1
00:00:06,006 --> 00:00:07,924
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:12,262 --> 00:00:14,264
‫זה פקסטון הול-יושידה.‬

3
00:00:14,347 --> 00:00:17,225
‫הוא נער בן 16 משרמן אוקס, קליפורניה,‬

4
00:00:17,726 --> 00:00:20,145
‫ואני הדוגמנית, המעצבת והאקטיביסטית,‬

5
00:00:20,228 --> 00:00:23,398
‫שהייתה בעברה נערה בת 16 מקליפורניה,‬
‫ג'יג'י חדיד.‬

6
00:00:28,903 --> 00:00:30,321
‫אתם בטח שואלים את עצמכם,‬

7
00:00:30,405 --> 00:00:35,076
‫"למה שג'יג'רס תפנה זמן בלו"ז המאוד עמוס‬
‫שלה כדי לקריין סיפור על נער בן 16?"‬

8
00:00:35,660 --> 00:00:37,954
‫תאמינו או לא, אבל אני מזדהה עם הילד הזה.‬

9
00:00:38,038 --> 00:00:42,042
‫אנשים כל הזמן ממעיטים בערכנו‬
‫כי שנינו רק סמלי מין בשבילם.‬

10
00:00:42,125 --> 00:00:43,209
‫- מאדי: אלוהים, פקסטון, אתה בסדר? -‬

11
00:00:43,293 --> 00:00:44,294
‫- אוליביה: אני ממש דואגת לך -‬

12
00:00:44,377 --> 00:00:45,462
‫- סופיה: כשהאוטו פגע בך אני… תחזור אליי -‬

13
00:00:45,545 --> 00:00:47,047
‫- לילי: איזה באסה שפגע בך אוטו.‬
‫אם אתה צריך אותי, אני פה -‬

14
00:00:47,130 --> 00:00:50,425
‫כשמדענים מכריזים שהפנים שלך סימטריות‬
‫בצורה מושלמת,‬

15
00:00:50,508 --> 00:00:52,510
‫כולם חושבים שזה כל מה שיש לך להציע.‬

16
00:00:52,594 --> 00:00:56,097
‫אבל יש לנו גם מוח, ורגשות, ו…‬

17
00:00:56,181 --> 00:00:59,225
‫נו, פקסטון, תלבש חולצה!‬
‫אני מנסה להעביר פה מסר.‬

18
00:01:00,643 --> 00:01:03,313
‫בכל אופן, יש לנו גם עולם פנימי עשיר.‬

19
00:01:03,897 --> 00:01:04,898
‫לפחות לי יש.‬

20
00:01:05,398 --> 00:01:06,858
‫עוד נראה מה עם פקסטון.‬

21
00:01:09,736 --> 00:01:14,115
‫- ...חובה עליך לפתוח ספר לימוד -‬

22
00:01:17,202 --> 00:01:19,037
‫אחי! היד שלי! מה לעזאזל?‬

23
00:01:19,120 --> 00:01:21,414
‫רק רציתי לוודא שאתה לא מעמיד פנים.‬

24
00:01:21,498 --> 00:01:23,583
‫וואו, אתה באמת פצוע, אחי.‬

25
00:01:24,167 --> 00:01:27,962
‫כן, הוא "באמת פצוע, אחי",‬
‫אבל לא רק היד שלו כאבה,‬

26
00:01:28,838 --> 00:01:30,548
‫והכול באשמתה.‬

27
00:01:32,050 --> 00:01:34,511
‫מאז שדייווי נכנסה לחיים של פקסטון,‬

28
00:01:34,594 --> 00:01:37,138
‫הם הפכו לכאוטיים ומבלבלים.‬

29
00:01:39,224 --> 00:01:41,976
‫פקסטון, אני ממש מצטערת.‬

30
00:01:42,060 --> 00:01:44,771
‫כל כך מוזר לראות אותך במצב כזה נוראי.‬

31
00:01:44,854 --> 00:01:46,356
‫אני עדיין יותר יפה ממך.‬

32
00:01:46,439 --> 00:01:50,151
‫היי, יש לי פנים מלאות חיים‬
‫שאנשים מזדהים איתן ונמשכים אליהן.‬

33
00:01:50,235 --> 00:01:52,320
‫פקסטון הוא לא ממש בחור קנאי,‬

34
00:01:52,403 --> 00:01:57,700
‫אבל העובדה שדייווי, הבחורה הכי מוזרה‬
‫שמצאה חן בעיניו בחיים, בגדה בו עם בן גרוס,‬

35
00:01:57,784 --> 00:01:59,035
‫ממש שיגעה אותו.‬

36
00:01:59,661 --> 00:02:02,705
‫כלומר, בן גרוס? באמת?‬

37
00:02:09,879 --> 00:02:12,340
‫מה יש לבן גרוס שלפקסטון אין?‬

38
00:02:12,423 --> 00:02:13,967
‫חוץ מקולנוע ביתי, ו…‬

39
00:02:14,050 --> 00:02:16,094
‫וואו, זה שעון של פטק פיליפ?!‬

40
00:02:16,177 --> 00:02:18,263
‫שיט, אפילו לי אין כזה.‬

41
00:02:18,346 --> 00:02:19,597
‫יש לי בשורה לא נעימה.‬

42
00:02:19,681 --> 00:02:20,515
‫- ובכל זאת, היא לא ויתרה -‬

43
00:02:21,099 --> 00:02:23,184
‫לפי מקבלי ההחלטות,‬

44
00:02:23,268 --> 00:02:29,023
‫אני כבר לא רשאי לבחון אתכם‬
‫על הרגשות שלכם בקשר להיסטוריה.‬

45
00:02:29,107 --> 00:02:32,152
‫מסתבר שהם חושבים שיותר חשוב‬

46
00:02:32,235 --> 00:02:36,781
‫שתדעו על דברים כמו תאריכים, ועובדות,‬

47
00:02:36,865 --> 00:02:38,908
‫ושמות של גברים לבנים שמתו.‬

48
00:02:38,992 --> 00:02:41,661
‫אז זה יהיה מבחן רב-ברירה או…‬

49
00:02:42,245 --> 00:02:44,831
‫מבחן רב-ברירה?‬
‫כן, זה היה מתאים לך בול, אה?‬

50
00:02:44,914 --> 00:02:48,918
‫אנחנו יכולים לבחור שתי תשובות לשאלה,‬
‫או שצריך להתחייב רק לאחת?‬

51
00:02:49,002 --> 00:02:53,298
‫זה מעניין, בן. אני בהחלט פתוח‬
‫לכך שיהיו כמה תשובות נכונות.‬

