1
00:00:08,216 --> 00:00:11,095
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,679 --> 00:00:12,680
‫באפר!‬

3
00:00:16,851 --> 00:00:20,021
‫ב-2003, גבר גדול ודי לא מוכר‬

4
00:00:20,104 --> 00:00:21,898
‫רקד בגיל על שולחן ב…‬

5
00:00:22,565 --> 00:00:24,525
‫מוסד פסיכיאטרי נטוש.‬

6
00:00:24,609 --> 00:00:27,945
‫זה אחד המקומות הכי מצמררים‬
‫שהייתי בהם בחיי.‬

7
00:00:28,029 --> 00:00:29,197
‫הוא מטורף עם תעודות.‬

8
00:00:30,490 --> 00:00:31,824
‫טוב, משוגע או לא…‬

9
00:00:31,908 --> 00:00:34,869
‫זה היה מטורף!‬
‫-במשך 20 שנים כמעט, הסרט הזה,‬

10
00:00:34,952 --> 00:00:36,287
‫אהוב ובן בלי זמן,‬

11
00:00:36,370 --> 00:00:38,372
‫מילא את העולם בעליצות הכריסמס עם…‬

12
00:00:38,456 --> 00:00:39,916
‫שירה בקול לכל האנשים.‬

13
00:00:39,999 --> 00:00:41,042
‫עם ליהוק וצוות של…‬

14
00:00:41,125 --> 00:00:42,210
‫אלמונים גמורים.‬

15
00:00:42,293 --> 00:00:43,503
‫ומספר לא אלמונים.‬

16
00:00:43,586 --> 00:00:44,754
‫ג'ימי החלום.‬

17
00:00:45,463 --> 00:00:47,340
‫הוא היה חלומי מבחינתי, כן.‬

18
00:00:47,423 --> 00:00:51,385
‫אבל הרפתקת הכריסמס רבת ההשראה הזאת‬
‫לא צצה לה משום מקום.‬

19
00:00:51,469 --> 00:00:53,012
‫אני רוצה לעשות אנימציית סטופ מושן.‬

20
00:00:53,096 --> 00:00:54,597
‫הייתה לה השראה משלה…‬

21
00:00:54,680 --> 00:00:56,182
‫בדיוק כמו "רנקין-באס".‬

22
00:00:56,265 --> 00:00:57,433
‫אתה מוכן, סנטה?‬

23
00:00:57,517 --> 00:01:00,144
‫ומיד לאחר מכן היו לה בעיות משפטיות משלה.‬

24
00:01:00,228 --> 00:01:01,145
‫מה?!‬
‫-מה?!‬

25
00:01:01,229 --> 00:01:03,898
‫זה "סרטים שגדלנו עליהם"‬
‫או "סרטים שתבעו אותנו עליהם בגדול"?‬

26
00:01:04,481 --> 00:01:06,400
‫הקומדיה הקורעת הזאת…‬

27
00:01:06,484 --> 00:01:07,318
‫אתה על הפנים!‬

28
00:01:08,069 --> 00:01:08,945
‫לכריסמס…‬

29
00:01:09,028 --> 00:01:10,613
‫האולפן לא אהב אותה.‬

30
00:01:10,696 --> 00:01:12,198
‫הייתה בסימן שאלה כל הזמן.‬

31
00:01:12,281 --> 00:01:14,659
‫אתה מטורף לגמרי‬

32
00:01:14,742 --> 00:01:18,079
‫אם אתה חושב שוויל פרל‬
‫צריך להיות בתפקיד הראשי…‬

33
00:01:18,162 --> 00:01:20,623
‫לא!‬
‫-בכל דבר שהוא.‬

34
00:01:21,499 --> 00:01:22,625
‫וכמו באדי עצמו,‬

35
00:01:23,251 --> 00:01:25,044
‫יצירתה של קלסיקת הכריסמס הזאת‬

36
00:01:25,128 --> 00:01:29,298
‫היא סיפור על התחלה צנועה ותמימה…‬
‫-בסדר, מה אני עושה עכשיו?‬

37
00:01:29,382 --> 00:01:31,676
‫שבאמצעות התמדה גדלה והפכה‬

38
00:01:32,552 --> 00:01:35,763
‫לאחת מקלסיקות הכריסמס המפתיעות ביותר…‬

39
00:01:35,847 --> 00:01:37,098
‫בכל הזמנים.‬

40
00:01:39,475 --> 00:01:41,936
‫תישארו בסביבה. הוא הולך להוריד את מכנסיו.‬

41
00:01:42,019 --> 00:01:43,646
‫למה שזה יהיה אחרת?‬

42
00:02:01,038 --> 00:02:05,376
‫- "קטן עליו" -‬

43
00:02:07,086 --> 00:02:10,463
‫אלה סרטי החגים שגדלנו עליהם.‬

44
00:02:12,216 --> 00:02:15,803
‫הגיע הזמן להתחיל בהכנות לכריסמס הבא.‬

45
00:02:15,887 --> 00:02:17,889
‫"קטן עליו", סיפור גדול מהחיים‬

46
00:02:17,972 --> 00:02:21,601
‫על גבר גבוה ומגושם שחושב שהוא אלף.‬

47
00:02:21,684 --> 00:02:23,811
‫זה מגוחך!‬
‫-מגוחך למדי.‬

48
00:02:23,895 --> 00:02:25,354
‫והוא במסע למציאתו של…‬

49
00:02:25,438 --> 00:02:26,856
‫אבא!‬
‫-שסובל מכעסים.‬

50
00:02:26,939 --> 00:02:29,108
‫מה אתה רוצה, כסף?‬
‫-הוא מעצבן את כולם…‬

51
00:02:29,192 --> 00:02:30,484
‫צא מפה!‬

52
00:02:30,568 --> 00:02:31,986
‫אם תקרא לי "אלף" שוב…‬

53
00:02:32,069 --> 00:02:33,613
‫ומושך בזקנו של אדם אחד…‬

54
00:02:36,407 --> 00:02:40,995
‫ותוך כדי כך הוא מתאהב…‬
‫-אני מאוהב, ולא אכפת לי מי יודע את זה!‬

55
00:02:41,078 --> 00:02:43,456
‫מפשיר את לבו הקפוא של אביו הזועם,‬

56
00:02:44,248 --> 00:02:46,667
‫ובסופו של דבר, מציל את כריסמס.‬

57
00:02:46,751 --> 00:02:47,585
‫- הסוף -‬

58
00:02:47,668 --> 00:02:49,879
‫אבל אשר לתחילתו של הסיפור הזה, טוב…‬

59
00:02:50,796 --> 00:02:52,965
‫הוא מתחיל הרחק מהקוטב הצפוני.‬

60
00:02:53,049 --> 00:02:54,884
‫למעשה, הוא מתחיל כאן,‬

61
00:02:54,967 --> 00:03:00,431
‫בפילדלפיה של שנות ה-70',‬
‫עם ילד יהודי צעיר שראה את כריסמס אחרת.‬

62
00:03:00,514 --> 00:03:02,183
‫- דייוויד ברנבאום, תסריטאי -‬

63
00:03:02,266 --> 00:03:03,434
‫חנוכה היה נפלא,‬

64
00:03:03,517 --> 00:03:07,563
‫אבל בכריסמס יש משהו מיוחד.‬

65
00:03:07,647 --> 00:03:09,690
‫יש הרבה דברים מיוחדים בכריסמס.‬

66
00:03:09,774 --> 00:03:12,068
‫אתה רץ במורד המדרגות. המתנות כבר שם.‬

67
00:03:12,568 --> 00:03:15,446
‫אל תשכחו ש…‬
‫-קר בחוץ. חם בפנים.‬

68
00:03:15,529 --> 00:03:21,994
‫אבל מה שדייוויד אהב יותר מכול…‬
‫-אני ממש אוהב סרטי כריסמס.‬

69
00:03:22,078 --> 00:03:24,580
‫דייוויד צפה בסרטי כריסמס…‬
‫-מסביב לשעון.‬

70
00:03:24,664 --> 00:03:29,335
‫עד שהשעון הראה 1993,‬
‫כשעזב את פילדלפיה ונסע…‬

71
00:03:29,418 --> 00:03:34,548
‫אל מעבר לים סוכריות הגומי.‬
‫-בדרכו להוליווד,‬

72
00:03:34,632 --> 00:03:37,677
‫במרדף אחר קריירה כתסריטאי לסרטי כריסמס.‬

73
00:03:37,760 --> 00:03:41,639
‫אבל במקום זאת הוא עבד…‬
‫-במפעל להלבשה תחתונה. כן.‬

74
00:03:41,722 --> 00:03:43,182
‫אלה אכן חיים נפלאים.‬

75
00:03:43,266 --> 00:03:46,519
‫מי שרצה לדעת על כתפיות ספגטי‬
‫היה צריך לפנות אליי.‬

76
00:03:46,602 --> 00:03:50,439
‫אך החיים האולטימטיביים של בחור צעיר‬
‫לא הספיקו לדייוויד.‬

77
00:03:50,523 --> 00:03:51,899
‫LA בלבלה אותי.‬

78
00:03:51,983 --> 00:03:55,111
‫בתקופת הכריסמס היא הייתה פשוט חמה ומשונה,‬

79
00:03:55,194 --> 00:04:00,116
‫אז כדי לגרום לעצמי להרגיש יותר בבית,‬
‫שכרתי המון סרטי כריסמס.‬

80
00:04:00,199 --> 00:04:04,412
‫אך כשהתחבר מחדש לסרט אהוב אחד מילדותו,‬

81
00:04:04,912 --> 00:04:06,622
‫צץ בדייוויד רעיון‬

82
00:04:06,706 --> 00:04:08,291
‫שבהק כמו נורה.‬

83
00:04:08,958 --> 00:04:10,001
‫נקרא לו…‬

84
00:04:10,084 --> 00:04:11,002
‫רודולף.‬

85
00:04:11,085 --> 00:04:14,588
‫ובדיוק כמו דייוויד באל-איי…‬
‫-רודולף הוא טיפוס שלא משתלב.‬

86
00:04:14,672 --> 00:04:16,173
‫הוא לא מוצא את מקומו.‬

87
00:04:16,257 --> 00:04:18,718
‫הוא הולך לברר לאן הוא שייך.‬

88
00:04:18,800 --> 00:04:21,721
‫מוכן, סנטה.‬
‫-וכשהזדהה עם בעייתו של איל המזחלת‬

89
00:04:21,804 --> 00:04:22,972
‫המעוות והמסכן הזה…‬

90
00:04:23,055 --> 00:04:24,724
‫עלה בדייוויד ברנבאום רעיון…‬

91
00:04:24,807 --> 00:04:27,977
‫יש לי רעיון.‬
‫-שישנה את כריסמס לנצח.‬

92
00:04:28,060 --> 00:04:31,856
‫פשוט הפכתי את רודולף לאלף ענק.‬

93
00:04:31,939 --> 00:04:34,692
‫והרעיון הזה נקרא…‬
‫-"קטן עליו".‬

94
00:04:34,775 --> 00:04:36,235
‫אה, כן.‬

95
00:04:36,319 --> 00:04:39,572
‫אז עם לב גדוש בתמימות של כריסמס‬

96
00:04:39,655 --> 00:04:41,157
‫מאת"רנקין-באס",‬

97
00:04:41,240 --> 00:04:43,784
‫החל דייוויד לבנות סיפור כריסמס‬

98
00:04:43,868 --> 00:04:46,412
‫על אלף בשם באדי בניו יורק סיטי.‬

99
00:04:46,495 --> 00:04:47,913
‫אני לא שייך לשום מקום.‬

100
00:04:48,414 --> 00:04:50,750
‫"קטן עליו" הוא מצחיק.‬
‫-זאת התחלה טובה.‬

101
00:04:50,833 --> 00:04:52,209
‫הוא היה מטופש ומגוחך.‬

102
00:04:52,293 --> 00:04:53,711
‫אבל מצד שני…‬

103
00:04:53,794 --> 00:04:58,841
‫אחד מסימני ההיכר של סרט כריסמס‬
‫הוא שיש לו לב ממש גדול.‬

104
00:04:58,924 --> 00:05:01,677
‫אז "קטן עליו"…‬
‫-המסע הרגשי של "קטן עליו"‬

105
00:05:01,761 --> 00:05:08,601
‫תמיד היה סיפור של אב ובן…‬
‫-שהיה קרוב מאוד ללבו של דייוויד.‬

106
00:05:08,684 --> 00:05:11,312
‫אבי הלך לעולמו כשהייתי צעיר,‬

107
00:05:11,395 --> 00:05:16,108
‫אז הכוח המניע הרגשי בסרט‬
‫הוא החיפוש אחר האב.‬

108
00:05:16,192 --> 00:05:17,985
‫וידעתי שאם אספר את הסיפור…‬

109
00:05:18,069 --> 00:05:20,196
‫אבא, אני אוהב אותך.‬

110
00:05:20,279 --> 00:05:23,115
‫אוכל להתחבר אליו ברמה הזאת.‬

111
00:05:23,199 --> 00:05:26,994
‫וידעתי שזה המסע שרציתי שבאדי יצא אליו.‬

112
00:05:27,078 --> 00:05:31,207
‫ובכן, כעת כשהתסריט היה מוכן,‬
‫הגיע הזמן לעשות קניות לכריסמס.‬

113
00:05:31,290 --> 00:05:33,751
‫הראיתי את התסריט לסוכנת שלי.‬
‫היא אמרה, "הוא נהדר".‬

114
00:05:33,834 --> 00:05:35,836
‫ולפתע פתאום היה לו אולפן.‬

115
00:05:35,920 --> 00:05:38,047
‫MPCA רכשו עליו אופציה לשנה.‬

116
00:05:38,130 --> 00:05:41,008
‫וכך החל "קטן עליו" לעלות מעלה.‬

117
00:05:41,550 --> 00:05:47,098
‫אז הם עברו ישר לחלק של הליהוק,‬
‫ושלא במפתיע, הם רצו ללכת‬

118
00:05:47,181 --> 00:05:49,850
‫על קומיקאי אגדי מ"סאטרדיי נייט לייב"…‬

119
00:05:49,934 --> 00:05:51,602
‫אך לא זה שאתם חושבים עליו.‬

120
00:05:51,685 --> 00:05:54,355
‫הם רצו שזה יהיה סרט של כריס פארלי.‬

121
00:05:54,438 --> 00:05:58,234
‫היי, תראו אותי, אני מכוסה באבק אלפים!‬

122
00:05:58,317 --> 00:06:01,654
‫מכך היה נוצר סרט שונה.‬
‫-סרט שדייוויד…‬

123
00:06:01,737 --> 00:06:03,906
‫סרט שונה מאוד.‬
‫-לא רצה ליצור.‬

124
00:06:04,824 --> 00:06:07,827
‫ולכן, בגלל שתסריטו היה כה חשוב לו,‬

125
00:06:07,910 --> 00:06:11,122
‫החליט דייוויד לחכות עד שהאופציה לשנה תפוג…‬

126
00:06:13,124 --> 00:06:17,420
‫כדי שיוכל להיחלץ מהחוזה‬
‫ולהיפגש עם מישהו בבית הקפה הזה.‬

