1
00:00:18,977 --> 00:00:19,894
‫הבנתי.‬

2
00:00:20,478 --> 00:00:22,313
‫אז קאנוט מת?‬

3
00:00:25,066 --> 00:00:29,070
‫לא. אם לדייק, הוא נעדר.‬

4
00:00:29,904 --> 00:00:33,491
‫חיילו של ראגנר התכוונו‬
‫להציל את הנסיך קאנוט,‬

5
00:00:33,575 --> 00:00:36,077
‫ונלחמו בצבא של ת'ורקל במרלבורו.‬

6
00:00:37,037 --> 00:00:41,416
‫במהלך המהומה הנסיך נעלם.‬

7
00:00:45,045 --> 00:00:49,549
‫אז הם עדיין מוקפים בצבא של ת'ורקל?‬

8
00:00:50,133 --> 00:00:53,303
‫כן. אולם יומיים לאחר מכן…‬

9
00:00:53,887 --> 00:00:58,058
‫הוד מעלתו לא נראה עם צבא האויב.‬

10
00:01:00,477 --> 00:01:03,938
‫ייתכן שהוא שרד וממתין לחילוץ.‬

11
00:01:05,065 --> 00:01:06,858
‫אבל אפילו אם נשלח עזרה…‬

12
00:01:07,692 --> 00:01:09,402
‫נצטרך לחכות עד האביב.‬

13
00:01:10,695 --> 00:01:14,949
‫איני יכול לדמיין את הדאגה שאתה חש,‬
‫הוד מעלתך.‬

14
00:01:19,704 --> 00:01:21,039
‫אילו רק…‬

15
00:01:21,998 --> 00:01:26,544
‫קאנוט היה מתעלה על היכולות‬
‫של אחיו הגדול, הארלד…‬

16
00:01:28,213 --> 00:01:33,093
‫אז ייתכן שהוא לא היה נעלם.‬

17
00:03:10,648 --> 00:03:13,318
‫אוי, יורד שלג.‬

18
00:03:13,401 --> 00:03:16,029
‫המלחמה תסתיים.‬

19
00:03:17,363 --> 00:03:18,364
‫חורף…‬

20
00:03:18,865 --> 00:03:22,619
‫האם תקפיא אפילו את לבם של הלוחמים?‬

21
00:03:23,203 --> 00:03:25,872
‫אוי, חורף!‬

22
00:03:26,456 --> 00:03:27,498
‫המפקד!‬

23
00:03:27,582 --> 00:03:30,418
‫אתה מעדיף חזיר צלוי או מבושל?‬
‫-שניהם!‬

24
00:03:36,841 --> 00:03:38,885
‫אני לא מבין אותך. תבלע קודם.‬

25
00:03:42,889 --> 00:03:44,807
‫לא משנה מה אומרים…‬

26
00:03:45,516 --> 00:03:48,895
‫היה כואב לראות את הנסיך נמלט.‬

27
00:03:48,978 --> 00:03:51,314
‫לא, אתה מסרת אותו.‬

28
00:03:51,898 --> 00:03:56,236
‫הנסיך היה פחדן, אבל הוא היה עשוי להועיל.‬

29
00:03:56,986 --> 00:04:00,031
‫כאילו שהוא היה מסוגל‬
‫להביא אותנו לגורל חדש.‬

30
00:04:00,573 --> 00:04:03,368
‫הוא עזר באיסוף החיילים.‬

31
00:04:03,451 --> 00:04:08,081
‫ובכן, אם היית עוזר לעודד אותו,‬
‫היית מקבל יכולת השפעה.‬

32
00:04:08,539 --> 00:04:09,415
‫נכון?‬

33
00:04:10,708 --> 00:04:13,253
‫היי, משרתת אנגליה!‬

34
00:04:13,336 --> 00:04:14,295
‫כן?‬

35
00:04:14,796 --> 00:04:17,090
‫הביאי לי חבית בירה!‬

36
00:04:17,674 --> 00:04:18,925
‫סלחו לי.‬

37
00:04:19,008 --> 00:04:20,301
‫עוד חבית בירה.‬

38
00:04:20,385 --> 00:04:21,970
‫לא שוב, לעזאזל!‬

39
00:04:22,720 --> 00:04:26,349
‫המנוולים האלו מנסים לחסל‬
‫את כל האספקה בכפר?‬

40
00:04:26,933 --> 00:04:29,435
‫זה לא פחות גרוע מבזיזת הכפר.‬

41
00:04:30,270 --> 00:04:31,729
‫אל תבכו!‬

42
00:04:35,483 --> 00:04:40,321
‫אם היו לוקחים אותו, בכל מקרה‬
‫הייתי צריך להחזיר אותו לאנגלים.‬

