 479 00:35:34,464 --> 00:35:35,756 ‫את רוצה לגור עם סבא?‬ 480 00:35:39,214 --> 00:35:40,839 ‫הוא לא כועס אף פעם.‬ 481 00:35:40,923 --> 00:35:43,839 ‫הוא תמיד מדליק נרות,‬ ‫ואנחנו משחקים "לך חפש".‬ 482 00:35:45,714 --> 00:35:47,506 ‫אני פשוט יותר מאושרת אצלו.‬ 483 00:35:59,048 --> 00:36:03,214 ‫הדבר הכי חשוב לי בעולם הוא שתהיי מאושרת.‬ 484 00:36:08,506 --> 00:36:12,381 ‫אולי אני אבוא אליכם בערב, ונדבר על זה?‬ 485 00:36:13,964 --> 00:36:15,714 ‫זה רעיון טוב, לי.‬ 486 00:36:18,423 --> 00:36:19,339 ‫עשינו עסק?‬ 487 00:36:23,673 --> 00:36:24,506 ‫מגניב.‬ 488 00:36:33,339 --> 00:36:36,506 ‫עדיין לא ידוע לאן הם לקחו את הילד?‬ 489 00:36:37,131 --> 00:36:37,964 ‫לא, עוד לא.‬ 490 00:36:38,048 --> 00:36:41,881 ‫מצאנו חדר שנועד להסתיר ילד לתקופה כלשהי.‬ 491 00:36:41,964 --> 00:36:44,298 ‫מה עם האייפד והלפטופ מהדירה של סקנס?‬ 492 00:36:44,381 --> 00:36:47,714 ‫ייקח זמן לשחזר את הקבצים שהיו בלפטופ.‬ 493 00:36:47,798 --> 00:36:49,839 ‫מה יש לנו בינתיים? קדימה.‬ 494 00:36:49,923 --> 00:36:54,339 ‫התקשרתי למחלקה הפסיכיאטרית ברוסקילדה.‬ ‫בנדיקטה סקנס עברה תקופה קשה…‬ 495 00:36:54,423 --> 00:36:56,048 ‫מה ידוע לנו על רסולי?‬ 496 00:36:56,756 --> 00:36:59,381 ‫הוא חייל לשעבר,‬ ‫והיה באפגניסטן פעמיים כנהג משאית.‬ 497 00:36:59,464 --> 00:37:02,964 ‫המסמכים שלו נראים בסדר,‬ ‫אבל כמה מחבריו אמרו שהוא קצת מעורער.‬ 498 00:37:03,048 --> 00:37:05,589 ‫תסמונת פוסט טראומתית?‬ ‫-יכול להיות.‬ 499 00:37:05,673 --> 00:37:08,881 ‫הם חוו אובדן עצום, כך שהם בלתי צפויים.‬ 500 00:37:08,964 --> 00:37:11,839 ‫הכול מצביע על כך שהם הרוצחים.‬ 501 00:37:11,923 --> 00:37:15,464 ‫לא, לא, זה לא נכון. בוא ניצמד לראיות.‬ 502 00:37:15,548 --> 00:37:18,214 ‫הם איימו על רוזה הארטונג, וחטפו את הילד.‬ 503 00:37:18,298 --> 00:37:23,173 ‫אבל לא מצאנו בבית שלהם‬ ‫סימנים לתכנון של רצח, נכון?‬ 504 00:37:23,256 --> 00:37:26,506 ‫עדיין לא. לא מצאנו DNA,‬ ‫טביעות אצבעות או אנשי ערמונים.‬ 505 00:37:26,589 --> 00:37:30,964 ‫לסקנס היו אין ספור עימותים עם הרשויות.‬ ‫אני מצטט מהיומן שלה.‬ 506 00:37:31,673 --> 00:37:35,964 ‫היא "אמא יותר טובה‬ ‫מהמזדיינות שנשארות עם הילדים שלהם".‬ 507 00:37:36,048 --> 00:37:37,631 ‫זה לא מוכיח כלום.‬ 508 00:37:38,381 --> 00:37:42,923 ‫נילנדר, צריך לדבר עם לינוס בקר ו…‬ ‫-תשכח מלינוס בקר. הס, די!