1
00:00:07,041 --> 00:00:10,208
‫- סדרת אנימציה של NETFLIX -‬

2
00:00:20,375 --> 00:00:24,250
‫- עכברוש ביבים -‬

3
00:00:33,333 --> 00:00:37,250
‫גם אם זו מזימה כלשהי של סקלטור,‬
‫לא אכפת לי.‬

4
00:00:37,333 --> 00:00:40,500
‫זה לא קסם של סקלטור, אבא.‬

5
00:00:40,583 --> 00:00:41,916
‫טילה החזירה אותי.‬

6
00:00:42,791 --> 00:00:43,666
‫טילה?‬

7
00:00:46,416 --> 00:00:47,416
‫מלכי, אני…‬

8
00:00:47,500 --> 00:00:51,750
‫החזרת את הילד שלי. תודה לך, טילה.‬

9
00:00:55,583 --> 00:00:58,666
‫אני מצטערת שעזבתי, המלך רנדור, הייתי…‬

10
00:00:59,250 --> 00:01:03,416
‫נפגעת וכאב לך.‬
‫היתה לך זכות מלאה להפנות את גבך לאיטרנוס.‬

11
00:01:04,000 --> 00:01:06,541
‫אמיתות רבות הוסתרו מפנייך.‬

12
00:01:06,625 --> 00:01:08,208
‫ומפניי.‬
‫-אבא.‬

13
00:01:09,083 --> 00:01:11,500
‫הייתי צריך לספר לך על הי-מן.‬

14
00:01:11,583 --> 00:01:14,416
‫ואני הייתי צריך לומר לך מדי יום‬

15
00:01:14,500 --> 00:01:17,541
‫כמה אני גאה בגבר שהפכת להיות.‬

16
00:01:18,208 --> 00:01:21,333
‫כל אחד צריך ללמוד מהטעויות שלו, אדם.‬

17
00:01:21,416 --> 00:01:24,500
‫אפילו מלכים. בעיקר מלכים.‬

18
00:01:26,333 --> 00:01:28,625
‫ומה שלומך, חתול מפוחד ונחמד?‬

19
00:01:28,708 --> 00:01:30,833
‫אני? אני…‬

20
00:01:30,916 --> 00:01:34,125
‫קרינג'ר הוא זה שהציל אותנו מסקלטור.‬

21
00:01:34,208 --> 00:01:35,041
‫מה?‬

22
00:01:35,125 --> 00:01:38,125
‫סקלטור כמעט הרג אותי, שוב.‬

23
00:01:38,208 --> 00:01:40,833
‫אבל קרינג'ר כאן הציל את חיי.‬

24
00:01:44,000 --> 00:01:47,000
‫תודה, חתול קרב נאצל.‬

25
00:01:47,916 --> 00:01:50,125
‫על לא דבר, מלכי.‬

26
00:01:50,625 --> 00:01:52,291
‫ומי זו כאן?‬

27
00:01:52,375 --> 00:01:55,875
‫היי, הוד מלכותך, אני אנדרה, אדוני.‬

28
00:01:55,958 --> 00:01:58,291
‫אדון רם מעלה. אני חברה של טילה ו…‬

29
00:01:58,375 --> 00:02:02,916
‫ועוזרת המון.‬
‫בלי אנדרה, אדם לא היה כאן עכשיו.‬

30
00:02:03,000 --> 00:02:04,041
‫באמת?‬

31
00:02:04,625 --> 00:02:07,458
‫אני חב לך חוב גדול יותר‬
‫מכפי שאי פעם אוכל לשלם.‬

32
00:02:08,041 --> 00:02:11,500
‫עם זאת, אני מלך, אז אני יכול לשלם הרבה.‬

33
00:02:12,208 --> 00:02:15,583
‫בקשי כל גמול שהוא, אנדרה, ותקבלי אותו.‬

34
00:02:20,416 --> 00:02:22,083
‫טוב, הוד מעלתך,‬

35
00:02:22,666 --> 00:02:26,125
‫אחרי שסבי מת, גדלתי ברחובות, לבד.‬

36
00:02:26,708 --> 00:02:28,625
‫בקושי ישנתי, אבל כשהצלחתי לישון,‬

37
00:02:29,208 --> 00:02:31,500
‫חלמתי להיות שוב חלק ממשפחה.‬

38
00:02:32,083 --> 00:02:36,041
‫ולראשונה בחיי אני מרגישה שמצאתי משפחה.‬

39
00:02:37,708 --> 00:02:39,625
‫אז אם אתה שואל מה אני רוצה,‬

40
00:02:40,250 --> 00:02:42,333
‫אני רק רוצה להישאר עם כולכם.‬

41
00:02:44,125 --> 00:02:47,208
‫הביטי מסביב, גברתי הצעירה, זהו מחנה צבאי.‬

42
00:02:47,291 --> 00:02:50,708
‫אנו מתכוננים למלחמה.‬
‫אזרחית לא יכולה להישאר כאן.‬

