1
00:00:13,000 --> 00:00:13,833
‫ביארקה.‬

2
00:00:17,041 --> 00:00:18,541
‫לא התכוונתי…‬

3
00:00:19,833 --> 00:00:22,791
‫פשוט ריחמתי עליה כי אבא שלה…‬

4
00:00:23,541 --> 00:00:26,416
‫מה? בחייך, ביארקה, ספר לי מה שאתה יודע.‬

5
00:00:26,916 --> 00:00:28,708
‫אני חייב לדעת איפה היא.‬

6
00:00:29,208 --> 00:00:31,125
‫ספר לי כל מה שאתה יודע עליה.‬

7
00:00:34,291 --> 00:00:36,291
‫- הורנשרד -‬

8
00:00:37,291 --> 00:00:38,333
‫אתם באים?‬

9
00:00:38,416 --> 00:00:41,333
‫היא הייתה בסך הכול ילדה. עליזה וחברותית.‬

10
00:00:42,375 --> 00:00:45,541
‫סקרנית מאוד. תמיד הייתה.‬
‫-בכזה גודל. עכשיו הוא כזה.‬

11
00:00:46,708 --> 00:00:49,125
‫תסתכלו.‬
‫-גם באותו יום בבִיצה.‬

12
00:00:49,208 --> 00:00:51,208
‫בואו, תסתכלו.‬
‫-איכס.‬

13
00:00:52,458 --> 00:00:54,333
‫הטבע ריתק אותה,‬

14
00:00:54,416 --> 00:00:57,291
‫הציפורים, וכמובן, גם גוזל הקוקייה.‬

15
00:00:57,958 --> 00:00:59,375
‫עוד אחד הולך למות.‬

16
00:01:01,000 --> 00:01:02,791
‫אוי, לא!‬
‫-איכס!‬

17
00:01:02,875 --> 00:01:06,916
‫אבל משהו השתנה בה אחרי שהמשטרה הגיעה.‬

18
00:01:10,375 --> 00:01:11,208
‫מה?‬

19
00:01:11,708 --> 00:01:12,958
‫נו כבר, ביארקה!‬

20
00:01:16,583 --> 00:01:18,958
‫הילד נעדר כבר שבועות.‬

21
00:01:19,666 --> 00:01:21,416
‫זה היה בכל העיתונים.‬

22
00:01:22,041 --> 00:01:23,750
‫כולם דיברו על זה.‬

23
00:01:24,583 --> 00:01:26,791
‫ראית עוד משהו?‬

24
00:01:27,791 --> 00:01:29,291
‫לא. לא ראיתי.‬

25
00:01:30,666 --> 00:01:31,750
‫ומה קרה אחר כך?‬

26
00:01:31,833 --> 00:01:35,333
‫פשוט חשבתי שהיא הגיבה מוזר.‬

27
00:01:35,416 --> 00:01:36,500
‫הוא מת?‬

28
00:01:36,583 --> 00:01:38,541
‫בואו, בנות.‬

29
00:01:38,625 --> 00:01:39,500
‫הוא מת או לא?‬

30
00:01:40,000 --> 00:01:44,083
‫אז אתה חושב שתיאה ידעה‬
‫שאבא שלה הרג את דניאל?‬

31
00:01:45,000 --> 00:01:47,916
‫טוב, היה רק את הדבר ההוא שהיא עשתה.‬

32
00:01:48,708 --> 00:01:50,000
‫איזה דבר?‬

33
00:01:50,083 --> 00:01:53,625
‫בואי, תיאה. אנחנו הולכים לאוטובוס…‬
‫-לא, אני לא מוצאת את התיק שלי!‬

34
00:01:53,708 --> 00:01:56,125
‫גם אני לא מצאתי את שלי.‬
‫-אני אמצא אותם.‬

35
00:01:57,375 --> 00:01:59,750
‫בסדר. בואו, בנות. תמצאו מקום.‬

36
00:02:35,041 --> 00:02:37,041
‫היא ממש צלבה אותו.‬

37
00:02:41,750 --> 00:02:46,333
‫אז אתה חושב שתיאה‬
‫הייתה זאת שצלבה את גוזל הקוקייה?‬

