1
00:00:06,006 --> 00:00:07,924
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:13,263 --> 00:00:16,266
‫כמו שקרה לי‬
‫באליפות אוסטרליה הפתוחה ב-1990,‬

3
00:00:16,349 --> 00:00:17,767
‫דייווי התבקשה לעזוב…‬

4
00:00:18,268 --> 00:00:19,352
‫את בית הספר שלה,‬

5
00:00:19,436 --> 00:00:22,355
‫ונאליני וידאה ששבוע החופש מבית הספר‬

6
00:00:22,439 --> 00:00:24,149
‫לא יהפוך לחופשה.‬

7
00:00:24,649 --> 00:00:26,276
‫בלי חברים, בלי טלפון,‬

8
00:00:26,359 --> 00:00:28,278
‫בלי משחקי וידיאו ובלי אינטרנט.‬

9
00:00:30,155 --> 00:00:35,076
‫הדבר היחיד שהיא הרשתה לדייווי‬
‫לעשות זה לעזור לסבתא שלה, נירמלה.‬

10
00:00:37,162 --> 00:00:40,665
‫במובנים מסוימים,‬
‫זה אפשר לה לראות איך אנשים חיו בעבר.‬

11
00:00:41,541 --> 00:00:44,794
‫איך הם חיו בעולם לא טכנולוגי ואיטי יותר.‬
‫-תשגיחי על זה, טוב?‬

12
00:00:44,878 --> 00:00:47,714
‫נו, על מי אני עובד? זה היה משעמם בטירוף.‬

13
00:01:06,858 --> 00:01:08,109
‫יש.‬

14
00:01:09,652 --> 00:01:11,071
‫עכשיו תחזירי הכול למקום.‬

15
00:01:21,456 --> 00:01:25,293
‫האמת, בינינו, יש סיכוי‬
‫שאני פשוט אקח ימי מחלה השבוע.‬

16
00:01:25,376 --> 00:01:27,879
‫לא בטוח שאני אצליח לעמוד בזה‬
‫לעוד הרבה זמן.‬

17
00:01:28,963 --> 00:01:32,884
‫- ...חובה עלייך להתחנן שיסלחו לך -‬

18
00:01:33,593 --> 00:01:35,220
‫קמאלה, את מרגישה טוב?‬

19
00:01:36,221 --> 00:01:39,349
‫זה סתם עניינים פוליטיים משעממים בעבודה.‬
‫אין טעם להיכנס לזה.‬

20
00:01:39,432 --> 00:01:42,727
‫בטח שיש.‬
‫בבקשה, אני חייבת לשמוע רכילות כלשהי.‬

21
00:01:42,811 --> 00:01:45,939
‫מיינתי את התרופות ללחץ דם של פאטי‬
‫במשך שלוש שעות היום.‬

22
00:01:46,022 --> 00:01:47,190
‫תספרי לי משהו!‬

23
00:01:47,273 --> 00:01:50,568
‫בסדר. הבוס שלי לא נתן לי קרדיט‬
‫במאמר של המעבדה שלנו,‬

24
00:01:50,652 --> 00:01:53,029
‫למרות שהדביל הזה השתמש בו בכל המחקר שלי.‬

25
00:01:53,113 --> 00:01:56,991
‫ברוכה הבאה לשוק העבודה. תמיד יהיו גברים‬
‫שייקחו קרדיט על מה שאת עשית,‬

26
00:01:57,075 --> 00:02:00,954
‫יחתרו תחתייך, ויבחרו בדיוק ברגע‬
‫שבו את מנסה להבהיר משהו מאוד חשוב‬

27
00:02:01,037 --> 00:02:02,747
‫כדי להפריע לך לחלוטי…‬

28
00:02:02,831 --> 00:02:03,706
‫דייווי!‬

29
00:02:03,790 --> 00:02:04,624
‫תני לי להיכנס!‬

30
00:02:07,418 --> 00:02:10,380
‫בן?‬
‫-איך יכולת להפיץ את השמועה הזאת על אניסה?‬

31
00:02:10,463 --> 00:02:12,423
‫לא התכוונתי. זה היה בטעות.‬

32
00:02:12,507 --> 00:02:16,427
‫ברור שלא התכוונת. את לא מתכוונת להרוס‬
‫לאנשים את החיים, אבל את תמיד עושה את זה.‬

33
00:02:16,511 --> 00:02:18,972
‫בנג'מין, מה זו ההמולה הזאת‬
‫באמצע ארוחת הערב?‬

34
00:02:19,055 --> 00:02:23,017
‫אני מצטער שהתפרצתי לפה ככה,‬
‫ד"ר וישווקומאר, אבל זה מקרה חירום.‬

35
00:02:23,601 --> 00:02:25,145
‫וואו, האוכל מריח נהדר אגב.‬

36
00:02:25,228 --> 00:02:27,772
‫תודה, ילד. זה עד כדי כך קשה?‬

37
00:02:27,856 --> 00:02:30,650
‫ילד בן עשר הצליח לתת לי מחמאה.‬

38
00:02:30,733 --> 00:02:31,693
‫לא עכשיו, פאטי.‬

39
00:02:31,776 --> 00:02:33,236
‫אניסה שוב עוברת בית ספר.‬

40
00:02:34,612 --> 00:02:35,655
‫באמת?‬

41
00:02:37,073 --> 00:02:38,575
‫בגלל מה שדייווי עשתה?‬

42
00:02:39,742 --> 00:02:41,870
‫זה ממש יקשה עליה להתקבל לקולג', טוב?‬

43
00:02:41,953 --> 00:02:45,290
‫גזרת עליה ללכת לקולג' בינוני למדעי הרוח‬
‫שלא נותן מלגות לספורטאים.‬

44
00:02:45,373 --> 00:02:48,543
‫לא בטוח.‬
‫היא יכולה להוציא מזה חיבור לא רע בכלל.‬

45
00:02:48,626 --> 00:02:50,587
‫דייווי, את צריכה לתקן את זה.‬

46
00:02:51,546 --> 00:02:54,924
‫איך אני אמורה לתקן את זה?‬
‫השעו אותי, והיא שונאת אותי.‬

47
00:02:55,008 --> 00:02:58,011
‫אם לא תמצאי דרך,‬
‫עד סוף השבוע היא כבר לא תהיה פה.‬

48
00:02:58,094 --> 00:02:59,387
‫אז תמצאי דרך.‬

49
00:03:01,472 --> 00:03:04,225
‫גברת וישווקומאר, גברת וישווקומאר המכובדת,‬
‫בת הדודה קמאלה,‬

50
00:03:04,309 --> 00:03:06,227
‫אני מאוד מתנצל שהפרעתי לכן הערב.‬

51
00:03:12,025 --> 00:03:16,529
‫ואז הוא פשוט התפרץ לתוך הבית שלי‬
‫ושטף אותי מול כל המשפחה שלי.‬

52
00:03:16,613 --> 00:03:18,198
‫ומול סבתא שלי, שהיא זקנה מתה!‬

53
00:03:18,281 --> 00:03:20,825
‫טוב, מה שעשית באמת היה די דפוק.‬

54
00:03:20,909 --> 00:03:24,829
‫מה? גם את יורדת עליי עכשיו?‬
‫את אמורה לתמוך בי, דוק.‬

55
00:03:24,913 --> 00:03:26,748
‫אני באמת תומכת בך,‬

56
00:03:26,831 --> 00:03:30,877
‫אבל זה אומר שאני כנה איתך,‬
‫ושאני יורדת עלייך כשיש צורך.‬

