1 00:00:19,083 --> 00:00:20,375 ‫תראו את בית העץ הזה.‬ 2 00:00:20,458 --> 00:00:22,666 ‫הוא גדול יותר מהחדר שלנו.‬ 3 00:00:22,750 --> 00:00:24,333 ‫אל תגזים, איליי.‬ 4 00:00:31,666 --> 00:00:33,666 ‫בשביל מה יש לה שישה כלבים?‬ 5 00:00:33,750 --> 00:00:37,000 ‫נראה לי שמשלמים לה להוציא אותם לטייל‬ ‫בשביל אנשים אחרים.‬ 6 00:00:37,083 --> 00:00:38,458 ‫אני ממש רוצה כלב.‬ 7 00:00:38,541 --> 00:00:41,791 ‫כשתלמד לאסוף את הקקי של עצמך,‬ ‫אז נדבר, בסדר?‬ 8 00:00:44,083 --> 00:00:45,875 ‫זה כאן בהמשך. תפנה ימינה.‬ 9 00:01:09,250 --> 00:01:11,875 ‫הייתם מאמינים שכל זה בית של אדם אחד?‬ 10 00:01:11,958 --> 00:01:13,833 ‫אם ניכנס, אל תיגע בשום דבר.‬ 11 00:01:23,958 --> 00:01:26,416 ‫היי, אנחנו באים בקשר לאטארי.‬ ‫-"באנו".‬ 12 00:01:27,083 --> 00:01:29,666 ‫בקשר לקונסולת המשחקים אטארי.‬ 13 00:01:30,375 --> 00:01:32,750 ‫כן.‬ 14 00:01:33,666 --> 00:01:37,750 ‫בעלי חיבר אותה לטלוויזיה‬ ‫כדי שתוכלו לראות שהיא עובדת.‬ 15 00:01:42,083 --> 00:01:44,291 ‫אולי אם רק אחד מכם…‬ ‫-כן.‬ 16 00:01:44,375 --> 00:01:46,666 ‫אנחנו פשוט נחכה בחוץ, בסדר?‬ 17 00:01:48,125 --> 00:01:50,458 ‫טוב, אני לא יודע איך לשחק בזה.‬ 18 00:01:50,541 --> 00:01:52,833 ‫אולי אתם, ילדים, יודעים איך לשחק בזה.‬ 19 00:01:52,916 --> 00:01:54,875 ‫כן.‬ ‫-אז הכי טוב שניכנס, נכון?‬ 20 00:01:59,208 --> 00:02:01,916 ‫יש בזה "פולשים מהחלל" ושאר המשחקים.‬ 21 00:02:02,000 --> 00:02:05,625 ‫האמת שגילי בקושי שיחק בו.‬ ‫הוא מתעניין עכשיו יותר ברובוטיקה.‬ 22 00:02:05,708 --> 00:02:08,291 ‫ניקח את זה.‬ ‫-אתם לא רוצים לנסות?‬ 23 00:02:08,375 --> 00:02:11,791 ‫לא, את בסדר, מותק. אנחנו סומכים עליך.‬ ‫הנה. בבקשה.‬ 24 00:02:11,875 --> 00:02:12,750 ‫חמישים.‬ 25 00:02:13,541 --> 00:02:15,500 ‫במודעה כתוב מאה.‬ 26 00:02:19,750 --> 00:02:23,666 ‫נבדוק מה עוד יש לי. חמישייה, 55.‬ 27 00:02:24,791 --> 00:02:27,458 ‫רק רגע. כמה יש לכם ילדים? תבדקו בכיסים.‬ 28 00:02:27,541 --> 00:02:30,625 ‫חמישים וחמישה. וואו, 57!‬ 29 00:02:30,708 --> 00:02:35,208 ‫חמישים ושבעה. חמישים… קדימה, ילדים.‬ ‫מה יש לכם? תרוקנו את הכיסים.‬ 30 00:02:35,291 --> 00:02:36,166 ‫זה בסדר.‬ 31 00:02:37,000 --> 00:02:40,666 ‫ממש נחמד מצידך, מותק.‬ ‫אל תיגעו בזה, בסדר? זה לא צעצוע.‬ 32 00:02:51,291 --> 00:02:54,833 ‫אז איך מגיעים לחיות במקום כזה?‬ ‫-אתה צריך לשדוד בנק, חבר.‬ 33 00:02:54,916 --> 00:02:56,541 ‫אל תגיד את זה.‬ ‫-מה?‬ 34 00:02:56,625 --> 00:02:59,208 ‫מאחורי כל הון יש פשע.‬ 35 00:02:59,291 --> 00:03:00,708 ‫מה? בחיים לא שמעת את זה?‬ 36 00:03:02,333 --> 00:03:07,666 ‫אמא שלכם הייתה גרה בבית כזה אם היא‬ ‫לא הייתה בורחת מהבית כשהייתה בת טיפש עשרה.‬ 37 00:03:08,583 --> 00:03:09,791 ‫בחייך, מותק.‬ 38 00:03:10,458 --> 00:03:12,250 ‫עשינו עסקה ממש מעולה.‬ 39 00:03:13,666 --> 00:03:16,541 ‫חמישים ושבעה דולר. זה שווה פי שניים.‬ 40 00:03:21,791 --> 00:03:23,125 ‫את בסדר, אמא?‬ 41 00:03:27,750 --> 00:03:30,833 ‫יהיה יותר טוב, פרנקי. אני מבטיח.‬ 42 00:03:32,041 --> 00:03:35,083 ‫יהיה כל כך טוב עד שתשכחי שפעם היה רע.‬ 43 00:03:47,791 --> 00:03:48,958 ‫זהירות על האצבעות!‬ 44 00:03:49,041 --> 00:03:51,958 ‫- ילד בולע יקום -‬ 45 00:03:52,041 --> 00:03:53,958 ‫- פרק 2: ילד עובר קיצוץ -‬ 46 00:04:04,000 --> 00:04:04,833 ‫היי.‬ 47 00:04:05,750 --> 00:04:08,500 ‫זה קקדו מת או חיתול משומש?‬ 48 00:04:09,750 --> 00:04:11,500 ‫אדיר. איך זה הגיע לשם?‬ 49 00:04:11,583 --> 00:04:12,625 ‫לא יודע, חבר.‬ 50 00:04:15,458 --> 00:04:18,625 ‫ותראו את המקום הזה, הא? דארה הדפוקה.‬ 51 00:04:19,416 --> 00:04:22,666 ‫יודעים איך קוראים לזה, ילדים?‬ ‫התמוטטות חברתית.‬ 52 00:04:23,958 --> 00:04:25,875 ‫זה רק היום שמוציאים את הזבל.‬ ‫-כן.‬ 53 00:04:26,708 --> 00:04:27,625 ‫גם זה.‬ 54 00:04:37,125 --> 00:04:41,166 ‫- אטלס תותבות -‬ 55 00:04:49,375 --> 00:04:51,125 ‫היי!‬ ‫-לייל, אח שלי.‬ 56 00:04:51,208 --> 00:04:52,625 ‫אתם מכירים את טדי.‬ 57 00:04:52,708 --> 00:04:56,791 ‫הם קצת צעירים להתחיל לעבוד, לא?‬ ‫-"הצג וספר" לבית הספר שלהם, אתה יודע?‬ 58 00:04:56,875 --> 00:05:00,458 ‫מה תראה להם? את אחת הידיים?‬ ‫"היי, המורה, תראי את זה."‬ 59 00:05:00,541 --> 00:05:02,000 ‫"מה לעזאזל?!"‬ 60 00:05:03,000 --> 00:05:05,208 ‫יש לי אחת בבית שהכלבים שלי לועסים.‬ 61 00:05:05,291 --> 00:05:07,750 ‫אתה צריך לשים על זה קצת רסק עגבניות.‬ 62 00:05:08,333 --> 00:05:12,291 ‫גם אתה עובד כאן בתור מכונאי?‬ ‫-לא. לי יש עבודה רצינית, נהג משאית.‬ 63 00:05:12,375 --> 00:05:13,291 ‫בטח.‬ 64 00:05:13,791 --> 00:05:15,916 ‫מה שלום פרנקי?‬ ‫-כן, היא בסדר.‬ 65 00:05:16,000 --> 00:05:17,875 ‫תביא אותה למסיבה בחודש הבא?‬ 66 00:05:17,958 --> 00:05:20,958 ‫אוכל בחינם, חבר. תוכל גם להביא את הילדים.‬ ‫-היי,‬ 67 00:05:21,041 --> 00:05:24,000 ‫אני רוצה לדבר איתך על משהו. תקשיב, חבר.‬ 68 00:05:29,833 --> 00:05:31,500 ‫על מה הם מדברים?‬ 69 00:05:33,458 --> 00:05:34,708 ‫אז אני מסיע אותך לשם?‬ 70 00:05:34,791 --> 00:05:37,625 ‫זה פשוט. ממש פשוט.‬ ‫-אוקיי. להתראות.‬ 71 00:05:39,750 --> 00:05:41,041 ‫בסדר. בואו.‬ 72 00:05:41,625 --> 00:05:44,000 ‫אתם איטיים כמו צבים, בחיי.‬ 73 00:05:45,708 --> 00:05:46,541 ‫כן!‬ 74 00:05:47,125 --> 00:05:49,250 ‫היי. תסתכלו.