1
00:00:12,458 --> 00:00:13,291
‫מכתב.‬

2
00:00:21,208 --> 00:00:22,333
‫אלכס היקר,‬

3
00:00:22,416 --> 00:00:24,541
‫שים לב לשינוי הזמני בכתובתי,‬

4
00:00:24,625 --> 00:00:26,250
‫זה הבית של אבא שלי, רוברט.‬

5
00:00:26,333 --> 00:00:29,041
‫גאס ואני כאן כי אמא בכלא.‬

6
00:00:30,166 --> 00:00:34,583
‫גאס חזר לצייר,‬
‫בין השאר, גם כדי לכסות את החורים בקיר,‬

7
00:00:34,666 --> 00:00:36,500
‫אבל הציורים שלו די מוזרים.‬

8
00:00:36,583 --> 00:00:39,000
‫אתמול הוא צייר אותי עם שיער אדום‬

9
00:00:39,083 --> 00:00:42,041
‫יוצא מחנות "העוף האדום הגדול" ברחוב בארט.‬

10
00:00:42,125 --> 00:00:44,625
‫הוא קרא לציור הזה "עדיף אדום מאשר מת".‬

11
00:00:45,750 --> 00:00:48,666
‫עכשיו הוא מצייר את הסיפור‬
‫על איך שאמא פגשה את אבא.‬

12
00:00:48,750 --> 00:00:52,250
‫היא אף פעם לא סיפרה לנו‬
‫מה גרם לה לעזוב את הבית ולברוח ככה.‬

13
00:00:52,333 --> 00:00:53,458
‫- קיירנס‬
‫2,500 ק"מ -‬

14
00:00:53,541 --> 00:00:56,291
‫אבל מסיבה כלשהי היא נסעה בטרמפים צפונה.‬

15
00:00:56,875 --> 00:01:00,625
‫בפאתי טאונסוויל,‬
‫איזה פסיכופת הכריח אותה לעלות למשאית שלו,‬

16
00:01:00,708 --> 00:01:03,541
‫וירד מהכביש לתוך שדות קני הסוכר.‬

17
00:01:05,166 --> 00:01:07,666
‫הם נתקלו בעבודות בכביש, והוא נאלץ להאט.‬

18
00:01:08,166 --> 00:01:09,875
‫שלא תעזי להוציא מילה.‬

19
00:01:11,000 --> 00:01:11,958
‫לעזאזל!‬

20
00:01:13,791 --> 00:01:16,541
‫ואז אמא שלי פשוט צללה אל האספלט.‬

21
00:01:17,833 --> 00:01:18,833
‫פאק!‬

22
00:01:26,875 --> 00:01:28,166
‫היי, לאט!‬

23
00:01:29,958 --> 00:01:32,500
‫את בסדר, מותק.‬
‫את בידיים בטוחות. הכול בסדר.‬

24
00:01:33,625 --> 00:01:34,458
‫אלוהים.‬

25
00:01:36,000 --> 00:01:36,875
‫תודה.‬

26
00:01:42,583 --> 00:01:46,416
‫אמא בהתה בעיניו הכחולות והעמוקות‬
‫של האיש שהציל אותה זה עתה.‬

27
00:01:47,125 --> 00:01:49,041
‫והבחור הזה היה רוברט בל…‬

28
00:01:49,125 --> 00:01:50,083
‫שלום.‬

29
00:01:50,166 --> 00:01:51,041
‫אבי.‬

30
00:01:52,166 --> 00:01:55,125
‫- ילד בולע יקום -‬

31
00:01:55,208 --> 00:02:00,083
‫- פרק 4: ילד מאבד אבא -‬

32
00:02:13,875 --> 00:02:17,416
‫- פריצות מפורסמות מבתי כלא אוסטרליים -‬

33
00:02:41,625 --> 00:02:42,458
‫לעזאזל.‬

34
00:02:46,000 --> 00:02:46,875
‫שלום.‬

35
00:03:43,916 --> 00:03:44,750
‫אוי, כן.‬

36
00:03:50,916 --> 00:03:51,875
‫פאק.‬

37
00:03:51,958 --> 00:03:53,500
‫פאק!‬

38
00:03:55,041 --> 00:03:55,875
‫הצילו!‬

39
00:04:01,125 --> 00:04:02,333
‫הצילו!‬

40
00:04:02,416 --> 00:04:03,666
‫אבא, מה…‬
‫-שיט!‬

41
00:04:11,416 --> 00:04:13,416
‫למה עשית את זה?‬

42
00:04:13,500 --> 00:04:16,666
‫המכנסיים המזוינים שלך עלו באש.‬
‫-הורדתי אותם, אידיוט.‬

43
00:04:18,625 --> 00:04:20,333
‫הכול בסדר, רוברט?‬

44
00:04:23,125 --> 00:04:24,833
‫אוקיי, חברים, ההצגה נגמרה.‬

45
00:04:25,458 --> 00:04:26,875
‫אוקיי.‬
‫-תודה.‬

46
00:04:28,833 --> 00:04:30,541
‫בוא נלך.‬
‫-איפה המשקפיים שלי?‬

47
00:04:32,750 --> 00:04:34,541
‫איליי, איפה המשקפיים שלי, חבר?‬

48
00:04:38,708 --> 00:04:40,625
‫מסריח כאן מטרפנטין.‬

49
00:04:43,708 --> 00:04:44,666
‫מה קרה?‬

50
00:04:46,375 --> 00:04:49,666
‫רק רציתי לשתות משהו.‬
‫-אולי כדאי שתלך לפאב בפעם הבאה.‬

51
00:04:49,750 --> 00:04:54,416
‫אולי כדאי שתפסיקו לבזבז‬
‫את קצבת הילדים שלי על צבעים וכאלה.‬

52
00:04:54,500 --> 00:04:58,333
‫אולי כדאי שתיקח אותנו לבקר את אמא שלנו.‬
‫-זה נקרא אגורפוביה, איליי.‬

53
00:04:58,416 --> 00:05:02,166
‫אגורפוביה. "פחד ממקומות ציבוריים‬
‫שיש בהם אנשים רבים",‬

54
00:05:02,250 --> 00:05:04,208
‫כפי שמוגדר במילון אוקספורד.‬

55
00:05:04,291 --> 00:05:06,583
‫תבקשו שמישהו אחר ייקח אתכם.‬
‫-מי למשל?‬

56
00:05:06,666 --> 00:05:11,666
‫לא יודע. החבר הוותיק שלכם, סלים האלידיי.‬
‫-סלים לא מוכן להתקרב לשם. כבר ביקשנו ממנו.‬

57
00:05:11,750 --> 00:05:14,500
‫אל תענו. זה מהמועצה לשלום הילד.‬

58
00:05:14,583 --> 00:05:18,333
‫ואתם צריכים לחזור לבית הספר‬
‫לפני שייקחו אתכם לבית אומנה.‬

59
00:05:18,416 --> 00:05:20,791
‫ואל תסתכל עליי ככה, איליי בל!‬

60
00:05:20,875 --> 00:05:24,208
‫זו לא אשמתי שאביך החורג נטרף על ידי כריש.‬

61
00:05:30,083 --> 00:05:31,875
‫אני מצטער.‬

62
00:05:32,958 --> 00:05:36,250
‫בסדר, תראו,‬
‫אני אאסוף את דמי האבטלה שלי אחר הצהריים,‬

63
00:05:36,333 --> 00:05:40,291
‫ואתם תוכלו להביא לנו‬
‫עוף וצ'יפס לארוחת ערב, טוב?‬

64
00:05:41,208 --> 00:05:44,125
‫ארוחת ערב משפחתית. כן?‬

65
00:05:45,666 --> 00:05:48,583
‫עוף, צ'יפס. מחר יהיה יותר טוב.‬

66
00:05:53,416 --> 00:05:54,333
‫סליחה, חבר.‬

67
00:06:14,333 --> 00:06:17,250
‫- מחלקת הבריאות והרווחה של קווינסלנד -‬

68
00:06:37,166 --> 00:06:38,541
‫- מר האלידיי היקר, -‬

69
00:06:38,625 --> 00:06:40,666
‫- הנך מתבקש להגיע בדחיפות -‬

70
00:06:40,750 --> 00:06:44,541
‫- לבית החולים רויאל בריסביין‬
‫לביצוע ביופסיה של בלוטות הלימפה. -‬

71
00:07:13,916 --> 00:07:14,750
‫טינקר בל.‬

72
00:07:16,833 --> 00:07:19,458
‫זה נכון שאחיך כרת לך את האצבע בגרזן?‬

73
00:07:19,541 --> 00:07:20,666
‫זאת הייתה תאונה.‬

74
00:07:23,291 --> 00:07:24,708
‫רוצה שנתנקם בו?‬

75
00:07:25,333 --> 00:07:28,458
‫אתה חייב לעמוד על שלך, חבר,‬
‫אחרת לא תדע איפה זה ייגמר.‬

76
00:07:29,333 --> 00:07:31,166
‫בפעם הבאה הוא יחתוך לך את הזין.‬

77
00:07:32,041 --> 00:07:35,333
‫אנחנו מקימים כנופיה. רוצה להצטרף?‬
‫-חשבתי שאתם בכנופיה של דארן.‬

78
00:07:35,416 --> 00:07:37,875
‫דארן הפסיק ללמוד‬
‫כדי לעזור בעסק של אמא שלו.‬

79
00:07:38,416 --> 00:07:40,416
‫מה? הוא עוזר לביק לנהל את המסעדה?‬

80
00:07:40,500 --> 00:07:42,000
‫העסק האחר שלה, בולבולון.‬

81
00:07:43,333 --> 00:07:44,916
‫אני לא יודע על זה כלום.‬

82
00:07:45,750 --> 00:07:48,833
‫בטח שאתה לא.‬
‫שמעתי שאמא שלך קיבלה ארבע שנים על סחר.‬

83
00:07:48,916 --> 00:07:52,083
‫איך היא מסתדרת בבוגו רוד?‬
‫או שאולי לא היית שם עדיין?‬