38
00:02:54,375 --> 00:02:56,250
‫כן. יכול להיות.‬

39
00:02:58,958 --> 00:03:03,250
‫למה לא סיפרת למשטרה?‬
‫-כולם חשבו רק על הילד.‬

40
00:03:03,333 --> 00:03:06,416
‫הסיפור עם הקוקייה נראה זניח.‬

41
00:03:07,416 --> 00:03:09,500
‫יכולת להגיד משהו אחר כך.‬

42
00:03:10,416 --> 00:03:12,208
‫כל השנים האלה ידעת.‬

43
00:03:13,250 --> 00:03:14,208
‫אני מצטער.‬

44
00:03:18,416 --> 00:03:19,916
‫אני צריך תמונה של תיאה.‬

45
00:03:20,416 --> 00:03:21,625
‫תוכל לדאוג לזה?‬

46
00:03:21,708 --> 00:03:23,875
‫יכול להיות שיש לנו תמונה במשרד.‬

47
00:03:24,458 --> 00:03:25,875
‫בוא. תראה לי.‬

48
00:03:25,958 --> 00:03:29,125
‫אבל למה זה כל כך חשוב פתאום? מה היא עשתה?‬

49
00:03:44,583 --> 00:03:51,583
‫- מחבואים -‬

50
00:03:56,541 --> 00:03:57,458
‫היי!‬

51
00:03:58,125 --> 00:03:59,041
‫היי.‬

52
00:03:59,625 --> 00:04:01,250
‫להכניס את המתחרה?‬
‫-כן.‬

53
00:04:01,333 --> 00:04:02,208
‫בסדר.‬

54
00:04:04,083 --> 00:04:05,166
‫בוקר טוב לכולם.‬

55
00:04:05,750 --> 00:04:06,583
‫בוקר טוב.‬

56
00:04:06,666 --> 00:04:09,875
‫המופע הראשון שלך בברודוויי פשוט…‬

57
00:04:09,958 --> 00:04:10,958
‫איפה אמא?‬

58
00:04:12,041 --> 00:04:13,041
‫אני לא יודעת.‬

59
00:04:15,375 --> 00:04:16,916
‫אנחנו לא אוכלים ארוחת ערב?‬

60
00:04:18,541 --> 00:04:20,125
‫היא רצתה להכין אוסובוקו.‬

61
00:04:20,958 --> 00:04:22,750
‫אין סיכוי שהיא תספיק.‬

62
00:04:23,791 --> 00:04:24,791
‫מה?‬

63
00:04:34,625 --> 00:04:37,041
‫הגעתם למארי הולסט. אני לא…‬

64
00:04:40,250 --> 00:04:41,500
‫היא לא עונה.‬

65
00:04:42,666 --> 00:04:44,166
‫אולי היא עם סינה.‬

66
00:04:50,708 --> 00:04:51,666
‫היי, ת'ור.‬

67
00:04:53,541 --> 00:04:56,333
‫לא, זה בסדר. אתה יכול להתקשר מתי שתרצה.‬

68
00:04:56,416 --> 00:04:57,416
‫מה קורה?‬

69
00:04:59,708 --> 00:05:03,625
‫לא, אני בדרך לראיון עבודה.‬
‫תחזיק לי אצבעות.‬

70
00:05:04,458 --> 00:05:05,625
‫למה אתה שואל?‬

71
00:05:07,583 --> 00:05:08,458
‫באמת?‬

72
00:05:08,541 --> 00:05:11,583
‫מוזר. אתה לא חושב שהיא תחזור עוד מעט?‬

73
00:05:11,666 --> 00:05:13,666
‫היא לא אמרה מה היא הולכת לעשות?‬

74
00:05:14,166 --> 00:05:15,166
‫לא.‬

75
00:05:15,791 --> 00:05:19,416
‫אבל היא נשמעה קצת מדוכדכת‬
‫בפעם האחרונה שדיברתי איתה.‬

76
00:05:21,875 --> 00:05:24,250
‫היא לא ממש רצתה לדבר על זה.‬

77
00:05:24,875 --> 00:05:26,791
‫היא בטח הייתה צריכה קצת אוויר.‬

78
00:05:28,000 --> 00:05:31,333
‫אבל אני אודיע לך אם אשמע ממנה, בסדר?‬

79
00:05:31,833 --> 00:05:34,250
‫אם תשמע משהו, תודיע לי גם, בבקשה.‬

80
00:05:34,333 --> 00:05:36,166
‫בטח.‬
‫-יופי.‬

81
00:05:41,125 --> 00:05:43,250
‫אתה לא צריך לדאוג, ת'ור.‬
‫-כן.‬

82
00:05:43,333 --> 00:05:45,708
‫בסדר?‬
‫-כן.‬

83
00:05:45,791 --> 00:05:48,625
‫יופי. ביי.‬
‫-להתראות.‬

84
00:06:03,250 --> 00:06:05,333
‫אני ממש מצטערת, מארי.‬

85
00:06:08,125 --> 00:06:10,250
‫זה לא היה אמור לקרות.‬

86
00:06:14,416 --> 00:06:15,416
‫אני…‬

87
00:06:18,250 --> 00:06:21,041
‫חשבתי שהיה לנו ממש נחמד ביחד.‬

88
00:06:22,250 --> 00:06:23,083
‫אני…‬

89
00:06:25,166 --> 00:06:26,208
‫מרגישה ש…‬

90
00:06:27,708 --> 00:06:29,833
‫את, מולי ות'ור…‬

91
00:06:32,000 --> 00:06:33,916
‫אתם המשפחה שלי.‬

92
00:06:39,583 --> 00:06:42,291
‫אם רק היית משחררת…‬

93
00:06:57,291 --> 00:07:00,166
‫את חייבת להבין שלא הייתה לי ברירה.‬

94
00:07:01,083 --> 00:07:04,208
‫המשפחה שלי התפרקה באשמת אמה.‬

95
00:07:06,666 --> 00:07:08,583
‫הייתי חייבת להרוג אותה.‬

96
00:07:12,583 --> 00:07:14,500
‫כשאבא שלה מת בכלא,‬

97
00:07:14,583 --> 00:07:18,291
‫תיאה אימצה את שם הנעורים הפולני‬
‫של אמא שלה, נובאק, ועזבה את העיירה.‬

98
00:07:18,375 --> 00:07:20,541
‫התמונה היא מלפני שהיא עזבה.‬

99
00:07:21,958 --> 00:07:25,416
‫מאוחר יותר היא הופיעה‬
‫במוסד "באקגרדן" לנוער.‬

100
00:07:25,500 --> 00:07:28,791
‫ואז היא נעלמה.‬
‫גם תיאה סטול וגם תיאה נובאק.‬

101
00:07:28,875 --> 00:07:32,250
‫אבל הכול מצביע‬
‫על כך שהיא נסעה לאמא שלה בפולין.‬

102
00:07:32,333 --> 00:07:36,125
‫אז נפנה ליורופול.‬
‫-כבר דיברתי איתם. הם בודקים.‬

103
00:07:36,208 --> 00:07:38,458
‫תודה, הס, אנחנו נמשיך מכאן.‬

104
00:07:39,833 --> 00:07:40,833
‫מה…?‬

105
00:07:46,291 --> 00:07:49,583
‫סנדרה והס מצאו דגימת דנ"א שמוכיחה‬

106
00:07:49,666 --> 00:07:53,291
‫שתיאה עמדה מאחורי הרציחות‬
‫של סולאק, לונד והולסט.‬

107
00:07:53,375 --> 00:07:55,500
‫המניע ידוע לנו?‬
‫-לא, עדיין לא.‬

108
00:07:55,583 --> 00:07:59,916
‫אבל סביר שהיא ביימה את המוות‬
‫של פיטר הוגרד ודיטה קולסטר כרצח והתאבדות.‬