‬ 509 00:37:44,256 --> 00:37:46,673 ‫הכי חשוב למצוא את הילד.‬ 510 00:37:48,464 --> 00:37:50,298 ‫תולין, אני צריך לדבר איתך.‬ 511 00:37:55,964 --> 00:37:58,881 ‫העניין עם לינוס בקר‬ ‫היה אולי קצת אימפולסיבי.‬ 512 00:37:58,964 --> 00:38:01,548 ‫הס רצה לנסוע. בואי נדבר על זה.‬ 513 00:38:01,631 --> 00:38:03,214 ‫זה לא היה הס, אלא אני.‬ 514 00:38:06,131 --> 00:38:07,923 ‫דיברתי עם הבוס הקודם שלו.‬ 515 00:38:08,006 --> 00:38:12,298 ‫יש לו עבר ארוך של אי יציבות נפשית.‬ 516 00:38:13,339 --> 00:38:14,339 ‫בסדר.‬ 517 00:38:15,381 --> 00:38:17,631 ‫אני יודעת שאשתו מתה בשריפה.‬ 518 00:38:18,381 --> 00:38:22,256 ‫אני לא מבינה איך זה…‬ ‫-והבת שלהם, שהייתה בת שלושה חודשים.‬ 519 00:38:29,464 --> 00:38:32,131 ‫בסדר, אבל זה לא אומר שהוא טועה.‬ 520 00:38:35,673 --> 00:38:39,173 ‫אני מפצל אתכם.‬ ‫אתה תעבוד על הפרלמנט ועל רסולי.‬ 521 00:38:39,798 --> 00:38:42,131 ‫סקנס והבית שלהם, במפעל הפלדה הישן.‬ 522 00:38:42,214 --> 00:38:45,756 ‫אולי פספסנו משהו בחדר‬ ‫שהם הכינו לגוסטב? קדימה.‬ 523 00:39:13,173 --> 00:39:14,006 ‫בסדר.‬ 524 00:39:14,798 --> 00:39:16,798 ‫נישאר פה עד שהכול יירגע.‬ 525 00:39:21,923 --> 00:39:23,506 ‫הוא צריך לאכול, מותק.‬ 526 00:39:24,173 --> 00:39:25,923 ‫הוא לא אכל מאז הבוקר.‬ 527 00:39:32,298 --> 00:39:33,756 ‫חבל שחטפנו אותו.‬ 528 00:39:35,423 --> 00:39:37,798 ‫היינו צריכים להפסיק‬ ‫כשהם גילו את הכתובת שלנו.‬ 529 00:39:38,798 --> 00:39:40,923 ‫אולי פשוט נחזיר אותו?‬ 530 00:39:42,589 --> 00:39:46,089 ‫נספר להם הכול.‬ ‫שרצינו רק שהם ידעו איך הרגשנו.‬ 531 00:39:49,839 --> 00:39:50,673 ‫כן.‬ 532 00:39:51,881 --> 00:39:54,381 ‫הגיע הזמן שהיא תרגיש כמו שאנחנו הרגשנו.‬ 533 00:39:58,423 --> 00:39:59,673 ‫מה את עושה?‬ 534 00:40:02,048 --> 00:40:02,923 ‫מה נסגר?‬ 535 00:40:04,214 --> 00:40:05,048 ‫תפסיקי!‬ 536 00:40:07,506 --> 00:40:09,714 ‫מה את עושה?‬ ‫-תעזוב אותי!‬ 537 00:40:09,798 --> 00:40:10,881 ‫מה קורה פה?‬ 538 00:40:12,048 --> 00:40:13,506 ‫די.‬ ‫-היא לא תצא מזה בלי כלום!‬ 539 00:40:13,589 --> 00:40:16,339 ‫הוא רק ילד. הוא רק ילד!‬ 540 00:40:17,798 --> 00:40:19,131 ‫אני בצד שלך.‬ 541 00:40:23,381 --> 00:40:24,798 ‫גם אני מתגעגע אליו.‬ 542 00:40:27,631 --> 00:40:29,214 ‫אני מתגעגע אליו בכל יום.‬ 543 00:40:33,673 --> 00:40:34,631 ‫בואי.