1
00:00:06,200 --> 00:00:09,840
‫- סדרה מוגבלת מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:49,880 --> 00:00:52,600
‫איפה היית?‬
‫-הייתה לי עבודה עם פני סנאי.‬

3
00:00:52,680 --> 00:00:55,240
‫יש לך מזל.‬
‫-אני תמיד מקבלת את המשעממים.‬

4
00:00:55,320 --> 00:00:57,800
‫טוב, קדימה.‬
‫-רגע, בואי נשתה משהו, בבקשה.‬

5
00:00:58,720 --> 00:00:59,760
‫בבקשה.‬

6
00:00:59,840 --> 00:01:00,800
‫אין כלום בסביבה.‬

7
00:01:02,240 --> 00:01:03,560
‫יש את ה"סטיין".‬

8
00:01:03,640 --> 00:01:06,080
‫אין סיכוי שיכניסו אותנו.‬
‫-תשאירי לי את זה.‬

9
00:01:10,600 --> 00:01:13,320
‫מה אמרת?‬
‫-הבטחתי לו עשר דקות בשירותים.‬

10
00:01:13,400 --> 00:01:14,760
‫אם אניבל יגלה…‬

11
00:01:14,840 --> 00:01:18,600
‫שיזדיין. אני יכולה לעשות מה שבא לי‬
‫בלילה החופשי שלי.‬

12
00:01:20,360 --> 00:01:21,200
‫שתי טקילות.‬

13
00:01:22,640 --> 00:01:23,480
‫תודה.‬

14
00:01:28,160 --> 00:01:29,360
‫קוקטייל הבית.‬

15
00:01:30,600 --> 00:01:31,440
‫מה יש בו?‬

16
00:01:32,120 --> 00:01:33,040
‫זאת הפתעה.‬

17
00:01:33,120 --> 00:01:34,160
‫לחיי אימא ואבא.‬

18
00:01:44,680 --> 00:01:45,680
‫אתה מכיר אותה?‬

19
00:01:47,520 --> 00:01:48,760
‫אבל אתה רוצה, נכון?‬

20
00:01:48,840 --> 00:01:50,240
‫מה אתה חושב?‬

21
00:01:50,320 --> 00:01:51,240
‫לך לשם.‬

22
00:01:51,720 --> 00:01:52,560
‫לך אתה.‬

23
00:01:52,640 --> 00:01:54,320
‫תחזיק את טבעת הנישואין שלי?‬

24
00:01:55,160 --> 00:01:56,000
‫לך.‬

25
00:01:56,080 --> 00:01:59,120
‫אחותי, יש שם איזה חתיך‬
‫שלא מוריד ממך את העיניים.‬

26
00:01:59,200 --> 00:02:00,680
‫הוא ממש חתיך.‬

27
00:02:00,760 --> 00:02:02,720
‫לך.‬
‫-לא.‬

28
00:02:03,280 --> 00:02:07,280
‫ואו, הוא ממש חתיך!‬
‫-לא, בחייך. היום הזה בשבילנו. מספיק.‬

29
00:02:07,840 --> 00:02:09,199
‫טוב, אני לא אגיד כלום.‬

30
00:02:09,680 --> 00:02:11,000
‫מוות לכל הגברים.‬

31
00:02:11,080 --> 00:02:11,920
‫מוות.‬

32
00:02:12,520 --> 00:02:13,360
‫היא לא לבד.‬

33
00:02:13,440 --> 00:02:16,000
‫אז תדבר איתן ותבקש בנימוס מהשנייה לעזוב…‬

34
00:02:16,080 --> 00:02:18,200
‫לא. עברו 18 חודשים…‬
‫-מאט.‬

35
00:02:18,280 --> 00:02:19,200
‫הגיע הזמן לשלם.‬

36
00:02:20,080 --> 00:02:23,800
‫אם החתיך יבוא להתחיל איתך‬
‫ותצטרכי עזרה, פשוט תצעקי.‬

37
00:02:23,880 --> 00:02:25,600
‫בסדר.‬
‫-ממש חזק.‬

38
00:02:25,680 --> 00:02:26,520
‫ללכת או לא?‬

39
00:02:26,600 --> 00:02:27,440
‫כן.‬

40
00:02:27,920 --> 00:02:30,160
‫זה עכשיו או לעולם לא. קדימה.‬

41
00:02:35,400 --> 00:02:36,240
‫אפשר?‬

42
00:02:40,040 --> 00:02:40,880
‫הוא פנוי.‬

43
00:02:50,040 --> 00:02:51,000
‫והחברה שלך?‬

44
00:02:53,120 --> 00:02:54,600
‫היא לא… איפה היא?‬

45
00:02:54,680 --> 00:02:56,200
‫כנראה נכנסת לצרות.‬

46
00:03:04,840 --> 00:03:05,840
‫את באה לפה הרבה?‬

47
00:03:10,120 --> 00:03:11,600
‫ברצינות?‬
‫-מה אמרתי?‬

48
00:03:12,960 --> 00:03:13,800
‫סליחה.‬

49
00:03:15,640 --> 00:03:18,080
‫לא חשבתי שעוד משתמשים במשפט הפתיחה הזה.‬

50
00:03:19,760 --> 00:03:20,600
‫סליחה.‬

51
00:03:21,800 --> 00:03:22,920
‫זה כל כך ברור?‬

52
00:03:24,800 --> 00:03:26,800
‫הייתי מחוץ למשחק הרבה זמן.‬

53
00:03:28,000 --> 00:03:28,840
‫אל תדאג.‬

54
00:03:30,240 --> 00:03:31,680
‫זה כמו לרכוב על אופניים.‬

55
00:03:35,240 --> 00:03:36,240
‫סוסים.‬

56
00:03:37,040 --> 00:03:39,920
‫מלא סוסים בחווה ענקית,‬

57
00:03:41,000 --> 00:03:42,920
‫עם הרים מושלגים.‬

58
00:03:44,880 --> 00:03:47,680
‫נכון? לא! לא סוסים, אלה פרות.‬

59
00:03:47,760 --> 00:03:48,840
‫פרות.‬
‫-בדיוק.‬

60
00:03:49,880 --> 00:03:51,720
‫אתה רועה פרות בסיירה נבדה.‬

61
00:03:51,800 --> 00:03:53,440
‫את צודקת. אני בוקר.‬

62
00:03:53,520 --> 00:03:56,200
‫באמת?‬
‫-לא. נראה לי שכדאי שתמשיכי להתאמן.‬

63
00:03:58,800 --> 00:04:00,240
‫בואי נראה, תני לי לנסות.‬

64
00:04:04,600 --> 00:04:07,280
‫אני לא מאמין.‬
‫-אם זה לא טוב, אני לא רוצה לדעת.‬

65
00:04:07,960 --> 00:04:09,200
‫אלה רק דברים טובים.‬

66
00:04:11,120 --> 00:04:13,000
‫אני רואה מסיבות,‬

67
00:04:14,160 --> 00:04:16,959
‫צחוק, בחורה כייפית עם המון חברים.‬

68
00:04:17,440 --> 00:04:21,040
‫אנשים רוצים להיות בקרבתך,‬
‫אבל את גם צריכה זמן להיות לבד.‬

69
00:04:21,120 --> 00:04:23,320
‫קדימה, חבר'ה. בואו נרים כוסית.‬

70
00:04:23,400 --> 00:04:26,280
‫מאחורי החזות החיצונית,‬
‫יש בחורה שאף אחד לא מכיר.‬

71
00:04:27,200 --> 00:04:28,360
‫אוצר שלא התגלה.‬

72
00:04:30,880 --> 00:04:33,640
‫סליחה, אני משעמם. לא התכוונתי…‬
‫-לא, אני מצטערת.‬

73
00:04:33,720 --> 00:04:34,760
‫אני מצטער.‬

74
00:04:34,840 --> 00:04:36,000
‫רוצה לצאת מכאן?‬

75
00:04:36,560 --> 00:04:37,400
‫מה?‬
‫-בוא.‬

76
00:04:45,520 --> 00:04:46,600
‫דרך אגב, שמי מאט.‬

77
00:04:48,640 --> 00:04:49,480
‫ושלך?‬

78
00:04:53,760 --> 00:04:56,440
‫כולם קראו לך אוליביה קוסטה במשך שנים,‬

79
00:04:56,520 --> 00:04:59,680
‫אבל שמך האמיתי הוא קנדידה איזבל רוסו.‬

80
00:05:00,600 --> 00:05:02,240
‫המשפחה קוראת לך איסה.‬

81
00:05:02,320 --> 00:05:04,080
‫לקוחות קוראים לך קנדנס.‬

82
00:05:09,760 --> 00:05:11,800
‫נולדת בשכונה הענייה ביותר במקסיקו.‬

83
00:05:13,040 --> 00:05:15,320
‫תמיד חשבת ששלושה שמות זה יותר מדי‬

84
00:05:15,400 --> 00:05:17,240
‫בשביל מישהי שלא הגיע לה אחד.‬

85
00:05:19,440 --> 00:05:20,280
‫אימא, תתעוררי.‬

86
00:05:20,360 --> 00:05:23,160
‫את לא מכירה את אביך, ולא זוכרת את אימך.‬

87
00:05:23,240 --> 00:05:24,400
‫אימא!‬

88
00:05:25,160 --> 00:05:27,120
‫ולפעמים את אסירת תודה על כך.‬

89
00:05:29,640 --> 00:05:33,000
‫בגיל חמש, הבנת שרק משפחה תשמח אותך.‬

90
00:05:34,200 --> 00:05:35,880
‫משקפופרית!‬

91
00:05:35,960 --> 00:05:39,720
‫אבל בית היתומים הוא תזכורת יום־יומית‬
‫לכך שלעולם לא תהיה לך אחת.‬

92
00:05:41,000 --> 00:05:41,920
‫במשך שנים,‬

93
00:05:42,000 --> 00:05:45,120
‫גלויה מבני דודים לא מוכרים‬
‫היא תקוותך היחידה,‬