43
00:04:42,448 --> 00:04:43,866
‫מה? מה מצחיק?‬

44
00:04:43,950 --> 00:04:46,119
‫אתה טרוד, הלא כן?‬

45
00:04:46,619 --> 00:04:50,456
‫כשאש המלחמה דועכת, אתה מחפש ניצוץ אחר.‬

46
00:04:50,540 --> 00:04:52,542
‫מובן שכן, מנוול שכמוך.‬

47
00:04:53,126 --> 00:04:55,211
‫אנחנו לוחמים, לא?‬

48
00:04:55,795 --> 00:04:58,339
‫אנחנו לוחמים רק אם אנחנו בשדה קרב.‬

49
00:05:01,801 --> 00:05:05,680
‫אבל אתה יודע, שמעתי שמועה על זה.‬

50
00:05:07,265 --> 00:05:09,434
‫במפגש הבא של ויטנמגוט בווסקס…‬

51
00:05:10,101 --> 00:05:13,855
‫תואר המלוכה "ברטוולדה" יוענק למלך סויין.‬

52
00:05:15,315 --> 00:05:18,192
‫זו תהיה כניעה מוחלטת.‬
‫-כן.‬

53
00:05:18,693 --> 00:05:20,945
‫דנמרק תבלע את אנגליה.‬

54
00:05:21,446 --> 00:05:25,366
‫נראה שהאצולה רוצה לסיים את המלחמה,‬
‫גם במחיר של ויתור על כס המלכות.‬

55
00:05:27,368 --> 00:05:30,955
‫למה כל התחושות הרעות שלי חייבות להתגשם?‬

56
00:05:31,039 --> 00:05:31,998
‫מה תעשה?‬

57
00:05:32,540 --> 00:05:35,168
‫האם תמות בכבוד בקרב‬
‫כנגד צבאו של המלך סויין?‬