43
00:02:52,250 --> 00:02:54,291
‫כן, אדוני. אני מבינה.‬

44
00:02:54,375 --> 00:02:56,041
‫אני חושש שאת לא.‬

45
00:02:56,125 --> 00:02:57,666
‫לא תוכלי להישאר‬

46
00:02:57,750 --> 00:03:01,416
‫מבלי שאמנה אותך לקצינה במשמר המלכותי שלי.‬

47
00:03:01,500 --> 00:03:03,500
‫מה? אתה רציני?‬

48
00:03:03,583 --> 00:03:06,458
‫כי… אוי, אלוהים, כן!‬

49
00:03:06,541 --> 00:03:08,708
‫לא תצטער, מלכי.‬

50
00:03:08,791 --> 00:03:10,291
‫תודה, הוד מעלתך.‬

51
00:03:10,375 --> 00:03:12,333
‫לא, תודה לך, סגן,‬

52
00:03:12,416 --> 00:03:14,666
‫על כך שהבאת את משפחתי לפוינט דרד.‬

53
00:03:15,375 --> 00:03:16,708
‫זו לא הייתי אני.‬

54
00:03:17,291 --> 00:03:18,208
‫זו היתה טילה.‬

55
00:03:18,791 --> 00:03:22,333
‫טילה שיגרה אותנו לכאן. בעזרת קסם.‬
‫-קסם?‬

56
00:03:40,291 --> 00:03:41,125
‫אדם?‬

57
00:03:42,125 --> 00:03:43,208
‫אמא!‬

58
00:03:44,000 --> 00:03:44,875
‫אדם!‬

59
00:03:56,041 --> 00:03:58,083
‫איך זה ייתכן?‬

60
00:03:58,666 --> 00:04:01,291
‫זה סיפור ארוך, אמא, אבל בינתיים,‬

61
00:04:02,250 --> 00:04:04,750
‫אני רק שמח שכל המשפחה שלי שוב ביחד.‬

62
00:04:07,541 --> 00:04:09,333
‫סיפור ארוך, באחוריים שלי.‬

63
00:04:09,416 --> 00:04:11,416
‫אתה תבוא איתי בזה הרגע,‬

64
00:04:11,500 --> 00:04:14,083
‫ותספר לאמא שלך מה קרה.‬

65
00:04:28,250 --> 00:04:30,708
‫תחזיק מעמד. נשיג לך עזרה.‬

66
00:04:41,875 --> 00:04:44,250
‫התרככת, אביר חיל.‬

67
00:04:45,333 --> 00:04:47,708
‫אתה חלש כשאתה לא נלחם.‬

68
00:04:48,833 --> 00:04:52,000
‫האיש המסוכן ביותר באיטרניה.‬

69
00:04:52,083 --> 00:04:55,375
‫יחסית למישהו שהחשבנו בעבר כיריב חזק,‬

70
00:04:55,458 --> 00:04:58,583
‫אתה נראה עכשיו מעט… חסר יכולת.‬

71
00:05:01,125 --> 00:05:04,708
‫איך ההרגשה לאבד את כל הכוח שלך?‬

72
00:05:05,458 --> 00:05:06,625
‫תגידי לי את.‬

73
00:05:06,708 --> 00:05:09,500
‫מאיפה לי לדעת? כוחותיי רק התחזקו.‬

74
00:05:10,000 --> 00:05:13,125
‫יש לי הכוח לגרום לכאב.‬

75
00:05:15,333 --> 00:05:17,666
‫או, שאוכל לסלק את הכאב.‬

76
00:05:20,625 --> 00:05:23,708
‫את משחקת עם כוח כמו חתול עם עכבר,‬

77
00:05:23,791 --> 00:05:26,750
‫אבל ראיתי איך יש להתייחס לכוח אמיתי.‬

78
00:05:27,458 --> 00:05:29,791
‫אה, הקוסמת המתוקה שלך.‬

79
00:05:29,875 --> 00:05:34,041
‫חשדתי שמערכת היחסים שלכם לא עוסקת‬
‫רק בעניין המשותף שלכם בהי-מן.‬

80
00:05:34,125 --> 00:05:35,000
‫צדקתי?‬

81
00:05:36,500 --> 00:05:38,125
‫ידעתי.‬

82
00:05:38,833 --> 00:05:41,875
‫ספר לי על האישה שחמקה ממך, אביר חיל.‬

83
00:05:43,541 --> 00:05:45,583
‫תוכל לספר לי, או שבתור הקוסמת החדשה,‬

84
00:05:45,666 --> 00:05:49,041
‫אוכל לפלוש למוחך ולקרוא את מחשבותיך.‬

85
00:05:50,375 --> 00:05:53,083
‫היא היתה האדם הטוב ביותר שהכרתי אי פעם.‬

86
00:05:53,708 --> 00:05:55,916
‫והקוסמת הטובה ביותר.‬

87
00:05:56,500 --> 00:05:59,000
‫אהיה קוסמת טובה פי עשר ממנה.‬

88
00:05:59,958 --> 00:06:03,916
‫ובכן, התחלת באופן מרשים למדי,‬
‫בהתעללות באורלקס.‬