94
00:05:45,200 --> 00:05:48,400
‫ואת נשבעת שתנקטי בכל אמצעי‬
‫כדי להגשים את זה.‬

95
00:05:48,480 --> 00:05:49,840
‫- איחולים מספרד!‬
‫הדודנים שלך -‬

96
00:05:53,360 --> 00:05:55,560
‫את בורחת מבית היתומים ומגיעה לספרד,‬

97
00:05:56,120 --> 00:05:57,960
‫במחשבה שהגרוע מכול מאחורייך.‬

98
00:06:01,000 --> 00:06:02,400
‫אבל זאת רק ההתחלה.‬

99
00:06:05,320 --> 00:06:06,440
‫שלום. פאקו?‬

100
00:06:17,320 --> 00:06:20,600
‫בלי משפחה, בלי כסף ובלי תעודת זהות.‬

101
00:06:22,720 --> 00:06:25,160
‫את הופכת לרוח רפאים בעיני כולם.‬

102
00:06:28,760 --> 00:06:29,880
‫שנתיים לאחר מכן,‬

103
00:06:29,960 --> 00:06:31,680
‫את עדיין ישנה ברחוב.‬

104
00:06:33,320 --> 00:06:35,920
‫ואז את מקבלת הצצה אל תוך התהום.‬

105
00:06:37,760 --> 00:06:42,360
‫את מבינה שתגורשי ותחזרי למקום שממנו ברחת.‬

106
00:06:43,680 --> 00:06:45,240
‫וכשאת חושבת שהסוף קרוב…‬

107
00:06:48,640 --> 00:06:49,520
‫את ממש יפה.‬

108
00:06:49,600 --> 00:06:51,360
‫מוצעת לך דרך מוצא.‬

109
00:06:52,440 --> 00:06:53,760
‫מה קורה, בוס?‬
‫-ערב טוב.‬

110
00:06:54,520 --> 00:06:56,800
‫קדימה, תספור. ייקח לך קצת זמן.‬

111
00:06:56,880 --> 00:06:58,920
‫אניבל לדסמה מונע את הגירוש שלך.‬

112
00:06:59,000 --> 00:07:00,800
‫תעודת הזהות שלה.‬
‫-היה תענוג.‬

113
00:07:01,760 --> 00:07:02,600
‫להתראות.‬

114
00:07:03,560 --> 00:07:05,800
‫נפלא. זאת משפחה אחת גדולה.‬

115
00:07:05,880 --> 00:07:07,440
‫נכון, מתוקה?‬
‫-כן.‬

116
00:07:08,000 --> 00:07:09,000
‫כן, מותק.‬

117
00:07:09,080 --> 00:07:10,640
‫את תרגישי כאן בבית.‬

118
00:07:12,520 --> 00:07:17,000
‫הוא מבטיח לך מסמכים כדי להישאר בספרד‬
‫וגורם לך להאמין שסוף סוף יהיה לך עתיד.‬

119
00:07:20,920 --> 00:07:22,080
‫מה שאת לא יודעת‬

120
00:07:22,160 --> 00:07:25,240
‫זה שהעתיד הזה מגיע עם מחיר‬
‫שלעולם לא תוכלי לשלם.‬

121
00:07:30,720 --> 00:07:33,480
‫את מתחילה לעבוד במועדון כמלצרית ורקדנית.‬

122
00:07:36,120 --> 00:07:37,960
‫אבל לא תשלמי את החוב בצורה כזו.‬

123
00:07:57,360 --> 00:07:59,400
‫נפלא. תיהנה.‬

124
00:08:00,360 --> 00:08:03,080
‫באותו יום, איסה הקטנה מתה לנצח.‬

125
00:08:04,760 --> 00:08:09,760
‫את הופכת להיות קנדנס רוסו,‬
‫העבד של אניבל לדסמה.‬

126
00:08:12,480 --> 00:08:14,480
‫אבל בתוך הבור הכי אפל,‬

127
00:08:14,560 --> 00:08:17,480
‫את מוצאת את האהבה שתמיד חיפשת.‬

128
00:08:19,360 --> 00:08:21,320
‫קימי הופכת להיות דמות אם‬

129
00:08:21,400 --> 00:08:23,240
‫שתמיד תהיה שם בשבילך.‬

130
00:08:28,240 --> 00:08:32,480
‫והיא תיתן לך את העצה היחידה‬
‫שעזרה לך לשרוד.‬

131
00:08:34,520 --> 00:08:37,799
‫להפסיק להיות עצמך שם, עם הלקוחות.‬

132
00:08:42,880 --> 00:08:44,400
‫את חייבת ללבוש מסכה,‬

133
00:08:45,480 --> 00:08:48,640
‫לעטות אישיות שתגן עלייך מהכאב.‬

134
00:08:54,640 --> 00:08:56,320
‫אבל זה לא תמיד מספיק.‬

135
00:08:58,760 --> 00:09:00,520
‫את יודעת מה בא אחרי התשואות.‬

136
00:09:05,960 --> 00:09:07,600
‫ואת מרגישה אומללה.‬

137
00:09:12,600 --> 00:09:17,200
‫עד שיום אחד, גבר מסתכל עלייך‬
‫בעיניים הכי טהורות שאי פעם ראית‬

138
00:09:17,800 --> 00:09:19,560
‫ושואל אותך לשמך.‬

139
00:09:19,640 --> 00:09:21,280
‫דרך אגב, שמי מאט.‬

140
00:09:21,360 --> 00:09:22,200
‫ושלך?‬

141
00:09:26,520 --> 00:09:27,360
‫אוליביה.‬

142
00:10:06,880 --> 00:10:08,240
‫אני עדיין אוליביה, מאט.‬

143
00:10:10,400 --> 00:10:12,560
‫אותו אדם שפגשת בבר ההוא,‬

144
00:10:14,240 --> 00:10:15,880
‫שהיית איתו כל הזמן הזה.‬

145
00:10:18,880 --> 00:10:20,400
‫את שיקרת לי במשך שנים.‬

146
00:10:21,680 --> 00:10:24,520
‫חשבתי שכל זה היה מאחוריי. אני מצטערת.‬

147
00:10:25,840 --> 00:10:27,440
‫היית צריכה לספר לי.‬

148
00:10:28,480 --> 00:10:29,960
‫פחדתי מדי.‬

149
00:10:30,040 --> 00:10:30,880
‫ממה פחדת?‬

150
00:10:33,480 --> 00:10:36,240
‫אני בלעתי את הפחד והאשמה שלי‬
‫כדי להיות כן איתך.‬

151
00:10:36,320 --> 00:10:37,760
‫סיפרתי לך הכול, אוליביה.‬

152
00:10:39,040 --> 00:10:40,120
‫זה לא היה לי קל.‬

153
00:10:40,600 --> 00:10:43,680
‫את חושבת שלי היה קל?‬
‫-לא, סליחה. לא התכוונתי לזה ככה.‬

154
00:10:49,880 --> 00:10:51,080
‫לא הכרתי דרך אחרת.‬

155
00:10:53,160 --> 00:10:56,320
‫עד שהגעת, ידעתי רק פחד.‬

156
00:10:58,280 --> 00:10:59,360
‫אתה, החיים האלה…‬

157
00:11:00,400 --> 00:11:03,280
‫כל זה היה חלום שמעולם לא חשבתי שאוכל לקבל.‬

158
00:11:04,080 --> 00:11:06,480
‫ו… לא יכולתי לאבד אותך.‬

159
00:11:11,600 --> 00:11:13,240
‫לא יכולתי לסכן את אמה.‬

160
00:11:20,160 --> 00:11:21,200
‫אולי זאת המשטרה.‬

161
00:11:36,080 --> 00:11:37,640
‫מארה, התקשרת לכאן עכשיו?‬

162
00:11:38,120 --> 00:11:39,120
‫כן, זו הייתי אני.‬

163
00:11:40,000 --> 00:11:41,480
‫כדי לספר לך שהרגע יצאתי.‬

164
00:11:42,600 --> 00:11:45,280
‫וחורחה?‬
‫-הוא לא שאל, והוא לא יגיד כלום.‬

165
00:11:45,360 --> 00:11:48,280
‫אני אגיע לשם בערך בעוד 40 דקות.‬
‫-טוב, תמהרי בבקשה.‬

166
00:11:57,000 --> 00:11:58,440
‫זו הייתה מארה. היא בדרך.‬

167
00:12:02,000 --> 00:12:05,560
‫את יודעת שביליתי את…‬
‫הלילה הראשון שלי מחוץ לכלא כאן?‬

168
00:12:09,960 --> 00:12:11,440
‫איסמה ומארה הכניסו אותי.‬

169
00:12:13,120 --> 00:12:15,040
‫הודות להם, הייתה לי עוד הזדמנות.‬

170
00:12:16,320 --> 00:12:18,040
‫לא הייתי בטוח שהיא הגיעה לי.‬

171
00:12:22,600 --> 00:12:25,280
‫אני לא יודע מה היה קורה לי‬
‫אם לא היינו נפגשים.‬