58
00:05:35,251 --> 00:05:36,627
‫טיפש!‬

59
00:05:36,711 --> 00:05:40,131
‫אני אוהב קרב טוב, אבל אני שונא להפסיד.‬

60
00:05:40,757 --> 00:05:42,675
‫אם אצא לקרב, אני אנצח.‬

61
00:05:48,389 --> 00:05:49,724
‫כמה משעמם.‬

62
00:05:50,308 --> 00:05:54,437
‫הלוואי שכל העולם יילחם לנצח.‬

63
00:05:56,022 --> 00:05:58,358
‫יש לי הודעה! האם האדון הפאודלי כאן?‬

64
00:06:04,572 --> 00:06:06,574
‫משהו לא בסדר, אוזן?‬

65
00:06:06,657 --> 00:06:08,618
‫כן. קר נורא.‬

66
00:06:10,078 --> 00:06:11,871
‫השלג סופג רעשים…‬

67
00:06:12,538 --> 00:06:15,917
‫אז אפילו השמיעה שלי מוגבלת.‬

68
00:06:16,501 --> 00:06:18,378
‫זה עדיף מלשלוח זקיפים.‬

69
00:06:19,003 --> 00:06:21,172
‫כך איש לא יידע שאנחנו כאן.‬

70
00:06:22,298 --> 00:06:25,343
‫אז תעשה משהו לגביהם.‬

71
00:06:26,010 --> 00:06:28,262
‫הם בשום אופן לא נראים כמו חקלאים.‬

72
00:06:29,555 --> 00:06:32,683
‫הנזיר וחבריו, מה? שמור גם עליהם.‬

73
00:06:33,684 --> 00:06:36,604
‫הוא אומר, "בבקשה, סלח לנו".‬

74
00:06:37,397 --> 00:06:41,692
‫האם הם יתחננו למחילה בכל פעם שמשהו יקרה?‬

75
00:06:41,776 --> 00:06:42,819
‫זה מעצבן.‬

76
00:06:45,738 --> 00:06:47,073
‫אלוהים אשר ברקיע…‬

77
00:06:48,241 --> 00:06:50,076
‫אבינו שבשמיים.‬

78
00:06:50,993 --> 00:06:53,496
‫אנא זמן אליך את נשמותיהם של תושבי הכפר…‬

79
00:06:54,038 --> 00:06:56,082
‫אשר נחים כאן לצדך.‬

80
00:06:56,999 --> 00:07:00,795
‫אנא הושע את נשמותיהם של רוצחי האנשים האלו.‬

81
00:07:01,587 --> 00:07:04,465
‫אנא סלח לנו על חטאינו.‬

82
00:07:07,927 --> 00:07:11,222
‫זה הזמן להתפלל עבור זרים? טיפש.‬

83
00:07:18,229 --> 00:07:19,063
‫אלוהים.‬

84
00:07:19,939 --> 00:07:23,109
‫האם קולי מגיע אל אוזניך?‬

85
00:07:26,112 --> 00:07:27,613
‫אלוהינו…‬

86
00:07:28,448 --> 00:07:33,119
‫כולנו נבראנו בצלמך ובדמותך.‬

87
00:07:34,287 --> 00:07:37,248
‫אבל אין לנו את הכוח שלך.‬

88
00:07:39,250 --> 00:07:40,209
‫אלוהינו…‬

89