52
00:02:53,381 --> 00:02:56,134
‫לא. צריכה להיות רק תשובה אחת נכונה.‬

53
00:02:57,177 --> 00:02:59,179
‫ודייווי הייתה צריכה לדעת מה היא.‬

54
00:03:01,723 --> 00:03:04,475
‫- צאו להילחם על זכותכם‬
‫לוותר על הפריווילגיות שלכם כלבנים -‬

55
00:03:04,559 --> 00:03:06,477
‫אני לא מאמין שחנונים עבדו עליך.‬

56
00:03:07,061 --> 00:03:10,481
‫אתה פחות חתיך משהיית פעם?‬
‫אני הכי חתיך בקבוצה עכשיו?‬

57
00:03:10,565 --> 00:03:15,195
‫כן, נערת זאב הערבות בגדה בך‬
‫עם הבחור הזה שנראה כמו שלדון הצעיר,‬

58
00:03:15,278 --> 00:03:18,323
‫ועכשיו יש לך ריח של גבס רטוב.‬
‫איבדת את זה, גבר.‬

59
00:03:18,406 --> 00:03:20,950
‫תשתוק, טמבל. לא איבדתי כלום.‬

60
00:03:21,618 --> 00:03:23,286
‫מישהו רוצה לחתום לי על הגבס?‬

61
00:03:24,037 --> 00:03:25,997
‫לפקסטון היו די והותר מעריצות.‬

62
00:03:26,664 --> 00:03:30,877
‫השמועה אומרת שהוא יצא עם קאיה גרבר‬
‫בקייטנה, כשהוא היה רק בן עשר.‬

63
00:03:31,878 --> 00:03:36,466
‫רואה? הטעות היחידה שלי הייתה לתת לדייווי‬
‫המשוגעת לגרור אותי לתוך הדרמה הפסיכית שלה.‬

64
00:03:37,383 --> 00:03:41,137
‫"דייווי המשוגעת?" וואו, זה מעולה.‬
‫היא באמת משוגעת.‬

65
00:03:41,221 --> 00:03:43,389
‫זוכרת שהיא נפלה לבריכה של הבחור הזה?‬

66
00:03:43,473 --> 00:03:46,434
‫הבחור הזה? את מתכוונת לבן, חבר שלך לשעבר?‬

67
00:03:46,517 --> 00:03:48,478
‫אה, נכון. שכחתי ממנו.‬

68
00:03:49,103 --> 00:03:51,648
‫"דייווי המשוגעת." זה קורע.‬

69
00:03:51,731 --> 00:03:55,193
‫זוכרת כשהיא עשתה את המסיבה המוזרה הזאת?‬
‫-והבחור ההוא נפל מהגג?‬

70
00:03:56,152 --> 00:03:57,153
‫זה הייתי אני.‬

71
00:03:58,154 --> 00:03:58,988
‫- יו-אס-סי, פה הכול מתחיל -‬

72
00:03:59,072 --> 00:04:01,282
‫כשחיין מצטיין, הקולג' לא הדאיג את פקסטון.‬

73
00:04:01,908 --> 00:04:05,662
‫כבר מחזרות אחריו כמה אוניברסיטאות מגניבות,‬
‫כמו סטנפורד ויו-סי-אל-איי.‬

74
00:04:05,745 --> 00:04:09,040
‫אז כשהיועצת ללימודים אקדמיים ביקשה פתאום‬
‫שייגש אליה, זה נראה לו מוזר.‬

75
00:04:09,540 --> 00:04:10,375
‫- ג'ניפר וורנר -‬

76
00:04:10,458 --> 00:04:12,210
‫אחר צוהריים טובים, פקסטון. תודה שבאת.‬

77
00:04:12,293 --> 00:04:15,171
‫אין בעיה. בכלל לא ידעתי שהחדר הזה נמצא פה.‬

78
00:04:15,255 --> 00:04:18,007
‫אני אגש ישר לעניין.‬
‫דיברתי עם המאמן שלך הבוקר,‬

79
00:04:18,091 --> 00:04:24,514
‫ומאחר שהפציעה שלך כל כך חמורה, יכול להיות‬
‫שלא תוכל לשחות בנבחרת של סטנפורד.‬

80
00:04:25,348 --> 00:04:29,143
‫טוב, זה סבבה מבחינתי ללכת לסטנפורד‬
‫גם אם אני לא אוכל לשחות שם.‬

81
00:04:29,227 --> 00:04:30,478
‫אוי, מותק…‬

82
00:04:30,979 --> 00:04:33,690
‫נראה לי שאנחנו צריכים לבחון עוד אפשרויות.‬

83
00:04:33,773 --> 00:04:37,235
‫תראה, יש לך ציונים של אנשים‬
‫שהולכים לקולג' כספורטאים,‬

84
00:04:37,318 --> 00:04:42,615
‫וכשמורידים את החלק של הספורט,‬
‫האפשרויות שלך מצטמצמות.‬

85
00:04:42,699 --> 00:04:44,617
‫רגע, אז לאן אני יכול להתקבל?‬

86
00:04:45,201 --> 00:04:48,496
‫אין לי בעיה עם אף מקום‬
‫כל עוד הוא קרוב לים,‬

87
00:04:48,579 --> 00:04:51,124
‫יש בו נבחרת כדורסל טובה‬
‫והשיעורים לא קשים מדי.‬

88
00:04:51,207 --> 00:04:53,835
‫אבל שעדיין לומדים בו גם אנשים חכמים.‬

89
00:04:55,420 --> 00:04:56,879
‫טוב, בוא נראה.‬

90
00:04:57,797 --> 00:05:00,216
‫קודם כל, ההורים שלך מאוד עשירים?‬

91
00:05:01,050 --> 00:05:02,677
‫לא.‬
‫-טוב.‬

92
00:05:02,760 --> 00:05:07,015
‫אם ככה,‬
‫מכללה קהילתית זה כנראה הימור יותר בטוח.‬

93
00:05:08,808 --> 00:05:10,560
‫תראה, אפשר לכוון יותר גבוה,‬

94
00:05:10,643 --> 00:05:14,188
‫אבל אתה תצטרך להעלות‬
‫את הממוצע שלך באופן משמעותי.‬

95
00:05:14,814 --> 00:05:16,607
‫תהיה מוכן לקבל שיעורים פרטיים?‬

96
00:05:17,984 --> 00:05:20,153
‫אני מניח שכן.‬
‫-מעולה!‬

97
00:05:20,236 --> 00:05:25,241
‫הרשיתי לעצמי לשריין לך‬
‫את החונכת הכי טובה בבית הספר.‬