172
00:12:30,160 --> 00:12:31,000
‫גם אני לא.‬

173
00:12:35,720 --> 00:12:37,720
‫הצלנו זה את זו באותו לילה.‬

174
00:12:40,560 --> 00:12:43,200
‫אמרת שלא הגיע לך לפגוש אותי,‬

175
00:12:43,920 --> 00:12:45,840
‫ואני כל הזמן חשבתי שזה היה הפוך.‬

176
00:12:52,600 --> 00:12:54,920
‫לכן גם לא הגעתי לדייט שלנו ביום למוחרת.‬

177
00:12:58,240 --> 00:12:59,600
‫אבל מצאנו זה את זו שוב.‬

178
00:13:03,440 --> 00:13:05,320
‫יש דבר אחד שלא שיקרתי לך לגביו.‬

179
00:13:08,320 --> 00:13:09,240
‫אני אוהבת אותך.‬

180
00:13:11,080 --> 00:13:12,600
‫יותר מכל דבר אחר בעולם.‬

181
00:13:18,080 --> 00:13:19,760
‫איך הצלחת להימלט מכל זה?‬

182
00:13:23,440 --> 00:13:24,280
‫הודות לאמה.‬

183
00:13:26,280 --> 00:13:28,040
‫לכן הייתי צריכה להגן עליה.‬

184
00:13:28,120 --> 00:13:29,440
‫זה סיפור ארוך.‬

185
00:13:29,520 --> 00:13:31,000
‫יש לנו זמן עד שמארה תגיע.‬

186
00:13:37,360 --> 00:13:39,680
‫אניבל הכניס אותנו לסידור העבודה כל ערב.‬

187
00:13:40,440 --> 00:13:42,680
‫הוא הרוויח הרבה כסף מאיתנו.‬

188
00:13:49,440 --> 00:13:53,440
‫אבל זה לא הספיק לו,‬
‫אז הוא החליט להשתמש בנו בעסק החדש שלו.‬

189
00:13:58,880 --> 00:13:59,720
‫למה אנחנו פה?‬

190
00:14:03,280 --> 00:14:04,680
‫זו הייתה תחילת הקץ שלו.‬

191
00:14:07,320 --> 00:14:08,760
‫והיכן שאמה נכנסת לתמונה.‬

192
00:14:11,400 --> 00:14:12,280
‫מותק!‬

193
00:14:41,880 --> 00:14:42,840
‫המקדש שלכן.‬

194
00:14:43,760 --> 00:14:47,360
‫מקום בלי חוקים, שבו תהיו נושאות הכלים שלי.‬

195
00:14:47,440 --> 00:14:48,760
‫השומרות שלי.‬

196
00:14:51,800 --> 00:14:55,400
‫כל מי שיגיע לכאן יהיה אנונימי.‬
‫יהיה לו מספר.‬

197
00:14:55,480 --> 00:14:58,640
‫רק אני אדע את הזהות האמיתית‬
‫מאחורי כל מספר.‬

198
00:14:59,200 --> 00:15:02,240
‫אם הכלל הזה יופר, יהיו לכך השלכות.‬

199
00:15:02,800 --> 00:15:05,280
‫מה זאת אומרת "שומרות"? על מה אנחנו נשמור?‬

200
00:15:06,880 --> 00:15:07,960
‫תראי להן, מותק.‬

201
00:15:10,280 --> 00:15:12,200
‫אתה יודע איך אני מרגישה לגבי זה.‬

202
00:15:14,240 --> 00:15:15,080
‫תעשי את זה.‬

203
00:15:32,280 --> 00:15:33,360
‫גבירותיי…‬

204
00:15:35,600 --> 00:15:37,000
‫המגויסות החדשות שלי.‬

205
00:15:38,000 --> 00:15:40,480
‫הסחורה היקרה ביותר.‬

206
00:15:43,000 --> 00:15:45,280
‫אתן תטפלו בה.‬

207
00:16:10,600 --> 00:16:11,880
‫הן היו נערות צעירות.‬

208
00:16:11,960 --> 00:16:14,360
‫אניבל גייס אותן כמו שהוא עשה איתנו,‬

209
00:16:15,720 --> 00:16:17,960
‫בכך שלקח את הדרכונים שלהן ואיים עליהן.‬

210
00:16:20,120 --> 00:16:23,120
‫התפקיד שלנו היה לפקח‬
‫על האורגיות הפראיות האלה.‬

211
00:16:35,520 --> 00:16:36,960
‫השמועה התחילה להתפשט.‬

212
00:16:38,600 --> 00:16:41,480
‫יותר ויותר ממזרים באו‬
‫ושילמו הון כדי להיכנס.‬

213
00:16:42,720 --> 00:16:44,160
‫ידענו שאלה אנשים חשובים.‬

214
00:16:45,640 --> 00:16:48,160
‫לכניסה היה תג מחיר שמעטים יכלו לשלם.‬

215
00:16:50,800 --> 00:16:52,160
‫מה שלא ידענו‬

216
00:16:52,240 --> 00:16:54,920
‫זה למה בן אדם מסוגל כשהוא חופשי מזהותו.‬

217
00:17:08,599 --> 00:17:12,480
‫במשך חודשים, פראי האדם האלה‬
‫אנסו את הבנות המסכנות.‬

218
00:17:16,680 --> 00:17:19,480
‫הם עינו אותן ואנחנו לא יכולנו לעצור אותם.‬

219
00:17:23,920 --> 00:17:27,520
‫והיה חזיר אחד בפרט‬
‫שאפשר לתוקפנות שלו להשתולל.‬

220
00:17:32,360 --> 00:17:34,840
‫באותו יום, דברים השתנו לנצח.‬

221
00:17:35,640 --> 00:17:37,600
‫אל תשאירי אותי לבד איתו, בבקשה.‬

222
00:17:38,840 --> 00:17:40,560
‫למה שלא תיקח אותי?‬

223
00:17:50,400 --> 00:17:52,520
‫עלינו לעצור את הממזר.‬
‫-מה נעשה?‬

224
00:17:52,600 --> 00:17:54,640
‫צריך להביא את אניבל. תירגעו.‬

225
00:17:59,160 --> 00:18:00,240
‫שמישהו יעזור לי!‬

226
00:18:00,720 --> 00:18:02,080
‫בבקשה!‬

227
00:18:08,240 --> 00:18:09,080
‫זה בסדר.‬

228
00:18:09,680 --> 00:18:11,240
‫זה בסדר. זה נגמר.‬

229
00:18:12,040 --> 00:18:13,000
‫את בסדר?‬

230
00:18:13,080 --> 00:18:14,000
‫תראי לי.‬

231
00:18:14,480 --> 00:18:15,560
‫מה קרה?‬

232
00:18:15,640 --> 00:18:16,560
‫לוונדה!‬

233
00:18:17,440 --> 00:18:18,640
‫קנדנס!‬

234
00:18:19,120 --> 00:18:20,040
‫לוונדה!‬

235
00:18:20,120 --> 00:18:21,480
‫אל תיכנסי לשם לבד!‬

236
00:18:24,160 --> 00:18:25,400
‫לוונדה!‬

237
00:18:30,080 --> 00:18:30,960
‫לוונדה!‬

238
00:18:31,520 --> 00:18:32,480
‫תפתח, חתיכת זבל!‬

239
00:18:32,560 --> 00:18:34,560
‫קימי, אנחנו חייבות להתקשר לאניבל!‬

240
00:18:35,280 --> 00:18:36,120
‫לא!‬

241
00:18:37,600 --> 00:18:38,480
‫לוונדה!‬

242
00:18:38,560 --> 00:18:39,400
‫תפתח!‬

243
00:18:43,760 --> 00:18:45,440
‫הם לא יצאו מהחדר הפרטי.‬

244
00:18:51,120 --> 00:18:54,240
‫קראנו לאניבל,‬
‫אבל הוא לא נתן לנו לראות מה קרה.‬

245
00:18:55,320 --> 00:18:56,840
‫אמה סיפרה לנו אחר כך.‬

246
00:19:33,040 --> 00:19:35,440
‫אדבר בקצרה כי הייתי על סירה כל הלילה‬

247
00:19:35,520 --> 00:19:36,800
‫והקול שלי צרוד.‬

248
00:19:37,760 --> 00:19:38,840
‫זאת קסנדרה.‬

249
00:19:38,920 --> 00:19:42,160
‫מעתה והלאה היא תגור איתכן‬
‫ותתפוס את מקומה של לוונדה.‬

250
00:19:42,640 --> 00:19:44,920
‫"מקומה." זה כל מה שהיא הייתה בשבילך?‬

251
00:19:45,400 --> 00:19:48,400
‫מדובר בעסק, מתוקה. אין זמן לרגשות.‬

252
00:19:50,800 --> 00:19:51,640
‫זה נגמר.‬

253
00:19:52,720 --> 00:19:54,240
‫די עם האורגיות.‬

254
00:19:54,320 --> 00:19:55,520
‫סליחה?‬

255
00:19:55,600 --> 00:19:56,880
‫שמעת אותי.‬

256
00:19:56,960 --> 00:20:00,160
‫קנדנס ואני ממלאות את המועדון שלך‬
‫בלי תלונות, אבל הגזמת.‬

257
00:20:01,000 --> 00:20:03,880
‫לא ניתן לך להכפיף את הבנות‬
‫לפראים האלה יותר.‬

258
00:20:05,080 --> 00:20:08,320
‫אתן תעשו מה שאני רוצה, כמו תמיד.‬

259
00:20:11,240 --> 00:20:13,920
‫אם נסרב,‬
‫אשמח לראות איך תפתח את המועדון מחר.‬

260
00:20:14,960 --> 00:20:15,800
‫תראו, תראו.‬

261
00:20:16,560 --> 00:20:18,320
‫נראה שיש לנו נציגת איגוד.‬

262
00:20:21,320 --> 00:20:22,360
‫מה עוד, קימי?‬

263
00:20:23,520 --> 00:20:24,880
‫שבוע עבודה בן 35 שעות?‬

264
00:20:26,000 --> 00:20:28,360
‫חופשות בתשלום?‬

265
00:20:30,840 --> 00:20:32,880
‫מעט כבוד יספיק.‬

266
00:20:32,960 --> 00:20:33,880
‫יודעת מה?‬

267
00:20:34,760 --> 00:20:39,400
‫אם את מתכוונת לבקש משהו,‬
‫קודם עלייך להיות בטוחה שזה מגיע לך.‬