84
00:07:52,583 --> 00:07:55,416
‫שמעתי שכולן שם לסביות‬
‫או שהן מזדיינות עם הסוהרים.‬

85
00:07:57,375 --> 00:08:00,583
‫אם אתה הולך לבקר אותה, אולי כדאי שתתגנדר.‬

86
00:08:01,083 --> 00:08:02,833
‫תחפוף טוב את השיער, היי.‬

87
00:08:05,583 --> 00:08:07,666
‫תפסתי אותו! שמישהו יעזור לי.‬
‫-לא!‬

88
00:08:09,833 --> 00:08:11,791
‫תפתחו את הזרועות שלו.‬
‫-תירגע, חבר.‬

89
00:08:11,875 --> 00:08:13,958
‫נו, בחייך. לך תזדיין, בובי.‬

90
00:08:15,583 --> 00:08:17,791
‫בחייכם, חבר'ה!‬
‫-איך זה מרגיש?‬

91
00:08:17,875 --> 00:08:21,000
‫תמרח טוב על כל השיער.‬
‫תזין את השורשים, כן, ככה.‬

92
00:08:22,291 --> 00:08:23,875
‫יפה.‬
‫-תרדו ממני!‬

93
00:08:24,583 --> 00:08:25,750
‫איך זה מרגיש?‬

94
00:08:30,625 --> 00:08:31,875
‫הבאת את הווידאו?‬

95
00:08:35,916 --> 00:08:36,875
‫היי, איליי.‬

96
00:08:47,583 --> 00:08:48,458
‫מה קרה?‬

97
00:08:50,875 --> 00:08:54,916
‫זה רק רוטב עגבניות.‬
‫בובי לינט והחברים שלו תפסו אותי.‬

98
00:08:59,541 --> 00:09:01,208
‫רוצה שאני אחטיף להם?‬
‫-לא.‬

99
00:09:01,291 --> 00:09:03,875
‫אני צריך ללמוד להילחם במלחמות שלי בעצמי.‬

100
00:09:04,458 --> 00:09:06,208
‫עדיף אדום מאשר מת, נכון?‬

101
00:09:17,791 --> 00:09:18,708
‫זה ישתפר.‬

102
00:09:19,833 --> 00:09:20,666
‫מה ישתפר?‬

103
00:09:20,750 --> 00:09:21,833
‫החיים האלה.‬

104
00:09:22,750 --> 00:09:25,250
‫יהיה כל כך טוב עד שתשכח שפעם היה רע.‬

105
00:09:29,958 --> 00:09:30,791
‫בטח.‬

106
00:09:31,958 --> 00:09:33,625
‫איך זה יקרה?‬

107
00:09:35,250 --> 00:09:36,166
‫זה פשוט יקרה.‬

108
00:09:37,083 --> 00:09:38,458
‫כבר הייתי כאן פעם.‬

109
00:09:40,541 --> 00:09:42,708
‫על מה אתה מקשקש, גאס?‬

110
00:09:42,791 --> 00:09:44,916
‫אנחנו חיים את אותם חיים שוב ושוב.‬

111
00:09:45,416 --> 00:09:49,250
‫ברגע שאתה מת, אתה חוזר ועושה את הכול שוב,‬
‫אותו דבר אבל אחרת.‬

112
00:09:50,583 --> 00:09:52,250
‫לסלים הייתה תיאוריה אחרת.‬

113
00:09:52,750 --> 00:09:53,833
‫זו לא תיאוריה.‬

114
00:09:54,958 --> 00:09:57,000
‫אתה ואני כבר מתנו פעם אחת, זוכר?‬

115
00:09:57,083 --> 00:09:58,208
‫וחזרנו.‬

116
00:10:05,250 --> 00:10:08,416
‫בכל פעם,‬
‫אני מנסה לדמיין את הטעויות שעשינו,‬

117
00:10:08,500 --> 00:10:10,041
‫כדי לדעת איך לתקן אותן.‬

118
00:10:11,583 --> 00:10:14,250
‫זה חוזר אליי בשברי תמונות אקראיות,‬

119
00:10:14,333 --> 00:10:16,833
‫אבל ככה העתיד מדבר אלינו.‬

120
00:10:23,166 --> 00:10:25,166
‫אתה זוכר את הקול בטלפון האדום?‬

121
00:10:25,250 --> 00:10:26,291
‫כן.‬

122
00:10:26,375 --> 00:10:28,333
‫זוכר שחשבת שאתה מזהה אותו?‬

123
00:10:29,500 --> 00:10:30,875
‫אני חושב שזה הייתי אני.‬

124
00:10:33,666 --> 00:10:35,791
‫מדבר אליך מהעתיד.‬

125
00:10:43,625 --> 00:10:44,458
‫תראה.‬

126
00:10:45,208 --> 00:10:47,750
‫גאס, אני אוהב שאנחנו מדברים עכשיו, אבל…‬

127
00:10:49,500 --> 00:10:52,041
‫בבקשה, אל תהפוך לי לפסיכי.‬

128
00:10:53,583 --> 00:10:55,250
‫החיים קשים מספיק גם ככה.‬

129
00:11:35,666 --> 00:11:36,625
‫הצילו!‬

130
00:12:05,916 --> 00:12:07,875
‫היי. היי, סוהרת!‬

131
00:12:11,833 --> 00:12:15,000
‫פרנקי, תפסיקי עם כל ההפרעות האלה.‬
‫מה זה הפעם?‬

132
00:12:15,083 --> 00:12:17,708
‫אני עדיין מחכה ליצור קשר עם הילדים שלי.‬

133
00:12:17,791 --> 00:12:22,166
‫יש טלפון. יש לך מספר טלפון?‬
‫-כן, של האקס שלי והוא לא עונה.‬

134
00:12:22,250 --> 00:12:24,916
‫אז תכתבי להם.‬
‫-כן, ניסיתי. לא ענו לי.‬

135
00:12:25,000 --> 00:12:26,958
‫אז אולי תכתבי להם שוב.‬

136
00:12:28,166 --> 00:12:29,458
‫אני יודעת מה קורה פה.‬

137
00:12:30,458 --> 00:12:32,833
‫תגידי לי. מה קורה?‬

138
00:12:32,916 --> 00:12:36,250
‫טים קוטון המזוין לא רוצה‬
‫שאדבר עם המשפחה שלי.‬

139
00:12:37,000 --> 00:12:39,875
‫אין לי מושג על מה את מדברת.‬
‫-תשאלי את הבלש קוטון.‬

140
00:12:40,375 --> 00:12:44,458
‫אני רק רוצה לדבר עם המשפחה שלי,‬
‫כמו כולן כאן.‬

141
00:12:44,541 --> 00:12:46,666
‫תוכלי להגיד לו את זה? בבקשה.‬

142
00:12:47,208 --> 00:12:50,833
‫פרנקי, מותק, אנחנו רק מנסים‬
‫להגיש לכולן פה ארוחת צהריים.‬

143
00:12:51,333 --> 00:12:54,416
‫תשלחי הודעות למפקדי הכלא דרך תיבת התלונות.‬

144
00:13:32,333 --> 00:13:33,250
‫רוצה לטעום?‬

145
00:13:34,791 --> 00:13:35,625
‫לא.‬

146
00:13:36,666 --> 00:13:37,833
‫לא, תודה.‬

147
00:13:38,583 --> 00:13:39,833
‫אני צריכה זמן לחשוב.‬

148
00:13:41,416 --> 00:13:42,583
‫את צודקת לגמרי.‬

149
00:13:43,750 --> 00:13:45,583
‫זה המקום לעשות זאת.‬

150
00:14:06,250 --> 00:14:08,875
‫- סלים האלידיי‬
‫הסיפורים על בריחותיו הנועזות נכונים -‬

151
00:14:08,958 --> 00:14:11,750
‫- ה"הודיני מבוגו רוד"‬
‫ביצע עשרה ניסיונות בריחה. -‬

152
00:14:11,833 --> 00:14:13,375
‫- שניים מהם הצליחו. -‬

153
00:14:13,458 --> 00:14:14,833
‫- "הקפיצה של האלידיי" איך? -‬

154
00:14:17,041 --> 00:14:18,250
‫שיט.‬

155
00:14:19,541 --> 00:14:22,208
‫הנה, תראו את זה. תסתכלו, חברים.‬

156
00:14:22,291 --> 00:14:24,916
‫אתם צריכים לחזור ללימודים, צ'יק-צ'אק.‬

157
00:14:25,458 --> 00:14:27,166
‫- דחוף‬
‫היעדרות מלימודים -‬

158
00:14:27,750 --> 00:14:29,625
‫נלך כשתיקח אותנו לבקר את אמא.‬

159
00:14:29,708 --> 00:14:32,750
‫טוב, בסדר. ייקחו אתכם מכאן,‬

160
00:14:32,833 --> 00:14:34,541
‫תלכו לבית אומנה,‬

161
00:14:34,625 --> 00:14:38,916
‫ואז תוכלו לגדול להיות פושעים‬
‫כמו החבר הוותיק שלכם סלים האלידיי.‬

162
00:14:39,708 --> 00:14:41,458
‫היא תחשוב ששכחנו ממנה!‬

163
00:14:41,541 --> 00:14:44,458
‫תראה, אני לא מתנהג כמו שמוק בשביל הצחוקים.‬

164
00:14:44,541 --> 00:14:46,458
‫אני מנסה לדאוג לכם.‬

165
00:14:47,583 --> 00:14:48,708
‫אל תענו.‬

166
00:15:06,291 --> 00:15:07,125
‫- ? בל ג'יי-בי -‬

167
00:15:07,208 --> 00:15:09,208
‫זה לייל אורליק.‬

168
00:15:09,833 --> 00:15:13,000
‫סוחר סמים בדרג בינוני מדארה‬
‫שעל פי הדיווחים נמלט.‬

169
00:15:13,666 --> 00:15:17,083
‫כולנו יודעים שייבוא הרואין‬
‫נמצא בשליטת כנופיות מווייטנאם.‬