‬ 544 00:40:55,714 --> 00:40:59,756 ‫הוא לא הזכיר מקום שהוא נוסע אליו‬ ‫עם משפחה או עם חברים?‬ 545 00:41:02,464 --> 00:41:06,339 ‫לא דיברנו הרבה,‬ ‫אבל הנה לוח הזמנים מהתאריכים שרציתם.‬ 546 00:41:07,048 --> 00:41:09,923 ‫הוא ממש לא היה כמו שאומרים בתקשורת.‬ 547 00:41:10,006 --> 00:41:13,464 ‫אבל בדרך כלל רוזה ופוגל דיברו איתו.‬ 548 00:41:14,381 --> 00:41:17,673 ‫זה נכון?‬ ‫-פוגל בדרך כלל מזמין את הנהג, אבל כן.‬ 549 00:41:17,756 --> 00:41:22,756 ‫אז רסולי בוודאות הסיע את השרה ב-14 לחודש?‬ 550 00:41:23,589 --> 00:41:24,798 ‫בשעה הזאת בלילה הזה?‬ 551 00:41:25,673 --> 00:41:26,673 ‫כן.‬ 552 00:41:26,756 --> 00:41:29,714 ‫איפה פוגל?‬ ‫-המשרד שלו שם.‬ 553 00:41:51,798 --> 00:41:54,339 ‫- האם קריסטינה הארטונג‬ ‫הנעדרת עדיין בחיים? -‬ 554 00:42:37,089 --> 00:42:39,464 ‫בסדר. הוא במשרד שלי?‬ 555 00:42:46,673 --> 00:42:47,548 ‫שלום.‬ 556 00:42:48,673 --> 00:42:50,673 ‫מצאתם את רסולי?‬ ‫-לא, עוד לא.‬ 557 00:42:51,923 --> 00:42:53,131 ‫איך אפשר לעזור?‬ 558 00:42:53,214 --> 00:42:55,589 ‫כמה זמן אתה מכיר את השרה?‬ 559 00:42:58,464 --> 00:43:02,881 ‫רוזה ואני היינו ביחד בתיכון,‬ ‫ואז למדנו ביחד מדעי המדינה.‬ 560 00:43:02,964 --> 00:43:06,589 ‫אז אתם מכירים הרבה זמן?‬ ‫אוניברסיטה, בני זוג…‬ 561 00:43:07,339 --> 00:43:09,923 ‫הקמתם משפחות.‬ ‫-אני לא הקמתי משפחה.‬ 562 00:43:10,006 --> 00:43:10,839 ‫בסדר.‬ 563 00:43:11,714 --> 00:43:15,423 ‫אבל היה לי העונג להיות חלק מהמשפחה שלה.‬ 564 00:43:15,506 --> 00:43:16,881 ‫ושל סטין, כמובן.‬ 565 00:43:16,964 --> 00:43:19,339 ‫והכרת את קריסטינה?‬ ‫-בטח.‬ 566 00:43:21,131 --> 00:43:22,798 ‫על מה מדובר פה?‬ 567 00:43:24,673 --> 00:43:26,214 ‫לפי לוח הזמנים,‬ 568 00:43:26,298 --> 00:43:32,423 ‫רסולי עבד ב-14 לחודש, מאוחר בלילה.‬ 569 00:43:32,506 --> 00:43:36,256 ‫זה נכון, או שנתת לו יום חופש?‬ 570 00:43:36,339 --> 00:43:41,464 ‫לרוזה היה באותו יום‬ ‫טקס חלוקת פרסים, אבל הוא בוטל.‬ 571 00:43:42,048 --> 00:43:42,881 ‫אז…‬ 572 00:43:44,839 --> 00:43:48,214 ‫רסולי כתב שהוא עבד באותו לילה.‬ 573 00:43:49,214 --> 00:43:53,464 ‫שכחת להגיד לו,‬ ‫או שהוא פשוט חיכה ליד הספרייה המלכותית?‬ 574 00:43:55,131 --> 00:43:59,256 ‫אין לי מושג. למה אתה מאמין למה שהוא כתב?‬ 575 00:43:59,339 --> 00:44:02,548 ‫אתה לא אמור לחפש אותו?