98
00:05:26,409 --> 00:05:28,244
‫הבחורה הזאת תותחית בלימודים.‬

99
00:05:31,956 --> 00:05:34,709
‫סליחה, היא לא סיפרה לי שזה אתה.‬

100
00:05:35,376 --> 00:05:36,377
‫אה, אתם מכירים?‬

101
00:05:37,503 --> 00:05:38,880
‫אוי, לא. תנו לי לנחש.‬

102
00:05:40,506 --> 00:05:42,759
‫הפסדת בהתערבות עם החברים המגניבים שלך?‬

103
00:05:43,259 --> 00:05:44,719
‫מה? לא.‬

104
00:05:45,595 --> 00:05:47,722
‫אבל עדיף לא ללכת לקולג' מאשר לעבוד איתה.‬

105
00:05:53,978 --> 00:05:56,481
‫היי! למה חזרת הביתה כל כך מוקדם?‬

106
00:05:56,564 --> 00:05:59,859
‫אה, נכון. הפסקת לשחות, נמו.‬

107
00:06:00,485 --> 00:06:02,487
‫כן, הפסקתי לשחות.‬

108
00:06:04,614 --> 00:06:07,950
‫רגע, אתה תמיד בא לשבת אצלי כשאני לא בבית?‬

109
00:06:08,534 --> 00:06:11,371
‫כן. גיליתי שזה מקום שקט שאפשר להרהר בו.‬

110
00:06:11,871 --> 00:06:13,122
‫או לראות פורנו.‬

111
00:06:14,082 --> 00:06:14,999
‫זה היה מידע מיותר.‬

112
00:06:16,167 --> 00:06:17,502
‫מה קרה? אתה נראה מבואס.‬

113
00:06:18,336 --> 00:06:22,006
‫גברת וורנר אמרה שבלי שחייה,‬
‫אין הרבה סיכוי שאני אלך לקולג'.‬

114
00:06:22,090 --> 00:06:24,133
‫מי צריך ללכת לקולג'?‬

115
00:06:24,217 --> 00:06:27,470
‫אחרי התיכון, אני עובר ישר ליוטיוב. קבל.‬

116
00:06:27,553 --> 00:06:30,765
‫אני מתכנן להגיב לסרטוני תגובה.‬

117
00:06:30,848 --> 00:06:32,642
‫אוי ואבוי.‬

118
00:06:32,725 --> 00:06:34,560
‫מגניב.‬
‫-נכון?‬

119
00:06:35,937 --> 00:06:37,313
‫פקסטון, אתה בסדר?‬

120
00:06:37,397 --> 00:06:40,149
‫כן. אני בסדר גמור, גבר.‬

121
00:06:40,233 --> 00:06:44,278
‫אני פשוט קצת לא יודע מה לעשות עם עצמי.‬

122
00:06:44,362 --> 00:06:46,489
‫אני אגיד לך מה לעשות. להסתובב איתי.‬

123
00:06:46,572 --> 00:06:49,367
‫עכשיו שאתה פנוי,‬
‫אנחנו יכולים לעשות כיף כל יום.‬

124
00:06:53,329 --> 00:06:54,539
‫רוצה לפוצץ דברים?‬

125
00:06:55,206 --> 00:06:56,207
‫וואו.‬

126
00:06:59,335 --> 00:07:00,169
‫יש!‬

127
00:07:06,968 --> 00:07:09,178
‫תסתכלי על המסך ותדעי, שירה.‬

128
00:07:09,262 --> 00:07:13,015
‫יש! אמרתי לך.‬

129
00:07:13,516 --> 00:07:15,351
‫אני לוחצת על איי ועל הג'ויסטיק השמאלי.‬

130
00:07:15,435 --> 00:07:19,856
‫את לא אמורה ללחוץ על איי, ואת לא עושה‬
‫את זה. את לא מזיזה את הג'ויסטיק השמאלי.‬

131
00:07:21,524 --> 00:07:23,609
‫וואו, אחי, זו הייתה תגובה די מוזרה.‬

132
00:07:23,693 --> 00:07:25,820
‫- לא תאמינו איך הגבתי לתגובות האלה -‬

133
00:07:25,903 --> 00:07:27,447
‫היי, זו הייתה תגובה טובה.‬

134
00:07:27,530 --> 00:07:29,073
‫זה היה אדיר!‬

135
00:07:29,157 --> 00:07:30,950
‫אחי, זו תגובה מפתיעה.‬

136
00:07:34,328 --> 00:07:35,288
‫הוא הלך.‬

137
00:07:36,831 --> 00:07:39,250
‫מגניב. תיאורים ציוריים, אחי.‬

138
00:07:41,127 --> 00:07:44,714
‫התגובה שלך לתגובה שלי‬
‫לתגובה שלהם עשתה לי הרגע את היום, אחי.‬

139
00:07:48,926 --> 00:07:50,553
‫זה היה שבוע מעולה.‬

140
00:07:50,636 --> 00:07:52,263
‫אתה יודע מה נעשה בשבוע הבא?‬

141
00:07:52,763 --> 00:07:53,681
‫בדיוק אותו דבר.‬

142
00:07:54,599 --> 00:07:56,851
‫לשארית חיינו, מותק.‬

143
00:07:58,519 --> 00:07:59,937
‫לשארית חיינו.‬

144
00:08:05,818 --> 00:08:07,195
‫אני צריך אותך…‬

145
00:08:07,778 --> 00:08:09,447
‫כדי שתעזרי לי להתקבל לקולג'.‬

146
00:08:12,700 --> 00:08:14,452
‫טוב, זה לא חייב להיות מוזר.‬

147
00:08:14,535 --> 00:08:15,828
‫אנחנו יכולים ללמוד ביחד.‬

148
00:08:15,912 --> 00:08:18,956
‫אפשר להציע לך משקה מוגז, או מים, או תה חם?‬

149
00:08:20,833 --> 00:08:22,251
‫מגניב.‬

150
00:08:22,335 --> 00:08:24,962
‫האמת שגם אני עובדת קצת יותר טוב‬
‫כשאני מיובשת.‬

151
00:08:26,756 --> 00:08:29,592
‫וואו. בחיים לא פתחת את הספר הזה.‬

152
00:08:31,552 --> 00:08:34,138
‫אז עם מה נתחיל? מתמטיקה?‬

153
00:08:34,805 --> 00:08:36,140
‫כלומר עם מה את תתחילי?‬

154
00:08:36,807 --> 00:08:40,978
‫תראי, כשאמרתי שאני צריך את עזרתך,‬
‫התכוונתי שאני צריך שתעשי הכול במקומי.‬

155
00:08:41,479 --> 00:08:44,190
‫אז כשתסיימי את החיבור שלי בספרות,‬
‫תוכלי להתחיל…‬