268
00:20:39,880 --> 00:20:41,120
‫את חושבת שזה מגיע לך?‬

269
00:20:42,800 --> 00:20:44,120
‫קימי!‬
‫-נו?‬

270
00:20:44,200 --> 00:20:45,280
‫תעזוב אותי!‬

271
00:20:45,880 --> 00:20:47,160
‫חתיכת…‬

272
00:20:47,240 --> 00:20:48,280
‫קימי!‬

273
00:20:48,360 --> 00:20:49,960
‫חתיכת כלבה!‬

274
00:20:50,360 --> 00:20:52,360
‫קימי!‬

275
00:20:52,440 --> 00:20:54,520
‫את חושבת שזה מגיע לך? אני לא שומע.‬

276
00:20:55,840 --> 00:20:58,560
‫נו, כלבה? זה מגיע לך?‬
‫-תעזוב, חתיכת ממזר!‬

277
00:20:58,640 --> 00:20:59,480
‫קימי!‬

278
00:20:59,560 --> 00:21:01,960
‫אניבל.‬
‫-אני לא שומע אותך, קימי.‬

279
00:21:02,720 --> 00:21:03,960
‫מה עכשיו?‬
‫-אניבל, די.‬

280
00:21:04,040 --> 00:21:07,840
‫לכי תזדייני. אני אבעט בך למוות.‬
‫-תסתכל עליי. היא צריכה לעבוד מחר.‬

281
00:22:12,360 --> 00:22:13,920
‫צר לי שנאלצת לראות את זה.‬

282
00:22:15,240 --> 00:22:16,520
‫הן ביקשו את זה.‬

283
00:22:27,440 --> 00:22:28,560
‫זה בסדר, מותק.‬

284
00:22:34,600 --> 00:22:35,640
‫להתקשר לרופא?‬

285
00:22:36,920 --> 00:22:37,760
‫לא.‬

286
00:22:38,920 --> 00:22:40,240
‫אני לא רוצה לסבך אותך.‬

287
00:22:40,840 --> 00:22:41,840
‫מה הקטע עם החדשה?‬

288
00:22:42,680 --> 00:22:44,200
‫היא כלבה.‬

289
00:22:44,280 --> 00:22:45,720
‫תיזהרו לידה.‬

290
00:22:46,400 --> 00:22:47,240
‫אמה.‬

291
00:22:49,960 --> 00:22:51,040
‫למה את עדיין איתו?‬

292
00:22:53,160 --> 00:22:55,640
‫להיות איתו לא הופך אותי לחופשייה יותר מכן.‬

293
00:23:27,640 --> 00:23:28,800
‫אל תבכי, מתוקה.‬

294
00:23:32,320 --> 00:23:33,920
‫אניבל חייב לשלם על זה.‬

295
00:23:35,400 --> 00:23:36,240
‫והוא ישלם.‬

296
00:23:38,040 --> 00:23:38,960
‫אני נשבעת.‬

297
00:23:42,080 --> 00:23:42,920
‫בואי לפה.‬

298
00:23:53,360 --> 00:23:54,600
‫מעולם לא העזתי להשתמש בו.‬

299
00:23:55,160 --> 00:23:56,960
‫אבל נראה לי שנזדקק לזה עכשיו.‬

300
00:23:57,440 --> 00:23:58,360
‫קימי…‬

301
00:23:58,440 --> 00:24:00,360
‫אני מבטיחה שנצא מפה.‬

302
00:24:00,440 --> 00:24:02,040
‫הדרכונים שלנו אצל אניבל.‬

303
00:24:02,120 --> 00:24:03,160
‫נקנה חדשים.‬

304
00:24:04,360 --> 00:24:06,240
‫חסכתי קצת כסף, לא הרבה,‬

305
00:24:06,320 --> 00:24:08,440
‫אבל בעוד כמה שנים יהיה לנו יותר.‬

306
00:24:09,760 --> 00:24:10,960
‫תסמכי עליי, מתוקה.‬

307
00:24:12,840 --> 00:24:14,240
‫אנחנו נצא מכאן, טוב?‬

308
00:24:23,680 --> 00:24:24,840
‫רקדנו בשבילו.‬

309
00:24:24,920 --> 00:24:26,200
‫הזדיינו בשבילו.‬

310
00:24:27,240 --> 00:24:31,120
‫היינו העבדים שלו, אבל עדיין קיבלנו טיפים.‬

311
00:24:35,400 --> 00:24:37,600
‫גנבנו סכומים קטנים,‬

312
00:24:38,240 --> 00:24:39,640
‫וניסינו לא להתבלט.‬

313
00:24:43,040 --> 00:24:44,640
‫אמה ידעה שאלה היינו אנחנו.‬

314
00:24:45,600 --> 00:24:47,080
‫מי גונב ממני, לעזאזל?‬

315
00:24:48,120 --> 00:24:49,240
‫אבל היא הגנה עלינו.‬

316
00:24:53,360 --> 00:24:54,920
‫היא הגנה עלינו מהכול,‬

317
00:24:56,240 --> 00:24:57,200
‫חוץ ממנה.‬

318
00:25:05,800 --> 00:25:06,640
‫עשינו את זה.‬

319
00:25:08,400 --> 00:25:09,360
‫תראי.‬

320
00:25:12,000 --> 00:25:13,240
‫אני לא מאמינה.‬

321
00:25:17,400 --> 00:25:20,000
‫את רואה שעם מה שיש לנו נוכל להתחיל מחדש?‬

322
00:25:21,200 --> 00:25:22,560
‫אני לא מאמינה.‬

323
00:25:38,720 --> 00:25:39,720
‫- קלטת 27 -‬

324
00:25:45,880 --> 00:25:47,600
‫לא לימדו אותך לדפוק?‬

325
00:25:47,680 --> 00:25:51,480
‫אני אלך אם אתה רוצה. באתי לספר לך‬
‫שקימי וקנדנס רוצות לדפוק אותך.‬

326
00:26:08,960 --> 00:26:11,520
‫אתן ממש חסכניות, לא?‬

327
00:26:15,400 --> 00:26:16,320
‫כמה יש שם?‬

328
00:26:17,280 --> 00:26:18,120
‫תספור.‬

329
00:26:22,360 --> 00:26:23,200
‫אלף.‬

330
00:26:24,360 --> 00:26:25,320
‫אלפיים.‬

331
00:26:28,200 --> 00:26:29,040
‫חמשת אלפים.‬

332
00:26:29,120 --> 00:26:29,960
‫קימי!‬

333
00:26:41,440 --> 00:26:44,160
‫קנדנס!‬

334
00:26:44,240 --> 00:26:45,320
‫תרד ממני! קימי!‬

335
00:26:46,800 --> 00:26:47,760
‫קימי!‬

336
00:26:47,840 --> 00:26:51,160
‫בוא לכאן, בן זונה.‬
‫-תעזוב אותי, חתיכת ממזר!‬

337
00:26:51,240 --> 00:26:52,480
‫קימי!‬
‫-קנדנס!‬

338
00:26:53,440 --> 00:26:54,280
‫קימי!‬

339
00:27:50,000 --> 00:27:51,000
‫מה קורה?‬

340
00:27:51,080 --> 00:27:54,640
‫מה יש, חתיכת מטומטם?‬
‫בוא ותגיד לי את זה בפנים.‬

341
00:28:57,640 --> 00:29:00,680
‫אמה החליטה למרוד באניבל‬
‫ולשים קץ לשלטון האימה שלו.‬

342
00:29:01,360 --> 00:29:03,880
‫היא תכננה תוכנית עבור שלושתנו לברוח.‬

343
00:29:05,280 --> 00:29:06,200
‫זמן מה לפני זה,‬

344
00:29:06,280 --> 00:29:09,320
‫המשטרה הציעה לה עסקה‬
‫אם היא תמסור להם מידע על אניבל.‬

345
00:29:12,320 --> 00:29:15,240
‫הם חשבו שיוכלו בסופו של דבר‬
‫לפרק את הרשת שלו.‬

346
00:29:20,120 --> 00:29:22,560
‫אניבל הקים עסק נוסף לצד האורגיות.‬

347
00:29:23,640 --> 00:29:26,000
‫קטינות הן רווחיות, אבל סחיטה אפילו יותר.‬

348
00:29:30,080 --> 00:29:31,160
‫איני יודעת את שמם.‬

349
00:29:31,240 --> 00:29:34,520
‫אניבל מסתיר את זהותם בקלטות‬
‫ונותן להם מספרים.‬

350
00:29:35,920 --> 00:29:38,160
‫הם מכובדים, גברים נשואים עם כסף.‬

351
00:29:39,440 --> 00:29:41,680
‫אין לכן מושג כמה הם שילמו לו.‬

352
00:29:43,240 --> 00:29:44,800
‫את יודעת איפה הכסף?‬

353
00:29:44,880 --> 00:29:48,640
‫לא, אבל הקלטות נמצאות בכספת במשרד שלו.‬
‫אני יודעת את הצירוף.‬

354
00:29:49,360 --> 00:29:53,280
‫נוכל לסחוט את אניבל עם הקלטות.‬
‫או שהוא ישחרר אותנו, או שנשמיד אותן.‬

355
00:29:53,360 --> 00:29:55,960
‫אם הוא יאבד את הקלטות, הוא פשוט יקליט עוד.‬

356
00:29:56,040 --> 00:29:58,880
‫אנחנו לא מעוניינות בכל הקלטות,‬
‫רק באחת ספציפית.‬

357
00:29:59,840 --> 00:30:02,880
‫אניבל עשה טעות וסחט את האדם הלא נכון.‬

358
00:30:03,520 --> 00:30:06,480
‫איש רב עוצמה‬
‫שיכול להרוס אותו ואת כל העסק שלו.‬