57
00:03:31,836 --> 00:03:34,464
‫אז בן עדיין כועס עלייך, אה?‬

58
00:03:34,547 --> 00:03:35,423
‫ממש כועס.‬

59
00:03:35,506 --> 00:03:39,802
‫הוא כבר כועס על כל כך הרבה דברים,‬
‫שלא נראה לי שהוא אי פעם ירצה לחזור אליי.‬

60
00:03:39,886 --> 00:03:42,805
‫וזה מבאס כי אני גם יודעת שהוא לגמרי צודק.‬

61
00:03:42,889 --> 00:03:45,808
‫את מרגישה אשמה על מה שעשית לאניסה?‬

62
00:03:45,892 --> 00:03:48,102
‫ברור. אני מרגישה נורא.‬

63
00:03:48,186 --> 00:03:52,148
‫אניסה אדירה, ופשוט הרסתי את החברות שלנו.‬

64
00:03:52,232 --> 00:03:55,610
‫גם אם יכולתי ללכת לביה"ס,‬
‫היא בטח לא תסכים לדבר איתי.‬

65
00:03:55,693 --> 00:03:58,071
‫ואם אני לא אשכנע אותה להישאר בשרמן אוקס,‬

66
00:03:58,571 --> 00:04:00,114
‫גם בן ישנא אותי לנצח.‬

67
00:04:00,198 --> 00:04:03,034
‫דייווי, אני חושבת שלטובתך,‬

68
00:04:03,117 --> 00:04:05,870
‫את צריכה למצוא דרך להתנצל בפני אניסה.‬

69
00:04:05,954 --> 00:04:07,372
‫זה הדבר הנכון לעשות.‬

70
00:04:07,455 --> 00:04:10,416
‫וזה ייתן לך את מה שאת הכי רוצה.‬

71
00:04:10,500 --> 00:04:12,418
‫את מה? את בן?‬

72
00:04:12,502 --> 00:04:15,588
‫מה? לא! שקט נפשי.‬

73
00:04:15,672 --> 00:04:17,715
‫שקט נפשי ומצפן מוסרי.‬

74
00:04:18,424 --> 00:04:20,093
‫אבל גם את בן, נכון?‬

75
00:04:21,302 --> 00:04:24,681
‫אם אני אשכנע את אניסה להישאר בשרמן אוקס,‬

76
00:04:24,764 --> 00:04:27,392
‫בן יראה שאני בן אדם טוב,‬
‫ויהיה בקטע שלי שוב.‬

77
00:04:27,475 --> 00:04:33,523
‫לא! דייווי,‬
‫לא מתנצלים כדי לקבל משהו בתמורה.‬

78
00:04:33,606 --> 00:04:34,482
‫ברור.‬

79
00:04:34,565 --> 00:04:38,403
‫מן הסתם אני אתנצל כי אני מרגישה נורא‬
‫בקשר למה שעשיתי לאניסה,‬

80
00:04:38,486 --> 00:04:40,405
‫ורוצה שהיא תחזור להיות חברה שלי.‬

81
00:04:41,072 --> 00:04:42,323
‫אבל…‬

82
00:04:42,824 --> 00:04:45,952
‫אם אני אצליח גם להשיג את בן,‬
‫זה לא יהיה כזה נורא, לא?‬

83
00:04:46,619 --> 00:04:48,204
‫והפגישה שלנו הסתיימה,‬

84
00:04:48,288 --> 00:04:50,331
‫ושוב נכשלתי.‬

85
00:04:51,624 --> 00:04:56,004
‫היי, שנייה, אפשר את הטלפון שלך? אני‬
‫רק רוצה לראות גג שלושה סרטונים בטיקטוק.‬

86
00:04:56,671 --> 00:04:57,630
‫ביי ביי.‬

87
00:05:00,425 --> 00:05:03,344
‫כריס, שוב קיבלנו את הדואר שלך בטעות.‬

88
00:05:03,428 --> 00:05:05,346
‫יופי, כן.‬

89
00:05:05,430 --> 00:05:08,057
‫מגזין "דרם". חיכיתי לגיליון הזה.‬

90
00:05:08,141 --> 00:05:10,560
‫נבחרתי לאחד מהרופאים הטובים בלוס אנג'לס.‬

91
00:05:11,436 --> 00:05:12,395
‫אבל…‬

92
00:05:12,478 --> 00:05:14,022
‫אני לא רואה שאת מופיעה פה.‬

93
00:05:17,942 --> 00:05:21,571
‫וואו, היי, אני… אני מצטער, סתם צחקתי.‬

94
00:05:22,697 --> 00:05:23,656
‫את בסדר?‬

95
00:05:23,740 --> 00:05:25,450
‫אם זה משפר את הרגשתך,‬

96
00:05:25,533 --> 00:05:28,870
‫שמו את התמונה שלי‬
‫ליד פרסומת לקרם רגליים. תראי.‬

97
00:05:28,953 --> 00:05:30,955
‫אני לא בוכה בגלל המגזין המטופש.‬

98
00:05:31,748 --> 00:05:33,708
‫אני בוכה כי אני אימא נוראית.‬

99
00:05:34,667 --> 00:05:37,462
‫אני תמיד בעבודה,‬
‫לא חינכתי את הבת שלי כמו שצריך…‬

100
00:05:37,545 --> 00:05:40,173
‫היי. בואי שבי.‬

101
00:05:42,342 --> 00:05:44,260
‫רוצה גלגלת ג'ייד נגד הנפיחות?‬

102
00:05:44,344 --> 00:05:45,762
‫לא, הן ממש דביליות…‬

103
00:05:45,845 --> 00:05:47,055
‫טוב, פשוט תן לי אחת.‬

104
00:05:48,306 --> 00:05:51,225
‫אז ספרי לי. מה קרה?‬

105
00:05:51,309 --> 00:05:54,771
‫הבת שלי כל הזמן עושה בעיות,‬
‫וזה הולך מחמיר,‬

106
00:05:54,854 --> 00:05:58,733
‫והיא כל כך התעללה בילדה מביה"ס שלה‬
‫שהילדה הזאת עוזבת את ביה"ס,‬

107
00:05:58,816 --> 00:06:03,738
‫ואני לא יודעת מה לעשות‬
‫כי אני באמת לא מבינה אותה.‬

108
00:06:03,821 --> 00:06:04,781
‫אני מבין אותך.‬

109
00:06:05,365 --> 00:06:09,994
‫הבן שלי לא מדבר איתי כי הצעתי לשלוח אותו‬
‫ואת החברים שלו לווגאס ליום ההולדת שלו.‬

110
00:06:10,078 --> 00:06:13,373
‫מה? זה נשמע מאוד נחמד מצידך.‬

111
00:06:13,456 --> 00:06:14,499
‫לא לדעתו.‬

112
00:06:14,582 --> 00:06:18,711
‫הוא טוען שהוא הפך לסוציאליסט בקולג',‬
‫ושבווגאס גונבים כסף מעניים עובדים.‬

113
00:06:18,795 --> 00:06:20,922
‫רק רציתי שהוא ישתכר ויראה את פן וטלר.‬

114
00:06:23,132 --> 00:06:25,385
‫בעלי היה יודע בדיוק מה לעשות.‬

115
00:06:25,468 --> 00:06:28,971
‫הם היו כמו שתי טיפות מים,‬
‫ואני הייתי אימא, שמכורה לעבודה שלה.‬

116
00:06:29,847 --> 00:06:31,182
‫אני אתן לך עצה.‬

117
00:06:32,642 --> 00:06:36,729
‫לפעמים אני חוזר הביתה מת מעייפות‬
‫אחרי יום עבודה ארוך,‬