‬ ‫-איפה היית באותו לילה?‬ 576 00:44:03,506 --> 00:44:05,423 ‫או בלילה של ה-6 באוקטובר?‬ 577 00:44:06,964 --> 00:44:09,131 ‫או ב-12 באוקטובר, בסביבות שש בערב?‬ 578 00:44:10,714 --> 00:44:13,423 ‫אלה זמני הרצח.‬ ‫-באמת?‬ 579 00:44:16,006 --> 00:44:19,714 ‫אני אענה לשאלות שלך‬ ‫בחקירה רשמית עם עורך הדין שלי.‬ 580 00:44:26,339 --> 00:44:27,881 ‫הס.‬ ‫-זה גנץ.‬ 581 00:44:27,964 --> 00:44:30,464 ‫השרה שואלת אם יש חדשות.‬ 582 00:44:31,173 --> 00:44:34,214 ‫הם מתייחסים אליי כחשוד.‬ ‫-חשוד במה?‬ 583 00:44:34,298 --> 00:44:35,589 ‫אני כבר מגיע.‬ 584 00:44:39,423 --> 00:44:40,881 ‫אני צריך ללכת.‬ 585 00:45:03,964 --> 00:45:05,631 ‫מה קורה?‬ ‫-דיברת עם גנץ?‬ 586 00:45:06,798 --> 00:45:07,839 ‫לא. למה?‬ 587 00:45:07,923 --> 00:45:10,631 ‫הוא איתר את הוואן הכסוף‬ ‫שסקנס והנהג נסעו בו.‬ 588 00:45:10,714 --> 00:45:11,798 ‫הוא שכור.‬ 589 00:45:11,881 --> 00:45:15,756 ‫איפה הוא?‬ ‫-איפשהו ביער גריבסקוב. אני בדרך לשם.‬ 590 00:45:15,839 --> 00:45:17,881 ‫ינסן שם עם יחידת ההתערבות המיוחדת.‬ 591 00:45:17,964 --> 00:45:20,173 ‫בסדר, אני כבר יוצאת לדרך.‬ ‫-תקשיבי,‬ 592 00:45:20,256 --> 00:45:21,339 ‫משהו לא מסתדר לי.‬ 593 00:45:21,423 --> 00:45:25,798 ‫לפי לוח הזמנים של הנהג,‬ ‫יכול להיות שיש לו אליבי.‬ 594 00:45:25,881 --> 00:45:29,048 ‫נראה שהוא עבד בליל הרצח של ג'סי קויום.‬ 595 00:45:29,131 --> 00:45:30,631 ‫בסדר. תספר לי אחר כך.‬ 596 00:45:30,714 --> 00:45:32,548 ‫אני בדרך ליער.‬ 597 00:45:41,256 --> 00:45:42,256 ‫שלום?‬ 598 00:45:56,589 --> 00:45:57,423 ‫שלום?‬ 599 00:46:09,089 --> 00:46:09,923 ‫משטרה!‬ 600 00:46:15,173 --> 00:46:16,089 ‫שלום?‬ 601 00:47:45,714 --> 00:47:47,506 ‫ינסן. איפה הילד?‬ 602 00:47:48,006 --> 00:47:51,506 ‫באמבולנס. לא קרה לו כלום,‬ ‫אבל ייקחו אותו לבית החולים.‬ 603 00:47:54,589 --> 00:47:57,131 ‫מה חוקרת מקרי המוות אמרה?‬ ‫-היא עוד לא הגיעה.‬ 604 00:47:57,214 --> 00:48:00,798 ‫אבל הם עוד היו חמים כשהגענו,‬ ‫אז זה קרה לפני כמה שעות.‬ 605 00:48:01,339 --> 00:48:03,339 ‫נראה לי שהאישה השתגעה.‬ 606 00:48:03,423 --> 00:48:07,006 ‫היא דקרה את החבר שלה‬ ‫לפני שחתכה לעצמה את הגרון.‬ 607 00:48:07,089 --> 00:48:08,839 ‫יש עקבות של מישהו אחר?‬ 608 00:48:11,381 --> 00:48:12,923 ‫אבטחתם את הזירה?‬ 609 00:48:14,923 --> 00:48:16,839 ‫טוב, צריך לחפש ביער.