1 00:00:18,673 --> 00:00:20,673 ‫דיברתם עם ראש מחלק הרצח?‬ 2 00:00:22,339 --> 00:00:26,548 ‫כן. מצאו עוד איש ערמונים‬ ‫עם טביעת אצבע של קריסטינה.‬ 3 00:00:30,006 --> 00:00:31,173 ‫זה לא הגיוני.‬ 4 00:00:31,256 --> 00:00:33,048 ‫למה להשאיר איש ערמ…‬ 5 00:00:33,131 --> 00:00:36,548 ‫לא יודעת. הם אומרים שזה סוג מוזר של הטרדה.‬ 6 00:00:39,339 --> 00:00:40,881 ‫איך סטין מתמודד עם זה?‬ 7 00:00:41,506 --> 00:00:44,173 ‫הוא יהיה בסדר. אנחנו טובים ביחד.‬ 8 00:00:46,048 --> 00:00:48,881 ‫אם את צריכה לדבר, תגידי לי.‬ 9 00:00:50,131 --> 00:00:51,048 ‫אני פה.‬ 10 00:00:52,798 --> 00:00:55,006 ‫נחמד מצדך, פרדריק. תודה.‬ 11 00:01:02,756 --> 00:01:09,506 ‫- החיפוש אחר קריסטינה הארטונג הופסק -‬ 12 00:01:11,964 --> 00:01:13,423 ‫- לאן היא נלקחה? -‬ 13 00:01:13,506 --> 00:01:16,256 ‫- הרוצח תקף בדרך חזרה מאימון טניס -‬ 14 00:01:34,923 --> 00:01:36,006 ‫היי, מתוק.‬ 15 00:01:36,756 --> 00:01:37,589 ‫היי.‬ 16 00:01:40,714 --> 00:01:41,923 ‫היה לך יום נחמד?‬ 17 00:01:43,256 --> 00:01:44,089 ‫היה בסדר.‬ 18 00:01:46,298 --> 00:01:48,339 ‫איפה אבא? עוד לא אכלתם?‬ 19 00:01:49,589 --> 00:01:52,589 ‫לא. הוא היה במשרד שלו כל היום.‬ 20 00:01:54,673 --> 00:01:57,339 ‫זה בטח קשור לפרויקט החדש.‬ 21 00:01:57,423 --> 00:02:00,256 ‫כנראה. הוא אמר לי לא להיכנס.‬ 22 00:02:12,006 --> 00:02:13,131 ‫סטין.‬ 23 00:02:13,214 --> 00:02:14,589 ‫מה קורה פה?‬ 24 00:02:15,339 --> 00:02:17,339 ‫אני צריך לבדוק את הכול מחדש.‬ 25 00:02:22,214 --> 00:02:24,256 ‫ואם גוסטב ייכנס ויראה את זה?‬ 26 00:02:25,923 --> 00:02:27,214 ‫מה זה יעשה לו?‬ 27 00:02:30,631 --> 00:02:32,506 ‫אני יודעת שאתה עדיין שותה.‬ 28 00:02:32,589 --> 00:02:34,589 ‫הפסקתי לשתות.‬ 29 00:02:37,214 --> 00:02:38,756 ‫אתה צריך להפסיק גם עם זה.‬ 30 00:02:42,173 --> 00:02:43,423 ‫בשביל גוסטב.‬ 31 00:02:44,423 --> 00:02:45,423 ‫ובשבילנו.‬ 32 00:02:47,464 --> 00:02:49,381 ‫אני לא יכול לזייף את הרגשות שלי.‬ 33 00:02:51,089 --> 00:02:51,964 ‫אתה יכול.‬ 34 00:02:52,839 --> 00:02:55,714 ‫אני עושה את זה כל יום. גם אתה יכול.‬ ‫-אבל אני לא רוצה.‬ 35 00:02:56,339 --> 00:02:59,506 ‫יש יותר מדי דברים מוזרים.‬ ‫טביעות האצבעות מוזרות.‬ 36 00:02:59,589 --> 00:03:01,214 ‫ה…‬ ‫-לא נסעת לאסוף אותה.‬ 37 00:03:02,381 --> 00:03:04,923 ‫זאת הסיבה.‬ ‫-גם את לא אספת אותה.‬ 38 00:03:06,381 --> 00:03:08,673 ‫אפילו פעם אחת.‬ ‫-אבל הבטחת!‬ 39 00:03:24,631 --> 00:03:25,631 ‫סליחה.‬ 40 00:03:27,423 --> 00:03:28,339 ‫סליחה, מותק.‬ 41 00:03:30,714 --> 00:03:33,131 ‫רק תבטיח לי שתשים את כל זה בצד.‬ 42 00:03:51,214 --> 00:03:53,964 {\an8}‫- סדרה של NETFLIX -‬ 43 00:04:33,673 --> 00:04:35,506 ‫כבר הדליקו את המנורות?‬ 44 00:04:35,589 --> 00:04:38,964 ‫בטח. המקום נראה כמו פסטיבל מנורות בסין.‬ 45 00:04:39,048 --> 00:04:40,631 ‫יופי.‬ ‫-הלוואי שיכולת לראות.‬ 46 00:04:40,714 --> 00:04:42,339 ‫כן, חבל.‬ ‫-חבל שפספסת.‬ 47 00:04:42,423 --> 00:04:43,256 ‫כן.‬ 48 00:04:43,756 --> 00:04:44,798 ‫היא שם?‬ 49 00:04:45,131 --> 00:04:48,423 ‫יודעת משהו? אין לה ממש חשק לדבר איתך.‬ 50 00:04:49,673 --> 00:04:51,923 ‫בסדר, אבל אתה יכול למסור לה…‬ 51 00:04:52,006 --> 00:04:54,798 ‫והיא מבקשת לעשות חורים באוזניים.‬ 52 00:04:54,881 --> 00:04:58,506 ‫ברור שהיא לא יכולה לעשות חורים באוזניים.‬ ‫-אני חייב ללכת. ביי!‬ 53 00:05:02,756 --> 00:05:05,173 ‫דיווחנו שהוא נעדר.‬ ‫-יופי.‬ 54 00:05:05,839 --> 00:05:07,006 ‫אולי הוא בכל זאת הרוצח?‬ 55 00:05:07,089 --> 00:05:10,881 ‫לא, יש לו אליבי‬ ‫לשעת הרצח של אנה סייר-לסן, אבל…‬ 56 00:05:12,298 --> 00:05:13,506 ‫בוא איתי.‬ 57 00:05:18,423 --> 00:05:21,839 ‫בדקנו תלונה אנונימית לגבי הזנחה של הילד.‬ 58 00:05:21,923 --> 00:05:24,256 ‫מצאנו מרתף נסתר שהאוגה בנה.‬ 59 00:05:24,339 --> 00:05:26,798 ‫מצאנו גם את המחשב שלו, ואנחנו בודקים אותו.‬ 60 00:05:26,881 --> 00:05:29,548 ‫אתה בסדר?‬ ‫-כן, בסדר גמור.‬ 61 00:05:31,006 --> 00:05:33,714 ‫החדר ודלת הכניסה אטומים לרעש.‬ 62 00:05:35,256 --> 00:05:38,839 ‫הכול נבנה מתחת לרשת.‬ ‫לא ראיתי דבר כזה אף פעם.‬ 63 00:05:39,381 --> 00:05:41,506 ‫שלחתי דגימות סיבים למעבדה.‬ 64 00:05:41,589 --> 00:05:44,548 ‫נחפש טביעות אצבעות כדי לברר מי היה פה.‬ 65 00:05:45,214 --> 00:05:48,298 ‫תולין? נכנסתי למחשב של האוגה.‬ 66 00:05:54,714 --> 00:05:57,589 ‫התיקיות מסודרות לפי חודשים.‬ 67 00:06:13,131 --> 00:06:13,964 ‫מגנוס?‬ 68 00:06:15,839 --> 00:06:17,089 ‫מגנוס, אתה מוכן?‬ 69 00:06:17,923 --> 00:06:19,881 ‫יהיה ממש כיף, אני מבטיח.‬ 70 00:06:23,256 --> 00:06:25,423 ‫אתה לא רוצה להרגיז את אמא, נכון?‬ 71 00:06:27,089 --> 00:06:30,298 ‫ילד טוב. בוא נוריד את הגופייה, בסדר?‬ 72 00:06:33,006 --> 00:06:35,131 ‫כן. טוב מאוד.‬ 73 00:06:36,298 --> 00:06:37,464 ‫אתה ילד טוב.‬ 74 00:06:37,964 --> 00:06:39,548 ‫אתה ילד ממש טוב, מגנוס.