170
00:15:17,166 --> 00:15:19,583
‫- נמצאה גופה במים‬
‫יד אדם נמצאה בפח אשפה -‬

171
00:15:19,666 --> 00:15:22,750
‫חיתוך גפיים כנקמה הוא סימן ההיכר שלהם.‬

172
00:15:23,333 --> 00:15:26,583
‫אז את אומרת שמר אורליק‬
‫הוא לא קורבן לתקיפת כריש?‬

173
00:15:28,000 --> 00:15:31,958
‫"קטיעה משוננת דרך מפרק הברך,‬
‫הגורם אינו ידוע."‬

174
00:15:34,166 --> 00:15:36,333
‫- פרנקי -‬

175
00:15:36,416 --> 00:15:38,250
‫וגילינו מי זאת פרנקי?‬

176
00:15:39,208 --> 00:15:42,041
‫פרנקי בל, חברתו לחיים של לייל אורליק,‬

177
00:15:42,125 --> 00:15:45,333
‫נעצרה לפני זמן מה בגין סחר והחזקה.‬

178
00:15:45,416 --> 00:15:49,000
‫יש לה שני בנים, בני 13 ו-15,‬
‫שרשומים בבית הספר גרינוויו.‬

179
00:15:49,083 --> 00:15:51,958
‫הצעיר מביניהם, איליי,‬
‫הגיע לכאן לפני כמה ימים‬

180
00:15:52,041 --> 00:15:55,000
‫עם יד פצועה, ואמר שיש לזה קשר לאנשים רעים.‬

181
00:15:55,875 --> 00:15:57,875
‫איזה מין אנשים רעים?‬
‫-אין לי מושג.‬

182
00:15:58,458 --> 00:16:02,833
‫הוא ברח כשהמשטרה הגיעה.‬
‫טייטוס בדיוק הגיע לפגישה הנהלה,‬

183
00:16:02,916 --> 00:16:06,333
‫וריימונד לירי ניסה‬
‫לפרוץ את דלת הכניסה בחבטות ראש.‬

184
00:16:07,208 --> 00:16:11,500
‫בית החולים תיעד‬
‫את הפציעה בידו של איליי כאלימות במשפחה.‬

185
00:16:12,291 --> 00:16:15,750
‫הוא אמר שאחיו עשה את זה עם גרזן.‬
‫-הנער בן ה-15?‬

186
00:16:19,083 --> 00:16:22,041
‫איבדתי את ההכרה‬
‫כשאחי חבט בי במגרפה כשהייתי בן 15.‬

187
00:16:22,125 --> 00:16:24,083
‫ניסינו לשחזר את "אל סיד".‬

188
00:16:24,166 --> 00:16:27,541
‫בית הספר לא נותן לי את כתובתם,‬
‫ולא בטוח שהם יודעים אותה.‬

189
00:16:27,625 --> 00:16:30,625
‫תדברי עם חבר שלך, טים קוטון.‬
‫אולי הוא ייתן לנו מידע.‬

190
00:16:30,708 --> 00:16:31,625
‫הוא לא חבר שלי.‬

191
00:16:31,708 --> 00:16:34,833
‫לא, אבל את מוצאת חן בעיניו,‬
‫שזה הדבר הבא הכי טוב.‬

192
00:16:35,333 --> 00:16:36,666
‫בחייך, אל תזעיפי פנים.‬

193
00:16:37,291 --> 00:16:38,791
‫תשתמשי בכישורים שלך!‬

194
00:16:39,416 --> 00:16:43,333
‫תשיגי את הסיפור‬
‫ותיקחי את החרא הזה מהשולחן שלי.‬

195
00:17:08,791 --> 00:17:10,916
‫היי… טים.‬

196
00:17:11,583 --> 00:17:13,125
‫קייטלין? שלום.‬

197
00:17:13,750 --> 00:17:17,708
‫את מנסה להשיג כאן עבודה?‬
‫-אני לא בטוחה שיש לי את הכישורים.‬

198
00:17:18,375 --> 00:17:21,208
‫בחייך, זה רק נחש. כמה קשה זה יכול להיות?‬

199
00:17:24,791 --> 00:17:25,958
‫מה את שותה?‬

200
00:17:26,958 --> 00:17:27,791
‫רק מים.‬

201
00:17:28,416 --> 00:17:31,875
‫את צריכה לקנות קוקטייל כדי לשבת שם.‬
‫-היא איתי, בוני.‬

202
00:17:32,916 --> 00:17:34,541
‫לכי מכאן. אני אוהב אותך.‬

203
00:17:37,958 --> 00:17:40,041
‫אז?‬
‫-מלחמות סמים אסייתיות.‬

204
00:17:40,125 --> 00:17:44,458
‫עברתי על כמה רציחות נקמה ישנות‬
‫בחמש השנים האחרונות.‬

205
00:17:44,541 --> 00:17:47,333
‫בעיקר בלדרי סמים, רובם לא מפוענחים.‬

206
00:17:47,416 --> 00:17:49,875
‫קשה לפצח את הפשעים הבין-מדינתיים האלה.‬

207
00:17:49,958 --> 00:17:53,791
‫שוטרי ניו סאות' ויילס, מפוקפקים לגמרי.‬
‫-בניגוד לשוטרי קווינסלנד?‬

208
00:17:54,375 --> 00:17:57,750
‫אני מקווה שאת לא שופטת‬
‫את הסטנדרטים המוסריים הגבוהים שלנו.‬

209
00:18:03,750 --> 00:18:05,916
‫אז, לייל אורליק?‬

210
00:18:06,000 --> 00:18:08,916
‫מי, הבחור מתקיפת הכריש? מה איתו?‬

211
00:18:09,000 --> 00:18:12,000
‫הילד שלו, איליי בל, הופיע במשרדי המערכת,‬

212
00:18:12,500 --> 00:18:13,541
‫עם אצבע חסרה.‬

213
00:18:13,625 --> 00:18:15,291
‫הוא אמר שיש לו סיפור לספר.‬

214
00:18:16,458 --> 00:18:17,291
‫באמת?‬

215
00:18:18,666 --> 00:18:20,875
‫טוב, לא דיברתי איתו עדיין.‬
‫-אל תדברי.‬

216
00:18:22,083 --> 00:18:24,333
‫החקירות שלנו בעיצומן.‬

217
00:18:25,666 --> 00:18:29,750
‫אני יכול לומר לך, שלא לציטוט,‬
‫שדאסטין ואנג בהחלט נמצא על הרדאר שלנו.‬

218
00:18:29,833 --> 00:18:32,000
‫מנהיג כנופיית BTK מסידני?‬

219
00:18:32,875 --> 00:18:35,791
‫אז אתה חושב‬
‫שלייל אורליק כנראה נרצח על רקע סמים.‬

220
00:18:35,875 --> 00:18:39,375
‫תקשיבי, כל מה שאני אומר לך‬
‫אסור בהחלט לפרסום, זה ברור לך?‬

221
00:18:39,458 --> 00:18:43,083
‫מה? עד מתי?‬
‫-עד שנמצא משהו שנוכל להציג בבית המשפט.‬

222
00:18:43,166 --> 00:18:45,250
‫אל תתערבי בעניין הזה. אני רציני.‬

223
00:18:45,333 --> 00:18:48,125
‫וכמה זמן זה ייקח?‬
‫-חודשים.‬

224
00:18:48,708 --> 00:18:50,250
‫שנים.‬
‫-אז הסיפור שלי אבוד.‬

225
00:18:50,333 --> 00:18:51,208
‫מצטער, קייטי.‬

226
00:18:51,291 --> 00:18:55,708
‫אני מבטיח לך‬
‫שתהיי הראשונה לדעת כשנתקרב להרשעה.‬

227
00:18:56,208 --> 00:18:58,166
‫עד אז, מאוד יעזור לנו‬

228
00:18:58,791 --> 00:19:02,416
‫אם תיתני לסיפור הזה לחמוק מעיני השוער.‬
‫אם את מכירה את הביטוי.‬

229
00:19:02,500 --> 00:19:07,208
‫בטח. מבקשים ממני לעשות את זה הרבה.‬
‫אחת הסיבות שאני שונאת קריקט.‬

230
00:19:30,250 --> 00:19:31,125
‫שלום?‬

231
00:19:35,250 --> 00:19:36,750
‫אתה מצפה למישהו?‬

232
00:19:39,000 --> 00:19:40,875
‫שלום?‬
‫-אני בא.‬

233
00:19:52,166 --> 00:19:53,416
‫שלום, מיס בירקבק.‬

234
00:19:53,500 --> 00:19:55,458
‫שלום, איליי, אבא שלך בבית?‬

235
00:19:57,708 --> 00:19:59,541
‫הוא עובד במשמרות לילה.‬

236
00:19:59,625 --> 00:20:03,750
‫אז הוא פשוט ישן עכשיו.‬
‫-תעיר אותו בשבילנו, טוב?‬

237
00:20:05,625 --> 00:20:06,500
‫בסדר.‬

238
00:20:12,166 --> 00:20:14,375
‫אבא.‬
‫-מה? תתחפף.‬

239
00:20:15,833 --> 00:20:19,666
‫זה פופי בירקבק עם שוטרת.‬
‫יש לה אזיקים על החגורה והיא…‬

240
00:20:19,750 --> 00:20:21,583
‫מי זאת פופי בירקבק, לעזאזל?‬

241
00:20:21,666 --> 00:20:23,500
‫היא הפסיכולוגית של בית הספר.‬

242
00:20:27,291 --> 00:20:28,750
‫תפתח את הווילון, בסדר?‬

243
00:20:33,916 --> 00:20:35,000
‫איליי.‬

244
00:20:35,583 --> 00:20:38,708
‫תגיד לי, אתה מחבב אותה?‬
‫-היא בסדר.‬

245
00:20:38,791 --> 00:20:42,041
‫זאת אומרת, היא די חטטנית. ומעצבנת.‬
‫אבל, כן, היא בסדר.‬