359
00:30:08,240 --> 00:30:10,200
‫הבן זונה שהרג את לוונדה.‬

360
00:30:13,040 --> 00:30:14,080
‫לוונדה!‬

361
00:30:14,960 --> 00:30:16,000
‫זו קלטת מספר 27.‬

362
00:30:16,840 --> 00:30:20,280
‫אם נשיג אותה, נתפוס את אניבל בביצים.‬

363
00:30:21,800 --> 00:30:24,280
‫מתי הוא נותן לו אותה?‬
‫-ביום חמישי בחצות.‬

364
00:30:24,960 --> 00:30:27,840
‫אנחנו צריכות להוציא אותו משם‬
‫כדי שאשיג את הקלטות.‬

365
00:30:27,920 --> 00:30:31,000
‫אני עם לקוח כל היום‬
‫בפוארטו בנוס ביום חמישי.‬

366
00:30:31,080 --> 00:30:32,360
‫אני אעשה את זה.‬

367
00:30:32,440 --> 00:30:34,080
‫את לא יכולה לעשות זאת לבד.‬

368
00:30:34,160 --> 00:30:36,000
‫זה עכשיו או אף פעם.‬
‫-אל תתערבי.‬

369
00:30:36,080 --> 00:30:39,280
‫קימי, תקשיבי לי.‬
‫זו עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלנו.‬

370
00:30:40,280 --> 00:30:41,400
‫הכול יהיה בסדר.‬

371
00:30:42,360 --> 00:30:45,520
‫הצלחתי לשכנע את קימי,‬
‫והמשכנו עם התוכנית של אמה.‬

372
00:30:46,400 --> 00:30:49,240
‫אם אתן צריכות עוד איפור, לכו לחדר ההלבשה…‬

373
00:30:49,320 --> 00:30:53,200
‫השתמשנו בחלון ההזדמנויות‬
‫בזמן שאניבל עשה סבבים לפני שהמועדון נפתח‬

374
00:30:53,680 --> 00:30:56,960
‫לבצע את התוכנית שלנו,‬
‫כדי שאמה תוכל להתגנב למשרד שלו.‬

375
00:30:59,880 --> 00:31:03,400
‫היינו צריכות לגנוב את הקלטת‬
‫ממש לפני הפגישה שלו עם 27,‬

376
00:31:04,360 --> 00:31:08,200
‫כדי שלאניבל לא תהיה ברירה‬
‫אלא לקבל את הדרישות שלנו.‬

377
00:31:13,400 --> 00:31:15,160
‫הוא ייאלץ לתת לנו את הדרכונים‬

378
00:31:15,800 --> 00:31:18,760
‫שהוא שמר בתא בתוך הכספת שלו,‬

379
00:31:18,840 --> 00:31:22,400
‫ומספיק כסף כדי לצאת מהעיר‬
‫ולעזוב את החיים האלה מאחור.‬

380
00:31:27,880 --> 00:31:29,480
‫באותו בוקר,‬

381
00:31:30,160 --> 00:31:32,080
‫קימי התכוננה ללכת לפוארטו בנוס.‬

382
00:31:33,520 --> 00:31:36,480
‫אני עדיין זוכרת‬
‫איך שהיא הסתכלה עליי כשנפרדנו.‬

383
00:31:39,760 --> 00:31:40,840
‫לא ידעתי אז,‬

384
00:31:42,200 --> 00:31:44,120
‫אבל זו הפעם האחרונה שראיתי אותה.‬

385
00:32:02,040 --> 00:32:04,800
‫בטוח שלא תרצה שאישאר, מותק?‬
‫-לא עכשיו.‬

386
00:32:04,880 --> 00:32:07,040
‫תסיימי לשתות ולכי. יש לי פגישה.‬

387
00:32:30,240 --> 00:32:31,920
‫לא.‬

388
00:32:33,600 --> 00:32:35,640
‫זה לא יכול לקרות.‬

389
00:32:36,960 --> 00:32:38,760
‫מה קרה, מותק? איבדת משהו?‬

390
00:32:41,880 --> 00:32:43,160
‫- קלטת 27 -‬

391
00:32:44,560 --> 00:32:46,400
‫לא לימדו אותך לדפוק?‬

392
00:32:52,440 --> 00:32:53,280
‫זאת היית את.‬

393
00:32:55,200 --> 00:32:56,040
‫את לקחת אותה.‬

394
00:32:57,000 --> 00:32:57,840
‫מה?‬

395
00:32:57,920 --> 00:33:00,120
‫רק את ראית אותי שם אותה שם.‬

396
00:33:01,120 --> 00:33:03,120
‫איפה קלטת 27, לעזאזל?‬

397
00:33:06,440 --> 00:33:07,560
‫הוא שלח אותך, נכון?‬

398
00:33:07,640 --> 00:33:09,160
‫את עובדת בשבילו, נכון?‬

399
00:33:09,640 --> 00:33:11,160
‫אני נשבעת שלא לקחתי כלום.‬

400
00:33:12,640 --> 00:33:14,880
‫אל תדאגי, טוב? זה בסדר.‬

401
00:33:15,480 --> 00:33:16,680
‫זה בסדר.‬

402
00:33:17,320 --> 00:33:19,240
‫זו לא הייתה התוכנית שלך מההתחלה?‬

403
00:33:20,160 --> 00:33:22,560
‫בגלל זה הזדיינת איתי ללא הפסקה?‬

404
00:33:23,920 --> 00:33:27,080
‫לא, אני רק רוצה שנהיה ביחד, מותק.‬
‫-כמובן, גם אני.‬

405
00:33:27,160 --> 00:33:30,160
‫אני רוצה שנהיה צוות.‬
‫-אנחנו צוות.‬

406
00:33:31,080 --> 00:33:33,920
‫אז תגידי לי איפה היא.‬

407
00:33:36,280 --> 00:33:38,000
‫איפה היא?‬

408
00:33:38,840 --> 00:33:39,960
‫אניבל, בבקשה.‬

409
00:33:40,040 --> 00:33:41,760
‫איפה היא?‬

410
00:33:47,960 --> 00:33:49,200
‫חתיכת כלבה.‬

411
00:33:51,800 --> 00:33:53,040
‫חתיכת כלבה.‬

412
00:33:54,240 --> 00:33:55,240
‫בואי לפה.‬

413
00:34:22,920 --> 00:34:24,159
‫מה עשית?‬

414
00:34:25,040 --> 00:34:25,920
‫היא גנבה ממני.‬

415
00:34:26,679 --> 00:34:27,639
‫הכלבה גנבה…‬

416
00:34:29,360 --> 00:34:30,480
‫היא לא גנבה כלום.‬

417
00:34:33,400 --> 00:34:34,560
‫אתה רוצה את הקלטת?‬

418
00:34:35,400 --> 00:34:37,440
‫תקשיב טוב ותעשה כדבריי.‬

419
00:34:38,400 --> 00:34:41,159
‫אם נראה לך שאציית לשתי זונות בוגדניות,‬
‫את טועה.‬

420
00:34:42,199 --> 00:34:43,719
‫אין לך ברירה.‬

421
00:34:43,800 --> 00:34:46,360
‫האנשים שלי בחוץ.‬
‫-הם נהנים מההופעה.‬

422
00:34:46,840 --> 00:34:50,159
‫אתה לבד,‬
‫ובעוד חצי שעה אתה צריך לספק את זה. תבחר.‬

423
00:34:53,440 --> 00:34:54,280
‫מה אתן רוצות?‬

424
00:34:56,080 --> 00:34:57,880
‫את הדרכונים ו־100,000 אירו.‬

425
00:34:58,880 --> 00:35:02,160
‫אין מצב.‬
‫את יודעת שאין לי כל כך הרבה כסף בכספת.‬

426
00:35:02,240 --> 00:35:04,280
‫לא בכספת, אבל שנינו יודעים שיש לך.‬

427
00:35:05,040 --> 00:35:07,520
‫תשחרר אותנו‬
‫ואני נשבעת שלא תשמע מאיתנו שוב.‬

428
00:35:08,640 --> 00:35:09,800
‫כלבות מזדיינות.‬

429
00:35:13,720 --> 00:35:14,560
‫בסדר.‬

430
00:35:15,240 --> 00:35:16,120
‫ניצחתן.‬

431
00:35:23,400 --> 00:35:24,560
‫גם את של קימי.‬

432
00:36:21,680 --> 00:36:22,960
‫נראה לי שהכול שם.‬

433
00:36:28,840 --> 00:36:30,240
‫זרקי אותו או שאירה לה בראש.‬

434
00:36:30,800 --> 00:36:32,120
‫אל תקשיבי לו, קנדנס.‬

435
00:36:32,200 --> 00:36:33,240
‫זרקי אותו!‬
‫-לא!‬

436
00:36:33,320 --> 00:36:35,360
‫אם לא תירי, הוא יהרוג את שתינו.‬

437
00:36:35,440 --> 00:36:36,720
‫תשתקי!‬
‫-תירי בו!‬

438
00:36:37,680 --> 00:36:39,200
‫קנדנס, בבקשה!‬
‫-אני לא יכולה.‬

439
00:36:50,920 --> 00:36:53,240
‫ככה את מודה לי על כל מה שעשיתי בשבילך?‬

440
00:36:53,720 --> 00:36:54,600
‫חתיכת כלבה!‬

441
00:36:54,680 --> 00:36:57,400
‫את סתם זונה מזדיינת כמו כל השאר.‬

442
00:37:17,360 --> 00:37:18,280
‫את בסדר?‬

443
00:37:21,440 --> 00:37:23,320
‫לא יודעת. ואת?‬

444
00:37:35,800 --> 00:37:36,640
‫מה נעשה?‬

445
00:37:37,800 --> 00:37:38,960
‫תני לי לחשוב.‬

446
00:37:49,560 --> 00:37:50,400
‫תתפשטי.‬

447
00:37:51,080 --> 00:37:52,920
‫מה?‬
‫-תורידי את הבגדים שלך.‬

448
00:38:02,520 --> 00:38:04,120
‫תסיימי להתלבש, מהר.‬

449
00:38:13,080 --> 00:38:14,880
‫למה את רוצה את הדרכון שלי?‬

450
00:38:16,280 --> 00:38:18,880
‫כשהמשטרה תזהה את הגופה, הם יחשבו שזו את.‬

451
00:38:18,960 --> 00:38:22,360
‫תסתכלי עליי, מותק.‬
‫את יכולה להפוך למי שתרצי.‬