156
00:08:44,273 --> 00:08:47,443
‫מה? אני לא יכולה לעשות את זה. זו רמאות.‬

157
00:08:47,527 --> 00:08:49,862
‫מגניב. אז את בטח ממש טובה בזה, לא?‬

158
00:08:50,780 --> 00:08:53,282
‫פקסטון, תן לי להסביר.‬
‫-להסביר מה?‬

159
00:08:53,866 --> 00:08:56,118
‫שחשבת שתצליחי לצאת עם שנינו בלי שנגלה?‬

160
00:08:57,662 --> 00:08:59,247
‫את בטח חושבת שאני אידיוט.‬

161
00:08:59,330 --> 00:09:00,790
‫אתה לא אידיוט.‬

162
00:09:00,873 --> 00:09:03,501
‫מצאת חן בעיניי, את יודעת? חשבתי שאנחנו…‬

163
00:09:05,002 --> 00:09:06,128
‫מה?‬

164
00:09:06,921 --> 00:09:07,755
‫לא משנה.‬

165
00:09:08,464 --> 00:09:10,925
‫פקסטון, אני ממש מצטערת.‬

166
00:09:11,008 --> 00:09:14,720
‫תראי, באמת שאת ובן גרוס לא מזיזים לי, טוב?‬

167
00:09:14,804 --> 00:09:17,682
‫אבל בגללך,‬
‫כבר אין לי סיכוי לקבל מלגת שחייה.‬

168
00:09:18,182 --> 00:09:21,602
‫אז עכשיו, אני אלך לקולג'‬
‫בזכות מלגת את-עושה-לי-את-השיעורים.‬

169
00:09:22,186 --> 00:09:23,020
‫סגור?‬

170
00:09:25,189 --> 00:09:26,148
‫יופי.‬

171
00:09:37,034 --> 00:09:39,996
‫סליחה על ההפרעה, אבל עשיתי‬
‫את השיעורים שלך במתמטיקה ובספרות,‬

172
00:09:40,580 --> 00:09:43,332
‫והכנתי במקומך את הקערה הזאת לשיעור אומנות.‬

173
00:09:43,416 --> 00:09:46,669
‫לדעתי, זה חפץ מעניין בסגנון כפרי‬
‫שיתאים לכל שולחן אלגנטי…‬

174
00:09:46,752 --> 00:09:48,546
‫מגניב. פשוט שימי את זה שם.‬

175
00:09:49,547 --> 00:09:53,634
‫מה שדייווי עשתה לפקסטון היה אכזרי,‬
‫אבל זה פשוט משפיל.‬

176
00:09:53,718 --> 00:09:56,220
‫היי! את מסתירה את המסך!‬

177
00:09:56,304 --> 00:09:59,307
‫לעזאזל, דייווי המשוגעת,‬
‫בגללך פוצצתי את עצמי.‬

178
00:10:00,099 --> 00:10:03,311
‫ופקסטון פחות נהנה להעניש אותה‬
‫ממה שהוא חשב.‬

179
00:10:05,521 --> 00:10:07,857
‫אני לא מאמינה שאמרת את זה מולה.‬

180
00:10:07,940 --> 00:10:09,066
‫היא הסתירה את המסך.‬

181
00:10:09,150 --> 00:10:10,610
‫היא פשוט הסתירה את המסך.‬

182
00:10:10,693 --> 00:10:11,986
‫- טריגונומטריה, 95 -‬

183
00:10:12,570 --> 00:10:15,531
‫גם כשהוא קיבל 95 לראשונה בחייו,‬
‫זה נראה כמו הישג ריק מתוכן.‬

184
00:10:15,615 --> 00:10:18,993
‫זה כמו לראות תמונה של עצמך בבגד ים‬
‫שעברה יותר מדי פוטושופ.‬

185
00:10:19,076 --> 00:10:22,538
‫אומנם הטוסיק שלך נראה מהמם,‬
‫אבל את יודעת שלא הרווחת את זה.‬

186
00:10:27,501 --> 00:10:31,172
‫טוב, אז אני צריך שתפתרי את השאלות‬
‫ביחידה שש בספר הביולוגיה שלי,‬

187
00:10:31,255 --> 00:10:34,467
‫והינה בוחן בית בספרדית על איברי הגוף.‬

188
00:10:34,550 --> 00:10:35,801
‫כבר כתבתי…‬

189
00:10:35,885 --> 00:10:37,011
‫ביצים.‬

190
00:10:38,012 --> 00:10:40,931
‫בואנו. מוצ'יסימס גרסיאס. אדיוס.‬

191
00:10:41,015 --> 00:10:41,932
‫מה?‬

192
00:10:42,933 --> 00:10:44,477
‫אני אחזיר לך אותם מחר.‬

193
00:10:46,646 --> 00:10:48,689
‫היי, רבקה. כרגיל, את לבושה מגניב.‬

194
00:10:48,773 --> 00:10:50,691
‫תודה, דייווי.‬
‫-ביי.‬

195
00:10:53,152 --> 00:10:55,071
‫אתה מכריח את דייווי לעשות‬
‫את השיעורים שלך?‬

196
00:10:55,946 --> 00:10:57,365
‫דברי יותר חלש בבקשה.‬

197
00:10:57,448 --> 00:10:58,949
‫תראי, אני יכול להסביר.‬

198
00:10:59,033 --> 00:11:00,701
‫טוב? בגללה אין לי…‬

199
00:11:00,785 --> 00:11:01,619
‫כבוד עצמי?‬

200
00:11:02,203 --> 00:11:04,872
‫לא. אאוץ'. אלוהים, רבקה.‬

201
00:11:04,955 --> 00:11:09,877
‫בגללה אין לי סיכוי לקבל מלגה יותר, טוב?‬
‫זה הגיוני שהיא תעזור לי. היא חייבת לי.‬

202
00:11:09,960 --> 00:11:13,714
‫אף אחד לא חייב לך כלום. אני הייתי צריכה‬
‫ממש להתאמץ כדי להתקבל ללימודי עיצוב אופנה.‬

203
00:11:14,423 --> 00:11:18,386
‫אני יודע, טוב? ואני גאה בך.‬
‫-אתה לא רוצה להיות גאה בעצמך?‬

204
00:11:18,469 --> 00:11:20,596
‫אני רק רוצה ללכת לקולג'. נקודה.‬

205
00:11:21,097 --> 00:11:24,266
‫ובלי דייווי, אני לא יודע אם אני אצליח.‬

206
00:11:24,892 --> 00:11:26,894
‫אז אולי לא מגיע לך ללכת.‬

207
00:11:27,478 --> 00:11:30,690
‫וואו, רבקה. תראי לו מה זה.‬

208
00:11:30,773 --> 00:11:33,567
‫לא שאני בעדה. אני הקריינית שלו אחרי הכול.‬

209
00:11:38,155 --> 00:11:40,616
‫ההורים של פקסטון, קווין וג'ון הול-יושידה,‬

210
00:11:40,700 --> 00:11:45,079
‫מנהלים חנות מוצרי ספורט מקומית, וכמו‬
‫שאתם יכולים לראות, הם קצת נוצרים כאלה,‬