‬ 75 00:06:40,381 --> 00:06:41,548 ‫ואתה יפהפה.‬ 76 00:06:42,964 --> 00:06:44,214 ‫מגנוס, אני אוהב אותך.‬ 77 00:07:13,006 --> 00:07:15,214 ‫זאת סיבה לרצוח את האבא החורג שלו.‬ 78 00:07:15,881 --> 00:07:17,089 ‫לא את אמא שלו.‬ 79 00:07:18,548 --> 00:07:22,923 ‫אמא שלו הבינה שמשהו לא בסדר.‬ ‫בגלל זה היא החליפה את המנעולים.‬ 80 00:07:26,798 --> 00:07:30,048 ‫אם מישהו אנונימי‬ ‫התלונן על לאורה קר, ואז רצח אותה‬ 81 00:07:30,131 --> 00:07:32,298 ‫כי הוא האמין שהיא אמא רעה…‬ 82 00:07:35,714 --> 00:07:37,548 ‫אז למה הוא הרג את אנה סייר-לסן?‬ 83 00:07:37,631 --> 00:07:40,756 ‫אולי הרוצח האמין שגם היא אמא רעה.‬ 84 00:07:41,756 --> 00:07:45,464 ‫אבל למה? היא ארזה, והתכוננה לעזוב את בעלה.‬ 85 00:07:54,881 --> 00:07:55,714 ‫כן.‬ 86 00:07:55,798 --> 00:07:59,256 ‫הדם שמצאנו על הרצפה‬ ‫בבית של משפחת סייר-לסן,‬ 87 00:07:59,339 --> 00:08:02,131 ‫הוא היה של הבת שלהם?‬ ‫-כן.‬ 88 00:08:02,214 --> 00:08:08,173 ‫מצאנו גם דם של אחותה‬ ‫בחדר הרחצה ובחדר השמש.‬ 89 00:08:08,256 --> 00:08:10,839 ‫הכול כתוב בדו"ח. למה?‬ 90 00:08:10,923 --> 00:08:13,839 ‫יש לי תחושה שהבנות‬ ‫נוטות לתאונות קצת יותר מדי.‬ 91 00:08:14,506 --> 00:08:17,048 ‫אני לא חושב…‬ ‫-תודה, אני חייבת לזוז.‬ 92 00:08:18,548 --> 00:08:21,589 ‫נצטרך את התיקים הרפואיים‬ ‫של הבנות של סייר-לסן.‬ 93 00:08:27,798 --> 00:08:30,423 ‫בית החולים בגנטופטה, שבר בעצם הבריח.‬ 94 00:08:31,923 --> 00:08:33,089 ‫אף שבור.‬ 95 00:08:34,714 --> 00:08:37,048 ‫אל תסתכל עליי. תסתכל על הצילומים.‬ 96 00:08:38,048 --> 00:08:42,756 ‫וזה מחדר הטראומה בבית החולים הלאומי‬ ‫בקופנהגן, שם גרתם בזמנו.‬ 97 00:08:44,339 --> 00:08:46,214 ‫היא נפלה במדרגות.‬ ‫-כן.‬ 98 00:08:46,298 --> 00:08:49,964 ‫זה לא אני. זאת הייתה תאונה.‬ ‫-אנחנו יודעים מה עשית לילדות שלך.‬ 99 00:08:51,423 --> 00:08:53,256 ‫השאלה היא מי עוד ידע.‬ 100 00:08:56,714 --> 00:09:00,548 ‫יוגש נגדך כתב אישום‬ ‫בגין התעללות בילדות שלך.‬ 101 00:09:01,589 --> 00:09:04,714 ‫יכול להיות שלא תראה יותר‬ ‫את הבנות שלך. הבנת?‬ 102 00:09:09,881 --> 00:09:11,173 ‫אני אוהב את הבנות שלי, בסדר?‬ 103 00:09:11,256 --> 00:09:12,256 ‫באמת.‬ 104 00:09:12,923 --> 00:09:13,756 ‫מי ידע?‬ 105 00:09:15,339 --> 00:09:16,881 ‫אשתך ידעה.‬ 106 00:09:18,089 --> 00:09:20,714 ‫או לפחות התחילה לחשוד.‬ 107 00:09:32,131 --> 00:09:34,881 ‫ניסיתי לקבל עזרה.‬ ‫אחרי התלונה, דיברתי עם מישהו.‬ 108 00:09:35,589 --> 00:09:37,256 ‫איזו תלונה?‬ 109 00:09:37,339 --> 00:09:38,548 ‫לרשות המקומית.‬ 110 00:09:38,631 --> 00:09:41,964 ‫בא אלינו עובד סוציאלי,‬ ‫אבל עורך הדין שלי טיפל בזה.‬ 111 00:09:42,048 --> 00:09:44,923 ‫בזה זה נגמר.‬ ‫-הרשות המקומית בגנטופטה?‬ 112 00:09:45,006 --> 00:09:45,839 ‫בקופנהגן.‬ 113 00:09:46,589 --> 00:09:47,923 ‫מהתקופה שלפני שעברנו.‬ 114 00:09:49,381 --> 00:09:52,589 ‫בדקתי אם התקבלה תלונה,‬ ‫אבל העובד הסוציאלי אמר שלא.‬ 115 00:09:53,298 --> 00:09:55,423 ‫מי הגיש את התלונה?‬ 116 00:09:57,756 --> 00:09:59,339 ‫לא יודע. היא הייתה אנונימית.‬ 117 00:10:03,839 --> 00:10:04,673 ‫כן.‬ 118 00:10:05,214 --> 00:10:06,548 ‫בסדר, בטח. לא.‬ 119 00:10:07,131 --> 00:10:09,339 ‫ממש מעצבן. תודה רבה.‬ 120 00:10:11,423 --> 00:10:12,298 ‫מה הם אמרו?‬ 121 00:10:12,964 --> 00:10:15,381 ‫שירותי הרווחה יוכלו לעזור לנו רק מחר.‬ 122 00:10:15,464 --> 00:10:18,589 ‫והם רוצים לראות צו.‬ ‫-אני אשיג צו.‬ 123 00:10:19,089 --> 00:10:22,089 ‫הכול בסדר עם המכונית?‬ ‫-כן, אתה יכול לקחת אותה.‬ 124 00:10:24,839 --> 00:10:27,381 ‫תודה שעזרת לי לצאת מהבור.‬ 125 00:10:37,673 --> 00:10:38,506 ‫היי.‬ 126 00:10:39,173 --> 00:10:41,339 ‫ניצלתי את ההזדמנות ובאתי לבקר.‬ ‫-כן.‬ 127 00:10:41,423 --> 00:10:42,381 ‫את פנויה?‬ 128 00:10:43,131 --> 00:10:44,964 ‫כן.‬ ‫-היי.‬ 129 00:10:45,714 --> 00:10:46,756 ‫היי.‬ ‫-סבסטיאן.‬ 130 00:10:46,839 --> 00:10:48,964 ‫הס, הוא…‬ 131 00:10:49,673 --> 00:10:50,506 ‫השותף שלי.‬ 132 00:10:58,756 --> 00:11:00,589 ‫אפשר לקבל את המפתח?‬ 133 00:11:01,631 --> 00:11:02,464 ‫כן.‬ 134 00:11:11,006 --> 00:11:13,548 ‫איפה היא?‬ ‫-ישנה אצל אקסל.‬ 135 00:11:13,631 --> 00:11:16,923 ‫חבל. קיוויתי לראות אותה.‬ 136 00:11:17,006 --> 00:11:19,881 ‫כן.‬ ‫-אבל יש לזה גם יתרונות.‬ 137 00:11:19,964 --> 00:11:22,631 ‫יהיה לנו קצת יותר זמן ביחד.‬ 138 00:11:22,714 --> 00:11:25,714 ‫בפעם שעברה הלכת באמצע.‬ ‫-כן, סליחה.‬ 139 00:11:26,881 --> 00:11:30,756 ‫יודע מה? אני עייפה. אין לי ממש חשק ל…‬ 140 00:11:30,839 --> 00:11:32,798 ‫לא, לא. לא צריך לעשות שום דבר.‬ 141 00:11:32,881 --> 00:11:36,923 ‫אפשר לשבת בשקט עם כוס יין,‬ ‫וסתם לבלות ביחד.‬ 142 00:11:43,048 --> 00:11:47,173 ‫אני קצת חולם שניסע לסוף שבוע.‬ 143 00:11:47,256 --> 00:11:50,631 ‫לא, תודה. אני לא נוסעת לשום מקום.‬ 144 00:11:50,714 --> 00:11:52,881 ‫אתה יודע מה אני עושה בעבודה?