89
00:06:04,666 --> 00:06:07,083
‫מיד אחרי שהחבר שלך התעלל בך.‬

90
00:06:08,875 --> 00:06:12,708
‫מה? את חושבת שכל הטירה לא שומעת את זה?‬

91
00:06:12,791 --> 00:06:15,541
‫אפילו היצורים בצינוקים‬
‫ששונאים אתכם שנאה עזה‬

92
00:06:15,625 --> 00:06:20,000
‫עדיין מרחמים עלייך כשהם שומעים‬
‫איך הוא בז לך ומנפנף אותך.‬

93
00:06:20,083 --> 00:06:23,666
‫אף אחד כאן לא מפחד ממך, אוויל-לין.‬

94
00:06:23,750 --> 00:06:25,375
‫כולנו מרחמים עלייך.‬

95
00:06:25,458 --> 00:06:29,375
‫תשמרו את הרחמים שלכם, כי יש לי כוח.‬

96
00:06:29,458 --> 00:06:32,416
‫ומה עשית עם הכוח הזה?‬

97
00:06:32,500 --> 00:06:36,000
‫או בעצם, מה סקלטור הרשה לך לעשות איתו?‬

98
00:06:36,083 --> 00:06:39,333
‫הקוסמת האמיתית החזיקה כוח כה רב,‬
‫שהיא נתנה אותו בחינם.‬

99
00:06:39,416 --> 00:06:43,708
‫זו היתה מתנתה להעניק וליטול כרצונה.‬

100
00:06:43,791 --> 00:06:47,250
‫אני ספוגה בכוח רב יותר מכפי‬
‫שהקוסמת המטופשת שלך החזיקה אי פעם‬

101
00:06:47,333 --> 00:06:49,041
‫בידיה הקטנות והרפויות.‬

102
00:06:49,125 --> 00:06:53,333
‫ועדיין, הבוס שלך כל כך משפיל אותך,‬

103
00:06:54,041 --> 00:06:56,916
‫שאת לא מצליחה לראות שאת חזקה ממנו כעת.‬

104
00:06:59,416 --> 00:07:05,041
‫הכוח של האלוף ניתן לו בידי הקוסמת.‬

105
00:07:05,125 --> 00:07:08,750
‫אז אם את אכן הקוסמת החדשה,‬

106
00:07:09,333 --> 00:07:13,833
‫זה הופך את סקלטור למשרתך ותו לו.‬

107
00:07:31,583 --> 00:07:34,666
‫חיפשנו ניצולים ופליטים כששמעתי את האזעקה,‬

108
00:07:34,750 --> 00:07:37,583
‫וחששתי שסקלטור בא לפגוע ברנדור.‬

109
00:07:38,166 --> 00:07:42,416
‫עכשיו אני מצטערת שלא ראיתי‬
‫את המבט על פניו של אביך‬

110
00:07:42,500 --> 00:07:44,375
‫כשהוא ראה שזה אתה.‬

111
00:07:45,000 --> 00:07:49,208
‫ואפרופו אבא, אני חש במתח מסוים בין שניכם?‬

112
00:07:50,458 --> 00:07:55,041
‫כשמאבדים ילד, זה כמו לאבד את האור.‬

113
00:07:55,750 --> 00:07:59,166
‫העולם נעשה חשוך מכדי לראותו.‬

114
00:08:00,291 --> 00:08:01,666
‫אבל אני בחיים, אמא.‬

115
00:08:02,291 --> 00:08:04,291
‫כן, עכשיו. תודה לזואר.‬

116
00:08:05,416 --> 00:08:07,541
‫אבל בכל הזמן שבו נעדרת,‬

117
00:08:08,375 --> 00:08:11,666
‫רנדור האשים אותי‬
‫כי לא סיפרתי לו שידעתי את סודך.‬

118
00:08:12,166 --> 00:08:14,583
‫בתחילה, כעסתי על כך שהוא מאשים אותי,‬

119
00:08:15,583 --> 00:08:17,208
‫עד שהתחלתי לכעוס עליו ישירות.‬

120
00:08:18,708 --> 00:08:20,541
‫היינו שתי נשמות אבודות,‬

121
00:08:20,625 --> 00:08:25,000
‫שמשוטטות בארמון כמו הרוחות‬
‫של מי שהיינו פעם.‬

