1 00:00:07,133 --> 00:00:09,593 ‫לכל אחד יש סיבה משלו לשחק ב"פאניקה".‬ 2 00:00:09,677 --> 00:00:11,303 ‫שטח פרטי אין כניסה‬ 3 00:00:11,387 --> 00:00:13,681 ‫אבל לכולנו אותו הפחד.‬ 4 00:00:14,432 --> 00:00:17,143 ‫שאנחנו מתקדמים אך ורק אל מבוי סתום.‬ 5 00:00:18,561 --> 00:00:20,813 ‫לכן "פאניקה" מסתיים בכביש.‬ 6 00:00:23,399 --> 00:00:26,152 ‫לכן האתגר האחרון הוא הדו-קרב.‬ 7 00:00:30,114 --> 00:00:33,200 ‫שני שחקנים מתמודדים זה מול זה על הכביש בגבעת הפנטום.‬ 8 00:00:33,784 --> 00:00:38,122 ‫כביש אחד, נתיב אחד, ומרחק של 800 מטרים לכל אחד כדי להילחץ.‬ 9 00:00:39,123 --> 00:00:42,668 ‫אחד מהם יהיה חייב לסטות, אחרת שניהם יפסידו, ולא רק במשחק.‬ 10 00:00:43,753 --> 00:00:47,173 ‫האתגר, לוודא שאתה לא זה שמסובב את ההגה.‬ 11 00:00:47,590 --> 00:00:52,344 ‫בהלה‬ 12 00:01:09,445 --> 00:01:11,739 ‫למה לא סיפרת לי שקורטז מעורב בהימורים?‬ 13 00:01:11,822 --> 00:01:14,200 ‫חשבתי שכבר החלטת מי אני.‬ 14 00:01:15,868 --> 00:01:17,870 ‫בנוסף, לא הייתי בטוח במאה אחוז.‬ 15 00:01:17,953 --> 00:01:21,540 ‫לוק לא עירב אותי בענייניו. הוא אמר שזה המינימום שיוכל לעשות.‬ 16 00:01:21,624 --> 00:01:23,834 ‫קורטז סחט אותו?‬ 17 00:01:23,918 --> 00:01:25,795 ‫כן, הוא אמר שהוא עבד על עוקץ.‬ 18 00:01:25,878 --> 00:01:28,464 ‫הוא אמר שיעזור לו להיחלץ מהצרות מלפני שלוש שנים.‬ 19 00:01:28,547 --> 00:01:31,300 ‫- אבל הוא לא דרס את אחותו של דודג'. - נכון.‬ 20 00:01:31,383 --> 00:01:34,637 ‫אבל בערך באותה התקופה, לוק נעצר על גניבת מכונית.‬ 21 00:01:34,720 --> 00:01:36,555 ‫הוא מצא בחורה מתה בתא המטען.‬ 22 00:01:36,639 --> 00:01:39,058 ‫קורטז אמר שהוא עשוי להיות מואשם ברצח.‬ 23 00:01:39,141 --> 00:01:41,101 ‫לא נראה לי שדובר בעוקץ.‬ 24 00:01:41,185 --> 00:01:43,270 ‫נראה לי שהוא תמיד פשוט רצה את הכסף.‬ 25 00:01:43,354 --> 00:01:44,730 ‫כשהייתי בסירה של לוק,‬ 26 00:01:44,814 --> 00:01:47,441 ‫מצאתי טופסי הימורים כשבאתי לחפש אותך.‬ 27 00:01:47,525 --> 00:01:50,277 ‫היום גיליתי שזה היה קורטז שהימר.‬ 28 00:01:51,028 --> 00:01:52,947 ‫הוא הימר על דודג'?‬ 29 00:01:57,952 --> 00:01:59,912 ‫אז לוק חטף עוד מכות למעני.‬ 30 00:01:59,995 --> 00:02:03,415 ‫- מה זאת אומרת? - לוק לא היה עוזר לדודג' לנצח אותי.‬ 31 00:02:03,499 --> 00:02:05,042 ‫זה היה עונש.‬ 32 00:02:07,711 --> 00:02:10,005 ‫הוא היחיד שאי פעם היה לו אכפת ממני.‬ 33 00:02:13,425 --> 00:02:14,635 ‫זה לא נכון.‬ 34 00:02:19,139 --> 00:02:21,267 ‫אתה לא תיתן לקורטז לנצח, נכון?‬ 35 00:02:21,350 --> 00:02:23,602 ‫כנראה אין לי הרבה ברירה.‬ 36 00:02:24,728 --> 00:02:27,189 ‫- ריי יפסיד מחר במשחק. - מה?‬ 37 00:02:27,273 --> 00:02:30,901 ‫הוא אמר שלוק מהווה אזהרה, והוא לא רוצה שאף אחד אחר ייפגע.‬ 38 00:02:31,318 --> 00:02:35,447 ‫טוב. זה אומר שקורטז יעשה הכול כדי לוודא שההימורים שלו ירוויחו.‬ 39 00:02:35,531 --> 00:02:37,366 ‫- ללא הוכחות... - אבל יש לנו הוכחות.‬ 40 00:02:37,449 --> 00:02:39,910 ‫יש לנו טופסי ההימורים, ידוע שהוא שיקר לדודג'.‬ 41 00:02:39,994 --> 00:02:42,580 ‫הוא יגיד שאנחנו משקרות, שטופסי ההימורים זויפו.‬ 42 00:02:42,663 --> 00:02:43,873 ‫בואי נדבר עם אבא שלך.‬ 43 00:02:43,956 --> 00:02:46,584 ‫מילה של אבי נגד המילה של השריף. אני לא אוהבת את זה.‬ 44 00:02:46,667 --> 00:02:50,546 ‫- אז פשוט ניתן לו לנצח? - לא, לא פשוט ניתן לו לנצח. אנחנו חייבים.‬ 45 00:02:50,629 --> 00:02:52,339 ‫הוא ניצח אותנו.‬ 46 00:02:53,799 --> 00:02:56,176 ‫זה מה שקורה כשאתה זה שכותב את הכללים.‬ 47 00:03:01,682 --> 00:03:03,434 ‫אוטוטריידרס, איך אוכל לעזור?‬ 48 00:03:03,517 --> 00:03:06,979 ‫היי. כן. אני רוצה למכור את המכונית שלי.‬ 49 00:03:07,062 --> 00:03:10,649 ‫תהיתי אם תוכלי לתת לי הצעת מחיר לאאודי איי-4.‬ 50 00:03:10,733 --> 00:03:14,153 ‫- היא עשתה רק 32,000 קילומטר. - בטח. נראה מה נוכל לעשות.‬ 51 00:03:21,327 --> 00:03:23,662 ‫אני מצטערת כל כך. סגור.‬ 52 00:03:23,746 --> 00:03:25,497 ‫זה בסדר. אני לא רעבה.‬ 53 00:03:27,041 --> 00:03:28,250 ‫ג'סיקה, נכון?‬ 54 00:03:32,671 --> 00:03:34,006 ‫אני מלאני קורטז.‬ 55 00:03:35,049 --> 00:03:36,550 ‫אני יודעת מי את.‬ 56 00:03:44,141 --> 00:03:48,354 ‫אז אני מניחה שבאת בשביל התנצלות כלשהי?‬ 57 00:03:49,438 --> 00:03:50,356 ‫כן.‬ 58 00:03:52,232 --> 00:03:53,484 ‫אבל לא ממך.‬ 59 00:03:59,907 --> 00:04:02,910 ‫כמה רחוק היית הולכת בשביל הילדה שלך?‬ 60 00:04:05,955 --> 00:04:08,749 ‫מסתבר שאת לא הסוד היחיד של השריף.‬ 61 00:04:16,090 --> 00:04:19,635 ‫ג'ימי הרג את עצמו כשישחק ברולטה רוסית.‬ 62 00:04:19,718 --> 00:04:21,804 ‫אבא מספר 1‬ 63 00:04:23,138 --> 00:04:25,599 ‫הוא זה שהחליף בין האקדחים.