246
00:20:42,125 --> 00:20:44,583
‫טוב, תגיד לה שאני תכף מגיע, אוקיי?‬

247
00:20:44,666 --> 00:20:45,708
‫אוקיי.‬
‫-אוקיי.‬

248
00:20:47,791 --> 00:20:48,958
‫הוא תכף בא.‬

249
00:20:49,500 --> 00:20:50,333
‫אוקיי.‬

250
00:20:51,916 --> 00:20:53,416
‫אני כאן.‬

251
00:20:57,583 --> 00:20:58,458
‫גאס.‬

252
00:20:58,541 --> 00:21:00,291
‫בוא הנה.‬

253
00:21:00,375 --> 00:21:04,916
‫בוא הנה. תעשה סדר בבלגן כאן, טוב?‬
‫יש לנו אורחים.‬

254
00:21:05,583 --> 00:21:07,916
‫תסדר את הבלגן כאן, בסדר? תודה.‬

255
00:21:12,583 --> 00:21:13,500
‫אוקיי.‬

256
00:21:20,875 --> 00:21:23,041
‫שלום, אני רוברט בל.‬

257
00:21:23,125 --> 00:21:25,333
‫פופי בירקבק, יועצת בית הספר.‬

258
00:21:25,416 --> 00:21:27,083
‫איליי סיפר לי‬

259
00:21:27,166 --> 00:21:31,125
‫על כל הייעוץ הנפלא שנתת להם.‬

260
00:21:31,833 --> 00:21:33,541
‫אנחנו עושים כמיטב יכולתנו.‬

261
00:21:35,000 --> 00:21:38,583
‫להכיר את הילד הפנימי זה הדבר החשוב ביותר‬
‫שבית ספר יכול להציע.‬

262
00:21:38,666 --> 00:21:40,250
‫נכון.‬

263
00:21:40,333 --> 00:21:43,000
‫ללמד את המוח מבלי ללמד את הלב‬

264
00:21:43,083 --> 00:21:45,166
‫זה לא לימוד כלל.‬

265
00:21:45,250 --> 00:21:47,875
‫בהחלט. אני חיה את חיי לפי הציטוט הזה.‬

266
00:21:47,958 --> 00:21:49,083
‫הוא של אריסטו.‬

267
00:21:49,166 --> 00:21:52,083
‫איזה בחור יווני זקן ומקסים. הוא אהב לטייל.‬

268
00:21:53,416 --> 00:21:54,833
‫זאת השוטרת דיילי.‬

269
00:21:55,333 --> 00:21:58,125
‫כן, נעים להכיר אותך, השוטרת דיילי.‬

270
00:21:58,208 --> 00:22:01,208
‫העניין הוא, רוברט… תרשה לי לקרוא לך רוברט?‬

271
00:22:01,291 --> 00:22:02,833
‫כן, פיפי. פופי.‬

272
00:22:03,416 --> 00:22:06,666
‫הבנים לא הגיעו לבית הספר כבר שלושה שבועות,‬
‫והחשש…‬

273
00:22:06,750 --> 00:22:10,958
‫כן, טוב, כולנו עדיין מסתגלים למצבנו החדש‬

274
00:22:11,041 --> 00:22:13,916
‫מאז שאימם של הבנים נשלחה לכלא.‬

275
00:22:14,000 --> 00:22:15,541
‫שמענו שהייתה כאן שריפה.‬

276
00:22:16,708 --> 00:22:19,000
‫מחבת צ'יפס. את יודעת, זה קורה.‬

277
00:22:19,083 --> 00:22:21,416
‫מישהו נפצע?‬
‫-לא, כולנו בסדר.‬

278
00:22:22,416 --> 00:22:25,166
‫כולנו… אנחנו בסדר, אנחנו בסדר כאן.‬

279
00:22:26,208 --> 00:22:28,833
‫אכפת לך אם ניכנס לרגע, מר בל?‬
‫-לא.‬

280
00:22:30,208 --> 00:22:31,625
‫לא, בהחלט לא.‬

281
00:22:39,583 --> 00:22:42,375
‫נכנסים לבית.‬
‫-כן, קיבלתי. אני בהיכון.‬

282
00:22:42,958 --> 00:22:46,791
‫אנחנו עושים ניקיון אביב, זה הכול.‬
‫קצת לא מסודר כאן.‬

283
00:22:55,541 --> 00:22:58,000
‫גאס, איליי, זאת השוטרת דיילי.‬

284
00:22:58,083 --> 00:23:00,875
‫היא מהמועצה לשלום הילד.‬

285
00:23:01,458 --> 00:23:02,333
‫מה שלומכם?‬

286
00:23:02,916 --> 00:23:05,375
‫כן. שלומנו ממש מצוין. כן.‬

287
00:23:05,875 --> 00:23:09,375
‫מצטערת על מה שקרה לך עם האצבע, איליי.‬
‫-תאונה עם גרזן, שמעתי.‬

288
00:23:10,583 --> 00:23:14,791
‫נכון. זה היה ממש טיפשי מצדי.‬
‫לא הייתי צריך לעשות את זה.‬

289
00:23:14,875 --> 00:23:16,583
‫גאסי המסכן בטח היה הרוס.‬

290
00:23:16,666 --> 00:23:22,083
‫גאס לא ממש בחור שנהרס מדברים.‬
‫למה שלא תשבי, פופי?‬

291
00:23:23,583 --> 00:23:28,166
‫ילדים, למה שלא תלכו לכם לענייניכם‬
‫כדי שנוכל להכיר זה את זה?‬

292
00:23:28,250 --> 00:23:29,291
‫לפטפט, ו…‬

293
00:23:30,458 --> 00:23:31,958
‫הנה, בבקשה. סליחה.‬

294
00:23:32,666 --> 00:23:33,750
‫תודה.‬

295
00:23:33,833 --> 00:23:36,166
‫אולי תארגנו לנו תה וביסקוויטים, היי?‬

296
00:23:37,500 --> 00:23:40,208
‫אוקיי, זהו זה, ילדים טובים.‬
‫-בוא, איליי.‬

297
00:23:49,250 --> 00:23:50,500
‫- סלים האלידיי -‬

298
00:23:50,583 --> 00:23:52,000
‫בסדר, ובכן…‬

299
00:23:53,291 --> 00:23:54,666
‫"תה וביסקוויטים"?‬

300
00:24:05,958 --> 00:24:08,708
‫בטח נחמד שהבנים בבית.‬

301
00:24:08,791 --> 00:24:12,208
‫זו מתנה גדולה ואחריות גדולה אפילו יותר.‬

302
00:24:13,208 --> 00:24:16,000
‫אתה מבין שהם לא יכולים‬
‫להיעדר מבית הספר לנצח?‬

303
00:24:16,083 --> 00:24:18,416
‫אני חוזר ואומר להם את זה. נכון, ילדים?‬

304
00:24:18,500 --> 00:24:19,583
‫כן!‬
‫-כן!‬

305
00:24:25,958 --> 00:24:26,833
‫פאק.‬

306
00:24:29,625 --> 00:24:34,375
‫לפי הרישומים שלנו,‬
‫הבנים עדיין לא ביקרו את אימם בכלא.‬

307
00:24:34,458 --> 00:24:38,333
‫לא, זו הייתה תקופה עמוסה לכולנו.‬

308
00:24:41,208 --> 00:24:42,541
‫חתיכת תיק יש לך שם.‬

309
00:24:43,875 --> 00:24:44,958
‫הוא הולך ומצטבר.‬

310
00:24:46,541 --> 00:24:47,416
‫כן.‬

311
00:24:47,500 --> 00:24:52,208
‫מן הסתם,‬
‫הבנים חוו טראומות רבות במהלך השנים.‬

312
00:24:53,416 --> 00:24:57,583
‫התפרקות הנישואים שלך,‬
‫הפעילות הפלילית של אביהם החורג,‬

313
00:24:57,666 --> 00:24:59,666
‫ועכשיו, הרחקתה של אימם.‬

314
00:24:59,750 --> 00:25:00,583
‫הנה.‬

315
00:25:03,916 --> 00:25:04,791
‫אוקיי.‬

316
00:25:16,500 --> 00:25:19,750
‫תודה, גאס. נדבר איתך ועם איליי בעוד רגע.‬

317
00:25:20,666 --> 00:25:24,916
‫אולי תארוז תיק ללינה מחוץ לבית לך ולאחיך.‬
‫-רגע, מה?‬

318
00:25:47,500 --> 00:25:52,500
‫העניין הוא, רוברט,‬
‫שצוות בית הספר רוחש הערכה רבה לבנים שלך.‬

319
00:25:52,583 --> 00:25:57,083
‫כולנו חושבים שיש להם כישורים אינטלקטואליים‬
‫יוצאי דופן. באמת יוצאי דופן.‬

320
00:25:57,166 --> 00:25:59,083
‫אז מה העניין עם לארוז תיקים?‬

321
00:25:59,166 --> 00:26:03,541
‫אנחנו כאן בתקווה שתוכל לשכנע אותנו‬
‫שאנחנו לא צריכות לנקוט פעולה.‬

322
00:26:05,208 --> 00:26:08,041
‫את מאיימת עליי לקחת ממני את הבנים שלי?‬

323
00:26:08,750 --> 00:26:10,708
‫איש אינו מאיים על איש, מר בל.‬
‫-לא?‬

324
00:26:10,791 --> 00:26:14,291
‫כי אני חושב שחייתי מספיק זמן‬
‫כדי לזהות איום כשאני שומע אותו.‬

325
00:26:14,375 --> 00:26:15,375
‫רוברט.‬

326
00:26:15,458 --> 00:26:18,500
‫את באה לכאן עם‬
‫הכנות מלאת הכוונות הטובות שלך,‬

327
00:26:18,583 --> 00:26:21,000
‫והחקירות המחורבנות שלך.‬

328
00:26:21,083 --> 00:26:24,833
‫מר בל, פרצה שריפה בביתך,‬
‫ואחד הילדים שלך נפצע באופן חמור.‬