122
00:08:25,583 --> 00:08:28,083
‫לא הצלחנו להסכים על שום דבר.‬

123
00:08:28,166 --> 00:08:30,416
‫עד שלא יכולתי להמשיך כך יותר.‬

124
00:08:31,041 --> 00:08:32,707
‫התכוונתי לעזוב את אביך, אדם.‬

125
00:08:33,332 --> 00:08:35,082
‫אולי אפילו לחזור לכדור הארץ.‬

126
00:08:35,750 --> 00:08:39,791
‫עד שרניוס הכניס אותנו למטוס הטאלון‬
‫ושלח אותנו הנה.‬

127
00:08:40,375 --> 00:08:42,291
‫ואז הבלגן התחיל.‬

128
00:08:42,375 --> 00:08:46,750
‫זה הכול באשמתי.‬
‫המוות שלי הרג את הנישואין שלכם.‬

129
00:08:47,291 --> 00:08:49,666
‫זאת לא אשמתך, בן.‬

130
00:08:50,208 --> 00:08:53,666
‫לפעמים, מערכות יחסים פשוט מידרדרות.‬

131
00:08:56,208 --> 00:09:00,041
‫אם המצב ימשיך להידרדר,‬
‫המרכז לא יחזיק מעמד!‬

132
00:09:00,125 --> 00:09:05,583
‫אפילו שהחרב בידי,‬
‫הילד הזה זימן את הכוח בלעדיה!‬

133
00:09:06,083 --> 00:09:08,083
‫הפתרון לחידה הזו‬

134
00:09:08,166 --> 00:09:11,125
‫חייב להסתתר במקום כלשהו במרחבי…‬

135
00:09:14,083 --> 00:09:16,208
‫אני משעמם אותך, לין?‬

136
00:09:16,791 --> 00:09:20,541
‫בואי הנה ואראה לך משהו.‬

137
00:09:33,166 --> 00:09:34,708
‫תגמעי את זה, לין.‬

138
00:09:35,208 --> 00:09:37,666
‫היקום כל כך עצום,‬

139
00:09:37,750 --> 00:09:41,750
‫ולמרות זאת,‬
‫אנו עדיין חושבים שלחיינו יש משמעות.‬

140
00:09:41,833 --> 00:09:43,458
‫אין זה כך.‬

141
00:09:43,541 --> 00:09:45,166
‫אנחנו בסך הכול טפילים‬

142
00:09:45,250 --> 00:09:48,375
‫שנסחפים בים של כוכבים.‬

143
00:10:15,875 --> 00:10:19,916
‫הריני להציג בפנייך… את הפסגה השמיימית.‬

144
00:10:21,833 --> 00:10:25,333
‫בקרוב, לראשונה מאז הבריאה,‬

145
00:10:25,416 --> 00:10:28,875
‫כוכבי הלכת יסתדרו במערך‬
‫זהה לזה שבו היו בהתחלה,‬

146
00:10:28,958 --> 00:10:33,916
‫ואיטרניה שוב תמצא את עצמה במרכז היקום.‬

147
00:10:34,000 --> 00:10:36,750
‫ומאחר שהחרב בידי,‬

148
00:10:36,833 --> 00:10:42,083
‫הפסגה השמיימית הזו תמלא אותי בכוח‬
‫שלא יאפשר לי רק לשלוט ביקום,‬

149
00:10:42,166 --> 00:10:45,916
‫אלא כוח לשלוט במהות הקיום עצמו!‬

150
00:10:47,333 --> 00:10:50,208
‫ומהות הקיום זקוקה למקצה שיפורים.‬

151
00:10:50,875 --> 00:10:52,375
‫כלומר, תסתכלי עליה.‬

152
00:10:54,375 --> 00:10:55,791
‫הכול כל כך…‬

153
00:10:56,458 --> 00:10:57,458
‫ריק.‬

154
00:10:58,208 --> 00:11:01,500
‫אין תוכנית, אז אין משמעות.‬

155
00:11:02,083 --> 00:11:04,333
‫הכול סבל ותו לא.‬

156
00:11:05,708 --> 00:11:11,208
‫החיים הם לא יותר מאשר נפילה חופשית מייסרת‬
‫ואינסופית אל המוות, נטולת כל תקווה.‬

157
00:11:12,208 --> 00:11:14,083
‫אין סיבה, אין תוכנית.‬

158
00:11:14,166 --> 00:11:16,708
‫כולנו לגמרי לבד.‬

159
00:11:24,000 --> 00:11:29,000
‫יש להיזהר מלבהות עמוק מדי‬
‫לתוך אימת הריק.‬

160
00:11:29,083 --> 00:11:31,625
‫זה יכול להיעשות ממכר.‬

161
00:11:32,625 --> 00:11:38,125
‫ככל שנתקרב יותר לפסגה השמיימית,‬
‫כך איעשה חזק יותר.‬

162
00:11:38,208 --> 00:11:43,333
‫אז בקרוב כבר לא ישנה איך אדם‬
‫הצליח לזמן את הכוח ללא החרב,‬