00:07:41,419 --> 00:07:45,256
‫אם הטובים והרעים זוכים לאותה האהבה‬

90
00:07:46,466 --> 00:07:50,136
‫אז לאיזו מטרה נבחנים חסרי האונים?‬

91
00:07:51,721 --> 00:07:52,555
‫אלוהינו.‬

92
00:07:53,848 --> 00:07:57,935
‫האם קולי מגיע אל אוזניך?‬

93
00:07:59,437 --> 00:08:00,354
‫אלוהינו.‬

94
00:08:02,273 --> 00:08:03,733
‫יש לי ספק…‬

95
00:08:05,485 --> 00:08:06,402
‫באהבה שלך.‬

96
00:08:06,486 --> 00:08:07,320
‫מספיק!‬

97
00:08:17,455 --> 00:08:18,289
‫אתה מפקפק…‬

98
00:08:19,373 --> 00:08:20,416
‫באלוהים שלנו?‬

99
00:08:25,963 --> 00:08:29,717
‫אתה מכנה את עצמך אדם נוצרי?‬
‫אתה צריך לחשוש!‬

100
00:08:30,259 --> 00:08:33,054
‫אסור לנו להטיל ספק באהבת האל!‬

101
00:08:37,225 --> 00:08:38,059
‫אין…‬

102
00:08:39,560 --> 00:08:42,021
‫אין אב שלא אוהב…‬

103
00:08:42,897 --> 00:08:43,773
‫את בנו.‬

104
00:08:47,902 --> 00:08:48,986
‫הוד מעלתך.‬

105
00:08:52,657 --> 00:08:53,491
‫חכה!‬

106
00:09:04,126 --> 00:09:05,044
‫אבי…‬

107
00:09:08,130 --> 00:09:09,799
‫גדוד דני?‬

108
00:09:10,383 --> 00:09:11,300
‫אתה רציני?‬

109
00:09:11,384 --> 00:09:13,928
‫כן, זה מה שהשליח אמר.‬

110
00:09:14,512 --> 00:09:17,765
‫מסתבר שהם כובשים כפר במעלה הנהר סוורן.‬

111
00:09:18,391 --> 00:09:21,894
‫אדון מקומי ביקש את עזרתנו.‬

112
00:09:22,562 --> 00:09:24,605
‫לפי סיפורו של ניצול,‬

113
00:09:25,106 --> 00:09:27,900
‫היו שם בין 100 ל-200 חיילי אויב.‬

114
00:09:27,984 --> 00:09:31,904
‫נראה שחיילים מהסביבה בדרך לשם.‬

115
00:09:31,988 --> 00:09:35,825
‫אם אתה, ת'ורקל הלוחם הדגול, מוכן לעזור,‬
‫אז אנא…‬

116
00:09:36,492 --> 00:09:37,702
‫מה אתה חושב?‬

117
00:09:38,244 --> 00:09:39,453
‫לא משנה מה אני חושב.‬

118
00:09:39,996 --> 00:09:44,041
‫לא יהיו הרבה חיילים דנים שיפעלו בעצמם‬

119
00:09:44,125 --> 00:09:45,793
‫בעונה הזו, בעמדה הזו…‬

120
00:09:46,419 --> 00:09:49,839
‫הם העמידו פנים שהם בדרך לים,‬
‫אבל יצאו לגיינסבורו דרך היבשה.‬