‬ 610 00:48:16,923 --> 00:48:18,631 ‫תקרא לכלבנים.‬ 611 00:48:18,714 --> 00:48:20,548 ‫אתם, לשם.‬ ‫-הס, למה?‬ 612 00:48:20,631 --> 00:48:22,131 ‫אבילדגרד, בוא איתי.‬ ‫-מה לעשות?‬ 613 00:48:22,256 --> 00:48:23,298 ‫בוא. פנס.‬ 614 00:50:59,964 --> 00:51:00,839 ‫זאת תולין.‬ 615 00:51:02,048 --> 00:51:05,298 ‫תשלח טכנאי זיהוי פלילי לבית של סקנס והנהג.‬ 616 00:51:21,214 --> 00:51:25,923 ‫יש לך הודעה חדשה אחת. הודעה חדשה ראשונה.‬ 617 00:51:26,006 --> 00:51:27,548 ‫הס, זה נילנדר.‬ 618 00:51:27,631 --> 00:51:29,964 ‫נראה שסקנס ורסולי הם הרוצחים,‬ 619 00:51:30,048 --> 00:51:32,131 ‫אני עוצר את החיפושים ביער.‬ 620 00:51:32,214 --> 00:51:35,923 ‫הרופא בדק את גוסטב הארטונג.‬ ‫הוא רעב, חוץ מזה לא קרה לו כלום.‬ 621 00:51:36,006 --> 00:51:37,214 ‫מה עם הילד?‬ 622 00:51:37,298 --> 00:51:39,464 ‫הם נמצאו? יש תגובה?‬ ‫-רוזה, תמונה?‬ 623 00:51:39,548 --> 00:51:41,173 ‫נתראה בתחנה כשתבוא לתחקור.‬ 624 00:51:42,464 --> 00:51:44,464 ‫אין הודעות נוספות.‬ 625 00:51:44,548 --> 00:51:48,798 ‫תפריט ראשי. להשמעה, הקש 1. להקלטת…‬ 626 00:52:04,798 --> 00:52:07,006 ‫אתה בטוח שלא שמעת אותם מדברים?‬ 627 00:52:07,089 --> 00:52:10,006 ‫שמעתי שהם רבו, אבל לא שמעתי על מה.‬ 628 00:52:10,089 --> 00:52:13,881 ‫אני מבין, גוסטב, אבל ליתר ביטחון…‬ 629 00:52:13,964 --> 00:52:17,048 ‫הם לא אמרו…?‬ ‫-לא! הם לא דיברו על קריסטינה.‬ 630 00:52:18,881 --> 00:52:20,048 ‫גוסטב בסדר?‬ 631 00:52:20,131 --> 00:52:23,339 ‫כן. אנחנו מקווים.‬ 632 00:52:23,923 --> 00:52:25,798 ‫יש חדשות לגבי קריסטינה?‬ 633 00:52:25,881 --> 00:52:27,089 ‫לא, אני מצטער.‬ 634 00:52:28,006 --> 00:52:29,964 ‫אז מה גיליתם?‬ 635 00:52:31,339 --> 00:52:37,131 ‫אני מצטער, אבל לא גילינו שום דבר‬ ‫שיגיד לנו אם קריסטינה בחיים.‬ 636 00:52:37,214 --> 00:52:40,381 ‫מה עם טביעות האצבעות שלה?‬ ‫-ואנשי הערמונים?‬ 637 00:52:41,089 --> 00:52:42,964 ‫הניחוש שלי הוא…‬ 638 00:52:43,506 --> 00:52:47,173 ‫שהם קנו אותם מהדוכן שלה,‬ ‫והשתמשו בהם כדי לפגוע בכם.‬ 639 00:52:47,673 --> 00:52:50,048 ‫אבל כמו שאמרתי…‬ ‫-זה לא יכול להיות.‬ 640 00:52:50,131 --> 00:52:51,548 ‫אולי אתם טועים.‬ 641 00:52:55,048 --> 00:52:58,673 ‫מצאנו היום משהו בבית של הרוצחים,‬ 642 00:52:58,756 --> 00:53:00,256 ‫שסגר את התיק.