118
00:06:37,730 --> 00:06:41,484
‫והבן שלי מבקש ממני משהו‬
‫שאני לא מצליח להבין בכלל,‬

119
00:06:42,568 --> 00:06:43,736
‫ואני פשוט מסכים.‬

120
00:06:45,780 --> 00:06:48,908
‫אם הילד שלך צריך אותך, פשוט מסכימים.‬

121
00:06:54,747 --> 00:06:59,627
‫טוב, חשבתי שנוכל לעבור‬
‫על התמונות שיש לי של המשפחה שלנו,‬

122
00:06:59,710 --> 00:07:01,546
‫ואני אספר לך מי מת.‬

123
00:07:01,629 --> 00:07:03,005
‫נשמע כיף!‬

124
00:07:03,548 --> 00:07:06,509
‫אבל, פאטי, את מרגישה טוב?‬

125
00:07:07,051 --> 00:07:09,345
‫את מאוד חיוורת.‬

126
00:07:09,429 --> 00:07:13,433
‫אני חושבת שהתשתי את עצמי‬
‫מרוב שניקיתי אחרי כולם.‬

127
00:07:14,976 --> 00:07:18,062
‫ניסית פעם שמיכת כובד?‬
‫-לא.‬

128
00:07:18,146 --> 00:07:20,064
‫היא כמו שמיכה רגילה,‬

129
00:07:20,648 --> 00:07:24,402
‫אבל היא ממש כבדה.‬

130
00:07:24,485 --> 00:07:27,864
‫אוי, היא באמת כבדה ומנחמת.‬

131
00:07:27,947 --> 00:07:29,657
‫זה כאילו שמישהו מחבק אותי.‬

132
00:07:30,158 --> 00:07:33,286
‫לא חיבקו אותי כבר…‬

133
00:07:34,412 --> 00:07:35,413
‫והיא נרדמה.‬

134
00:07:35,913 --> 00:07:38,458
‫בגלל המשימה החדשה של דייווי,‬
‫לשכנע את אניסה‬

135
00:07:38,541 --> 00:07:40,543
‫וכך גם להשיג את בן בחזרה,‬

136
00:07:40,626 --> 00:07:43,588
‫היא נאלצה לברוח מכלא ההשעיה שלה.‬

137
00:07:46,757 --> 00:07:48,676
‫היא הייתה צריכה להגיע לביה"ס,‬

138
00:07:48,759 --> 00:07:54,390
‫אבל לשם כך היה צורך במזימה מורכבת‬
‫שתבטיח שסבתא שלה לא תדע שהיא לא שם.‬

139
00:07:54,474 --> 00:07:56,767
‫אם הכול ילך לפי התוכנית,‬

140
00:07:56,851 --> 00:08:00,146
‫נירמלה תהיה עסוקה‬
‫במשך שש, שבע השעות הקרובות,‬

141
00:08:00,229 --> 00:08:03,608
‫ודייווי תהיה חופשיה להפעיל‬
‫את קסמיה ולהתנצל.‬

142
00:08:05,026 --> 00:08:08,362
‫תן לי רק לסיים לכתוב אימייל אחד,‬
‫ואז נלך לאכול בחוץ.‬

143
00:08:08,446 --> 00:08:11,199
‫חלמתי על הצ'אלופה האלה‬
‫עם השעועית כל הבוקר.‬

144
00:08:11,282 --> 00:08:14,702
‫אני יודע, הבאתי לנו שלוש סלסות.‬
‫-שיט.‬

145
00:08:14,785 --> 00:08:16,871
‫הייתי צריך להביא רק סלסה אחת?‬

146
00:08:17,371 --> 00:08:19,499
‫זה באמת היה מבטא יותר החלטיות‬
‫וביטחון עצמי.‬

147
00:08:19,582 --> 00:08:24,337
‫לא. אני כועסת כי אוון שולח את המאמר‬
‫לכתב העת מחר, ואני לא רשומה כאחת מהמחברים.‬

148
00:08:25,087 --> 00:08:26,631
‫באמת? הוא לא כלל אותך?‬

149
00:08:26,714 --> 00:08:30,551
‫שמעתי לעצה שלך ושיחקתי את המשחק,‬
‫אבל הוא עדיין לא מכבד אותי.‬

150
00:08:31,719 --> 00:08:35,473
‫כל מה שיצא לי מהסבב הזה זה מנוי‬
‫לניוזלטר על מבוכים ודרקונים.‬

151
00:08:36,057 --> 00:08:38,809
‫אני ממש מצטער. זה נשמע נורא.‬

152
00:08:38,893 --> 00:08:42,188
‫אפילו דיברתי על זה עם ד"ר פיטרס,‬
‫אבל הוא לא רצה להתערב.‬

153
00:08:42,271 --> 00:08:44,357
‫רגע, התלוננת לד"ר פיטרס?‬

154
00:08:44,440 --> 00:08:46,484
‫כן, חשבתי שאולי הוא יוכל לעזור.‬

155
00:08:46,984 --> 00:08:48,945
‫למה? זה לא היה בסדר?‬

156
00:08:49,028 --> 00:08:53,157
‫לא, אבל לא כדאי לך לשרוף גשרים‬
‫בשלב כל כך מוקדם בקריירה שלך.‬

157
00:08:53,241 --> 00:08:56,577
‫לא שרפתי גשרים, רק ביקשתי את מה שמגיע לי.‬

158
00:08:56,661 --> 00:08:57,495
‫ברור.‬

159
00:08:57,578 --> 00:09:01,666
‫אבל גם לא כדאי שמישהו‬
‫כמו ד"ר פיטרס יחשוב שקשה לעבוד איתך.‬

160
00:09:01,749 --> 00:09:04,001
‫אז לדעתך לא כדאי לי לעשות משהו בקשר לזה?‬

161
00:09:04,085 --> 00:09:07,421
‫אני פשוט אומר שכמעט סיימת את הסבב הזה.‬

162
00:09:07,505 --> 00:09:10,049
‫במקומך, אני הייתי מרכין ראש‬
‫ומחכה שזה ייגמר.‬

163
00:09:10,883 --> 00:09:11,968
‫תשמרי על ראש מורם.‬

164
00:09:14,011 --> 00:09:15,429
‫אז אני רק מוודאת שהבנתי,‬

165
00:09:15,513 --> 00:09:17,473
‫להרכין ראש וגם לשמור על ראש מורם?‬

166
00:09:17,557 --> 00:09:20,309
‫בדיוק. שנלך לאכול את הצ'אלופה שלנו?‬

167
00:09:21,769 --> 00:09:22,603
‫כן.‬

168
00:09:24,939 --> 00:09:26,899
‫הוא לא מפליץ.‬
‫-לא יכול להיות.‬

169
00:09:26,983 --> 00:09:29,735
‫הוא לא. הוא בחיים לא הפליץ.‬
‫-מי לא מפליץ?‬

170
00:09:30,653 --> 00:09:31,696
‫עוף ממני, פדופיל!‬

171
00:09:31,779 --> 00:09:33,906
‫זו אני. החברה שלכן.‬

172
00:09:34,407 --> 00:09:35,324
‫דייווי?‬

173
00:09:35,408 --> 00:09:36,367
‫מבית הספר?‬

174
00:09:36,450 --> 00:09:38,160
‫וואו, את ממש נראית כמו סוטה.‬

175
00:09:38,828 --> 00:09:40,121
‫בכל אופן, אני צריכה עזרה.‬

176
00:09:40,204 --> 00:09:42,957
‫אני צריכה למצוא דרך להתנצל בפני אניסה‬
‫כדי שהיא לא תעבור בי"ס.‬