452
00:38:22,440 --> 00:38:25,040
‫אף אחד לא יחפש אותך.‬
‫-אבל הם יחפשו אותך.‬

453
00:38:25,120 --> 00:38:26,440
‫לא, הם יחפשו את אניבל.‬

454
00:38:26,520 --> 00:38:29,480
‫הם יחשבו שלא יכולתי לבגוד בו ושברחנו ביחד.‬

455
00:38:29,560 --> 00:38:31,120
‫שתינו נוכל להתחיל מחדש.‬

456
00:38:32,800 --> 00:38:33,640
‫מה עם קימי?‬

457
00:38:36,040 --> 00:38:37,360
‫ניאלץ לעזוב אותה.‬

458
00:38:40,080 --> 00:38:42,320
‫מה לעזאזל? אני לא אעזוב אותה.‬

459
00:38:42,400 --> 00:38:44,920
‫עכשיו כשאניבל מת, קימי תוכל להתחיל מחדש.‬

460
00:38:45,000 --> 00:38:48,040
‫ומישהו צריך להגיד לשוטרים שהבגדים שלך.‬

461
00:38:49,080 --> 00:38:52,000
‫את ואני צריכות להיעלם,‬
‫קימי תהיה האליבי שלנו.‬

462
00:38:52,920 --> 00:38:54,320
‫אבל היא תחשוב שאני מתה!‬

463
00:38:54,400 --> 00:38:56,920
‫אני לא יכולה לעשות לה את זה.‬
‫-את חייבת!‬

464
00:38:57,000 --> 00:38:58,240
‫אחרת כולנו נמות!‬

465
00:39:10,360 --> 00:39:11,840
‫זה יהיה ביטוח החיים שלנו.‬

466
00:39:13,880 --> 00:39:16,560
‫אנחנו צריכות להבין איך להיפטר ממנו.‬
‫בן זונה.‬

467
00:39:23,040 --> 00:39:25,520
‫אל תדאגי, נמצא מישהו שיטפל בך אחר כך.‬

468
00:39:28,120 --> 00:39:29,200
‫קנדנס.‬

469
00:39:31,760 --> 00:39:34,520
‫הכול יסתדר. אני נשבעת שהכול יסתדר.‬

470
00:39:49,760 --> 00:39:51,760
‫איך את מרגישה, מותק? מה שלומך?‬

471
00:39:52,240 --> 00:39:53,080
‫תראי לי.‬

472
00:39:55,880 --> 00:39:56,880
‫תסתכלי עליי.‬

473
00:39:56,960 --> 00:39:59,840
‫ניפטר ממנו ונלך. זה יהיה ממש מהר.‬

474
00:40:02,960 --> 00:40:03,920
‫קחי את הקצה הזה.‬

475
00:40:19,600 --> 00:40:21,000
‫מהר. קחי את הדברים שלך.‬

476
00:40:40,360 --> 00:40:41,840
‫תחזיקי מעמד, כמעט סיימנו.‬

477
00:41:14,760 --> 00:41:16,640
‫היי, זאת קימי. תשאירו הודעה.‬

478
00:41:17,480 --> 00:41:18,720
‫היי, קימי. זאת אמה.‬

479
00:41:19,400 --> 00:41:21,480
‫מותק, התוכנית בוטלה. הכול השתבש.‬

480
00:41:22,200 --> 00:41:25,120
‫אניבל תפס את קנדנס‬
‫כשהוא חיפש את הקלטת והשתגע.‬

481
00:41:25,600 --> 00:41:28,000
‫הוא הרג אותה, קימי. אניבל הרג את קנדנס.‬

482
00:41:32,080 --> 00:41:34,760
‫הלוואי שיכולתי לעשות משהו,‬
‫אבל זה קרה ממש מהר.‬

483
00:41:37,160 --> 00:41:40,960
‫אניבל ממש דואג שקסנדרה תספר הכול למשטרה.‬

484
00:41:41,040 --> 00:41:42,400
‫הוא מאיים עליי.‬

485
00:41:43,120 --> 00:41:45,320
‫אני חייבת ללכת איתו. אין לי ברירה.‬

486
00:41:47,120 --> 00:41:48,240
‫אני מצטערת.‬

487
00:41:48,320 --> 00:41:52,040
‫אני מצטערת שסיבכתי אותך בבלגן הזה.‬
‫בחיים לא חשבתי שזה ייגמר ככה.‬

488
00:41:57,720 --> 00:41:59,880
‫- קנדנס -‬

489
00:41:59,960 --> 00:42:01,960
‫אני מקווה שתוכלי לסלוח לי יום אחד.‬

490
00:42:03,080 --> 00:42:04,200
‫בהצלחה, מתוקה.‬

491
00:42:38,360 --> 00:42:40,080
‫- סליחה -‬

492
00:42:51,560 --> 00:42:53,600
‫לא סלחתי לעצמי על שעזבתי את קימי.‬

493
00:42:55,360 --> 00:42:58,080
‫אבל לא ידעתי איך ליצור איתה קשר‬
‫בלי לבגוד באמה.‬

494
00:42:59,840 --> 00:43:01,840
‫הייתי צריכה להחליט בשבריר שנייה.‬

495
00:43:03,960 --> 00:43:06,520
‫ושבריר השנייה הזה רדף אותי כל הזמן הזה.‬

496
00:43:23,440 --> 00:43:24,480
‫הצלקת שלך…‬

497
00:43:26,600 --> 00:43:28,440
‫זו לא הייתה תאונת ילדות, נכון?‬

498
00:43:29,560 --> 00:43:30,400
‫לא.‬

499
00:43:33,040 --> 00:43:34,760
‫לא יכלו לקחת אותי לביה"ח.‬

500
00:43:36,040 --> 00:43:37,600
‫הן תפרו אותי כמיטב יכולתם.‬

501
00:43:40,560 --> 00:43:43,640
‫באנו לברצלונה‬
‫כי לאמה הייתה אשת קשר בפנימייה.‬

502
00:43:45,400 --> 00:43:49,040
‫קרובת משפחה רחוקה‬
‫שיכלה להשיג לנו תעודות לידה מזויפות‬

503
00:43:49,120 --> 00:43:50,600
‫בשביל הדרכונים החדשים.‬

504
00:43:52,960 --> 00:43:54,080
‫קנדנס!‬

505
00:43:54,680 --> 00:43:56,360
‫היא פצועה.‬
‫-פצועה?‬

506
00:43:56,440 --> 00:43:57,400
‫למה לא סיפרת לי?‬

507
00:43:58,400 --> 00:43:59,240
‫קנדנס.‬

508
00:43:59,720 --> 00:44:00,560
‫מה קרה לה?‬

509
00:44:01,600 --> 00:44:02,680
‫מה נעשה?‬

510
00:44:02,760 --> 00:44:05,640
‫את חייבת להכניס אותנו. אין לנו לאן ללכת.‬

511
00:44:15,640 --> 00:44:17,280
‫היא הייתה זו שטיפלה בי,‬

512
00:44:17,360 --> 00:44:20,120
‫ושבועות לאחר מכן, היא סידרה הכול.‬

513
00:44:20,200 --> 00:44:22,880
‫אמה, את מודעת לצעד שאת עומדת לנקוט?‬

514
00:44:23,360 --> 00:44:26,080
‫אם תישארי איתנו, את חייבת לציית לחוקים.‬

515
00:44:26,560 --> 00:44:28,480
‫את תחיי את חייך בין הקירות האלה.‬

516
00:44:28,960 --> 00:44:30,920
‫זה בדיוק מה שאני צריכה.‬

517
00:44:31,400 --> 00:44:32,240
‫בסדר גמור.‬

518
00:44:33,280 --> 00:44:35,160
‫מעתה והלאה, שמך יהיה‬

519
00:44:35,240 --> 00:44:36,920
‫מריה לוחאן קאלבו.‬

520
00:44:38,840 --> 00:44:41,320
‫- מריה לוחאן קאלבו הוטבלה בקהילה זו -‬

521
00:44:42,840 --> 00:44:43,920
‫מה איתך, יקירתי?‬

522
00:44:44,000 --> 00:44:45,560
‫מה תרצי שיהיה שמך?‬

523
00:44:46,520 --> 00:44:47,680
‫דרך אגב, שמי מאט.‬

524
00:44:49,080 --> 00:44:50,160
‫ושלך?‬

525
00:44:51,000 --> 00:44:51,840
‫אוליביה.‬

526
00:44:53,280 --> 00:44:55,360
‫אמה וקנדנס מתו לתמיד.‬

527
00:44:59,520 --> 00:45:00,720
‫או שכך חשבנו.‬

528
00:45:04,160 --> 00:45:06,840
‫החבאנו את הקלטות‬
‫במקום הכי בטוח שיכולנו למצוא.‬

529
00:45:13,440 --> 00:45:15,960
‫אני שמרתי מפתח אחד ואמה שמרה את השני.‬

530
00:45:18,840 --> 00:45:22,680
‫בכל חייה של קנדנס,‬
‫אתה היית הדבר הכי קרוב לחופש.‬

531
00:45:25,720 --> 00:45:27,320
‫אז כשבניתי את חיי מחדש,‬

532
00:45:29,440 --> 00:45:31,200
‫היה לי מזל לעשות את זה לצדך.‬

533
00:45:34,360 --> 00:45:36,560
‫יש דברים מקנדנס שלעולם לא אוכל למחוק.‬

534
00:45:43,200 --> 00:45:46,000
‫ודברים אחרים שהחלטתי לא למחוק.‬

535
00:45:49,520 --> 00:45:52,520
‫בכל השנים האלה,‬
‫אמה ואני מעולם לא ניתקנו קשר.‬