‬ 643 00:53:00,339 --> 00:53:04,964 ‫שום דבר לא מצביע על קשר בינם לבין קריסטין.‬ 644 00:53:11,131 --> 00:53:12,131 ‫כן.‬ 645 00:53:32,964 --> 00:53:35,381 ‫אני מקווה שבקרוב אוכל ללכת מפה.‬ 646 00:53:35,464 --> 00:53:38,089 ‫אין מה למהר. היא כבר ישנה.‬ 647 00:53:38,173 --> 00:53:40,589 ‫היא לא רצתה לדבר הערב.‬ 648 00:53:40,673 --> 00:53:46,756 ‫היא לא רוצה לחזור הביתה?‬ ‫-היא רוצה להישאר איתי קצת, אז…‬ 649 00:53:46,839 --> 00:53:49,548 ‫בסדר.‬ ‫-אני לא בטוח מה כדאי לעשות.‬ 650 00:53:49,631 --> 00:53:52,339 ‫נדבר על זה אחר כך. אני אצא ברגע שאוכל.‬ 651 00:53:56,964 --> 00:53:58,964 ‫תיהנו כל עוד זה קר.‬ 652 00:54:01,923 --> 00:54:04,089 ‫תולין, את מצטרפת אלינו?‬ 653 00:54:05,214 --> 00:54:06,214 ‫בטח.‬ 654 00:54:07,256 --> 00:54:12,839 ‫נילנדר! נילנדר, למה עצרת את החקירה ביער?‬ 655 00:54:12,923 --> 00:54:14,923 ‫אני עסוק, יש לי מסיבת עיתונאים.‬ 656 00:54:15,006 --> 00:54:19,339 ‫חוקרת מקרי המוות‬ ‫לא בטוחה במאה אחוז שסקנס התאבדה.‬ 657 00:54:20,006 --> 00:54:22,548 ‫לחבר יש אליבי…‬ ‫-לא קיבלת את ההודעה שלי?‬ 658 00:54:22,631 --> 00:54:24,798 ‫לזמן הרצח של קויום וריקס ב-14…‬ 659 00:54:24,881 --> 00:54:28,714 ‫לא קיבלת את ההודעה? הס?‬ ‫-הם לא עשו את זה.‬ 660 00:54:29,298 --> 00:54:30,964 ‫מישהו עובד עלינו.‬ 661 00:54:31,048 --> 00:54:33,631 ‫מישהו רוצה שנאמין שפענחנו את התיק.‬ 662 00:54:33,714 --> 00:54:35,881 ‫צריך לדבר שוב עם לינוס בקר.‬ 663 00:54:36,714 --> 00:54:40,131 ‫מה אם אתה טועה?‬ ‫-הס, אני לא טועה.‬ 664 00:54:40,673 --> 00:54:42,423 ‫תולין, את יכולה לעזור לי?‬ 665 00:54:43,464 --> 00:54:44,673 ‫בסדר, הס…‬ 666 00:54:45,256 --> 00:54:50,381 ‫צריך לדבר עם בקר ולבדוק…‬ ‫-יורד לך דם מהאף.‬ 667 00:54:57,048 --> 00:54:59,923 ‫מצאתי את זה במפעל הפלדה. בתוך מקרר.‬ 668 00:55:17,673 --> 00:55:19,256 ‫למה לא מצאנו את זה קודם?‬ 669 00:55:21,006 --> 00:55:22,256 ‫המפעל היה נעול?‬ 670 00:55:24,173 --> 00:55:26,089 ‫מישהו שתל את זה?‬ ‫-תירגע.‬ 671 00:55:26,173 --> 00:55:29,923 ‫זה לא מוכיח כלום,‬ ‫ואת יודעת את זה. זה לא מוכיח כלום.‬ 672 00:55:30,006 --> 00:55:35,589 ‫אם נפסיק לחפש אותה עכשיו,‬ ‫יש סכנה… יש סכנה…‬ 673 00:55:35,673 --> 00:55:36,714 ‫תשחרר.‬ 674 00:55:37,464 --> 00:55:38,423 ‫אם…‬ 675 00:57:31,589 --> 00:57:33,589 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