177
00:09:43,040 --> 00:09:46,460
‫אבא שלי תמיד אמר, "כשמפשלים בגדול,‬
‫ההתנצלות צריכה להיות עוד יותר גדולה".‬

178
00:09:46,544 --> 00:09:49,463
‫ואת פישלת בענק. כאילו, ממש בענק.‬

179
00:09:50,381 --> 00:09:53,009
‫פשוט התכוונתי‬
‫שאת צריכה לעשות לה מחווה רצינית.‬

180
00:09:54,135 --> 00:09:55,469
‫אני מתה על מחוות.‬

181
00:09:56,095 --> 00:10:00,349
‫אני מדמיינת התנצלות מקפיצה‬
‫עם קצת גאווה בית ספרית,‬

182
00:10:00,433 --> 00:10:03,311
‫טיפה גרנדיוזיות…‬

183
00:10:03,394 --> 00:10:05,354
‫מה דעתך על התזמורת של בית הספר?‬

184
00:10:05,438 --> 00:10:06,606
‫האמת?‬

185
00:10:06,689 --> 00:10:07,523
‫אני ממש מחבבת אותה.‬

186
00:10:07,607 --> 00:10:09,108
‫גם אני!‬

187
00:10:09,191 --> 00:10:10,443
‫ברור! היא הכי מגניבה.‬

188
00:10:10,526 --> 00:10:12,695
‫טוב, משהו מתחיל להתבשל.‬

189
00:10:12,778 --> 00:10:15,072
‫בואו נלך לחדר התלבושות ונחפש השראה.‬

190
00:10:16,032 --> 00:10:19,368
‫הבנות עדיין לא ממש מצאו‬
‫את הדרך המושלמת להתנצל,‬

191
00:10:19,869 --> 00:10:22,038
‫אבל למרבה המזל היה להן הרבה זמן,‬

192
00:10:22,538 --> 00:10:23,998
‫כי בבית,‬

193
00:10:24,081 --> 00:10:27,918
‫נירמלה נכנסה לאיטה היישר‬
‫אל תוך המזימה המורכבת‬

194
00:10:28,002 --> 00:10:29,378
‫שדייווי טוותה עבורה.‬

195
00:10:29,462 --> 00:10:30,421
‫דייווי!‬

196
00:10:31,547 --> 00:10:33,466
‫- לסבתא האהובה עליי -‬

197
00:10:38,220 --> 00:10:40,222
‫מעניין מה יש בהבאה.‬

198
00:10:40,306 --> 00:10:43,017
‫כולן עוגיות, נירמלה. אבל קחי את הזמן.‬

199
00:10:43,100 --> 00:10:44,185
‫דייווי?‬

200
00:10:45,686 --> 00:10:49,940
‫אוי, נאליני.‬
‫אני מניחה שנירמלה צריכה לסדר הכול.‬

201
00:10:50,566 --> 00:10:51,442
‫דייווי?‬

202
00:10:57,448 --> 00:10:58,783
‫- תפילה בעיצומה: נא לא להפריע -‬

203
00:10:58,866 --> 00:11:00,284
‫ובבקשה תברך את סבתא שלי.‬

204
00:11:00,368 --> 00:11:04,121
‫היא מקור ההשראה שלי‬
‫והסיבה היחידה לכך שהבית הזה עדיין מתפקד.‬

205
00:11:04,622 --> 00:11:08,959
‫ואם תוכל לגרום לה להכין את הדוסות‬
‫המפורסמות שלה לארוחת ערב היום…‬

206
00:11:09,043 --> 00:11:14,674
‫אני יודעת שלוקח שעות להכין אותן, אבל הן‬
‫ממש יעודדו את המשפחה בתקופה הקשה הזאת.‬

207
00:11:26,018 --> 00:11:28,521
‫- הצרצרים של שרמן אוקס -‬

208
00:11:28,604 --> 00:11:31,107
‫- סליחה, אניסה! תישארי בשרמן אוקס!‬
‫אנחנו אוהבים אותך! -‬

209
00:11:32,983 --> 00:11:34,944
‫- דייווי ממש מצטערת! בבקשה אל תעזבי! -‬

210
00:11:48,040 --> 00:11:49,709
‫מוכנים? קדימה!‬

211
00:11:49,792 --> 00:11:52,253
‫"מ-צ-ט-ע-ר-ת‬

212
00:11:52,336 --> 00:11:55,589
‫אין פה שום תירוץ מסועף! היא מצטערת!‬

213
00:11:55,673 --> 00:11:57,717
‫היי, היי! היא מצטערת"‬

214
00:12:24,118 --> 00:12:27,997
‫אניסה, אל תעברי לבית ספר אחר,‬
‫כי את יודעת שעמוק בפנים את צרצרית!‬

215
00:12:29,290 --> 00:12:31,709
‫ככה את מנסה להתנצל בפניי?‬

216
00:12:33,127 --> 00:12:34,962
‫כן, לא ראית את השלט?‬

217
00:12:36,046 --> 00:12:37,631
‫רגע, למה את מצטערת, דייווי המשוגעת?‬

218
00:12:38,507 --> 00:12:42,094
‫כי היא סיפרה לכולם שהיא אנורקסית.‬

219
00:12:42,178 --> 00:12:44,472
‫אה, שכחתי מזה לגמרי!‬

220
00:12:44,555 --> 00:12:46,056
‫אבל עכשיו נזכרתי.‬

221
00:12:50,269 --> 00:12:52,021
‫תודה על ההתנצלות, דייווי.‬

222
00:12:52,104 --> 00:12:55,649
‫עכשיו הבטחת שבשבוע האחרון שלי כולם יתמקדו‬
‫רק בזה שאני יצורה.‬

223
00:12:55,733 --> 00:12:56,567
‫כל הכבוד.‬

224
00:13:00,112 --> 00:13:02,031
‫באיזה עולם זו הייתה התנצלות טובה?‬

225
00:13:02,114 --> 00:13:05,493
‫חשבתי שהיא תאהב את זה, וממש השקעתי בריקוד.‬

226
00:13:05,576 --> 00:13:08,204
‫דייוויד, תנסי לחשוב מדי פעם.‬

227
00:13:08,996 --> 00:13:12,500
‫וואו! וישווקומאר, זה ממש מרשים,‬

228
00:13:13,083 --> 00:13:16,128
‫אבל אני צריך לדבר איתך בכיתה שלי ברגע זה.‬

229
00:13:17,546 --> 00:13:20,049
‫היי, סליחה. באתי לאסוף את דייווי.‬

230
00:13:22,301 --> 00:13:23,385
‫את אימא של דייווי?‬

231
00:13:23,469 --> 00:13:25,721
‫לא. אני בת הדודה שלה, קמאלה.‬

232
00:13:26,305 --> 00:13:27,556
‫קמאלה, נעים מאוד.‬

233
00:13:27,640 --> 00:13:29,266
‫אני מר קולקרני.‬

234
00:13:29,934 --> 00:13:31,352
‫מאניש!‬

235
00:13:31,435 --> 00:13:34,063
‫אז, בת הדודה שלך חנונית.‬

236
00:13:34,146 --> 00:13:35,105
‫זה לא יפה.‬

237
00:13:35,189 --> 00:13:40,694
‫מסתבר שהיא לא מסוגלת להתרחק מביה"ס ליותר‬
‫מעשר דקות, אז עכשיו היא רשמית מסיגה גבול.‬

