1
00:00:25,025 --> 00:00:27,444
‫כמה זמן נצטרך לבהות בשום דבר?‬

2
00:00:28,069 --> 00:00:32,115
‫לא נרוויח כסף בחוסר מעש שכזה.‬
‫-הנסיך השתפן.‬

3
00:00:32,699 --> 00:00:35,994
‫היינו צריכים להמשיך לווסקס.‬

4
00:00:36,661 --> 00:00:37,620
‫אין ספק.‬

5
00:00:38,830 --> 00:00:41,332
‫ברצינות, המצב הזה נורא…‬

6
00:00:53,762 --> 00:00:54,721
‫עוד אחד מגיע!‬

7
00:00:54,804 --> 00:00:56,181
‫היזהרו!‬

8
00:01:01,102 --> 00:01:05,023
‫קדימה! בואו הנה והילחמו בי!‬

9
00:01:05,106 --> 00:01:10,779
‫לא תגיעו לוולהאלה אם תעמדו בחוסר מעש!‬

10
00:01:11,613 --> 00:01:14,532
‫מה אתם? דחלילים?‬

11
00:01:14,616 --> 00:01:17,494
‫חתיכת מנוול.‬
‫-אני לא יכול להתאפק עוד.‬

12
00:01:17,577 --> 00:01:22,749
‫האם לאף אחד מכם אין אומץ להילחם?‬

13
00:01:25,585 --> 00:01:26,669
‫ראגנר!‬

14
00:01:28,797 --> 00:01:32,092
‫אתה מאפשר את מעשיו ומזלזל בנו.‬

15
00:01:32,175 --> 00:01:33,510
‫אנו חייבים להגיב.‬

16
00:01:33,593 --> 00:01:35,136
‫אנו מוכנים לקרב.‬

17
00:01:35,637 --> 00:01:38,640
‫אנחנו 4,000 חיילים, בוודאי ננצח את ת'ורקל.‬

18
00:01:39,891 --> 00:01:40,725
‫עדיין לא.‬

19
00:01:41,267 --> 00:01:42,644
‫מדובר בת'ורקל.‬

20
00:01:43,269 --> 00:01:44,562
‫אנו חייבים להיזהר.‬

21
00:01:45,146 --> 00:01:47,816
‫הוד מעלתו פקד עלינו להמשיך את המצור.‬

22
00:01:48,608 --> 00:01:50,568
‫זו ההזדמנות שלנו להוכיח את עצמנו.‬

23
00:01:51,319 --> 00:01:52,320
‫לא!‬

24
00:01:53,029 --> 00:01:55,615
‫בבוא העת, הוד מעלתו ייתן את הפקודה.‬

25
00:01:56,574 --> 00:01:57,909
‫כרגע נעמוד במתקפה.‬

26
00:01:58,910 --> 00:01:59,869
‫ראגנר!‬

27
00:02:06,084 --> 00:02:09,254
‫"ויאמר אליו ישוע‬

28
00:02:09,879 --> 00:02:12,048
‫השב את חרבך אל תערה‬

29
00:02:13,091 --> 00:02:14,634
‫כי כל אוחזי חרב‬

30
00:02:15,510 --> 00:02:17,095
‫בחרב יאבדו".‬