‬ 145 00:11:52,964 --> 00:11:57,839 ‫לא, אסור לך לספר לי.‬ ‫-מה אתה רוצה ממני?‬ 146 00:11:59,089 --> 00:12:00,089 ‫מה זאת אומרת?‬ 147 00:12:01,381 --> 00:12:05,006 ‫אתה חולם שתהיה לך פה מברשת שיניים,‬ ‫או שאפגוש את אמא שלך?‬ 148 00:12:06,589 --> 00:12:08,256 ‫נראה לך שזה החלום שלי?‬ 149 00:12:08,923 --> 00:12:11,631 ‫אני חושבת שזה טבעי שתחלום‬ 150 00:12:11,714 --> 00:12:15,298 ‫לעבור לגור עם החברה שלך ולהביא ילדים משלך.‬ 151 00:12:15,381 --> 00:12:17,506 ‫בטח, אני מבין את זה.‬ 152 00:12:19,631 --> 00:12:21,631 ‫אני לא חושבת שאני יכולה לתת לך את זה.‬ 153 00:12:26,089 --> 00:12:27,756 ‫את לא יכולה, או לא רוצה?‬ 154 00:12:37,131 --> 00:12:38,506 ‫מה בדיוק קורה פה?‬ 155 00:12:40,423 --> 00:12:42,756 ‫זה בגלל הבטלן שישב במכונית?‬ 156 00:12:45,839 --> 00:12:46,673 ‫אז מה העניין?‬ 157 00:12:48,423 --> 00:12:49,673 ‫אתה יכול ללכת?‬ 158 00:12:53,881 --> 00:12:59,006 ‫ברצינות? כל מה שאני עושה כל הזמן‬ ‫זה לתת לעבודה היקרה שלך לקבוע‬ 159 00:12:59,089 --> 00:13:01,589 ‫מתי, איפה ואיך ניפגש.‬ 160 00:13:13,756 --> 00:13:16,339 ‫יודעת מה? את קרה כמו קרח.‬ 161 00:13:16,964 --> 00:13:18,923 ‫את רק רוצה להיות לבד.‬ 162 00:14:08,839 --> 00:14:10,339 ‫הייתי עסוק כשהוא התקשר.‬ 163 00:14:10,423 --> 00:14:12,923 ‫חשבתי שאתה רוצה לחזור.‬ ‫-אני רוצה.‬ 164 00:14:13,006 --> 00:14:15,048 ‫למה…?‬ ‫-המצב קצת מסובך כרגע.‬ 165 00:14:15,131 --> 00:14:18,631 ‫ככל שתחכה יותר, גם פה יהיה יותר מסובך.‬ 166 00:14:18,714 --> 00:14:21,756 ‫אני אתקשר לפריימן מחר.‬ ‫-אני מקווה בשבילך.‬ 167 00:14:37,381 --> 00:14:38,214 ‫הנה אתה.‬ 168 00:14:38,839 --> 00:14:40,256 ‫אתה עובד יותר מדי.‬ 169 00:14:41,339 --> 00:14:44,589 ‫זה ריזוואן, המתווך שסיפרתי לך עליו.‬ 170 00:14:44,673 --> 00:14:45,673 ‫היי.‬ 171 00:14:45,756 --> 00:14:49,339 ‫רציתי שהוא יראה את הדירה,‬ ‫כדי שהוא יוכל לתת לך מחיר טוב.‬ 172 00:14:50,464 --> 00:14:52,464 ‫בטח.‬ ‫-תחשוב על זה.‬ 173 00:14:52,548 --> 00:14:54,339 ‫הוא נותן עשרה אחוז מעל השוק.‬ 174 00:14:54,839 --> 00:14:55,839 ‫להתראות.‬ 175 00:14:56,673 --> 00:14:59,589 ‫דרך אגב, השארתי את המלטשת בדירה שלך.‬ 176 00:15:02,048 --> 00:15:02,881 ‫תודה.‬ 177 00:15:03,673 --> 00:15:05,381 {\an8}‫- יום רביעי, 14 באוקטובר -‬ 178 00:15:05,464 --> 00:15:10,089 {\an8}‫רציחתן של לאורה קר בת ה-37 מהוסום‬ 179 00:15:10,173 --> 00:15:13,631 ‫ושל אנה סייר-לסן בת ה-36 מקלמפנבורג‬ 180 00:15:13,714 --> 00:15:17,423 ‫הציתה שמועות על קשר אפשרי בין המקרים.‬ 181 00:15:17,506 --> 00:15:19,548 ‫שני המקרים אירעו תוך ימים ספורים,‬ 182 00:15:19,631 --> 00:15:23,214 ‫ומקורות אנונימיים טוענים‬ ‫שיש קווי דמיון בין מעשי הרצח.‬ 183 00:15:23,298 --> 00:15:25,548 ‫לא נמסרה תגובה מהמשטרה…‬ ‫-את מוכנה?‬ 184 00:15:25,631 --> 00:15:26,756 ‫…אותו רוצח.‬ ‫-כן.‬ 185 00:15:28,464 --> 00:15:29,589 ‫לאן אנחנו הולכים?‬ 186 00:15:29,673 --> 00:15:32,923 ‫בוקה מנסח‬ ‫את התיקונים האחרונים בחדר הישיבות.‬ 187 00:15:33,006 --> 00:15:34,256 ‫הוא נכנע סוף סוף.‬ 188 00:15:34,339 --> 00:15:37,631 ‫יופי. לכו בלעדיי, אני צריכה לדבר עם ליב.‬ 189 00:15:39,048 --> 00:15:42,214 ‫ליב, ראש מחלק הרצח ניסה להשיג אותי שוב?‬ 190 00:15:42,298 --> 00:15:46,423 ‫לא, אבל אני יודעת‬ ‫שהחוקרים פנו לשירותי הרווחה.‬ 191 00:15:46,923 --> 00:15:47,756 ‫בשביל מה?‬ 192 00:15:48,464 --> 00:15:49,423 ‫אני לא יודעת.‬ 193 00:15:49,923 --> 00:15:53,548 ‫הבוקר ביקשתי נתונים סטיסטיים‬ ‫מהרשות המקומית.‬ 194 00:15:53,631 --> 00:15:56,756 ‫כל המחלקה הייתה תקועה בגלל שהתקבל צו.‬ 195 00:15:57,256 --> 00:15:59,131 ‫צו?‬ ‫-כן.‬ 196 00:15:59,214 --> 00:16:01,881 ‫היי. היי, ליב.‬ ‫-היי.‬ 197 00:16:05,256 --> 00:16:08,381 ‫יש לך שתי דקות?‬ ‫-בטח. אני כבר באה.‬ 198 00:16:09,839 --> 00:16:14,006 ‫אני קצת עסוקה.‬ ‫-כן, ברור.‬ 199 00:16:14,881 --> 00:16:17,839 ‫השארת את המפתחות על הדלפק במטבח.‬ 200 00:16:20,506 --> 00:16:21,339 ‫תודה.‬ 201 00:16:29,464 --> 00:16:31,256 ‫סטין, מה…?‬ ‫-חשבתי על זה.‬ 202 00:16:31,756 --> 00:16:33,881 ‫על מה שאמרת אתמול. על גוסטב.‬ 203 00:16:35,548 --> 00:16:36,798 ‫אני חושב שאת צודקת.‬ 204 00:16:38,298 --> 00:16:39,923 ‫צריך לשמור עליו.‬ 205 00:16:45,339 --> 00:16:48,381 ‫אז אני אפסיק…‬ 206 00:16:52,548 --> 00:16:54,839 ‫אנחנו הולכים אחר כך לקולנוע.‬ 207 00:16:55,714 --> 00:16:58,006 ‫נשמע נחמד.‬ ‫-כן.‬ 208 00:16:59,173 --> 00:17:01,006 ‫הלוואי שיכולתי לבוא איתכם.‬ 209 00:17:02,006 --> 00:17:03,214 ‫אתה יודע מה?‬ 210 00:17:03,923 --> 00:17:05,548 ‫אולי אוכל להזיז כמה פגישות.‬ 211 00:17:08,173 --> 00:17:11,631 ‫תן לי רגע לבדוק. נוכל לאכול קודם המבורגר?‬ 212 00:17:11,714 --> 00:17:13,631 ‫רוזה?‬ ‫-כן.‬ 213 00:17:16,923 --> 00:17:18,839 ‫תודיעי לי אם תוכלי להגיע.‬ 214 00:17:19,423 --> 00:17:20,256 ‫בטח.‬ 215 00:17:20,881 --> 00:17:22,214 ‫אני אתקשר אחר כך.