‬ 64 00:04:25,683 --> 00:04:27,685 ‫הוא התאבד, ג'יימס.‬ 65 00:04:29,812 --> 00:04:31,105 ‫מרי קלארק צדקה.‬ 66 00:04:31,188 --> 00:04:34,024 ‫מישהו סחט את אבי כדי שתפרוש.‬ 67 00:04:34,108 --> 00:04:36,193 ‫לא עולה לי שום שם אחר בראש,‬ 68 00:04:36,318 --> 00:04:40,739 ‫מלבד ג'ימי, שהיה יכול לכתוב את המכתבים האלה כי חלקם היו אישיים.‬ 69 00:04:40,823 --> 00:04:44,368 ‫"מחר כולם ידעו שאת זונה. אם לא תפרשי,‬ 70 00:04:44,868 --> 00:04:46,912 ‫"הם ידעו שהרגת את התינוק."‬ 71 00:04:46,996 --> 00:04:50,082 ‫מה קרה, לנגלי? מה לא יכולת לספר לי בטלפון?‬ 72 00:04:50,165 --> 00:04:51,792 ‫- חפרתי קצת. - טוב.‬ 73 00:04:51,875 --> 00:04:54,837 ‫ומסתבר שקורטז שקוע עמוק בחובות.‬ 74 00:04:56,338 --> 00:05:00,217 ‫למשל, בשנה שעברה, הוא אפילו לקח הלוואות בשמו של ג'ימי.‬ 75 00:05:00,718 --> 00:05:03,846 ‫זה מסביר למה נכנס לרשת ההימורים.‬ 76 00:05:03,929 --> 00:05:05,681 ‫כן. וג'ימי ידע את זה.‬ 77 00:05:05,764 --> 00:05:08,017 ‫והוא הבין שאבא שלו‬ 78 00:05:08,100 --> 00:05:10,769 ‫איים על אבי כדי שתפרוש מהמשחק.‬ 79 00:05:10,853 --> 00:05:12,021 ‫תספרי למישהו ותצטערי‬ 80 00:05:12,104 --> 00:05:14,523 ‫קורטז כתב את המכתבים האלה?‬ 81 00:05:14,606 --> 00:05:17,651 ‫כן. כדי לוודא שג'ימי ינצח.‬ 82 00:05:18,110 --> 00:05:19,194 ‫ראיות‬ 83 00:05:19,319 --> 00:05:20,904 ‫קורטז שיחק בנו.‬ 84 00:05:20,988 --> 00:05:25,617 ‫הוא בטח מתמרן שוב את המשחק כדי לכסות את החובות שלו.‬ 85 00:05:25,701 --> 00:05:30,539 ‫בגללו התרכזנו כל כך במשחק של השנה שעברה שאין לי מושג מה עוד הוא מסתיר.‬ 86 00:05:31,040 --> 00:05:32,833 ‫אנחנו חייבים לברר.‬ 87 00:05:46,889 --> 00:05:49,600 ‫אז מה קרה אתמול בלילה?‬ 88 00:05:51,018 --> 00:05:53,062 ‫- הי... - בואי הנה.‬ 89 00:06:04,031 --> 00:06:07,993 ‫שריף קורטז יבוא בבוקר כדי לבדוק את הגדר‬ 90 00:06:08,077 --> 00:06:11,830 ‫ולשאול אותי המון שאלות על האופן שבו הטיגריס ברח‬ 91 00:06:11,914 --> 00:06:14,500 ‫ואני אצטרך לענות לו בשקרים.‬ 92 00:06:14,583 --> 00:06:16,668 ‫אז אני מצפה לאמת ממך.‬ 93 00:06:17,836 --> 00:06:22,466 ‫לילי חשבה שהיא משחקת במשחק סודי ששמו "פאניקה".‬ 94 00:06:22,549 --> 00:06:23,926 ‫נכון.‬ 95 00:06:24,468 --> 00:06:25,969 ‫המשחק.‬ 96 00:06:31,558 --> 00:06:34,561 ‫- לילי שמעה על "פאניקה" ממך? - לא.‬ 97 00:06:34,645 --> 00:06:36,814 ‫אין לי מושג מאיפה עלה לה הרעיון לעשות...‬ 98 00:06:36,897 --> 00:06:39,316 ‫משהו מטומטם כל כך?‬ 99 00:06:40,609 --> 00:06:43,529 ‫- אני מצטערת כל כך, אן. - את משחקת ב"פאניקה"?‬ 100 00:06:43,612 --> 00:06:45,697 ‫ואל תחשבי אפילו לשקר.‬ 101 00:06:47,991 --> 00:06:48,826 ‫לא.‬ 102 00:06:50,953 --> 00:06:52,079 ‫טוב...‬ 103 00:06:53,872 --> 00:06:55,457 ‫כבר לא.‬ 104 00:06:55,541 --> 00:06:57,042 ‫אבל שיחקת.‬ 105 00:06:57,126 --> 00:06:59,253 ‫חשבתי שאת חכמה יותר.‬ 106 00:07:05,259 --> 00:07:07,261 ‫הנה עצה.‬ 107 00:07:07,344 --> 00:07:10,556 ‫תביני ממה את פוחדת באמת.‬ 108 00:07:10,973 --> 00:07:14,226 ‫משהו שלא תוכלי לברוח ממנו או לקפוץ או לטפס הרחק ממנו,‬ 109 00:07:14,309 --> 00:07:16,812 ‫לא משנה כמה תשתדלי.‬ 110 00:07:16,895 --> 00:07:20,482 ‫וכשתמצאי את זה, הישירי מבט לתוך עיניו,‬ 111 00:07:21,024 --> 00:07:22,693 ‫ותלכי בכיוונו.‬ 112 00:07:23,610 --> 00:07:27,114 ‫כי אם תברחי, הוא תמיד יגיע אלייך.‬ 113 00:07:27,948 --> 00:07:29,199 ‫מה אם זה הדבר?‬ 114 00:07:29,825 --> 00:07:32,327 ‫מה אם שיחקתי ב"פאניקה" כדי לצאת מפה?‬ 115 00:07:36,832 --> 00:07:39,501 ‫ואני פוחדת שלא אעזוב לעולם?‬ 116 00:07:40,919 --> 00:07:44,131 ‫ואז, מה אם זה הסוף?‬ 117 00:07:47,509 --> 00:07:50,137 ‫הייתי מתחילה בכך שתשני את הסיפור שלך.‬ 118 00:07:56,393 --> 00:07:57,686 ‫הוא מנצל אותנו, דיינה.‬ 119 00:07:57,769 --> 00:08:00,856 ‫אתה חושב שקורטז שיקר לנו על לוק כי‬ 120 00:08:00,939 --> 00:08:03,358 ‫הוא הימר על זה שתנצח?‬ 121 00:08:03,442 --> 00:08:04,860 ‫כן, זה ההסבר ההגיוני היחיד.‬ 122 00:08:04,943 --> 00:08:08,322 ‫אני מנחש שהוא ייתן ללוק לשאת באשמה‬ 123 00:08:08,405 --> 00:08:10,532 ‫אחרי שהוא יעזוב עם כספי הניצחון.‬ 124 00:08:10,616 --> 00:08:13,619 ‫רגע. הדו-קרב מחר. מה תעשה?‬ 125 00:08:14,786 --> 00:08:16,830 ‫אתן לקורטז לנהוג.‬ 126 00:08:18,457 --> 00:08:21,710 ‫- תיתן לו לזכות בכל הכסף הזה? - לא אתן לו לזכות,‬ 127 00:08:21,793 --> 00:08:24,588 ‫- אבל לפחות אתן לו לחשוב שהוא יזכה. - אבל...‬ 128 00:08:24,671 --> 00:08:25,756 ‫איך?‬ 129 00:08:25,839 --> 00:08:27,090 ‫אל תדאגי.‬ 130 00:08:28,258 --> 00:08:29,176 ‫זה תחת שליטה.