211
00:11:45,162 --> 00:11:50,626
‫אבל ברגוע, כמו אנשים שמדביקים את הסטיקר‬
‫הנחמד הזה של דג ישו על הפולקסווגן שלהם.‬

212
00:11:50,710 --> 00:11:54,046
‫אמן. אז, פקסטון, אוג'יצ'ן התקשר.‬

213
00:11:54,130 --> 00:11:56,382
‫הוא אמר, "אימייל מקולקל",‬

214
00:11:56,465 --> 00:11:59,885
‫אז תוכל לקפוץ לעזור לו מחר אחרי ביה"ס?‬
‫הוא שמח כשאתה בא.‬

215
00:11:59,969 --> 00:12:03,180
‫בטח. זה לא שיש לי תוכניות אחרות.‬

216
00:12:04,265 --> 00:12:05,975
‫אז איך הולך בבית הספר?‬

217
00:12:07,059 --> 00:12:11,564
‫כן, היועצת ללימודים אקדמיים התקשרה,‬
‫והיא אמרה שעכשיו שהשחייה פחות רלוונטית…‬

218
00:12:11,647 --> 00:12:13,899
‫אני חייב לקבל ציונים יותר טובים.‬
‫-כן.‬

219
00:12:13,983 --> 00:12:15,651
‫אני יודע. אני דואג לזה.‬

220
00:12:15,735 --> 00:12:17,361
‫מישהו דואג לזה.‬

221
00:12:17,987 --> 00:12:22,491
‫אבל, מותק, האמת היא שאמרתי לגברת וורנר‬
‫שאני לא מוכנה להפעיל עליך כזה לחץ.‬

222
00:12:22,575 --> 00:12:25,619
‫המשפחה שלנו שמה דגש על טוב לב,‬
‫לא על הישגיות.‬

223
00:12:25,703 --> 00:12:26,787
‫כן.‬

224
00:12:27,413 --> 00:12:29,206
‫אז לדעתכם אני לא אצליח להתקבל לקולג'?‬

225
00:12:29,874 --> 00:12:31,917
‫לא, מותק, זו לא הכוונה שלנו.‬

226
00:12:32,960 --> 00:12:34,879
‫פשוט אף פעם לא הצטיינת בלימודים.‬

227
00:12:34,962 --> 00:12:38,382
‫כן, ואנחנו רוצים שתדע שאם לא תלך לקולג',‬

228
00:12:38,466 --> 00:12:40,301
‫זה בסדר גמור.‬

229
00:12:40,384 --> 00:12:43,012
‫פשוט תישאר פה. תעבוד איתי בחנות.‬

230
00:12:43,095 --> 00:12:46,432
‫כן, ואנחנו תמיד מוכרים המון חזיות ספורט‬
‫במשמרות שלך.‬

231
00:12:46,515 --> 00:12:50,686
‫וואו, לנוצרים ההיפים האלה יש ציפיות‬
‫ממש נמוכות מהילד שלהם.‬

232
00:12:50,770 --> 00:12:53,272
‫כאילו, יותר נמוכות‬
‫מהקוקו של אבא של פקסטון.‬

233
00:12:53,355 --> 00:12:56,233
‫עלה בדעתכם פעם שאולי אני רוצה ללכת לקולג'?‬

234
00:12:56,317 --> 00:12:58,152
‫אתה רוצה?‬
‫-ברור.‬

235
00:12:58,944 --> 00:13:01,322
‫אני רוצה השכלה, קריירה.‬

236
00:13:02,031 --> 00:13:04,492
‫טוב, זה ממש מגניב, מותק,‬

237
00:13:04,992 --> 00:13:08,287
‫אבל אם אתה רוצה ללכת‬
‫לקולג' אתה תצטרך ממש לעשות מאמץ.‬

238
00:13:08,370 --> 00:13:11,791
‫אני יכול לעשות מאמץ.‬
‫למה נראה לכם שאני לא יכול לעשות מאמץ?‬

239
00:13:11,874 --> 00:13:13,292
‫אני רוצה לענות על זה.‬

240
00:13:13,375 --> 00:13:15,586
‫לא. בבקשה אל.‬

241
00:13:16,504 --> 00:13:19,465
‫העובדה שהמורים ושאר התלמידים ממעיטים‬
‫בערכו גרועה כשלעצמה,‬

242
00:13:19,548 --> 00:13:23,302
‫אבל כשהוא שמע שההורים שלו פוטרים אותו‬
‫מלנסות בכלל ללכת לקולג',‬

243
00:13:23,385 --> 00:13:25,137
‫פקסטון נפגע עד עמקי נשמתו.‬

244
00:13:25,805 --> 00:13:26,972
‫איזו סיסמה אתה רוצה?‬

245
00:13:28,891 --> 00:13:30,601
‫כלב.‬
‫-זה קצר מדי.‬

246
00:13:30,684 --> 00:13:32,228
‫טוב, כלבים.‬

247
00:13:32,311 --> 00:13:33,687
‫צריך לפחות שמונה אותיות.‬

248
00:13:33,771 --> 00:13:36,607
‫אוי, זה יותר מדי אותיות. אני זקן.‬

249
00:13:37,942 --> 00:13:38,776
‫כן?‬

250
00:13:39,819 --> 00:13:43,364
‫טד, רוצה לימונדה טרייה?‬

251
00:13:44,240 --> 00:13:46,075
‫היי, שריל, זה הנכד שלי, פקסטון.‬

252
00:13:47,409 --> 00:13:50,871
‫איזה חתיך. בדיוק כמו סבא שלו.‬

253
00:13:52,748 --> 00:13:54,750
‫אני אחזור כשתהיה לבד.‬

254
00:13:56,377 --> 00:13:57,711
‫איזה שובר לבבות.‬

255
00:13:57,795 --> 00:14:01,423
‫תראו מי מדבר.‬
‫ראיתי את כל הלבבות על הגבס שלך.‬

256
00:14:01,507 --> 00:14:03,259
‫כן, אתה יודע. ירשתי את זה ממך.‬

257
00:14:03,342 --> 00:14:04,510
‫ממש…‬

258
00:14:07,471 --> 00:14:08,848
‫היי, אוג'יצ'ן?‬
‫-כן?‬

259
00:14:08,931 --> 00:14:10,516
‫אפשר לשאול אותך משהו?‬
‫-בטח.‬

260
00:14:11,475 --> 00:14:14,353
‫אתה חושב שאני טיפש מדי כדי ללכת לקולג'?‬

261
00:14:14,436 --> 00:14:17,273
‫מה? מי אמר לך את זה?‬

262
00:14:18,148 --> 00:14:21,110
‫כולם בערך. כולל ההורים שלי.‬

263
00:14:21,193 --> 00:14:22,486
‫מה הם יודעים בכלל?‬

264
00:14:22,570 --> 00:14:26,949
‫תראה, אל תבין אותי לא נכון, אני אוהב אותם,‬
‫אבל הם מבלים יותר מדי זמן בשמש.‬