31
00:02:19,347 --> 00:02:20,306
‫אבי…‬

32
00:02:20,390 --> 00:02:23,476
‫מצטער על ההפרעה, נוכל לדבר בפרטיות?‬

33
00:02:28,231 --> 00:02:31,943
‫למי אכפת מהפקודות של הנסיך הפחדן?‬

34
00:02:32,026 --> 00:02:33,653
‫אסור לו לצפות מאיתנו לשתוק.‬

35
00:02:33,736 --> 00:02:35,029
‫בואו נעשה את זה!‬

36
00:02:35,113 --> 00:02:36,531
‫כן, נכון מאוד!‬

37
00:02:37,740 --> 00:02:39,200
‫אין צורך לדאוג.‬

38
00:02:39,909 --> 00:02:42,662
‫כשיגיע החורף, תגיע הפקודה לסגת.‬

39
00:02:43,329 --> 00:02:44,998
‫עד אז, עלינו להתאזר בסבלנות.‬

40
00:02:50,628 --> 00:02:52,046
‫הוא חושב שזו בדיחה?‬

41
00:02:52,130 --> 00:02:52,964
‫אלוהים…‬

42
00:02:53,715 --> 00:02:55,633
‫אנא הגן על הוד מעלתו.‬

43
00:02:57,135 --> 00:02:58,011
‫לעזאזל!‬

44
00:02:58,553 --> 00:03:01,055
‫אילו יריבים עלובים.‬

45
00:03:02,223 --> 00:03:04,058
‫המפקד בהחלט עובד קשה.‬

46
00:03:04,642 --> 00:03:06,144
‫הם שוב מטרידים אותך?‬

47
00:03:06,227 --> 00:03:07,770
‫שתוק, אסגיר.‬

48
00:03:08,354 --> 00:03:11,858
‫אם הם לא יילחמו בנו, אין כאן מלחמה!‬

49
00:03:11,941 --> 00:03:13,568
‫אתה מדבר בקול רם מדי.‬

50
00:03:14,152 --> 00:03:15,737
‫הם נוהגים בזהירות.‬

51
00:03:16,279 --> 00:03:19,657
‫זה משום שהמפקד שלהם הוא הנסיך הדני.‬

52
00:03:20,325 --> 00:03:21,159
‫מה?‬

53
00:03:23,411 --> 00:03:24,245
‫מה?‬

54
00:03:24,787 --> 00:03:25,705
‫הנסיך כאן?‬

55
00:03:26,247 --> 00:03:27,916
‫לא סיפרתי לך?‬

56
00:03:29,000 --> 00:03:31,544
‫זה כנראה הנסיך קאנוט,‬
‫השני בסדר הירושה לכתר.‬

57
00:05:36,586 --> 00:05:37,837
‫אימא כאן.‬

58
00:05:41,382 --> 00:05:42,342
‫גם אילווה.‬

59
00:05:45,219 --> 00:05:48,139
‫ארי וחבריו שוב מזניחים‬
‫את השמירה על הכבשים…‬

60
00:05:49,140 --> 00:05:52,477
‫למרות שהייתה מהומה גדולה בגלל כבש שנעלם‬
‫לפני כמה ימים.‬