127
00:06:17,503 --> 00:06:19,755
‫מישהו שהבין אותו באמת.‬

128
00:06:19,839 --> 00:06:22,299
‫מישהו כמו המפיק ג'ון ברג.‬

129
00:06:22,383 --> 00:06:25,928
‫נפגשתי עם תסריטאי שלא פגשתי מעולם,‬
‫לאחר שקראתי את התסריט שלו.‬

130
00:06:26,011 --> 00:06:27,888
‫הוא היה אלמוני לגמרי…‬

131
00:06:27,972 --> 00:06:29,348
‫הייתי אלמוני מוחלט.‬

132
00:06:29,432 --> 00:06:31,725
‫ללא ניסיון מוכח, אך מוכשר.‬

133
00:06:31,809 --> 00:06:32,810
‫אפשר לתאר זאת כך.‬

134
00:06:32,893 --> 00:06:36,939
‫והוא רוצה מנהל, ואני אומר לו,‬
‫"אני אהיה המנהל שלך".‬

135
00:06:37,648 --> 00:06:39,900
‫בדיוק מה שצריך. מישהו עם ניסיון מוכח.‬

136
00:06:39,984 --> 00:06:43,904
‫אני אלמוני לגמרי, ללא ניסיון מוכח של ממש.‬

137
00:06:43,988 --> 00:06:46,782
‫אבל היה לו שותף, טוד קומרניקי.‬

138
00:06:46,866 --> 00:06:50,244
‫וכשג'ון ודייוויד נפגשו לקפה…‬
‫-יכולנו להרשות לעצמנו רק קפה.‬

139
00:06:50,327 --> 00:06:52,121
‫ג'ון נתן לו מזון למחשבה.‬

140
00:06:52,204 --> 00:06:54,623
‫לא יכולתי לשלם על ארוחת הצהריים שלו.‬

141
00:06:54,707 --> 00:06:57,626
‫אז מה בדיוק יכול היה ג'ון לתרום?‬

142
00:06:57,710 --> 00:06:59,211
‫ויל פרל כבאדי.‬

143
00:06:59,295 --> 00:07:00,671
‫סליחה שאיחרתי, חבר'ה…‬

144
00:07:01,172 --> 00:07:04,925
‫ג'ון ואני ידענו‬
‫שהתסריט הזה נכתב ממש בשבילו.‬

145
00:07:05,009 --> 00:07:06,760
‫מהו הכוכב הלכת האהוב עליך?‬

146
00:07:06,844 --> 00:07:09,513
‫היה משהו שוויל תמיד הצליח לעשות‬
‫ב"סאטרדיי נייט לייב ".‬

147
00:07:09,597 --> 00:07:11,182
‫מה?‬

148
00:07:11,265 --> 00:07:12,975
‫תמימות תמידית.‬

149
00:07:13,058 --> 00:07:15,686
‫גלגלו צינגלה שמלא באחווה וצחנה.‬

150
00:07:15,769 --> 00:07:18,022
‫משהו בוהק האיר מהאדם הזה.‬

151
00:07:18,105 --> 00:07:21,108
‫אז תראו אותי!‬
‫-ומבחינתם של ג'ון וטוד…‬

152
00:07:21,192 --> 00:07:24,361
‫זה העיקר אצל באדי האלף.‬
‫-אני אוהב לחייך. זה מה שאני הכי אוהב.‬

153
00:07:24,445 --> 00:07:26,030
‫ולכן חשנו שוויל מושלם לכך.‬

154
00:07:26,113 --> 00:07:27,406
‫זה הולך להיות מגניב.‬

155
00:07:28,824 --> 00:07:33,204
‫אך בהתחשב בסטנדרטים הגבוהים של דייוויד,‬
‫האם יצליחו לשכנע אותו ל…‬

156
00:07:33,287 --> 00:07:35,331
‫אדיר! פנטסטי! בואו נעשה את זה.‬

157
00:07:35,414 --> 00:07:37,541
‫חרף כל מאמציך, השבת נכון.‬

158
00:07:37,625 --> 00:07:41,420
‫אז השאלה הייתה,‬
‫"האם ג'ון ברג יכול להביא את ויל פרל?"‬

159
00:07:41,504 --> 00:07:42,630
‫ברור שאני יכול.‬

160
00:07:43,964 --> 00:07:47,468
‫בשעה שצחוק עצבני בקע מהמפיק הטירון הזה…‬

161
00:07:47,551 --> 00:07:49,929
‫מעניין, לפעמים להיות מפיק טוב‬

162
00:07:50,012 --> 00:07:54,600
‫זה לשחק כדורסל בשבת בבוקר,‬
‫בביתו של סוכן, במגרש הטניס שלו.‬

163
00:07:54,683 --> 00:07:57,144
‫ג'ון נעל את נעליו והתכונן לשחק.‬

164
00:07:57,228 --> 00:07:58,896
‫בכל משחק שיידרש.‬

165
00:07:58,979 --> 00:08:02,066
‫שיחקתי עם מישהו בשם ג'ייסון היימן,‬
‫שייצג את ויל פרל.‬

166
00:08:02,149 --> 00:08:03,275
‫הצגתי לו את הסרט.‬

167
00:08:03,359 --> 00:08:06,403
‫הוא קרא אותו והתלהב.‬
‫הוא שלח אותו לג'ולי דרמודי,‬

168
00:08:06,487 --> 00:08:08,489
‫המנהלת הזוטרה של ויל בזמנו.‬

169
00:08:08,572 --> 00:08:14,245
‫היא התלהבה. היא העלתה אותו הלאה‬
‫לבוס הגדול בחייו של ויל, ג'ימי מילר.‬

170
00:08:14,328 --> 00:08:16,872
‫ג'ימי קרא את התסריט,‬
‫התלהב ושלח אותו לוויל.‬

171
00:08:17,498 --> 00:08:21,418
‫ויל קרא אותו סוף סוף,‬
‫אנשיו אמרו שהתחבר אליו,‬

172
00:08:21,502 --> 00:08:23,045
‫וכך החל המסע.‬

173
00:08:23,128 --> 00:08:25,548
‫אז הצוות שלנו, שלושת האלמונים…‬
‫-כן.‬

174
00:08:25,631 --> 00:08:27,841
‫גרם למישהו המוכר הזה לומר…‬
‫-כן.‬

175
00:08:27,925 --> 00:08:31,011
‫כעת האתגר הגדול ביותר שלהם‬
‫היה לגרום לאולפן לומר…‬

176
00:08:31,095 --> 00:08:33,681
‫כן.‬
‫-אני מתקשר לאנשים באולפנים האלה.‬

177
00:08:33,764 --> 00:08:35,307
‫יש לי קטע שכנוע מוצלח.‬

178
00:08:35,390 --> 00:08:37,308
‫אני אומר להם שיש לי תסריט מדהים…‬

179
00:08:37,393 --> 00:08:39,477
‫כן?‬
‫-ויל פרל בעניין.‬

180
00:08:39,562 --> 00:08:40,729
‫כן!‬

181
00:08:40,813 --> 00:08:43,315
‫אני מנסה לגרום להם להתלהב.‬
‫-כן!‬

182
00:08:44,316 --> 00:08:47,736
‫אבל…‬
‫-כולם ויתרו.‬

183
00:08:47,820 --> 00:08:49,822
‫אני לא יכול לעשות שום דבר נכון.‬

184
00:08:49,905 --> 00:08:53,492
‫אחד הדברים הקלים ביותר לעשות בהוליווד,‬
‫לכל אחד, הוא לומר…‬

185
00:08:53,576 --> 00:08:55,369
‫לא.‬
‫-אתה שומע בעיקר…‬

186
00:08:55,452 --> 00:08:56,829
‫לא.‬
‫-לא?‬

187
00:08:56,912 --> 00:08:57,830
‫לא.‬

188
00:08:57,913 --> 00:09:01,041
‫אבל הם שמעו משהו נוסף. משהו ממש מזעזע.‬

189
00:09:01,125 --> 00:09:03,711
‫הם אמרו, "אתה מטורף לגמרי‬

190
00:09:03,794 --> 00:09:06,964
‫אם אתה חושב שוויל פרל‬
‫צריך להיות בתפקיד הראשי…"‬

191
00:09:07,047 --> 00:09:09,133
‫לא!‬

192
00:09:09,216 --> 00:09:10,259
‫"בכל דבר שהוא!"‬

193
00:09:10,342 --> 00:09:13,137
‫טוב, הוא לא בדיוק היה…‬
‫-אלמוני לגמרי.‬

194
00:09:13,220 --> 00:09:15,764
‫לוויל היה…‬
‫-שום ניסיון מוכח, למעשה.‬

195
00:09:15,848 --> 00:09:17,891
‫בסרטים.‬
‫-זה נכון.‬

196
00:09:17,975 --> 00:09:19,059
‫שתוק.‬

197
00:09:19,143 --> 00:09:20,644
‫כל כך קשה לחשוב,‬

198
00:09:20,728 --> 00:09:24,607
‫"היה רגע לפני שוויל פרל הפך לכוכב ענק."‬

199
00:09:24,690 --> 00:09:26,900
‫זה כאילו שאני בולע כדורי טירוף!‬

200
00:09:26,984 --> 00:09:29,653
‫אבל בזמנו, הסרט היחיד של ויל, למעשה,‬

201
00:09:29,737 --> 00:09:31,155
‫היה "לילה ברוקסברי".‬

202
00:09:31,238 --> 00:09:34,575
‫שלא היה ממש שובר קופות.‬

203
00:09:34,658 --> 00:09:36,994
‫והוא לא עמד בציפיות.‬

204
00:09:37,077 --> 00:09:40,039
‫איש לא בנה סרט סביב ויל עדיין.‬
‫אנחנו רצינו בזה.‬

205
00:09:40,122 --> 00:09:42,249
‫אך התברר שהם לא היו לבדם.‬

206
00:09:42,333 --> 00:09:46,295
‫לפתע פתאום קיבלתי שיחת טלפון‬
‫ממישהו בשם קייל בויטר.‬

207
00:09:46,378 --> 00:09:47,880
‫אדם אדיר ממדים.‬

208
00:09:47,963 --> 00:09:49,256
‫בסדר. טוב. להתראות.‬

209
00:09:49,340 --> 00:09:51,216
‫זה כמו להיפגש עם סופת רעמים.‬

210
00:09:55,429 --> 00:09:56,430
‫מי אתה?‬

211
00:09:56,513 --> 00:09:57,848
‫זאת שאלה נהדרת.‬

212
00:09:57,931 --> 00:10:00,934
‫קייל בויטר היה מנהל זוטר, בדגש על זוטר,‬

213
00:10:01,018 --> 00:10:02,353
‫ב"ניו ליין סינמה".‬

214
00:10:02,436 --> 00:10:05,314
‫שבאותה תקופה, היו ידועים בעיקר ב…‬

215
00:10:05,397 --> 00:10:07,816
‫סיוט ברחוב אלם.‬

216
00:10:07,900 --> 00:10:11,320
‫ועוד סרטי אימה נועזים‬
‫או סרטי קומדיה נועזים,‬

217
00:10:12,196 --> 00:10:14,907
‫ועדיין לא יצרו סרט לכל המשפחה.‬
‫-נכון שזה מוזר?‬

218
00:10:14,990 --> 00:10:17,618
‫או במקרה של קייל, כל סרט שהוא.‬

219
00:10:17,701 --> 00:10:18,786
‫- קייל בויטר, מפיק בפועל -‬

220
00:10:18,869 --> 00:10:21,455
‫מעולם לא יצרתי סרט. ממש לא ידעתי מה קורה.‬

221
00:10:21,538 --> 00:10:23,916
‫אבל בגלל שאיפה פשוטה…‬

222
00:10:23,999 --> 00:10:27,002
‫אני ממש אוהב את ויל פרל.‬
‫הלוואי שהייתי רואה את ויל פרל יותר.‬

223
00:10:27,086 --> 00:10:28,087
‫המנהל הזוטר…‬

224
00:10:28,170 --> 00:10:32,716
‫לקחתי את התסריט, קראתי אותו ואמרתי,‬
‫"זה לא ייאמן.‬

225
00:10:32,800 --> 00:10:34,468
‫זה מושלם בשבילו."‬

226
00:10:34,551 --> 00:10:37,888
‫והם התקשרו אליי ואמרו,‬
‫"אנחנו רוצים אופציה על הדבר הזה".‬

227
00:10:37,971 --> 00:10:41,475
‫נעים להכיר בן אדם נוסף‬
‫שחולק בזיקה שלי לתרבות האלפים.‬

228
00:10:41,558 --> 00:10:44,603
‫כעת שבנו למבוא להפקה.‬

229
00:10:44,687 --> 00:10:45,979
‫השגת את השחקן לבסוף.‬

230
00:10:46,063 --> 00:10:48,023
‫כן!‬
‫-עכשיו יש לך סטודיו שמעוניין.‬

231
00:10:48,107 --> 00:10:49,024
‫כן.‬

232
00:10:49,108 --> 00:10:50,693
‫אך הסרט לא אושר עדיין.‬
‫-לא!‬

233
00:10:52,236 --> 00:10:57,074
‫עכשיו אתה אחד ממיליון תסריטים‬
‫שאנשים שולחים לבמאים.‬

234
00:10:57,157 --> 00:10:59,618
‫למרות שהתסריט שלהם באמת היה אחד ממיליון,‬

235
00:10:59,702 --> 00:11:01,704
‫הסיכוי להשיג את הבמאים שאליהם פנו…‬

236
00:11:01,787 --> 00:11:05,040
‫רון הווארד, סטיבן ספילברג…‬
‫-באמת היה אחת למיליון.‬

237
00:11:05,124 --> 00:11:07,668
‫אתם לא תקבלו את אלה מהשורה הראשונה.‬

238
00:11:07,751 --> 00:11:10,671
‫ואשר לאלה מהשורה השנייה…‬
‫-נפגשנו עם אנשים‬

239
00:11:10,754 --> 00:11:13,674
‫שרצו להפוך את ג'ובי לפרוצה.‬

240
00:11:13,757 --> 00:11:15,801
‫אני פשוט מנסה לעבור את החגים.‬

241
00:11:15,884 --> 00:11:19,430
‫הם פעלו בכיוון ההפוך ללב שהיה חלק מהתסריט.‬

242
00:11:19,513 --> 00:11:23,684
‫אך כדי לפתות את הבמאי הנכון,‬
‫היה להם צורך בחברים.‬