109
00:08:00,500 --> 00:08:03,791
‫היא הייתה במלון, בדיוק כמו שהס אמר.‬

110
00:08:03,875 --> 00:08:05,541
‫והדנ"א שלה היה על הגרזן.‬

111
00:08:06,541 --> 00:08:07,791
‫תודה, סנדרה.‬

112
00:08:07,875 --> 00:08:10,041
‫בואו נתמקד בלמצוא אותה.‬

113
00:08:11,125 --> 00:08:13,833
‫תגלו איך תיאה סטול נקראת היום.‬

114
00:08:13,916 --> 00:08:16,000
‫איך היא הכירה את הקורבנות?‬

115
00:08:16,083 --> 00:08:18,333
‫צריך למצוא אותה לפני שהיא תרצח שוב.‬

116
00:08:21,583 --> 00:08:24,250
‫- אני בדרך למוסד הנוער ההוא -‬

117
00:08:24,833 --> 00:08:27,833
‫- תעדכני אותי -‬

118
00:08:37,583 --> 00:08:39,916
‫התקשרת בנוגע לתיאה סטול.‬

119
00:08:40,625 --> 00:08:43,000
‫כן. מארק הס, משטרת קופנהגן.‬

120
00:08:43,083 --> 00:08:45,458
‫אניטה מונק, מנהלת המוסד.‬

121
00:08:46,583 --> 00:08:48,666
‫התיק שלה כאן מולי.‬

122
00:08:49,250 --> 00:08:52,250
‫כשהיא הגיעה,‬
‫רק התחלתי לעבוד כעובדת סוציאלית.‬

123
00:08:53,125 --> 00:08:56,625
‫תיאה הייתה הנערה הכי רגועה וטובת לב שיש.‬

124
00:08:57,958 --> 00:08:59,458
‫אבל היא עברה תקופה קשה.‬

125
00:08:59,541 --> 00:09:01,625
‫היא דיברה פעם על אבא שלה?‬

126
00:09:02,125 --> 00:09:03,250
‫לא, אף פעם.‬

127
00:09:03,750 --> 00:09:07,875
‫היא סיפרה לי‬
‫שאנשים היו יורקים על אמא שלה ברחוב,‬

128
00:09:07,958 --> 00:09:11,083
‫וצעקו לה שהיא ידעה מה התרחש‬
‫ושהיא הייתה צריכה להתערב.‬

129
00:09:11,875 --> 00:09:13,916
‫יום אחד, אמא שלה נעלמה.‬

130
00:09:14,625 --> 00:09:17,958
‫היא חזרה לפולין.‬
‫-ואז תיאה הועברה הנה?‬

131
00:09:19,291 --> 00:09:20,708
‫הנה תמונה שלה.‬

132
00:09:24,375 --> 00:09:28,041
‫היא הייתה פעם במשפחת אומנה?‬

133
00:09:28,125 --> 00:09:30,541
‫לא. למרות שזה היה עושה לה טוב.‬

134
00:09:33,583 --> 00:09:37,625
‫אני צריך לדעת לאן היא הייתה יכולה ללכת‬
‫או איפה היא יכולה להיות עכשיו.‬

135
00:09:37,708 --> 00:09:40,583
‫יכול להיות שבתיק שלה יש משהו שיכול לעזור?‬

136
00:09:41,083 --> 00:09:44,875
‫אני לא ממש יודעת מה יכול לעזור.‬
‫-אני יכול להסתכל?‬

137
00:09:44,958 --> 00:09:46,541
‫זה מידע חסוי.‬

138
00:09:46,625 --> 00:09:47,833
‫כן, אני יודע.‬

139
00:09:52,458 --> 00:09:54,333
‫הכרנו כשהיינו צעירים מאוד.‬

140
00:09:57,750 --> 00:09:59,791
‫מעט אחר כך, הבנים שלנו נולדו.‬

141
00:10:07,833 --> 00:10:09,083
‫מרקוס…‬

142
00:10:10,833 --> 00:10:12,041
‫ומתיאס.‬

143
00:10:17,000 --> 00:10:18,750
‫היינו מאושרים מאוד ביחד.‬

144
00:10:19,791 --> 00:10:21,000
‫רוי ואני.‬

145
00:10:23,041 --> 00:10:25,875
‫עד שהבת הזונה שלך התחילה להזדיין איתו.‬

146
00:10:29,333 --> 00:10:31,166
‫נישואים הם דבר מקודש.‬

147
00:10:31,875 --> 00:10:33,791
‫המשפחה שלך לא מבינה את זה?‬

148
00:10:39,541 --> 00:10:44,916
‫פעלים הם מילים‬
‫כמו "מאכן", לעשות, ו"גהן", ללכת…‬

149
00:10:45,416 --> 00:10:46,791
‫אתה מוכנה להפסיק?‬

150
00:10:47,958 --> 00:10:49,375
‫מה הבעיה שלך?‬

151
00:10:50,416 --> 00:10:52,333
‫היא לא הייתה פשוט נעלמת.‬

152
00:10:53,333 --> 00:10:55,458
‫אולי הייתה לה פגישה.‬

153
00:11:01,541 --> 00:11:02,833
‫אני אבדוק ביומן שלה.‬

154
00:11:05,375 --> 00:11:07,750
‫הטיית הפועל בזמן הווה.‬

155
00:11:08,916 --> 00:11:11,416
‫לוקחים את השורש…‬

156
00:11:14,708 --> 00:11:17,541
‫- מולי ות'ור היקרים,‬
‫זה הדבר הכי קשה שכתבתי אי פעם. -‬

157
00:11:17,625 --> 00:11:20,541
‫- הפרידה מכם שוברת את לבי,‬
‫קטנטנים מקסימים שלי. -‬

158
00:11:20,625 --> 00:11:21,458
‫מולי.‬

159
00:11:24,125 --> 00:11:25,958
‫טוב. דיברתי עם היורופול.‬

160
00:11:26,041 --> 00:11:27,708
‫תיאה נובאק עברה לקרקוב,‬

161
00:11:27,791 --> 00:11:32,083
‫ועבדה תחת שם פולני, "יוליאנה סטסיאק".‬

162
00:11:32,166 --> 00:11:35,958
‫כשחיפשתי את השם הזה,‬
‫מצאתי תעודת נישואין דנית.‬

163
00:11:36,583 --> 00:11:40,291
‫יוליאנה סטסיאק התחתנה ב-2012‬
‫עם גבר בשם רוי בוהם-מולר,‬