‬ 75 00:05:50,125 --> 00:05:52,000 ‫די מרשים, מה? כן?‬ 76 00:05:52,083 --> 00:05:52,916 ‫מעולה.‬ 77 00:05:54,583 --> 00:05:56,000 ‫היי, חבר.‬ ‫-שלום, לייל.‬ 78 00:05:56,083 --> 00:05:57,416 ‫תראו את התחנה שלי.‬ 79 00:05:58,500 --> 00:05:59,458 ‫קדימה, גאס.‬ 80 00:06:02,458 --> 00:06:03,666 ‫מה קרה, חבר?‬ 81 00:06:03,750 --> 00:06:04,916 ‫זה לא משעמם?‬ 82 00:06:05,708 --> 00:06:09,791 ‫לא. מה פתאום, חבר.‬ ‫בכל יום יש דברים שונים לעשות.‬ 83 00:06:10,375 --> 00:06:13,541 ‫יש לך רגליים, יש לך זרועות,‬ ‫כפות רגליים, ברכיים.‬ 84 00:06:14,041 --> 00:06:14,958 ‫זה מעולה.‬ 85 00:06:20,583 --> 00:06:21,625 ‫היי, ילדים.‬ 86 00:06:23,750 --> 00:06:25,208 ‫"אני אבא שלך."‬ 87 00:06:25,291 --> 00:06:26,833 ‫אבל לא האבא האמיתי שלנו.‬ 88 00:06:31,625 --> 00:06:33,166 ‫היי, תפסיקו לעשות שטויות.‬ 89 00:06:33,250 --> 00:06:34,583 ‫שלום, בוס.‬ 90 00:06:34,666 --> 00:06:35,500 ‫לייל.‬ 91 00:06:39,125 --> 00:06:40,416 ‫אז מי יש לנו כאן?‬ 92 00:06:41,291 --> 00:06:44,916 ‫זה איליי וזה גאס. הילדים של האישה שלי.‬ 93 00:06:45,000 --> 00:06:48,541 ‫בנים. זה מר ברוז.‬ ‫הוא הבעלים של כל המפעל הזה.‬ 94 00:06:48,625 --> 00:06:49,791 ‫קדימה, תלחצו ידיים.‬ 95 00:06:55,375 --> 00:06:57,375 ‫יש בך כוח, ילד.‬ 96 00:06:59,833 --> 00:07:01,166 ‫כן? לא?‬ 97 00:07:01,833 --> 00:07:05,750 ‫הוא לא מדבר.‬ ‫הוא לא הוציא מילה מאז שהוא היה בן שמונה.‬ 98 00:07:05,833 --> 00:07:08,083 ‫הוא…?‬ ‫-לא, הכול אצלו בסדר גמור.‬ 99 00:07:08,166 --> 00:07:09,000 ‫חד כתער.‬ 100 00:07:09,083 --> 00:07:11,708 ‫הוא יודע הרבה דברים,‬ ‫הוא פשוט לא אומר את זה.‬ 101 00:07:13,708 --> 00:07:16,500 ‫אז אתה הפטפטן של המשפחה, נכון?‬ 102 00:07:18,916 --> 00:07:20,041 ‫תן לי את הזרוע שלך.‬ 103 00:07:21,541 --> 00:07:22,500 ‫אל תפחד.‬ 104 00:07:27,166 --> 00:07:28,000 ‫אה, כן.‬ 105 00:07:29,916 --> 00:07:31,291 ‫עדיין לא מפותח.‬ 106 00:07:32,500 --> 00:07:34,041 ‫אני מרגיש את זה במח העצם.‬ 107 00:07:34,750 --> 00:07:38,166 ‫העצם קשה, אבל עדיין לא מלאה.‬ 108 00:07:38,916 --> 00:07:41,833 ‫אז אילו דברים מעניינים אחיך יודע?‬ 109 00:07:42,375 --> 00:07:44,333 ‫בעצם, הוא יכול לנבא את העתיד.‬ 110 00:07:44,416 --> 00:07:47,125 ‫הגסיסטראטוס משלנו, הא?‬ 111 00:07:49,791 --> 00:07:50,625 ‫מי?‬ 112 00:07:50,708 --> 00:07:54,125 ‫הוא היה נביא יווני עתיק שכרת את כף רגלו‬ 113 00:07:54,208 --> 00:07:57,166 ‫כי הוא לא רצה להישאר בשבי.‬ 114 00:07:58,166 --> 00:08:01,250 ‫אז תן לי דוגמה לניבוי העתידות של אחיך.‬ 115 00:08:02,666 --> 00:08:07,333 ‫טוב, פעם אחת הוא כתב "פארק טראס",‬ 116 00:08:07,416 --> 00:08:09,208 ‫וזה היה היום שבו אמא ראתה‬ 117 00:08:09,291 --> 00:08:12,416 ‫אישה זקנה יורדת מהמדרכה עם הקניות שלה.‬ 118 00:08:14,750 --> 00:08:16,458 ‫ואז אמא משכה אותה לאחור‬ 119 00:08:16,541 --> 00:08:18,833 ‫ממש לפני שהאוטובוס עמד לדרוס אותה.‬ 120 00:08:19,583 --> 00:08:21,041 ‫בפארק טראס?‬ 121 00:08:21,125 --> 00:08:22,625 ‫לא. בשדרות אוקסלי.‬ 122 00:08:22,708 --> 00:08:25,291 ‫אבל אז אמא לקחה את הגברת הזקנה הביתה.‬ 123 00:08:26,041 --> 00:08:27,125 ‫לפארק טראס.‬ 124 00:08:27,208 --> 00:08:30,416 ‫לא, למעשה היא גרה באיזה רחוב.‬ 125 00:08:30,500 --> 00:08:32,125 ‫אבל זה היה בניין דירות,‬ 126 00:08:32,750 --> 00:08:37,458 ‫עם שלט שעליו היה כתוב: "נא לחנות בטראסה".‬ 127 00:08:39,250 --> 00:08:40,083 ‫מפחיד, מה?‬ 128 00:08:42,291 --> 00:08:45,708 ‫יש לך ילדים מעניינים, לייל.‬ ‫-כן, בוס. תודה, בוס.‬ 129 00:09:04,583 --> 00:09:07,500 ‫אלכס היקר, אלה השבועיים האחרונים של השליש,‬ 130 00:09:07,583 --> 00:09:10,666 ‫ובית הספר מתחיל להרגיש‬ ‫חסר טעם אפילו יותר מבדרך כלל.‬ 131 00:09:12,416 --> 00:09:15,208 ‫אמא מכינה איזו מלאכת יד לחגיגת סוף השנה,‬ 132 00:09:15,291 --> 00:09:18,208 ‫אבל הכישורים האלה לא יהפכו אותנו לעשירים.‬ 133 00:09:21,500 --> 00:09:25,166 ‫נראה לי שגאס יכול להרוויח מלא כסף‬ ‫בתור מג‬‫י‬‫ד עתידות מקצועי,‬ 134 00:09:25,791 --> 00:09:27,750 ‫אבל עד שהוא ישבור את שתיקתו,‬ 135 00:09:27,833 --> 00:09:30,375 ‫אצטרך למצוא מקורות הכנסה אחרים.‬ 136 00:09:30,458 --> 00:09:32,125 ‫- לשתיקה יש הרבה מה לומר -‬ 137 00:09:32,208 --> 00:09:35,875 ‫ביק דאנג היא האדם הכי עשיר שאנחנו מכירים,‬ ‫והיא הציעה לי עבודה.‬ 138 00:09:36,458 --> 00:09:39,083 ‫בכל אופן, לייל קיבל הזמנה‬ ‫לאיזה יובל מאה שנה…‬ 139 00:09:39,166 --> 00:09:40,375 ‫- 35 שנה לאטלס תותבות -‬ 140 00:09:40,458 --> 00:09:44,541 ‫למפעל הגפיים שבו הוא עובד עם‬ ‫שאר הפושעים לשעבר, ואמא ממש מתרגשת מזה.‬ 141 00:09:44,625 --> 00:09:49,208 ‫נראה לי שכולנו נשתדל להיראות מכובדים‬ ‫למרות שאף אחד מאיתנו לא באמת כזה.‬ 142 00:09:49,875 --> 00:09:53,583 ‫איליי היקר, גם כאן היו שבועיים איטיים.‬ 143 00:09:54,083 --> 00:09:58,208 ‫השעשוע היחיד היה כשדחפו את הראש‬ ‫של בילי פדאן לחרא כי הוא דקר את גיגזי.‬ 144 00:09:59,208 --> 00:10:00,375 ‫הפתעה, זונה!‬ 145 00:10:00,875 --> 00:10:03,041 ‫עכשיו הם שמו חישוק על כל דליי החרא‬ 146 00:10:03,125 --> 00:10:05,916 ‫כדי שיהיו קטנים מדי‬ ‫בשביל להכניס לתוכם ראש אדם.‬ 147 00:10:07,458 --> 00:10:10,166 ‫אני רק אומר שצריך להיזהר מקיצורי דרך.