61
00:05:55,897 --> 00:05:57,732
‫נכון, הגיעה שעת ארוחת הערב.‬

62
00:05:58,232 --> 00:05:59,859
‫אלך להגיד לאבא.‬

63
00:06:04,364 --> 00:06:05,782
‫אבא!‬

64
00:06:06,866 --> 00:06:09,077
‫אבא!‬

65
00:06:15,249 --> 00:06:18,461
‫הלילה נאכל בשר לכבוד חג המולד.‬

66
00:06:19,379 --> 00:06:21,005
‫נכון מאוד.‬

67
00:06:21,089 --> 00:06:22,423
‫החורף מתקרב.‬

68
00:06:23,341 --> 00:06:25,927
‫כמעט שכחתי מזה, בגלל מזג האוויר החם.‬

69
00:06:29,389 --> 00:06:30,848
‫זה מקום נחמד.‬

70
00:06:31,641 --> 00:06:33,601
‫שדות־מרעה רבים.‬

71
00:06:33,684 --> 00:06:35,561
‫המעבר לכאן היה הבחירה הנכונה.‬

72
00:06:37,522 --> 00:06:41,609
‫אילווה אומרת שלא נוח כאן,‬
‫כי אין לנו עבדים.‬

73
00:06:42,693 --> 00:06:45,321
‫למרות שמעולם לא היה לנו עבד.‬

74
00:06:47,281 --> 00:06:48,658
‫מתאים לה להגיד דבר כזה.‬

75
00:06:50,284 --> 00:06:51,577
‫אני אוהב לגור כאן.‬

76
00:06:52,578 --> 00:06:55,456
‫מאז שהגענו לכאן, גם אימא מרגישה טוב יותר.‬

77
00:06:59,836 --> 00:07:00,670
‫ת'ורפין.‬

78
00:07:01,546 --> 00:07:02,672
‫מה?‬

79
00:07:02,755 --> 00:07:04,048
‫אתה בני הבכור.‬

80
00:07:05,258 --> 00:07:08,010
‫עלייך להגן על אמך ואחותך.‬

81
00:07:08,803 --> 00:07:09,679
‫אתה מבין?‬

82
00:07:10,179 --> 00:07:11,222
‫כן.‬

83
00:07:12,765 --> 00:07:15,560
‫שתיהן מחכות לשובך הביתה.‬

84
00:07:17,770 --> 00:07:22,024
‫עליך לשמוח שיש נשים כאלו בחייך.‬

85
00:07:28,906 --> 00:07:29,740
‫אתה מבין?‬

86
00:07:32,618 --> 00:07:33,619
‫כן.‬

87
00:07:34,704 --> 00:07:38,124
‫לכן אתה צריך לוותר על המסע אחר הנקמה.‬

88
00:07:38,916 --> 00:07:41,669
‫אתה חושב שנקמה תשמח אותי?‬

89
00:08:01,647 --> 00:08:02,648
‫הכפר!‬

90
00:08:03,774 --> 00:08:06,152
‫אבא, מה נעשה? הם תחת מתקפה!‬

91
00:08:06,736 --> 00:08:08,404
‫אימא! אילווה!‬

92
00:08:31,302 --> 00:08:33,387
‫אבא!‬

93
00:09:00,456 --> 00:09:02,833
‫זו לא הייתה הארץ שלי.‬

94
00:09:04,502 --> 00:09:09,590
‫היא הייתה חמה,‬
‫עם שדות שופעים עד לקצה האופק.‬

95
00:09:33,864 --> 00:09:37,702
‫- נובמבר, שנת 1013 לספירה‬
‫ליד באת' -‬

96
00:09:56,971 --> 00:10:01,976
‫אני תוהה מה הולך לו בראש.‬

97
00:10:06,314 --> 00:10:07,857
‫החורף יגיע בקרוב.‬

98
00:10:08,357 --> 00:10:10,568
‫הגדודים הגדולים כבר מזמן יצאו צפונה…‬

99
00:10:11,319 --> 00:10:14,822
‫ואנחנו תקועים כאן, בכפר העגום הזה.‬

100
00:10:15,406 --> 00:10:19,577
‫טוב, לפחות נרוויח קצת כסף לפני שנלך הביתה.‬

101
00:10:19,660 --> 00:10:23,122
‫אם כך, עלינו לתקוף עיר גדולה יותר.‬

102
00:10:23,205 --> 00:10:25,291
‫בריסטול קרובה, לא?‬

103
00:10:25,374 --> 00:10:26,542
‫אתה טיפש?‬

104
00:10:27,084 --> 00:10:29,712
‫מה כבר 100 גברים יכולים לעשות?‬

105
00:10:29,795 --> 00:10:31,422
‫מה? "טיפש"?‬

106
00:10:31,964 --> 00:10:33,382
‫קראת לי "טיפש"?‬

107
00:10:33,466 --> 00:10:35,259
‫אה, שמעת אותי?‬

108
00:10:35,760 --> 00:10:38,054
‫כנראה שהאוזניים שלך לא טיפשות.‬

109
00:10:38,679 --> 00:10:40,431
‫מה אמרת לי, מנוול?‬

110
00:10:40,514 --> 00:10:41,807
‫נו, אז מה?‬

111
00:10:45,561 --> 00:10:49,649
‫טוב, נבזוז עוד שניים או שלושה כפרים‬
‫ונסיים לשנה הזו.‬