536
00:45:52,600 --> 00:45:53,600
‫סליחה שאיחרתי.‬

537
00:45:53,680 --> 00:45:54,720
‫אין בעיה.‬

538
00:45:54,800 --> 00:45:59,080
‫נפגשנו בכל יום שני בגן החיות‬
‫והכרחנו את עצמנו לקרוא לנו בשמות החדשים.‬

539
00:45:59,880 --> 00:46:01,560
‫אני בהיריון.‬
‫-אין מצב!‬

540
00:46:07,520 --> 00:46:08,400
‫אמה המסכנה.‬

541
00:46:09,320 --> 00:46:10,600
‫היא תמיד פחדה‬

542
00:46:10,680 --> 00:46:12,040
‫שמישהו יבגוד בנו.‬

543
00:46:13,160 --> 00:46:17,480
‫אני בטוחה שהרגו אותה בגלל הקלטות,‬
‫בגלל 27 או כל קלטת אחרת.‬

544
00:46:19,120 --> 00:46:20,840
‫האנשים שבקלטות יעשו הכול‬

545
00:46:21,480 --> 00:46:22,800
‫כדי למנוע מהן להתפרסם.‬

546
00:46:27,640 --> 00:46:29,360
‫מה הקשר של זה לנסיעה לברלין?‬

547
00:46:38,920 --> 00:46:39,840
‫זאת זואי.‬

548
00:46:39,920 --> 00:46:41,080
‫המשטרה עצרה אותה.‬

549
00:46:45,400 --> 00:46:50,000
‫מאט, הם שחררו אותי לפני שעה,‬
‫והם לקחו הכול מהמשרד שלי.‬

550
00:46:51,360 --> 00:46:52,920
‫הם יגלו בקרוב איפה אתה.‬

551
00:46:53,760 --> 00:46:55,120
‫תגיד לי איך אוכל לעזור.‬

552
00:47:01,120 --> 00:47:02,040
‫אני אתקשר אליה.‬

553
00:47:06,040 --> 00:47:08,160
‫מאט. אתם בסדר?‬

554
00:47:08,640 --> 00:47:10,280
‫אנחנו מסתתרים. מה לעשות?‬

555
00:47:10,360 --> 00:47:13,080
‫תכבו את הטלפונים, אל תשתמשו בכרטיסי אשראי,‬

556
00:47:13,160 --> 00:47:15,280
‫ותגיד לי איפה אתם כי שאוכל לעזור.‬

557
00:47:15,360 --> 00:47:18,960
‫אנחנו אצל מארה. היא בדרך.‬
‫היא תשאיל לנו את המכונית שלה.‬

558
00:47:19,440 --> 00:47:20,920
‫המצב נהיה מסובך.‬

559
00:47:21,880 --> 00:47:24,240
‫המשטרה ביקשה צו כדי לצותת לטלפון שלך.‬

560
00:47:24,320 --> 00:47:27,960
‫ובזמן שהם החזיקו בי,‬
‫שמעתי שצו המעצר שלך כבר נמצא במדריד.‬

561
00:47:30,280 --> 00:47:31,600
‫תהיו זהירים מאוד. טוב?‬

562
00:47:32,080 --> 00:47:33,600
‫בסדר, תודה רבה.‬

563
00:47:33,680 --> 00:47:34,520
‫בהצלחה.‬

564
00:47:41,320 --> 00:47:43,440
‫זואי לא יכולה לעשות כלום. אנחנו לבד.‬

565
00:47:50,320 --> 00:47:53,000
‫אוליביה, למה אמרת שאת נוסעת לברלין?‬

566
00:48:01,040 --> 00:48:01,880
‫תספרי לי.‬

567
00:48:04,000 --> 00:48:05,880
‫למה נעלמת בצורה כזו?‬

568
00:48:09,840 --> 00:48:11,280
‫זה החלק הכי קשה.‬

569
00:48:19,240 --> 00:48:20,080
‫יש לי בת.‬

570
00:48:23,680 --> 00:48:24,640
‫קוראים לה פאולה.‬

571
00:48:27,400 --> 00:48:28,520
‫מה לעשות?‬

572
00:48:29,160 --> 00:48:30,800
‫יהיה בסדר. בואי לכאן.‬

573
00:48:30,880 --> 00:48:33,200
‫נכנסתי להיריון כשעבדתי באל פראיסו.‬

574
00:48:34,280 --> 00:48:36,560
‫רציתי הפלה, אבל אניבל לא הרשה לי.‬

575
00:48:44,080 --> 00:48:45,080
‫עם הזמן,‬

576
00:48:45,160 --> 00:48:47,680
‫למדתי לאהוב את החיים שצמחו בתוכי.‬

577
00:48:50,360 --> 00:48:51,760
‫כשהיא נולדה,‬

578
00:48:52,440 --> 00:48:54,040
‫הרגשתי כל כך הרבה אהבה‬

579
00:48:54,720 --> 00:48:56,560
‫שחשבתי שהלב שלי יתפוצץ.‬

580
00:49:02,080 --> 00:49:04,040
‫המשפחה שתמיד רציתי הייתה ממש שם.‬

581
00:49:04,840 --> 00:49:06,280
‫קימי, פאולה ואני.‬

582
00:49:06,920 --> 00:49:08,560
‫זה היה העתיד בשבילי.‬

583
00:49:10,800 --> 00:49:12,640
‫אבל לאניבל היו תוכניות אחרות.‬

584
00:49:12,720 --> 00:49:16,640
‫- אל פראיסו סטאר -‬

585
00:49:31,760 --> 00:49:34,200
‫לא רציתי לוותר עליה, אבל מה יכולתי לעשות?‬

586
00:49:34,960 --> 00:49:38,520
‫לגזור עליה לגדול בגיהינום?‬
‫לחיות את החיים שלי?‬

587
00:49:42,400 --> 00:49:44,840
‫הייתה לי הזדמנות להעניק לה משפחה ועתיד.‬

588
00:49:46,120 --> 00:49:47,880
‫לא יכולתי להיות כל כך אנוכית.‬

589
00:49:49,520 --> 00:49:52,880
‫אז אמה לקחה אותה משם‬
‫כדי להציל אותה מכל זה.‬

590
00:49:54,600 --> 00:49:56,800
‫- בזאת אני מעבירה משמורת על פאולה. -‬

591
00:49:57,560 --> 00:49:58,760
‫כדי להציל אותה ממני.‬

592
00:50:00,240 --> 00:50:01,480
‫- קנדידה איזבל רוסו -‬

593
00:50:05,960 --> 00:50:08,960
‫זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי עליה‬
‫עד שראינו את הבית.‬

594
00:50:13,960 --> 00:50:15,960
‫כן?‬
‫-זאת אוליביה קוסטה?‬

595
00:50:16,040 --> 00:50:16,880
‫כן, זאת אני.‬

596
00:50:16,960 --> 00:50:18,840
‫אני מתקשר בשם הוריה של פאולה,‬

597
00:50:18,920 --> 00:50:20,480
‫הבת שמסרת לאימוץ.‬

598
00:50:23,880 --> 00:50:27,560
‫מעולם לא הייתה שיחה מהעבודה‬
‫או נסיעה לברלין.‬

599
00:50:29,480 --> 00:50:31,920
‫באותו יום, העבר שלי חזר.‬

600
00:51:02,920 --> 00:51:06,240
‫הסכמנו שהם ייקחו אותי לפאולה‬
‫בתמורה ל־50,000 אירו.‬

601
00:51:11,920 --> 00:51:14,960
‫ארצה למשוך 50,000 אירו, בבקשה.‬
‫תוכלי לשים את זה פה?‬

602
00:51:15,040 --> 00:51:17,800
‫הייתה לה בעיה, ורק אני יכולתי לעזור.‬

603
00:51:19,960 --> 00:51:23,400
‫אם יש משהו שלמדתי,‬
‫זה שאי אפשר לברוח מהעבר שלך.‬

604
00:51:27,280 --> 00:51:29,160
‫לא משנה כמה נראה שקברת אותו.‬

605
00:51:29,640 --> 00:51:31,960
‫את נראית ממש טוב לאישה מתה,‬

606
00:51:32,840 --> 00:51:34,520
‫קנדידה איזבל רוסו.‬

607
00:51:54,520 --> 00:51:55,680
‫איך מצאת אותי?‬

608
00:51:56,520 --> 00:52:00,040
‫אני הבלש שחקר את הרצח שלך באל פראיסו סטאר.‬

609
00:52:01,960 --> 00:52:04,360
‫אני חייב לשבח אותך, עבדת על כולנו.‬

610
00:52:05,800 --> 00:52:09,360
‫הפנים המושחתות,‬
‫ה־DNA שלך בחדר של הבחורה השנייה…‬

611
00:52:09,840 --> 00:52:11,520
‫איש לא חשב שמשהו לא בסדר.‬

612
00:52:12,760 --> 00:52:15,560
‫עוד זונה שהוכתה למוות על ידי הסרסור שלה.‬

613
00:52:16,520 --> 00:52:19,920
‫עד שכמה שנים אחרי זה, כמה הורים מודאגים‬

614
00:52:20,000 --> 00:52:22,880
‫שכרו אותי כדי למצוא‬
‫את האם הביולוגית של הבת שלהם.‬

615
00:52:27,280 --> 00:52:29,000
‫אבל משהו לא היה כשורה.‬

616
00:52:29,080 --> 00:52:32,440
‫לפי הנתיחה, לאישה המתה‬
‫הייתה תסמונת אי־רגישות לאנדרוגן.‬