164
00:11:40,375 --> 00:11:42,416
‫ועכשיו היא נקראת סינה בוהם-מולר.‬

165
00:11:46,583 --> 00:11:48,166
‫איפה התמונה הזאת צולמה?‬

166
00:11:49,583 --> 00:11:51,875
‫אולי בבקתה המשפחתית?‬

167
00:11:51,958 --> 00:11:54,166
‫המקום שבו אבא שלה ביצע את הפשעים?‬

168
00:11:54,666 --> 00:11:56,458
‫היא המשיכה ללכת לשם?‬

169
00:11:56,541 --> 00:12:00,166
‫כשלא היינו מוצאים אותה,‬
‫היא הייתה הולכת לשם לנקות את הראש.‬

170
00:12:02,083 --> 00:12:03,083
‫רק רגע.‬

171
00:12:04,250 --> 00:12:07,375
‫סנדרה, מה קורה?‬
‫-יש לנו שם וכתובת.‬

172
00:12:07,875 --> 00:12:10,125
‫חכי רגע, סנדרה. אני צריך לקחת אותה.‬

173
00:12:10,208 --> 00:12:12,250
‫ותשלחי לי את הכתובת של הבקתה.‬

174
00:12:12,333 --> 00:12:13,875
‫בסדר, אני מקשיב.‬

175
00:12:13,958 --> 00:12:17,750
‫סינה מולר, בת ארבעים.‬
‫היא הייתה נשואה לרוי בוהם-מולר ז"ל.‬

176
00:12:17,833 --> 00:12:19,208
‫נחש איפה היא עבדה.‬

177
00:12:19,291 --> 00:12:24,125
‫בסוכנות לדיני משפחה.‬
‫ככה היא בטח הכירה את הקורבנות.‬

178
00:12:24,708 --> 00:12:28,791
‫היא לא בכתובת שלה,‬
‫אבל אני אחפש משהו שיוביל אותנו אליה.‬

179
00:12:28,875 --> 00:12:30,916
‫מושלם. תשלחי לי את הכתובת. אני יוצא לדרך.‬

180
00:12:31,000 --> 00:12:32,166
‫זה לא יסתדר.‬

181
00:12:32,250 --> 00:12:35,791
‫על מה את מדברת?‬
‫-פולדגר אומרת שאתה צריך לעבור תחקור.‬

182
00:12:35,875 --> 00:12:39,000
‫לא, לא! בלעדיי לא הייתם מוצאים אותה בחיים.‬

183
00:12:39,500 --> 00:12:40,500
‫הס.‬

184
00:12:41,208 --> 00:12:43,375
‫היית היום בהלוויה של נאיה.‬

185
00:12:55,250 --> 00:12:59,041
‫דיברנו עם השכנים.‬
‫היא בעיקר שומרת על פרטיות.‬

186
00:12:59,125 --> 00:13:01,416
‫היא אומרת תמיד שלום, אבל זהו זה.‬

187
00:13:02,416 --> 00:13:04,833
‫אף אחד לא ראה אותה, אף אחד לא יודע כלום.‬

188
00:13:14,458 --> 00:13:18,583
‫יספר, צור קשר עם מקומות העבודה שלה בעבר.‬
‫תברר אם מישהו ראה אותה.‬

189
00:13:18,666 --> 00:13:20,625
‫כן, כבר.‬
‫-פולדגר.‬

190
00:13:22,625 --> 00:13:25,333
‫תסתכלי. יש לה יותר מאחד, כמובן.‬

191
00:13:25,416 --> 00:13:28,916
‫תחפשי בהם. ותמצאי את המחשב שלה.‬
‫צריך למצוא אותה מיד.‬

192
00:13:29,000 --> 00:13:30,000
‫כן.‬

193
00:13:54,458 --> 00:13:56,916
‫תפסיקו. באמת.‬

194
00:13:57,000 --> 00:14:00,375
‫אני צריכה לענות.‬
‫-אל תעני. אני מקבל רישיון עוד מעט.‬

195
00:14:00,458 --> 00:14:02,708
‫הלו?‬
‫-היי, לי. זה אני.‬

196
00:14:02,791 --> 00:14:04,083
‫היי.‬

197
00:14:04,166 --> 00:14:05,125
‫מה קורה?‬

198
00:14:05,208 --> 00:14:07,500
‫איפה את?‬

199
00:14:08,333 --> 00:14:10,375
‫אה… אצל אסתר.‬

200
00:14:10,458 --> 00:14:11,500
‫אצל אסתר?‬

201
00:14:12,708 --> 00:14:14,958
‫כן. בדיוק סיימנו את טקס האשכבה.‬

202
00:14:17,666 --> 00:14:19,791
‫רציתי לבדוק מה שלומך.‬

203
00:14:19,875 --> 00:14:21,958
‫וגם להגיד…‬

204
00:14:23,666 --> 00:14:25,750
‫שההלוויה היום הייתה יפהפייה.‬

205
00:14:28,250 --> 00:14:32,041
‫אבל לא היית שם. הלכת.‬

206
00:14:33,208 --> 00:14:34,208
‫כן.‬

207
00:14:36,000 --> 00:14:38,333
‫כן, אני יודע. אני מצטער. אז…‬

208
00:14:42,458 --> 00:14:44,916
‫אני אשמח לראות אותך. אם את רוצה.‬

209
00:14:45,000 --> 00:14:47,875
‫אתה לא צריך לדאוג לי. אני אהיה בסדר.‬

210
00:14:49,083 --> 00:14:52,083
‫אני יודע. אבל אני אשמח בכל זאת.‬

211
00:14:52,916 --> 00:14:53,791
‫אולי ניפגש?‬

212
00:14:56,250 --> 00:15:00,000
‫פשוט תלך הביתה, הס.‬
‫אתה לא יכול להמשיך להופיע ולהיעלם ככה.‬

213
00:15:17,875 --> 00:15:23,208
‫- הבקתה נמצאת בטרנוויי 12, אוסטבי.‬
‫ד"ש, אניטה, באקגרדן -‬