‬ 131 00:08:29,259 --> 00:08:30,719 ‫- דודג'. - להתראות.‬ 132 00:08:31,970 --> 00:08:33,222 ‫דודג'!‬ 133 00:08:54,534 --> 00:08:55,786 ‫האות לדו-קרב בדיוק הופיע.‬ 134 00:08:56,495 --> 00:08:57,829 ‫זה אתה ואני.‬ 135 00:08:58,288 --> 00:09:00,415 ‫בטח חיכית כל הקיץ.‬ 136 00:09:01,416 --> 00:09:02,876 ‫יותר מזה.‬ 137 00:09:08,840 --> 00:09:09,675 ‫תראה.‬ 138 00:09:12,344 --> 00:09:16,431 ‫אני מצטער על מה שקרה לאחותך, אבל אחי הוא לא זה שפגע בה.‬ 139 00:09:17,057 --> 00:09:18,433 ‫אני יודע, ריי.‬ 140 00:09:19,810 --> 00:09:20,686 ‫אתה יודע?‬ 141 00:09:20,769 --> 00:09:23,355 ‫נטלי הראתה לי את דוחות המשטרה.‬ 142 00:09:24,022 --> 00:09:25,399 ‫אני יודע שקורטז שיקר.‬ 143 00:09:25,482 --> 00:09:29,695 ‫אל תיעלב באופן אישי. נראה שזה קורה פה הרבה.‬ 144 00:09:29,778 --> 00:09:32,406 ‫- הלילה זו ההזדמנות שלנו לשים לזה סוף. - כלומר?‬ 145 00:09:33,323 --> 00:09:36,827 ‫קורטז ינהג במכונית שלי בדו-קרב.‬ 146 00:09:37,411 --> 00:09:40,914 ‫הוא ממש חייב לנצח, ויש לי תוכנית כדי לוודא שהוא יפסיד.‬ 147 00:09:41,665 --> 00:09:44,293 ‫- אני מקשיב. - לא. לא פה.‬ 148 00:09:49,172 --> 00:09:52,509 ‫בסדר. במספנה. 21:00.‬ 149 00:09:56,805 --> 00:10:00,142 ‫הבוסית שלך שבורה לגמרי בגלל הטיגריס, נכון?‬ 150 00:10:00,225 --> 00:10:04,021 ‫כמה זמן את ואחותך לילי גרות בבית הזה?‬ 151 00:10:04,104 --> 00:10:06,898 ‫אמרתי לך, זוכר? אנחנו פשוט שומרות על הבית.‬ 152 00:10:06,982 --> 00:10:09,026 ‫היא לא מסוגלת לישון במיטה בלעדיי.‬ 153 00:10:09,526 --> 00:10:14,323 ‫נראה שהתמקמתן די טוב בשביל אנשים שרק שומרים על בית לכמה ימים.‬ 154 00:10:14,406 --> 00:10:16,491 ‫אן לא ידעה מתי היא תחזור.‬ 155 00:10:16,783 --> 00:10:21,788 ‫שמעתי שביקרו אתכן מהשירות למען הילד.‬ 156 00:10:22,331 --> 00:10:25,375 ‫אם יש בעיות בבית, את יכולה לספר לי.‬ 157 00:10:28,795 --> 00:10:31,214 ‫תודה, אבל אין בעיות.‬ 158 00:10:31,298 --> 00:10:32,716 ‫טוב לשמוע.‬ 159 00:10:33,675 --> 00:10:37,888 ‫את ואני יכולים להסכים שהיו לנו הרבה צרות כאן בקיץ, נכון?‬ 160 00:10:37,971 --> 00:10:38,930 ‫זה בטוח.‬ 161 00:10:39,890 --> 00:10:41,266 ‫את יודעת, מיס ניל,‬ 162 00:10:42,351 --> 00:10:43,685 ‫את כמעט אדם מבוגר.‬ 163 00:10:45,020 --> 00:10:49,191 ‫אבל אחותך, לילי, היא רק ילדה, וילדים הם פגיעים.‬ 164 00:10:49,274 --> 00:10:51,026 ‫צריך להגן עליהם.‬ 165 00:10:51,109 --> 00:10:55,197 ‫הם צריכים מקום בטוח לגדול בו, בית בטוח, ואני רוצה לוודא שיש לה מקום כזה.‬ 166 00:10:57,532 --> 00:11:00,786 ‫לעולם לא תהמרי על חיי אחותך, נכון?‬ 167 00:11:01,370 --> 00:11:02,204 ‫נכון.‬ 168 00:11:03,205 --> 00:11:04,456 ‫יופי.‬ 169 00:11:06,666 --> 00:11:10,003 ‫תיזהרו. יש טיגריס שמסתובב חופשי.‬ 170 00:11:29,689 --> 00:11:33,068 ‫תודה שבאת מהר כל כך. הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל,‬ 171 00:11:33,151 --> 00:11:37,114 ‫וחשבתי שזה מוזר שהוא השאיר אותו מאחור, ואז ראיתי את החבל.‬ 172 00:11:39,616 --> 00:11:41,910 ‫זה היה חבל הפרים האהוב על אבא שלנו.‬ 173 00:11:42,327 --> 00:11:43,787 ‫רציתי לשרוף אותו.‬ 174 00:11:45,122 --> 00:11:46,832 ‫דודג' סיפר לי עליו.‬ 175 00:11:50,627 --> 00:11:52,754 ‫דודג' היה זה שמצא אותו, את יודעת?‬ 176 00:11:52,838 --> 00:11:55,132 ‫אחרי שהוא התאבד.‬ 177 00:11:56,091 --> 00:11:57,717 ‫זה מסר.‬ 178 00:11:58,176 --> 00:11:59,594 ‫מה הוא מנסה לומר?‬ 179 00:12:00,262 --> 00:12:04,057 ‫דודג' אמר שייפגש הלילה עם ריי כדי להבין מה קורה.‬ 180 00:12:04,141 --> 00:12:05,934 ‫הוא לא ייתן לקורטז לנצח,‬ 181 00:12:07,853 --> 00:12:10,814 ‫אבל אני חוששת שהוא מתכנן משהו נוראי.‬ 182 00:12:16,278 --> 00:12:18,405 ‫תסביר לי שוב איך זה יקרה?‬ 183 00:12:18,488 --> 00:12:21,658 ‫קורטז יאסוף את המכונית שלי בעוד חצי שעה ואז ייסע לדו-קרב.‬ 184 00:12:21,741 --> 00:12:24,286 ‫תן לי את הטנדר שלך כדי שאוכל להתחרות נגדו.‬ 185 00:12:24,369 --> 00:12:26,997 ‫כי אתה חושב שאפשל במשחק ואתן לו לנצח?‬ 186 00:12:27,080 --> 00:12:28,081 ‫לא תעשה את זה?‬ 187 00:12:28,790 --> 00:12:31,751 ‫- אחי בבית החולים. - אחותי לא תלך עוד.‬ 188 00:12:31,835 --> 00:12:35,964 ‫- קורטז לא עשה לה את זה. - נכון, אבל הוא וידא שלא נמצא את מי שכן.‬ 189 00:12:37,424 --> 00:12:38,425 ‫אז יש תיקו.‬ 190 00:12:38,508 --> 00:12:41,052 ‫לא נכון. אתה תיתן לי את מפתחות הרכב שלך.‬ 191 00:12:41,136 --> 00:12:43,305 ‫למה? תתנגש בו בדו-קרב?‬ 192 00:12:43,388 --> 00:12:45,849 ‫- זאת התוכנית? - תן לי את המפתחות המזוינים!‬ 193 00:12:50,896 --> 00:12:54,399 ‫- אמרת לקורטז לאן אנחנו הולכים? - אתה חושב שאני מטומטם?