329
00:26:24,916 --> 00:26:29,541
‫אין זה תפקידנו להניח לך לנפשך.‬
‫-טוב לדעת, כי את ממש לא עושה את זה, מותק.‬

330
00:26:29,625 --> 00:26:32,250
‫העניין הוא ששני הבנים תחת חסותך הבלעדית.‬

331
00:26:32,333 --> 00:26:33,708
‫כי אני אבא שלהם!‬

332
00:26:33,791 --> 00:26:37,458
‫העבר הפלילי שלך הוא לא בדיוק ללא רבב.‬

333
00:26:37,541 --> 00:26:40,000
‫תראו, אני לא אכחיש‬

334
00:26:40,083 --> 00:26:43,583
‫שיש לי בעיית שתייה מדי פעם,‬

335
00:26:43,666 --> 00:26:47,041
‫ודבר אחד מוביל לאחר, כפי שכולנו יודעים.‬

336
00:26:47,125 --> 00:26:50,541
‫הפרעה לסדר הציבורי.‬
‫תקיפה שהסתיימה בפציעה גופנית.‬

337
00:26:50,625 --> 00:26:54,458
‫בעיקר, עליי להוסיף, הייתי הצד שנפגע.‬

338
00:26:54,541 --> 00:26:55,875
‫אי פעם נגד הבנים?‬

339
00:26:55,958 --> 00:26:59,416
‫אולי רק סטירה קלה כדי להעמיד אותם במקום.‬

340
00:26:59,500 --> 00:27:00,916
‫שום דבר חמור יותר מזה?‬

341
00:27:01,000 --> 00:27:04,041
‫תראי, אני לא יודע במה את…‬
‫במה את מאשימה אותי?‬

342
00:27:04,125 --> 00:27:06,000
‫אני לא מאשימה, רק שואלת.‬

343
00:27:07,541 --> 00:27:10,000
‫אפשר לדבר על הציורים של גאס?‬

344
00:27:10,083 --> 00:27:11,291
‫כן. אני…‬

345
00:27:11,916 --> 00:27:15,375
‫בואי נדבר על זה. אני אשמח, פופי.‬
‫בואי נדבר על אמנות.‬

346
00:27:15,458 --> 00:27:18,000
‫הציורים האלה טובים מאוד.‬

347
00:27:18,500 --> 00:27:21,291
‫בשביל ילד בן 15, הם בעצם די יוצאי דופן.‬

348
00:27:22,250 --> 00:27:25,416
‫אבל בחירת הנושא קצת מטרידה לפעמים.‬

349
00:27:25,500 --> 00:27:28,166
‫דמיון פורה. זה עובר במשפחה.‬

350
00:27:29,875 --> 00:27:32,625
‫אלוהים. כמה תיקים יש לכם עלינו?‬

351
00:27:32,708 --> 00:27:35,250
‫התיק הזה הוא רק הציורים‬
‫שגאס צייר בבית הספר.‬

352
00:27:35,333 --> 00:27:36,708
‫אמרתי לשוטרת דיילי,‬

353
00:27:36,791 --> 00:27:40,083
‫שבמשך זמן רב, גאס צייר רק דימוי אחד מסוים.‬

354
00:27:40,166 --> 00:27:42,583
‫טוב, אין חוק נגד זה, נכון?‬

355
00:27:43,333 --> 00:27:46,541
‫זה הציור שלו לתחרות המדע הבדיוני.‬

356
00:27:47,583 --> 00:27:49,125
‫טוב, הוא טוב.‬

357
00:27:49,791 --> 00:27:51,916
‫וזה הדיוקן המשפחתי שלו.‬

358
00:27:59,458 --> 00:28:02,250
‫כן, הוא יפהפה.‬

359
00:28:02,333 --> 00:28:05,458
‫הוא אוהב נסיעות במכונית.‬
‫הוא תמיד אהב את זה.‬

360
00:28:05,541 --> 00:28:09,416
‫איליי סיפר לי שגאס צייר חלום‬
‫ששני הבנים חלמו.‬

361
00:28:09,500 --> 00:28:10,958
‫- למה סיפרת לה את זה? -‬

362
00:28:11,041 --> 00:28:12,833
‫הוא תיאר את החלום בפירוט רב,‬

363
00:28:12,916 --> 00:28:15,750
‫את רעש מנוע המכונית כשהיא סוטה מהכביש,‬

364
00:28:15,833 --> 00:28:17,458
‫את ריח הריפוד.‬

365
00:28:17,541 --> 00:28:19,375
‫כן, זה איליי שלנו.‬

366
00:28:19,458 --> 00:28:21,166
‫יש לו כישרון לפרטים.‬

367
00:28:21,250 --> 00:28:24,708
‫העניין הוא שחלומות משותפים‬
‫הם לא דבר חסר תקדים,‬

368
00:28:24,791 --> 00:28:27,208
‫אבל הם מאוד יוצאי דופן.‬

369
00:28:27,291 --> 00:28:30,958
‫אז אני תוהה אם זה יעזור לנו יותר‬

370
00:28:31,041 --> 00:28:34,083
‫אם נקרא לתקרית הזאת בשמה האמיתי.‬

371
00:28:35,250 --> 00:28:37,083
‫לא חלום, אלא זיכרון.‬

372
00:28:46,500 --> 00:28:49,791
‫תאונת דרכים התרחשה יומיים‬
‫לאחר שאשתך עזבה אותך, מר בל.‬

373
00:28:52,041 --> 00:28:55,125
‫בחייך. למה את צריכה לדבר על החרא הזה?‬

374
00:28:55,625 --> 00:28:57,791
‫בהצהרתה הראשונית, שבהמשך היא חזרה בה ממנה,‬

375
00:28:57,875 --> 00:29:01,333
‫היא אמרה שהיא חשבה שניסית להרוג את הילדים.‬
‫-בולשיט!‬

376
00:29:02,375 --> 00:29:03,375
‫היא חזרה בה ממנה.‬

377
00:29:04,041 --> 00:29:05,750
‫היא פשוט כעסה עליי.‬

378
00:29:05,833 --> 00:29:08,291
‫אז לא ניסית להרוג אותם?‬
‫-מובן שלא!‬

379
00:29:12,916 --> 00:29:17,666
‫אתם ממש נהנים מהדברים האלה.‬
‫אתם נהנים מזה, נכון? אתם נהנים מזה.‬

380
00:29:17,750 --> 00:29:18,625
‫לא, רוברט.‬

381
00:29:19,166 --> 00:29:22,208
‫אני כאן מתוך רצון טוב‬
‫לשמוע את הגרסה שלך לאירועים.‬

382
00:29:22,291 --> 00:29:24,833
‫אני בטוחה ששנינו רוצים‬
‫במה שטוב ביותר לבנים.‬

383
00:29:24,916 --> 00:29:27,958
‫וטובתם היא לקחת אותם ממני?‬

384
00:29:28,041 --> 00:29:29,166
‫איש לא אומר את זה.‬

385
00:29:30,125 --> 00:29:32,166
‫זה מה ששתיכן חושבות, נכון?‬

386
00:29:32,666 --> 00:29:34,583
‫אז איך זה יעזור?‬

387
00:29:34,666 --> 00:29:37,458
‫אתן תפרידו ביניהם.‬
‫כל מה שיש להם זה אחד את השני.‬

388
00:29:37,541 --> 00:29:41,083
‫תכניסו אותם לבית אומנה.‬
‫תגידו להם שאבא שלהם הוא מפלצת.‬

389
00:29:45,125 --> 00:29:46,416
‫אני אוהב את הבנים.‬

390
00:29:47,541 --> 00:29:48,791
‫הם הבנים שלי.‬

391
00:29:51,458 --> 00:29:53,541
‫הימים ההם כשהם היו קטנים,‬

392
00:29:54,833 --> 00:29:57,208
‫הם היו הזמנים הכי מאושרים בחיי.‬

393
00:30:06,208 --> 00:30:11,208
‫הסעת אותם מחוץ לעיר,‬
‫בלילה כשהם לבשו פיג'מה,‬

394
00:30:11,291 --> 00:30:15,041
‫ושלושתכם הגעתם איכשהו לקרקעית אגם.‬

395
00:30:16,541 --> 00:30:17,416
‫פאק!‬

396
00:30:24,833 --> 00:30:29,666
‫אוקיי. בסדר, אני אספר לכן בדיוק מה קרה.‬

397
00:30:43,500 --> 00:30:48,250
‫לקחתי את הבנים לסידר קריק פולס,‬
‫לטיול קמפינג.‬

398
00:30:53,375 --> 00:30:56,291
‫אמא שלהם ואני עברנו תקופה קשה.‬

399
00:31:01,166 --> 00:31:03,750
‫אבל הילדים האלה, הם אוהבים לצאת לקמפינג,‬

400
00:31:04,291 --> 00:31:05,666
‫תחת הכוכבים.‬

401
00:31:08,083 --> 00:31:11,458
‫יש לי התקפי חרדה כשאני נלחץ,‬

402
00:31:11,541 --> 00:31:14,041
‫ויש לי אותם מאז שהייתי ילד קטן.‬

403
00:31:17,041 --> 00:31:18,250
‫התחלתי לרעוד.‬

404
00:31:19,250 --> 00:31:20,291
‫ממש קשה.‬

405
00:31:22,041 --> 00:31:25,541
‫לא שמתי לב מה קורה סביבי.‬
‫לא יכולתי לראות לאן אני נוסע,‬