214
00:15:42,958 --> 00:15:43,916
‫משטרה.‬

215
00:15:44,791 --> 00:15:45,666
‫משטרה?‬

216
00:15:45,750 --> 00:15:47,791
‫תעצור בצד.‬
‫-אמא שלי תתחרפן.‬

217
00:15:48,708 --> 00:15:49,541
‫גם שלי.‬

218
00:15:51,000 --> 00:15:52,541
‫אפשר לראות רישיון, בבקשה?‬

219
00:16:02,625 --> 00:16:03,583
‫תודה.‬

220
00:16:07,166 --> 00:16:09,416
‫מה חשבת לעצמך, לי?‬

221
00:16:10,125 --> 00:16:11,375
‫אתה לא אבא שלי!‬

222
00:16:12,791 --> 00:16:14,208
‫תתעסק בעניינים שלך.‬

223
00:16:36,041 --> 00:16:37,500
‫אני מתגעגעת לאמא שלי.‬

224
00:16:50,166 --> 00:16:51,250
‫גם אני.‬

225
00:16:55,375 --> 00:16:57,708
‫יש לי תחושה שאני מכירה אותה.‬
‫-איך?‬

226
00:16:58,208 --> 00:17:01,125
‫היא פשוט נראית לי מוכרת.‬
‫-בסדר.‬

227
00:17:02,208 --> 00:17:04,791
‫בכל מקרה, בדוח התאונה כתוב‬

228
00:17:04,875 --> 00:17:08,958
‫שהם התנגשו חזיתית במשאית.‬

229
00:17:09,041 --> 00:17:11,500
‫האבא והילדים נהרגו ברגע הפגיעה.‬

230
00:17:12,541 --> 00:17:14,500
‫אבל סינה מולר שרדה.‬
‫-כן.‬

231
00:17:14,583 --> 00:17:18,666
‫היא הייתה מאושפזת כמה שבועות.‬
‫היא קיבלה גם טיפול פסיכיאטרי.‬

232
00:17:19,208 --> 00:17:24,291
‫בעדות שלה היא אמרה‬
‫שהיא התווכחה עם בעלה בזמן שהוא נהג.‬

233
00:17:24,875 --> 00:17:26,458
‫הוא רצה להתגרש.‬

234
00:17:27,958 --> 00:17:30,958
‫זה פשוט מוזר. הילדים שלה מתו ב-2023.‬

235
00:17:32,708 --> 00:17:36,416
‫אבל היא עדיין עושה להם כביסה‬
‫ומעדכנת את לוח השנה שלהם.‬

236
00:17:37,000 --> 00:17:39,000
‫הבית מלא בעקבות טריים שלהם.‬

237
00:17:39,083 --> 00:17:44,333
‫טוב, אז כל המשפחה של סינה נהרגה,‬
‫ומעט אחר כך היא הרגה את אמה.‬

238
00:18:00,541 --> 00:18:05,083
‫אני יודעת שחשבת להתאבד.‬
‫סיפרת על זה בטיפול הקבוצתי.‬

239
00:18:07,000 --> 00:18:08,750
‫אבל איך היית עושה את זה?‬

240
00:18:15,208 --> 00:18:17,125
‫היית לוקחת מנת יתר?‬

241
00:18:18,291 --> 00:18:19,833
‫אני לא לגמרי בטוחה.‬

242
00:18:25,958 --> 00:18:26,958
‫יש לך רעיון?‬

243
00:18:31,041 --> 00:18:33,666
‫סינה, תקשיבי למה שאני אומרת לך.‬

244
00:18:34,791 --> 00:18:37,166
‫אני חברה שלך, נכון?‬

245
00:18:37,666 --> 00:18:39,583
‫אני מכירה אותך מצוין.‬

246
00:18:39,666 --> 00:18:40,916
‫אני מבינה אותך.‬

247
00:18:42,333 --> 00:18:44,833
‫אני יודעת איך זה לאבד מישהו,‬

248
00:18:45,666 --> 00:18:47,958
‫איך זה להתאבל. נכון?‬

249
00:18:48,750 --> 00:18:51,083
‫את לא מסוגלת לשלוט ברגשות שלך.‬

250
00:18:51,166 --> 00:18:54,166
‫את לא חושבת בהיגיון. את עושה שטויות.‬

251
00:18:54,666 --> 00:18:56,000
‫אני מבינה את זה.‬

252
00:18:58,125 --> 00:19:00,666
‫סינה, יש לנו המון דברים במשותף.‬

253
00:19:00,750 --> 00:19:03,000
‫חלקנו כל כך הרבה דברים.‬
‫-כן.‬

254
00:19:03,875 --> 00:19:05,750
‫כן, חלקנו.‬

255
00:19:06,916 --> 00:19:08,083
‫כן.‬

256
00:19:09,333 --> 00:19:12,458
‫אני עדיין זוכרת‬
‫את היום הראשון שלך בטיפול הקבוצתי.‬

257
00:19:12,541 --> 00:19:16,916
‫באמת שלא חשבתי שעלון בתיבת הדואר יעבוד.‬

258
00:19:17,416 --> 00:19:18,875
‫היית כל כך שבורה.‬

259
00:19:19,375 --> 00:19:21,625
‫וזה ממש עזר גם לי.‬

260
00:19:22,458 --> 00:19:24,416
‫יכולתי להכיר אותך,‬

261
00:19:25,875 --> 00:19:27,250
‫להתקרב אלייך.‬

262
00:19:29,041 --> 00:19:30,333
‫אני יכולה לעזור לך.‬

263
00:19:32,750 --> 00:19:34,666
‫אבל עכשיו הרסת הכול.‬

264
00:19:35,791 --> 00:19:37,500
‫ואני חייבת למצוא פתרון.‬

265
00:19:37,583 --> 00:19:42,500
‫לא. סינה. סינה, לא. את לא יכולה‬
‫לחיות בלעדיי. אני כל מה שיש לך.‬

266
00:19:42,583 --> 00:19:44,916
‫זה לא נכון. יש לי גם את ת'ור ומולי.‬

267
00:19:49,625 --> 00:19:50,875
‫את חולה!‬

268
00:19:51,833 --> 00:19:55,166
‫את מהאנשים שמטביעים את עצמם בביצה?‬

269
00:19:57,500 --> 00:19:58,583
‫זה מה שתעשי.‬

270
00:20:01,083 --> 00:20:03,375
‫אל תתקרבי לילדים שלי!‬

271
00:20:04,125 --> 00:20:08,041
‫"מולי ות'ור היקרים,‬
‫זה הדבר הכי קשה שכתבתי אי פעם.‬

272
00:20:08,125 --> 00:20:11,958
‫"הפרידה מכם שוברת את לבי,‬
‫קטנטנים מקסימים שלי."‬