‬ 216 00:17:22,923 --> 00:17:24,173 ‫להתראות.‬ 217 00:17:43,089 --> 00:17:46,631 ‫אתמול כשדיברנו, המערכת קרסה, אז לא יכולתי…‬ 218 00:17:46,714 --> 00:17:50,423 ‫לא, אמרת שלא התקבל שום דיווח‬ ‫בקשר לבנות של סייר-לסן.‬ 219 00:17:50,506 --> 00:17:52,756 ‫לא, שמעת לא טוב.‬ ‫-תשמע מה אני חושב.‬ 220 00:17:52,839 --> 00:17:57,381 ‫כשהקלדת את מספרי הביטוח הלאומי שלהן‬ ‫ראית תיק מבית החולים.‬ 221 00:17:57,464 --> 00:18:01,256 ‫לא הספקת לבדוק את הנושא,‬ ‫ונכנסת לפאניקה כי האמא מתה.‬ 222 00:18:01,339 --> 00:18:02,464 ‫עשית טעות.‬ 223 00:18:03,006 --> 00:18:05,673 ‫אני מצטערת אם עיכבנו את החקירה.‬ 224 00:18:06,173 --> 00:18:10,714 ‫אבל אני מבטיחה לך שהעובדים הסוציאליים שלנו‬ ‫עובדים קשה על הניירת.‬ 225 00:18:10,798 --> 00:18:12,714 ‫כן. וביקרנו אצל המשפחה.‬ 226 00:18:12,798 --> 00:18:17,214 ‫אל תבקש ממני סליחה,‬ ‫תבקש סליחה משתי הילדות שחטפו מכות.‬ 227 00:18:17,298 --> 00:18:19,131 ‫ומהילד שהתעללו בו מינית.‬ ‫-יש לך רגע?‬ 228 00:18:20,048 --> 00:18:22,048 ‫כן, כי זה חסר טעם.‬ 229 00:18:22,881 --> 00:18:25,673 ‫השוויתי בין שתי התלונות.‬ 230 00:18:25,756 --> 00:18:30,089 ‫זאת על לאורה קר וזאת על סייר-לסן.‬ 231 00:18:33,173 --> 00:18:35,173 ‫- …זונה אנוכית… -‬ 232 00:18:39,173 --> 00:18:41,756 ‫"זונה אנוכית. את יודעת שזה לא בסדר."‬ 233 00:18:41,839 --> 00:18:43,964 ‫אותם ביטויים.‬ ‫-בדיוק.‬ 234 00:18:44,048 --> 00:18:48,089 ‫הרוצח דיווח על שתי נשים, שאחר כך נרצחו.‬ 235 00:18:49,381 --> 00:18:51,881 ‫יכול להיות שהוא כבר דיווח על הקורבן הבא.‬ 236 00:18:55,214 --> 00:18:56,339 ‫היי, אתם.‬ 237 00:18:56,423 --> 00:19:00,548 ‫אנחנו צריכים את כל התלונות האנונימיות‬ ‫על הזנחה והתעללות בילדים מהשנה האחרונה.‬ 238 00:19:00,631 --> 00:19:03,964 ‫רק תלונות שקבעתם שאין צורך לטפל בהן.‬ 239 00:19:04,048 --> 00:19:05,798 ‫לעבודה.‬ ‫-ודאי.‬ 240 00:19:20,339 --> 00:19:21,173 ‫מה…‬ 241 00:19:21,923 --> 00:19:24,131 ‫מה זה?‬ ‫-התלונות שביקשנו.‬ 242 00:19:24,964 --> 00:19:28,006 ‫נצטרך עוד כוח אדם כדי לעבור על כולן.‬ 243 00:19:28,089 --> 00:19:29,589 ‫תומסן, אתה יכול לדאוג לזה?‬ 244 00:19:30,298 --> 00:19:31,839 ‫תודיעו לי מה מצאתם.‬ 245 00:19:32,714 --> 00:19:34,673 ‫צריך לדבר שוב עם רוזה הארטונג.‬ 246 00:19:37,131 --> 00:19:38,506 ‫למה? יש משהו שאני צריך לדעת?‬ 247 00:19:38,589 --> 00:19:43,131 ‫לא, אבל סביר להניח‬ ‫שהרוצח שלח את התלונות האנונימיות.‬ 248 00:19:44,214 --> 00:19:47,256 ‫הוא רצח שתי נשים‬ ‫כי הן היו אמהות לא אחראיות,‬ 249 00:19:47,339 --> 00:19:50,256 ‫והשאיר טביעות אצבעות‬ ‫של קריסטינה הארטונג בזירות הרצח.‬ 250 00:19:50,339 --> 00:19:52,964 ‫זה רמז ברור לשרה לשירותים חברתיים.‬ 251 00:19:53,048 --> 00:19:57,173 ‫אני לא חושב שהיא יודעת משהו.‬ ‫-אבל אנחנו צריכים לוודא.‬ 252 00:19:58,881 --> 00:20:00,714 ‫תן לי להגיד לך משהו.‬ 253 00:20:01,964 --> 00:20:05,464 ‫גרתי בסלון שלהם שלושה חודשים.‬ 254 00:20:06,048 --> 00:20:09,798 ‫ראיתי את ההורים‬ ‫עוברים מתקווה לייאוש עמוק, כל יום.‬ 255 00:20:09,881 --> 00:20:12,214 ‫אני לא אתן להם לעבור את זה שוב.‬ ‫-לא.‬ 256 00:20:13,339 --> 00:20:16,756 ‫אבל גם במקרה שאתה טועה‬ ‫לא יהיה ממש כיף, נכון?‬ 257 00:20:18,631 --> 00:20:20,631 ‫אני לא טועה. הס.‬ 258 00:20:30,131 --> 00:20:33,673 ‫- הוא משתין במכנסיים מרוב פחד‬ ‫כשהיא אומרת דברים כמו… -‬ 259 00:20:42,006 --> 00:20:46,214 ‫- …ראיתי את הכלבה תופסת את הבן שלה‬ ‫ומטלטלת אותו בגן המשחקים. -‬ 260 00:20:54,881 --> 00:20:57,256 ‫- ...לא אכפת להם מהילדים שלהם. -‬ 261 00:21:08,839 --> 00:21:10,048 ‫לאן הגעת?‬ 262 00:21:11,256 --> 00:21:13,839 ‫אף אחד לא השתמש בביטוי "זונה אנוכית"‬ 263 00:21:13,923 --> 00:21:16,923 ‫או "היא יודעת שזה לא בסדר"‬ ‫כמו בתלונות ההן.‬ 264 00:21:17,006 --> 00:21:19,131 ‫למה בחרת את אלה? אפשר לראות?‬ 265 00:21:19,214 --> 00:21:20,173 ‫בטח.‬ 266 00:21:20,256 --> 00:21:24,631 ‫שירותי הרווחה לא מצאו כלום במקרים‬ ‫של קר וסייר-לסן, אבל הילדים נפגעו,‬ 267 00:21:24,714 --> 00:21:27,756 ‫אז ניסיתי למצוא מקרים שבהם הרשויות טעו.‬ 268 00:21:30,048 --> 00:21:33,131 ‫אני בחרתי את אותם חמישה תיקים.‬ 269 00:21:34,423 --> 00:21:36,548 ‫המשפחות ממש לא מתפקדות.‬ 270 00:21:39,131 --> 00:21:40,964 ‫ובכל זאת, זה בלתי אפשרי.‬ 271 00:21:42,339 --> 00:21:44,048 ‫זה לא הגיוני.‬ 272 00:21:45,381 --> 00:21:46,756 ‫למה לא להרוג אותן וזהו?‬ 273 00:21:47,423 --> 00:21:49,339 ‫למה לטרוח לדווח עליהן קודם?‬ 274 00:21:50,423 --> 00:21:53,423 ‫אולי הוא נתן לשירותי הרווחה‬ ‫הזדמנות אחרונה להתערב,‬ 275 00:21:53,506 --> 00:21:54,798 ‫אבל זה לא קרה.‬ 276 00:21:58,673 --> 00:22:01,256 ‫ומה אם הוא שינה את סגנון הכתיבה שלו?‬ 277 00:22:03,756 --> 00:22:07,048 ‫אם היית הרוצחת‬ ‫שכתבה את שתי התלונות הראשונות‬ 278 00:22:07,131 --> 00:22:09,673 ‫והיית יודעת שהמשטרה מחפשת תלונה שלישית…‬ 279 00:22:10,714 --> 00:22:14,881 ‫איך היית כותבת אותה?