243
00:11:23,767 --> 00:11:27,187
‫קבענו פגישות בכל מקום‬
‫שבו צילמו את "מועדון החברים".‬

244
00:11:27,271 --> 00:11:28,981
‫ברצינות, "מועדון החברים".‬

245
00:11:31,400 --> 00:11:34,987
‫הסרט בכיכובם של ויל פרל,‬
‫לוק וילסון ווינס ווהן.‬

246
00:11:35,070 --> 00:11:36,447
‫זה היום הכי טוב אי פעם.‬

247
00:11:36,530 --> 00:11:40,325
‫וינס היה איתנו בזמן שדיברנו על במאים‬

248
00:11:40,409 --> 00:11:42,035
‫וזרק את הרעיון של פאברו.‬

249
00:11:42,703 --> 00:11:45,122
‫מה? ג'ון פאברו, השחקן?‬

250
00:11:45,205 --> 00:11:46,874
‫הוא שיחק בכמה דברים.‬

251
00:11:46,957 --> 00:11:50,461
‫אתה ג'ון פאברו. "רוקי מרציאנו",‬
‫"פגיעה קטלנית", "סווינגרס".‬

252
00:11:50,544 --> 00:11:54,506
‫איש לא ידע באמת למה הוא מסוגל כבמאי,‬
‫באותו שלב.‬

253
00:11:54,590 --> 00:11:58,343
‫טוב, וינס ווהן ידע היטב.‬
‫-אתה לגמרי מגניב ולא יודע את זה בכלל.‬

254
00:11:58,427 --> 00:11:59,678
‫פאברו יצר סרט אחד.‬

255
00:11:59,762 --> 00:12:02,765
‫באותו שלב הוא יצר את "מסודרים".‬

256
00:12:02,848 --> 00:12:03,724
‫- "מסודרים" -‬

257
00:12:03,807 --> 00:12:07,728
‫בכיכובו של וינס ווהן,‬
‫אך הוא בהחלט לא היה במאי במשקל כבד.‬

258
00:12:08,979 --> 00:12:10,898
‫למרות זאת, הם קבעו איתו פגישה.‬

259
00:12:10,981 --> 00:12:13,942
‫אנחנו בחדר ישיבות קטנטן.‬
‫-כדאי שזה יהיה טוב.‬

260
00:12:14,026 --> 00:12:18,280
‫הוא נכנס ומדגיש שלושה דברים.‬
‫-מספר אחת…‬

261
00:12:18,363 --> 00:12:20,115
‫- רעיונות של פאברו ל"קטן עליו" -‬

262
00:12:20,199 --> 00:12:22,367
‫הדבר הראשון שהניח בפנינו‬

263
00:12:22,451 --> 00:12:23,827
‫היה ספר על…‬

264
00:12:23,911 --> 00:12:26,872
‫אפרסק שחי בחווה.‬
‫-לא, זה היה ספר על…‬

265
00:12:26,955 --> 00:12:27,790
‫"רנקין-באס".‬

266
00:12:27,873 --> 00:12:28,832
‫רק רגע!‬

267
00:12:28,916 --> 00:12:30,667
‫"רנקין-באס"…‬
‫-הידועה.‬

268
00:12:30,751 --> 00:12:33,045
‫חברת ההפקה שיצרה את…‬
‫-"רודולף".‬

269
00:12:33,128 --> 00:12:34,922
‫סרט הכריסמס האהוב על דייוויד.‬

270
00:12:35,005 --> 00:12:37,216
‫אהבתי את זה.‬
‫-טוב, זאת התחלה טובה.‬

271
00:12:37,299 --> 00:12:38,842
‫- שייראה כמו "רנקין-באס" -‬

272
00:12:38,926 --> 00:12:41,261
‫והוא אמר, "זה יקבע את סגנון הלבוש".‬

273
00:12:41,762 --> 00:12:43,847
‫לדעתי הוא אפילו הזכיר את הרמי האלף.‬

274
00:12:43,931 --> 00:12:45,474
‫הרמי!‬

275
00:12:45,557 --> 00:12:47,768
‫לא סיימת לצבוע את זה עדיין?‬

276
00:12:47,851 --> 00:12:51,647
‫פאברו לא רק ראה‬
‫את ההשראה הברורה לתסריטו של דייוויד,‬

277
00:12:51,730 --> 00:12:54,691
‫אלא אף אמר…‬
‫-"אני רוצה לעשות אנימציית סטופ מושן".‬

278
00:12:54,775 --> 00:12:58,278
‫"כך אני מדמיין את הקוטב הצפוני.‬
‫בדיוק כפי שעשו 'רנקין-באס.'"‬

279
00:12:58,362 --> 00:13:01,365
‫ואנחנו אמרנו, "זה נשמע ממש מגניב".‬

280
00:13:01,448 --> 00:13:06,078
‫זה נשמע גם כצירוף מקרים מדהים,‬
‫והדבר השני שאמר נשמע כך אף יותר.‬

281
00:13:06,161 --> 00:13:07,746
‫- שיהיה סרט משפחתי אמיתי לכריסמס -‬

282
00:13:07,830 --> 00:13:09,164
‫הדבר השני היה שמבחינתו‬

283
00:13:09,790 --> 00:13:12,751
‫כריסמס הוא תקופה מיוחדת מאוד.‬

284
00:13:12,835 --> 00:13:17,089
‫אמו הלכה לעולמה כשהיה צעיר‬
‫וזה היה בערך בכריסמס.‬

285
00:13:17,172 --> 00:13:21,009
‫הוא ואביו צפו בסרטי כריסמס‬
‫והתאוששו מכך ביחד.‬

286
00:13:21,093 --> 00:13:23,136
‫אז ג'ון בהחלט הרגיש…‬

287
00:13:23,220 --> 00:13:25,264
‫קלטתי את זה בדרך לכאן וזה היה הלם.‬

288
00:13:25,347 --> 00:13:27,391
‫כמי שהפך לאב לאחרונה, שזה…‬

289
00:13:27,474 --> 00:13:29,017
‫סרט של אב ובן.‬

290
00:13:29,518 --> 00:13:30,727
‫זה בן.‬
‫-הוא אמר,‬

291
00:13:30,811 --> 00:13:33,105
‫"אני רוצה ליצור משהו‬
‫שאוכל לחלוק בו עם הילדים שלי."‬

292
00:13:33,188 --> 00:13:36,316
‫אך למרות חוסר הניסיון שלו בבימוי…‬
‫-מיד כששמעתי את זה חשבתי,‬

293
00:13:36,400 --> 00:13:39,570
‫"זה האיש."‬

294
00:13:39,653 --> 00:13:42,406
‫רגע, לא שמענו את הדבר השלישי עדיין.‬
‫-בסדר.‬

295
00:13:42,489 --> 00:13:45,868
‫והדבר השלישי שהוא אמר,‬
‫שנראה לי שאפתני מאוד, היה…‬

296
00:13:45,951 --> 00:13:47,286
‫אתם יודעים מה?‬

297
00:13:47,369 --> 00:13:50,163
‫נספר לכם על הדבר השלישי קרוב יותר לכריסמס.‬

298
00:13:50,247 --> 00:13:52,207
‫לעת עתה אתם צריכים לדעת רק ש…‬

299
00:13:52,291 --> 00:13:54,418
‫זה היה בדיוק מה שרצינו לשמוע.‬

300
00:13:54,501 --> 00:13:55,919
‫יופי! אז הם שכרו את ג'ון פאברו…‬

301
00:13:56,003 --> 00:13:57,129
‫- אין לשיר בקוטב הצפוני -‬

302
00:13:57,212 --> 00:13:58,171
‫זה גרם לי להתרגש.‬

303
00:13:58,255 --> 00:14:01,842
‫וזה גרם למנהל "ניו ליין סינמה",‬
‫בוב שיי, לומר…‬

304
00:14:03,051 --> 00:14:06,763
‫אתם יודעים כמה זה יעלה?‬
‫-ייתכן ש"קטן עליו" לא התאים לו.‬

305
00:14:06,847 --> 00:14:09,099
‫למרות זאת, "ניו ליין" בדקה את העלויות.‬

306
00:14:09,182 --> 00:14:11,768
‫כשכולם מרגישים מוקסמים מהצד הקריאטיבי…‬

307
00:14:11,852 --> 00:14:12,936
‫כן…‬

308
00:14:13,020 --> 00:14:13,854
‫אתם יודעים?‬

309
00:14:14,479 --> 00:14:15,439
‫כן?‬

310
00:14:15,522 --> 00:14:18,483
‫קיבלנו אור ירוק ואנחנו ניצור את הסרט.‬

311
00:14:18,567 --> 00:14:19,902
‫יש!‬
‫-כן.‬

312
00:14:19,985 --> 00:14:22,195
‫כנגד כל הסיכויים, האלמונים האלה…‬
‫-כן.‬

313
00:14:22,279 --> 00:14:24,531
‫קיבלו כ-30 מיליון דולרים מ"ניו ליין".‬

314
00:14:24,615 --> 00:14:26,867
‫והם באמת נתנו לנו ליצור את הסרט לבד.‬

315
00:14:27,492 --> 00:14:30,120
‫סרט על אהבתו של אב.‬

316
00:14:30,203 --> 00:14:33,332
‫סרט על הקסם שבכריסמס. סרט…‬

317
00:14:33,415 --> 00:14:38,295
‫שבוים בידי מישהו שיצר סרט אחד‬
‫והופק בידי כמה אנשים שלא יצרו שום דבר.‬

318
00:14:38,378 --> 00:14:39,671
‫ואני לא יודע שום דבר.‬

319
00:14:39,755 --> 00:14:41,298
‫הם פשוט יצטרכו ללמוד בשטח.‬

320
00:14:41,381 --> 00:14:42,215
‫- מבוא להפקה -‬

321
00:14:42,299 --> 00:14:44,927
‫כמפיק בפעם הראשונה,‬
‫לא הכרתי את הקצב ואת התהליך.‬

322
00:14:45,010 --> 00:14:47,763
‫לא הבנו את כל התמרונים השונים.‬

323
00:14:47,846 --> 00:14:50,974
‫ידעתי רק שכדאי שנשכור אנשים חכמים‬
‫שיודעים מה הם עושים.‬

324
00:14:52,726 --> 00:14:54,645
‫וזה בדיוק מה שהם עשו.‬

325
00:14:55,145 --> 00:14:57,230
‫מוזר,‬
‫כשג'ון התקשר אליי הייתי בחדר הזה ממש.‬

326
00:14:57,314 --> 00:14:58,440
‫- גרג גרדינר, צלם ראשי -‬

327
00:14:58,523 --> 00:14:59,983
‫אני מניח שאתה בבית.‬

328
00:15:00,484 --> 00:15:03,236
‫הוא התחיל להסביר כמה מהרעיונות שלו.‬

329
00:15:03,320 --> 00:15:05,447
‫חשבתי, "זה נהדר!"‬
‫-נהדר!‬

330
00:15:05,530 --> 00:15:07,866
‫קיבלתי שיחת טלפון‬
‫בדבר צילום סרט כריסמס בניו יורק.‬

331
00:15:07,950 --> 00:15:09,409
‫- סנטיאגו קינונס, מנהל אתר -‬

332
00:15:10,369 --> 00:15:11,995
‫הוא שאל אם יש לי ניסיון בסטופ מושן…‬

333
00:15:12,079 --> 00:15:13,080
‫- ג'ו באואר, מפקח אפקטים חזותיים -‬

334
00:15:13,163 --> 00:15:14,623
‫והיה לי.‬

335
00:15:14,706 --> 00:15:16,291
‫הייתי מעריצה שרופה של ויל פרל.‬

336
00:15:16,375 --> 00:15:17,334
‫- קריסטין ברנסטין, עוזרת במאי שנייה -‬

337
00:15:17,459 --> 00:15:19,753
‫ואשר למעצב ההפקה…‬

338
00:15:19,836 --> 00:15:21,254
‫חשבתי שהוא מבריק.‬

339
00:15:21,338 --> 00:15:23,048
‫כדאי שנסתובב ביחד.‬

340
00:15:23,131 --> 00:15:26,635
‫נפגשתי איתו והוא רצה‬
‫שהתחושה בסרט תהיה כמו ב"רנקין-באס"…‬

341
00:15:27,302 --> 00:15:30,013
‫אבל לא לגנוב מ"רנקין-באס", נכון?‬

342
00:15:30,097 --> 00:15:32,474
‫לא חשבנו שזה גנוב. חשבנו שזה בהשראתם.‬

343
00:15:32,557 --> 00:15:34,810
‫השראה ניכרת מאוד.‬

344
00:15:34,893 --> 00:15:35,727
‫מה?!‬
‫-מה?!‬

345
00:15:35,811 --> 00:15:38,146
‫אז הם התחילו לעבוד על מציאת פתרון.‬

346
00:15:38,230 --> 00:15:41,900
‫הייתי די בטוח שהם יוכלו‬
‫לעשות עסקה עם "רנקין-באס".‬

347
00:15:41,984 --> 00:15:43,610
‫אתה בטוח?‬

348
00:15:43,694 --> 00:15:47,239
‫הם לא היו "לוקאספילם".‬
‫זה לא היה "מלחמת הכוכבים". כלומר…‬

349
00:15:47,322 --> 00:15:49,908
‫בדיוק. זאת לא אמורה להיות בעיה.‬

350
00:15:49,992 --> 00:15:54,663
‫בכל אופן, לעניין כוכבים,‬
‫זה היה הדבר האחרון ברשימה שלהם.‬

351
00:15:54,746 --> 00:15:57,916
‫אחת ההחלטות הגדולות הראשונות‬
‫הייתה מי יגלם את וולטר.‬

352
00:15:58,417 --> 00:16:01,878
‫קבלו שוב את גארי שנדלינג!‬
‫-גארי שנדלינג הוא גאון בקומדיה.‬

353
00:16:02,629 --> 00:16:04,297
‫זה לא קל לי, אבל…‬

354
00:16:04,923 --> 00:16:06,091
‫הוא ויתר.‬

355
00:16:06,883 --> 00:16:11,555
‫אך למזלנו,‬
‫זה הוביל אותנו לבחירה הבאה ברשימה,‬