273
00:20:12,041 --> 00:20:15,375
‫היא לא כתבה את זה.‬
‫היא לא הייתה קוראת לנו "קטנטנים".‬

274
00:20:15,458 --> 00:20:17,625
‫כן. אני מתקשר למשטרה.‬

275
00:20:18,125 --> 00:20:19,041
‫בוא הנה.‬

276
00:20:35,541 --> 00:20:36,458
‫כן?‬

277
00:20:45,875 --> 00:20:47,958
‫גונה הכינה תה ועוגיות.‬

278
00:21:00,125 --> 00:21:01,458
‫יודעת משהו, לי?‬

279
00:21:01,541 --> 00:21:04,708
‫אני בטוח ששלושתנו נהיה בסדר גמור.‬

280
00:21:07,583 --> 00:21:10,458
‫אולי נלך לעשות קצת קניות?‬

281
00:21:10,541 --> 00:21:14,291
‫ואז תוכלי לסדר את החדר בדיוק כמו שאת רוצה.‬

282
00:21:18,541 --> 00:21:19,708
‫אני אשמח.‬

283
00:21:22,041 --> 00:21:23,500
‫מה עם הדברים של אמא?‬

284
00:21:24,458 --> 00:21:25,750
‫עכשיו הם שלך.‬

285
00:21:28,791 --> 00:21:33,166
‫אני אאחסן אותם.‬
‫תקבלי אותם יום אחד, כשתעזבי.‬

286
00:21:36,000 --> 00:21:40,375
‫אבל אם יש משהו שאת רוצה עכשיו,‬
‫נלך להביא אותו, כמובן.‬

287
00:21:42,375 --> 00:21:43,208
‫תודה.‬

288
00:21:43,916 --> 00:21:46,958
‫אני יודע שזה קשה, לי, אבל אנחנו נסתדר.‬

289
00:22:26,166 --> 00:22:28,708
‫- אין חיבור לאינטרנט -‬

290
00:22:40,041 --> 00:22:43,041
‫פולדגר? לסינה מולר יש סרטונים של כל הילדים‬

291
00:22:43,125 --> 00:22:46,083
‫מקבוצת הטיפול שלה בסוכנות לדיני משפחה.‬

292
00:22:46,166 --> 00:22:50,625
‫כולם פה. הבת של סולאק,‬
‫הבן של לונד, שתי הבנות של הוגרד.‬

293
00:22:52,250 --> 00:22:53,833
‫עם מי את יושבת?‬

294
00:22:55,166 --> 00:22:56,000
‫זאת אני.‬

295
00:22:57,625 --> 00:23:02,166
‫אני מבינה שאת כועסת, אסקה,‬
‫שאת כועסת על אמא שלך.‬

296
00:23:03,083 --> 00:23:06,083
‫היא אשמה בזה שהמשפחה שלך התפרקה.‬

297
00:23:09,500 --> 00:23:11,375
‫זה לא היה נחמד במיוחד מצדה.‬

298
00:23:12,541 --> 00:23:18,083
‫סינה כמעט אובססיבית‬
‫לגבי הגירושים והרומנים של ההורים.‬

299
00:23:19,500 --> 00:23:20,500
‫פולדגר.‬

300
00:23:23,583 --> 00:23:26,375
‫כן. בסדר. אני אגיע ברגע שאוכל.‬

301
00:23:27,500 --> 00:23:29,041
‫מארי הולסט נעדרת.‬

302
00:23:29,125 --> 00:23:31,125
‫מה?‬
‫-המשפחה שלה לא מוצאת אותה.‬

303
00:23:31,208 --> 00:23:34,958
‫הם דיברו עם חברה שלה. נראה…‬
‫-פאק. זאת היא.‬

304
00:23:35,791 --> 00:23:39,041
‫אני יודעת איפה ראיתי אותה.‬
‫סינה מולר היא חברה של מארי הולסט.‬

305
00:23:39,125 --> 00:23:41,208
‫היא הייתה בתחנה באותו יום.‬

306
00:23:41,291 --> 00:23:42,458
‫את בטוחה במאה אחוז?‬

307
00:23:42,541 --> 00:23:45,791
‫כן. אני זוכרת שחשבתי‬
‫שזה מוזר שהיא באה עם חברה.‬

308
00:23:47,041 --> 00:23:50,500
‫תתקשרי להס.‬
‫תגידי לו שסינה מולר עדיין חופשיה,‬

309
00:23:50,583 --> 00:23:53,083
‫ושמארי הולסט נעדרת ונמצאת בסכנה.‬

310
00:23:53,166 --> 00:23:54,833
‫אני לא מצליחה ליצור איתו קשר.‬

311
00:23:54,916 --> 00:23:57,875
‫דאגתי שהוא יהיה מעודכן,‬
‫אבל עכשיו הוא לא עונה.‬

312
00:23:57,958 --> 00:23:59,166
‫תנסי שוב.‬

313
00:24:00,083 --> 00:24:02,583
‫אני אלך לבית של מארי הולסט לדבר עם המשפחה.‬

314
00:24:08,041 --> 00:24:09,166
‫התקשרתם למארק הס…‬

315
00:24:59,375 --> 00:25:01,208
‫היי.‬
‫-שלום.‬

316
00:25:02,375 --> 00:25:05,416
‫אני חושב שהלכתי לאיבוד. זה רחוב טרנוויי?‬

317
00:25:06,541 --> 00:25:07,375
‫כן.‬

318
00:25:08,250 --> 00:25:09,333
‫זה מספר 12?‬

319
00:25:09,833 --> 00:25:11,583
‫כן, זה מספר 12.‬

320
00:25:14,500 --> 00:25:16,000
‫את הבעלים של הבית?‬

321
00:25:18,208 --> 00:25:21,000
‫לא, אני רק שוכרת אותו לכמה שבועות.‬

322
00:25:21,958 --> 00:25:23,458
‫במה מדובר?‬

323
00:25:24,041 --> 00:25:29,083
‫אני מהמשטרה. אני מחפש…‬
‫-לעזאזל. כי אני נשארת כאן בחורף?‬