238
00:13:40,778 --> 00:13:41,612
‫כן, מתאים לה.‬

239
00:13:41,695 --> 00:13:44,323
‫אז אם תוכלי, לא יודע,‬
‫נגיד לנעול אותה בארון‬

240
00:13:44,406 --> 00:13:47,201
‫ולוודא שהיא אף פעם לא תחזור,‬
‫אנחנו נעריך את זה.‬

241
00:13:47,284 --> 00:13:49,578
‫יש לנו מחסן ישן ומפחיד. זה טוב?‬

242
00:13:49,662 --> 00:13:53,666
‫עדיף כמה שיותר מפחיד. כי את יודעת מה?‬
‫האמת שזה לא תורם לתדמית של העם שלנו‬

243
00:13:53,749 --> 00:13:56,919
‫שיש ילדה הודית שיש לה כזאת אובססיה‬
‫לבית הספר.‬

244
00:13:58,087 --> 00:14:01,048
‫כן, זה גם לא תורם לתדמית של העם שלנו‬
‫שיש ילדה הודית‬

245
00:14:01,131 --> 00:14:04,051
‫שמתחפשת לחרק ענק ורוקדת ריקוד בינוני.‬

246
00:14:05,094 --> 00:14:07,638
‫שני אלופי הסטנדאפ של הודו מוכנים‬
‫להפסיק לרדת עליי?‬

247
00:14:07,721 --> 00:14:11,809
‫טוב, בואי נלך, משוגעת אחת.‬
‫היה נעים מאוד להכיר אותך, מאניש.‬

248
00:14:12,476 --> 00:14:13,477
‫גם אותך, קמאלה.‬

249
00:14:15,187 --> 00:14:16,021
‫מר ק'?‬

250
00:14:16,522 --> 00:14:18,858
‫בגדת בי, ואני לא אשכח את זה.‬

251
00:14:23,779 --> 00:14:25,447
‫איך הצלחת לצאת מהבית?‬

252
00:14:25,531 --> 00:14:27,366
‫די עשיתי את מה שפריס ביולר עשה.‬

253
00:14:28,033 --> 00:14:30,452
‫את אף פעם לא מוכנה לקבל תשובה שלילית, אה?‬

254
00:14:30,536 --> 00:14:33,497
‫את לא נותנת לאף אחד למנוע ממך‬
‫להשיג את מה שאת רוצה.‬

255
00:14:33,998 --> 00:14:34,832
‫אני מניחה שלא.‬

256
00:14:35,457 --> 00:14:36,959
‫אני רוצה לשאול אותך משהו.‬

257
00:14:37,459 --> 00:14:41,380
‫זוכרת שלא כתבו אותי כמחברת במאמר שלי?‬
‫מה היית עושה במקומי?‬

258
00:14:42,506 --> 00:14:46,010
‫אני לא יודעת. אבל בואי נעשה סימולציה‬
‫ונעריך את רמת הזעם שלי.‬

259
00:14:46,093 --> 00:14:49,805
‫טוב. דמייני שאת גילית‬
‫את מה שכל המאמר מבוסס עליו.‬

260
00:14:49,889 --> 00:14:50,890
‫זה דפוק.‬

261
00:14:50,973 --> 00:14:54,518
‫ושנאלצת לעבוד עד מאוחר כל ערב,‬
‫ולפספס ארוחות עם החבר החתיך שלך.‬

262
00:14:54,602 --> 00:14:56,061
‫הבנתי. אני מתחילה להתרגז.‬

263
00:14:56,145 --> 00:14:59,982
‫ושאת הבחורה היחידה במעבדה,‬
‫שצריכה לעבוד תחת אידיוט חצוף וסקסיסטי,‬

264
00:15:00,065 --> 00:15:03,277
‫ושהאידיוט הזה גרם לך לגלם‬
‫את הבת החטופה של המהרג'ה‬

265
00:15:03,360 --> 00:15:05,321
‫בהרבה קווסטים שונים במשחקי לארפ.‬

266
00:15:05,404 --> 00:15:06,614
‫וואו, אני עצבנית!‬

267
00:15:08,616 --> 00:15:09,533
‫קמאלה,‬

268
00:15:10,075 --> 00:15:13,412
‫נעשה לך עוול, ומותר לך לדרוש שיתקנו את זה.‬

269
00:15:13,954 --> 00:15:16,582
‫כולם חושבים שנשים אסייתיות יהיו מוכנות‬
‫לסבול הכול,‬

270
00:15:16,665 --> 00:15:20,753
‫ופשוט יקודו קידה או יגישו להם כוס תה‬
‫או משהו. אסור לך להרשות להם.‬

271
00:15:20,836 --> 00:15:25,049
‫וואו, דייווי. מרשים אותי שהצלחת לקחת‬
‫את אי-היכולת שלך לשלוט בכעס שלך‬

272
00:15:25,132 --> 00:15:27,259
‫ולקשר אותה לגזענות מערכתית ולסקסיזם.‬

273
00:15:28,135 --> 00:15:30,095
‫אבל יותר מרשים אותי שאת צודקת.‬

274
00:15:31,305 --> 00:15:35,059
‫סטסג, ספר לי על כל נקודות החולשה של אוון.‬
‫אני מניחה שיש הרבה.‬

275
00:15:38,646 --> 00:15:42,983
‫מאוחר יותר באותו ערב, דייווי לא הצליחה‬
‫להפסיק לחשוב על מה שהיא עשתה לאניסה.‬

276
00:15:43,484 --> 00:15:46,487
‫היא ידעה עד כמה זה נורא‬
‫להיות היצורה של בית הספר.‬

277
00:15:50,950 --> 00:15:52,952
‫כשהיא הביטה בתמונה של אבא שלה,‬

278
00:15:53,035 --> 00:15:57,414
‫היא הבינה שאולי היא לא פירשה נכון‬
‫את העצה שלו בקשר להתנצלויות.‬

279
00:15:57,498 --> 00:16:02,336
‫אולי הכוונה לא הייתה שההתנצלות צריכה‬
‫להיות יותר גדולה מהטעות באופן פיזי,‬

280
00:16:02,419 --> 00:16:04,046
‫אלא יותר גדולה מבחינה רגשית.‬

281
00:16:04,129 --> 00:16:08,801
‫ואז היא נזכרה בהתנצלות הכי טובה‬
‫של אבא שלה.‬

282
00:16:09,551 --> 00:16:10,886
‫איך יכולת לא לבוא?‬

283
00:16:15,265 --> 00:16:19,144
‫את יודעת, כשרק הגענו לארץ הזאת,‬
‫חשבתי שאני אעשה משהו מדהים.‬

284
00:16:20,062 --> 00:16:23,565
‫ועכשיו אני מובטל,‬
‫בזמן שאשתי זוכה בפרסים מקצועיים.‬

285
00:16:23,649 --> 00:16:25,109
‫מוהאן…‬
‫-אבל…‬

286
00:16:25,192 --> 00:16:27,319
‫הייתי צריך לבוא בשבילך, נאלו.‬

287
00:16:27,403 --> 00:16:29,738
‫הייתי קטנוני ואנוכי.‬

288
00:16:29,822 --> 00:16:33,367
‫הייתי צריך להיות מסוגל להסתכל‬
‫על ההצלחה שלך בלי לראות את הכישלון שלי.‬

289
00:16:34,368 --> 00:16:37,371
‫כשאני מצליחה גם אתה מצליח. אתה בעלי.‬

290
00:16:37,454 --> 00:16:41,291
‫אני יודע את זה,‬
‫ואני בחיים לא אחזור על הטעות הזאת שוב.‬