‬ ‫-מדד הקריאה בשתי התלונות נמוך.‬ 280 00:22:14,964 --> 00:22:20,548 ‫אם נניח שהרוצח רוצה להטעות אותנו,‬ 281 00:22:20,631 --> 00:22:24,048 ‫אז לפחות שתיים מהתלונות קופצות לעין.‬ 282 00:22:25,256 --> 00:22:29,589 ‫הן כתובות היטב, מנוסחות כראוי‬ ‫ואין בהן שגיאות כתיב או הקלדה.‬ 283 00:22:31,798 --> 00:22:33,714 ‫איזו תלונה כתובה הכי טוב?‬ 284 00:22:35,214 --> 00:22:36,423 ‫התלונה על ג'סי קויום.‬ 285 00:22:37,673 --> 00:22:41,089 ‫"ג'סי קויום, בת 24,‬ ‫אם חד הורית לאוליביה, בת שש."‬ 286 00:22:41,173 --> 00:22:42,881 ‫"אין קשר עם האב."‬ 287 00:22:43,006 --> 00:22:47,006 ‫בתלונה כתוב שהיא לא פעם שיכורה מאוד,‬ ‫גם כשהבת שלה איתה.‬ 288 00:22:47,089 --> 00:22:51,548 ‫השכנים מתלוננים לא פעם על אורחים‬ ‫ומוזיקה רועשת מאוחר בלילה.‬ 289 00:22:56,006 --> 00:23:00,464 ‫להתכופף, ולהימתח.‬ 290 00:23:00,548 --> 00:23:02,589 ‫ולהתכופף. תצליבו את הידיים.‬ 291 00:23:05,089 --> 00:23:06,631 ‫פנימה, והחוצה.‬ 292 00:23:11,048 --> 00:23:14,339 ‫יופי! פנימה, והחוצה.‬ 293 00:23:14,423 --> 00:23:18,506 ‫ידיים על המותניים. מצד לצד.‬ 294 00:23:19,298 --> 00:23:20,173 ‫ידיים למעלה.‬ 295 00:23:20,256 --> 00:23:22,381 ‫…בריכת אינסוף ענקית.‬ ‫-כן.‬ 296 00:23:23,048 --> 00:23:26,173 ‫אבל הם לא יכולים לעשות הכול.‬ ‫נחזור, נארוז, ו…‬ 297 00:23:26,256 --> 00:23:27,881 ‫היי, ניקולאי.‬ ‫-היי.‬ 298 00:23:29,048 --> 00:23:30,964 ‫אז גם אם זאת לא הייתה התוכנית…‬ 299 00:23:31,048 --> 00:23:33,548 ‫מה עוד אפשר לרצות חוץ מלשבת ליד הבריכה?‬ 300 00:23:33,631 --> 00:23:35,673 ‫אני ממש ממליץ.‬ 301 00:23:37,131 --> 00:23:39,714 ‫היית באסיפת ההורים ביום שישי?‬ 302 00:23:40,506 --> 00:23:42,048 ‫לא, אשתי הייתה.‬ 303 00:23:43,173 --> 00:23:48,798 ‫דווקא רציתי לדבר איתך‬ ‫על משהו חשוב בקשר לתרבות בכיתה.‬ 304 00:23:52,173 --> 00:23:53,756 ‫תסלחו לי, בבקשה.‬ 305 00:24:38,839 --> 00:24:41,006 ‫זאת הייתה הפעם האחרונה. הבנת?‬ 306 00:24:41,839 --> 00:24:42,964 ‫אני נשוי.‬ 307 00:24:43,589 --> 00:24:45,839 ‫ואל תעקבי אחריי.‬ 308 00:24:54,548 --> 00:24:57,339 ‫לך תזדיין, ליצן מתנשא!‬ 309 00:24:57,423 --> 00:25:00,381 ‫אתה יכול לדחוף‬ ‫את האאודי המזדיינת שלך לתחת!‬ 310 00:25:05,839 --> 00:25:06,673 ‫שלום!‬ 311 00:25:28,589 --> 00:25:29,589 ‫שלום?‬ 312 00:25:46,673 --> 00:25:47,506 ‫שלום!‬ 313 00:26:01,464 --> 00:26:02,381 ‫שלום.‬ 314 00:26:30,589 --> 00:26:33,506 ‫איך אפשר לדעת אם היא הקורבן הבא?‬ 315 00:26:34,714 --> 00:26:36,798 ‫התוכנית שלך די מסוכנת.‬ 316 00:26:37,381 --> 00:26:40,131 ‫אי אפשר לדעת,‬ ‫אבל איתה יש לנו הכי הרבה סיכויים.‬ 317 00:26:40,214 --> 00:26:42,798 ‫תזכור כמה זמן עבר‬ ‫בין שתי הרציחות הראשונות.‬ 318 00:26:42,881 --> 00:26:44,423 ‫אסור לבזבז זמן.‬ 319 00:26:44,506 --> 00:26:47,048 ‫מה אתה מנסה להגיד?‬ 320 00:26:47,589 --> 00:26:49,964 ‫שיש לי איזה סטוקר קריפי?‬ 321 00:26:51,089 --> 00:26:53,673 ‫צריך לבדוק מי שלח את התלונה.‬ 322 00:26:53,756 --> 00:26:57,214 ‫אמרתי לך, אחת מהאמהות בבית הספר.‬ ‫-אנחנו לא חושבים ככה.‬ 323 00:26:57,298 --> 00:26:59,714 ‫קשה לחיות כששירותי הרווחה תקועים לך בתחת.‬ 324 00:26:59,798 --> 00:27:00,923 ‫תקשיבי לי.‬ 325 00:27:01,006 --> 00:27:04,506 ‫אם יש אמת בתלונה הזאת,‬ ‫החיים שלך בסכנה. הבנת?‬ 326 00:27:04,589 --> 00:27:05,506 ‫אין.‬ 327 00:27:09,256 --> 00:27:10,089 ‫בסדר.‬ 328 00:27:11,756 --> 00:27:15,589 ‫אמרת שהייתה לך תחושה שמישהו עוקב אחרייך.‬ 329 00:27:16,423 --> 00:27:17,798 ‫בקניון.‬ ‫-מתחת לקניון.‬ 330 00:27:18,631 --> 00:27:19,631 ‫במרתף.‬ 331 00:27:21,006 --> 00:27:22,131 ‫תספרי לי מה הרגשת.‬ 332 00:27:22,631 --> 00:27:25,298 ‫כבר סיפרתי לשנייה.‬ ‫-תספרי גם לי.‬ 333 00:27:26,631 --> 00:27:29,589 ‫שמעתי צעדים. הצעדים עצרו בכל פעם שעצרתי.‬ 334 00:27:30,423 --> 00:27:32,964 ‫ראית משהו?‬ ‫-לא. כבר אמרתי לך.‬ 335 00:27:33,464 --> 00:27:36,464 ‫היה חושך.‬ ‫-למה היית במרתף?‬ 336 00:27:43,631 --> 00:27:44,464 ‫בסדר.‬ 337 00:27:51,589 --> 00:27:53,798 ‫נו? טיפסנו על העץ הלא נכון?‬ 338 00:27:55,339 --> 00:27:56,798 ‫יכול להיות שהיא הבאה בתור.‬ 339 00:27:56,881 --> 00:27:59,048 ‫ברווחה אומרים שהיא אלכוהוליסטית.‬ 340 00:27:59,131 --> 00:28:02,714 ‫פגישות בבית הספר.‬ ‫המורים טוענים שהיא מזניחה את הבת שלה.‬ 341 00:28:02,798 --> 00:28:06,131 ‫והיא חושבת שעקבו אחריה בקניון.‬ 342 00:28:06,214 --> 00:28:07,298 ‫בוס, תסתכל.‬ 343 00:28:08,339 --> 00:28:09,631 ‫יכול להיות שיש בעיה.‬ 344 00:28:10,631 --> 00:28:12,964 ‫- האם קריסטינה הארטונג בחיים? -‬ 345 00:28:13,048 --> 00:28:14,256 ‫נו, באמת.‬ 346 00:28:15,131 --> 00:28:17,048 ‫נילנדר, מה אתה אומר?‬ 347 00:28:19,506 --> 00:28:21,006 ‫כמה זמן אתם צריכים?‬ 348 00:28:23,298 --> 00:28:26,423 ‫בוס, העיתונאים מבקשים תגובה למקרי הרצח.‬ 349 00:28:26,506 --> 00:28:29,048 ‫מה להגיד להם?‬ ‫-כלום. אל תגיד כלום.