356
00:16:11,638 --> 00:16:12,597
‫ג'יימס קאן.‬

357
00:16:13,348 --> 00:16:16,685
‫ג'ימי קאן היה שחקן דרמטי.‬
‫-אפשר לתאר אותו גם כך.‬

358
00:16:16,768 --> 00:16:18,353
‫אני מאוד…‬
‫-דרמטי.‬

359
00:16:20,647 --> 00:16:22,691
‫הוא השתתף בהמון סרטים מדהימים.‬

360
00:16:23,275 --> 00:16:25,902
‫הוא טיפוס קשוח. הוא גבר שבגברים.‬

361
00:16:25,986 --> 00:16:27,112
‫הוא סוני קורליאונה!‬

362
00:16:27,195 --> 00:16:29,614
‫ובום! המוח שלהם עף‬
‫על כל חליפת ליגת הקיסוס שלך.‬

363
00:16:29,698 --> 00:16:34,369
‫היחיד שיוכל להביא הדר וכוח לתפקיד הזה הוא…‬

364
00:16:34,453 --> 00:16:35,287
‫ג'יימס…‬

365
00:16:36,663 --> 00:16:37,789
‫קאן.‬

366
00:16:37,873 --> 00:16:40,667
‫הם פנו אליו, להוטים ומתרגשים.‬
‫-הלו?‬

367
00:16:40,751 --> 00:16:43,420
‫ג'יימס קאן קרא את התסריט‬
‫ולמרבה המזל אמר…‬

368
00:16:43,503 --> 00:16:44,546
‫למה לא?‬

369
00:16:44,629 --> 00:16:46,465
‫אבל אם ג'יימס קאן יהיה בעסק…‬

370
00:16:46,548 --> 00:16:49,342
‫כולנו פחדנו קצת מג'יימס קאן, לדעתי.‬

371
00:16:50,218 --> 00:16:53,513
‫אז ג'יימס קאן יהיה בסט הצילומים.‬

372
00:16:54,306 --> 00:16:57,768
‫כדי לספק איזון, החלו המפיקים בחיפושים‬

373
00:16:57,851 --> 00:17:00,353
‫אחר הכוכבת שלצדו של באדי האלף, ג'ובי.‬

374
00:17:00,437 --> 00:17:05,066
‫האולפן ממש לחץ עלינו‬
‫לבחור בקייטי הולמס לתפקיד ג'ובי.‬

375
00:17:05,150 --> 00:17:06,109
‫שעתך הגיעה.‬

376
00:17:06,193 --> 00:17:07,861
‫היא הייתה כוכבת גדולה.‬
‫-נכון.‬

377
00:17:07,944 --> 00:17:10,197
‫לא השגנו אותה. היא לא רצתה לעשות זאת.‬

378
00:17:10,781 --> 00:17:11,907
‫סיפור ארוך.‬

379
00:17:11,989 --> 00:17:13,574
‫עשינו אודישנים רבים.‬

380
00:17:13,658 --> 00:17:14,743
‫מה איתי?‬

381
00:17:14,825 --> 00:17:16,535
‫עשינו אודישן לזואי דשנל.‬

382
00:17:16,620 --> 00:17:20,707
‫בזמנו, זואי הייתה שחקנית צעירה מאוד.‬
‫-מעולם לא הייתה לי עבודה אמיתית.‬

383
00:17:20,791 --> 00:17:24,920
‫יש בה משהו מחוצף קצת, אבל גם לב חם.‬

384
00:17:25,003 --> 00:17:27,631
‫קל לזמר בשבחיה של זואי כשחקנית.‬

385
00:17:27,714 --> 00:17:29,424
‫וגם…‬
‫-היא יכולה לשיר‬

386
00:17:29,508 --> 00:17:32,219
‫ורצינו לעשות משהו שיפגין זאת.‬

387
00:17:32,302 --> 00:17:34,638
‫אז הם אמרו לזואי…‬
‫-את תהיי מגניבה.‬

388
00:17:34,721 --> 00:17:37,599
‫וחיפשו ליהוק לבוסית שלה.‬
‫-סרטים מסולסלים באורך 15 ס"מ, מותק.‬

389
00:17:38,183 --> 00:17:39,893
‫ממש רצינו את וונדה סייקס.‬

390
00:17:39,976 --> 00:17:42,729
‫מה אתם רוצים?‬
‫-אבל היא פרשה ברגע האחרון.‬

391
00:17:43,814 --> 00:17:47,275
‫ופאברו הכיר את פייזון לאב והתקשר אליו,‬

392
00:17:47,359 --> 00:17:49,027
‫והוא בא ועשה לנו טובה.‬

393
00:17:49,111 --> 00:17:51,113
‫אבל על תג השם שלו כתוב וונדה.‬

394
00:17:51,613 --> 00:17:54,241
‫היינו כה בטוחים שנשיג אותה‬
‫עד שהכנו תג עם שמה‬

395
00:17:54,324 --> 00:17:56,618
‫והוא רצה לענוד את התג עם השם וונדה.‬

396
00:17:57,452 --> 00:17:59,538
‫ג'ון פאברו עשה עוד כמה שיחות טלפון,‬

397
00:18:00,455 --> 00:18:02,332
‫כדי לסיים ללהק את "קטן עליו".‬

398
00:18:02,415 --> 00:18:03,667
‫פאברו…‬
‫-הלו?‬

399
00:18:03,750 --> 00:18:05,502
‫רצה את בוב ניוהרט כאבא אלף.‬

400
00:18:05,585 --> 00:18:06,837
‫ואשר ל…‬
‫-סנטה!‬

401
00:18:06,920 --> 00:18:08,547
‫הוא רצה את אד אסנר כסנטה.‬

402
00:18:08,630 --> 00:18:11,299
‫זה הרעיון הכי מבחיל ששמעתי אי פעם.‬

403
00:18:12,092 --> 00:18:15,554
‫אלו היו בחירות גאוניות.‬
‫-ולאחר שהבחירות בוצעו,‬

404
00:18:15,637 --> 00:18:17,389
‫הם נסעו למנהטן…‬

405
00:18:17,472 --> 00:18:19,724
‫ל-13 ימים, כדי להשיג כמה שיותר כריסמס.‬

406
00:18:19,808 --> 00:18:21,351
‫- ראסטי סמית', מתאם הפקה -‬

407
00:18:21,434 --> 00:18:24,437
‫טוב, 13 הימים של צילומי הלייב אקשן בכריסמס‬

408
00:18:24,521 --> 00:18:28,316
‫החלו בניו יורק סיטי ב-2 בדצמבר 2002,‬

409
00:18:28,400 --> 00:18:31,194
‫בתקציב מוגבל וזמן מוגבל מאוד.‬

410
00:18:31,278 --> 00:18:33,905
‫ניסיתי להבין איך לצלם ברחובות האלה.‬

411
00:18:33,989 --> 00:18:36,241
‫איך נשיג את האנרגיה של ניו יורק?‬

412
00:18:36,324 --> 00:18:38,201
‫איך נעשה שזה לא ייראה מלאכותי?‬

413
00:18:38,285 --> 00:18:39,161
‫והתשובה?‬

414
00:18:39,244 --> 00:18:41,705
‫הדרך הכי טובה היא ללכת על הדבר האמיתי‬

415
00:18:41,788 --> 00:18:44,666
‫ולכן פשוט שלחנו אותו לרחובות.‬

416
00:18:45,208 --> 00:18:48,628
‫הם הרכיבו צוות קטן, שיצלם בהתאם לצורך.‬

417
00:18:48,712 --> 00:18:51,423
‫נכנסנו לגמרי לסגנון הגרילה הזה.‬

418
00:18:51,506 --> 00:18:54,426
‫ראשית צילמנו במנהרת לינקולן.‬

419
00:18:54,509 --> 00:18:56,011
‫חששתי מאוד לשלומו של ויל.‬

420
00:18:56,094 --> 00:18:58,889
‫הוא ממש נכנס למנהרה עם הצלם.‬

421
00:18:58,972 --> 00:19:01,266
‫כולם נצמדו אל הקיר.‬
‫-טירוף.‬

422
00:19:01,349 --> 00:19:03,143
‫וזה היה רק הצילום הראשון.‬

423
00:19:03,226 --> 00:19:07,856
‫באותו יום צילמנו דברים‬
‫כמו את ויל משחק בדלתות המסתובבות…‬

424
00:19:08,356 --> 00:19:10,817
‫רץ לכביש…‬
‫-הוא מוצא את המסטיק באותו יום.‬

425
00:19:11,359 --> 00:19:13,695
‫צילמנו בפארק אווניו.‬

426
00:19:13,778 --> 00:19:16,448
‫צילום בעדשה ארוכה.‬
‫קראנו לו "צילום הטוטסי".‬

427
00:19:16,531 --> 00:19:18,533
‫ואשר לניצבים?‬
‫-אלה אנשים אמיתיים.‬

428
00:19:18,617 --> 00:19:19,618
‫אלה לא שחקנים.‬

429
00:19:19,701 --> 00:19:22,370
‫האיש בחליפת הריצה האדומה…‬
‫-סנטה!‬

430
00:19:22,913 --> 00:19:24,664
‫הוא פשוט היה שם.‬

431
00:19:24,748 --> 00:19:26,833
‫הוא ניגש לאנשים ונגע בהם.‬

432
00:19:26,917 --> 00:19:29,669
‫המון דברים היו עלולים לקרות.‬
‫זה מה שהדאיג אותי.‬

433
00:19:30,629 --> 00:19:34,049
‫השחקן שכל האחרים חששו בגללו…‬
‫-סוני קורליאונה!‬

434
00:19:34,132 --> 00:19:36,092
‫עמד להגיע.‬

435
00:19:36,176 --> 00:19:39,012
‫היו שמועות שלא קל לעבוד עם ג'יימס קאן.‬

436
00:19:39,095 --> 00:19:39,930
‫חתיכת…‬

437
00:19:40,013 --> 00:19:43,183
‫לדעתי כולנו שמענו סיפורים‬
‫על כך שג'יימס קאן‬

438
00:19:43,266 --> 00:19:45,727
‫הוא טיפוס פראי.‬

439
00:19:45,810 --> 00:19:49,606
‫כדי לשמור על המוניטין שלו,‬
‫יצא הטיפוס הפראי בהכרזה.‬

440
00:19:49,689 --> 00:19:52,275
‫ביום הראשון שלו…‬
‫-הוא נשא נאום.‬

441
00:19:52,359 --> 00:19:56,238
‫"קוראים לי ג'יימס קאן,‬
‫אבל אני רוצה שתכירו אותי כ…‬

442
00:19:56,321 --> 00:19:57,697
‫ג'ימי החלום."‬

443
00:19:57,781 --> 00:19:58,865
‫ג'ימי החלום.‬

444
00:20:00,492 --> 00:20:03,495
‫"כשיגידו לכם,‬
‫'איך היה לעבוד עם ג'יימס קאן?'‬

445
00:20:03,578 --> 00:20:07,666
‫אני רוצה שמיד יעלה לכם בראש,‬
‫'ג'ימי החלום? הוא היה חלומי.'"‬

446
00:20:07,749 --> 00:20:08,833
‫אהבתי.‬

447
00:20:08,917 --> 00:20:11,044
‫ולזכותה של מחלקת ההפקה שלנו יש לומר‬

448
00:20:11,127 --> 00:20:15,882
‫שלמחרת באנו לסט‬
‫והם כבר שינו מה שהיה רקום על הכיסא שלו.‬

449
00:20:15,966 --> 00:20:18,051
‫כעת היה כתוב שם, "ג'ימי החלום".‬

450
00:20:18,134 --> 00:20:19,761
‫ובכך…‬
‫-לילה טוב.‬

451
00:20:19,844 --> 00:20:23,181
‫החששות מהעבודה עם ג'יימס קאן‬
‫היו כחלום שהתפוגג.‬

452
00:20:23,265 --> 00:20:24,975
‫ובכן…‬
‫-או שלא.‬

453
00:20:26,518 --> 00:20:28,979
‫ספר להם מה הוא חשב על רינג התאורה שלך.‬

454
00:20:29,062 --> 00:20:32,232
‫"הדבר הזה לא יהיה על המצלמה בצילומים,‬
‫נכון?"‬

455
00:20:33,942 --> 00:20:36,278
‫זה היה מוזר.‬
‫-וכך הכרתי את ג'יימס.‬

456
00:20:36,820 --> 00:20:39,614
‫ובדיוק כשגרג וג'יימס החלו להתוודע זה לזה,‬

457
00:20:39,698 --> 00:20:42,951
‫כמעט הגיע הזמן להיפרד מניו יורק.‬
‫-להתראות, חבר'ה.‬

458
00:20:43,034 --> 00:20:47,706
‫אך לא לפני שצילמו את הסיום שעושה נעים בלב.‬
‫-רוח הכריסמס מפעילה את המזחלת.‬

459
00:20:47,789 --> 00:20:49,708
‫כן, זאת. והם מצאו מקום…‬

460
00:20:49,791 --> 00:20:53,461
‫השדרה השישית פינת סנטרל פארק דרום‬

461
00:20:53,545 --> 00:20:56,047
‫היה המקום היחיד‬
‫שבו יכולנו לגרום לזה לקרות.‬

462
00:20:58,049 --> 00:21:01,219
‫כולם שרים ורוח הכריסמס‬
‫הולכת וגואה בכל רחבי העולם.‬

463
00:21:01,303 --> 00:21:04,014
‫רוח הכריסמס שמפעילה את המזחלת ו…‬

464
00:21:04,097 --> 00:21:05,849
‫זה שוולטר שר בסוף.‬

465
00:21:05,932 --> 00:21:08,018
‫השירה משכה אותי מאוד.‬

466
00:21:08,101 --> 00:21:09,936
‫רגע של חמימות, כמו שאומרים.‬

467
00:21:10,020 --> 00:21:13,023
‫ובכך הושלמו הצילומים בניו יורק.‬

468
00:21:13,106 --> 00:21:17,152
‫אך כשהמנהל הזוטר קייל בויטר‬
‫הביא את החומר המצולם ל"ניו ליין",‬

469
00:21:17,235 --> 00:21:20,155
‫התחושה החמימה הפכה להיסוס.‬

470
00:21:20,238 --> 00:21:23,241
‫אני זוכר שבוב קרא לי לבוא למשרדו‬

471
00:21:23,325 --> 00:21:24,743
‫והתחיל בצפייה.‬

472
00:21:24,826 --> 00:21:27,287
‫ויל נמצא שם. אבא חולף לידו ורואה אותו.‬

473
00:21:27,370 --> 00:21:28,872
‫"אבא!"‬

474
00:21:28,955 --> 00:21:30,665
‫"אבא!"‬
‫-אבא!‬

475
00:21:30,749 --> 00:21:33,251
‫והוא אומר, בעיקרון, "נראה לך שזה מצחיק?"‬

476
00:21:33,335 --> 00:21:35,045
‫היה ברור מה בוב חשב.‬

477
00:21:35,128 --> 00:21:36,880
‫ובוב לא היה מוכן לזה.‬

478
00:21:37,505 --> 00:21:38,340
‫אתה על הפנים!‬

479
00:21:38,423 --> 00:21:42,719
‫תוך שהוא מביט באומץ בעיניו של הבוס שלו,‬
‫המנהל הזוטר אמר…‬