112
00:10:50,149 --> 00:10:51,984
‫ננסה שוב בשנה הבאה.‬

113
00:10:54,445 --> 00:10:56,405
‫אני תוהה אם תהיה עוד שנה.‬

114
00:10:56,489 --> 00:10:57,323
‫מה?‬

115
00:10:58,240 --> 00:11:01,285
‫אנחנו צועדים באנגליה כבר עשר שנים.‬

116
00:11:01,911 --> 00:11:03,663
‫השנה הזו הייתה אכזרית במיוחד.‬

117
00:11:04,622 --> 00:11:07,333
‫אפילו מלך אנגליה נמלט מהמדינה.‬

118
00:11:10,336 --> 00:11:12,963
‫מלך דנמרק כבר ניצח.‬

119
00:11:13,589 --> 00:11:14,799
‫המלחמה נגמרה.‬

120
00:11:16,342 --> 00:11:19,261
‫באמת? עוד מוקדם מכדי להגיד את זה.‬

121
00:11:19,845 --> 00:11:22,390
‫ת'ורקל עדיין נמצא בלונדון.‬

122
00:11:23,015 --> 00:11:25,768
‫ראית את הכוח המגוחך של המנוול הזה.‬

123
00:11:26,352 --> 00:11:27,395
‫ת'ורקל, מה?‬

124
00:11:27,978 --> 00:11:29,397
‫הוא בהחלט חזק.‬

125
00:11:29,897 --> 00:11:32,775
‫הוא לוחם נורווגי כמונו, אחרי הכול.‬

126
00:11:33,359 --> 00:11:36,612
‫היות שאנגליה מפסידה,‬
‫לא פלא שהוא ינטוש אותם כעת.‬

127
00:11:38,739 --> 00:11:40,282
‫תפוס אותו, טור!‬
‫-אבוי.‬

128
00:11:41,409 --> 00:11:42,284
‫שוב זה?‬

129
00:11:49,166 --> 00:11:50,418
‫היי, תפסיקו.‬

130
00:11:50,501 --> 00:11:52,086
‫מה הבעיה כאן?‬

131
00:11:52,712 --> 00:11:55,005
‫אק אמר לטור שהוא טיפש.‬

132
00:11:55,881 --> 00:11:57,591
‫טור התרגז,‬

133
00:11:57,675 --> 00:12:00,177
‫אבל אק לא התנצל, אז הוא העליב אותו בחזרה.‬

134
00:12:00,928 --> 00:12:01,846
‫מה הוא אמר?‬

135
00:12:02,722 --> 00:12:03,639
‫"גנב בקר".‬

136
00:12:05,599 --> 00:12:06,976
‫הוא באמת אמר את זה.‬

137
00:12:09,562 --> 00:12:11,147
‫אז אין מה לעשות.‬

138
00:12:11,897 --> 00:12:15,317
‫תדאג להודיע לאסקלדד על מי שמת.‬

139
00:12:15,860 --> 00:12:16,986
‫כמה מרגיז.‬

140
00:12:38,841 --> 00:12:40,050
‫זו ארץ שופעת.‬

141
00:12:42,261 --> 00:12:44,054
‫היא נראית כמו הארץ בחלומותיי.‬

142
00:12:45,765 --> 00:12:47,892
‫היא ההפך המוחלט מאיסלנד.‬

143
00:12:49,185 --> 00:12:53,189
‫הכפר בוודאי קבור בשלג כעת.‬

144
00:13:20,925 --> 00:13:22,843
‫התעוררת מוקדם, ת'ורפין.‬

145
00:13:26,138 --> 00:13:28,140
‫אפילו השמש עדיין לא זרחה.‬

146
00:13:41,028 --> 00:13:43,781
‫לא הצלחת לישון בגלל רעש החיילים?‬

147
00:13:44,907 --> 00:13:47,451
‫ובכן, אל תכעס עליהם.‬

148
00:13:48,244 --> 00:13:51,455
‫מאז שהגיעו לכאן הם צועדים בלי סוף‬
‫ולכן חשים חסרי־מנוחה.‬

149
00:13:52,540 --> 00:13:54,917
‫לפעמים הם צריכים לעשות את זה כדי להירגע.‬

150
00:13:55,000 --> 00:13:56,794
‫אל תדבר אליי כאילו שאנו חברים.‬

151
00:13:59,380 --> 00:14:01,966
‫לאחרונה אינך מבין את המצב.‬

152
00:14:02,925 --> 00:14:04,802
‫אני לא חבר שלך.‬

153
00:14:06,178 --> 00:14:09,348
‫אתה מנסה לתמרן אותי, נכון?‬

154
00:14:10,057 --> 00:14:12,101
‫אתה יכול להמשיך להתנשא…‬

155
00:14:13,686 --> 00:14:17,231
‫עד ליום שבו אשסף את צווארך.‬

156
00:14:20,734 --> 00:14:22,152
‫אתה מפחיד.‬

157
00:14:22,236 --> 00:14:25,781
‫אם הילד הקטן תוקף אותי כעת,‬
‫אז הוא בהחלט גדל.‬