163
00:11:43,416 --> 00:11:47,833
‫כי לי יהיה כל הכוח שקיים.‬

164
00:11:47,916 --> 00:11:49,000
‫ואז מה?‬

165
00:11:49,583 --> 00:11:51,708
‫מה זאת אומרת, ואז מה?‬

166
00:11:51,791 --> 00:11:55,083
‫אהרוג גם את הגרסה הזו של הי-מן.‬

167
00:11:55,166 --> 00:11:59,458
‫קודם הוא יכרע ברך, ואחר כך הוא ימות.‬

168
00:11:59,541 --> 00:12:03,666
‫והכול בידיו של סקלטור!‬

169
00:12:03,750 --> 00:12:06,625
‫זהו זה? לשם כל זה מוביל?‬

170
00:12:07,208 --> 00:12:10,375
‫אתה עומד על סף שליטה בכוח הקיום עצמו,‬

171
00:12:10,458 --> 00:12:13,833
‫ותשתמש בו כדי להרוג את הי-מן?‬

172
00:12:19,166 --> 00:12:22,458
‫איך את מעזה לצחוק עליי, מכשפה.‬

173
00:12:22,541 --> 00:12:24,791
‫מי את חושבת שאת?‬

174
00:12:25,416 --> 00:12:26,500
‫לא הי-מן.‬

175
00:12:26,583 --> 00:12:30,875
‫כי אם הייתי,‬
‫אולי היית מקדיש לי קצת תשומת לב.‬

176
00:12:34,250 --> 00:12:37,833
‫את מסיחה את דעתי מהפסגה השמיימית.‬

177
00:12:38,708 --> 00:12:43,583
‫אתה לא צריך את הפסגה השמיימית‬
‫כדי לנצח את הי-מן, שוטה רפה שכל שכמוך.‬

178
00:12:43,666 --> 00:12:46,333
‫בעזרת מחשבה בלבד תוכל לחסל את המלך רנדור‬

179
00:12:46,416 --> 00:12:48,416
‫והנסיך אדם יגיע אליך בזחילה,‬

180
00:12:48,500 --> 00:12:51,083
‫ויתחנן בפניך לחוס על חיי אימו.‬

181
00:12:51,166 --> 00:12:56,375
‫ובכן, את ממש עכברוש ביבים רב דמיון.‬

182
00:13:17,583 --> 00:13:20,083
‫הוא חושב שאת שלו.‬

183
00:13:22,000 --> 00:13:24,000
‫אבל מה את חושבת?‬

184
00:13:26,916 --> 00:13:29,166
‫סיפרתי לך פעם איך פגשתי את סקלטור?‬

185
00:13:30,750 --> 00:13:31,875
‫כמובן שלא.‬

186
00:13:32,625 --> 00:13:37,500
‫עד לאחרונה לא אמרתי לך דבר‬
‫כי הייתי משוכנעת שאתה אידיוט.‬

187
00:13:38,250 --> 00:13:42,833
‫אבל עכשיו אני מבינה שאתה הדבר הכי קרוב‬
‫לחבר שיש לי בחיים האומללים האלה.‬

188
00:13:44,541 --> 00:13:46,708
‫נולדתי בגטו הזלסיאני.‬

189
00:13:48,291 --> 00:13:52,000
‫ביום ההולדת החמישי שלי,‬
‫להוריי הגוועים מרעב לא היתה ברירה‬

190
00:13:52,083 --> 00:13:54,208
‫אלא לאכול את בתם היחידה.‬

191
00:13:58,125 --> 00:14:00,250
‫ומאחר שלא רציתי להיאכל,‬

192
00:14:01,458 --> 00:14:02,708
‫התחבאתי בביבים.‬

193
00:14:04,500 --> 00:14:05,666
‫כמו עכברוש.‬

194
00:14:07,958 --> 00:14:10,833
‫הביבים הגנו עליי, אז נשארתי שם.‬

195
00:14:11,625 --> 00:14:13,166
‫במשך 20 שנה.‬

196
00:14:20,333 --> 00:14:21,791
‫ואז הפכתי מקורבן…‬

197
00:14:22,875 --> 00:14:24,291
‫שימי לב לאן את הולכת!‬

198
00:14:24,375 --> 00:14:25,666
‫…לפושעת. ‬

199
00:14:26,666 --> 00:14:27,666
‫היי!‬

200
00:14:55,083 --> 00:14:58,583
‫ובדיוק כשהתחלתי להאמין‬
‫שחיי שווים פחות ממי שופכין…‬

201
00:15:11,625 --> 00:15:14,291
‫הוא מצא אותי.‬

202
00:15:30,458 --> 00:15:32,458
‫אני שונאת את סקלטור,‬

203
00:15:32,958 --> 00:15:34,416
‫אבל אני חבה לו את חיי.‬

204
00:15:36,416 --> 00:15:38,583
‫הוא חילץ אותי מהביב הזלסיאני,‬

205
00:15:39,125 --> 00:15:40,916
‫הוא לימד אותי להילחם,‬

206
00:15:41,000 --> 00:15:44,083
‫הוא חיזק את הקסם שלי,‬
‫הוא נתן לי מקום להשתייך אליו.‬