‬ 148 00:10:10,250 --> 00:10:12,375 ‫אין דבר כזה כסף קל,‬ 149 00:10:12,458 --> 00:10:16,791 ‫והנקמה בסופו של דבר מכה בכולנו,‬ ‫בדרך כלל כשאנחנו הכי פחות מצפים לה.‬ 150 00:10:17,291 --> 00:10:19,083 ‫לייל, איפה אתה?‬ 151 00:10:20,833 --> 00:10:22,791 ‫זה נראה כיף. אפשר לנסות?‬ 152 00:10:24,250 --> 00:10:27,750 ‫זה יהיה דוכן בחגיגת סוף השנה.‬ ‫רגע, אתה צריך לעמוד מאחורי זה.‬ 153 00:10:33,083 --> 00:10:36,000 ‫הדבקת אותם עם דבק מגע?‬ ‫-אתה צריך ללחוץ חזק יותר.‬ 154 00:10:36,583 --> 00:10:39,333 ‫את אומרת את זה לכל הבחורים, נכון? הא?‬ 155 00:10:40,000 --> 00:10:41,083 ‫בסדר, שימי לב.‬ 156 00:10:43,833 --> 00:10:44,916 ‫פגעתי בו!‬ 157 00:10:46,666 --> 00:10:49,791 ‫אילו פרסים את נותנת?‬ ‫-רק סוכריות על מקל וכאלה.‬ 158 00:10:51,500 --> 00:10:55,083 ‫תוכלי להגיד לבנים‬ ‫שאני מחכה להם בחזית, בבקשה? תודה.‬ 159 00:11:15,916 --> 00:11:17,625 ‫קדימה, חבר. יש לך את המצופים.‬ 160 00:11:20,375 --> 00:11:21,375 ‫שלום.‬ 161 00:11:23,500 --> 00:11:24,958 ‫תקראו מה כתוב בשלט.‬ 162 00:11:26,333 --> 00:11:27,333 ‫מה קורה כאן?‬ 163 00:11:28,208 --> 00:11:31,583 ‫הבריכה סגורה לרגל עבודות תחזוקה.‬ ‫-אתם צוחקים עליי.‬ 164 00:11:31,666 --> 00:11:35,625 ‫מה צריך לתקן בבריכה מחורבנת?‬ ‫זה חור מזוין עם מים.‬ 165 00:11:35,708 --> 00:11:38,583 ‫לא יודע, כימיקלים?‬ ‫מצטער, בנים. תלכו ברגל הביתה.‬ 166 00:11:38,666 --> 00:11:41,291 ‫היינו כבר צריכים להיות בג'מבורי הייטס.‬ ‫זוזו.‬ 167 00:11:41,375 --> 00:11:44,541 ‫רגע. מה יש בג'מבורי הייטס?‬ ‫-זה לא עניינך. תלך עכשיו.‬ 168 00:11:44,625 --> 00:11:47,166 ‫אתה מוכר את הסחורה של ביק דאנג?‬ ‫-היי!‬ 169 00:11:48,083 --> 00:11:49,125 ‫הזהרתי אותך.‬ 170 00:11:49,208 --> 00:11:53,375 ‫שיט, מה? אני יודע, גאס יודע,‬ ‫אני בטוח שגם אמא יודעת.‬ 171 00:11:54,083 --> 00:11:55,916 ‫חוץ מזה, הכפכפים של גאס קרועים.‬ 172 00:11:57,125 --> 00:12:00,250 ‫אוי, תראו מה זה. ממש נוח, מה?‬ 173 00:12:04,041 --> 00:12:05,375 ‫תיכנסו.‬ 174 00:12:05,458 --> 00:12:06,625 ‫היי, עם הילדים?‬ 175 00:12:06,708 --> 00:12:08,708 ‫כן, הם יהיו בסדר. סע.‬ 176 00:12:13,750 --> 00:12:14,583 ‫ממזרים.‬ 177 00:12:15,083 --> 00:12:16,375 ‫אל תיגעו בשום דבר.‬ 178 00:12:41,500 --> 00:12:42,833 ‫אז זה המקום?‬ 179 00:12:49,458 --> 00:12:52,500 ‫אז למה אנחנו מחכים?‬ ‫-אתה מוכן פשוט לסתום, בבקשה?‬ 180 00:12:58,416 --> 00:13:01,458 ‫טוב, שניכם פשוט שבו כאן‬ ‫ותדאגו שלא יראו אתכם, טוב?‬ 181 00:13:01,541 --> 00:13:05,416 ‫טוב, בסדר. אז כשהבחור הזה שם‬ ‫ישאל אותנו מה אנחנו עושים, אני אגיד,‬ 182 00:13:05,500 --> 00:13:08,875 ‫"זה בסדר, אדוני.‬ ‫אבי החורג עושה עסקת סמים."‬ 183 00:13:08,958 --> 00:13:10,375 ‫אתה מתחיל לעצבן אותי.‬ 184 00:13:14,416 --> 00:13:15,666 ‫טוב. בואו.‬ 185 00:13:18,833 --> 00:13:19,833 ‫מה לעזאזל?‬ 186 00:13:19,916 --> 00:13:23,333 ‫הם לא יוציאו מילה.‬ ‫אל תוציא אפילו מילה אחת!‬ 187 00:13:24,083 --> 00:13:25,416 ‫כן.‬ ‫-אני רציני.‬ 188 00:13:53,125 --> 00:13:54,041 ‫זה אתה, אחי?‬ 189 00:13:54,625 --> 00:13:55,458 ‫זה פתוח.‬ 190 00:14:15,291 --> 00:14:16,166 ‫שב, אחי.‬ 191 00:14:20,083 --> 00:14:21,041 ‫לא. שב, אחי.‬ 192 00:14:33,583 --> 00:14:36,000 ‫הנה לך הורה למופת, אחי.‬ 193 00:14:36,083 --> 00:14:40,333 ‫מביא את הילדים למשלוח סמים.‬ ‫אבא השנה, מה, בן דוד?‬ 194 00:14:40,416 --> 00:14:43,000 ‫טוב, הבריכה בתיקון.‬ 195 00:14:43,708 --> 00:14:47,833 ‫מה צריך לתקן בבריכה?‬ ‫-אני יודע. זה מה שאמרתי.‬ 196 00:14:57,166 --> 00:14:58,166 ‫אז על מה הסרט?‬ 197 00:15:01,875 --> 00:15:02,833 ‫לא יודע, ילד.‬ 198 00:15:03,458 --> 00:15:04,583 ‫גנגסטרים וכאלה.‬ 199 00:15:05,166 --> 00:15:09,208 ‫עכשיו הוא מסתובב בהונג קונג,‬ ‫ומחפש איזה מזדיין שכרת לאשתו את הראש.‬ 200 00:15:09,291 --> 00:15:12,666 ‫למה הוא כרת לה את הראש?‬ ‫-כי הוא מזדיין.‬ 201 00:15:13,916 --> 00:15:17,416 ‫כמו החבר שלך, אייבן, מה?‬ ‫זה מה שמזדיינים מרושעים עושים.‬ 202 00:15:20,166 --> 00:15:22,500 ‫אז יש לך משהו בשבילי?‬ ‫-כן.‬ 203 00:15:24,291 --> 00:15:25,666 ‫הבאתי לך כמה בירות.‬ 204 00:15:37,250 --> 00:15:39,875 ‫את רוצה לבדוק את זה.‬ ‫-אתה תבדוק את זה.‬ 205 00:15:39,958 --> 00:15:43,041 ‫קדימה, אלסי!‬ ‫את לא רואה שתכף מתחיל החלק הכי טוב?‬ 206 00:15:54,208 --> 00:15:56,000 ‫רוצים לבחור משקה קל, ילדים?‬ 207 00:16:01,458 --> 00:16:05,416 ‫יש גם עוגיות אייסד וו-וו, ליד הבטטות.‬ 208 00:16:05,500 --> 00:16:06,500 ‫רוצה בירה, אחי?‬ 209 00:16:09,208 --> 00:16:11,250 ‫כן.‬ ‫-תן לי אחת.‬ 210 00:16:34,083 --> 00:16:34,916 ‫מה זה?‬ 211 00:16:38,166 --> 00:16:39,125 ‫זה מֶרֶה.‬ 212 00:16:40,500 --> 00:16:41,916 ‫זו הירושה המשפחתית שלי.‬ 213 00:16:42,541 --> 00:16:45,333 ‫זה היה של סבא רבא-רבא-רבא שלי.‬ 214 00:16:45,416 --> 00:16:46,666 ‫מה זה עושה?‬ 215 00:16:46,750 --> 00:16:48,041 ‫זה נשק קטלני.‬ 216 00:16:48,125 --> 00:16:51,500 ‫אם יודעים איך להניף אותו,‬ ‫הדבר הזה יכול לגרום נזק רציני.‬ 217 00:16:51,583 --> 00:16:55,583 ‫הוא יכול לשבור את הגולגולת של פָּקֶהָא‬ ‫כמו ששוברים כיפה של ביצה.‬ 218 00:16:55,666 --> 00:16:56,791 ‫מה זה פָּקֶהָא?‬ 219 00:16:56,875 --> 00:16:58,250 ‫זה בחור לבן.‬ 220 00:16:58,875 --> 00:16:59,750 ‫כמו לייל.