‬ 194 00:12:56,067 --> 00:12:56,902 ‫תקשיב.‬ 195 00:12:58,612 --> 00:13:02,282 ‫בוא נתפצל. הם לא יכולים לתפוס את שנינו בו זמנית.‬ 196 00:13:08,288 --> 00:13:10,040 ‫את בטוחה שאת לא רוצה לבוא הערב?‬ 197 00:13:10,123 --> 00:13:12,209 ‫ריי בחר להפסיד. מה הטעם?‬ 198 00:13:12,709 --> 00:13:15,003 ‫הטעם הוא שאני עוזב בעוד יומיים.‬ 199 00:13:18,465 --> 00:13:22,052 ‫בחייך, הת'ר. אחזור הביתה לחג ההודיה.‬ 200 00:13:23,053 --> 00:13:24,804 ‫דברים יהיו שונים.‬ 201 00:13:25,430 --> 00:13:27,057 ‫אנחנו נהיה שונים.‬ 202 00:13:27,140 --> 00:13:30,018 ‫כן, נהיה שונים. אבל עדיין נהיה אנחנו.‬ 203 00:13:30,101 --> 00:13:31,853 ‫ואני עדיין אהיה תקועה פה.‬ 204 00:13:37,150 --> 00:13:39,194 ‫לעזאזל. אני צריך להחליף בגדים.‬ 205 00:13:39,486 --> 00:13:42,364 ‫האנט ולילה יבואו לאסוף אותי בעוד 20 דקות.‬ 206 00:13:42,447 --> 00:13:43,823 ‫איפה המכונית שלך?‬ 207 00:13:45,200 --> 00:13:47,452 ‫אני... השארתי אותה במוסך.‬ 208 00:14:00,048 --> 00:14:01,174 ‫את בסדר?‬ 209 00:14:03,927 --> 00:14:08,306 ‫אם אנשים כמו קורטז יכולים לעשות דברים נוראיים ולהימלט מעונש,‬ 210 00:14:09,933 --> 00:14:12,435 ‫ואין לנו דרך לעצור אותם,‬ 211 00:14:16,106 --> 00:14:18,233 ‫מה הטעם לעשות משהו בכלל?‬ 212 00:14:19,067 --> 00:14:20,694 ‫מה הטעם בזה שאכפת לך?‬ 213 00:14:22,571 --> 00:14:25,240 ‫אני מניח שאתה צריך לבחור את המלחמות שלך.‬ 214 00:14:26,908 --> 00:14:29,160 ‫לדעת מתי אין לך יותר מדי סיכוי.‬ 215 00:14:29,244 --> 00:14:32,038 ‫אבל מה אם אף פעם אין סיכוי?‬ 216 00:14:33,832 --> 00:14:36,751 ‫אז לדברים שבאמת-באמת אכפת לך מהם,‬ 217 00:14:38,169 --> 00:14:41,715 ‫או שחשוב לך לשנות, אני מניח שלוקחים סיכון.‬ 218 00:15:02,319 --> 00:15:03,153 ‫לעזאזל.‬ 219 00:15:15,999 --> 00:15:18,209 ‫תרומתך לאגודת הסעד של השריף מוערכת מאוד!‬ 220 00:15:18,293 --> 00:15:19,127 ‫בברכה, ג' קורטז‬ 221 00:15:25,842 --> 00:15:27,052 ‫מה הקטע?‬ 222 00:15:27,135 --> 00:15:28,803 ‫הלילה יש משחק סודי קחי את ה...‬ 223 00:15:28,887 --> 00:15:31,348 ‫לכי בעקבות המפה אל השער האסור כדי לשחק‬ 224 00:15:40,857 --> 00:15:42,067 ‫לילי!‬ 225 00:15:43,068 --> 00:15:45,278 ‫לילי! אני צריכה לדבר איתך.‬ 226 00:15:46,696 --> 00:15:48,031 ‫בואי הנה. תסתכלי עליי.‬ 227 00:15:48,531 --> 00:15:50,825 ‫אני יודעת שההזמנה הייתה סודית,‬ 228 00:15:50,909 --> 00:15:53,953 ‫אבל מצאתי עוד אחת והיא מהשריף.‬ 229 00:15:54,037 --> 00:15:55,497 ‫אז הוא מי שנתן לך אותה?‬ 230 00:16:01,044 --> 00:16:04,297 ‫הוא אמר לי שאוכל לעזור לך לנצח ב"פאניקה" אם גם אני אשחק.‬ 231 00:16:04,381 --> 00:16:06,383 ‫הוא השביע אותי שלא אספר.‬ 232 00:16:07,550 --> 00:16:11,262 ‫מה זאת אומרת, "לעזור לי לנצח"? מתי הוא נתן לך את הפתק הזה?‬ 233 00:16:11,721 --> 00:16:13,515 ‫לפני מסיבת הפיג'מות.‬ 234 00:16:14,641 --> 00:16:17,018 ‫אז דובר באתגר האישי שלי.‬ 235 00:16:20,397 --> 00:16:23,233 ‫- נט, את בדו-קרב? - לא, האמת היא שאני אצל ריי.‬ 236 00:16:24,359 --> 00:16:25,235 ‫מה? למה?‬ 237 00:16:25,318 --> 00:16:27,445 ‫אני מחפשת את דודג'. דאגתי לו.‬ 238 00:16:27,529 --> 00:16:30,198 ‫- איפה דודג'? - אני... אני לא יודעת.‬ 239 00:16:30,281 --> 00:16:34,202 ‫דיינה אמרה לי שריי ודודג' תכננו משהו כדי לעצור את קורטז.‬ 240 00:16:34,577 --> 00:16:38,790 ‫אבל הת'ר, היא אמרה שקורטז ינהג במכונית של דודג' בדו-קרב.‬ 241 00:16:39,958 --> 00:16:42,961 ‫מה לעזאזל? קורטז בדו-קרב?‬ 242 00:16:43,878 --> 00:16:46,840 ‫- ריי יודע? - הטנדר שלו עדיין כאן.‬ 243 00:16:46,923 --> 00:16:51,803 ‫אלוהים. מה אם קורטז החליט להיפטר מריי ודודג'?‬ 244 00:16:53,972 --> 00:16:56,182 ‫תתקשרי לאבא שלך. תגידי שזה מקרה חירום.‬ 245 00:16:56,266 --> 00:16:58,351 ‫- תגידי מה שאת רוצה, טוב? - טוב.‬ 246 00:16:59,102 --> 00:17:01,146 ‫זה חייב להסתיים הלילה.‬ 247 00:17:20,248 --> 00:17:22,417 ‫כן!‬ 248 00:17:33,303 --> 00:17:36,306 ‫טלפונים, בבקשה. אחד בשבילך. אסור לצלם, אסור להסריט.‬ 249 00:17:39,350 --> 00:17:40,685 ‫- היי, הנה היא. - היי.‬ 250 00:17:41,895 --> 00:17:42,979 ‫טלפונים, בבקשה.‬ 251 00:17:54,032 --> 00:17:56,993 ‫דודג' כאן. הוא בדיוק עצר ליד שער ההזנקה.‬ 252 00:18:04,334 --> 00:18:05,585 ‫טרוי, מה עם ריי?‬ 253 00:18:06,878 --> 00:18:07,837 ‫עדיין לא.‬ 254 00:18:28,274 --> 00:18:29,859 ‫נו כבר. איפה הם?‬ 255 00:18:32,821 --> 00:18:35,031 ‫יש! טוב.‬ 256 00:18:40,745 --> 00:18:42,455 ‫נו, היה לך מזל?‬ 257 00:18:42,539 --> 00:18:45,416 ‫לא, אני מעריך שמסרת את המידע. תודה רבה לך.