121
00:09:50,798 --> 00:09:54,176
‫אז הם לכודים בשלג ונחים שם?‬

122
00:09:54,677 --> 00:09:56,429
‫יש סבירות גבוהה לכך ש…‬

123
00:10:00,600 --> 00:10:02,518
‫אלו ת'ורפין וקאנוט.‬

124
00:10:03,561 --> 00:10:04,854
‫בסדר גמור!‬

125
00:10:04,937 --> 00:10:07,189
‫העירו את כולם! היכונו לצעוד!‬

126
00:10:07,273 --> 00:10:08,107
‫כן, אדוני.‬

127
00:10:08,190 --> 00:10:09,191
‫וגם…‬

128
00:10:09,692 --> 00:10:11,611
‫היי, אתה.‬
‫-כן?‬

129
00:10:11,694 --> 00:10:13,904
‫הכן לנו אוכל.‬

130
00:10:14,488 --> 00:10:17,617
‫חמש־מאות מנות לחמישה ימים.‬

131
00:10:18,284 --> 00:10:19,785
‫מה? 500?‬

132
00:10:22,580 --> 00:10:24,081
‫טוב מאוד.‬

133
00:10:24,582 --> 00:10:26,208
‫מתחיל להיות מעניין.‬

134
00:10:26,292 --> 00:10:28,753
‫אם הקרב הזה יתנהל כשורה…‬

135
00:10:30,004 --> 00:10:32,089
‫ייתכן שאוכל ליהנות ממנו.‬

136
00:10:43,225 --> 00:10:44,518
‫כמה, אוזן?‬

137
00:10:45,394 --> 00:10:46,270
‫אני לא בטוח.‬

138
00:10:46,771 --> 00:10:48,314
‫ייתכן ש-50, או 100.‬

139
00:10:48,397 --> 00:10:51,317
‫הם מתפרשים לאורך היערות במזרח.‬

140
00:10:52,360 --> 00:10:54,487
‫הם גילו אותנו מהר.‬

141
00:10:55,112 --> 00:10:56,614
‫האם פספסנו משהו?‬

142
00:10:57,198 --> 00:10:58,032
‫מי יודע?‬

143
00:10:58,908 --> 00:11:01,118
‫אם גילו אותנו, נוכל לעשות רק דבר אחד.‬

144
00:11:01,702 --> 00:11:03,621
‫אנחנו עוזבים?‬

145
00:11:03,704 --> 00:11:05,998
‫בלתי אפשרי לצאת הלילה.‬

146
00:11:06,082 --> 00:11:08,042
‫סיימתי רק שתי מזחלות.‬

147
00:11:08,542 --> 00:11:10,544
‫התחלתי את השלישית אתמול.‬

148
00:11:10,628 --> 00:11:12,338
‫באמת? כל הכבוד.‬

149
00:11:12,922 --> 00:11:14,256
‫תסיים אותה עד הערב.‬

150
00:11:14,799 --> 00:11:16,884
‫תנטוש את מה שלא יהיה מוכן בזמן.‬

151
00:11:16,967 --> 00:11:18,969
‫אני אומר לך, זה בלתי אפשרי.‬

152
00:11:19,053 --> 00:11:21,055
‫יש רק שני נגרים.‬

153
00:11:21,138 --> 00:11:23,224
‫הצבא האנגלי מצא אותנו.‬

154
00:11:23,307 --> 00:11:24,433
‫מה? הם מצאו אותנו?‬

155
00:11:24,975 --> 00:11:28,270
‫כן. הם מתקדמים לכאן בשלג.‬

156
00:11:28,854 --> 00:11:30,690
‫הם מתעבים את הדנים.‬

157
00:11:31,190 --> 00:11:32,274
‫זה לא ייתכן.‬

158
00:11:32,358 --> 00:11:34,652
‫אם לא נזדרז, לא נספיק להימלט.‬

159
00:11:35,861 --> 00:11:37,822
‫אם אתה מבין, אז תזדרז.‬

160
00:11:37,905 --> 00:11:39,198
‫בסדר.‬

161
00:11:39,740 --> 00:11:42,785
‫ביורן, הכן את החיילים למתקפה נגדית.‬

162
00:11:42,868 --> 00:11:44,495
‫נתפוס את המפקד שלהם.‬

163
00:11:44,995 --> 00:11:47,915
‫אני רוצה לדעת איך הם גילו אותנו.‬
‫-הבנתי.‬

164
00:11:48,666 --> 00:11:50,084
‫חכה רגע, ביורן.‬

165
00:11:50,710 --> 00:11:51,627
‫עוד דבר אחד.‬

166
00:11:52,878 --> 00:11:54,130
‫זו הזדמנות טובה.‬

167
00:11:54,714 --> 00:11:56,507
‫נעשה גם את זה, אם כבר.‬