‬ 221 00:17:19,291 --> 00:17:21,541 ‫זה חומר טוב, אני אומרת לכם.‬ 222 00:17:23,291 --> 00:17:25,458 ‫יותר טוב מהחרא הזה של דאסטין ואנג.‬ 223 00:17:27,333 --> 00:17:28,708 ‫מי זה דאסטין ואנג?‬ 224 00:17:28,791 --> 00:17:30,833 ‫אתה שואל הרבה שאלות, נכון?‬ 225 00:17:32,625 --> 00:17:34,875 ‫דאסטין ואנג הוא סוחר בסידני.‬ 226 00:17:35,875 --> 00:17:38,916 ‫אבל הוא מערבב את הסחורה עם מניטול,‬ ‫אז אנחנו לא אוהבים לקנות ממנו.‬ 227 00:17:39,541 --> 00:17:41,416 ‫והבלדרים שלו כל הזמן נהרגים.‬ 228 00:17:42,583 --> 00:17:43,708 ‫מי הורג אותם?‬ 229 00:17:46,583 --> 00:17:48,250 ‫אתה צריך לשאול את לייל.‬ 230 00:17:57,000 --> 00:18:01,541 ‫אתה מתכוון לשתות את זה?‬ ‫או פשוט לבהות בציצים שלי כל אחר הצהריים?‬ 231 00:18:02,875 --> 00:18:03,708 ‫סליחה.‬ 232 00:18:04,958 --> 00:18:08,625 ‫אז קפטן קשקשן,‬ ‫על מה אתה ואלסי דיברתם במטבח?‬ 233 00:18:09,125 --> 00:18:12,083 ‫הייתה לה אלה מאורית גדולה תלויה על הקיר‬ 234 00:18:12,166 --> 00:18:14,125 ‫שהייתה של סבא רבא-רבא שלה,‬ 235 00:18:14,208 --> 00:18:16,541 ‫שהיה כמו ויו ריצ'רדס של לוחמים.‬ 236 00:18:17,083 --> 00:18:21,541 ‫ושהסחורה שלנו טובה בהרבה משל דאסטין ואנג‬ ‫כי הוא מערבב אותה עם מניטול.‬ 237 00:18:23,208 --> 00:18:24,041 ‫בסדר.‬ 238 00:18:24,541 --> 00:18:25,708 ‫מה זה מניטול?‬ 239 00:18:27,083 --> 00:18:28,416 ‫טוב, תשכח מזה, חבר.‬ 240 00:18:54,791 --> 00:18:58,791 ‫היי, אני נוהג במשאית בסוף השבוע הבא,‬ ‫אז מישהו אחר צריך לנסוע איתך.‬ 241 00:19:03,666 --> 00:19:04,958 ‫בסדר.‬ ‫-מצטער.‬ 242 00:19:06,916 --> 00:19:08,125 ‫בבקשה.‬ 243 00:19:08,958 --> 00:19:10,166 ‫זהו זה לבינתיים.‬ 244 00:19:12,166 --> 00:19:13,375 ‫מדהים. תודה.‬ 245 00:19:16,708 --> 00:19:17,541 ‫להתראות.‬ 246 00:19:20,000 --> 00:19:21,250 ‫אני יכול לנסוע איתך.‬ 247 00:19:22,416 --> 00:19:23,250 ‫ממש מצחיק.‬ 248 00:19:24,791 --> 00:19:26,166 ‫דבר אחר שאלסי אמרה‬ 249 00:19:26,250 --> 00:19:29,750 ‫זה שמישהו הורג את הבלדרים של דאסטין ואנג.‬ 250 00:19:29,833 --> 00:19:31,541 ‫זה מה שאייבן קרול עושה?‬ 251 00:19:32,666 --> 00:19:34,958 ‫אין אדם כזה, בסדר?‬ 252 00:19:35,041 --> 00:19:39,291 ‫אייבן קרול הוא שד שהמציאו אותו‬ ‫כדי שכולם יתנהגו כמו שצריך. זה הכול.‬ 253 00:19:39,375 --> 00:19:41,625 ‫טוב, דארן מאמין שהוא קיים, וגם עזרא.‬ 254 00:19:41,708 --> 00:19:42,833 ‫באמת?‬ 255 00:19:42,916 --> 00:19:46,000 ‫בכל מקרה, אתה יכול‬ ‫להיעזר במישהו שישמור עליך.‬ 256 00:19:46,666 --> 00:19:49,333 ‫יודע מה יכול לעזור לי?‬ ‫מישהו שמדבר קצת פחות.‬ 257 00:19:49,416 --> 00:19:51,458 ‫בסדר? כאילו, אלוהים, חבר,‬ 258 00:19:51,541 --> 00:19:54,708 ‫אם רוצה לעזור, תהיה קצת יותר בשקט, בסדר?‬ 259 00:19:55,291 --> 00:19:56,583 ‫הבנת? אל תתערב.‬ 260 00:19:59,416 --> 00:20:03,083 ‫אני לא צריך שמישהו ישמור עליי.‬ ‫אני לא צריך את זה.‬ 261 00:20:03,166 --> 00:20:05,250 ‫מאיפה הוא מקבל את רעיונות האלה?‬ 262 00:20:39,750 --> 00:20:40,625 ‫אמא!‬ 263 00:21:02,083 --> 00:21:05,958 ‫היי. אני לא רוצה‬ ‫שתסתובב יותר עם נאנצ'אקס, ברור?‬ 264 00:21:06,875 --> 00:21:08,583 ‫הוא פסיכי לגמרי.‬ 265 00:21:08,666 --> 00:21:13,125 ‫למה אתה מתכוון? אני לא מסתובב עם דארן.‬ ‫-נראית כמו חבר טוב שלו באותו לילה.‬ 266 00:21:13,208 --> 00:21:16,916 ‫נראית כמו חבר קרוב של אמא שלו.‬ ‫-היי! זה עסקים.‬ 267 00:21:17,000 --> 00:21:19,625 ‫אתם שם! לכו לכיתות שלכם עכשיו!‬ 268 00:21:21,375 --> 00:21:24,083 ‫קדימה, תסתלקו מכאן. תתחפפו, שניכם.‬ 269 00:21:30,208 --> 00:21:31,416 ‫תודה על הטרמפ.‬ 270 00:21:32,583 --> 00:21:33,541 ‫אין בעד מה.‬ 271 00:21:37,333 --> 00:21:38,250 ‫להתראות, גאסי.‬ 272 00:22:11,083 --> 00:22:13,000 ‫- הגסיסטראטוס -‬ 273 00:22:13,083 --> 00:22:15,416 ‫- הנביא המיסטי שנשבה בידי הספרטנים -‬ 274 00:22:15,500 --> 00:22:17,791 ‫- כרת חלק מרגלו כדי להימלט -‬ 275 00:22:18,833 --> 00:22:21,000 ‫אני צריכה לזוז. להתראות, גאס.‬ 276 00:22:32,000 --> 00:22:33,208 ‫אוי, לא.‬ ‫-אלוהים.‬ 277 00:22:33,291 --> 00:22:35,125 ‫מה קרה?‬ ‫-היא בסדר?‬ 278 00:22:36,500 --> 00:22:38,083 ‫שלי, את בסדר?‬ 279 00:22:42,375 --> 00:22:45,125 ‫פשוט תשבי ותחזירי לעצמך את הנשימה.‬ 280 00:22:48,166 --> 00:22:49,166 ‫פשוט תנשמי.‬ 281 00:22:52,125 --> 00:22:53,083 ‫תודה.‬ 282 00:22:53,166 --> 00:22:54,166 ‫הבא בתור.‬ 283 00:22:57,083 --> 00:22:59,125 ‫אמא? מה את עושה פה?‬ 284 00:22:59,833 --> 00:23:02,666 ‫אמא של שלי הופמן לקחה אותה לרופא,‬ ‫אז התנדבתי.‬ 285 00:23:02,750 --> 00:23:04,791 ‫למה לא סיפרת לי?‬ ‫-אתה בן 13.‬ 286 00:23:04,875 --> 00:23:08,291 ‫איליי, אני לא צריכה לבקש ממך רשות‬ ‫לעבוד במזנון בית הספר.‬ 287 00:23:08,375 --> 00:23:10,208 ‫אלוהים, אמא!‬ ‫-אז מה אתה רוצה?‬ 288 00:23:10,916 --> 00:23:13,625 ‫אפשר שלושה למינגטונים?‬ ‫-זו לא ארוחת צהריים.‬ 289 00:23:14,208 --> 00:23:17,708 ‫אמא!‬ ‫-בסדר. שלושה למינגטונים.‬ 290 00:23:23,833 --> 00:23:24,791 ‫יום נעים.‬ 291 00:23:26,750 --> 00:23:27,583 ‫תודה.‬ 292 00:23:29,375 --> 00:23:30,208 ‫ילדים, מה?‬ 293 00:23:32,125 --> 00:23:33,458 ‫אז לייל עסוק?‬ 294 00:23:34,000 --> 00:23:36,375 ‫כן, הוא עדיין עובד במפעל.‬ 295 00:23:38,083 --> 00:23:39,083 ‫הוא…‬ 296 00:23:39,166 --> 00:23:41,250 ‫הוא יכול לסדר לנו קצת קוקאין, נכון?