406
00:31:25,625 --> 00:31:28,791
‫ולא ידעתי שאני נוסע מהר כפי שנסעתי.‬

407
00:32:26,125 --> 00:32:26,958
‫בוא הנה!‬

408
00:33:24,750 --> 00:33:25,625
‫איליי.‬

409
00:33:26,916 --> 00:33:27,875
‫איליי.‬

410
00:33:37,875 --> 00:33:39,958
‫איליי. איליי, קדימה.‬

411
00:33:40,541 --> 00:33:42,125
‫אלוהים, אל תלך.‬

412
00:33:44,291 --> 00:33:46,791
‫חשבתי שאני אאבד את איליי.‬

413
00:33:47,375 --> 00:33:50,291
‫הצילו! הצילו, מישהו, בבקשה!‬

414
00:33:50,833 --> 00:33:51,750
‫איליי, היי.‬

415
00:33:52,333 --> 00:33:57,083
‫הבחור שגר בקוטג' שעל הסכר הזעיק עזרה.‬

416
00:33:57,583 --> 00:34:00,458
‫בבקשה. בבקשה!‬

417
00:34:01,166 --> 00:34:02,375
‫ניערתי אותו.‬

418
00:34:04,375 --> 00:34:08,666
‫זעקתי לאלוהים, והתחננתי שהוא יחזיר אותו.‬

419
00:34:13,875 --> 00:34:15,833
‫ילד יפה שלי.‬

420
00:34:17,916 --> 00:34:19,500
‫הכול בסדר. קדימה.‬

421
00:34:19,583 --> 00:34:21,500
‫האמבולנס בדרך.‬
‫-איליי.‬

422
00:34:23,333 --> 00:34:24,958
‫אלוהים, הפחדת אותי.‬

423
00:34:38,583 --> 00:34:41,083
‫כשהאמבולנס הגיע,‬

424
00:34:41,166 --> 00:34:44,166
‫הם אמרו שאנחנו לא הראשונים שסטו מהכביש שם.‬

425
00:34:46,291 --> 00:34:49,166
‫ושזה היה נס שאף אחד לא ממש נפגע.‬

426
00:34:51,833 --> 00:34:53,541
‫אני חושב שפשוט היה לנו מזל.‬

427
00:34:57,250 --> 00:34:58,333
‫אבא.‬

428
00:34:58,416 --> 00:35:00,541
‫תנו לנו רגע, ילדים.‬

429
00:35:00,625 --> 00:35:02,250
‫אנחנו עסוקים.‬

430
00:35:02,333 --> 00:35:03,666
‫קדימה, תתחפפו.‬

431
00:35:03,750 --> 00:35:04,833
‫מה אתם רוצים?‬

432
00:35:10,041 --> 00:35:12,958
‫אל תיתן להן לקחת אותנו, אבא.‬
‫אנחנו לא הולכים.‬

433
00:35:13,791 --> 00:35:15,500
‫לא אכפת לנו מה קרה פעם.‬

434
00:35:15,583 --> 00:35:19,125
‫גאס ואני לא רוצים לגור‬
‫בשום מקום אחר חוץ מכאן.‬

435
00:35:26,333 --> 00:35:30,833
‫רוברט, אם אתה יכול להבטיח לי‬
‫שהילדים ילכו שוב לבית הספר,‬

436
00:35:31,916 --> 00:35:34,958
‫ושתיקח אותם לבקר את אמא שלהם, אז זה אפשרי.‬

437
00:35:35,041 --> 00:35:38,083
‫תראי, אני יודע שהייתי אבא מחורבן.‬

438
00:35:38,666 --> 00:35:42,041
‫אבל אני יכול לעשות את זה. אני אפתח דף חדש.‬

439
00:35:43,500 --> 00:35:44,375
‫אתם תראו.‬

440
00:35:44,958 --> 00:35:46,166
‫אתם תראו, ילדים.‬

441
00:35:51,000 --> 00:35:51,875
‫להתראות.‬

442
00:36:26,250 --> 00:36:27,791
‫אוף, באמת.‬

443
00:36:33,166 --> 00:36:35,000
‫אלוהים, אתה יצור מכוער.‬

444
00:36:37,083 --> 00:36:39,458
‫הוא בטח חושב אותו דבר עליך.‬

445
00:36:39,541 --> 00:36:42,875
‫פעם עצרתי מישהו‬
‫שהואשם בתקיפות מיניות של אחת מאלה.‬

446
00:36:43,375 --> 00:36:44,916
‫הנקבות נראות טוב יותר, כן?‬

447
00:36:46,041 --> 00:36:49,541
‫אני לא חושב שהמראה חשוב‬
‫אם אתה בקטע של סקס עם חיות.‬

448
00:36:53,000 --> 00:36:54,083
‫בשביל מה זה?‬

449
00:36:55,916 --> 00:36:57,583
‫לעקור את שיני הלחימה שלו.‬

450
00:36:59,083 --> 00:37:01,916
‫כדי שהוא לא יקרע נתחים מהזכרים האחרים.‬

451
00:37:05,208 --> 00:37:06,541
‫בקשר ללייל אורליק…‬

452
00:37:08,875 --> 00:37:09,875
‫תקיפת הכריש?‬

453
00:37:10,750 --> 00:37:14,458
‫יש אנשים שתוהים‬
‫אם ייתכן שהבחור הזה עדיין בחיים.‬

454
00:37:15,500 --> 00:37:18,833
‫עם פציעה כזאת,‬
‫הייתי אומר שאתה צריך להיות די בר מזל.‬

455
00:37:19,333 --> 00:37:21,541
‫הוא נראה לך כמו בחור בר מזל?‬

456
00:37:22,333 --> 00:37:24,916
‫הרושם הכללי שלי היה שהוא ממש לא בר מזל.‬

457
00:37:26,750 --> 00:37:28,083
‫למה אלה משמשים?‬

458
00:37:29,583 --> 00:37:30,833
‫לחתוך ציפורני רגליים.‬

459
00:37:32,916 --> 00:37:36,500
‫הבן שלו איבד אצבע על רקע אלימות במשפחה,‬
‫ככל הנראה.‬

460
00:37:37,750 --> 00:37:39,375
‫זה עולם מסוכן שם בחוץ.‬

461
00:37:41,500 --> 00:37:44,791
‫בחורה שאני מכיר מהקורייר-מייל‬
‫רחרחה בקשר לסיפור הזה.‬

462
00:37:50,375 --> 00:37:54,208
‫אני אדבר עם הבוס.‬
‫נראה אם הוא רוצה שנסתום דליפות.‬

463
00:37:54,291 --> 00:37:57,750
‫אתה מבין,‬
‫סתימת דליפות היא הדבר שהכי מדאיג אותי.‬

464
00:37:58,625 --> 00:38:01,875
‫אני ממליץ לך בחום…‬
‫-טים, בוא נעמיד דברים על דיוקם.‬

465
00:38:02,500 --> 00:38:04,875
‫אלא אם אתה משלם לנו ולא להפך,‬

466
00:38:04,958 --> 00:38:07,875
‫אין לך זכות "להמליץ בחום" על כלום.‬

467
00:38:07,958 --> 00:38:09,791
‫אני בצד שלך, אייבן.‬

468
00:38:09,875 --> 00:38:12,791
‫אני רק מנסה‬
‫לצמצם את מתקפות הכרישים למינימום.‬

469
00:38:13,375 --> 00:38:17,500
‫אם ככה, כדאי שתעשה את העבודה שלך.‬
‫תדאג שהילדים האלה לא יסתובבו ברחוב,‬

470
00:38:17,583 --> 00:38:19,458
‫ואולי תמנע מהעיתונאית הזו‬

471
00:38:19,541 --> 00:38:22,500
‫לדחוף את האף למקום שהיא לא רצויה.‬
‫-אני עובד על זה.‬

472
00:38:22,583 --> 00:38:25,583
‫מסתבר שלא מספיק טוב.‬
‫-אל תעשה שום דבר קיצוני, בסדר?‬

473
00:38:25,666 --> 00:38:28,791
‫העיתונאית יודעת שהיא צריכה לרדת מזה,‬
‫ואני אטפל בילדים.‬

474
00:38:28,875 --> 00:38:30,041
‫תעשה את זה.‬

475
00:38:32,125 --> 00:38:34,083
‫אחרת אצטרך לעשות את זה בשבילך.‬

476
00:38:59,833 --> 00:39:01,125
‫אתה תהיה בסדר?‬
‫-כן.‬

477
00:39:01,208 --> 00:39:03,458
‫ברוך שובך, טינקר בל. אפשר לבקש משאלה?‬

478
00:39:08,083 --> 00:39:09,333
‫גאס ואיליי היקרים,‬

479
00:39:10,291 --> 00:39:11,708
‫זה חברכם הוותיק, סלים.‬

480
00:39:12,416 --> 00:39:15,958
‫ניסיתי להתקשר אליכם כמה פעמים,‬
‫אבל לא הייתה תשובה.‬

481
00:39:16,041 --> 00:39:18,208
‫אז אני מניח שאתם עסוקים בדברים.‬

482
00:39:22,291 --> 00:39:23,916
‫רק רציתי לומר לכם ש…‬

483
00:39:24,000 --> 00:39:27,083
‫טוב, רק רציתי לדווח שקיבלתי חדשות רעות.‬

484
00:39:28,000 --> 00:39:32,208
‫רק רציתי לומר שלא הייתי רוצה להיפרד‬
‫ביחסים רעים, אז אם בא לכם לצאת לדוג…‬

485
00:39:43,000 --> 00:39:43,833
‫פאק.‬

486
00:39:47,458 --> 00:39:51,458
‫בוא, אתן לך ארוחת ערב. בוא.‬

487
00:40:02,500 --> 00:40:05,708
‫אבא, אנחנו מוכנים.‬
‫אנחנו נפספס את האוטובוס.‬

488
00:40:07,041 --> 00:40:08,791
‫אלה שעות הביקור של אמא.‬

489
00:40:12,333 --> 00:40:14,541
‫בסדר, תראו, בנים…‬

490
00:40:17,541 --> 00:40:19,750
‫אני לא יכול לעשות את זה. אני מצטער.‬

491
00:40:19,833 --> 00:40:22,416
‫אבל הבטחת, אבא. מה זאת אומרת, אתה לא יכול?‬

492
00:40:22,500 --> 00:40:26,333
‫כן, אני לא יודע. היא עדיין שונאת אותי,‬

493
00:40:26,416 --> 00:40:29,666
‫והיא מאשימה אותי בתאונת הדרכים, זה…‬

494
00:40:29,750 --> 00:40:33,416
‫אבא, זה בסדר. פשוט נסביר לה‬
‫כמו שהסברת למיס בירקבק.‬