‬ 350 00:28:30,464 --> 00:28:32,006 ‫אפשר לקבל את תשומת לבכם?‬ 351 00:28:38,464 --> 00:28:39,506 ‫גוסטב?‬ 352 00:28:40,839 --> 00:28:41,673 ‫אתה בא?‬ 353 00:28:42,256 --> 00:28:45,464 ‫צריך לקנות קצת ממתקים.‬ ‫-בטח. מה עם אמא?‬ 354 00:28:47,798 --> 00:28:50,881 ‫בסוף היא לא יכולה להגיע. מצטער. אז…‬ 355 00:28:52,631 --> 00:28:54,381 ‫רק אנחנו הולכים.‬ 356 00:29:03,798 --> 00:29:05,756 ‫היי. סליחה על ההפרעה.‬ 357 00:29:05,839 --> 00:29:07,048 ‫סטין הארטונג?‬ ‫-כן.‬ 358 00:29:07,548 --> 00:29:11,506 ‫סליחה שבאתי בהפתעה,‬ ‫אבל ניסיתי להתקשר כמה פעמים.‬ 359 00:29:11,589 --> 00:29:15,006 ‫שמי נילס דווידסן, עיתונאי ב"סיפור רקע".‬ ‫אתה רוצה להגיב?‬ 360 00:29:15,673 --> 00:29:16,756 ‫להגיב על מה?‬ 361 00:29:16,839 --> 00:29:19,423 ‫בקשר לשתי הנשים שנרצחו,‬ 362 00:29:19,506 --> 00:29:22,173 ‫שמענו שמועות על טביעות אצבעות.‬ 363 00:29:22,256 --> 00:29:23,423 ‫לא שמעתי שום דבר.‬ 364 00:29:23,506 --> 00:29:27,298 ‫טביעות האצבע של הבת שלך‬ ‫קושרו לשני מקרי הרצח.‬ 365 00:29:27,381 --> 00:29:29,256 ‫לטענת מקור במשטרה.‬ 366 00:29:29,339 --> 00:29:32,756 ‫אני לא יודע שום דבר.‬ ‫-זה מעלה את השאלה, האם היא בחיים?‬ 367 00:29:35,464 --> 00:29:37,673 ‫סטין, תוכל לבוא הערב לאולפן?‬ 368 00:29:38,339 --> 00:29:40,673 ‫הבן שלי ואני הולכים לקולנוע.‬ 369 00:29:40,756 --> 00:29:42,131 ‫תלך, בבקשה. שלום.‬ ‫-סטין…‬ 370 00:29:59,381 --> 00:30:00,423 ‫אבא, מי זה היה?‬ 371 00:30:04,298 --> 00:30:05,339 ‫אבא, מי זה היה?‬ 372 00:30:06,464 --> 00:30:07,631 ‫אף אחד.‬ 373 00:30:21,964 --> 00:30:22,881 ‫תביא את הדבק.‬ 374 00:30:23,548 --> 00:30:26,548 ‫איפה הוא?‬ ‫-איפה שיש לנו דבק, בסדר?‬ 375 00:30:28,381 --> 00:30:29,881 ‫תביא את הדבק המזדיין!‬ 376 00:30:32,006 --> 00:30:34,048 ‫אני הולך לוויקטור.‬ ‫-גוסטב.‬ 377 00:30:34,798 --> 00:30:35,714 ‫גוסטב!‬ 378 00:30:51,631 --> 00:30:53,339 ‫את יכולה להזיז את השיעורים שלך?‬ 379 00:30:55,923 --> 00:30:58,631 ‫לכמה זמן את נוסעת?‬ ‫-כבר דיברנו על זה.‬ 380 00:31:00,714 --> 00:31:02,214 ‫את יכולה לערוך את השולחן?‬ 381 00:31:06,173 --> 00:31:08,673 ‫לא הגעת לפסטיבל המנורות.‬ ‫-לא.‬ 382 00:31:10,339 --> 00:31:12,964 ‫למה סבסטיאן לא יכול להיות פה לפעמים?‬ 383 00:31:13,048 --> 00:31:14,256 ‫יש לנו את סבא.‬ 384 00:31:15,089 --> 00:31:18,298 ‫ואל תבקשי ממנו‬ ‫לעשות חורים באוזניים. תבקשי ממני.‬ 385 00:31:18,381 --> 00:31:19,423 ‫שמעת אותי?‬ 386 00:31:20,173 --> 00:31:21,548 ‫זה רעיון ממש רע.‬ 387 00:31:22,381 --> 00:31:27,256 ‫התנוך יכול להיקרע…‬ ‫-אבל ציירתי ציורים בשביל סבסטיאן.‬ 388 00:31:27,339 --> 00:31:29,923 ‫אמרת שהוא אולי יבוא.‬ ‫-כן.‬ 389 00:31:30,006 --> 00:31:32,089 ‫אבל אנחנו כבר לא ביחד.‬ 390 00:31:32,173 --> 00:31:35,464 ‫אנחנו חברים טובים, אבל אנחנו לא חבר וחברה.‬ 391 00:31:35,548 --> 00:31:38,506 ‫אני יודעת, אבל הוא יבוא‬ ‫לישון פה בכל זאת, נכון?‬ 392 00:31:38,589 --> 00:31:40,089 ‫לא, זה נגמר.‬ 393 00:31:40,631 --> 00:31:43,714 ‫למה נפרדתם?‬ ‫-זה לא עניינך.‬ 394 00:31:43,798 --> 00:31:47,006 ‫זה כן ענייני!‬ ‫-לא, זה עניין של מבוגרים.‬ 395 00:31:47,089 --> 00:31:49,548 ‫עניינים של מבוגרים מזדיינים.‬ ‫-אנחנו לא מדברות ככה!‬ 396 00:31:50,339 --> 00:31:52,298 ‫איך את יודעת? את אף פעם לא פה.‬ 397 00:31:53,923 --> 00:31:56,048 ‫את יכולה לפתוח לסבא?‬ 398 00:32:08,548 --> 00:32:11,048 ‫זה לא הוא, זה מישהו מהעבודה המסריחה שלך.‬ 399 00:32:13,173 --> 00:32:16,298 ‫היי, רציתי שנעבור על הבסיס‬ ‫לפני שאנחנו יוצאים.‬ 400 00:32:16,381 --> 00:32:17,214 ‫בטח.‬ 401 00:32:17,798 --> 00:32:20,048 ‫סליחה, אתן בדיוק אוכלות.‬ ‫-זה בסדר.‬ 402 00:32:20,673 --> 00:32:23,006 ‫הצלחת הזאת בשביל סבא שלי.‬ ‫-לי, די.‬ 403 00:32:23,089 --> 00:32:26,256 ‫אני אעשה סיבוב.‬ ‫-לא, חכה. חכה, חכה.‬ 404 00:32:28,589 --> 00:32:29,673 ‫תאכלי את הירקות.‬ 405 00:32:33,339 --> 00:32:35,256 ‫אתה רוצה עוד?‬ ‫-לא, תודה.‬ 406 00:32:36,548 --> 00:32:38,173 ‫היה טעים מאוד.‬ 407 00:32:40,173 --> 00:32:41,173 ‫אתה משקר.‬ 408 00:32:43,714 --> 00:32:45,964 ‫סבא בדרך, תתכונני.‬ 409 00:32:59,631 --> 00:33:01,673 ‫הוא לא באמת סבא שלי.‬ 410 00:33:02,381 --> 00:33:05,464 ‫הוא עוזר לאמא שלי, כי אין לה הורים.‬ 411 00:33:05,964 --> 00:33:06,839 ‫בסדר.‬ 412 00:33:09,256 --> 00:33:10,839 ‫יש לך שתי עיניים שונות.‬ 413 00:33:12,298 --> 00:33:14,339 ‫כן, נכון.‬ 414 00:33:16,298 --> 00:33:18,173 ‫זה תוכון?‬ 415 00:33:21,589 --> 00:33:22,589 ‫יש לך ילדים?‬ 416 00:33:23,798 --> 00:33:24,631 ‫לא‬ 417 00:33:26,423 --> 00:33:27,423 ‫אישה?‬ 418 00:33:28,589 --> 00:33:29,423 ‫לא.‬ 419 00:33:31,214 --> 00:33:34,298 ‫גם אתה לא טוב בלהיות עם חברה?‬ ‫-אני כן.‬ 420 00:33:35,381 --> 00:33:37,006 ‫אבל אשתי מתה.‬ 421 00:33:39,256 --> 00:33:40,881 ‫איך היא מתה?‬ 422 00:33:43,173 --> 00:33:45,256 ‫את לא רוצה לדעת.‬ ‫-אני כן.