158
00:14:29,326 --> 00:14:32,997
‫ובכן, הזמן מיטיב עם צעירים.‬

159
00:14:34,081 --> 00:14:36,625
‫בזמן שאתה גדל, אני רק מזדקן.‬

160
00:14:37,126 --> 00:14:39,503
‫מתקרב היום שבו אפסיד לך.‬

161
00:14:40,337 --> 00:14:41,672
‫זה אך טבעי.‬

162
00:14:42,715 --> 00:14:44,675
‫כל אחד ימות ולא משנה כמה הוא חזק.‬

163
00:14:47,553 --> 00:14:49,096
‫הבט סביבך, ת'ורפין.‬

164
00:14:50,389 --> 00:14:52,892
‫האבנים האלו לא הונחו כאן…‬

165
00:14:53,601 --> 00:14:55,644
‫על ידי האנגלים של היום, הסקסונים.‬

166
00:14:56,854 --> 00:14:59,857
‫זו עבודתם של אנשים שהיו כאן לפני הסקסונים.‬

167
00:15:01,609 --> 00:15:03,319
‫הם היו גזע חזק.‬

168
00:15:05,362 --> 00:15:08,282
‫אבל לפני 500 שנים הם חוסלו ע"י הסקסונים.‬

169
00:15:09,992 --> 00:15:11,035
‫הרומאים.‬

170
00:15:12,453 --> 00:15:14,371
‫המדינה נקראה "בריטניה".‬

171
00:15:20,002 --> 00:15:21,629
‫זו הייתה תרבות מתוחכמת.‬

172
00:15:22,212 --> 00:15:23,380
‫הרבה יותר משלנו.‬

173
00:15:26,091 --> 00:15:27,468
‫אינך מדבר לעניין.‬

174
00:15:28,344 --> 00:15:29,553
‫מה אתה מנסה לומר?‬

175
00:15:30,137 --> 00:15:31,680
‫אין לך סבלנות, מה?‬

176
00:15:32,514 --> 00:15:34,558
‫עליך להקשיב למבוגרים ממך.‬

177
00:15:35,726 --> 00:15:36,894
‫מה שאני מנסה לומר…‬

178
00:15:37,645 --> 00:15:42,816
‫עולם האנושות מזדקן לאט, אבל בבטחה.‬

179
00:15:43,692 --> 00:15:45,736
‫הרומאים חוסלו על ידי הסקסונים,‬

180
00:15:46,278 --> 00:15:49,865
‫וכעת אנו נחסל את הסקסונים.‬

181
00:15:51,909 --> 00:15:54,328
‫ותהילת האימפריה הרומית…‬

182
00:15:55,412 --> 00:15:56,747
‫תישאר בעבר הרחוק.‬

183
00:16:00,501 --> 00:16:03,504
‫בכל אופן, לפי מה שהנוצרים אומרים…‬

184
00:16:04,088 --> 00:16:08,968
‫יום הדין יגיע אלינו בעוד 20 שנה.‬

185
00:16:16,183 --> 00:16:19,478
‫אומרים שביום הזה, בני האדם יושמדו ע"י האל‬

186
00:16:20,020 --> 00:16:22,731
‫והעולם שאנו מכירים יחדל מלהתקיים.‬

187
00:16:25,359 --> 00:16:26,235
‫"ראגנרוק".‬

188
00:16:32,199 --> 00:16:33,450
‫ראה, ת'ורפין.‬

189
00:16:34,201 --> 00:16:35,869
‫נכון שזה מצחיק?‬

190
00:16:38,038 --> 00:16:41,458
‫זהו שחר עידן הדמדומים.‬

191
00:16:59,184 --> 00:17:00,352
‫הנה סוס.‬

192
00:17:02,855 --> 00:17:03,939
‫חייל אנגלי?‬

193
00:17:05,607 --> 00:17:08,485
‫לא. הוא בן־ברית.‬

194
00:17:09,737 --> 00:17:10,779
‫זה מוזר.‬

195
00:17:11,488 --> 00:17:13,741
‫אנחנו אמורים להיות היחידים כאן.‬

196
00:17:14,742 --> 00:17:15,617
‫היי!‬

197
00:17:16,368 --> 00:17:17,536
‫אתה שם, עצור!‬

198
00:17:18,954 --> 00:17:22,041
‫אנו מצבא אסקלדד, בפיקודו של המלך סויין.‬

199
00:17:22,124 --> 00:17:24,168
‫מאין באת?‬

200
00:17:26,920 --> 00:17:28,297
‫אתם מהגדוד הראשי?‬

201
00:17:28,922 --> 00:17:31,633
‫אני מהגדוד של ראגנר‬
‫תחת הוד מעלתו, הנסיך קאנוט.‬