265
00:14:27,032 --> 00:14:27,992
‫נשרף להם המוח.‬

266
00:14:28,742 --> 00:14:30,953
‫אתה מספיק חכם כדי ללכת לקולג'.‬

267
00:14:31,537 --> 00:14:34,456
‫דיברת יפנית שוטפת כבר בגיל חמש.‬

268
00:14:34,540 --> 00:14:35,916
‫לדעתי אתה גאון.‬

269
00:14:37,209 --> 00:14:38,294
‫תודה, סבא.‬

270
00:14:39,003 --> 00:14:42,715
‫פקסטון, אנשים יחשבו עליך כל מיני דברים.‬

271
00:14:43,507 --> 00:14:45,634
‫שאתה לא חכם, שאתה לא שייך,‬

272
00:14:46,135 --> 00:14:49,013
‫שאתה הגבר הכי חתיך בכל בית האבות.‬

273
00:14:49,847 --> 00:14:50,681
‫כן?‬

274
00:14:50,764 --> 00:14:53,017
‫טד, הכנתי לך עוף.‬

275
00:14:53,100 --> 00:14:54,602
‫אני עסוק, גלדיס.‬

276
00:14:56,312 --> 00:15:00,482
‫אבל, פקסטון, מה שחשוב זה רק מה‬
‫שאתה חושב על עצמך.‬

277
00:15:00,566 --> 00:15:03,235
‫אז תוודא שתהיה גאה בעצמך. טוב?‬

278
00:15:04,403 --> 00:15:07,031
‫עכשיו, אני רוצה לתת לך את זה.‬

279
00:15:08,115 --> 00:15:08,949
‫קח.‬

280
00:15:09,033 --> 00:15:12,453
‫אתה תמיד מנסה לתת לי את זה.‬
‫זה ארגז של ספרים שאתה לא רוצה.‬

281
00:15:12,536 --> 00:15:15,956
‫לא. אלה ספרים שעוברים בירושה במשפחה.‬
‫חלקם ממש עתיקים.‬

282
00:15:16,040 --> 00:15:16,999
‫- ספרים לתרומה -‬

283
00:15:17,082 --> 00:15:20,169
‫באמת? כי זה עיבוד של "אווטאר" לרומן.‬

284
00:15:20,252 --> 00:15:23,255
‫ואחרי שאני אמות אתה תעריך אותו,‬

285
00:15:23,339 --> 00:15:26,842
‫ותעביר את חוכמת הנאבי לנכדים שלך.‬

286
00:15:28,302 --> 00:15:30,554
‫תודה.‬
‫-אז בא לך עוף?‬

287
00:15:36,435 --> 00:15:40,397
‫אה, היי. נראה לי שאתה צריך לעשות‬
‫את השיעורים שלך לשיעור נגרות בעצמך.‬

288
00:15:40,481 --> 00:15:42,524
‫זה ממש כבד כי זה מלא באוכל לציפורים,‬

289
00:15:42,608 --> 00:15:44,944
‫אבל שכחתי להוסיף חור בשביל הציפורים.‬

290
00:15:45,027 --> 00:15:48,322
‫כן, האמת היא שאני לא רוצה‬
‫שתעשי את השיעורים שלי יותר.‬

291
00:15:48,405 --> 00:15:51,992
‫בגלל שהשובך יצא כל כך גרוע? אני מבינה.‬

292
00:15:52,076 --> 00:15:53,744
‫לא, זה לא בגלל השובך.‬

293
00:15:54,870 --> 00:15:57,373
‫רגע, יש גג גם בחלק התחתון?‬

294
00:15:58,165 --> 00:15:59,166
‫נלחצתי.‬

295
00:15:59,750 --> 00:16:01,752
‫תראי, חשבתי על זה,‬

296
00:16:01,835 --> 00:16:04,421
‫ואני לא רוצה לרמות כדי להתקבל לקולג'.‬

297
00:16:04,922 --> 00:16:08,676
‫אז את מוכנה ללמד אותי באמת?‬

298
00:16:09,635 --> 00:16:11,095
‫בטח.‬
‫-מגניב.‬

299
00:16:11,178 --> 00:16:13,681
‫יש לנו את המבחן ב"לנוכח ההיסטוריה" בשישי.‬

300
00:16:13,764 --> 00:16:14,932
‫אולי נתחיל עם זה?‬

301
00:16:15,015 --> 00:16:16,642
‫כן, בטח. אני אשמח…‬

302
00:16:20,521 --> 00:16:21,438
‫וואו.‬

303
00:16:21,522 --> 00:16:25,901
‫טוב, מי טבע את המושג "המלחמה הקרה"‬
‫בעיתונות הבריטית באוקטובר 1945?‬

304
00:16:25,985 --> 00:16:28,112
‫אני לא יודע. רוסיה?‬

305
00:16:28,195 --> 00:16:29,738
‫לא. ג'ורג' אורוול.‬

306
00:16:29,822 --> 00:16:33,742
‫חשבת שכל מדינת רוסיה התיישבה‬
‫ליד מכונת כתיבה וכתבה מאמר דעה?‬

307
00:16:33,826 --> 00:16:35,577
‫אני לא יודע. זה קשה.‬

308
00:16:36,203 --> 00:16:41,125
‫אולי לפחות תנסי להפוך את זה ליותר מעניין?‬
‫נגיד, לחבר ראפ מכל העובדות כמו ב"המילטון"?‬

309
00:16:41,834 --> 00:16:44,795
‫אני לא יכולה לעשות את זה.‬
‫אני לא יודעת… לחבר ראפ.‬

310
00:16:48,632 --> 00:16:49,508
‫היי.‬
‫-כן.‬

311
00:16:51,176 --> 00:16:52,803
‫אוי, לא. בבקשה שיפסיקו.‬

312
00:16:52,886 --> 00:16:55,639
‫"הסובייטים שיגרו את ספוטניק לחלל‬

313
00:16:55,723 --> 00:16:57,641
‫אבל הוא יכול למצוץ לי בכלל…"‬

314
00:16:57,725 --> 00:16:59,977
‫אני לא יכולה. התחרטתי.‬

315
00:17:00,644 --> 00:17:02,563
‫הרגע אמרת ללוויין למצוץ לך?‬

316
00:17:02,646 --> 00:17:04,773
‫הרגע זכרת מה זה ספוטניק?‬

317
00:17:05,357 --> 00:17:06,233
‫כן!‬

318
00:17:06,817 --> 00:17:08,068
‫מישהו לומד.‬

319
00:17:09,528 --> 00:17:12,239
‫למה יש בן בחדר שלך כשהדלת סגורה?‬

320
00:17:12,322 --> 00:17:14,408
‫אימא, זה רק שיעור פרטי. תירגעי.‬

321
00:17:16,035 --> 00:17:17,327
‫הוא רוצה שיעורים פרטיים?‬

322
00:17:19,329 --> 00:17:22,374
‫טוב, אבל אתם לא חייבים להיות כל כך קרובים‬
‫כדי ללמוד. זוזי!‬