‬ 423 00:33:51,756 --> 00:33:52,756 ‫היא…‬ 424 00:33:56,381 --> 00:33:57,214 ‫היא…‬ 425 00:33:57,714 --> 00:34:00,964 ‫הייתה שריפה במקום שגרנו בו.‬ 426 00:34:03,131 --> 00:34:06,881 ‫רק עברנו לשם, ומישהו עשה שם‬ ‫עבודות חשמל לא חוקיות.‬ 427 00:34:07,714 --> 00:34:09,131 ‫נראה לי…‬ 428 00:34:10,923 --> 00:34:13,256 ‫לא הייתי בבית. אבל היא הייתה.‬ 429 00:34:18,339 --> 00:34:21,923 ‫אם הייתה פה שריפה,‬ ‫הייתי בורחת כמה שיותר מהר.‬ 430 00:34:24,423 --> 00:34:25,256 ‫כן.‬ 431 00:34:26,339 --> 00:34:27,631 ‫אני מרחמת עליך.‬ 432 00:34:30,006 --> 00:34:32,214 ‫אולי תלכי לראות טלוויזיה?‬ ‫-בסדר.‬ 433 00:34:39,214 --> 00:34:41,673 ‫בוא נעבור על התוכנית.‬ ‫-כן, בואי.‬ 434 00:34:48,548 --> 00:34:49,839 ‫איפה ג'סי גרה?‬ 435 00:34:53,048 --> 00:34:53,881 ‫כאן.‬ 436 00:35:17,714 --> 00:35:20,714 ‫איתרנו את המכונית של קויום.‬ ‫רחוב אינגלנד 7. עבור.‬ 437 00:35:36,131 --> 00:35:39,964 ‫קויום והבת שלה בתנועה רגלית‬ ‫לעבר הבלוק המזרחי. עבור.‬ 438 00:35:58,006 --> 00:36:01,548 ‫קויום הגיעה לדירה שלה.‬ ‫קומה שישית. הס, עבור.‬ 439 00:36:38,839 --> 00:36:40,214 ‫…נעלמה בסתיו הקודם.‬ 440 00:36:40,298 --> 00:36:42,589 ‫המשטרה מצאה טביעות אצבע‬ ‫של קריסטינה הארטונג,‬ 441 00:36:42,673 --> 00:36:46,048 ‫שמתה, על פי הסברה, בשנה שעברה.‬ 442 00:36:46,131 --> 00:36:48,506 ‫לא נמסרה מהמשטרה תגובה לשמועות,‬ 443 00:36:48,589 --> 00:36:53,339 ‫אך נמסר שהתיק פוענח, ושבנוסף לראיות‬ 444 00:36:53,423 --> 00:36:56,839 ‫יש בידי המשטרה גם הודאה מלאה מלינוס בקר…‬ 445 00:36:57,923 --> 00:37:00,714 ‫אני במקום.‬ ‫-אנחנו מוכנים בעמדות.‬ 446 00:37:00,798 --> 00:37:03,173 ‫אם הוא יבוא, נראה אותו.‬ 447 00:37:03,256 --> 00:37:04,339 ‫לעזאזל.‬ 448 00:37:04,423 --> 00:37:05,256 ‫מה קרה?‬ 449 00:37:05,339 --> 00:37:06,464 ‫…קריסטינה. ערב טוב.‬ 450 00:37:06,548 --> 00:37:09,298 ‫סטין הארטונג בטלוויזיה.‬ ‫-ערב טוב.‬ 451 00:37:09,381 --> 00:37:12,798 ‫סטין, טביעת האצבע של קריסטינה‬ ‫התגלתה בשתי חקירות רצח.‬ 452 00:37:13,798 --> 00:37:16,423 ‫זה ודאי מדהים…‬ ‫-בדיוק שמעתי…‬ 453 00:37:16,506 --> 00:37:20,423 ‫אתה חושב שקריסטינה בחיים?‬ ‫-כן. אני חושב שזה יכול להיות.‬ 454 00:37:20,964 --> 00:37:23,089 ‫מדובר ודאי בהלם…‬ 455 00:37:23,173 --> 00:37:27,089 ‫לכן אני רוצה לפנות לצופים.‬ ‫אם מישהו יודע משהו…‬ 456 00:37:27,173 --> 00:37:31,173 ‫אם ראיתם משהו שקשור לבת שלנו,‬ ‫צרו קשר עם המשטרה.‬ 457 00:37:31,256 --> 00:37:33,381 ‫איפה פוגל?‬ ‫-עדיין לא מאוחר מדי.‬ 458 00:37:34,548 --> 00:37:35,714 ‫אם אתה חטפת את קריסטינה…‬ 459 00:37:35,798 --> 00:37:41,131 ‫תמצאו אותו עכשיו!‬ ‫-…בבקשה, תחזיר לנו אותה.‬ 460 00:37:42,381 --> 00:37:44,881 ‫מתי קבעתם את הראיון?‬ ‫-לא קבענו.‬ 461 00:37:44,964 --> 00:37:48,173 ‫זה לא מגיע לה.‬ ‫-רוזה, יהיו לזה השלכות.‬ 462 00:37:48,256 --> 00:37:51,381 ‫לקריסטינה מגיע להיות עם החברות שלה.‬ 463 00:37:52,173 --> 00:37:53,964 ‫ללכת לבית הספר.‬ ‫-ליב כריסטיאנסן.‬ 464 00:37:54,048 --> 00:37:57,506 ‫מגיע לה להיות עם המשפחה שלה,‬ ‫לחזור לחיים שלה.‬ 465 00:37:57,589 --> 00:37:59,089 ‫זה שר המשפטים.‬ 466 00:37:59,173 --> 00:38:01,714 ‫מה היית אומר לקריסטינה‬ ‫אם היא הייתה צופה בנו?‬ 467 00:38:01,798 --> 00:38:03,048 ‫אנחנו מתגעגעים אלייך.‬ 468 00:38:07,756 --> 00:38:09,756 ‫לא נפסיק עד שנמצא אותך.‬ 469 00:38:31,923 --> 00:38:32,756 ‫איפה גוסטב?‬ 470 00:38:33,881 --> 00:38:34,714 ‫הוא ישן.‬ 471 00:38:35,964 --> 00:38:37,089 ‫הוא שבור לגמרי.‬ 472 00:38:45,131 --> 00:38:46,006 ‫לא התכוונתי…‬ 473 00:38:46,089 --> 00:38:49,839 ‫ברוב הלילות אני לא נרדמת,‬ ‫כי נדמה לי שאני שומעת אותה.‬ 474 00:38:50,923 --> 00:38:55,006 ‫בכל פעם שאני מסתכלת מהחלון,‬ ‫אני רואה אותה על הנדנדה בחצר.‬ 475 00:38:57,089 --> 00:38:58,923 ‫אני שומעת את הצחוק שלה במכונית.‬ 476 00:39:00,714 --> 00:39:03,131 ‫אני מרגישה את הידיים החמות שלה,‬ ‫כמו שהרגשתי אותן‬ 477 00:39:03,214 --> 00:39:05,381 ‫כשהיא הייתה בבית חולים בגלל התוספתן.‬ 478 00:39:09,381 --> 00:39:10,214 ‫רוזה.‬ 479 00:39:12,673 --> 00:39:14,673 ‫לא הייתי עושה את זה…‬ 480 00:39:16,839 --> 00:39:19,464 ‫אם לא הייתי מאמין בזה בכל לבי.‬ 481 00:39:26,214 --> 00:39:27,381 ‫אני מרגיש אותה.‬ 482 00:39:28,589 --> 00:39:30,214 ‫אני בטוח שהיא נמצאת איפשהו.‬ 483 00:39:38,089 --> 00:39:38,923 ‫מותק.‬ 484 00:39:40,631 --> 00:39:41,464 ‫מותק.‬ 485 00:39:42,256 --> 00:39:43,381 ‫את לא מרגישה אותה?‬ 486 00:40:11,089 --> 00:40:14,006 ‫אין פעילות באזור הכניסה. עבור.‬ 487 00:40:33,673 --> 00:40:35,298 ‫יש משהו?‬ ‫-מה קורה?‬ 488 00:40:35,381 --> 00:40:38,298 ‫למה את מכבה את האורות?‬ ‫-"ג'סי" הולכת לישון.‬ 489 00:40:39,839 --> 00:40:41,048 ‫מה איתכם?‬ 490 00:40:42,881 --> 00:40:44,381 ‫אין פה כלום.‬ 491 00:40:46,173 --> 00:40:48,589 ‫אני לא יודעת אם הוא יתקוף הלילה.