202
00:17:31,717 --> 00:17:34,136
‫באתי כדי להעביר מסר…‬
‫-הנסיך קאנוט.‬

203
00:17:34,219 --> 00:17:35,345
‫הם כאן?‬

204
00:17:38,515 --> 00:17:40,601
‫למרבה הצער, הגדוד הראשי צעד צפונה.‬

205
00:17:41,101 --> 00:17:43,020
‫הם שבים לבסיס הבית.‬

206
00:17:44,396 --> 00:17:46,899
‫אז מה אתם עושים כאן?‬

207
00:17:47,816 --> 00:17:50,944
‫עצרנו ליד הכפר ההוא, כדי להרוויח קצת כסף.‬

208
00:17:51,028 --> 00:17:52,946
‫התרחקתם על דעת עצמכם?‬

209
00:17:53,572 --> 00:17:55,657
‫אין צורך להיות כל כך כבד.‬

210
00:17:56,492 --> 00:17:57,951
‫גם הסוס שלך בוודאי עייף.‬

211
00:17:58,702 --> 00:18:01,705
‫אולי תחליף אותו בחדש?‬

212
00:18:03,999 --> 00:18:04,917
‫ת'ורקל עשה זאת?‬

213
00:18:09,046 --> 00:18:11,173
‫כן. הוא כבר הגיע לנקודה הזו.‬

214
00:18:11,673 --> 00:18:13,133
‫יש שם בערך 500 איש,‬

215
00:18:13,217 --> 00:18:15,344
‫והוא הביא רק את חסידיו הנלהבים.‬

216
00:18:15,928 --> 00:18:17,763
‫הם הלכו בעקבות הגדוד הראשי.‬

217
00:18:18,347 --> 00:18:20,390
‫בקרוב הם יגיעו למרלבורו.‬

218
00:18:20,474 --> 00:18:23,769
‫היי, זה נכון?‬
‫-חמש־מאות חיילים ילחמו בגדוד הראשי?‬

219
00:18:23,852 --> 00:18:25,938
‫הוא משוגע, ת'ורקל הזה.‬

220
00:18:26,021 --> 00:18:27,272
‫וצבא המצור על לונדון?‬

221
00:18:28,065 --> 00:18:30,234
‫לנסיך קאנוט יש כ-4,000 חיילים.‬

222
00:18:30,734 --> 00:18:34,196
‫הם חוסלו לפני זמן מה.‬

223
00:18:34,822 --> 00:18:37,116
‫אני אחד הניצולים.‬

224
00:18:45,624 --> 00:18:46,583
‫מה זה?‬

225
00:18:56,343 --> 00:18:59,721
‫ת'ורקל הוביל את המתקפה שהגיעה מהמבצר.‬

226
00:19:22,744 --> 00:19:25,998
‫כל אחד מהם היה חזק כמו דוב.‬

227
00:19:27,332 --> 00:19:28,917
‫איש לא עמד בפניהם.‬

228
00:19:30,002 --> 00:19:31,879
‫הם תקפו היישר את הגדוד הראשי.‬

229
00:19:35,883 --> 00:19:37,426
‫הוד מעלתך!‬

230
00:19:38,093 --> 00:19:41,263
‫אלוהים, תן להם לנוח בשלום.‬

231
00:19:41,805 --> 00:19:44,224
‫גאל את נשמותיהם…‬
‫-הוד מעלתך!‬

232
00:19:44,308 --> 00:19:45,934
‫ת'ורקל מתקרב אלינו!‬

233
00:19:46,018 --> 00:19:47,144
‫עלינו לצאת מיד!‬

234
00:19:58,155 --> 00:20:00,365
‫מצאתי את הנסיך!‬

235
00:20:08,540 --> 00:20:09,416
‫ואז?‬

236
00:20:10,125 --> 00:20:11,877
‫מה קרה לנסיך קאנוט?‬

237
00:20:11,960 --> 00:20:13,212
‫הוא נלקח כבן־ערובה.‬

238
00:20:13,837 --> 00:20:15,631
‫הוא בצבא של ת'ורקל.‬

239
00:20:16,423 --> 00:20:20,719
‫החיילים ששרדו עושים מאמץ‬
‫להציל את הוד מעלתו,‬