‬ 297 00:23:41,916 --> 00:23:42,750 ‫לא.‬ 298 00:23:44,208 --> 00:23:45,666 ‫לייל לא עושה את זה יותר.‬ 299 00:23:46,500 --> 00:23:48,166 ‫סליחה, שמעתי שהוא…‬ 300 00:23:48,250 --> 00:23:50,291 ‫מה שמעת?‬ ‫-סליחה.‬ 301 00:23:51,958 --> 00:23:53,958 ‫שמעתי שיש לך דוכן בחגיגת סוף השנה.‬ 302 00:23:56,333 --> 00:23:58,416 ‫רק ממלאת את חלקי למען הקהילה.‬ 303 00:24:02,458 --> 00:24:03,458 ‫הבא בתור.‬ 304 00:24:09,083 --> 00:24:12,291 ‫לייל לימד אותו לחבוט ככה?‬ ‫יכולה להיות לו קריירה בזה.‬ 305 00:24:14,375 --> 00:24:16,416 ‫אתה חושב שגאס אי פעם ידבר שוב?‬ 306 00:24:17,791 --> 00:24:19,291 ‫אני לא רואה סיבה שלא.‬ 307 00:24:21,333 --> 00:24:23,583 ‫אתה חושב שהוא באמת יכול לנבא את העתיד?‬ 308 00:24:26,333 --> 00:24:29,541 ‫אתה יודע, אם הייתי יכול לנבא את העתיד,‬ 309 00:24:29,625 --> 00:24:31,416 ‫לא הייתי מדבר על זה.‬ 310 00:24:32,375 --> 00:24:33,208 ‫למה?‬ 311 00:24:33,708 --> 00:24:35,458 ‫אחרת אנשים לא יניחו לך, נכון?‬ 312 00:24:35,541 --> 00:24:39,166 ‫מה תגיד להם? לפעמים דברים רעים‬ ‫צריכים לקרות כדי שיקרו דברים טובים.‬ 313 00:24:39,916 --> 00:24:40,916 ‫כמו מה?‬ 314 00:24:41,000 --> 00:24:44,666 ‫אם אמא שלך לא הייתה בורחת מהבית,‬ ‫היא לא הייתה פוגשת את רוברט.‬ 315 00:24:44,750 --> 00:24:47,166 ‫אם רוברט לא היה שיכור,‬ ‫היא לא הייתה פוגשת את לייל.‬ 316 00:24:47,250 --> 00:24:51,250 ‫זה הרבה דברים רעים בשביל דבר אחד טוב.‬ ‫-שני דברים טובים.‬ 317 00:24:52,333 --> 00:24:54,208 ‫ככה יצא לי להכיר אתכם, פרחחים.‬ 318 00:24:56,375 --> 00:24:57,541 ‫מה שאני אומר זה‬ 319 00:24:57,625 --> 00:25:01,000 ‫שכאב ועונג, הם… רק חלק מלהיות אנושי.‬ 320 00:25:01,958 --> 00:25:05,541 ‫ככה אתה יודע שנולדת.‬ ‫אם זה לא כואב, אלה לא חיים האמיתיים.‬ 321 00:25:10,708 --> 00:25:12,958 ‫טדי לא הצטרף אליך כבר שבועיים.‬ 322 00:25:13,041 --> 00:25:13,875 ‫אלוהים, חבר.‬ 323 00:25:14,458 --> 00:25:18,250 ‫נראה לי שאתה רוצה שאני אצטרף‬ ‫כי אני רואה דברים שאתה לא רואה.‬ 324 00:25:18,333 --> 00:25:20,708 ‫פשוט תישאר במכונית הפעם, בסדר, חבר?‬ 325 00:25:20,791 --> 00:25:23,500 ‫הבחורים האלה מסוכנים. אני רציני.‬ 326 00:25:43,458 --> 00:25:44,791 ‫אין צורך לספור.‬ 327 00:25:46,208 --> 00:25:47,125 ‫הכול שם.‬ 328 00:25:49,291 --> 00:25:52,166 ‫עכשיו תבטיח לי שזה החומר הטוב.‬ 329 00:25:52,916 --> 00:25:54,541 ‫זה תמיד החומר הטוב, חבר.‬ 330 00:25:57,000 --> 00:25:59,125 ‫כי בפעם הקודמת הוא היה קצת מוזר.‬ 331 00:26:03,208 --> 00:26:04,666 ‫אולי אתם מתרגלים לזה.‬ 332 00:26:04,750 --> 00:26:08,750 ‫ואולי אתה מנסה לזיין אותנו!‬ ‫-אלוהים. תירגעו, בסדר.‬ 333 00:26:12,208 --> 00:26:14,208 ‫לייל, מה קורה?‬ 334 00:26:14,291 --> 00:26:15,541 ‫מי אתה, לעזאזל?‬ 335 00:26:16,708 --> 00:26:19,041 ‫חשבתי שאמרתי לך להישאר במכונית, חבר.‬ 336 00:26:23,291 --> 00:26:26,000 ‫על מה אתה מסתכל?‬ ‫-הוא לא מסתכל על כלום.‬ 337 00:26:28,750 --> 00:26:31,250 ‫טוב, למען האמת, רק רציתי לדעת‬ 338 00:26:31,333 --> 00:26:33,791 ‫אם נעשית קירח לפני שהפכת לסקינהד,‬ 339 00:26:33,875 --> 00:26:35,541 ‫או אם זה קרה אחר כך.‬ 340 00:26:46,000 --> 00:26:48,375 ‫בשביל מה הבאת את הילד שלך, מה?‬ 341 00:26:50,916 --> 00:26:52,125 ‫פשוט תתחפף.‬ 342 00:27:26,666 --> 00:27:27,500 ‫אחד.‬ 343 00:27:40,750 --> 00:27:42,500 ‫- דגם: שמלת רובי‬ ‫מחיר: 126.95 דולר -‬ 344 00:27:50,041 --> 00:27:51,208 ‫- חניה פרטית -‬ 345 00:27:56,916 --> 00:27:58,083 ‫היי, גבירותיי.‬ 346 00:27:58,958 --> 00:27:59,916 ‫- מד -‬ 347 00:28:03,375 --> 00:28:04,416 ‫להתראות, גבירותיי.‬ 348 00:28:07,708 --> 00:28:09,041 ‫- טירוף המוטנטים -‬ 349 00:28:09,125 --> 00:28:10,833 ‫- העמידו את הכוח שלכם למבחן -‬ 350 00:28:13,166 --> 00:28:15,875 ‫- פופסטיק פנדמוניום -‬ 351 00:28:17,375 --> 00:28:18,541 ‫סלים כאן.‬ 352 00:28:20,500 --> 00:28:22,625 ‫תראה. זאת שלי.‬ 353 00:28:29,791 --> 00:28:32,291 ‫שלי, מה שלומך?‬ 354 00:28:32,375 --> 00:28:34,541 ‫היי!‬ ‫-שמעתי שהיית בבית חולים.‬ 355 00:28:36,708 --> 00:28:40,291 ‫בשביל מה הקביים?‬ ‫-מסתבר שמשהו לא בסדר בשרירי הרגליים שלי.‬ 356 00:28:41,208 --> 00:28:43,500 ‫שיט. מה הטיפול?‬ 357 00:28:43,583 --> 00:28:45,666 ‫לא יודעת, צריכים לעשות בדיקות קודם.‬ 358 00:28:46,166 --> 00:28:49,583 ‫תזדרזו. המשחק מתחיל בקרוב.‬ ‫-רוצה להיכנס ולצפות במשחק?‬ 359 00:28:50,166 --> 00:28:53,166 ‫לא, כדאי שאחזור הביתה‬ ‫ואעודד את אמא שלי. נתראה.‬ 360 00:28:58,833 --> 00:29:00,375 ‫טוב, להתראות.‬ ‫-להתראות.‬ 361 00:29:01,000 --> 00:29:03,916 ‫איליי, אתה יכול לזרוק‬ ‫את שאריות העוף לפח, בבקשה?‬ 362 00:29:25,458 --> 00:29:27,000 ‫- יאמי יאם‬ ‫סיב אינסטנט -‬ 363 00:29:30,958 --> 00:29:31,958 ‫- בטעם לימון -‬ 364 00:29:32,041 --> 00:29:35,333 ‫- חומר פעיל: מניטול -‬ 365 00:29:40,000 --> 00:29:42,166 ‫איליי, זה מתחיל.‬ 366 00:29:51,000 --> 00:29:53,458 ‫תגיד ללייל שהוא יפספס את ההתחלה.‬ ‫-בסדר.‬ 367 00:29:55,291 --> 00:29:56,833 ‫אל תציצי.‬ ‫-אני לא.‬ 368 00:29:58,666 --> 00:30:01,666 ‫בסדר. מה זה?‬ ‫-תפקחי עיניים.‬ 369 00:30:01,750 --> 00:30:02,916 ‫קדימה.‬ 370 00:30:08,333 --> 00:30:09,250 ‫לא.