168
00:11:58,884 --> 00:11:59,760
‫מצאנו אותנו?‬

169
00:12:00,928 --> 00:12:02,888
‫זה לא טוב, מה?‬

170
00:12:03,472 --> 00:12:04,640
‫יהיה בסדר.‬

171
00:12:04,724 --> 00:12:06,892
‫האנגלים חלשים.‬

172
00:12:06,976 --> 00:12:09,019
‫לא, זה לא העניין.‬

173
00:12:09,520 --> 00:12:11,230
‫אני מדבר על המזל של אסקלדד.‬

174
00:12:11,731 --> 00:12:12,648
‫המזל שלו?‬

175
00:12:13,315 --> 00:12:15,234
‫קודם שלג כבד, ועכשיו זה.‬

176
00:12:15,735 --> 00:12:19,905
‫זו הפעם הראשונה שהתוכניות שלו לא הצליחו.‬

177
00:12:27,788 --> 00:12:29,957
‫הארנב הזה נראה טעים.‬

178
00:12:30,040 --> 00:12:32,251
‫אתה תפסת אותו, ת'ורפין?‬

179
00:12:32,752 --> 00:12:33,586
‫מה?‬

180
00:12:34,336 --> 00:12:35,504
‫תאכל אותו לבדך?‬

181
00:12:36,088 --> 00:12:37,840
‫תצלה אותו?‬

182
00:12:38,424 --> 00:12:39,675
‫מה אתה מנסה להגיד?‬

183
00:12:40,176 --> 00:12:42,219
‫לאכול רק בשר זה לא בריא.‬

184
00:12:42,803 --> 00:12:44,388
‫תוסיף לו קצת ירקות.‬

185
00:12:45,014 --> 00:12:47,600
‫תעשה מרק ארנבים.‬

186
00:12:48,934 --> 00:12:50,352
‫שתוק.‬

187
00:12:50,436 --> 00:12:52,980
‫אוכל את המזון שלי איך שארצה.‬

188
00:12:53,063 --> 00:12:56,108
‫תצטרך לשאול תנור בכל מקרה.‬

189
00:12:56,609 --> 00:12:57,443
‫היכנס פנימה.‬

190
00:13:01,405 --> 00:13:05,576
‫הוד מעלתך, יש שעועית, כרוב וארנב.‬
‫-ארנב?‬

191
00:13:05,659 --> 00:13:06,535
‫כן.‬

192
00:13:06,619 --> 00:13:08,329
‫ת'ורפין תפס אותו.‬

193
00:13:08,412 --> 00:13:10,623
‫מה דעתך להוסיף אותו למרק?‬

194
00:13:16,796 --> 00:13:17,671
‫בסדר גמור.‬

195
00:13:18,339 --> 00:13:20,049
‫רוקן את הדם והוצא את הקרביים.‬

196
00:13:31,602 --> 00:13:34,104
‫לא רע, בשביל מאכל גולמי.‬

197
00:13:34,688 --> 00:13:35,856
‫זה בזכות הארנב.‬

198
00:13:36,440 --> 00:13:37,942
‫נמאס לי לאכול בשר מומלח.‬

199
00:13:38,567 --> 00:13:39,401
‫תודה לך.‬

200
00:13:42,822 --> 00:13:44,532
‫מה קרה? אל תחשוש לדבר.‬

201
00:13:44,615 --> 00:13:45,783
‫זה הארנב שלך.‬

202
00:13:53,374 --> 00:13:54,875
‫זה טעים, נכון?‬

203
00:13:54,959 --> 00:13:56,919
‫בפעם הבאה תביא לנו אייל.‬

204
00:13:59,171 --> 00:14:01,757
‫חשבתי שבני מלוכה רק אוכלים ולא מבשלים.‬

205
00:14:02,258 --> 00:14:03,175
‫זה תחביב.‬

206
00:14:03,968 --> 00:14:07,179
‫בדרך כלל אני לא מבשל, רק ראגנר יודע על זה.‬

207
00:14:08,055 --> 00:14:09,807
‫בבקשה, אל תספרו לאף אחד.‬

208
00:14:10,724 --> 00:14:12,017
‫לא שזה משהו רע.‬

209
00:14:14,061 --> 00:14:14,895
‫לפני זמן רב…‬

210
00:14:15,771 --> 00:14:17,481
‫בישלתי דג בקלה.‬

211
00:14:18,858 --> 00:14:22,570
‫חשבתי שזה יצא טוב, אז הבאתי אותו לאבא שלי.‬

212
00:14:30,578 --> 00:14:35,165
‫אבל הוא התפרץ בזעם, מבלי שטעם אותו.‬

213
00:14:36,041 --> 00:14:39,587
‫הוא אמר, "בנו של המלך‬
‫לא מתנהג כמו משרת עלוב".‬