291
00:16:44,336 --> 00:16:47,589
‫מעכשיו, אני תמיד אבוא. אני מבטיח.‬

292
00:17:00,602 --> 00:17:02,896
‫דייווי ידעה מה היא צריכה לעשות.‬

293
00:17:12,531 --> 00:17:13,741
‫אניסה.‬

294
00:17:15,367 --> 00:17:17,369
‫אחותי, למה חזרת לפה?‬

295
00:17:17,453 --> 00:17:19,038
‫אנחנו יכולות לדבר לבד רגע?‬

296
00:17:19,121 --> 00:17:21,874
‫אה, את רוצה להתנצל שוב?‬

297
00:17:25,669 --> 00:17:29,381
‫קדימה, תני בראש. תשפילי אותי מול כולם שוב.‬

298
00:17:34,386 --> 00:17:37,723
‫טוב, זה בטח יהיה יותר גרוע‬
‫גם בשבילך וגם בשבילי,‬

299
00:17:38,599 --> 00:17:40,768
‫אבל את מחליטה, אז… בסדר.‬

300
00:17:40,851 --> 00:17:44,521
‫אף אחד לא אמר לך לעלות על כיסא.‬
‫-טוב, כבר עליתי, אז יאללה.‬

301
00:17:46,023 --> 00:17:47,024
‫היי.‬

302
00:17:47,816 --> 00:17:49,068
‫זו דייווי וישווקומאר.‬

303
00:17:50,402 --> 00:17:51,528
‫מבית הספר.‬

304
00:17:52,112 --> 00:17:54,406
‫הרבה מכם יודעים שפגעתי באניסה.‬

305
00:17:54,490 --> 00:17:56,033
‫כמה פעמים.‬

306
00:17:56,116 --> 00:17:58,577
‫כן, כמה פעמים.‬

307
00:17:58,660 --> 00:18:00,329
‫וזה רק כי…‬

308
00:18:02,539 --> 00:18:06,752
‫כשאניסה הגיעה לפה, הרגשתי מאוימת.‬

309
00:18:07,294 --> 00:18:09,004
‫חשבתי לעצמי, "מה לעזאזל?‬

310
00:18:09,088 --> 00:18:12,174
‫עוד ילדה הודית‬
‫שיותר יפה ממני, יותר מגניבה ממני,‬

311
00:18:12,257 --> 00:18:14,468
‫והבינה איך לסדר את הגבות שלה".‬

312
00:18:15,385 --> 00:18:16,345
‫אבל, אניסה,‬

313
00:18:16,428 --> 00:18:18,388
‫אני ממש לא רוצה שתעזבי.‬

314
00:18:19,389 --> 00:18:20,557
‫אני רוצה שנהיה חברות.‬

315
00:18:21,308 --> 00:18:22,851
‫אני חושבת שאת אדירה,‬

316
00:18:22,935 --> 00:18:24,186
‫ואם תישארי…‬

317
00:18:26,688 --> 00:18:29,233
‫אני מבטיח שאני אהיה חברה ממש טובה.‬

318
00:18:31,026 --> 00:18:31,902
‫נו,‬

319
00:18:31,985 --> 00:18:33,612
‫את סולחת לה, אניסה המשוגעת?‬

320
00:18:34,238 --> 00:18:36,782
‫מה פתאום! אניסה לא משוגעת.‬

321
00:18:36,865 --> 00:18:40,536
‫רק אני משוגעת.‬
‫זוכרים את הפעם שנלחמתי עם זאב ערבות?‬

322
00:18:40,619 --> 00:18:42,329
‫היי, זה קרה בבית שלי!‬

323
00:18:42,412 --> 00:18:46,208
‫כן! ומה עם הפעם‬
‫שכמעט הרגתי את הקפטן של נבחרת השחייה‬

324
00:18:46,291 --> 00:18:48,794
‫כי בגדתי בו עם הקטנצ'יק הזה?‬

325
00:18:49,461 --> 00:18:52,214
‫היי.‬
‫-וואו, את באמת משוגעת.‬

326
00:18:52,297 --> 00:18:53,173
‫נכון?‬

327
00:18:53,841 --> 00:18:56,468
‫דייווי, מה לעזאזל? למה חזרת לפה?‬

328
00:18:56,552 --> 00:18:57,761
‫רדי מהספה!‬

329
00:18:57,845 --> 00:18:59,096
‫קדימה!‬
‫-כן.‬

330
00:19:00,139 --> 00:19:00,973
‫סליחה.‬

331
00:19:01,056 --> 00:19:02,850
‫למה את לבושה כמו חנונית לבנה?‬

332
00:19:02,933 --> 00:19:06,478
‫ויש סבירות בינונית‬
‫שיהיו סופות חמורות במהלך…‬

333
00:19:06,562 --> 00:19:08,981
‫יש סיכוי שיהיו סופות רעמים‬
‫במישורים הגדולים.‬

334
00:19:09,064 --> 00:19:11,358
‫את מכירה מישהו שגר שם שכדאי שנזהיר?‬

335
00:19:19,616 --> 00:19:20,701
‫היי.‬

336
00:19:21,451 --> 00:19:24,246
‫אני לא יודעת אם לפחד מזה שאת פה או להתלהב.‬

337
00:19:25,247 --> 00:19:26,081
‫תירגעי.‬

338
00:19:27,082 --> 00:19:28,167
‫כן.‬

339
00:19:30,043 --> 00:19:34,047
‫רק רציתי להגיד שאני מעריכה‬
‫את מה שאמרת היום.‬

340
00:19:35,215 --> 00:19:39,052
‫את די ‬‫מעצבנת‬‫,‬
‫אבל נראה לי שיש לך כוונות טובות.‬

341
00:19:39,136 --> 00:19:40,512
‫אני נשבעת שכן.‬

342
00:19:41,180 --> 00:19:44,391
‫אני יודעת שיש לי אישיות בעייתית לפעמים,‬

343
00:19:45,100 --> 00:19:46,727
‫אבל אני מנסה להשתפר.‬

344
00:19:46,810 --> 00:19:49,771
‫אני אשמח לא לבזבז‬
‫את רוב הזמן שלי על התנצלויות.‬

345
00:19:50,564 --> 00:19:52,816
‫כן, תוכלי להוסיף עוד פעילות העשרה.‬

346
00:19:52,900 --> 00:19:54,985
‫אולי מועדון לחקר חרקים?‬

347
00:19:55,068 --> 00:19:56,820
‫היי, אני לא עד כדי כך חנונית.‬

348
00:19:59,531 --> 00:20:00,407
‫הכול בסדר בינינו?‬

349
00:20:03,452 --> 00:20:05,579
‫הכול בסדר.‬
‫-אז את נשארת בביה"ס שלנו?‬

350
00:20:05,662 --> 00:20:06,872
‫לא.‬
‫-סליחה?‬

351
00:20:06,955 --> 00:20:10,167
‫הכול בסדר בינינו,‬
‫אבל כבר מאוחר מדי להישאר בשרמן אוקס.‬

352
00:20:10,250 --> 00:20:13,378
‫אימא שלי כבר החליטה, והיא לא תשנה את דעתה.‬

353
00:20:13,462 --> 00:20:15,672
‫אבל אנחנו בטוח יכולות לעשות משהו.‬

354
00:20:15,756 --> 00:20:19,384
‫אני מומחית במניפולציות על ההורים שלי,‬
‫והם לא מוכנים לוותר.‬