480
00:21:42,802 --> 00:21:44,596
‫"כן, לדעתי זה ממש מצחיק."‬

481
00:21:44,679 --> 00:21:46,598
‫אתה יושב על כס של שקרים.‬

482
00:21:46,681 --> 00:21:49,142
‫אתה מתייחס לכל דבר ברצינות תהומית.‬

483
00:21:49,225 --> 00:21:51,478
‫כשאתה צופה בחומר המצולם, ללא הקשר,‬

484
00:21:51,561 --> 00:21:52,979
‫הצד המצחיק אינו ניכר.‬

485
00:21:53,063 --> 00:21:57,192
‫אז במקום להניח את "קטן עליו" בצד‬
‫ולפטר את המנהל הזוטר…‬

486
00:21:57,275 --> 00:22:02,197
‫אולי הוא כיבד את העובדה‬
‫שלא הייתי מוכן להתקפל,‬

487
00:22:02,280 --> 00:22:03,656
‫כי זה היה ממש מצחיק.‬

488
00:22:03,740 --> 00:22:06,785
‫מבלי להיות מודע לחששות ב"ניו ליין",‬

489
00:22:06,868 --> 00:22:09,454
‫עזב הצוות את ניו יורק בענן של רוח כריסמס.‬

490
00:22:09,537 --> 00:22:12,999
‫אם היינו יכולים להרשות לעצמנו,‬
‫היינו מצלמים הכול בניו יורק, אבל…‬

491
00:22:13,083 --> 00:22:16,753
‫אז כמו סרטים אחרים רבים,‬
‫הם הגיעו בסוף לוונקובר, קנדה.‬

492
00:22:16,836 --> 00:22:19,589
‫הרבה יותר זול לצלם על במות בקנדה.‬

493
00:22:19,672 --> 00:22:22,759
‫אך אף במה בוונקובר לא הייתה רחבה מספיק.‬

494
00:22:22,842 --> 00:22:26,471
‫כדי ליצור את הקוטב הצפוני‬
‫היינו זקוקים למרחק מסוים,‬

495
00:22:26,554 --> 00:22:27,722
‫ללא שום דבר בדרך.‬

496
00:22:27,806 --> 00:22:30,600
‫אז תוכניותיהם לצילומים הוקפאו…‬

497
00:22:31,184 --> 00:22:32,435
‫בסגנון קנדה.‬

498
00:22:32,519 --> 00:22:35,397
‫התמקמנו בזירת הוקי ציבורית בשם PNE.‬

499
00:22:35,480 --> 00:22:37,565
‫זה סיפק להם המון מרחב.‬

500
00:22:37,649 --> 00:22:42,112
‫היה בה מספיק עומק כדי שנוכל לפסל את הסביבה‬
‫ולהציב רקע שנוכל להאיר.‬

501
00:22:42,195 --> 00:22:45,281
‫וכאן הם בנו את הכפר של סנטה.‬

502
00:22:45,365 --> 00:22:47,492
‫פעלנו לפי דוגמתה של "רנקין-באס".‬

503
00:22:47,575 --> 00:22:49,494
‫כמו כולם.‬
‫-כל הסטים היו לבנים.‬

504
00:22:49,577 --> 00:22:53,206
‫זה אפשר לכל הדמויות הססגוניות לבלוט‬

505
00:22:53,289 --> 00:22:56,126
‫והחלטנו שזוהי השפה לסט שלנו.‬

506
00:22:56,209 --> 00:22:58,628
‫אבל זאת הייתה שפה שנכתבה ב-1964,‬

507
00:22:59,212 --> 00:23:02,924
‫ו"קטן עליו" נוצר בעולם המשופר דיגיטלית‬
‫של שנת 2003.‬

508
00:23:03,007 --> 00:23:05,093
‫הטכנולוגיה התקדמה במהירות בזמנו.‬

509
00:23:05,176 --> 00:23:06,928
‫ללא ספק.‬
‫-לא!‬

510
00:23:07,011 --> 00:23:10,348
‫אפילו עם הגל החדש של…‬
‫-מעבדי ערכות שבבים גרפיים קיצוניים.‬

511
00:23:10,432 --> 00:23:12,058
‫ג'ון פאברו…‬
‫-אתה בא?‬

512
00:23:12,142 --> 00:23:13,601
‫לאן?‬
‫-הלך בקו אחר.‬

513
00:23:13,685 --> 00:23:16,062
‫כדאי לך לעלות על הקו.‬

514
00:23:16,146 --> 00:23:18,690
‫ג'ון ממש לא רצה אפקטים דיגיטליים.‬

515
00:23:18,773 --> 00:23:21,901
‫לדעתי הוא לא רצה שהסרט יזוהה עם תקופה.‬

516
00:23:21,985 --> 00:23:26,156
‫אז כאשר מצלמים באדי בגודל מלא‬
‫בעולם בגודל של אלפים…‬

517
00:23:26,239 --> 00:23:29,033
‫השתמשנו ככל שאפשר בפרספקטיבה מאולצת.‬

518
00:23:29,117 --> 00:23:31,744
‫אנחנו עוברים לצילום‬
‫בפרספקטיבה מאולצת על הסט הגדול.‬

519
00:23:31,828 --> 00:23:35,206
‫פרספקטיבה מאולצת היא תכסיס קולנועי פשוט,‬
‫בתיאוריה.‬

520
00:23:35,290 --> 00:23:36,958
‫זה נעשה בדחיסה.‬

521
00:23:37,041 --> 00:23:38,585
‫נראה שהם זה ליד זה,‬

522
00:23:38,668 --> 00:23:43,923
‫אך השחקנים נמצאים שלושה מטרים זה מזה.‬
‫איש אינו נמצא היכן שנראה שהוא נמצא.‬

523
00:23:44,007 --> 00:23:47,510
‫ושום דבר כזה לא נעשה כבר 50 או 60 שנים.‬

524
00:23:47,594 --> 00:23:49,095
‫זה היה כמו להמציא את הגלגל מחדש.‬

525
00:23:49,179 --> 00:23:52,098
‫גלגל מעוות ומתנודד, שנע לאיטו.‬

526
00:23:52,182 --> 00:23:55,643
‫טוב, ננסה לבצע חזרה. תתכוננו.‬
‫-ביום הראשון שבו ניסינו זאת,‬

527
00:23:55,727 --> 00:23:59,481
‫ההפקה בזבזה יום שלם בהכנה של צילום אחד,‬
‫ללא הצלחה.‬

528
00:23:59,564 --> 00:24:01,608
‫גרג שפע ביטחון…‬

529
00:24:01,691 --> 00:24:03,735
‫ידעתי מה אני עושה.‬

530
00:24:03,818 --> 00:24:05,069
‫אך לאחרים היו ספקות.‬

531
00:24:05,153 --> 00:24:08,239
‫היה חשש מצד "ניו ליין". "זה יצליח?"‬

532
00:24:08,323 --> 00:24:11,951
‫כשהגענו לצילומים בבוקר הראשון,‬
‫המפיקים היו כה מתוחים‬

533
00:24:12,035 --> 00:24:15,830
‫עד שהחישו את החומר המצולם‬
‫ישירות למעבדה ועיבדו אותו,‬

534
00:24:15,914 --> 00:24:18,124
‫וצפינו בו בארוחת הצהריים ביום הראשון.‬

535
00:24:18,208 --> 00:24:21,294
‫יש מקום לכולם ברשימת הטובים.‬

536
00:24:21,377 --> 00:24:23,838
‫וכולם אמרו, "זה פועל!"‬

537
00:24:24,339 --> 00:24:27,800
‫וחשבתי, "כן, זה פועל.‬
‫אם זה לא היה פועל, הייתי מפוטר".‬

538
00:24:27,884 --> 00:24:29,969
‫זאת נקודת מבט טובה.‬

539
00:24:30,053 --> 00:24:32,931
‫אבל אפילו כאשר גרג פקח עין על המתרחש,‬

540
00:24:33,014 --> 00:24:35,433
‫לוח הזמנים היה דחוק ביותר.‬

541
00:24:35,517 --> 00:24:36,392
‫השעון דפק.‬

542
00:24:36,476 --> 00:24:39,229
‫ג'ון היה חייב לרדת מהפרספקטיבה המאולצת.‬

543
00:24:39,312 --> 00:24:40,813
‫נכנסנו לפיגור שהלך וגדל.‬

544
00:24:40,897 --> 00:24:43,483
‫היום לא ממש אעמוד במכסה.‬

545
00:24:43,566 --> 00:24:46,611
‫אך זה לא מצא חן בעיני ג'ו באואר, שאמר…‬

546
00:24:46,694 --> 00:24:48,363
‫אני אמצא לזה פתרון.‬

547
00:24:48,446 --> 00:24:51,199
‫לא נעים לי לבקש,‬
‫אבל תוכל לעזור לי לעמוד בקצב?‬

548
00:24:51,282 --> 00:24:54,994
‫אז הקמנו יחידה שנייה ובאנו מדי לילה…‬

549
00:24:55,078 --> 00:24:56,371
‫איזה עצלן.‬

550
00:24:56,454 --> 00:24:57,830
‫והכנו את הצילומים.‬

551
00:24:57,914 --> 00:25:01,960
‫לא הייתה לי דקה של חופש במשך ארבעה חודשים.‬
‫אך זה היה כה כיפי‬

552
00:25:02,043 --> 00:25:04,003
‫עד שלא רציתי להיות בשום מקום אחר.‬

553
00:25:05,463 --> 00:25:06,923
‫כאן איתנו, אולי?‬

554
00:25:07,006 --> 00:25:07,840
‫בסדר.‬

555
00:25:08,883 --> 00:25:13,680
‫אז בשעה שג'ו התיישב, כך עשה גם באדי,‬
‫על רגליו הקטנות של אבא אלף.‬

556
00:25:13,763 --> 00:25:16,933
‫איך נעשה שוויל ישב בחיקו של בוב נייהארט?‬

557
00:25:17,016 --> 00:25:19,561
‫הרגליים שמשתלשלות היו של ילד.‬

558
00:25:19,644 --> 00:25:22,814
‫נתנו לו לשכב על קרש של מקפצה.‬

559
00:25:22,897 --> 00:25:26,568
‫בוב ניוהארט ישב בכיסא אחר,‬
‫שלושה מטרים משם.‬

560
00:25:27,277 --> 00:25:31,489
‫וכעת נראה היה שאין גבול‬
‫לטריקים שלהם בפרספקטיבה מאולצת.‬

561
00:25:31,573 --> 00:25:34,617
‫לא מהר מדי, באדי.‬
‫-היה לנו ילד בגודל אמיתי בחזית.‬

562
00:25:34,701 --> 00:25:38,329
‫מאחוריהם יש מושב קטן, לילד בן ארבע,‬

563
00:25:38,413 --> 00:25:40,373
‫שמניח את ידיו על כתפיו,‬

564
00:25:40,456 --> 00:25:45,878
‫ובוב ניוהארט צריך להישען הצידה ולומר,‬
‫"תיזהר!" בשביל הצילום האחד הזה.‬

565
00:25:45,962 --> 00:25:50,174
‫וצילום אחר צילום,‬
‫הם הנציחו את כל הכפר של סנטה.‬

566
00:25:50,258 --> 00:25:53,595
‫לדעתי צילמנו בפרספקטיבה מאולצת 47 פעמים,‬

567
00:25:53,678 --> 00:25:55,263
‫וזה מספר אדיר.‬

568
00:25:55,346 --> 00:25:56,723
‫אולי קצת יותר מדי אדיר.‬

569
00:25:56,806 --> 00:25:59,642
‫וכולן לא נכנסו לסרט.‬

570
00:25:59,726 --> 00:26:03,104
‫אך בהתחשב במקור ההשראה הניכר של הסרט…‬
‫-רודולף.‬

571
00:26:03,187 --> 00:26:05,898
‫הייתה חובה לכלול מרכיב אחד.‬

572
00:26:05,982 --> 00:26:10,194
‫ג'ון ידע שהוא רוצה לעשות סטופ מושן.‬
‫-ג'ו באואר הציל את המצב שוב וידע…‬

573
00:26:10,278 --> 00:26:12,697
‫ידעתי בדיוק למי להתקשר.‬
‫-אז עשה זאת כבר.‬

574
00:26:13,323 --> 00:26:16,159
‫אני צ'רלי קיודו ויש לי אח, סטיבן.‬

575
00:26:16,993 --> 00:26:20,663
‫שלום, קוראים לי סטיבן קיודו,‬
‫ויש לי אח קטן, אדוארד.‬

576
00:26:20,747 --> 00:26:23,625
‫"האחים קיודו" זה עסק משפחתי. שלושה אחים.‬

577
00:26:23,708 --> 00:26:27,378
‫זאת קבוצת אחאים שיוצרים אפקטים‬
‫של סטופ מושן, כאן בלוס אנג'לס.‬

578
00:26:27,462 --> 00:26:30,632
‫לדעתנו האחים קיודו תורמים משהו מיוחד.‬

579
00:26:33,176 --> 00:26:34,135
‫שכה…‬

580
00:26:36,220 --> 00:26:38,890
‫עם מוניטין שאינו קשור ממש בכריסמס…‬

581
00:26:38,973 --> 00:26:42,185
‫זה מטען צינור, ג'ובריית'.‬
‫-זאת הייתה הזדמנות של פעם בחיים.‬

582
00:26:42,268 --> 00:26:46,314
‫אנחנו יוצרים סרטים מאז ילדותנו‬
‫והסרט של "רנקין-באס" נתן לנו השראה.‬

583
00:26:50,735 --> 00:26:51,944
‫כן, הגיוני.‬

584
00:26:52,028 --> 00:26:54,739
‫ובאופן הולם, הצילום הראשון שלהם‬

585
00:26:54,822 --> 00:26:57,909
‫כלל את החט הארוך והמסוכן של מר חדשן חדקרן.‬

586
00:26:57,992 --> 00:27:01,621
‫האופן שבו ג'ון תיאר‬
‫את הסצנה שבה החדשן חדקרן מופיע…‬