240
00:20:20,802 --> 00:20:25,307
‫אבל יש לנו פחות מ-400 איש.‬
‫המורל אינו גבוה.‬

241
00:20:25,933 --> 00:20:28,810
‫אני בדרך לבקש תמיכה מהגדוד ראשי.‬

242
00:20:29,436 --> 00:20:30,729
‫אנא הצטרפו אלינו.‬

243
00:20:31,313 --> 00:20:33,065
‫אפילו 100 אנשים יעזרו מאוד.‬

244
00:20:40,405 --> 00:20:41,281
‫מה נעשה?‬

245
00:20:41,907 --> 00:20:43,075
‫אתה זה שמחליט…‬

246
00:20:43,659 --> 00:20:44,493
‫אסקלדד.‬

247
00:20:51,792 --> 00:20:55,796
‫שכה אחיה, זה לא הזמן‬
‫להיעלם בשלווה אל הדמדומים.‬

248
00:20:58,215 --> 00:20:59,049
‫מה?‬

249
00:21:00,801 --> 00:21:02,135
‫אינך שומע, ביורן?‬

250
00:21:06,848 --> 00:21:10,769
‫קולו של ראגנרוק מתקרב.‬

251
00:21:11,728 --> 00:21:12,562
‫מה?‬

252
00:21:33,041 --> 00:21:33,875
‫תקברו אותו.‬

253
00:21:34,793 --> 00:21:36,545
‫וגם את הסוס שעליו הוא רכב.‬

254
00:21:36,628 --> 00:21:37,462
‫אתה…‬

255
00:21:40,632 --> 00:21:43,552
‫שמעתם אותי, מנוולים? הקשיבו היטב!‬

256
00:21:44,303 --> 00:21:47,889
‫אנחנו יוצאים מכאן‬
‫כדי להציל את הנסיך קאנוט.‬

257
00:21:48,515 --> 00:21:52,436
‫נתמודד עם 500 חיילים של ת'ורקל,‬
‫אך לא נצטרף לצבאות האחרים.‬

258
00:21:53,145 --> 00:21:55,397
‫זה הרגע שבו אנו מסכנים הכול.‬

259
00:21:56,189 --> 00:22:00,610
‫הוד מעלתו, הנסיך קאנוט,‬
‫הוא השני בסדר הירושה לכתר הדני.‬

260
00:22:00,694 --> 00:22:04,281
‫לא משנה לאיזה צד ניתן אותו,‬
‫נקבל גמול אדיר.‬

261
00:22:05,991 --> 00:22:07,993
‫אתם מסוגלים לדמיין?‬

262
00:22:09,411 --> 00:22:14,333
‫האוצרות שנקבל מדנמרק, או מאנגליה.‬

263
00:22:15,459 --> 00:22:18,128
‫לא ניתן לאף אחד לגנוב אותו מתחת לאפנו.‬

264
00:22:20,297 --> 00:22:21,131
‫כן!‬

265
00:22:21,965 --> 00:22:23,216
‫בואו נעשה את זה!‬

266
00:22:23,300 --> 00:22:26,136
‫הניצחון יהיה שלנו! קדימה!‬

267
00:22:35,645 --> 00:22:38,023
‫מה אתה מנסה לעשות בכך שאתה מתסיס אותם?‬

268
00:22:38,899 --> 00:22:40,192
‫נתמודד מול ת'ורקל.‬

269
00:22:40,817 --> 00:22:41,818
‫יש לנו סיכוי?‬

270
00:22:42,486 --> 00:22:43,737
‫מי יודע?‬
‫-מה?‬

271
00:22:44,321 --> 00:22:46,740
‫"מי יודע"? אתה חתיכת…‬

272
00:22:48,200 --> 00:22:49,951
‫זה עידן הדמדומים, ביורן.‬

273
00:22:51,828 --> 00:22:55,332
‫אם נמות, עדיף שזה יהיה בקרב.‬

274
00:24:39,394 --> 00:24:40,937
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