495
00:40:33,500 --> 00:40:35,625
‫זה לא טוב. היא לא תאמין, חבר.‬

496
00:40:35,708 --> 00:40:37,666
‫לא.‬
‫-תביא את המכנסיים שלו.‬

497
00:40:38,333 --> 00:40:39,291
‫בסדר. טוב.‬

498
00:40:39,375 --> 00:40:43,000
‫אבא, הם לא ירשו לנו לבקר את אמא בלעדיך.‬
‫אתה בא.‬

499
00:40:43,083 --> 00:40:45,416
‫כן, תראה, אני מצטער, חבר. אני מצטער.‬

500
00:40:45,500 --> 00:40:46,833
‫תחזיק אותו.‬
‫-לא. מה?‬

501
00:40:46,916 --> 00:40:48,916
‫אני אלביש לו את המכנסיים.‬
‫-לא.‬

502
00:40:49,416 --> 00:40:52,500
‫תחזיק אותו, גאס! תחזיק אותו.‬
‫-אגורפוביה!‬

503
00:40:52,583 --> 00:40:54,416
‫לא!‬
‫-כן.‬

504
00:40:54,500 --> 00:40:56,166
‫כן!‬
‫-אלוהים.‬

505
00:40:56,250 --> 00:40:58,083
‫אלוהים.‬

506
00:40:59,083 --> 00:41:00,791
‫מה זה עכשיו, בשם אלוהים?‬

507
00:41:01,375 --> 00:41:03,125
‫הלב שלי. אני רציני.‬

508
00:41:03,791 --> 00:41:05,500
‫לא. תפסיק.‬
‫-תזעיקו אמבולנס.‬

509
00:41:05,583 --> 00:41:09,541
‫אין לך שום בעיה בלב.‬
‫-יש בעיה. תזעיקו אמבולנס.‬

510
00:41:10,333 --> 00:41:11,375
‫אני לא צוחק.‬

511
00:41:12,583 --> 00:41:15,500
‫תחייגו שלוש פעמים אפס.‬

512
00:41:42,333 --> 00:41:43,833
‫תתרחקו, אנחנו נטפל בו.‬

513
00:41:45,750 --> 00:41:48,166
‫בסדר, רוברט. תנשום.‬

514
00:41:48,250 --> 00:41:51,875
‫תרים את הראש. אתה תהיה בסדר.‬
‫אנחנו לוקחים אותך לבדיקה.‬

515
00:41:53,000 --> 00:41:55,333
‫זה קרה בעבר?‬
‫-כל הזמן, חבר.‬

516
00:41:55,916 --> 00:41:57,375
‫התקף חרדה.‬

517
00:41:57,458 --> 00:42:00,666
‫יעשו לו אק"ג ובדיקת כימיה בדם.‬
‫הוא יחזור הביתה בערב.‬

518
00:42:03,250 --> 00:42:04,250
‫שלום, ג'ים!‬

519
00:42:04,750 --> 00:42:05,583
‫היי, רוב.‬

520
00:42:15,750 --> 00:42:18,166
‫היי.‬
‫-מצטערת, פרנקי, הם לא באים.‬

521
00:42:19,708 --> 00:42:22,833
‫למה את מתכוונת?‬
‫-לאבא של הבנים היה מקרה חירום רפואי.‬

522
00:42:22,916 --> 00:42:26,000
‫הם הגיעו באיחור,‬
‫אבל הם לא יכולים להיכנס בלי מבוגר.‬

523
00:42:26,083 --> 00:42:27,291
‫לא, לעזאזל עם זה.‬

524
00:42:27,875 --> 00:42:31,708
‫היי! פרנקי, תפסיקי. אל תעוררי מהומה.‬
‫-אני רוצה לראות את הבנים שלי.‬

525
00:42:31,791 --> 00:42:33,583
‫אני רוצה לראות אותם!‬
‫-פרנקי!‬

526
00:42:33,666 --> 00:42:36,250
‫תשלטי בעצמך,‬
‫או שנשלול ממך את זכויות הביקור.‬

527
00:42:36,333 --> 00:42:40,000
‫לא תראי אף אחד עד חג המולד.‬
‫-אני רוצה לראות את הבנים שלי!‬

528
00:42:40,583 --> 00:42:42,500
‫אני רוצה לראות את הבנים שלי!‬

529
00:42:43,083 --> 00:42:49,291
‫אני רוצה לראות את הבנים שלי!‬

530
00:42:49,375 --> 00:42:51,375
‫אמא!‬

531
00:42:51,458 --> 00:42:52,458
‫אמא!‬

532
00:42:53,041 --> 00:42:54,375
‫אמא!‬

533
00:42:54,458 --> 00:42:55,416
‫אמא!‬

534
00:42:55,500 --> 00:42:56,500
‫אמא!‬

535
00:42:56,583 --> 00:43:00,208
‫היי, אתם שניכם.‬
‫תתחפפו מכאן, או שאני מתקשר למשטרה.‬

536
00:43:27,333 --> 00:43:28,208
‫לכי על זה.‬

537
00:44:21,666 --> 00:44:22,541
‫היי, שלי.‬

538
00:44:23,250 --> 00:44:24,125
‫היי, גאס.‬

539
00:44:26,166 --> 00:44:27,000
‫תודה.‬

540
00:44:29,083 --> 00:44:30,333
‫מה שלום אמא שלך?‬

541
00:44:30,958 --> 00:44:34,208
‫אני עדיין לא יודע.‬
‫אבא התכוון לקחת אותנו לראות אותה.‬

542
00:44:36,166 --> 00:44:38,750
‫אני מחבבת את אמא שלך.‬
‫תן לה חיבוק חזק ממני.‬

543
00:44:39,666 --> 00:44:42,541
‫אני לא חושב שמותר להתחבק בביקורים בכלא.‬

544
00:44:42,625 --> 00:44:45,166
‫גם אי אפשר לעשות את זה על קביים, אז…‬

545
00:44:45,666 --> 00:44:47,291
‫איך הולך הטיפול?‬

546
00:44:53,666 --> 00:44:54,833
‫אין טיפול.‬

547
00:44:54,916 --> 00:44:56,291
‫ניוון שרירים.‬

548
00:44:57,500 --> 00:44:58,458
‫מהסוג הכי גרוע.‬

549
00:44:59,208 --> 00:45:01,541
‫אין מה לעשות, רק לראות איך המצב מתדרדר.‬

550
00:45:04,375 --> 00:45:06,916
‫בעוד זמן מה, אהיה חלשה מדי ללכת על קביים,‬

551
00:45:07,000 --> 00:45:10,708
‫ואז יהיה לי כיסא גלגלים‬
‫עד שאהיה חלשה מדי בשביל לנשום.‬

552
00:45:19,000 --> 00:45:20,750
‫אבל ניסים עדיין קורים, היי.‬

553
00:45:21,458 --> 00:45:22,708
‫חזרת לדבר.‬

554
00:45:23,375 --> 00:45:24,458
‫זין על ניסים.‬

555
00:45:26,291 --> 00:45:27,708
‫תגידי לי איך אוכל לעזור.‬

556
00:45:33,208 --> 00:45:34,291
‫רוצה המבורגר?‬

557
00:45:35,166 --> 00:45:36,000
‫לא משנה.‬

558
00:45:50,083 --> 00:45:52,083
‫- וו אחיזה -‬

559
00:45:54,875 --> 00:45:56,333
‫- שרוך -‬

560
00:45:56,416 --> 00:45:58,833
‫- וו אחיזה עשוי משני מקלות עץ לערסל -‬

561
00:46:04,708 --> 00:46:05,958
‫- הזינוק של האלידיי -‬

562
00:46:11,166 --> 00:46:12,250
‫כן, גיל מדבר?‬

563
00:46:13,083 --> 00:46:15,458
‫אני צריך לארגן פגישה עם סלים האלידיי.‬

564
00:46:16,291 --> 00:46:17,125
‫איליי.‬

565
00:46:18,208 --> 00:46:19,416
‫אני חבר שלו.‬

566
00:46:20,375 --> 00:46:22,750
‫רק תאמר שאני ממש זקוק לעצה.‬

567
00:46:50,083 --> 00:46:51,166
‫תפסת משהו?‬

568
00:46:54,666 --> 00:46:56,000
‫שני דגים קטנים.‬

569
00:46:57,833 --> 00:46:58,958
‫חזרת לבית הספר?‬

570
00:47:04,708 --> 00:47:05,625
‫כן.‬

571
00:47:07,000 --> 00:47:08,250
‫השוטרים הכריחו אותנו.‬

572
00:47:08,916 --> 00:47:12,541
‫טוב מאוד. ביקרתם את אמא שלך?‬
‫-היא אפילו לא עונה למכתבים שלנו.‬

573
00:47:14,000 --> 00:47:15,916
‫אולי הוא נבוכה?‬
‫-בקשר למה?‬

574
00:47:16,000 --> 00:47:20,208
‫היא לא עשתה שום דבר רע.‬
‫-כן, טוב, אתה יודע, נשים מוזרות לפעמים.‬

575
00:47:20,291 --> 00:47:22,833
‫נראה לי שהסוהרים לא רוצים שנדבר איתה,‬

576
00:47:22,916 --> 00:47:25,500
‫למקרה שנחליט לספר‬
‫מה קרה עם לייל ואייבן קרול.‬

577
00:47:25,583 --> 00:47:27,333
‫בטוח שהיא מתגעגעת אליכם, אבל…‬

578
00:47:28,250 --> 00:47:31,083
‫היא הייתה רוצה‬
‫שפשוט תשכחו מכל הדברים האלה,‬

579
00:47:31,166 --> 00:47:34,375
‫ושתמשיכו בחייכם.‬
‫תשלח לה פודינג שזיפים לחג המולד.‬