587
00:27:02,288 --> 00:27:06,709
‫הוא רצה שהחט יעלה מתוך המים‬
‫כמו בניין קרייזלר.‬

588
00:27:06,793 --> 00:27:08,961
‫ונחשו מי דיבב את מר חדשן חדקרן?‬

589
00:27:09,045 --> 00:27:09,921
‫להתראות, באדי.‬

590
00:27:10,004 --> 00:27:11,339
‫הלוואי שתמצא את אביך.‬

591
00:27:11,422 --> 00:27:12,715
‫לא הוא.‬

592
00:27:12,799 --> 00:27:15,009
‫ג'ון פאברו דיבב את החדשן חדקרן.‬

593
00:27:15,093 --> 00:27:17,762
‫אני מקווה שתמצא את אביך.‬
‫-תודה, מר חדשן חדקרן.‬

594
00:27:18,388 --> 00:27:20,306
‫האחים קיודו עמלו בפרך‬

595
00:27:20,390 --> 00:27:23,976
‫והמחווה של ג'ון פאברו ל"רנקין-באס"‬
‫הלכה ו…‬

596
00:27:24,560 --> 00:27:25,603
‫נמחצה, בפוטנציה.‬

597
00:27:25,687 --> 00:27:26,521
‫סליחה!‬

598
00:27:26,604 --> 00:27:28,940
‫כי משהו נורא עמד לקרות.‬

599
00:27:31,234 --> 00:27:33,361
‫קיבלנו חדשות רעות.‬

600
00:27:34,195 --> 00:27:35,405
‫נקלענו לבעיה משפטית.‬

601
00:27:36,072 --> 00:27:39,200
‫המחלקה המשפטית ב"ניו ליין" החלה לדאוג.‬

602
00:27:39,283 --> 00:27:43,538
‫הם חששו שגנבנו יותר מדי מ"רנקין-באס".‬

603
00:27:43,663 --> 00:27:44,497
‫מה?!‬
‫-מה?!‬

604
00:27:44,580 --> 00:27:46,749
‫היה ספק אם אכן יש להם הזכויות‬

605
00:27:46,833 --> 00:27:50,378
‫לחקות את התלבושות.‬
‫-אבל זה בטח טופל כבר.‬

606
00:27:50,461 --> 00:27:51,754
‫מי מפיק את הדבר הזה?‬

607
00:27:51,838 --> 00:27:54,841
‫בעקרון, בפן המשפטי,‬
‫חשבנו שסגרנו עסקה ושהכול בסדר,‬

608
00:27:54,924 --> 00:27:56,718
‫אז התחלנו ליצור את הסרט.‬

609
00:27:56,801 --> 00:28:00,263
‫אבל המחלקה המשפטית ב"ניו ליין" חשבה אחרת.‬

610
00:28:00,346 --> 00:28:02,473
‫ולפתע פתאום היו עורכי דין…‬

611
00:28:03,057 --> 00:28:04,350
‫בקרבנו.‬

612
00:28:05,810 --> 00:28:07,478
‫עורכי דין על הסט.‬

613
00:28:08,521 --> 00:28:11,149
‫עורכי דין במחלקת העיצוב, שאומרים,‬

614
00:28:11,232 --> 00:28:14,360
‫"למה זה מתייחס?‬
‫מניין הרעיון הזה? מאיפה זה בא?"‬

615
00:28:14,444 --> 00:28:16,195
‫אנחנו לכודים!‬

616
00:28:16,279 --> 00:28:18,531
‫הם אמרו, "עד כמה הושפעתם?"‬

617
00:28:20,992 --> 00:28:23,911
‫ואמרנו להם, "הושפענו מאוד".‬

618
00:28:23,995 --> 00:28:26,789
‫אי אפשר היה להסתיר‬
‫את הקשר של הסרט ל"רנקין-באס".‬

619
00:28:26,873 --> 00:28:28,374
‫נכון.‬
‫-פאברו בא‬

620
00:28:28,458 --> 00:28:31,669
‫והניח את הספר על השולחן בפגישה הראשונה.‬

621
00:28:32,211 --> 00:28:34,839
‫אך הפעם היה עליהם לעשות הכול לפי הספר.‬

622
00:28:35,965 --> 00:28:39,635
‫המפיק בא אליי‬
‫ואמר שאולי לא נוכל להפיץ את הסרט.‬

623
00:28:39,719 --> 00:28:43,347
‫ואני זוכר שג'ון ישב‬
‫על הספה המיניאטורית של אבא אלף‬

624
00:28:43,431 --> 00:28:45,683
‫כשראשו מונח על כפות ידיו, כך.‬

625
00:28:45,767 --> 00:28:48,978
‫ובכן, כדי לעבור את הסערה המשפטית הזו,‬

626
00:28:49,061 --> 00:28:50,480
‫יצאה ההפקה לפעולה.‬

627
00:28:50,563 --> 00:28:54,442
‫מה נעשה?‬
‫-לפתע הייתה לבאדי תלבושת כחולה.‬

628
00:28:54,525 --> 00:28:56,152
‫ניסינו את זה במשך יום אחד.‬

629
00:28:56,736 --> 00:28:58,488
‫צילמנו עם התלבושת המקורית‬

630
00:28:58,571 --> 00:29:00,156
‫ואז ויל הלך להחליף בגדים‬

631
00:29:00,239 --> 00:29:04,994
‫וצילם הכול שוב עם התלבושת השנייה.‬
‫-אך ברור שזאת הייתה בעיה קשה.‬

632
00:29:05,077 --> 00:29:06,579
‫כבר היינו בשלב ממש מתקדם.‬

633
00:29:06,662 --> 00:29:10,708
‫אם הם לא יקבלו אישור לתלבושת הירוקה,‬
‫יהיה צורך לצלם הכול מחדש!‬

634
00:29:10,792 --> 00:29:13,044
‫אלוהים!‬
‫-ואיש לא רצה לעשות זאת.‬

635
00:29:13,127 --> 00:29:15,880
‫אתה מוכן לומר לי מה אתה כן רוצה לעשות?‬

636
00:29:15,963 --> 00:29:17,882
‫אחד הפתרונות היה, "בואו פשוט…"‬

637
00:29:17,965 --> 00:29:20,718
‫לשנות את המעילים באופן דיגיטלי או…‬
‫אני לא יודע.‬

638
00:29:24,263 --> 00:29:25,681
‫עם זאת, בסופו של דבר,‬

639
00:29:26,182 --> 00:29:28,142
‫לאיומים לפגוע בהפקה לא ממש היו…‬

640
00:29:28,810 --> 00:29:29,644
‫שיניים.‬

641
00:29:29,727 --> 00:29:31,938
‫נאלצנו לבצע קצת עבודה משפטית זריזה.‬

642
00:29:32,021 --> 00:29:37,902
‫בסופו של דבר הוכחנו שזה ריק מתוכן.‬
‫-למזלנו היו לנו אנשים פיקחים שמצאו פתרון.‬

643
00:29:37,985 --> 00:29:40,154
‫לאחר שהמפלצת הזאת נוצחה,‬

644
00:29:40,238 --> 00:29:44,575
‫הגיע הזמן לצילומים‬
‫של החללים הפנימיים בניו יורק, שנעשו ב…‬

645
00:29:44,659 --> 00:29:46,994
‫זה לא היה סופרמרקט, אבל זה נראה כך.‬

646
00:29:47,078 --> 00:29:49,497
‫זה היה מוסד פסיכיאטרי שנסגר.‬

647
00:29:49,580 --> 00:29:51,332
‫כן, זה היה מוסד פסיכיאטרי!‬

648
00:29:55,753 --> 00:29:57,588
‫אמרתי, "זה מושלם ל'ניו ליין'".‬

649
00:29:57,672 --> 00:30:00,007
‫אך תפקידו של מעצב ההפקה ראסטי סמית'‬

650
00:30:00,091 --> 00:30:02,552
‫היה להפוך אותו למושלם בשביל "קטן עליו".‬

651
00:30:02,677 --> 00:30:06,514
‫נאלצנו להסב‬
‫את המוסד הפסיכיאטרי הדרקוני הזה.‬

652
00:30:06,597 --> 00:30:08,307
‫הוא היה נהדר בתור תחנת משטרה,‬

653
00:30:08,975 --> 00:30:12,603
‫אבל זה אחד המקומות הכי מצמררים‬
‫שהייתי בהם בחיי.‬

654
00:30:12,687 --> 00:30:14,272
‫למה שזה יהיה אחרת?‬

655
00:30:15,773 --> 00:30:18,025
‫אך כשהשמיים התבהרו,‬

656
00:30:18,109 --> 00:30:20,862
‫הם גילו שהבניין הזה מגוון למדי,‬

657
00:30:20,945 --> 00:30:25,324
‫כי הם צילמו בו…‬
‫-את בית היתומים. את "גרינוויי פרס".‬

658
00:30:25,408 --> 00:30:28,411
‫פרנסיסקו, כיף לומר את זה.‬
‫-את הדירה של משפחת הובס.‬

659
00:30:28,494 --> 00:30:30,162
‫מה נשים קודם?‬
‫-אורות.‬

660
00:30:30,246 --> 00:30:32,331
‫אני אוהב את הפעלול של קישוט העץ.‬

661
00:30:32,415 --> 00:30:33,916
‫איך נשים את הכוכב?‬

662
00:30:34,000 --> 00:30:35,459
‫הוא צריך לשים את הכוכב.‬
‫-תן לי!‬

663
00:30:36,127 --> 00:30:38,087
‫קוראים לזה "חילוף טקסס"‬

664
00:30:38,170 --> 00:30:42,341
‫רואים את השחקן הראשי, ויל פרל.‬
‫הוא הולך לאחור כדי להעיף מבט,‬

665
00:30:42,425 --> 00:30:45,720
‫ואז הפעלולן רץ ומנתר מהספה…‬

666
00:30:46,888 --> 00:30:47,972
‫והוא נופל.‬

667
00:30:48,806 --> 00:30:50,308
‫הכול בטייק אחד.‬

668
00:30:50,391 --> 00:30:52,560
‫את יודעת שזה לא באמת אני, נכון?‬

669
00:30:53,519 --> 00:30:55,771
‫ויל פרל הביא צחוק משוגע לבית המשוגעים,‬

670
00:30:57,231 --> 00:30:59,317
‫וזואי דשנל הביאה את הלב.‬

671
00:30:59,400 --> 00:31:02,236
‫מעצבן אותה שהיא תקועה ב"גימבלס",‬
‫עובדת בתלבושת המגוחכת הזאת.‬

672
00:31:02,320 --> 00:31:03,404
‫- טוד קומרניקי, מפיק -‬

673
00:31:03,487 --> 00:31:04,697
‫אתה נהנה מהנוף?‬

674
00:31:04,780 --> 00:31:07,116
‫אבל באורו הזוהר של באדי האלף…‬

675
00:31:07,199 --> 00:31:09,535
‫נשמע שמישהי צריכה לשיר מזמור לכריסמס.‬

676
00:31:09,619 --> 00:31:11,203
‫לך מפה.‬
‫-היא נמסה.‬

677
00:31:11,287 --> 00:31:15,499
‫אבל בואו נודה באמת.‬
‫כולנו נמסים קצת כשאנחנו שומעים אותה שרה.‬

678
00:31:15,583 --> 00:31:16,542
‫- ג'ון ברג, מפיק -‬

679
00:31:16,626 --> 00:31:19,879
‫ידענו שהיא יכולה לשיר‬
‫ופאברו רצה את הדואט ההוא של ג'ובי ובאדי.‬

680
00:31:23,424 --> 00:31:28,971
‫וכשאתם שומעים מישהו שיכול לשיר‬
‫פותח את פיו, תמיד יש עונג והפתעה.‬

681
00:31:29,055 --> 00:31:32,642
‫צא מפה! אל תסתכל עליי!‬
‫-וההפתעות לא תמו בזה…‬

682
00:31:33,726 --> 00:31:37,271
‫זה מדגדג!‬
‫-כי ויל רתם את כישורי האלתור שלו מ-SNL.‬

683
00:31:37,355 --> 00:31:39,565
‫עשה את זה שוב, ויל.‬
‫ננסה להשיג הדבקה חזקה יותר.‬

684
00:31:39,649 --> 00:31:43,778
‫לצלם פעם אחת כפי שזה כתוב‬
‫ולצלם שוב עם חלופות.‬

685
00:31:43,861 --> 00:31:45,112
‫אנחנו דבוקים.‬

686
00:31:45,613 --> 00:31:48,240
‫אולי "דבוקים" לא מתאים.‬
‫-שזה יישמע יותר כמו באדי.‬

687
00:31:48,824 --> 00:31:50,701
‫השטויות של ויל קרעו את הצוות.‬

688
00:31:51,369 --> 00:31:54,538
‫קאט!‬
‫-אך הן השפיעו אחרת על הכוכב שלצדו.‬

689
00:31:55,122 --> 00:31:56,248
‫אבא?‬

690
00:31:58,042 --> 00:31:58,918
‫מה?‬

691
00:31:59,001 --> 00:32:01,045
‫למרות כל מאמציו להיות…‬

692
00:32:01,128 --> 00:32:02,046
‫ג'ימי החלום.‬

693
00:32:02,129 --> 00:32:03,255
‫ויל חשב אחרת.‬

694
00:32:03,339 --> 00:32:06,884
‫ויל עושה כל הזמן בכוונה‬
‫דברים שמעצבנים את ג'יימס קאן.‬

695
00:32:06,968 --> 00:32:11,180
‫וג'יימס קאן לא חייך.‬
‫-ביום שבו צילמנו את סצנת קרב הדגדוגים…‬

696
00:32:11,263 --> 00:32:13,975
‫קרב דגדוגים.‬
‫-מישהו ממש מטלטל את ג'ימי קאן.‬

697
00:32:14,642 --> 00:32:17,937
‫אחרי הטייק השני, לדעתי,‬
‫הוא אמר, "סיימנו כבר?"‬

698
00:32:19,063 --> 00:32:19,981
‫אבא?‬

699
00:32:20,648 --> 00:32:23,526
‫מה?‬
‫-ג'יימס ניסה לסיים את זה, אבל ויל המשיך.‬

700
00:32:23,609 --> 00:32:24,860
‫אבא…‬
‫-הוא המשיך.‬

701
00:32:24,944 --> 00:32:26,904
‫אני אוהב אותך.‬
‫-לך לישון עכשיו.‬

702
00:32:26,988 --> 00:32:27,863
‫אתה אוהב אותי?‬

703
00:32:27,947 --> 00:32:29,782
‫להופעתו נטולת הלאות של ויל…‬

704
00:32:29,865 --> 00:32:31,367
‫אבא!‬
‫-היו יתרונות.‬

705
00:32:31,450 --> 00:32:35,371
‫זה פעל ממש נפלא,‬
‫מבחינת המתח בינו לבין בנו.‬