‬ 371 00:30:09,916 --> 00:30:13,291 ‫בטוח שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו?‬ ‫-שווה כל אגורה, מותק.‬ 372 00:30:13,375 --> 00:30:16,125 ‫תודה.‬ 373 00:30:17,291 --> 00:30:18,250 ‫אני אוהבת אותך.‬ 374 00:30:21,666 --> 00:30:23,000 ‫המשחק מתחיל.‬ 375 00:30:28,166 --> 00:30:30,750 ‫שלום וברוכים הבאים‬ ‫לצופים בכל רחבי אוסטרליה‬ 376 00:30:30,833 --> 00:30:32,583 ‫לגמר המוקדמות לשנת 1985‬ 377 00:30:32,666 --> 00:30:35,625 ‫בין קנברה בולדוגס ופרמטה אילס.‬ 378 00:30:36,125 --> 00:30:38,791 ‫אני יכול לשאול אותך משהו?‬ ‫-כבר שאלת.‬ 379 00:30:40,583 --> 00:30:43,333 ‫נניח שהיית עושה משהו‬ ‫שאתה עלול להיתפס בגללו,‬ 380 00:30:43,416 --> 00:30:45,875 ‫ואם תיתפס, אתה תהיה בצרות רציניות.‬ 381 00:30:45,958 --> 00:30:49,666 ‫אבל האנשים היחידים שאתה גונב מהם כסף,‬ ‫הם נבלים בכל מקרה,‬ 382 00:30:49,750 --> 00:30:50,708 ‫היית עושה את זה?‬ 383 00:30:51,375 --> 00:30:55,083 ‫זה קשור אליך או שאתה שואל בשביל חבר?‬ ‫-שואל בשביל חבר.‬ 384 00:30:55,875 --> 00:30:59,125 ‫הייתי אומר לחבר שלך‬ ‫שמישהו תמיד צריך לשלם את המחיר.‬ 385 00:30:59,208 --> 00:31:02,208 ‫אולי זה יצליח לך לזמן מה, אבל בטווח הארוך,‬ 386 00:31:02,291 --> 00:31:06,041 ‫זה יחזור ויתנקם בך.‬ ‫ואם לא בך, אז במישהו שאתה אוהב.‬ 387 00:31:06,541 --> 00:31:08,166 ‫ככה העולם עובד.‬ 388 00:31:09,833 --> 00:31:11,583 ‫תראה כמה אמא שלך מאושרת.‬ 389 00:31:15,416 --> 00:31:17,416 ‫למה שתרצה שמישהו יסכן את זה?‬ 390 00:31:21,500 --> 00:31:22,625 ‫בסדר, בחורים.‬ 391 00:31:23,375 --> 00:31:25,041 ‫בבקשה.‬ ‫-יופי.‬ 392 00:31:25,791 --> 00:31:27,125 ‫בבקשה, חבר.‬ 393 00:31:27,208 --> 00:31:28,083 ‫תודה, חבר.‬ 394 00:31:28,166 --> 00:31:31,875 ‫על המגרש, ובלי ספק בכל רחבי המדינה,‬ ‫לעמוד לקראת שירת ההמנון…‬ 395 00:31:31,958 --> 00:31:33,083 ‫תעשה מקום, חבר.‬ 396 00:31:36,625 --> 00:31:40,458 ‫תוכל להגיד ללייל מה שאמרת לי עכשיו?‬ ‫-היי, לא עכשיו, חבר, בחייך.‬ 397 00:31:40,541 --> 00:31:43,208 ‫מנגנים עכשיו את ההמנון.‬ ‫המדינה הכי טובה בעולם.‬ 398 00:31:46,750 --> 00:31:47,583 ‫"אוסטרלים…‬ 399 00:31:47,666 --> 00:31:52,291 ‫"אוסטרלים כולנו, הבה ונגיל,‬ 400 00:31:52,375 --> 00:31:57,666 ‫"שכן הננו צעירים וחופשיים"‬ 401 00:31:57,750 --> 00:31:58,708 ‫אנחנו… מה זה?‬ 402 00:31:58,791 --> 00:32:03,583 ‫"לנו אדמה זהובה ועושר לעמול עבורו‬ 403 00:32:03,666 --> 00:32:09,083 ‫"ביתנו מוקף ים"‬ 404 00:32:09,166 --> 00:32:11,833 ‫כמה כנפי עוף? אנחנו צריכים פי שניים מזה.‬ 405 00:32:11,916 --> 00:32:14,041 ‫אלו הצדפות?‬ 406 00:32:14,125 --> 00:32:15,625 ‫למה הן עדיין לא מבושלות?‬ 407 00:32:15,708 --> 00:32:18,166 ‫קחי את הפרחים לבר.‬ 408 00:32:18,958 --> 00:32:21,041 ‫איפה מפות השולחן?‬ 409 00:32:21,125 --> 00:32:22,833 ‫תזדרזי! את איטית כמו צב.‬ 410 00:32:23,458 --> 00:32:25,166 ‫מהר, האורחים יגיעו בקרוב.‬ 411 00:32:26,375 --> 00:32:29,125 ‫קדימה, ילדים, תזדרזו. אני לא רוצה לאחר.‬ 412 00:32:29,625 --> 00:32:30,500 ‫איך אני נראית?‬ 413 00:32:40,833 --> 00:32:41,958 ‫כמו אלילה מחורבנת.‬ 414 00:32:43,708 --> 00:32:44,625 ‫תסתובבי.‬ 415 00:32:47,583 --> 00:32:48,458 ‫וואו.‬ 416 00:32:51,666 --> 00:32:52,833 ‫אני אקרא לילדים.‬ 417 00:32:52,916 --> 00:32:53,750 ‫בסדר.‬ 418 00:32:55,583 --> 00:32:56,416 ‫אני…‬ 419 00:32:57,083 --> 00:32:58,583 ‫אחמם את המנוע של הדאטסון.‬ 420 00:33:03,125 --> 00:33:04,250 ‫רוצה עזרה?‬ 421 00:33:05,708 --> 00:33:06,541 ‫בוא.‬ 422 00:33:12,000 --> 00:33:15,500 ‫אני וגאס יכולים להישאר בבית ולצפות בסרט?‬ ‫-יהיה כיף.‬ 423 00:33:15,583 --> 00:33:18,291 ‫זה יהיה רק חבורת זקנים שנואמים נאומים.‬ 424 00:33:18,375 --> 00:33:21,958 ‫אולי תכיר מישהו‬ ‫שכדאי להכיר כמו טייטוס ברוז.‬ 425 00:33:22,041 --> 00:33:23,500 ‫הכרנו אותו. הוא מפחיד.‬ 426 00:33:24,083 --> 00:33:26,166 ‫נכון שרק מלאו לך 13, אבל זו לא חובה‬ 427 00:33:26,250 --> 00:33:29,500 ‫לעשות פרצופים ביחס לכל דבר.‬ ‫זה לא העניין של להיות מתבגר.‬ 428 00:33:29,583 --> 00:33:30,416 ‫- זה כן -‬ 429 00:33:30,500 --> 00:33:34,041 ‫לייל עובד במפעל הזה כבר שלוש שנים.‬ ‫הוא עובד מוערך.‬ 430 00:33:34,125 --> 00:33:37,541 ‫אמא, אם הם היו מעריכים אותו,‬ ‫הם היו נותנים לו קידום או…‬ 431 00:33:37,625 --> 00:33:39,166 ‫תפסיק עם זה, איליי.‬ 432 00:33:39,875 --> 00:33:41,708 ‫אנחנו הולכים, אתה בא.‬ 433 00:33:41,791 --> 00:33:45,625 ‫ואתה תתנהג כאילו שאתה נהנה.‬ ‫-את רק מנסה להציג אותנו כמכובדים.‬ 434 00:33:45,708 --> 00:33:49,458 ‫מכובד זו הסיבה שלייל לובש‬ ‫את הסרבל שלו כל יום והולך לעבודה,‬ 435 00:33:49,541 --> 00:33:51,416 ‫גם כשלא מתחשק לו.‬ 436 00:33:51,500 --> 00:33:54,041 ‫מכובד זו הסיבה שהוא מתקן את רשתות הזבובים,‬ 437 00:33:54,125 --> 00:33:55,500 ‫ומכסח את הדשא,‬ 438 00:33:55,583 --> 00:33:58,083 ‫וחוסך כסף כדי להוציא אותנו מכאן.‬ 439 00:33:58,166 --> 00:34:01,250 ‫מכובד זו הסיבה שיש לך אוכל ונייר טואלט,‬ 440 00:34:01,333 --> 00:34:03,541 ‫ושהיום שלך לא תמיד מחורבן.‬ 441 00:34:04,708 --> 00:34:08,541 ‫אז אל תזלזל בלהיות מכובד, טוב?‬ ‫יש הרבה סיבות טובות להיות מכובד.‬ 442 00:34:23,375 --> 00:34:26,500 ‫רואה, עכשיו אתה נראה מהודר.‬ ‫-היי, בסדר.‬ 443 00:34:27,500 --> 00:34:30,000 ‫אתה מוכן פשוט להיות נורמלי, בבקשה?