207
00:15:45,416 --> 00:15:48,000
‫הוא חושב שאת שייכת לו.‬

208
00:15:48,500 --> 00:15:50,708
‫אבל לבני עמי יש אמרה.‬

209
00:15:54,500 --> 00:15:58,000
‫משמעה, "אני אדם בפני עצמי".‬

210
00:15:58,583 --> 00:16:00,666
‫היי אדם בפני עצמך, גברתי.‬

211
00:16:01,166 --> 00:16:05,125
‫תעזבי, או שהוא יהרוג אותך ביום מן הימים.‬

212
00:16:05,708 --> 00:16:07,500
‫זאת אני יודע.‬

213
00:16:08,000 --> 00:16:10,125
‫ואת יודעת זאת גם.‬

214
00:16:10,791 --> 00:16:14,875
‫עלייך לשחרר עצמך מסקלטור.‬

215
00:16:16,000 --> 00:16:16,916
‫לא.‬

216
00:16:18,166 --> 00:16:19,583
‫עליי לשחרר את כולנו.‬

217
00:16:30,541 --> 00:16:33,875
‫תביא אותי לטירת הגולגולת, נהג, ומהר!‬

218
00:16:34,708 --> 00:16:36,083
‫ממה אתה בורח?‬

219
00:16:36,666 --> 00:16:38,416
‫הו, אני לא יודע.‬

220
00:16:38,500 --> 00:16:42,166
‫אני חושב שכרגע גיליתי‬
‫שההורים שלי הם בני אדם.‬

221
00:16:42,250 --> 00:16:44,541
‫שניהם? יש לך מזל.‬

222
00:16:45,125 --> 00:16:49,291
‫הסוד של הי-מן, הסוד שלי, פילג בין הוריי.‬

223
00:16:49,875 --> 00:16:53,416
‫ואני מרגיש שזה בהחלט תקע טריז‬
‫ביחסים ביני לבינך.‬

224
00:16:56,000 --> 00:16:57,000
‫אתה רואה את זה?‬

225
00:16:58,041 --> 00:17:02,250
‫כל החיים שלנו היו מלחמה אחרי מלחמה.‬

226
00:17:02,875 --> 00:17:04,915
‫לא כי אנחנו רוצים להילחם.‬

227
00:17:05,000 --> 00:17:07,500
‫כי אנחנו מגנים על בני עמנו.‬

228
00:17:08,250 --> 00:17:09,458
‫זה מה שאנו עושים.‬

229
00:17:10,040 --> 00:17:13,500
‫חשבת שאם תשתף בסוד שלך,‬
‫תסכן את חיי יקיריך.‬

230
00:17:14,000 --> 00:17:18,333
‫ואני יודעת ששמרת זאת בסוד מתוך כוונה טובה.‬

231
00:17:18,415 --> 00:17:19,458
‫תודה, טילה.‬

232
00:17:19,540 --> 00:17:22,875
‫אבל לא אוכל לומר לך שהסודות שלך‬
‫לא פגעו באיש.‬

233
00:17:25,458 --> 00:17:27,583
‫יש עוד משהו שמעולם לא אמרתי לך.‬

234
00:17:28,750 --> 00:17:30,875
‫טילה, הייתי צריך לומר זאת מזמן.‬

235
00:17:30,958 --> 00:17:33,000
‫ניסיתי, בפרטרניה, אבל אז אני…‬

236
00:17:33,083 --> 00:17:34,166
‫אני יודעת.‬

237
00:17:34,750 --> 00:17:36,750
‫הקוסמת היא אמא שלי.‬

238
00:17:37,916 --> 00:17:39,875
‫אולי תמיד ידעתי.‬

239
00:17:40,916 --> 00:17:44,916
‫או אולי השהות כאן בהרים המיסטיים‬
‫גרמה לי להבין זאת.‬

240
00:17:45,541 --> 00:17:47,333
‫כלומר, זה השם שלהם.‬

241
00:17:47,916 --> 00:17:49,208
‫הם מיסטיים.‬

242
00:17:50,666 --> 00:17:53,958
‫אולי בגלל זה הגענו הנה‬
‫אחרי שהשתמשתי בלחש של הקוסמת‬