‬ 258 00:18:45,500 --> 00:18:49,504 ‫אולי. השכן שגר 400 מטרים ממשפחת הול אמר שיש סירה‬ 259 00:18:49,587 --> 00:18:52,215 ‫שדומה לזו של ריי שצפה לה באמצע הנהר.‬ 260 00:19:11,818 --> 00:19:14,904 ‫הנה הוא. הנה הבחור שלי.‬ 261 00:19:15,613 --> 00:19:17,866 ‫לעזאזל, ריי! אני אהרוג אותך!‬ 262 00:19:17,949 --> 00:19:20,326 ‫בחייך. תמצא תחביב.‬ 263 00:19:20,410 --> 00:19:22,328 ‫- קורטז גרם לך לעשות את זה? - לא!‬ 264 00:19:22,412 --> 00:19:24,789 ‫כרגע הוא אמור להיות על הכביש לדו-קרב.‬ 265 00:19:24,873 --> 00:19:28,459 ‫- זה לא מה שרצית? - לא. רציתי להתחרות נגדו, דביל!‬ 266 00:19:28,543 --> 00:19:30,336 ‫אני יודע. אני מצטער.‬ 267 00:19:30,962 --> 00:19:32,589 ‫לא יכולתי לתת לך לעשות את זה.‬ 268 00:19:33,715 --> 00:19:35,842 ‫לא יכולתי לתת לך לעולל את זה לטנדר שלי.‬ 269 00:19:37,093 --> 00:19:39,679 ‫טכנית, אתה אמור להודות לי.‬ 270 00:19:40,430 --> 00:19:43,308 ‫- הצלתי את חייך המזוינים. - לא ביקשתי את עזרתך.‬ 271 00:19:43,391 --> 00:19:45,018 ‫מי אומר שעזרתי לך?‬ 272 00:19:46,269 --> 00:19:48,062 ‫אבל יש לי שאלה אליך.‬ 273 00:19:49,272 --> 00:19:52,275 ‫באמת התכוונת לפוצץ את עצמך עם קורטז,‬ 274 00:19:52,358 --> 00:19:55,945 ‫או שהפצצה מתחת למכונית שלי היא קישוט חג מולד קטן?‬ 275 00:20:01,075 --> 00:20:03,411 ‫- שריי יזדרז כבר. - כן.‬ 276 00:20:04,954 --> 00:20:06,789 ‫מדבר ריי. תשאירו הודעה.‬ 277 00:20:10,835 --> 00:20:13,671 ‫טוב, חבר'ה, אני יודע שקיוויתם שתהיה פה הופעה,‬ 278 00:20:13,755 --> 00:20:16,215 ‫אבל נראה שריי הול לא יופיע.‬ 279 00:20:16,299 --> 00:20:18,051 ‫לא. נותרו לו שתי דקות.‬ 280 00:20:18,760 --> 00:20:21,262 ‫- שתי דקות, כולם! - איפה ריי, לעזאזל?‬ 281 00:20:21,346 --> 00:20:23,681 ‫- הוא עדיין לא עונה. - איפה הוא, לעזאזל?‬ 282 00:20:23,765 --> 00:20:25,350 ‫נראה לך שהוא בסדר?‬ 283 00:20:25,433 --> 00:20:27,101 ‫אולי הוא עם לוק.‬ 284 00:20:27,185 --> 00:20:29,729 ‫אילו משהו היה קורה, הוא היה מתקשר.‬ 285 00:20:30,271 --> 00:20:33,107 ‫בחיים לא חשבתי שריי הול פשוט לא יבוא.‬ 286 00:20:33,191 --> 00:20:34,984 ‫אולי לא הייתה לו ברירה.‬ 287 00:20:37,403 --> 00:20:39,572 ‫קדימה, נט. איפה את?‬ 288 00:20:51,751 --> 00:20:53,836 ‫פשוט תבטלי. ברור שהוא לא מגיע.‬ 289 00:20:55,672 --> 00:20:57,131 ‫טוב, שיהיה.‬ 290 00:20:58,633 --> 00:21:03,054 ‫בשל הוויתור על הזכות להתחרות,‬ 291 00:21:03,137 --> 00:21:05,473 ‫המנצח ב"פאניקה" הוא...‬ 292 00:21:08,142 --> 00:21:09,102 ‫הוא הגיע.‬ 293 00:21:13,898 --> 00:21:14,941 ‫רגע!‬ 294 00:21:15,024 --> 00:21:17,151 ‫- הוא עצר בשער! - ריי פה.‬ 295 00:21:17,235 --> 00:21:19,445 ‫- ריי הול פה! - די!‬ 296 00:21:23,950 --> 00:21:26,911 ‫נטלי - יו! את באה? ריי פה‬ 297 00:21:34,168 --> 00:21:40,133 ‫גבירותיי ורבותיי, בנים ובנות, ברוכים הבאים אל האתגר הסופי!‬ 298 00:21:48,850 --> 00:21:52,311 ‫באתגר שלנו הלילה, המנצח לוקח הכול.‬ 299 00:21:52,395 --> 00:21:55,940 ‫אין נקודות, אין זכויות יותר, ואין מרחב תמרון,‬ 300 00:21:56,024 --> 00:21:58,860 ‫באופן סמלי ומילולי.‬ 301 00:21:59,402 --> 00:22:01,821 ‫אתה לא היחיד בעיר שהמשפחה שלו חוותה טרגדיה.‬ 302 00:22:02,196 --> 00:22:05,658 ‫אתה אפילו לא היחיד בסירה הזאת שהמשפחה שלו חוותה טרגדיה.‬ 303 00:22:05,742 --> 00:22:07,243 ‫זאת הסיבה‬ 304 00:22:08,369 --> 00:22:10,538 ‫שאתה לא תזכה להשתלט על הנקמה המשפחתית.‬ 305 00:22:10,621 --> 00:22:12,040 ‫על מה אתה מדבר?‬ 306 00:22:12,123 --> 00:22:16,210 ‫באמת נראה לך שאתן למישהו לרוצץ את הגולגולת של אחי ולתת לו לקחת את הכסף?‬ 307 00:22:16,294 --> 00:22:19,672 ‫משום שאנחנו בסירה באמצע אגם מחורבן, ונותנים לו לנצח,‬ 308 00:22:19,756 --> 00:22:20,923 ‫אז כן, כך זה נראה.‬ 309 00:22:21,007 --> 00:22:24,343 ‫נכון, לא? לכן זה גאוני כל כך.‬ 310 00:22:26,387 --> 00:22:30,933 ‫חבל שיהיו לו רק כ-20 דקות ליהנות מטעמו המתוק של הניצחון‬ 311 00:22:31,434 --> 00:22:32,810 ‫לפני שהפצצה תתפוצץ.‬ 312 00:22:32,894 --> 00:22:37,148 ‫מחאו כפיים למתחרים האחרונים שלנו,‬ 313 00:22:37,231 --> 00:22:40,485 ‫ריי הול ודודג' מייסון!‬ 314 00:22:43,780 --> 00:22:46,449 ‫- המשחק מתחיל! - בן זונה קטן.‬ 315 00:22:48,659 --> 00:22:50,328 ‫ריי, הפצצה בטנדר שלך.‬ 316 00:22:51,162 --> 00:22:52,497 ‫היא הייתה.‬ 317 00:22:54,248 --> 00:22:55,875 ‫עכשיו היא במכונית שלך.‬ 318 00:22:56,459 --> 00:22:57,919 ‫על מה אתה מדבר?‬ 319 00:22:58,753 --> 00:23:02,632 ‫אחרי שאמרת לי שקורטז ינהג במכונית שלך בדו-קרב,‬ 320 00:23:02,715 --> 00:23:07,220 ‫הרשיתי לעצמי לקחת את הפצצה מהמכונית שלי ולשים אותה מתחת לפגוש שלך.‬ 321 00:23:09,222 --> 00:23:11,224 ‫אני מצטער כל כך על המכונית שלך.