‬ 444 00:35:01,458 --> 00:35:02,291 ‫היי, דארן.‬ 445 00:35:02,875 --> 00:35:05,750 ‫טינק? איך לעזאזל אתה השגת הזמנה?‬ 446 00:35:06,750 --> 00:35:08,791 ‫אני לא יודע. לייל עובד שם.‬ 447 00:35:10,166 --> 00:35:14,083 ‫אז מה קורה בעסקי ההפצה?‬ ‫-די טוב, נראה לי.‬ 448 00:35:14,166 --> 00:35:16,750 ‫אני יוצא איתו למשלוחים לפעמים.‬ 449 00:35:16,833 --> 00:35:17,708 ‫ומה אתה עושה?‬ 450 00:35:18,666 --> 00:35:21,625 ‫משגיח. מוודא שאף אחד לא מנצל שום הזדמנות.‬ 451 00:35:22,500 --> 00:35:24,583 ‫טינק? בתפקיד הבריון?‬ 452 00:35:28,208 --> 00:35:31,916 ‫גבירותיי ורבותיי, אנא תפסו את מקומותיכם.‬ 453 00:35:32,833 --> 00:35:34,250 ‫ארוחת הערב מוגשת.‬ 454 00:35:40,875 --> 00:35:41,791 ‫הנה.‬ 455 00:35:43,166 --> 00:35:46,375 ‫אז מי יושב בשולחן שלך?‬ ‫-נציג הפרלמנט המקומי של אוקסלי.‬ 456 00:35:47,083 --> 00:35:49,000 ‫וזה הבלש טים קוטון.‬ 457 00:35:49,083 --> 00:35:52,458 ‫כי טייטוס עוזר לאסירים בשיקום, נכון?‬ 458 00:35:53,333 --> 00:35:57,750 ‫לא, זה בגלל שחצי מהשוטרים כאן‬ ‫יוצאים לחופשת חג מולד על חשבון אמא שלי.‬ 459 00:36:14,833 --> 00:36:15,791 ‫זה אייבן קרול.‬ 460 00:36:17,083 --> 00:36:19,166 ‫לייל אמר שאין אדם כזה.‬ 461 00:36:19,250 --> 00:36:21,333 ‫לייל בטח היה רוצה שלא יהיה אדם כזה.‬ 462 00:36:27,208 --> 00:36:28,875 ‫מה קרה לפנים שלו?‬ 463 00:36:29,958 --> 00:36:34,375 ‫טוב, מספרים שאחיו של אחד הקורבנות שלו‬ 464 00:36:34,458 --> 00:36:36,208 ‫ירה בו ברובה ציד.‬ 465 00:36:43,375 --> 00:36:45,750 ‫"אטלס תותבות" בנו לו תותבת לפנים.‬ 466 00:36:50,375 --> 00:36:52,958 ‫אז מה קרה לבחור שירה לו בפרצוף?‬ 467 00:36:53,541 --> 00:36:55,166 ‫לקח לו זמן למצוא את הברנש,‬ 468 00:36:55,250 --> 00:36:59,041 ‫אבל לבסוף הוא איתר אותו במחנה כריתת עצים‬ ‫באיזה חור נידח בטסמניה.‬ 469 00:37:17,875 --> 00:37:20,708 ‫איליי! אתה נראה מהודר, חבר.‬ 470 00:37:21,541 --> 00:37:23,875 ‫היי, באיזה שולחן יושבים ההורים שלך?‬ 471 00:37:26,916 --> 00:37:28,166 ‫אתה מרגיש טוב, גאסי?‬ 472 00:37:31,041 --> 00:37:32,833 ‫זה טדי. אתה מכיר אותו?‬ 473 00:37:33,708 --> 00:37:35,166 ‫אמא שלי מוצאת חן בעיני.‬ 474 00:37:37,000 --> 00:37:40,208 ‫אמא שלך מוצאת חן בעיני כולם, טינק.‬ ‫הייתי עושה לה טובה.‬ 475 00:37:42,208 --> 00:37:45,208 ‫גבירותיי ורבותיי,‬ 476 00:37:45,291 --> 00:37:51,125 ‫אנא העניקו קבלת פנים חמה‬ ‫למארח שלכם הערב, מר טייטוס ברוז.‬ 477 00:38:02,250 --> 00:38:03,125 ‫תודה.‬ 478 00:38:04,416 --> 00:38:06,166 ‫כפי שחלקכם יודעים,‬ 479 00:38:07,416 --> 00:38:10,166 ‫שלוש הנשים החשובות בחיי‬ 480 00:38:11,833 --> 00:38:12,958 ‫הן אמא שלי,‬ 481 00:38:14,250 --> 00:38:15,333 ‫הבת שלי,‬ 482 00:38:16,500 --> 00:38:17,916 ‫ואשתי האהובה.‬ 483 00:38:18,791 --> 00:38:20,750 ‫למרבה הצער, כולן כבר מתו.‬ 484 00:38:23,708 --> 00:38:28,125 ‫בתי האנה הייתה משוש חיי.‬ 485 00:38:30,291 --> 00:38:35,125 ‫למרות כל האתגרים שאיתם היא התמודדה‬ ‫בגלל מצבה הנדיר והמוגבל,‬ 486 00:38:36,208 --> 00:38:38,875 ‫מהרגע שהחזקתי אותה בזרועותיי,‬ 487 00:38:39,958 --> 00:38:43,666 ‫ידעתי מה מטרתי בעולם הזה.‬ 488 00:38:47,083 --> 00:38:48,541 ‫להעניק ניידות.‬ 489 00:38:50,666 --> 00:38:52,416 ‫לאפשר עצמאות.‬ 490 00:38:54,208 --> 00:38:58,500 ‫לתת כבוד לבתי‬ 491 00:38:58,583 --> 00:39:01,791 ‫ולכל אלה שדומים לה בעולם.‬ 492 00:39:03,333 --> 00:39:06,083 ‫אבל יש לנו עוד דרך ארוכה, ידידיי.‬ 493 00:39:07,083 --> 00:39:10,583 ‫אני מקווה ומאמין‬ 494 00:39:10,666 --> 00:39:14,000 ‫שזרועות ורגליים מתפקדות באופן מלא‬ 495 00:39:15,375 --> 00:39:19,000 ‫יהיו ניתנות להחלפה כמו חלקי רכב.‬ 496 00:39:20,208 --> 00:39:21,208 ‫עד אז,‬ 497 00:39:21,916 --> 00:39:25,333 ‫אני מבטיח לכם שהמשימה הקדושה שלנו‬ 498 00:39:26,541 --> 00:39:31,625 ‫להשיב ניידות מלאה לכל מי שחפץ בכך‬ 499 00:39:32,416 --> 00:39:33,750 ‫וראוי לכך…‬ 500 00:39:38,208 --> 00:39:39,541 ‫היא רק בתחילת דרכה.‬ 501 00:39:46,583 --> 00:39:48,125 ‫ערב טוב לכולכם.‬ 502 00:41:12,416 --> 00:41:14,125 ‫היי, אפשר לקבל בלון?‬ 503 00:41:14,208 --> 00:41:16,916 ‫ממש קרוב. אתה יכול לעשות זאת.‬ 504 00:41:18,666 --> 00:41:21,250 ‫יש! פגעתי.‬ 505 00:41:21,333 --> 00:41:25,125 ‫כן, פגעת, בנאדם. מזל טוב.‬ 506 00:41:25,791 --> 00:41:27,166 ‫תודה.‬ ‫-כל הכבוד.‬ 507 00:41:28,750 --> 00:41:31,041 ‫"טירוף המוטנטים." נסו את כוחכם.‬ 508 00:41:32,958 --> 00:41:37,083 ‫תוכלי לשים את כל הכסף במעטפה, פרנסס,‬ ‫ולוודא שהוא מדויק?‬ 509 00:41:37,875 --> 00:41:38,833 ‫כמובן.‬ 510 00:41:40,458 --> 00:41:44,416 ‫פופסטיק פנדמוניום! בחרו מקל וזכו בפרס!‬ 511 00:41:46,333 --> 00:41:47,208 ‫מישהו מעוניין?‬ 512 00:41:47,291 --> 00:41:49,958 ‫זה דוכן די עלוב. התנדבת לזה?‬ 513 00:41:50,041 --> 00:41:53,208 ‫אמא הכריחה אותנו.‬ ‫בזמן האחרון היא מקדישה את עצמה לקהילה.‬ 514 00:41:55,416 --> 00:41:58,791 ‫אני מחבבת את אמא שלך.‬ ‫תמיד קינאתי במשפחה שלך.‬ 515 00:41:58,875 --> 00:42:01,083 ‫קינאת בנו? למה?‬ 516 00:42:02,500 --> 00:42:03,500 ‫כי אוהבים אתכם.‬ 517 00:42:04,875 --> 00:42:06,250 ‫לא אוהבים את כולם?‬ 518 00:42:06,333 --> 00:42:10,666 ‫זאת אומרת, אני מרגישה שאוהבים אותי,‬ ‫אבל עכשיו אני רק מעציבה את אמא שלי.