214
00:14:41,005 --> 00:14:44,174
‫לאחר מכן נאסר עליי לבשל.‬

215
00:14:45,426 --> 00:14:47,803
‫אין צורך לנסיך לרכוש מיומנות כזו.‬

216
00:14:52,766 --> 00:14:57,563
‫פעם הוד מעלתו היה עסוק מאוד.‬

217
00:14:58,147 --> 00:15:01,567
‫כשהמלחמה תסתיים, נבשל עוף ונביא לו אותו.‬

218
00:15:01,650 --> 00:15:03,527
‫אין ספק שהמלך ישמח מאוד.‬

219
00:15:08,073 --> 00:15:08,908
‫איזה מין עוף?‬

220
00:15:09,909 --> 00:15:11,660
‫מעולם לא בישלתי עופות.‬

221
00:15:12,661 --> 00:15:14,079
‫זה תרנגולת או ברווז.‬

222
00:15:14,705 --> 00:15:18,417
‫זוכר את הברווז שאכלת בחג?‬

223
00:15:18,500 --> 00:15:20,461
‫כן, זה היה טעים מאוד.‬

224
00:15:20,544 --> 00:15:23,005
‫שאלתי את הטבח מה סוד הבישולים שלו.‬

225
00:15:23,505 --> 00:15:26,258
‫הוא אמר שזה שימוש נכון בציר.‬

226
00:15:26,342 --> 00:15:28,427
‫שימוש נכון בציר? אני מבין.‬

227
00:15:30,512 --> 00:15:31,513
‫ראגנר…‬

228
00:15:32,348 --> 00:15:34,516
‫טיפש שכמותך, יש לי הודעה.‬

229
00:15:36,185 --> 00:15:38,354
‫מה זה? מה קרה?‬

230
00:15:38,938 --> 00:15:40,272
‫האויב מצא אותנו.‬

231
00:15:40,773 --> 00:15:43,275
‫הם כבר התחילו להילחם ביער המזרחי.‬

232
00:15:43,359 --> 00:15:44,526
‫מה?‬

233
00:15:45,486 --> 00:15:49,365
‫נראה שמספרם נמוך, אבל בכל זאת ניזהר.‬

234
00:15:52,034 --> 00:15:53,744
‫מה זאת אומרת?‬

235
00:15:53,827 --> 00:15:56,080
‫אנחנו מסתתרים כאן רק עשרה ימים!‬

236
00:15:56,664 --> 00:15:59,166
‫איך גילו אותנו?‬
‫-אני לא יודע.‬

237
00:16:02,127 --> 00:16:03,462
‫איזו צרה.‬

238
00:16:04,254 --> 00:16:07,174
‫הם הרגו את כל אנשי הכפר.‬

239
00:16:09,969 --> 00:16:10,803
‫בכל מקרה…‬

240
00:16:11,387 --> 00:16:14,682
‫אם נצליח להילחם באנגלים, היכונו לתנועה.‬

241
00:16:14,765 --> 00:16:18,519
‫לכן אמרתי מלכתחילה שצריך לשוב לוויילס.‬

242
00:16:18,602 --> 00:16:20,688
‫לא. אנו ממשיכים לדרבי.‬

243
00:16:22,398 --> 00:16:26,318
‫נמשיך להתקדם לתוך שטח האויב?‬

244
00:16:26,402 --> 00:16:28,278
‫הבא לכאן את אסקלדד!‬

245
00:16:28,362 --> 00:16:29,196
‫מייד!‬

246
00:16:29,780 --> 00:16:32,574
‫הוא מפקד בקו החזית כרגע.‬

247
00:16:32,658 --> 00:16:35,577
‫אם תרצה לדבר איתו, לך לשם בעצמך.‬

248
00:16:36,120 --> 00:16:37,204
‫אקח אותך לשם.‬

249
00:16:40,165 --> 00:16:41,083
‫לעזאזל!‬

250
00:16:41,166 --> 00:16:43,836
‫חיילים הם בדיוק כמו המפקדים שלהם.‬

251
00:16:43,919 --> 00:16:45,587
‫אתה לא יודע לדבר באופן רשמי.‬

252
00:16:45,671 --> 00:16:48,757
‫הוא אפילו לא מבין את המזל שלו.‬

253
00:16:48,841 --> 00:16:50,467
‫הוא קורא לעצמו לוחם נורדי?‬

254
00:16:50,551 --> 00:16:55,180
‫היום אראה לו בעזרת החרב שלי‬
‫עד כמה הוא טיפש.‬

255
00:16:59,393 --> 00:17:01,061
‫היי!‬

256
00:17:02,229 --> 00:17:04,356
‫קריאות הקרב מגיעות מהכיוון הזה.‬

257
00:17:07,443 --> 00:17:09,653
‫אז סוף סוף שמת לב?‬

258
00:17:09,737 --> 00:17:10,946
‫אתה בהחלט אטי.‬

259
00:17:11,030 --> 00:17:13,365
‫מה? אתם מנוולים…‬

260
00:17:35,012 --> 00:17:35,971
‫מנוולים.‬

261
00:17:37,514 --> 00:17:39,308
‫מצטער, "ראש חרוט".‬

262
00:17:39,850 --> 00:17:41,810
‫זו פקודתו של אסקלדד.‬

263
00:17:52,905 --> 00:17:53,739
‫רוצה להילחם?‬

264
00:17:54,239 --> 00:17:56,200
‫זה לא משנה לנו.‬

265
00:17:56,784 --> 00:17:58,243
‫לא תישאר בחיים בכל מקרה.‬

266
00:18:05,042 --> 00:18:06,627
‫מסור לאסקלדד להגיע לכאן.‬

267
00:18:07,169 --> 00:18:08,545
‫עליי לומר לו משהו חשוב.‬

268
00:18:09,546 --> 00:18:12,841
‫אם אלו מילותיך האחרונות,‬
‫אני מוכן להקשיב לך.‬