‬ 322 00:23:11,891 --> 00:23:14,977 ‫החדשות הטובות הן שאתה הזוכה הרשמי של "פאניקה".‬ 323 00:23:15,353 --> 00:23:19,232 ‫החדשות הרעות הן שבסביבות 00:20‬ 324 00:23:19,315 --> 00:23:22,068 ‫תצטרך למצוא מישהו אחר לשנוא.‬ 325 00:23:26,155 --> 00:23:30,118 ‫תזכורת מהירה לכל הצופים הערב,‬ 326 00:23:30,201 --> 00:23:35,331 ‫מעכשיו עד שנקבע מי המנצח, אף אחד לא עוזב את הגבעה, טוב?‬ 327 00:23:37,583 --> 00:23:41,671 ‫דודג'? דודג'? אני שמחה כל כך שאתה בסדר.‬ 328 00:23:43,381 --> 00:23:44,215 ‫היי.‬ 329 00:23:45,508 --> 00:23:48,511 ‫- חשבתי שקרה משהו נורא. - תעצור.‬ 330 00:23:51,722 --> 00:23:56,310 ‫רגע, ריי, אם אתה כאן, מה הטנדר שלך עושה בדו-קרב?‬ 331 00:23:56,394 --> 00:23:59,063 ‫- בישופ אמר שאתה שם. - מה?‬ 332 00:23:59,647 --> 00:24:01,482 ‫מה הקטע?‬ 333 00:24:01,566 --> 00:24:04,068 ‫- של מי הטנדר המזוין הזה? - של אן.‬ 334 00:24:04,610 --> 00:24:05,528 ‫לעזאזל.‬ 335 00:24:05,611 --> 00:24:06,821 ‫מה?‬ 336 00:24:06,904 --> 00:24:09,407 ‫הת'ר בדו-קרב. בואו נעוף מפה.‬ 337 00:24:12,451 --> 00:24:14,745 ‫אות, הפעל.‬ 338 00:24:24,589 --> 00:24:25,423 ‫שלוש...‬ 339 00:24:26,549 --> 00:24:29,177 ‫הת'ר נוהגת בטנדר של ריי‬ 340 00:24:29,260 --> 00:24:31,345 ‫יש פצצה במכונית של דודג'‬ 341 00:24:31,429 --> 00:24:33,055 ‫- שתיים... - חכו.‬ 342 00:24:38,978 --> 00:24:42,064 ‫- אחת! - חכו! לא! עצרו את המשחק!‬ 343 00:24:46,194 --> 00:24:47,153 ‫עצרו את המשחק!‬ 344 00:24:53,201 --> 00:24:54,035 ‫לא!‬ 345 00:24:59,624 --> 00:25:01,709 ‫יש פצצה. חייבים לעצור אותם!‬ 346 00:26:13,614 --> 00:26:15,950 ‫- אלוהים! דודג'! - דודג' היה שם.‬ 347 00:26:18,995 --> 00:26:21,205 ‫מה הת'ר עושה בטנדר של ריי?‬ 348 00:26:21,289 --> 00:26:22,915 ‫ואיפה ריי, לעזאזל?‬ 349 00:26:51,819 --> 00:26:55,197 ‫היה הייתה פעם ילדה שהאמינה שאם היא תלמד לעוף,‬ 350 00:26:55,281 --> 00:26:57,742 ‫היא תוכל לברוח מהצל של עצמה.‬ 351 00:26:57,825 --> 00:26:59,452 ‫דיגינס, זה טיגריס מזוין.‬ 352 00:26:59,535 --> 00:27:00,995 ‫לעזאזל, זה טיגריס.‬ 353 00:27:04,915 --> 00:27:08,502 ‫אז היא קפצה, בתקווה שהיא תצמיח כנפיים.‬ 354 00:27:08,627 --> 00:27:12,256 ‫היא רצה, בתקווה שתברח מהקרקע.‬ 355 00:27:12,340 --> 00:27:15,384 ‫אבל לא ניתן היה לברוח מהצל שלה.‬ 356 00:27:15,468 --> 00:27:18,304 ‫אז הבחורה סוף סוף עצרה והסתובבה כדי לפגוש אותו.‬ 357 00:27:19,180 --> 00:27:21,432 ‫והצל של הבחורה, מפוחד,‬ 358 00:27:22,391 --> 00:27:23,809 ‫נשכב לרגליה,‬ 359 00:27:23,893 --> 00:27:26,103 ‫נדהם מכוחה לעמוד.‬ 360 00:27:40,368 --> 00:27:42,328 ‫- דודג'! - לעזאזל, אחי.‬ 361 00:27:42,411 --> 00:27:43,788 ‫אלוהים! דודג'.‬ 362 00:27:45,122 --> 00:27:47,291 ‫הת'ר!‬ 363 00:27:47,375 --> 00:27:49,919 ‫הת'ר! היי, את בסדר?‬ 364 00:27:55,883 --> 00:27:57,510 ‫אלוהים.‬ 365 00:27:58,928 --> 00:28:01,680 ‫- צריך מכבי אש ופרמדיקים... - הת'ר?‬ 366 00:28:02,473 --> 00:28:05,601 ‫- מה הבעיה שלך, לעזאזל? - אני מצטערת, חבר'ה.‬ 367 00:28:06,268 --> 00:28:09,480 ‫- דודג' לא היה במכונית! - אלוהים, זה דודג'?‬ 368 00:28:09,563 --> 00:28:10,773 ‫אלוהים!‬ 369 00:28:14,151 --> 00:28:17,863 ‫הת'ר!‬ 370 00:29:19,800 --> 00:29:20,759 ‫מלאני?‬ 371 00:29:53,751 --> 00:29:57,171 ‫- האם הוא... - מת. חייבים לעוף מפה.‬ 372 00:30:14,897 --> 00:30:19,777 ‫כל אחד יכול לשחק ב"פאניקה", אבל רק אדם אחד יכול לנצח.‬ 373 00:30:19,860 --> 00:30:22,446 ‫כל השאר עוזבים כמפסידים.‬ 374 00:30:22,530 --> 00:30:24,823 ‫לכן "פאניקה" הוא משחק שמהותו פחד.‬ 375 00:30:25,699 --> 00:30:27,409 ‫אבל לא כפי שאנחנו חושבים.‬ 376 00:30:28,869 --> 00:30:31,539 ‫כדי לנצח במשחק, אתה צריך לקבוע את האתגרים בעצמך.‬ 377 00:30:32,206 --> 00:30:35,918 ‫כדי לנצח במשחק, אתה צריך להאמין שמשהו שווה את הסיכון.‬ 378 00:30:37,086 --> 00:30:38,295 ‫פתוח‬ 379 00:30:38,379 --> 00:30:40,297 ‫ההפך מפחד איננו אומץ,‬ 380 00:30:40,381 --> 00:30:41,840 ‫הדרכת תלמידי שנה א' אוני' וולר‬ 381 00:30:41,924 --> 00:30:45,427 ‫הוא אמונה, ומציאת דבר מה ששווה להאמין בו.‬ 382 00:30:46,845 --> 00:30:49,056 ‫אמון בעצמך זה מקום טוב להתחיל בו.‬ 383 00:30:50,599 --> 00:30:53,352 ‫למרבה המזל, את זה אפשר למצוא בכל מקום.‬ 384 00:30:54,687 --> 00:30:57,106 ‫אפילו באמצע שום מקום, טקסס.‬ 385 00:31:06,782 --> 00:31:07,616 ‫תראי.‬ 386 00:31:09,910 --> 00:31:10,828 ‫שם.‬ 387 00:31:14,832 --> 00:31:16,208 ‫רואה את זה? שם.‬ 388 00:31:17,835 --> 00:31:19,753 ‫לפני יומיים הוא לא הצליח למצמץ.‬ 389 00:31:20,504 --> 00:31:22,923 ‫זה כפי שהרופא אמר, הוא לוחם אמיתי.