243
00:17:54,041 --> 00:17:56,166
‫כדי לשגר אותנו באורח קסם מאיטרנוס.‬

244
00:17:57,291 --> 00:17:59,166
‫הלחש של אמא שלי.‬

245
00:18:00,916 --> 00:18:02,750
‫אני מצטער שלא סיפרתי לך.‬

246
00:18:03,791 --> 00:18:06,250
‫יכולת להכיר אותה במשך כל השנים הללו,‬

247
00:18:06,750 --> 00:18:07,875
‫ועכשיו מאוחר מדי.‬

248
00:18:09,250 --> 00:18:10,958
‫היא יכלה לספר לי זאת בעצמה.‬

249
00:18:11,458 --> 00:18:13,458
‫בכל פעם שפגשנו בה בטירת הגולגולת.‬

250
00:18:14,541 --> 00:18:15,916
‫אני מניחה שהיא לא רצתה.‬

251
00:18:17,416 --> 00:18:19,500
‫מי יידע להבין את מסתרי הלב?‬

252
00:18:20,375 --> 00:18:22,375
‫ועוד את לבה של קוסמת…‬

253
00:18:29,125 --> 00:18:32,291
‫חזרת שוב להתקוטט איתי?‬

254
00:18:33,666 --> 00:18:35,916
‫להפך, אהובי.‬

255
00:18:36,000 --> 00:18:38,458
‫אני תמיד נהנית לריב איתך, אל תטעה.‬

256
00:18:38,541 --> 00:18:40,833
‫אבל חזרת מזמן ועדיין לא עסקנו‬

257
00:18:40,916 --> 00:18:43,875
‫בתחביב האחר האהוב עלינו.‬

258
00:18:44,458 --> 00:18:46,291
‫ומה זה?‬

259
00:18:46,375 --> 00:18:49,541
‫אתה יודע שתמיד נמשכתי לכוח.‬

260
00:18:49,625 --> 00:18:53,166
‫אבל עכשיו אתה ספוג בו‬
‫ואני רוצה להרגיש הכול.‬

261
00:18:57,083 --> 00:18:58,458
‫לא ככה.‬

262
00:18:58,541 --> 00:19:02,041
‫אם בת תמותה תשכב עם אל,‬
‫היא עלולה להתעורר בעולם הבא.‬

263
00:19:02,125 --> 00:19:05,166
‫לא, עליך לכבות את כוחך,‬

264
00:19:05,875 --> 00:19:07,375
‫אחרת תהרוג אותי.‬

265
00:19:10,750 --> 00:19:15,250
‫השב את הכוח!‬

266
00:19:50,000 --> 00:19:54,250
‫אני שמח שלקחת את העצה שלי.‬

267
00:20:03,000 --> 00:20:05,125
‫זה לא מה שבאתי לקחת.‬

268
00:20:08,125 --> 00:20:11,083
‫איש קטן וצפוי שכמוך.‬

269
00:20:11,166 --> 00:20:13,250
‫אתה עומד על גדות נהר התוהו,‬

270
00:20:13,333 --> 00:20:17,041
‫ועדיין לא מסוגל לדמיין משהו מעבר‬
‫לריבים המטופשים שלך‬

271
00:20:17,125 --> 00:20:18,500
‫ולתשוקותיך האפלות.‬

272
00:20:18,583 --> 00:20:21,000
‫אתה מעורר רחמים.‬

273
00:20:21,750 --> 00:20:24,291
‫לעולם לא תהרוג את הי-מן.‬

274
00:20:25,083 --> 00:20:27,041
‫לא תדע מה לעשות עם עצמך אם תהרוג אותו.‬

275
00:20:27,125 --> 00:20:30,666
‫הוא הדבר היחיד שמעניק משמעות‬
‫ליקום הקטן והריק שלך.‬

276
00:20:31,458 --> 00:20:33,583
‫לין, נהגי בהיגיון.‬

277
00:20:34,166 --> 00:20:36,375
‫מאוחר מדי בשביל זה.‬

278
00:20:36,458 --> 00:20:39,916
‫גילית בפניי את צורתו של היקום,‬
‫וראיתי שאין משמעות.‬

279
00:20:40,000 --> 00:20:43,333
‫כל מה שיש הוא כוח פראי, תוהו בתוך ריק.‬

280
00:20:43,416 --> 00:20:45,958
‫כל מה שהקרבתי כדי להחזיר את הקסם.‬

281
00:20:46,041 --> 00:20:48,125
‫הקסם שאתה איבדת כשריסקת את הכדור.‬

282
00:20:48,708 --> 00:20:51,791
‫ולא היתה לזה משמעות גדולה‬
‫מזו של תינוק שרודף אחר פרפר.‬

283
00:20:51,875 --> 00:20:53,791
‫והכול כי זה היה חסר לי?‬

284
00:20:54,541 --> 00:20:57,458
‫החרב המטופשת הזו‬
‫שאתה מעריך יותר מכל דבר אחר.‬