‬ 492 00:40:50,381 --> 00:40:52,214 ‫אנחנו ניראה כמו מטומטמים.‬ 493 00:40:52,839 --> 00:40:56,756 ‫בעיקר את. זה היה רעיון שלך.‬ ‫-כן.‬ 494 00:41:01,839 --> 00:41:03,173 ‫דרך אגב…‬ 495 00:41:04,589 --> 00:41:05,798 ‫אני…‬ 496 00:41:07,339 --> 00:41:09,214 ‫הצטערתי לשמוע על אשתך.‬ 497 00:41:14,214 --> 00:41:17,339 ‫הבת שלך חכמה, מה?‬ ‫-כן.‬ 498 00:41:18,589 --> 00:41:22,339 ‫בעיקר בזכות עצמה, ובזכות סבא שלה, כמובן.‬ 499 00:41:24,423 --> 00:41:28,673 ‫היא אמרה שהוא עוזר לפעמים.‬ ‫-בלשון המעטה.‬ 500 00:41:30,173 --> 00:41:34,006 ‫זה התחיל כשאקסל ואשתו‬ ‫טיפלו בי לפני המון שנים.‬ 501 00:41:34,631 --> 00:41:37,798 ‫למה?‬ ‫-היו לי כל מיני בעיות…‬ 502 00:41:39,381 --> 00:41:41,881 ‫ומאז, הוא היה שם בשבילנו.‬ 503 00:41:45,839 --> 00:41:49,548 ‫ואבא שלה?‬ ‫-לא שווה אפילו לדבר עליו.‬ 504 00:41:52,631 --> 00:41:55,173 ‫בגלל זה רציתי לעבור ליחידת הסייבר.‬ 505 00:41:59,631 --> 00:42:01,339 ‫כדי שיהיה לך יותר זמן?‬ ‫-כן.‬ 506 00:42:02,006 --> 00:42:05,964 ‫יותר מדי סיוטים ומעט מדי שינה.‬ ‫קשה לסנן הכול.‬ 507 00:42:06,881 --> 00:42:10,548 ‫כן, אבל זאת גם הסיבה‬ ‫לזה שאת טובה בעבודה שלך.‬ 508 00:42:11,256 --> 00:42:12,089 ‫אולי.‬ 509 00:42:13,631 --> 00:42:17,881 ‫הגבר שעישן מתקרב לכניסה. עבור.‬ 510 00:42:19,714 --> 00:42:21,964 ‫יש לך תיאור? ינסן, עבור.‬ 511 00:42:22,798 --> 00:42:26,339 ‫לא, הוא לובש קפוצ'ון.‬ ‫גובה בינוני, רזה. עבור.‬ 512 00:42:28,256 --> 00:42:29,214 ‫הס, מה קורה?‬ 513 00:42:33,798 --> 00:42:36,714 ‫מישהו התגנב מהכניסה. לכי למכשיר הקשר.‬ 514 00:42:39,714 --> 00:42:42,423 ‫בראבו, תעדכן אם הוא חמוש. ינסן, עבור.‬ 515 00:42:50,673 --> 00:42:52,381 ‫קומה רביעית. בראבו, עבור.‬ 516 00:43:03,714 --> 00:43:05,423 ‫קומה חמישית. בראבו, עבור.‬ 517 00:43:08,298 --> 00:43:10,506 ‫תולין, הוא בקומה שלך. עבור.‬ 518 00:43:15,756 --> 00:43:17,839 ‫הוא עבר את הדירה. הס, עבור.‬ 519 00:43:36,589 --> 00:43:39,506 ‫הוא מסתובב. בראבו, תתכוננו. הס, עבור.‬ 520 00:43:44,048 --> 00:43:45,173 ‫בראבו, עכשיו.‬ 521 00:44:09,256 --> 00:44:12,089 ‫אל תזוז!‬ ‫-מה נדמה לכם שאתם עושים? תעזבו אותי?‬ 522 00:44:12,173 --> 00:44:15,339 ‫לא עשיתי כלום! לא עשיתי…‬ 523 00:44:15,423 --> 00:44:17,256 ‫ניקולאי מילר. מנטוביי 76.‬ 524 00:44:17,923 --> 00:44:20,089 ‫מה אתה רוצה?‬ ‫-רציתי לדבר עם ג'סי.‬ 525 00:44:20,173 --> 00:44:21,256 ‫על מה רצית לדבר איתה?‬ 526 00:44:21,339 --> 00:44:22,964 ‫היא שלחה לי הודעה.‬ ‫-הודעה?‬ 527 00:44:24,339 --> 00:44:25,173 ‫ססמה?‬ 528 00:44:25,631 --> 00:44:27,631 ‫הססמה לטלפון שלך!‬ ‫-2003.‬ 529 00:44:28,214 --> 00:44:29,839 ‫מה קורה פה?‬ 530 00:44:30,548 --> 00:44:33,339 ‫"בוא אליי עכשיו,‬ ‫או שאני אשלח את התמונות לאשתך."‬ 531 00:44:33,423 --> 00:44:36,006 ‫היא סוחטת אותי. רציתי להפחיד אותה.‬ 532 00:44:36,089 --> 00:44:36,923 ‫סתום את הפה.‬ 533 00:44:43,714 --> 00:44:44,964 ‫מי צילם אותם?‬ 534 00:44:46,173 --> 00:44:48,173 ‫ההודעה נשלחה ממספר חסוי.‬ 535 00:44:48,798 --> 00:44:49,798 ‫לפני חצי שעה.‬ 536 00:44:50,839 --> 00:44:54,923 ‫מי נמצא עם ג'סי?‬ ‫-ריקס. הם בבקתה שהיא שואלת לפעמים.‬ 537 00:45:02,839 --> 00:45:03,673 ‫מה קורה?‬ 538 00:45:03,756 --> 00:45:05,381 ‫נוכל ללכת הביתה עוד מעט?‬ 539 00:45:05,464 --> 00:45:06,298 ‫לא.‬ 540 00:45:09,923 --> 00:45:10,839 ‫לכי לישון קצת.‬ 541 00:45:12,881 --> 00:45:15,756 ‫איפה השוטר השני?‬ ‫-הלך להביא פיצה.‬ 542 00:45:16,964 --> 00:45:20,173 ‫אז בינתיים אתה מבלה קצת בפורנהאב?‬ 543 00:45:25,798 --> 00:45:27,089 ‫ואם זה מה שעשיתי?‬ 544 00:45:31,381 --> 00:45:32,214 ‫מה זה?‬ 545 00:45:36,298 --> 00:45:37,131 ‫תישארי פה.‬ 546 00:46:35,631 --> 00:46:36,464 ‫שלום?‬ 547 00:46:39,839 --> 00:46:40,756 ‫איפה אתה?‬ 548 00:46:50,506 --> 00:46:51,506 ‫יש פה מישהו?‬ 549 00:47:08,006 --> 00:47:08,839 ‫אוליביה?‬ 550 00:47:10,964 --> 00:47:11,798 ‫מתוקה?‬ 551 00:47:33,923 --> 00:47:37,048 ‫- תולין -‬ 552 00:47:38,881 --> 00:47:39,756 ‫אמא?‬ 553 00:47:43,839 --> 00:47:45,714 ‫אמא, אני צמאה.‬ 554 00:47:48,006 --> 00:47:49,006 ‫ג'סי!‬ 555 00:47:50,339 --> 00:47:52,756 ‫ג'סי!‬ ‫-היי, אוליביה. אל תפחדי.‬ 556 00:47:52,839 --> 00:47:54,506 ‫אני מארק. אני שוטר.‬ 557 00:47:54,589 --> 00:47:57,048 ‫את יודעת איפה אמא שלך?‬ ‫-לא.‬ 558 00:47:57,131 --> 00:47:58,131 ‫ינסן?‬ 559 00:47:59,381 --> 00:48:00,214 ‫ריקס.‬ 560 00:48:02,964 --> 00:48:04,256 ‫אוי, נו, באמת!‬ 561 00:48:06,464 --> 00:48:08,214 ‫אמבולנס! עכשיו!‬ 562 00:48:12,589 --> 00:48:13,589 ‫ג'סי!‬ 563 00:48:19,423 --> 00:48:20,256 ‫הס.‬ 564 00:48:51,381 --> 00:48:52,673 ‫אני אקרא לכולם.‬ 565 00:48:56,339 --> 00:48:57,214 ‫הס.‬ 566 00:48:58,381 --> 00:48:59,214 ‫הס!‬ 567 00:49:02,048 --> 00:49:03,131 ‫ינסן, בואו הנה.‬ 568 00:50:36,673 --> 00:50:41,464 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