617
00:52:33,440 --> 00:52:36,440
‫הפרעה גנטית שמשמעותה שהיא לא יכלה ללדת.‬

618
00:52:36,520 --> 00:52:37,800
‫- איי־איי־אס‬
‫לחפש -‬

619
00:52:38,760 --> 00:52:39,880
‫ומשם…‬

620
00:52:40,920 --> 00:52:41,760
‫בינגו.‬

621
00:52:43,080 --> 00:52:44,480
‫איך אדע שהיא הבת שלי?‬

622
00:52:57,520 --> 00:52:59,680
‫גנטיקה זה דבר מדהים, לא?‬

623
00:53:02,200 --> 00:53:03,120
‫היא כפילה שלך.‬

624
00:53:08,640 --> 00:53:09,600
‫שניכם…‬

625
00:53:10,280 --> 00:53:11,800
‫יכולתם לפברק את כל זה.‬

626
00:53:39,160 --> 00:53:41,760
‫- פאולה -‬

627
00:53:46,120 --> 00:53:48,800
‫הם אמרו שלפאולה יש מחלת כליות מולדת.‬

628
00:53:50,160 --> 00:53:51,960
‫היא צריכה כליה, או שהיא תמות.‬

629
00:53:55,200 --> 00:53:56,800
‫לכן ההורים שלה חיפשו אותי.‬

630
00:53:58,880 --> 00:54:01,320
‫איך את יודעת שזה נכון רק מתמונה?‬

631
00:54:01,400 --> 00:54:02,920
‫זאת היא, מאט. אני יודעת.‬

632
00:54:03,640 --> 00:54:05,280
‫איך את יכולה להיות בטוחה?‬

633
00:54:05,360 --> 00:54:07,680
‫ומה המשמעות של הסרטונים ששלחת לי?‬

634
00:54:07,760 --> 00:54:10,160
‫לא שלחתי לך כלום, אמרתי לך.‬
‫-לא?‬

635
00:54:10,240 --> 00:54:11,960
‫הם הגיעו מהטלפון שלך.‬

636
00:54:12,040 --> 00:54:14,160
‫אני לא יודעת. גם אני לא מבינה את זה.‬

637
00:54:14,920 --> 00:54:15,840
‫אני לא יודעת.‬

638
00:54:17,240 --> 00:54:20,640
‫חיכיתי המון זמן‬
‫עד שהם ארגנו פגישה עם ההורים של בתי.‬

639
00:54:21,480 --> 00:54:24,040
‫נרדמתי. לא יודעת, אולי הם סיממו אותי.‬

640
00:54:25,840 --> 00:54:28,200
‫אוליביה, שום דבר מזה לא הגיוני.‬

641
00:54:29,080 --> 00:54:31,200
‫אם זה היה שקר, לא הייתי מקבלת את זה.‬

642
00:54:32,440 --> 00:54:33,640
‫אביה שלח את זה היום.‬

643
00:54:34,560 --> 00:54:35,400
‫זה אמיתי, מאט.‬

644
00:54:35,480 --> 00:54:37,720
‫- מחר ב־23:00‬
‫כיכר סנטה אאוחניה, מרבייה -‬

645
00:54:37,800 --> 00:54:38,800
‫בתי מחכה במרבייה.‬

646
00:54:39,480 --> 00:54:41,840
‫אז את צריכה ללכת? הבת שלך שם?‬

647
00:54:41,920 --> 00:54:44,840
‫אני לא אנטוש אותה שוב.‬
‫-את לא רואה שהם משחקים בנו?‬

648
00:54:44,920 --> 00:54:46,640
‫מי, מאט?‬
‫-לא יודע. תגידי את.‬

649
00:54:51,680 --> 00:54:53,240
‫אוליביה, מה קרה?‬

650
00:54:55,600 --> 00:54:56,720
‫זה בלתי אפשרי.‬

651
00:54:57,400 --> 00:54:58,440
‫תספרי לי.‬

652
00:54:58,520 --> 00:55:00,560
‫תסתכל‬‫י‬‫ עליי. ניפטר ממנו ונלך.‬

653
00:55:07,400 --> 00:55:09,320
‫הוא זז לפני שזרקנו אותו מהסיפון.‬

654
00:55:09,800 --> 00:55:11,960
‫זה נגמר. בואי נזיז אותו.‬
‫-זהירות!‬

655
00:55:12,040 --> 00:55:13,000
‫קדימה!‬

656
00:55:22,880 --> 00:55:25,000
‫הוא היה בחיים, מאט. בחיים.‬

657
00:55:26,240 --> 00:55:28,240
‫אבל אין סיכוי שהוא יכול היה לשרוד.‬

658
00:55:32,200 --> 00:55:34,000
‫זאת מארה. תכבי את הטלפון.‬

659
00:55:36,040 --> 00:55:36,880
‫כיביתי.‬

660
00:55:49,920 --> 00:55:50,760
‫תסתובבי!‬

661
00:55:51,920 --> 00:55:53,040
‫ידיים על הראש.‬

662
00:55:54,600 --> 00:55:55,680
‫ידיים על הראש.‬

663
00:55:56,560 --> 00:55:57,520
‫תסתובבי.‬

664
00:55:58,840 --> 00:55:59,920
‫על הברכיים.‬

665
00:56:01,560 --> 00:56:02,520
‫על הברכיים.‬

666
00:56:27,600 --> 00:56:28,440
‫צאי החוצה.‬

667
00:56:29,000 --> 00:56:30,000
‫קדימה, צאי החוצה.‬

668
00:56:39,360 --> 00:56:40,480
‫מאט.‬

669
00:56:40,560 --> 00:56:44,120
‫הם שחררו אותי לפני שעה,‬
‫והם לקחו הכול מהמשרד שלי.‬

670
00:56:45,280 --> 00:56:46,720
‫הם יגלו בקרוב איפה אתה.‬

671
00:56:47,520 --> 00:56:48,720
‫תחזור אליי כשתוכל.‬

672
00:56:50,040 --> 00:56:53,080
‫המשטרה ביקשה צו כדי לצותת לטלפון שלך.‬

673
00:56:54,040 --> 00:56:57,520
‫ובזמן שהם החזיקו בי,‬
‫שמעתי שצו המעצר שלך כבר נמצא במדריד.‬

674
00:56:58,000 --> 00:57:00,480
‫זאת הייתה היא. השוטרת רוצה לדפוק אותי.‬

675
00:57:03,960 --> 00:57:05,320
‫מה נעשה?‬
‫-לא יודע.‬

676
00:57:05,400 --> 00:57:07,920
‫הם יאשימו אותי במותם של סאז וגיארדו.‬

677
00:57:08,000 --> 00:57:09,720
‫אספר להם את מה שסיפרתי לך.‬

678
00:57:09,800 --> 00:57:11,520
‫הם לא יאמינו. הם תפסו עבריין.‬

679
00:57:12,600 --> 00:57:15,600
‫קחי אותה ותשחררי אותה, כמו שסיכמנו.‬

680
00:57:16,560 --> 00:57:17,400
‫למה אני?‬

681
00:57:18,040 --> 00:57:20,240
‫כי מעכשיו, אנחנו נטפל בזה.‬

682
00:57:20,320 --> 00:57:22,680
‫לא, זה גם התיק שלי.‬

683
00:57:23,800 --> 00:57:24,640
‫כבר לא.‬

684
00:57:37,560 --> 00:57:40,240
‫מתאו וידאל ואוליביה קוסטה, אתם מוקפים.‬

685
00:57:40,320 --> 00:57:41,320
‫בואי נלך.‬

686
00:57:41,400 --> 00:57:43,360
‫תצאו ונעשה את זה בדרך הקלה.‬

687
00:57:50,120 --> 00:57:51,200
‫אזהרה אחרונה.‬

688
00:57:51,760 --> 00:57:53,200
‫תצאו מייד.‬

689
00:57:53,760 --> 00:57:54,800
‫אנחנו יוצאים.‬

690
00:57:57,040 --> 00:57:58,680
‫תקשיב לי.‬

691
00:57:59,160 --> 00:58:02,040
‫אתה צודק. הם מחפשים אותך, אבל לא אותי.‬

692
00:58:02,120 --> 00:58:03,160
‫מה?‬

693
00:58:03,240 --> 00:58:04,080
‫תקשיב לי.‬

694
00:58:04,160 --> 00:58:06,240
‫אתה חייב לזכור את זה.‬
‫-לא.‬

695
00:58:06,320 --> 00:58:08,200
‫מחר. מרבייה.‬

696
00:58:08,280 --> 00:58:10,400
‫כיכר סנטה אאוחניה ב־23:00.‬
‫-אני לא אלך.‬

697
00:58:10,480 --> 00:58:13,280
‫תקשיב לי, מאט! אין להם שום דבר עליי.‬

698
00:58:13,360 --> 00:58:15,000
‫אני לא אלך…‬
‫-אין להם כלום.‬

699
00:58:16,920 --> 00:58:18,840
‫תסמוך עליי. בבקשה.‬

700
00:58:37,120 --> 00:58:37,960
‫אזהרה אחרונה.‬

701
00:58:39,080 --> 00:58:43,200
‫יש לכם 30 שניות לצאת, או שנשתמש בכוח.‬

702
00:58:48,480 --> 00:58:49,760
‫קדימה.‬

703
00:59:12,640 --> 00:59:14,240
‫צאו עם הידיים למעלה!‬

704
00:59:18,560 --> 00:59:19,760
‫ידיים למעלה, קדימה!‬

705
00:59:30,440 --> 00:59:31,280
‫על הרצפה.‬

706
00:59:41,840 --> 00:59:43,240
‫וידאל לא יצא. כנסו לשם.‬

707
01:00:43,640 --> 01:00:45,480
‫אין זכר למתאו וידאל בבית.‬

708
01:00:51,400 --> 01:00:52,240
‫איפה הוא?‬

709
01:00:53,000 --> 01:00:54,080
‫איפה מי?‬

710
01:00:58,600 --> 01:01:01,880
‫תודיעו לכל היחידות.‬
‫איש לא ישן עד שנמצא את מתאו וידאל.‬

711
01:05:29,280 --> 01:05:34,280
‫תרגום כתוביות: ג'ניה ליטבאק‬