‬ 390 00:31:23,007 --> 00:31:24,174 ‫עקשן בטירוף.‬ 391 00:31:24,258 --> 00:31:27,720 ‫גם ככה זה לא היה משנה כלום אילו סבלת ממוות מוחי, נכון, יא דפוק?‬ 392 00:31:39,064 --> 00:31:40,399 ‫הוא עשה לי אצבע משולשת.‬ 393 00:31:44,903 --> 00:31:46,238 ‫הוא עשה לי אצבע משולשת.‬ 394 00:31:49,491 --> 00:31:51,035 ‫האח המזוין שלי, בנאדם!‬ 395 00:31:54,955 --> 00:31:58,000 ‫תזכור לנעול כפכפים במקלחת.‬ 396 00:31:58,083 --> 00:32:00,169 ‫תזכור לצלם תמונות של הספרייה.‬ 397 00:32:00,252 --> 00:32:03,464 ‫וואו. את באמת חנונית ברמות-על.‬ 398 00:32:03,547 --> 00:32:06,717 ‫במקומך לא הייתי עושה את זה. היא עוד תהרוג אותך ברומן.‬ 399 00:32:06,800 --> 00:32:08,469 ‫אמרתי לכם, זה בדיוני.‬ 400 00:32:08,552 --> 00:32:12,765 ‫כן, רומן בדיוני לגמרי על עיירה באמצע שום מקום שבה קבוצת בני נוער‬ 401 00:32:12,848 --> 00:32:14,558 ‫משחקת משחק מפחיד בכל קיץ?‬ 402 00:32:14,642 --> 00:32:16,560 ‫הם לא בני נוער, הם רוחות רפאים.‬ 403 00:32:16,644 --> 00:32:19,188 ‫נכון. בני נוער-רוחות רפאים, כן.‬ 404 00:32:21,899 --> 00:32:23,192 ‫דבר איתנו בכל יום.‬ 405 00:32:23,275 --> 00:32:24,610 ‫לפחות.‬ 406 00:32:25,235 --> 00:32:27,196 ‫אעשה את זה. אני מבטיח.‬ 407 00:32:30,115 --> 00:32:30,991 ‫לעזאזל.‬ 408 00:32:32,451 --> 00:32:34,536 ‫- אני חייב ללכת. אבא שלי... - כן, כן.‬ 409 00:32:34,620 --> 00:32:36,080 ‫כן. אז...‬ 410 00:32:39,249 --> 00:32:42,086 ‫אל תבכי. אם את תבכי, אני אבכה.‬ 411 00:32:42,169 --> 00:32:46,048 ‫- אתה תבכה, אני אצחק. - עכשיו אני אתחיל בגללך.‬ 412 00:32:46,131 --> 00:32:47,966 ‫אני ממש אתגעגע אליכן.‬ 413 00:32:52,930 --> 00:32:57,226 ‫אני נשבעת, אם אי פעם אגלה מה קרה לגובה ולפרס...‬ 414 00:32:57,309 --> 00:32:59,520 ‫תשכחי מהכסף. אני פשוט שמחה שזה נגמר.‬ 415 00:32:59,603 --> 00:33:03,065 ‫- את גיבורה, הת'ר. את יודעת את זה? - עשיתי את זה בשביל לילי.‬ 416 00:33:03,148 --> 00:33:05,484 ‫תבטיחי לי שלא תספרי לאף אחד שהייתי שופטת.‬ 417 00:33:05,567 --> 00:33:06,694 ‫לא.‬ 418 00:33:08,779 --> 00:33:11,782 ‫הייתי חייבת לומר את הדברים ההם על הגשר, הת'ר.‬ 419 00:33:11,865 --> 00:33:14,618 ‫אחרת השופט האחר היה חושב שאני עוזרת לך לנצח.‬ 420 00:33:14,702 --> 00:33:17,329 ‫את סיפרת לדיגינס על הרמאות בספרלוק‬ 421 00:33:17,413 --> 00:33:20,374 ‫- כדי שאוכל להגיע לרביעייה הסופית. - לכן אסור לך לספר.‬ 422 00:33:20,457 --> 00:33:23,043 ‫לא תבחרי אף אחד לשנה הבאה, נכון?‬ 423 00:33:23,127 --> 00:33:24,545 ‫לא. תפקידי כאן הסתיים.‬ 424 00:33:26,463 --> 00:33:29,508 ‫תבדקי בדוא"ל שלך. שלחתי לך הפתעה.‬ 425 00:33:29,591 --> 00:33:32,845 ‫- מסתורי ביותר, אבל בסדר. - תסמכי עליי, את תאהבי אותה.‬ 426 00:33:36,807 --> 00:33:37,641 ‫נטלי להת'ר ניל‬ 427 00:33:37,725 --> 00:33:39,101 ‫סרטון מוטמע למטה חברתך - נט‬ 428 00:33:39,184 --> 00:33:41,019 ‫עשרה צעדים לכל תשובה, כן?‬ 429 00:33:42,229 --> 00:33:43,939 ‫נראה כמו עסקה הוגנת.‬ 430 00:33:44,022 --> 00:33:46,150 ‫אז מה אתם רוצים לדעת על הת'ר?‬ 431 00:33:46,567 --> 00:33:49,236 ‫אתם רוצים לדעת אם היא מנשקת טוב?‬ 432 00:33:49,319 --> 00:33:51,613 ‫איפה היא אוהבת שנוגעים בה?‬ 433 00:33:53,031 --> 00:33:56,201 ‫בחייך, ריי. כולם יודעים ששכבתם בקיץ.‬ 434 00:33:56,285 --> 00:33:57,327 ‫אז למה לשאול?‬ 435 00:33:57,411 --> 00:33:59,663 ‫ולמה נראה לכם שאגלה לכם?‬ 436 00:33:59,747 --> 00:34:02,541 ‫השעון מתקתק, השופטים רוצים לדעת את האמת.‬ 437 00:34:02,624 --> 00:34:04,042 ‫אתה מאוהב בה?‬ 438 00:34:05,961 --> 00:34:07,004 ‫תבינו,‬ 439 00:34:09,089 --> 00:34:11,216 ‫יש יופי שנחמד להביט בו.‬ 440 00:34:12,217 --> 00:34:14,011 ‫אבל יש יופי...‬ 441 00:34:14,553 --> 00:34:17,473 ‫יש יופי שגורם לך להרגיש שאתה עף.‬ 442 00:34:18,515 --> 00:34:19,850 ‫וזה כואב.‬ 443 00:34:21,268 --> 00:34:22,644 ‫כי לרגע אחד,‬ 444 00:34:24,062 --> 00:34:26,648 ‫אתה שוכח שהוא משאיר אותך מאחור.‬ 445 00:34:27,816 --> 00:34:30,819 ‫- עדיין לא ענית לשאלה. - עניתי.‬ 446 00:34:30,903 --> 00:34:32,696 ‫אני בן משפחת הול.‬ 447 00:34:34,740 --> 00:34:36,241 ‫אני רק מכביד.‬ 448 00:34:41,038 --> 00:34:43,624 ‫וזה לא טוב בשביל בחורה שיש לה כנפיים.‬ 449 00:34:50,672 --> 00:34:52,800 ‫שולח לא ידוע (ללא נושא)‬ 450 00:34:52,883 --> 00:34:54,718 ‫תבדקי בתיק שלך. זה מגיע לך.‬ 451 00:34:58,931 --> 00:34:59,890 ‫הפסל של וינה‬ 452 00:35:03,936 --> 00:35:06,438 ‫"לאחר בדיקה מדוקדקת, הפסיקה השנה‬ 453 00:35:06,522 --> 00:35:08,649 ‫העניקה לך את הקופה."‬ 454 00:35:08,732 --> 00:35:11,068 ‫לא ייאמן. ניצחתי?‬ 455 00:35:31,213 --> 00:35:32,256 ‫היי.‬ 456 00:35:34,341 --> 00:35:35,217 ‫הי.