323
00:17:22,458 --> 00:17:25,294
‫בסדר.‬
‫-אתם לומדים, אתם לא בשיעור טנגו.‬

324
00:17:25,377 --> 00:17:26,378
‫יש פה בן?‬

325
00:17:26,462 --> 00:17:29,339
‫היי, אתה חתיך.‬

326
00:17:29,423 --> 00:17:30,799
‫מה המוצא שלך?‬

327
00:17:30,883 --> 00:17:35,012
‫תן לי שלושה ניחושים.‬
‫-לא, אנחנו לא עושים את זה. בואי.‬

328
00:17:35,095 --> 00:17:38,682
‫דייווי, הדלת נשארת פתוחה.‬

329
00:17:40,934 --> 00:17:43,771
‫זה. בגלל זה אני טובה בלימודים.‬

330
00:17:43,854 --> 00:17:46,231
‫אני גרה עם צבא של נשים הודיות נודניקיות.‬

331
00:17:47,066 --> 00:17:50,944
‫אימא שלי מאיימת לפגוע בי פיזית אם אני‬
‫מקבלת פחות מ-95. זה ממש מעלה את המוטיבציה.‬

332
00:17:53,030 --> 00:17:56,658
‫וואו, יש לי רעיון.‬
‫אני אהיה האימא ההודית השתלטנית שלך.‬

333
00:17:57,618 --> 00:17:58,827
‫זה יכול לעבוד,‬

334
00:17:58,911 --> 00:18:01,997
‫אבל זה לא קצת דפוק שתתנהגי כמו אימא שלי?‬

335
00:18:02,623 --> 00:18:03,749
‫למה?‬

336
00:18:03,832 --> 00:18:06,502
‫לא יודע, אולי כי היינו מתחרמנים פעם.‬

337
00:18:07,795 --> 00:18:10,297
‫פקסטון! מספיק עם זה.‬

338
00:18:10,380 --> 00:18:12,633
‫אתה יודע מה אתה עושה עם המבט המפתה הזה.‬

339
00:18:14,259 --> 00:18:15,094
‫איזה כיף.‬

340
00:18:18,055 --> 00:18:22,476
‫איך קוראים לברית הצבאית שהוקמה בין בריה"מ‬
‫לכמה מדינות מזרח אירופאיות?‬

341
00:18:22,559 --> 00:18:26,814
‫ברית ורשה שמה, וזו כל החוכמה.‬
‫רואה? גם אני יודע לחבר ראפ.‬

342
00:18:26,897 --> 00:18:30,192
‫אחלה ראפ.‬
‫טוב, מי היה הגבר האמריקאי הראשון בחלל?‬

343
00:18:30,275 --> 00:18:32,277
‫רגע, הייתה לנו שיטה לזכור את זה.‬

344
00:18:32,361 --> 00:18:36,657
‫חלל, אסטרונאוט, עבודה,‬
‫עבד כמו חמור, חמור, פרד. אלן שפרד!‬

345
00:18:36,740 --> 00:18:38,367
‫כמה זמן נמשך משבר הטילים בקובה?‬

346
00:18:38,450 --> 00:18:39,660
‫שנים עשר ימים.‬

347
00:18:39,743 --> 00:18:41,453
‫אאוץ'! מה לעזאזל?‬

348
00:18:41,537 --> 00:18:45,582
‫הרגע ביישת את כל המשפחה שלך.‬
‫למה אתה לא יכול להיות כמו בן הדוד שלך?‬

349
00:18:45,666 --> 00:18:47,543
‫בן הדוד שלי עובד בתחנת חלוקה של גראס.‬

350
00:18:47,626 --> 00:18:51,797
‫אז אני עומדת לחלוק איתך קצת ידע.‬
‫הוא נמשך 13 ימים.‬

351
00:18:52,506 --> 00:18:53,340
‫שיט.‬

352
00:18:53,924 --> 00:18:55,968
‫היי, זה בסדר. זה קטן עליך.‬

353
00:18:59,388 --> 00:19:01,682
‫היי, טמפקס.‬
‫-אמרתי לך לא לקרוא לי ככה.‬

354
00:19:01,765 --> 00:19:02,683
‫צודק, אבל תראה.‬

355
00:19:02,766 --> 00:19:06,520
‫גנבתי את התשובות למבחן‬
‫כששפירו הלך לאכול קערת אסאי.‬

356
00:19:06,603 --> 00:19:08,355
‫תראה, כתבתי אותן על הירך שלי.‬

357
00:19:09,481 --> 00:19:10,983
‫רוצה להעתיק אותן?‬

358
00:19:11,066 --> 00:19:13,193
‫לא, גבר, אני מסודר. למדתי.‬

359
00:19:13,277 --> 00:19:15,696
‫מה?! למדת?‬

360
00:19:17,072 --> 00:19:19,741
‫למה אתה לא יכול להיות כמו בן הדוד שלך,‬
‫שסוחר בגראס?‬

361
00:19:30,002 --> 00:19:32,504
‫יפה, הוא כתב את השם שלו. אנחנו בשוונג.‬

362
00:19:34,131 --> 00:19:37,718
‫אוי, לא. תשובה קצרה? איפה המבחן הרב-ברירה?‬

363
00:19:39,178 --> 00:19:42,681
‫טוב, אנחנו יכולים לעשות את זה, פקסטון.‬
‫אתה זוכר מה זה נאט"ו.‬

364
00:19:43,182 --> 00:19:45,601
‫זה ארגון האמנה הצפון-אטלנטית.‬

365
00:19:45,684 --> 00:19:48,145
‫ארגון האמנה הצפון-אטלנטית.‬

366
00:19:48,228 --> 00:19:50,480
‫נו, ילד, פשוט תכתוב "ארגון".‬

367
00:19:51,732 --> 00:19:53,525
‫רק מניאקים מחייכים באמצע מבחן.‬

368
00:19:54,318 --> 00:19:56,612
‫פשוט תתחיל לכתוב, פקס. תכתוב משהו.‬

369
00:20:01,617 --> 00:20:03,744
‫לא, אל תילחץ.‬

370
00:20:03,827 --> 00:20:04,995
‫קח נשימה עמו…‬

371
00:20:07,873 --> 00:20:09,625
‫אוי, לא. הוא התחפף.‬

372
00:20:18,926 --> 00:20:21,428
‫היי, אתה בסדר? מה קרה?‬

373
00:20:22,137 --> 00:20:25,265
‫אני לא יודע. זה היה ממש מוזר.‬

374
00:20:25,349 --> 00:20:29,102
‫הלב שלי דפק ממש מהר,‬
‫והרגשתי שאני לא יכול לנשום.‬