324
00:25:29,750 --> 00:25:33,416
‫הם אמרו שהבית מאושר לשימוש כל השנה.‬

325
00:25:34,166 --> 00:25:36,833
‫הייתי צריכה לדעת. בעלי הבית מפולין.‬

326
00:25:37,958 --> 00:25:39,166
‫מפולין?‬

327
00:25:39,750 --> 00:25:42,375
‫בסדר. ואיך הגעת אליהם?‬

328
00:25:42,875 --> 00:25:45,416
‫הגעתי אליהם דרך סוכנות תיווך.‬

329
00:25:47,833 --> 00:25:49,750
‫למה? במה מדובר?‬

330
00:25:52,333 --> 00:25:54,958
‫אני חוקר פשע.‬

331
00:25:55,458 --> 00:25:57,500
‫באמת? נורא.‬

332
00:25:57,583 --> 00:25:59,583
‫אני מקווה שזה לא משהו רציני.‬

333
00:26:00,833 --> 00:26:01,833
‫איך קוראים לך?‬

334
00:26:03,291 --> 00:26:04,666
‫אני יוליה.‬

335
00:26:04,750 --> 00:26:05,625
‫יוליה?‬

336
00:26:06,375 --> 00:26:07,375
‫יוליה מה?‬

337
00:26:09,500 --> 00:26:10,666
‫יש לך תעודה מזהה?‬

338
00:26:13,875 --> 00:26:14,708
‫כן.‬

339
00:26:16,500 --> 00:26:18,583
‫אכפת לך אם אציץ בבית?‬

340
00:26:19,541 --> 00:26:20,958
‫בשמחה. תיכנס.‬

341
00:26:23,666 --> 00:26:27,041
‫אני יכול גם לראות תעודה מזהה?‬
‫-בטח.‬

342
00:26:51,333 --> 00:26:54,458
‫סליחה על הבלגן. אני בדיוק מתגרשת.‬

343
00:26:55,333 --> 00:26:56,666
‫הציפורים שלך?‬

344
00:26:57,625 --> 00:27:00,166
‫אוי, אלוהים. לא.‬

345
00:27:03,750 --> 00:27:07,541
‫אפשר לשאול מה קרה בפשע שאתה חוקר?‬

346
00:27:08,458 --> 00:27:12,875
‫הוא קשור לבעלים הקודמים, משפחת סטול.‬

347
00:27:13,375 --> 00:27:17,791
‫האבא נקרא ת'וייר סטול.‬
‫הוא היה צפר, מה שמסביר את כל זה.‬

348
00:27:17,875 --> 00:27:20,833
‫אה, בסדר.‬
‫-לבת קראו תיאה.‬

349
00:27:22,541 --> 00:27:23,666
‫תיאה סטול.‬

350
00:27:24,333 --> 00:27:25,416
‫מקרה די מזעזע.‬

351
00:27:25,500 --> 00:27:28,250
‫אוי, עכשיו מוזר לי להיות פה.‬

352
00:27:29,541 --> 00:27:30,375
‫כן.‬

353
00:27:33,958 --> 00:27:35,500
‫אפשר לראות תעודה מזהה?‬

354
00:27:36,000 --> 00:27:37,541
‫כן, בטח.‬

355
00:27:41,375 --> 00:27:45,541
‫כשהנכס היה שלהם,‬
‫היה בשטח מחסן. הוא עדיין כאן?‬

356
00:27:45,625 --> 00:27:47,500
‫לא, אין מחסן.‬

357
00:27:49,375 --> 00:27:51,041
‫והביצה נמצאת…‬

358
00:27:52,166 --> 00:27:53,333
‫הביצה שם.‬

359
00:27:55,833 --> 00:27:58,375
‫אני יכול ללכת לשם אחר כך ולהסתכל?‬

360
00:27:58,458 --> 00:28:01,458
‫כן, בטח. בבקשה.‬

361
00:28:02,083 --> 00:28:04,583
‫תודה.‬
‫-אני לא מוצאת את הארנק שלי.‬

362
00:28:04,666 --> 00:28:06,041
‫נדמה לי שהוא שם.‬

363
00:28:07,791 --> 00:28:09,750
‫סליחה אם אני קצת מפוזרת.‬

364
00:28:11,583 --> 00:28:14,291
‫זה בגלל הגירושים. זה קשה.‬

365
00:28:14,375 --> 00:28:16,458
‫אתה נשוי?‬
‫-לא.‬

366
00:28:16,958 --> 00:28:17,916
‫בחירה טובה.‬

367
00:28:18,625 --> 00:28:21,500
‫אומרים שגירושים זה נורא,‬

368
00:28:21,583 --> 00:28:25,000
‫אבל אתה מבין עד כמה רק כשאתה בתוך זה.‬

369
00:29:23,541 --> 00:29:26,833
‫דיברת עם החברה של אמא שלך, סינה?‬
‫-כן.‬

370
00:29:26,916 --> 00:29:27,916
‫מתי זה היה?‬

371
00:29:29,583 --> 00:29:31,458
‫לא בטוח. לפני שלוש שעות.‬

372
00:29:31,541 --> 00:29:34,375
‫היא אמרה לאן היא הולכת?‬
‫-למה?‬

373
00:29:35,000 --> 00:29:38,666
‫אנחנו צריכים לדעת איפה סינה.‬
‫אני צריכה את המספר שהתקשרת אליו.‬

374
00:29:38,750 --> 00:29:40,333
‫למי אכפת מסינה?‬

375
00:29:40,416 --> 00:29:41,750
‫אמא שלי נעדרת!‬

376
00:30:57,916 --> 00:31:02,666
‫"לספור עד אחת, לספור עד שתיים‬

377
00:31:02,750 --> 00:31:08,625
‫"לתרנגולת אין גרביים ולא נעליים"‬

378
00:31:20,000 --> 00:31:23,125
‫"…ועד ארבע‬

379
00:31:23,833 --> 00:31:30,250
‫"חביתה היא רק ביצה שנתנו לה לחיצה"‬

380
00:31:47,958 --> 00:31:49,083
‫מה קורה פה?‬

381
00:31:52,208 --> 00:31:54,708
‫השגת את הס?‬
‫-הוא עדיין לא עונה.‬

382
00:31:54,791 --> 00:31:59,208
‫אבל המכונית שלו חונה‬
‫באזור שממנו סינה דיברה עם ת'ור.‬