‬ 519 00:42:12,166 --> 00:42:14,416 ‫יש לך יותר מזל ממה שאתה חושב, בל.‬ 520 00:42:42,791 --> 00:42:45,083 ‫כן. קדימה, חבר!‬ 521 00:42:48,791 --> 00:42:50,333 ‫פופסטיק פנדמוניום!‬ 522 00:42:50,416 --> 00:42:51,833 ‫טירוף המוטנטים!‬ 523 00:42:52,791 --> 00:42:54,416 ‫פופסטיק פנדמוניום!‬ 524 00:42:54,500 --> 00:42:56,291 ‫לא, לא, לא. טירוף המוטנטים!‬ 525 00:42:56,375 --> 00:42:59,416 ‫הרבה פופסטיקס והרבה פנדמוניום.‬ 526 00:42:59,500 --> 00:43:00,791 ‫לא. טירוף המוטנטים.‬ 527 00:43:00,875 --> 00:43:03,666 ‫טירוף המוטנטים, אין באמת מוטנטים.‬ ‫אני רק אומר.‬ 528 00:43:03,750 --> 00:43:08,000 ‫כאן הפרסים טובים יותר.‬ ‫כאן הפרסים הרבה יותר טובים.‬ 529 00:43:08,750 --> 00:43:11,958 ‫אנחנו רוצים אוכל!‬ 530 00:43:12,041 --> 00:43:14,708 ‫היי!‬ 531 00:43:15,291 --> 00:43:17,250 ‫תראו את זה, מה? היי?‬ 532 00:43:20,500 --> 00:43:22,333 ‫לכבוד מה זכיתי בזה?‬ ‫-סתם.‬ 533 00:43:24,625 --> 00:43:26,041 ‫ממש נהניתי היום.‬ 534 00:43:26,833 --> 00:43:31,458 ‫זה הרגיש ממש בריא.‬ ‫יודעים למה אני מתכוונת? כולנו ביחד כמשפחה.‬ 535 00:43:31,541 --> 00:43:34,666 ‫אני יודע בדיוק למה את מתכוונת, מותק.‬ ‫רק חכו.‬ 536 00:43:34,750 --> 00:43:38,208 ‫בקרוב מאוד, הכול יהיה ורוד אפילו יותר,‬ ‫אני מבטיח.‬ 537 00:43:39,583 --> 00:43:40,541 ‫אולי.‬ 538 00:43:42,750 --> 00:43:44,583 ‫לא הייתי נכנס לשם עכשיו.‬ ‫-בחייך.‬ 539 00:43:44,666 --> 00:43:47,083 ‫ספגטי בולונז, אלוף קטן!‬ 540 00:43:47,166 --> 00:43:49,458 ‫אחי, יכולת לפחות לסגור את הדלת.‬ 541 00:43:49,541 --> 00:43:50,958 ‫עדיף לאוורר. תסמוך עליי.‬ 542 00:43:53,333 --> 00:43:56,625 ‫אני אפתח.‬ ‫-הזמנתם את שלי או מישהו?‬ 543 00:43:56,708 --> 00:43:58,625 ‫הוי, שלי!‬ 544 00:44:00,416 --> 00:44:01,708 ‫סליחה על ההפרעה.‬ 545 00:44:05,000 --> 00:44:07,666 ‫מי אתה?‬ ‫-חבר של לייל.‬ 546 00:44:13,458 --> 00:44:14,500 ‫אתה. החוצה.‬ 547 00:44:17,125 --> 00:44:18,250 ‫קדימה, תתחפף!‬ 548 00:44:18,333 --> 00:44:19,333 ‫בסדר.‬ 549 00:44:21,708 --> 00:44:22,583 ‫את, שבי.‬ 550 00:44:24,125 --> 00:44:26,083 ‫אל תזוזו. זה לא ייקח הרבה זמן.‬ 551 00:44:28,000 --> 00:44:31,083 ‫אני רק צריך לשאול את לייל‬ ‫על העסק הצדדי הקטן שלו.‬ 552 00:44:32,708 --> 00:44:34,500 ‫עסק צדדי? על מה הוא מדבר?‬ 553 00:44:34,583 --> 00:44:36,666 ‫אני לא יודע על מה הוא מדבר…‬ ‫-תשתוק!‬ 554 00:44:38,958 --> 00:44:41,750 ‫רוצה לספר לנו איפה החבאת את היתר, לייל?‬ 555 00:44:54,041 --> 00:44:55,000 ‫היי!‬ 556 00:44:55,083 --> 00:44:57,458 ‫בחייך, אין צורך בחרא הזה.‬ 557 00:44:57,541 --> 00:44:59,208 ‫איפה החבאת את היתר, לייל?‬ 558 00:44:59,708 --> 00:45:00,625 ‫זה בסדר.‬ 559 00:45:01,458 --> 00:45:02,625 ‫הכול בסדר.‬ 560 00:45:04,916 --> 00:45:07,083 ‫בסדר.‬ ‫-אז?‬ 561 00:45:09,333 --> 00:45:10,333 ‫גאסי.‬ 562 00:45:15,916 --> 00:45:18,750 ‫מה אתה עושה? מה הוא אומר לו?‬ 563 00:45:18,833 --> 00:45:21,000 ‫תפסיק עם החרא הזה. תענה לי, לייל.‬ 564 00:45:25,000 --> 00:45:27,666 ‫פאק! תפסיק.‬ 565 00:45:35,791 --> 00:45:36,625 ‫איליי.‬ 566 00:45:47,166 --> 00:45:48,500 ‫אני מצטער, פרנקי.‬ 567 00:45:48,583 --> 00:45:51,416 ‫לא, לייל.‬ 568 00:45:51,500 --> 00:45:53,166 ‫לעזאזל עם זה. קחו אותו מכאן.‬ 569 00:45:54,500 --> 00:45:56,666 ‫לייל! לא!‬ 570 00:45:57,416 --> 00:46:00,583 ‫מצטער, מותק.‬ ‫רק רציתי שלכולנו יהיה יותר טוב.‬ 571 00:46:00,666 --> 00:46:01,791 ‫לייל!‬ 572 00:46:01,875 --> 00:46:03,250 ‫הם לא יודעים כלום!‬ 573 00:46:04,833 --> 00:46:10,458 ‫אמא!‬ 574 00:46:11,875 --> 00:46:13,875 ‫שב!‬ ‫-אמא!‬ 575 00:46:13,958 --> 00:46:15,458 ‫תסתום את הפה, ילד.‬ 576 00:46:16,833 --> 00:46:17,666 ‫תנשום.‬ 577 00:46:19,416 --> 00:46:20,458 ‫תנשום.‬ 578 00:46:22,666 --> 00:46:26,250 ‫אין לי הרבה זמן. וזו ההזדמנות האחרונה שלך‬ 579 00:46:26,333 --> 00:46:29,625 ‫למנוע ממשהו מאוד לא נעים לקרות.‬ 580 00:46:37,416 --> 00:46:40,125 ‫מה לייל אמר לך?‬ ‫-הוא לא מדבר!‬ 581 00:46:41,708 --> 00:46:43,541 ‫כולם מדברים בסופו של דבר.‬ 582 00:46:46,125 --> 00:46:47,875 ‫מה הוא אמר, טמבל?‬ 583 00:46:47,958 --> 00:46:50,125 ‫איפה לייל החביא את היתר?‬ 584 00:46:51,666 --> 00:46:53,250 ‫תכתוב את זה באוויר בשבילי.‬ 585 00:46:54,791 --> 00:46:56,541 ‫תכתוב מה שלייל אמר,‬ 586 00:46:57,166 --> 00:46:59,791 ‫ואני לא אכרות לאחיך הקטן את האצבע.‬ 587 00:46:59,875 --> 00:47:02,583 ‫לא! הוא לא יודע כלום.‬ 588 00:47:02,666 --> 00:47:05,000 ‫אתה ילד טוב. תכתוב לו את זה.‬ 589 00:47:07,833 --> 00:47:10,875 ‫תגיד לו. תאמר את זה כבר, גאס.‬ 590 00:47:10,958 --> 00:47:11,916 ‫הוא לא…‬ 591 00:47:18,166 --> 00:47:19,041 ‫הוא אמר…‬ 592 00:47:25,791 --> 00:47:27,000 ‫"לא משנה מה יקרה…‬ 593 00:47:29,625 --> 00:47:31,250 ‫"אני אוהב את שניכם מאוד."‬ 594 00:47:38,250 --> 00:47:40,041 ‫כן, בסדר. ומה עוד?‬ 595 00:47:40,583 --> 00:47:45,083 ‫השאר היה בערך,‬ ‫"תגיד לשק החרא הזה שילך להזדיין".‬ 596 00:47:46,083 --> 00:47:47,083 ‫וכאלה.‬ 597 00:47:50,875 --> 00:47:51,958 ‫זה קורע מצחוק.‬ 598 00:48:11,583 --> 00:48:13,583 ‫- מבוסס על הספר מאת טרנט דלטון -‬ 599 00:50:19,583 --> 00:50:21,500 ‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