355
00:20:19,968 --> 00:20:21,178
‫תודה שניסית.‬

356
00:20:21,261 --> 00:20:23,764
‫אני שמחה שלפחות השלמנו לפני שאני עוזבת.‬

357
00:20:32,940 --> 00:20:34,191
‫דייווי הייתה מיואשת.‬

358
00:20:34,274 --> 00:20:37,653
‫אניסה אמרה שאימא שלה לא מוכנה לוותר‬
‫על להעביר אותה בי"ס,‬

359
00:20:37,736 --> 00:20:41,657
‫ומי כבר יכול‬
‫לשכנע אישה הודית קשוחה ועקשנית‬

360
00:20:41,740 --> 00:20:42,783
‫לשנות את דעתה?‬

361
00:20:46,828 --> 00:20:48,538
‫שלום, אני בבית!‬

362
00:20:48,622 --> 00:20:52,334
‫אימא, תעזרי לי. תשכנעי את אימא של אניסה‬
‫להרשות לה להישאר בביה"ס שלנו.‬

363
00:20:52,417 --> 00:20:55,545
‫דייווי, זה עניין של המשפחה שלהם.‬
‫אני לא רוצה להתערב.‬

364
00:20:55,629 --> 00:20:59,633
‫את רוצה שתהיה לי חברה הודית או לא?‬
‫בבקשה, אני צריכה אותך.‬

365
00:20:59,716 --> 00:21:03,762
‫ובדיוק ברגע הזה,‬
‫נאליני נזכרה במה שד"ר ג'קסון אמר.‬

366
00:21:03,845 --> 00:21:07,432
‫לא על זה שצריך לנפץ את הסטיגמה‬
‫סביב גברים שעושים בוטוקס,‬

367
00:21:07,516 --> 00:21:11,853
‫אלא על זה שכשהילדים שלך אומרים שהם צריכים‬
‫אותך, צריך פשוט להסכים.‬

368
00:21:13,230 --> 00:21:14,439
‫טוב.‬

369
00:21:15,607 --> 00:21:17,276
‫יופי, כי הן כבר פה.‬

370
00:21:17,359 --> 00:21:18,193
‫מה?‬

371
00:21:18,902 --> 00:21:20,904
‫קדימה.‬
‫-דייווי! אני לא מוכנה.‬

372
00:21:21,530 --> 00:21:25,742
‫שלום! אני אימא של דייווי, נאליני.‬
‫תיכנסו בבקשה.‬

373
00:21:25,826 --> 00:21:27,035
‫שלום, אני נור.‬

374
00:21:27,119 --> 00:21:27,953
‫היי.‬

375
00:21:30,038 --> 00:21:32,082
‫תרצי משהו לשתות או משהו אחר?‬

376
00:21:32,791 --> 00:21:34,334
‫לא, אנחנו לא נישאר הרבה.‬

377
00:21:35,252 --> 00:21:36,795
‫אימא, תירגעי.‬

378
00:21:41,091 --> 00:21:45,262
‫נור, אני מבינה למה את כל כך כועסת.‬
‫דייווי עברה כל גבול.‬

379
00:21:45,345 --> 00:21:49,891
‫ממש עברתי כל גבול. כאילו, הגבול היה פה,‬
‫ואני פשוט הייתי שם, רחוק.‬

380
00:21:52,602 --> 00:21:55,105
‫דייווי, חמודה,‬
‫אולי תעלי עם אניסה לחדר שלך?‬

381
00:21:59,526 --> 00:22:00,360
‫ביי.‬

382
00:22:02,279 --> 00:22:04,698
‫אני מאוד מתנצלת על מה שקרה.‬

383
00:22:04,781 --> 00:22:07,409
‫אניסה הייתה אמורה לפתוח פה דף חדש.‬

384
00:22:08,368 --> 00:22:13,582
‫בחיים לא ציפיתי שההודית האחרת היחידה‬
‫בבית הספר תתקע לה סכין בגב.‬

385
00:22:14,374 --> 00:22:17,586
‫זה סבל לראות את הילדה שלך עוברת דבר כזה.‬

386
00:22:17,669 --> 00:22:20,172
‫אני מבינה לחלוטין,‬

387
00:22:20,255 --> 00:22:23,091
‫ואני חייבת להאמין‬
‫שהסיבה לכך שדייווי עשתה את זה‬

388
00:22:23,175 --> 00:22:25,802
‫היא שהיא בעצמה כל כך פגועה.‬

389
00:22:26,845 --> 00:22:30,515
‫אני לא יודעת אם את יודעת,‬
‫אבל אבא שלה נפטר בפתאומיות לא מזמן,‬

390
00:22:30,599 --> 00:22:32,642
‫והיה לנו קצת קשה עם זה.‬

391
00:22:33,894 --> 00:22:35,479
‫אני מאוד מצטערת לשמוע.‬

392
00:22:35,562 --> 00:22:37,606
‫וזה לא תירוץ, נור,‬

393
00:22:37,689 --> 00:22:42,611
‫אבל אני מבטיחה לך שאנחנו משפחה טובה.‬
‫פשוט עברנו תקופה קשה.‬

394
00:22:45,364 --> 00:22:46,239
‫אני מבינה.‬

395
00:22:46,740 --> 00:22:50,118
‫בבקשה, תני לבית הספר הזה עוד הזדמנות.‬

396
00:22:51,286 --> 00:22:53,789
‫יהיה לנו מזל גדול‬
‫אם תהיו חלק מהקהילה שלנו.‬

397
00:22:59,294 --> 00:23:01,004
‫וואו, הצלחת!‬

398
00:23:01,088 --> 00:23:04,174
‫זה היה כמו קרב ראש בראש‬
‫בין שתי אימהות הודיות,‬

399
00:23:04,257 --> 00:23:05,550
‫ואת כיסחת לה את הצורה!‬

400
00:23:05,634 --> 00:23:07,511
‫זה לא מה שקרה, דייווי.‬

401
00:23:07,594 --> 00:23:10,472
‫האמת היא שניהלנו שיחה מאוד מתורבתת‬
‫על אימהות.‬

402
00:23:11,306 --> 00:23:17,479
‫טוב, לא משנה מה קרה שם, תודה רבה.‬
‫את האימא הכי טובה בעולם.‬

403
00:23:19,147 --> 00:23:22,734
‫בסדר, את עדיין מושעית, גברתי הצעירה.‬

404
00:23:22,818 --> 00:23:27,280
‫את עדיין צריכה לנקות את מכשיר הסיפאפ‬
‫של סבתא שלך. קדימה.‬

405
00:23:35,455 --> 00:23:40,252
‫היי לכולם!‬
‫הלכתי לקנות קפה לחבר'ה האהובים עליי.‬

406
00:23:41,670 --> 00:23:44,756
‫אוון. קניתי לך את הלאטה הקבוע שלך‬
‫עם תבליני פאי דלעת,‬

407
00:23:44,840 --> 00:23:46,550
‫חלב שיבולת שועל וקצף בצורת לב.‬

408
00:23:47,050 --> 00:23:48,301
‫איזה משקה גברי.‬

409
00:23:48,385 --> 00:23:51,555
‫אני מסכים. תודה, קמאלה!‬

410
00:23:54,224 --> 00:23:56,184
‫כמה זמן לוקח בדרך כלל עד שזה…‬

411
00:23:56,268 --> 00:23:58,854
‫אה, טוב! אני חייב…‬
‫אני חייב ללכת לטלפן רגע.‬