383
00:31:59,291 --> 00:32:01,125
‫לא רחוק מהבקתה של סטול.‬

384
00:32:02,208 --> 00:32:03,666
‫הבקתה לא נהרסה?‬

385
00:32:03,750 --> 00:32:06,666
‫לא, רק המחסן.‬
‫-תשלחי את הכתובת.‬

386
00:32:06,750 --> 00:32:08,708
‫צריך לשלוח לשם צוות.‬
‫-כן.‬

387
00:32:36,708 --> 00:32:42,125
‫"לטרול ומכשפה ילדים יש"‬

388
00:33:42,708 --> 00:33:44,333
‫אני באה!‬

389
00:34:20,708 --> 00:34:21,708
‫תגיד משהו.‬

390
00:34:35,916 --> 00:34:37,875
‫איפה אתה?‬

391
00:35:05,500 --> 00:35:06,541
‫תגיד משהו.‬

392
00:35:10,583 --> 00:35:11,875
‫קו-קו!‬

393
00:35:13,375 --> 00:35:14,791
‫איפה אתה?‬

394
00:35:27,375 --> 00:35:31,916
‫התקשרתם למארק הס.‬
‫אני לא יכול לענות כרגע. אנא השאירו הודעה.‬

395
00:35:33,125 --> 00:35:34,208
‫היי, הס.‬

396
00:35:35,958 --> 00:35:38,208
‫רציתי רק להגיד…‬

397
00:35:42,750 --> 00:35:44,791
‫תחזור אליי, בבקשה?‬

398
00:35:48,083 --> 00:35:48,958
‫ביי.‬

399
00:36:35,291 --> 00:36:36,416
‫מצאתי אותך.‬

400
00:39:18,416 --> 00:39:21,875
‫- שבועיים לאחר מכן -‬

401
00:39:23,833 --> 00:39:27,666
‫- נאיה תולין‬
‫2025-1985 -‬

402
00:39:43,541 --> 00:39:45,333
‫היי, לי.‬
‫-היי.‬

403
00:39:52,875 --> 00:39:53,708
‫תודה.‬

404
00:40:00,125 --> 00:40:01,500
‫מצבה יפהפייה.‬

405
00:40:12,000 --> 00:40:13,666
‫באת להיפרד?‬

406
00:40:16,916 --> 00:40:18,791
‫קודם אני רוצה להראות לך משהו.‬

407
00:40:21,208 --> 00:40:22,208
‫אם זה בסדר.‬

408
00:40:29,833 --> 00:40:31,125
‫מתי תחזרי הביתה?‬

409
00:40:32,250 --> 00:40:37,458
‫התביעה בודקת אם צריך‬
‫להגיש נגדי כתב אישום בחשד לרצח.‬

410
00:40:37,541 --> 00:40:38,458
‫מה?‬

411
00:40:40,500 --> 00:40:42,958
‫אבל הצלת שוטר.‬

412
00:40:43,041 --> 00:40:46,333
‫כן. זה… קצת מסובך.‬

413
00:40:46,833 --> 00:40:50,375
‫סביר שהם יטענו‬
‫שלא היה מדובר רק בהגנה עצמית.‬

414
00:40:50,458 --> 00:40:54,583
‫אז זה אומר שסביר שאשב בכלא.‬

415
00:40:54,666 --> 00:40:55,541
‫כמה זמן?‬

416
00:40:56,041 --> 00:40:58,333
‫חודשיים, שלושה לכל היותר.‬

417
00:40:58,833 --> 00:41:01,125
‫בגלל הנסיבות המקלות.‬

418
00:41:02,041 --> 00:41:03,041
‫בסדר.‬

419
00:41:04,458 --> 00:41:08,166
‫אז תהיי בחוץ כשאסיים את הלימודים?‬
‫-כן.‬

420
00:41:11,750 --> 00:41:13,291
‫חשבתי על משהו.‬

421
00:41:19,500 --> 00:41:24,166
‫זה בסדר אם אחבוש‬
‫את הכובע של אמה בטקס הסיום?‬

422
00:41:26,416 --> 00:41:28,791
‫ככה היא תהיה איתי, בערך.‬

423
00:41:39,083 --> 00:41:41,541
‫כן. ברור שאתה יכול, מתוק.‬

424
00:41:43,541 --> 00:41:45,833
‫זה רעיון טוב.‬
‫-כן.‬

425
00:41:48,250 --> 00:41:50,166
‫אבל קודם תצטרך לעבור את הבחינות.‬

426
00:41:51,041 --> 00:41:52,708
‫כן.‬
‫-תעשה מסיבה?‬

427
00:41:53,625 --> 00:41:56,416
‫לא נראה לי. כולם עושים מסיבות.‬

428
00:42:14,666 --> 00:42:15,750
‫ברוכה הבאה.‬

429
00:42:17,541 --> 00:42:18,625
‫היא שלך?‬

430
00:42:19,791 --> 00:42:20,708
‫כן.‬

431
00:42:22,875 --> 00:42:24,291
‫רגע, קנית אותה?‬

432
00:42:24,916 --> 00:42:26,083
‫כן, קניתי.‬

433
00:42:29,041 --> 00:42:30,583
‫יש פה המון מרחב.‬

434
00:42:32,208 --> 00:42:35,000
‫חשבתי שאולי גם את תרצי להיות פה.‬

435
00:42:35,083 --> 00:42:36,125
‫לפעמים.‬

436
00:42:38,750 --> 00:42:39,833
‫מה זאת אומרת?‬

437
00:42:46,125 --> 00:42:47,375
‫בואי, שבי.‬

438
00:42:54,500 --> 00:42:56,583
‫אני עוזב את היורופול.‬

439
00:42:58,250 --> 00:43:00,750
‫ואני הולך למצוא עבודה כאן, בדנמרק.‬

440
00:43:02,208 --> 00:43:06,666
‫ורציתי לדעת אם תרצי לגור פה איתי.‬

441
00:43:09,875 --> 00:43:14,041
‫תוכלי לבחור לעצמך חדר, אם את רוצה.‬

442
00:43:30,416 --> 00:43:32,416
‫אני אגור ביחד עם ג'וני מרגרטה?‬

443
00:44:01,791 --> 00:44:03,416
‫- על פי ספרו של סורן סווייסטרופ -‬

444
00:45:21,250 --> 00:45:25,250
‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