580
00:47:34,458 --> 00:47:38,166
‫היא לא תקבל אותו.‬
‫הם לא מעבירים לה את הדואר שלנו.‬

581
00:47:38,250 --> 00:47:43,791
‫הם עושים את זה לפעמים. יש דרכים אחרות‬
‫מלבד שירות הדואר של הוד מלכותה.‬

582
00:47:43,875 --> 00:47:44,833
‫כמו מה?‬

583
00:47:45,708 --> 00:47:46,708
‫חכה רגע.‬

584
00:47:48,250 --> 00:47:50,083
‫דג בלע את הפיתיון?‬
‫-כרסם אותו.‬

585
00:47:50,166 --> 00:47:52,666
‫אז אילו דרכים אחרות?‬

586
00:47:52,750 --> 00:47:54,541
‫טוב, יש בחור שאני מכיר.‬

587
00:47:54,625 --> 00:47:55,875
‫ג'ורג' מאסומי.‬

588
00:47:57,333 --> 00:48:01,916
‫הוא עושה משלוחי פירות לבוגו רוד‬
‫ב-12 השנים האחרונות. הסוהרים מכירים אותו…‬

589
00:48:02,875 --> 00:48:05,583
‫ולא בודקים את התחתית הכפולה‬
‫של הארגזים שלו.‬

590
00:48:05,666 --> 00:48:07,250
‫אז מה הוא מבריח?‬

591
00:48:07,333 --> 00:48:10,083
‫מה שתרצה. סיגריות, תחתונים סקסיים.‬

592
00:48:10,666 --> 00:48:13,291
‫מה הטעם בתחתונים סקסיים בכלא?‬

593
00:48:14,416 --> 00:48:16,666
‫עוד אחת מהתעלומות המתמשכות של החיים.‬

594
00:48:16,750 --> 00:48:21,333
‫אז אם הייתי רוצה לשלוח חבילה בסתר לאמא,‬

595
00:48:21,416 --> 00:48:24,333
‫אז הייתי יכול לתת לג'ורג' כסף.‬

596
00:48:24,416 --> 00:48:29,041
‫לא תצטרך לשלם לו. עזרתי לאחיו‬
‫כשישב תקופה ארוכה בכלא, אז הוא חייב לי.‬

597
00:48:30,083 --> 00:48:32,958
‫מה אתה רוצה לשלוח לה?‬
‫-ציוד מילוט.‬

598
00:48:33,041 --> 00:48:35,750
‫תתעורר. היא תיתפס, ויכפילו את העונש שלה.‬

599
00:48:35,833 --> 00:48:36,791
‫אתה הצלחת.‬

600
00:48:36,875 --> 00:48:39,375
‫אבל לא היה לי מה להפסיד. ריציתי מאסר עולם.‬

601
00:48:39,458 --> 00:48:42,583
‫היא תצא בעוד ארבעה חגי מולד.‬
‫-ארבע שנים, סלים.‬

602
00:48:43,958 --> 00:48:45,125
‫אני אהיה בן 17.‬

603
00:48:50,375 --> 00:48:52,916
‫מצטער. אני פשוט ממש מתגעגע אליה, אתה יודע?‬

604
00:48:54,375 --> 00:48:56,041
‫אין לי מבוגרים עכשיו.‬

605
00:48:56,875 --> 00:48:58,791
‫רק אתה ורוברט.‬

606
00:48:59,375 --> 00:49:03,125
‫כן, אני יודע. אבל ארבע שנים‬
‫הן כלום כשמסתכלים על כל התמונה.‬

607
00:49:03,625 --> 00:49:06,416
‫והיא תקבל חופשות על התנהגות טובה.‬

608
00:49:07,666 --> 00:49:10,250
‫פשוט תתרכז בלימודים.‬
‫תדאג שהיא תהיה גאה בך.‬

609
00:49:10,333 --> 00:49:12,458
‫וואו, רק רגע.‬

610
00:49:14,083 --> 00:49:15,458
‫עוד דג תפס את הפיתיון?‬

611
00:49:15,541 --> 00:49:17,083
‫כן, זה המנגרוב ג'ק הזה.‬

612
00:49:17,166 --> 00:49:19,458
‫הוא בטח שוקל בערך עשרה קילו עכשיו.‬

613
00:49:19,541 --> 00:49:21,625
‫אני אורב לו מאז שבאתי לכאן.‬

614
00:49:21,708 --> 00:49:22,958
‫הוא דג ממש פיקח.‬

615
00:49:23,041 --> 00:49:26,166
‫יהיה ממש חבל להתפגר לפניו.‬

616
00:49:27,250 --> 00:49:29,833
‫אני חושב שיש לך עוד כמה שנים, סלים.‬

617
00:49:30,875 --> 00:49:31,750
‫לא ממש.‬

618
00:49:33,125 --> 00:49:35,375
‫סרטן ריאות מסוג תאים קטנים. שלב רביעי.‬

619
00:49:37,875 --> 00:49:39,125
‫כמה שלבים יש?‬

620
00:49:41,666 --> 00:49:42,500
‫ארבעה.‬

621
00:49:44,000 --> 00:49:47,125
‫אז כמה זמן נשאר לך?‬

622
00:49:50,291 --> 00:49:51,750
‫רק כמה חודשים.‬

623
00:49:53,583 --> 00:49:55,083
‫כמה חודשים?‬

624
00:49:55,166 --> 00:49:57,125
‫לא, סלים. למה לא סיפרת לי?‬

625
00:49:57,208 --> 00:49:59,791
‫התכוונתי לכתוב לך מכתב, אבל, אתה יודע,‬

626
00:49:59,875 --> 00:50:01,541
‫אני לא ממש מוצלח בכתיבה.‬

627
00:50:04,833 --> 00:50:07,041
‫בבקשה תגיד לי שאתה מקבל טיפול.‬

628
00:50:08,041 --> 00:50:10,333
‫אני לא אקח את החרא הזה.‬
‫יש דרכים טובות יותר למות.‬

629
00:50:10,416 --> 00:50:12,625
‫אבל אתה לא יכול למות, סלים.‬

630
00:50:12,708 --> 00:50:15,708
‫אתה האבא היחיד שנשאר לנו עכשיו.‬
‫-רוברט הוא אבא שלכם.‬

631
00:50:16,333 --> 00:50:17,416
‫ולמען האמת,‬

632
00:50:18,041 --> 00:50:20,333
‫בטח לימדתי אתכם כל מה שאני יכול.‬

633
00:50:20,416 --> 00:50:22,541
‫אתה צריך לקבל את הטיפול, סלים.‬

634
00:50:25,166 --> 00:50:26,708
‫אני צריך שתישאר בחיים.‬

635
00:50:27,625 --> 00:50:28,458
‫בבקשה.‬

636
00:50:29,208 --> 00:50:33,083
‫"האצבע הנעה כותבת,‬
‫ולאחר שכתבה היא ממשיכה הלאה.‬

637
00:50:34,250 --> 00:50:36,791
‫"ולא אדיקותך, ולא שנינותך‬

638
00:50:37,750 --> 00:50:40,250
‫"ישכנעו אותה למחוק ולו חצי שורה ממנה.‬

639
00:50:41,000 --> 00:50:43,625
‫"גם כל דמעותיך לא ישטפו אף מילה ממנה."‬

640
00:50:44,625 --> 00:50:47,958
‫הרובאעיאת של עומר ח'יאם,‬
‫השיר הכי טוב שנכתב אי פעם.‬

641
00:50:52,083 --> 00:50:53,791
‫תפוס את החכה!‬

642
00:50:53,875 --> 00:50:55,250
‫זה הדג המזוין!‬

643
00:50:55,333 --> 00:50:56,750
‫תפוס אותה! תפוס את החכה!‬

644
00:50:57,625 --> 00:51:00,166
‫כן. תביא אותו לכאן!‬
‫-זה כריש מחורבן?‬

645
00:51:00,250 --> 00:51:03,416
‫זה המנגרוב ג'ק שסיפרתי לך עליו.‬
‫תמשוך את הבן זונה!‬

646
00:51:03,500 --> 00:51:05,416
‫קדימה, תפוס אותו! קדימה.‬

647
00:51:05,500 --> 00:51:07,666
‫קדימה, תן לו קצת חוט.‬

648
00:51:07,750 --> 00:51:11,041
‫תן לו לשחק קצת.‬
‫אתה יודע, תגרום לו להילחם על זה!‬

649
00:51:12,666 --> 00:51:16,500
‫תלחץ על הבלם! תלחץ עליו! לעזאזל!‬

650
00:51:16,583 --> 00:51:18,625
‫תן לזה רק… אל תעזוב אותו, רק…‬

651
00:51:20,875 --> 00:51:23,583
‫אלוהים! תפסנו אותו, הוא מגיע.‬

652
00:51:27,375 --> 00:51:29,500
‫לא, אתה לא. בוא לכאן.‬

653
00:51:30,375 --> 00:51:32,125
‫אלוהים.‬

654
00:51:32,708 --> 00:51:35,958
‫סלים, תפסתי אותו!‬

655
00:51:36,041 --> 00:51:37,333
‫סלים, תביא את הרשת.‬

656
00:51:43,875 --> 00:51:45,041
‫סלים, בבקשה.‬

657
00:51:45,125 --> 00:51:46,416
‫דבר אליי, סלים.‬

658
00:51:47,500 --> 00:51:49,500
‫בבקשה, סלים, תתעורר.‬

659
00:51:50,375 --> 00:51:52,291
‫תתעורר, סלים. בבקשה.‬

660
00:51:53,500 --> 00:51:54,750
‫הצילו!‬

661
00:51:56,500 --> 00:51:57,375
‫הצילו!‬

662
00:51:57,958 --> 00:52:00,333
‫הצילו, בבקשה!‬

663
00:52:01,375 --> 00:52:02,416
‫הצילו!‬

664
00:53:26,000 --> 00:53:27,916
‫- מבוסס על הספר מאת טרנט דלטון -‬

665
00:55:32,000 --> 00:55:34,416
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