706
00:32:35,454 --> 00:32:37,289
‫זה אבא שלי.‬
‫-אבל אם לא ייזהר…‬

707
00:32:37,373 --> 00:32:40,376
‫הוא שחרר אותי בערבות!‬
‫-החלום הזה עלול להפוך לסיוט.‬

708
00:32:40,459 --> 00:32:44,755
‫כשהוא מתעצבן על באדי בתחנת המשטרה‬
‫ומצמיד אותו לזכוכית…‬

709
00:32:44,839 --> 00:32:45,840
‫מה אתה רוצה? כסף?‬

710
00:32:45,923 --> 00:32:48,134
‫כולם בצוות עשו, "רגע!‬

711
00:32:48,217 --> 00:32:51,012
‫יש פה מתח מסוכן."‬

712
00:32:51,095 --> 00:32:55,433
‫אבל רק אדם אחד‬
‫היה יכול לחמם את ג'יימס קאן לגמרי.‬

713
00:32:55,516 --> 00:32:57,643
‫וזה לא היה ויל.‬
‫-עוף מפה.‬

714
00:32:57,727 --> 00:33:00,771
‫באחד הימים האחרונים של הצילומים,‬
‫ג'ון פאברו…‬

715
00:33:00,855 --> 00:33:02,815
‫לחש משהו באוזנו של ג'ימי…‬

716
00:33:02,898 --> 00:33:04,233
‫גם אני אוהב ללחוש.‬

717
00:33:04,316 --> 00:33:06,152
‫והוא ביצע את הטייק שמופיע בסרט.‬

718
00:33:06,694 --> 00:33:09,905
‫לא אכפת לי לאן תלך,‬
‫או שאתה אלף, או שאתה מטורלל!‬

719
00:33:09,989 --> 00:33:11,741
‫לא אכפת לי שאתה הבן שלי!‬

720
00:33:12,408 --> 00:33:14,243
‫צא מהחיים שלי, עכשיו!‬

721
00:33:14,869 --> 00:33:16,245
‫אז השאלה הייתה…‬

722
00:33:16,328 --> 00:33:18,205
‫"מה לחשת לו באוזן?"‬

723
00:33:18,289 --> 00:33:20,291
‫ופאב אמר, "הזכרתי לו‬

724
00:33:20,374 --> 00:33:22,668
‫שהוא סוני קורליאונה."‬

725
00:33:22,752 --> 00:33:25,421
‫בוא הנה. אתה מתייחס לזה אישית מאוד.‬

726
00:33:25,504 --> 00:33:26,630
‫זה נהדר. קאט.‬

727
00:33:27,465 --> 00:33:32,053
‫מניו יורק ועד ונקובר,‬
‫צילומי הלייב אקשן הסתיימו לבסוף.‬

728
00:33:32,136 --> 00:33:33,888
‫ועשיתי כזה, "זה נגמר?"‬

729
00:33:36,807 --> 00:33:38,893
‫עכשיו צריך לחשוב על העריכה.‬

730
00:33:38,976 --> 00:33:41,103
‫כי בה מחליטים מה הסרט יהיה באמת.‬

731
00:33:41,187 --> 00:33:45,232
‫אז בשעה שג'ון פאברו והעורך דן לבנטל‬
‫חשבו על זה…‬

732
00:33:45,316 --> 00:33:47,234
‫אנחנו אוהבים את החלק שבו הוא שר בקול גבוה.‬

733
00:33:47,318 --> 00:33:49,320
‫"אומצתי…"‬

734
00:33:49,403 --> 00:33:51,363
‫האחים קיודו עבדו קשה.‬

735
00:33:51,447 --> 00:33:53,115
‫או קשה למדי, לפחות.‬

736
00:33:53,199 --> 00:33:55,910
‫חלק מהסטופ מושן לא הושלם עדיין.‬

737
00:33:55,993 --> 00:33:59,080
‫במקום זאת היה מישהו‬
‫שהסתובב עם ראש גדול מקצף.‬

738
00:33:59,163 --> 00:34:02,583
‫דרך אגב, אל תאכל את השלג הצהוב.‬
‫-אני יודע את זה.‬

739
00:34:02,666 --> 00:34:06,921
‫אבל אז התקשרו אלינו ואמרו‬
‫שבקרוב תהיה הקרנה מוקדמת.‬

740
00:34:07,004 --> 00:34:08,213
‫הקרנה של "ניו ליין".‬

741
00:34:08,798 --> 00:34:13,885
‫ג'ון הרגיש שאם הקטע של הסטופ מושן‬
‫לא ייכלל בהקרנה, עלולים לקצץ אותו מהסרט.‬

742
00:34:13,969 --> 00:34:18,015
‫הסטופ מושן, שממנו נבע "קטן עליו",‬
‫היה בסכנת גירוש.‬

743
00:34:18,099 --> 00:34:20,726
‫לעולם לא תשתלב!‬
‫-אבל למה?‬

744
00:34:20,809 --> 00:34:24,939
‫ג'ון חשש ש"ניו ליין" מנסים לחסוך כסף.‬

745
00:34:25,021 --> 00:34:28,442
‫הם לא האמינו בסרט כמו ג'ון.‬

746
00:34:28,526 --> 00:34:30,027
‫אך כשהביטו בלוח השנה…‬

747
00:34:30,111 --> 00:34:32,905
‫היה לנו יום אחד לצלם את הדבר הזה‬
‫לפני תאריך היעד של ג'ון.‬

748
00:34:32,988 --> 00:34:34,155
‫כדאי לגשת לעבודה.‬

749
00:34:34,240 --> 00:34:37,660
‫טוב, אז טריסה דרילינג, אנימטורית מדהימה,‬

750
00:34:37,742 --> 00:34:38,786
‫עובדת חרוצה מאוד,‬

751
00:34:38,869 --> 00:34:43,082
‫אמרה, "חבר'ה,‬
‫רק תנו לי קפה ואני אצלם את זה ביום אחד".‬

752
00:34:43,164 --> 00:34:46,293
‫היא עבדה 27 שעות ברציפות, למעשה.‬

753
00:34:46,376 --> 00:34:48,878
‫ולדעתי היא שתתה 12 קנקני קפה.‬

754
00:34:48,963 --> 00:34:51,923
‫זה בטח היה…‬
‫-הקפה הכי טוב בעולם.‬

755
00:34:52,007 --> 00:34:53,550
‫כי…‬
‫-עמדנו בתאריך היעד.‬

756
00:34:53,634 --> 00:34:58,430
‫הכנסנו אותו להקרנה המוקדמת…‬
‫-וחזונו של ג'ון פאברו היה מוכן לצפייה.‬

757
00:34:59,348 --> 00:35:02,226
‫"ניו ליין" ביצעה הקרנה קטנה מאוד, כזה…‬

758
00:35:02,309 --> 00:35:05,563
‫לעובדים, חברים וקרובי משפחה,‬
‫רק כדי לבדוק את הסרט.‬

759
00:35:05,646 --> 00:35:08,399
‫ואנחנו צופים בסרט, ויש לו פסקול זמני.‬

760
00:35:08,482 --> 00:35:10,276
‫אבל לא סטופ מושן זמני.‬

761
00:35:11,861 --> 00:35:15,614
‫ובשעה שכולם החלו לצפות ב"קטן עליו"‬
‫בפעם הראשונה אי פעם…‬

762
00:35:15,698 --> 00:35:18,659
‫הוא עלה על הציפיות שלי מהסרט.‬

763
00:35:20,286 --> 00:35:22,079
‫לבי פשוט התרונן.‬

764
00:35:23,080 --> 00:35:24,832
‫זהו זה, ב-100 אחוזים.‬

765
00:35:24,915 --> 00:35:28,210
‫ובשעה שנשענו לאחור, מוארים בזוהרה…‬

766
00:35:28,919 --> 00:35:31,088
‫של תפארת הקומדיה המוקרנת,‬

767
00:35:31,589 --> 00:35:35,342
‫באה העת להגיע לסוף,‬
‫לאותו סיום שעושה נעים בלב.‬

768
00:35:35,426 --> 00:35:39,180
‫והמנוע נדלק והם עפים לדרכם…‬

769
00:35:39,263 --> 00:35:41,640
‫- הסוף -‬

770
00:35:42,224 --> 00:35:44,935
‫וזהו זה. זה הסרט. קרדיטים.‬

771
00:35:45,728 --> 00:35:47,855
‫באמת שחשבתי שהם דילגו על גלגל.‬

772
00:35:47,938 --> 00:35:51,025
‫והייתי בהלם, בלשון המעטה.‬

773
00:35:51,108 --> 00:35:55,112
‫מה היה חסר?‬
‫-אין רוח כריסמס שגורמת למזחלת לנוע‬

774
00:35:55,196 --> 00:36:00,618
‫ואת זה שוולטר שר בסוף וכולם שרים‬
‫והצפייה בכל האנשים שבאדי פגש לאורך הדרך…‬

775
00:36:00,910 --> 00:36:02,703
‫כל זה נעלם. הוצא מהסרט.‬

776
00:36:04,038 --> 00:36:09,043
‫ללא אותו סיום כריסמס קסום,‬
‫היה חשש ש"קטן עליו" יאבד את לבו.‬

777
00:36:09,752 --> 00:36:11,337
‫אז מה בדיוק קרה?‬

778
00:36:11,420 --> 00:36:15,674
‫דבר אחד קרה בין צילומי הסרט‬
‫לבין הזמן שבו בדקנו אותו,‬

779
00:36:15,758 --> 00:36:16,926
‫וזה היה "מועדון החברים".‬

780
00:36:17,009 --> 00:36:20,763
‫"מועדון החברים"? זה קרה לפני 25 דקות כזה.‬
‫-"מועדון החברים" צולם…‬

781
00:36:21,764 --> 00:36:23,098
‫אך לא יצא עדיין.‬

782
00:36:23,182 --> 00:36:26,227
‫טוב, כשהוא יצא,‬
‫חודשים ספורים לפני "קטן עליו"…‬

783
00:36:26,310 --> 00:36:27,436
‫הוא היה מהמם.‬

784
00:36:27,519 --> 00:36:29,521
‫ויל פרל, כוכב הסרט, הופיע בכותרות.‬

785
00:36:29,605 --> 00:36:32,233
‫אנחנו הולכים לרוץ בעירום! כן!‬

786
00:36:32,316 --> 00:36:35,361
‫ויל היה מדהים בסרט הזה.‬
‫הפופולריות שלו גאתה.‬

787
00:36:35,444 --> 00:36:39,740
‫אבל איך זה גרם לשפל ב"קטן עליו"?‬
‫-לפתע היה לנו סרט בכיכובו של פרנק "הטנק"…‬

788
00:36:42,701 --> 00:36:43,994
‫אני אהרוג אותך.‬

789
00:36:44,078 --> 00:36:46,080
‫לבוש בטייטס צהובים.‬

790
00:36:46,163 --> 00:36:49,416
‫אני אוהב לחייך. זה מה שאני הכי אוהב.‬
‫-הוא היה לבוש, לפחות.‬

791
00:36:49,500 --> 00:36:54,463
‫היי, מותק!‬
‫-היה לנו סרט מתקתק להפליא, עדין וטוב לב.‬

792
00:36:54,546 --> 00:36:58,175
‫לא נראה לי ש"ניו ליין",‬
‫הבוסים של הבוסים, ידעו מה בדיוק לעשות.‬

793
00:36:58,259 --> 00:37:02,680
‫אנשים חששו שהבדיחות מ"קטן עליו"‬
‫לא יעבדו על הקהל של "מועדון החברים".‬

794
00:37:02,763 --> 00:37:04,723
‫אז "ניו ליין" ביצעה החלפה.‬

795
00:37:05,516 --> 00:37:07,434
‫הלו?‬
‫-ג'ון התקשר אליי.‬

796
00:37:07,518 --> 00:37:10,145
‫אני רוצה לדבר איתך.‬
‫-הוא היה שותף לתהליך העריכה.‬

797
00:37:10,229 --> 00:37:12,898
‫אנחנו אוהבים את הסיום הזה,‬
‫אז אנחנו משתמשים בו כעת.‬

798
00:37:12,982 --> 00:37:14,942
‫הוא מסר את הגרסה שערך, בעיקרון,‬

799
00:37:15,442 --> 00:37:20,072
‫והודיע לי ש"ניו ליין" לקחה ממנו את הסרט.‬

800
00:37:20,572 --> 00:37:24,952
‫לאחר שנקרע מציפורניו של ג'ון פאברו,‬
‫היה "קטן עליו" בידיה של "ניו ליין".‬

801
00:37:25,035 --> 00:37:28,163
‫הם ניסו לערוך אותו מחדש וליצור משהו אחר.‬

802
00:37:28,247 --> 00:37:29,873
‫בלו, אתה האיש שלי!‬

803
00:37:29,957 --> 00:37:32,710
‫היה מאבק להפוך אותו לקומדיה רגילה.‬

804
00:37:32,793 --> 00:37:35,504
‫ואולי זה היה קורה, אלמלא הצוות.‬

805
00:37:35,587 --> 00:37:39,425
‫היינו כה מחויבים לחזונו של ג'ון‬

806
00:37:39,925 --> 00:37:43,012
‫ולדרכו להגשמת הסרט הזה,‬
‫עד שהם לא היו מסוגלים לכך.‬

807
00:37:43,512 --> 00:37:48,642
‫הם לא היו מסוגלים לערוך אותו מחדש‬
‫ולהפוך אותו למשהו שנראה לאולפן טוב יותר.‬

808
00:37:49,560 --> 00:37:52,730
‫"קטן עליו" פשוט היה גדול עליהם.‬

809
00:37:52,813 --> 00:37:56,233
‫אי אפשר היה לנטוש את שורשי הסרט.‬
‫אי אפשר לשנות זאת.‬

810
00:37:57,192 --> 00:38:00,362
‫הסיבה שהסרט מצליח עדיין‬
‫היא שהוא לא איבד את לבו מעולם.‬

811
00:38:00,446 --> 00:38:03,407
‫אמונה, אור, אהבה.‬
‫אלה הדברים שמניעים את העולם.‬

812
00:38:03,490 --> 00:38:07,828
‫אז "ניו ליין" נתנו לבאדי הזדמנות נוספת‬
‫ובדקו את הסיום המקורי של ג'ון.‬

813
00:38:07,911 --> 00:38:11,123
‫הם מילאו את האולם‬
‫בקהל של "מועדון החברים" ו…‬