412
00:24:00,021 --> 00:24:04,276
‫הגוף שלו לא יכול לסבול חלב פרה לשנייה.‬
‫אפשר כבר לשפוך אותו ישר לתוך האסלה.‬

413
00:24:04,359 --> 00:24:06,319
‫יש לך 20 דקות בערך.‬

414
00:24:14,786 --> 00:24:16,621
‫שכחתי את העיתון שלי.‬

415
00:24:17,247 --> 00:24:18,457
‫- קמאלה נאנדיוואדה -‬

416
00:24:18,540 --> 00:24:21,168
‫בשביל החלק השני של השיחה שלי.‬

417
00:24:24,129 --> 00:24:25,130
‫מה את עושה?‬

418
00:24:27,466 --> 00:24:30,093
‫הוספתי את עצמי למחברים של המאמר‬
‫והגשתי אותו לכתב העת.‬

419
00:24:30,177 --> 00:24:33,472
‫מה עשית?! זו הונאה.‬

420
00:24:33,555 --> 00:24:34,890
‫לא, זו לא.‬

421
00:24:34,973 --> 00:24:37,476
‫יש לי ערמת מסמכים מהמחקר שלי שם,‬

422
00:24:37,559 --> 00:24:39,269
‫ואם תמחק את השם שלי, אני…‬

423
00:24:39,352 --> 00:24:40,604
‫איך דייווי הייתה אומרת?‬

424
00:24:40,687 --> 00:24:42,355
‫אני אתחרפן עליך!‬

425
00:24:43,231 --> 00:24:45,233
‫אני אגיש תלונה להנהלה,‬

426
00:24:45,317 --> 00:24:48,403
‫אני אגייס לעזרתי‬
‫את האגודה לקידום נשים במדע,‬

427
00:24:48,487 --> 00:24:51,865
‫אני אכתוב כתבה נוקבת באתר פמיניסטי, ואני…‬

428
00:24:51,948 --> 00:24:56,328
‫קמאלה כל כך התלהבה, שהיא בטעות התחילה‬
‫למנות רשימה של ארבעה דברים‬

429
00:24:56,411 --> 00:24:58,413
‫בלי לדעת מה הדבר הרביעי יהיה.‬

430
00:24:58,497 --> 00:24:59,623
‫אז היא עברה לכשפים.‬

431
00:24:59,706 --> 00:25:00,582
‫אטיל עליך קללה!‬

432
00:25:04,878 --> 00:25:08,131
‫שיהיה. את יכולה להיות אחת מהמחברים‬
‫של המאמר…‬

433
00:25:09,633 --> 00:25:12,177
‫אבל את עפה מהמעבדה שלי היום.‬

434
00:25:12,260 --> 00:25:16,515
‫למי אכפת? אני בכל מקרה מתחילה‬
‫בשבוע הבא סבב חדש, עם ד"ר לוגאן,‬

435
00:25:16,598 --> 00:25:20,894
‫שהיא אישה, ולא גבר מריר וחסר כישרון‬
‫שנאלץ לגנוב רעיונות מהעובדים שלו.‬

436
00:25:20,977 --> 00:25:23,605
‫וואו. טוב, את יודעת מה? רק בגלל זה,‬

437
00:25:23,688 --> 00:25:27,526
‫את כבר לא מוזמנת‬
‫לטורניר המתיישבים של קטאן שאני מארגן.‬

438
00:25:27,609 --> 00:25:30,070
‫אוון, אני רוצה להבהיר לך משהו.‬

439
00:25:30,570 --> 00:25:33,949
‫הייתי מעדיפה להקיא למוות מאשר ללכת לשם.‬

440
00:25:35,283 --> 00:25:39,079
‫וואו. זה היה די מלהיב להיות דייווי לרגע.‬

441
00:25:39,162 --> 00:25:41,373
‫בגלל זה חמומי מוח כמונו עושים‬
‫את זה, חבר'ה.‬

442
00:25:41,456 --> 00:25:42,874
‫כיף להתחרפן.‬

443
00:25:43,375 --> 00:25:44,709
‫לא!‬

444
00:25:46,670 --> 00:25:48,380
‫תפסיקו לעודד אותה.‬

445
00:25:48,463 --> 00:25:52,175
‫כשדייווי חזרה לביה"ס בשבוע שלאחר מכן,‬
‫היא הרגישה שהיא כיפרה על חטאיה.‬

446
00:25:52,259 --> 00:25:55,387
‫סוף סוף כל הבלגן עם אניסה נפתר,‬

447
00:25:56,054 --> 00:25:59,349
‫והיא יכלה לחזור להיות אובססיבית‬
‫לגבי דברים אחרים, כמו…‬

448
00:25:59,432 --> 00:26:00,976
‫תראו, תראו.‬

449
00:26:01,977 --> 00:26:04,020
‫שמעתי מה הצלחת לעשות עם אימא של אניסה.‬

450
00:26:04,104 --> 00:26:07,190
‫לא רע בכלל.‬
‫כנראה שאת לא כזאת מניאקית בסוף, דייוויד.‬

451
00:26:07,274 --> 00:26:08,692
‫אני חתיכת מתוקה אמיתית.‬

452
00:26:09,568 --> 00:26:10,652
‫לא הייתי מגזים.‬

453
00:26:10,735 --> 00:26:12,904
‫אני בטוח שיש לך הפרעת מצב רוח לא מאובחנת.‬

454
00:26:13,655 --> 00:26:16,908
‫ולמרות שהיא השלימה‬
‫עם אניסה מהסיבות הנכונות,‬

455
00:26:16,992 --> 00:26:19,911
‫דייווי עדיין קיוותה שזה יקרב בינה לבין בן.‬

456
00:26:22,163 --> 00:26:24,165
‫לא, אני רציני.‬

457
00:26:24,791 --> 00:26:25,625
‫כל הכבוד.‬

458
00:26:26,626 --> 00:26:27,627
‫ועכשיו, מי יודע?‬

459
00:26:28,420 --> 00:26:31,006
‫אולי אפילו נוכל לצאת ביחד.‬
‫-אתה ואני?‬

460
00:26:31,089 --> 00:26:31,923
‫מה?‬

461
00:26:32,007 --> 00:26:33,174
‫לא. אני ואניסה.‬

462
00:26:34,175 --> 00:26:36,595
‫עכשיו שהיא נשארת, אני אזמין אותה לדייט.‬

463
00:26:37,429 --> 00:26:38,263
‫ביי, לוזרית.‬

464
00:26:45,228 --> 00:26:48,315
‫כריס! זה עבד! שמעתי בעצתך,‬

465
00:26:48,398 --> 00:26:51,276
‫הסכמתי למה שהבת שלי ביקשה,‬
‫ועכשיו היא מעריצה אותי!‬

466
00:26:51,359 --> 00:26:55,238
‫אני לא מאמינה שאני אומרת את זה,‬
‫אבל אתה גאון.‬

467
00:26:55,322 --> 00:26:59,659
‫אני יודע. אני גם חתיך,‬
‫אז תרגישי חופשי להחמיא לי גם על זה.‬

468
00:27:00,201 --> 00:27:02,704
‫אבל ברצינות, תודה רבה.‬

469
00:27:02,787 --> 00:27:04,372
‫גרמת לי להרגיש כל כך…‬

470
00:27:05,206 --> 00:27:06,374
‫אני לא יודעת.‬

471
00:27:10,420 --> 00:27:12,464
‫התכוונת לתת לי חיבוק?‬

472
00:27:14,090 --> 00:27:14,966
‫כן.‬

473
00:28:15,402 --> 00:28:16,903
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