285
00:20:57,958 --> 00:20:59,708
‫בהחלט יותר משאתה מעריך אותי.‬

286
00:21:00,375 --> 00:21:03,291
‫אבל, כעת כשאני אוחזת בידי‬

287
00:21:03,375 --> 00:21:07,500
‫את הדבר שחיפשת זמן כה רב, עליי לתהות,‬

288
00:21:08,041 --> 00:21:10,958
‫למה לקשור את עצמי לטירת הגולגולת,‬

289
00:21:11,041 --> 00:21:13,125
‫כשאני יכולה להיות אלופה בעצמי?‬

290
00:21:14,250 --> 00:21:15,791
‫אוי, לא.‬

291
00:21:16,458 --> 00:21:19,791
‫בעוצמת כוחה של הגולגולת!‬

292
00:21:27,000 --> 00:21:29,666
‫בידי הכוח.‬

293
00:22:07,250 --> 00:22:08,583
‫דז'ה וו.‬

294
00:22:17,666 --> 00:22:20,416
‫ערב טוב, איטרניה כולה.‬

295
00:22:22,833 --> 00:22:25,916
‫שוטים קטנים, חלשים ומעוררי רחמים,‬

296
00:22:26,583 --> 00:22:31,250
‫מתפלשים בעפר, משוכנעים בכל הווייתכם‬
‫בחשיבותכם העצמית.‬

297
00:22:31,833 --> 00:22:33,875
‫אתם סובלים ללא קץ,‬

298
00:22:33,958 --> 00:22:36,666
‫בטוחים שהיקום יעניק לכם את האיזון הדרוש.‬

299
00:22:37,375 --> 00:22:38,291
‫הביטו למעלה!‬

300
00:22:50,875 --> 00:22:54,458
‫כדי שלחייכם תהיה משמעות,‬
‫אתם שואפים לגמול נצחי‬

301
00:22:54,541 --> 00:22:57,291
‫בעולם שמעבר, לצד גיבוריכם.‬

302
00:22:57,958 --> 00:23:01,166
‫אבל באתי לשחרר אתכם מכבלי הרוחניות.‬

303
00:23:21,750 --> 00:23:24,083
‫קומו ואחזו בתהילתכם.‬

304
00:23:24,166 --> 00:23:27,166
‫אין סיבה לחיות עבורה, רק תוהו.‬

305
00:23:27,250 --> 00:23:31,041
‫ואל התוהו כולנו נשוב.‬

306
00:23:41,041 --> 00:23:45,500
‫אם אוויל-לין שולטת בכוח,‬
‫היא כנראה הרגה את סקלטור.‬

307
00:23:45,583 --> 00:23:49,500
‫היא כרגע הרגה את כולם בגן עדן!‬

308
00:23:49,583 --> 00:23:53,041
‫ואם ברצוננו לחיות, נצטרך להילחם.‬

309
00:23:53,625 --> 00:23:57,166
‫איך? כלי הנשק שלנו לא יכולים לפגוע בה.‬

310
00:24:00,166 --> 00:24:02,708
‫אז הדרך היחידה‬
‫שבה נוכל לעצור את הקוסמת הזו‬

311
00:24:03,250 --> 00:24:05,625
‫היא בעזרת קוסמת אחרת.‬

312
00:24:06,208 --> 00:24:10,625
‫טילה, בכל רגע חולף,‬
‫אוויל-לין לומדת לשלוט ביכולותיה החדשות‬

313
00:24:10,708 --> 00:24:12,708
‫ומתחזקת עוד יותר.‬

314
00:24:13,291 --> 00:24:15,166
‫אז עליי לעשות כמוה.‬

315
00:24:15,250 --> 00:24:19,708
‫אם אוכל להתחבר לכוח, אוכל לעצור בעדה.‬
‫אני רק צריכה עוד זמן.‬

316
00:24:19,791 --> 00:24:22,875
‫ואנחנו נצטרך את כל העזרה שנוכל לקבל.‬

317
00:24:22,958 --> 00:24:27,500
‫אני אטוס לאוויונים ולאדרינידים‬
‫ואבקש מהם להצטרף אלינו.‬

318
00:24:27,583 --> 00:24:29,041
‫אין לנו זמן, הוד מלכותך.‬

319
00:24:29,125 --> 00:24:30,875
‫תנו לי לנסות.‬

320
00:24:30,958 --> 00:24:33,416
‫אוכל לשלוח מסר מחשבתי לאיטרניה כולה‬

321
00:24:33,500 --> 00:24:35,583
‫ולבקש מכולם להצטרף אלינו במאבק.‬

322
00:24:36,250 --> 00:24:40,083
‫בשלב הזה, נקבל בברכה כל עזרה שנוכל לקבל,‬

323
00:24:40,166 --> 00:24:41,166
‫מכל אחד.‬

324
00:24:48,875 --> 00:24:52,666
‫טוב, אל תעמוד שם ככה, בן מלך טמבל,‬

325
00:24:52,750 --> 00:24:55,875
‫תזמין אותי להיכנס.‬

326
00:25:39,916 --> 00:25:44,916
‫תרגום כתוביות: ליאור הדר‬