269
00:18:12,925 --> 00:18:14,551
‫פשוט קרא לו!‬

270
00:18:15,177 --> 00:18:17,304
‫זה בנוגע לנסיך.‬

271
00:18:17,888 --> 00:18:19,223
‫עליי לדבר איתו אישית.‬

272
00:18:21,975 --> 00:18:23,060
‫מהר!‬

273
00:18:24,144 --> 00:18:26,563
‫אני אקשיב למילים האחרונות שלך.‬

274
00:18:36,156 --> 00:18:37,950
‫שאומר להם ללכת?‬

275
00:18:41,328 --> 00:18:42,579
‫הקולות הפסיקו.‬

276
00:18:43,247 --> 00:18:44,414
‫הקרב נגמר.‬

277
00:18:50,879 --> 00:18:51,839
‫שכה אחיה.‬

278
00:18:53,048 --> 00:18:55,175
‫המרק קר עכשיו.‬

279
00:18:58,137 --> 00:19:00,597
‫אני אסיר תודה לך.‬

280
00:19:01,390 --> 00:19:05,185
‫הצלחת לשמור על הנסיך הפחדן בחיים עד היום.‬

281
00:19:06,311 --> 00:19:10,232
‫מותך בוודאי יעזור להתפתחות שלו.‬

282
00:19:11,692 --> 00:19:14,611
‫אני אקבל את תפקידך החל מהיום.‬

283
00:19:15,696 --> 00:19:17,614
‫לאחר מותך בקרב,‬

284
00:19:18,824 --> 00:19:20,409
‫אני אתפוס פיקוד.‬

285
00:19:23,704 --> 00:19:25,706
‫הישבע לאלים שלך.‬

286
00:19:26,707 --> 00:19:30,878
‫הישבע שלאחר מותי, לא משנה מה יקרה…‬

287
00:19:32,713 --> 00:19:35,883
‫אתה תגן על הנסיך קאנוט.‬

288
00:19:39,595 --> 00:19:42,639
‫לא משנה מה יקרה, אגן על הנסיך קאנוט…‬

289
00:19:43,140 --> 00:19:46,185
‫כדי שמותו של ראגנר הלוחם לא יהיה לשווא.‬

290
00:19:47,853 --> 00:19:48,896
‫אתה מרוצה?‬

291
00:19:50,230 --> 00:19:51,690
‫כמה זה מרגיז…‬

292
00:19:52,357 --> 00:19:55,652
‫שאני מפקיד את הנסיך בידיו של מישהו כמוך.‬

293
00:19:56,236 --> 00:19:57,654
‫כדאי שתזדרז.‬

294
00:19:58,363 --> 00:20:00,532
‫אתה מאבד המון דם.‬

295
00:20:06,830 --> 00:20:11,001
‫לפני שתגיעו לגיינסבורו…‬

296
00:20:12,544 --> 00:20:15,172
‫עליכם להכין את עצמכם.‬

297
00:20:18,383 --> 00:20:20,510
‫כרגע, תושבי יילין‬

298
00:20:21,178 --> 00:20:23,680
‫נלחמים על כס המלכות הדני‬

299
00:20:24,181 --> 00:20:26,767
‫והתפצלו לשני פלגים.‬

300
00:20:28,227 --> 00:20:32,648
‫הנסיך קאנוט הופך למנהיג של פלג אחד…‬

301
00:20:33,732 --> 00:20:38,528
‫והפלג השני מונהג על ידי אחיו הגדול, הארלד.‬

302
00:20:39,279 --> 00:20:43,867
‫לשני הנסיכים אין מילה בעניין.‬

303
00:20:44,826 --> 00:20:48,330
‫זה מאבק כוחות בין בוגדים‬
‫שאכפת להם רק מעצמם.‬

304
00:20:50,123 --> 00:20:55,462
‫הוד מלכותו חושש מפילוג בממלכת דנמרק.‬

305
00:20:57,047 --> 00:21:00,926
‫ייתכן שכבר נפלה החלטה בלבו…‬

306
00:21:06,598 --> 00:21:10,686
‫להרוג את אחד הנסיכים.‬

307
00:21:11,687 --> 00:21:13,522
‫המלך סויין יהרוג נסיך?‬

308
00:21:14,731 --> 00:21:18,777
‫המלך שלח את הנסיך לשדה הקרב…‬

309
00:21:19,695 --> 00:21:22,155
‫כדי שהוא ייהרג במלחמה.‬

310
00:21:23,699 --> 00:21:24,866
‫היה זהיר.‬

311
00:21:25,742 --> 00:21:30,622
‫האויב האמיתי של הנסיך קאנוט…‬

312
00:21:31,540 --> 00:21:35,711
‫הוא לא אחר מאביו, המלך סויין.‬

313
00:21:37,838 --> 00:21:39,423
‫צא אל הגלות.‬

314
00:21:40,173 --> 00:21:41,633
‫זה כל מה שתוכל לעשות.‬

315
00:21:44,845 --> 00:21:46,263
‫בגיינסבורו…‬

316
00:21:47,014 --> 00:21:48,223
‫אחי הצעיר‬

317
00:21:49,224 --> 00:21:50,058
‫יעשה…‬

318
00:21:51,310 --> 00:21:52,394
‫את ההכנות…‬

319
00:22:03,196 --> 00:22:04,406
‫איזה בלגן.‬

320
00:22:04,906 --> 00:22:07,743
‫היית צריך להגיד לי את זה קודם.‬

321
00:22:09,328 --> 00:22:10,912
‫בבקשה.‬

322
00:22:12,247 --> 00:22:13,123
‫בפעם האחרונה.‬

323
00:22:15,000 --> 00:22:16,001
‫רק מבט אחד.‬

324
00:22:17,210 --> 00:22:18,545
‫תן לי לראות את הנסיך…‬

325
00:22:20,505 --> 00:22:21,715
‫כדי להיפרד.‬

326
00:22:23,967 --> 00:22:24,801
‫לא.‬

327
00:22:30,390 --> 00:22:31,350
‫הוד מעלתך.‬

328
00:22:32,434 --> 00:22:34,353
‫כשהמלחמה תסתיים…‬

329
00:22:40,692 --> 00:22:43,028
‫נבשל לנו עוף.‬

330
00:22:44,404 --> 00:22:45,364
‫אין ספק…‬

331
00:22:47,282 --> 00:22:50,077
‫שהמלך יהיה…‬

332
00:22:52,788 --> 00:22:53,663
‫מאושר.‬

333
00:24:39,394 --> 00:24:40,937
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