814
00:38:14,418 --> 00:38:17,296
‫אז ידענו שיש לנו משהו מיוחד.‬

815
00:38:17,880 --> 00:38:19,340
‫והשאר הוא היסטוריה.‬

816
00:38:19,423 --> 00:38:21,967
‫זה החלק הכיפי. החלק שבו הכול משתלם.‬

817
00:38:22,051 --> 00:38:25,095
‫"קטן עליו" לא רק השתלם…‬
‫-הוא היה סנסציה.‬

818
00:38:25,179 --> 00:38:27,681
‫הוא עלה על הציפיות של כולם.‬

819
00:38:27,765 --> 00:38:32,144
‫"קטן עליו" הפתיע אותי לגמרי,‬
‫כי בכנות, ציפיתי שאשנא אותו.‬

820
00:38:32,227 --> 00:38:35,064
‫לראות סרט שכתבת זה כמו חלום.‬

821
00:38:35,147 --> 00:38:39,985
‫ואולי זה קרה בזכות החלום.‬
‫-ג'יימס קאן באמת היה חלום.‬

822
00:38:40,069 --> 00:38:41,070
‫אני אוהב לשמוע את זה.‬

823
00:38:41,153 --> 00:38:44,156
‫או בזכות הופעתה של רוח רפאים‬
‫מסרטי הכריסמס של העבר.‬

824
00:38:44,239 --> 00:38:48,660
‫אתה תירה לעצמך בעין, ילד.‬
‫-או אפילו בזכות האיש הזה, בתג השם "וונדה".‬

825
00:38:48,744 --> 00:38:52,289
‫תהיה הסיבה אשר תהיה…‬
‫-אלוהים, זה ממש מצליח.‬

826
00:38:52,373 --> 00:38:54,458
‫כן, מצליח לעלות בטבלת שוברי הקופות.‬

827
00:38:54,541 --> 00:38:59,004
‫בשבוע השני ליציאתו לאקרנים‬
‫היינו מספר אחת בשוברי הקופות.‬

828
00:38:59,088 --> 00:39:01,548
‫מי ידע שהוא פשוט ימשיך להכניס כסף?‬

829
00:39:01,632 --> 00:39:03,675
‫למעשה, הוא מכניס יותר מאשר כסף.‬

830
00:39:03,759 --> 00:39:05,886
‫"קטן עליו" היה גם קרש הקפיצה‬

831
00:39:05,969 --> 00:39:09,056
‫ששיגר את הקבוצה הזאת,‬
‫של יוצרי סרטים צעירים וחסרי ניסיון,‬

832
00:39:09,139 --> 00:39:10,808
‫לשחקים של הוליווד.‬

833
00:39:10,891 --> 00:39:13,185
‫וג'ון פאברו הפך לאחד מעשרת הבמאים‬

834
00:39:13,268 --> 00:39:16,605
‫המכניסים ביותר בכל הזמנים‬
‫והפיק את סדרת סרטי "איירון מן"…‬

835
00:39:16,688 --> 00:39:19,525
‫נוקמים!‬
‫-ואת סדרת סרטי "הנוקמים".‬

836
00:39:19,608 --> 00:39:22,820
‫הוא אפילו הוליד את בייבי יודה‬
‫בעולמו של "המנדלוריאן".‬

837
00:39:22,903 --> 00:39:24,738
‫רגע, אולי ל"רנקין-באס" היה גם…?‬
‫-מה?!‬

838
00:39:24,822 --> 00:39:27,616
‫לא. אבל אשר לכוכב של "קטן עליו", ובכן,‬

839
00:39:27,699 --> 00:39:32,329
‫ויל פרל הפך, כמובן,‬
‫לאחד השחקנים הקומיים האהובים באמריקה.‬

840
00:39:32,413 --> 00:39:35,082
‫ואין שום ספק…‬
‫-אני רון בורגונדי.‬

841
00:39:35,165 --> 00:39:35,999
‫באשר לסיבה.‬

842
00:39:36,083 --> 00:39:38,502
‫הסרט הזה הוא המשחק של ויל.‬

843
00:39:38,585 --> 00:39:43,924
‫הוא פשוט המנוע והלב והנשמה של הסרט.‬

844
00:39:44,007 --> 00:39:47,136
‫ללא ויל, "קטן עליו" לא היה קיים.‬
‫-אני אוהב אותך.‬

845
00:39:47,219 --> 00:39:52,182
‫מה שוויל פרל עשה היה תואם מאוד לחזון שלי‬

846
00:39:52,266 --> 00:39:54,393
‫מאותו קפה ראשון עם דייוויד ברנבאום.‬

847
00:39:54,476 --> 00:39:57,729
‫הקפה הראשון, שהם שתו כאן…‬

848
00:39:57,813 --> 00:39:59,314
‫אנחנו כאן שוב.‬
‫-אנחנו כאן.‬

849
00:39:59,398 --> 00:40:02,901
‫במקום שבו שני אנשים מן השורה‬
‫שתו קפה ובישלו תוכנית.‬

850
00:40:02,985 --> 00:40:05,112
‫אתה זוכר שהמשרד שלי היה שם.‬

851
00:40:05,195 --> 00:40:07,739
‫לא רציתי לנסוע ממש רחוק‬
‫לפגישה הראשונה איתך.‬

852
00:40:07,823 --> 00:40:11,535
‫אני מבין. אם זה לא מסתדר,‬
‫אתה פשוט אומר, "אני חייב ללכת.‬

853
00:40:11,618 --> 00:40:13,370
‫יש לי משהו…"‬
‫-נכון.‬

854
00:40:14,997 --> 00:40:16,123
‫תראה את המקום הזה.‬

855
00:40:17,499 --> 00:40:18,917
‫תראה אותו.‬
‫-הוא השתנה.‬

856
00:40:19,001 --> 00:40:22,254
‫הוא השתנה. החלונות האלה לא היו כאן.‬
‫נראה לי שלא, נכון?‬

857
00:40:22,754 --> 00:40:24,923
‫לא. מה שעשו כאן מוצא חן בעיניי.‬

858
00:40:25,007 --> 00:40:30,179
‫אתה ואני, שוב, לדעתי, בתור שני חבר'ה‬
‫שלא עשו שום דבר, למעשה, באותה תקופה…‬

859
00:40:30,262 --> 00:40:31,680
‫איש מאיתנו לא יצר סרט,‬

860
00:40:31,763 --> 00:40:34,141
‫וישבנו ביחד בגלל התסריט שכתבת,‬

861
00:40:34,224 --> 00:40:36,727
‫עם רעיון נהדר שהיה קורע.‬

862
00:40:36,810 --> 00:40:39,563
‫במקרה זה היה הרעיון הנכון,‬
‫עם המפיקים הנכונים,‬

863
00:40:39,646 --> 00:40:41,899
‫עם הכוכב הנכון, עם הבמאי הנכון.‬

864
00:40:41,982 --> 00:40:43,108
‫ג'וני פאבס.‬

865
00:40:43,192 --> 00:40:46,904
‫בישיבה הקריאטיבית הראשונה שלנו,‬
‫קלענו למטרה. היינו על אותו גל, אתה יודע?‬

866
00:40:46,987 --> 00:40:51,867
‫מאותה פגישה ראשונה,‬
‫היה ברור שג'ון פאברו נועד לקרות.‬

867
00:40:51,950 --> 00:40:52,951
‫בדקו את הצילומים.‬

868
00:40:53,035 --> 00:40:56,371
‫התפקיד היחיד שלך‬
‫הוא לוודא שכולם חולקים באותו חזון.‬

869
00:40:56,455 --> 00:40:59,374
‫חזון שכלל שלושה דברים פשוטים.‬

870
00:40:59,458 --> 00:41:01,668
‫אה, כן, מה היה הדבר השלישי?‬

871
00:41:03,337 --> 00:41:07,049
‫והדבר השלישי שהוא אמר,‬
‫שנראה לי שאפתני מאוד, היה…‬

872
00:41:07,132 --> 00:41:08,217
‫נו, תגיד כבר.‬

873
00:41:08,717 --> 00:41:12,012
‫הוא אמר שהוא רוצה‬
‫שזאת תהיה קלסיקה בת בלי זמן לכריסמס.‬

874
00:41:12,095 --> 00:41:15,015
‫זאת הייתה ההצעה המקורית שלו,‬
‫והוא הצליח לעשות זאת.‬

875
00:41:15,724 --> 00:41:16,892
‫למזלי.‬

876
00:41:17,476 --> 00:41:20,979
‫אז משאלתו של ג'ון פאברו‬
‫ליצור קלסיקה בת בלי זמן לכריסמס…‬

877
00:41:21,063 --> 00:41:23,607
‫כתבת תסריט מעולה ויצרנו סרט מעולה.‬

878
00:41:23,690 --> 00:41:24,900
‫התגשמה, כמובן.‬

879
00:41:24,983 --> 00:41:29,029
‫בהחלט רצינו ליצור סרט שישרוד במשך דורות.‬

880
00:41:29,112 --> 00:41:30,948
‫ולעניין דורות,‬

881
00:41:31,031 --> 00:41:33,909
‫כשהחבר'ה האלה החליטו ליצור‬
‫סרט כריסמס משפחתי,‬

882
00:41:33,992 --> 00:41:35,118
‫הם אכן התכוונו לזה.‬

883
00:41:35,202 --> 00:41:37,788
‫הטיפוס הזה, כאן, הוא אחיו הקטן של ויל פרל.‬

884
00:41:37,871 --> 00:41:38,997
‫תחזור ל"גימבלס"!‬

885
00:41:39,081 --> 00:41:41,083
‫בתו של גרג גרדינר הופיעה בסרט.‬

886
00:41:42,125 --> 00:41:43,961
‫ואמו האובדת של באדי?‬

887
00:41:44,044 --> 00:41:46,338
‫היא מישהי מוכרת.‬
‫-מישהי מוכרת?‬

888
00:41:46,421 --> 00:41:49,049
‫אהבת חיי!‬
‫-סליחה, טוד. זאת אשתך.‬

889
00:41:49,132 --> 00:41:52,636
‫ואפילו באדי התינוק עצמו‬
‫הוא בנו של ג'ון פאברו.‬

890
00:41:52,719 --> 00:41:55,180
‫ג'ון אמר, "אני רוצה ליצור סרט בשביל בני".‬

891
00:41:56,014 --> 00:41:58,100
‫העובדה שהוא רצה אותו חם ונוגע ללב,‬

892
00:41:58,809 --> 00:42:02,396
‫ואתם יודעים, שיהיה בביתה של כל משפחה,‬

893
00:42:04,231 --> 00:42:05,440
‫מעלה דמעות בעיניי.‬

894
00:42:06,191 --> 00:42:08,527
‫ובדומה לרוח הכריסמס עצמה…‬

895
00:42:08,610 --> 00:42:10,946
‫לעתים קרובות, זה מתחיל באדם אחד.‬

896
00:42:17,494 --> 00:42:19,746
‫זה התחיל באדם אחד, דייב ברנבאום,‬

897
00:42:19,830 --> 00:42:23,792
‫שישב וכתב משהו והאמין בו כשאיש לא…‬

898
00:42:23,875 --> 00:42:26,503
‫איש לא עודד אותו.‬

899
00:42:28,088 --> 00:42:33,552
‫כשכתבתי את הסרט, כתבתי אותו בתור בן.‬

900
00:42:35,095 --> 00:42:38,932
‫ועכשיו אני אב, אז…‬

901
00:42:39,016 --> 00:42:44,730
‫העובדה שאני יכול להראות את הסרט כיום,‬
‫לילדים שלי,‬

902
00:42:45,897 --> 00:42:48,108
‫היא פשוט הכול.‬

903
00:42:48,692 --> 00:42:53,655
‫כשדייוויד ברנבאום כתב את "קטן עליו",‬
‫הוא התחבר ליותר מאשר לקומדיה בלבד,‬

904
00:42:54,531 --> 00:42:56,325
‫ליותר מאשר לסרט שעושה נעים בלב.‬

905
00:42:56,825 --> 00:42:59,494
‫אני אהיה כאן לצידך תמיד.‬

906
00:42:59,578 --> 00:43:03,081
‫אולי אפילו חשוב יותר מכריסמס עצמו.‬

907
00:43:04,458 --> 00:43:06,335
‫אבי הלך לעולמו כשהייתי צעיר.‬

908
00:43:06,418 --> 00:43:09,296
‫הסרט הזה עוסק בחיפוש אחר האב.‬

909
00:43:09,880 --> 00:43:15,719
‫כאשר כתבתי את הסרט,‬
‫זה מה שבאמת רציתי שבאדי ישיג.‬

910
00:43:18,096 --> 00:43:20,015
‫אז בסוף הסרט,‬

911
00:43:21,016 --> 00:43:24,269
‫כשוולטר מחבק את באדי,‬

912
00:43:25,020 --> 00:43:26,480
‫זהו הסרט, מבחינתי.‬

913
00:43:29,524 --> 00:43:31,026
‫בן שלי, אני אוהב אותך.‬

914
00:43:35,238 --> 00:43:38,659
‫וכך, המורשת של "קטן עליו"‬
‫היא שסרט שעוסק במשפחה‬

915
00:43:38,742 --> 00:43:41,703
‫הפך לסרט הכריסמס האולטימטיבי למשפחות.‬

916
00:43:41,787 --> 00:43:44,331
‫אז כדאי שנעניק גם למשפחת "קטן עליו"‬
‫קצת אהבה,‬

917
00:43:45,082 --> 00:43:48,251
‫כי בזכות החבר'ה האלה,‬
‫הסרט הזה לא רק עוסק באהבה,‬

918
00:43:49,002 --> 00:43:50,212
‫הוא ממש נוצר ב…‬

919
00:43:50,295 --> 00:43:51,880
‫אהבה.‬
‫-אהבה.‬

920
00:43:51,963 --> 00:43:53,715
‫הייתה הרבה אהבה.‬
‫-ואור.‬

921
00:43:53,799 --> 00:43:57,594
‫שבאמת הפחית קצת את החשכה שבעולם.‬

922
00:43:57,678 --> 00:43:59,680
‫זה קסם. זה ממש קסם.‬

923
00:43:59,763 --> 00:44:01,890
‫וזוהי המשמעות האמיתית של כריסמס.‬

924
00:44:01,973 --> 00:44:04,142
‫כריסמס שמח!‬

925
00:44:04,226 --> 00:44:05,519
‫- הסוף -‬

926
00:44:06,645 --> 00:44:08,605
‫אני מרגיש כמו… כשאני מחזיק את הדבר הזה.‬

927
00:44:24,705 --> 00:44:29,710
‫תרגום כתוביות: עמוס דיאמנט‬