‬ 457 00:35:35,509 --> 00:35:37,427 ‫אני שמחה שיצרת קשר.‬ 458 00:35:37,511 --> 00:35:39,471 ‫אני שמח שבאת.‬ 459 00:35:39,555 --> 00:35:40,389 ‫כן.‬ 460 00:35:44,226 --> 00:35:46,186 ‫רציתי להודות לך.‬ 461 00:35:46,270 --> 00:35:50,190 ‫הראיות שנתת לנו, הן מעניקות למשפחה שלי קצת שלווה.‬ 462 00:35:50,274 --> 00:35:53,193 ‫- דודג', זה... זה מדהים. - כן.‬ 463 00:35:55,529 --> 00:35:56,947 ‫את עדיין חושבת על אל-איי?‬ 464 00:35:57,030 --> 00:36:00,033 ‫כן, אם אבא שלי אי פעם יאפשר לי לעזוב שוב את המחוז.‬ 465 00:36:00,117 --> 00:36:03,453 ‫מה איתך? מה תעשה?‬ 466 00:36:06,206 --> 00:36:07,958 ‫אחרי הקיץ הזה...‬ 467 00:36:10,043 --> 00:36:10,878 ‫כן.‬ 468 00:36:13,797 --> 00:36:15,215 ‫האמת היא...‬ 469 00:36:20,178 --> 00:36:22,556 ‫שנאחזתי בכל כך הרבה.‬ 470 00:36:23,724 --> 00:36:26,143 ‫נשאבתי כל כך למה שקרה‬ 471 00:36:26,226 --> 00:36:28,520 ‫שלא חשבתי על השלב הבא.‬ 472 00:36:28,604 --> 00:36:31,940 ‫לא נראה לי שאפילו היה לי אכפת אם יש משהו בכלל.‬ 473 00:36:32,024 --> 00:36:34,192 ‫כמוני כמוך.‬ 474 00:36:34,276 --> 00:36:38,030 ‫תמיד חשבתי שאוכל למצוא בכול היגיון.‬ 475 00:36:38,113 --> 00:36:40,782 ‫אימא שלי... כלומר, למה היא עזבה?‬ 476 00:36:41,158 --> 00:36:43,243 ‫למה לא הייתי שווה מספיק כדי שהיא תישאר?‬ 477 00:36:43,327 --> 00:36:45,370 ‫אבל משהו השתנה.‬ 478 00:36:45,454 --> 00:36:48,832 ‫כלומר, אני... עדיין אסע לאל-איי.‬ 479 00:36:48,916 --> 00:36:51,585 ‫פשוט אסע למען עצמי.‬ 480 00:36:54,421 --> 00:36:58,717 ‫אני פשוט חושב שאני צריך לעזוב.‬ 481 00:36:59,885 --> 00:37:01,595 ‫לנסוע קצת במשך זמן מה.‬ 482 00:37:01,678 --> 00:37:04,389 ‫לראות מה עוד קיים בחוץ לפני שאבין את השלב הבא.‬ 483 00:37:04,473 --> 00:37:05,557 ‫- מגניב. - כן.‬ 484 00:37:05,641 --> 00:37:08,936 ‫אולי יהיה נחמד לפעול בלי תוכנית.‬ 485 00:37:10,145 --> 00:37:11,897 ‫כן, אני מבינה את זה.‬ 486 00:37:11,980 --> 00:37:14,650 ‫אז מה תעשה?‬ 487 00:37:14,733 --> 00:37:16,902 ‫הייתי חייב לקנות רכב חדש.‬ 488 00:37:16,985 --> 00:37:19,655 ‫אני מבינה. טוב.‬ 489 00:37:19,738 --> 00:37:20,989 ‫מה דעתך?‬ 490 00:37:21,615 --> 00:37:22,616 ‫לא רע.‬ 491 00:37:22,699 --> 00:37:24,618 ‫- כן? - כן.‬ 492 00:37:27,329 --> 00:37:28,497 ‫ובכן, דודג' מייסון,‬ 493 00:37:28,580 --> 00:37:31,124 ‫אם אי פעם תגיע מערבה, אתה יודע מה המספר שלי.‬ 494 00:37:33,627 --> 00:37:34,461 ‫כן.‬ 495 00:37:36,380 --> 00:37:38,090 ‫תשמרי על עצמך.‬ 496 00:37:40,384 --> 00:37:41,426 ‫גם אתה.‬ 497 00:37:51,979 --> 00:37:54,690 ‫ברוכים הבאים אל קארפ‬ 498 00:38:05,033 --> 00:38:07,411 ‫היי. יפה לך לנצח.‬ 499 00:38:08,453 --> 00:38:11,790 ‫אתה יודע, נראה לי שצריכה להיות מילה למשהו שהוא יפה,‬ 500 00:38:11,873 --> 00:38:14,793 ‫אבל מסב לך צער ואושר בו זמנית.‬ 501 00:38:16,962 --> 00:38:18,964 ‫כן. נכון.‬ 502 00:38:30,642 --> 00:38:32,978 ‫ראיתי את הסרטון שלך מגשר הרכבת.‬ 503 00:38:33,603 --> 00:38:35,105 ‫מישהו הדליף לי אותו.‬ 504 00:38:53,040 --> 00:38:54,416 ‫אני פוחד.‬ 505 00:38:56,126 --> 00:38:57,127 ‫ממה?‬ 506 00:39:00,047 --> 00:39:01,298 ‫מהכול.‬ 507 00:39:06,970 --> 00:39:08,430 ‫חשבתי,‬ 508 00:39:09,514 --> 00:39:13,560 ‫משום מה, שלא אפחד, את יודעת?‬ 509 00:39:15,062 --> 00:39:16,730 ‫כי שיחקתי ב"פאניקה".‬ 510 00:39:24,029 --> 00:39:26,323 ‫את יודעת מה הכי מפחיד אותי?‬ 511 00:39:29,701 --> 00:39:30,702 ‫את.‬ 512 00:39:35,874 --> 00:39:38,251 ‫אני פוחד שאני מתאהב בך.‬ 513 00:39:40,420 --> 00:39:42,214 ‫גם אני פוחדת.‬ 514 00:39:44,716 --> 00:39:46,927 ‫אנחנו לא חייבים להתאהב, ריי.‬ 515 00:40:08,115 --> 00:40:10,408 ‫מה זאת אומרת, הכסף פשוט צץ?‬ 516 00:40:10,492 --> 00:40:13,870 ‫- הגובה אמר לנו שהוא נגנב. - אני יודעת. אני די מתחרפנת.‬ 517 00:40:15,122 --> 00:40:16,790 ‫אז איך ההרגשה להיות עשירה?‬ 518 00:40:17,833 --> 00:40:19,334 ‫את יודעת...‬ 519 00:40:23,672 --> 00:40:25,090 ‫אני חייבת לסיים.‬ 520 00:40:29,845 --> 00:40:33,223 ‫אנשים מספרים כל מיני סיפורים על המשחק,‬ 521 00:40:33,306 --> 00:40:35,684 ‫אבל יש דברים שהם לא יספרו לך.‬ 522 00:40:35,767 --> 00:40:37,477 ‫מה זה, לעזאזל?‬ 523 00:40:38,353 --> 00:40:40,147 ‫מה נראה לכם שזה אומר?‬ 524 00:40:45,235 --> 00:40:47,445 ‫אף אחד לא יודע מי המציא את "פאניקה".‬ 525 00:41:15,640 --> 00:41:17,058 ‫ומסתבר...‬ 526 00:41:20,979 --> 00:41:23,523 ‫שאף אחד גם לא יודע איך לעצור אותו.‬ 527 00:43:05,125 --> 00:43:07,127 ‫תרגום כתוביות: רותי זהרן‬ 528 00:43:07,210 --> 00:43:09,212 ‫בקרת כתוביות יעל אביבי‬