375
00:20:30,062 --> 00:20:33,190
‫רק בגלל מבחן בהיסטוריה? מה הבעיה שלי?‬

376
00:20:34,983 --> 00:20:36,902
‫נראה לי שעברת התקף חרדה קטן.‬

377
00:20:37,611 --> 00:20:40,239
‫פעם הייתי נלחץ לפני תחרויות שחייה, אבל…‬

378
00:20:40,739 --> 00:20:44,785
‫זה היה עובר ברגע שנכנסתי למים,‬
‫כי ידעתי שאני טוב בזה.‬

379
00:20:44,868 --> 00:20:48,288
‫אתה יכול להיות טוב גם בלימודים.‬
‫אתה רק צריך להתאמן.‬

380
00:20:48,372 --> 00:20:50,832
‫בפעם הראשונה שניסית שחיית פרפר,‬
‫היית טוב בזה?‬

381
00:20:50,916 --> 00:20:53,168
‫כן. שברתי את השיא של בית הספר.‬

382
00:20:54,002 --> 00:20:57,172
‫אה. וואו.‬
‫זה אמור להיות סגנון שחייה ממש קשה.‬

383
00:20:57,756 --> 00:21:00,592
‫לא בשבילי.‬
‫-טוב, מייקל פלפס. תרגיע.‬

384
00:21:01,093 --> 00:21:04,930
‫אבל בוא נחזור לנושא הלימודים.‬
‫אני חושבת שזה טוב שהיה לך התקף חרדה.‬

385
00:21:05,847 --> 00:21:08,600
‫למה? זו הייתה הרגשה נוראית.‬

386
00:21:08,684 --> 00:21:11,144
‫כי זה אומר שאכפת לך.‬

387
00:21:12,104 --> 00:21:13,563
‫אכפת לך מהלימודים.‬

388
00:21:15,649 --> 00:21:18,110
‫שיט. נראה לי שזה נכון.‬

389
00:21:18,777 --> 00:21:19,611
‫מוזר.‬

390
00:21:21,363 --> 00:21:22,823
‫לא שזה ממש עזר לי.‬

391
00:21:23,323 --> 00:21:27,160
‫בטוח נכשלתי במבחן הזה.‬
‫נראה לי שאפילו טעיתי בתאריך של היום.‬

392
00:21:27,244 --> 00:21:30,497
‫אז מזל שיש לך אימא הודית עם מרפקים.‬

393
00:21:30,580 --> 00:21:32,791
‫קום. הולכים. אני רוצה לדבר עם המורה שלך.‬

394
00:21:32,874 --> 00:21:35,127
‫אתה חירש? קום! הולכים!‬

395
00:21:35,210 --> 00:21:37,004
‫בסדר.‬
‫-הולכים. עכשיו.‬

396
00:21:37,087 --> 00:21:38,171
‫טוב. בסדר.‬

397
00:21:41,133 --> 00:21:43,969
‫מר שפירו, פקסטון רוצה להיבחן שוב.‬

398
00:21:44,553 --> 00:21:49,474
‫אני מצטער, חבר'ה.‬
‫זה לא יהיה הוגן לשאר התלמידים.‬

399
00:21:50,058 --> 00:21:53,812
‫מר שפירו, בגלל שאתה נכנעת לממסד,‬

400
00:21:54,396 --> 00:21:56,273
‫פקסטון סבל ממשבר הערכה עצמית.‬

401
00:21:56,898 --> 00:21:58,817
‫אם לא תיתן לו עוד הזדמנות,‬

402
00:21:59,318 --> 00:22:02,487
‫אתה תלמד אותו‬
‫שלגברים צעירים אסור להיות רגישים,‬

403
00:22:02,571 --> 00:22:06,283
‫וככה תקדם את אג'נדת הגבריות הרעילה.‬

404
00:22:07,701 --> 00:22:09,036
‫כן.‬

405
00:22:09,119 --> 00:22:10,996
‫אלוהים. באמת?‬

406
00:22:12,914 --> 00:22:15,751
‫תודה שהעמדת אותי על טעותי, דייווי.‬

407
00:22:15,834 --> 00:22:18,003
‫פקסטון, תבוא אליי בהפסקת צוהריים.‬

408
00:22:18,086 --> 00:22:20,297
‫אתה יכול להיבחן שוב.‬

409
00:22:20,380 --> 00:22:23,967
‫באמת? תודה, מר ש'. אני אבוא.‬

410
00:22:27,637 --> 00:22:29,348
‫וואו. מה זה היה?‬

411
00:22:29,431 --> 00:22:32,392
‫הכלל הראשון כדי להיות תלמיד מצטיין:‬
‫תלמד לתמרן את המורים שלך.‬

412
00:22:32,476 --> 00:22:34,811
‫גברת פלומה קונה לי מתנה בחג המולד.‬

413
00:22:37,397 --> 00:22:41,526
‫בן לא יכול היה לסבול לראות‬
‫את דייווי ופקסטון חוזרים להיות חברים.‬

414
00:22:41,610 --> 00:22:45,155
‫סמברג! עוף מפה! כבר קיבלת פרק.‬

415
00:22:45,238 --> 00:22:49,785
‫אוי, למי אכפת, חדיד?! למה את תמיד‬
‫כזאת רכושנית? אני הולך.‬

416
00:22:51,995 --> 00:22:53,872
‫מה המצב?‬
‫-היי.‬

417
00:22:54,623 --> 00:22:56,249
‫הבאתי פופ טארטס לתלמיד האהוב עליי.‬

418
00:22:57,042 --> 00:22:58,085
‫תודה.‬

419
00:23:02,714 --> 00:23:03,965
‫זה שונה כשמרוויחים אותם.‬

420
00:23:06,676 --> 00:23:07,636
‫תראי.‬

421
00:23:07,719 --> 00:23:08,678
‫קיבלת 85.‬

422
00:23:09,262 --> 00:23:10,305
‫קיבלתי 85.‬

423
00:23:10,931 --> 00:23:11,973
‫זה אדיר.‬

424
00:23:12,057 --> 00:23:12,891
‫זו התחלה.‬

425
00:23:13,767 --> 00:23:15,310
‫אגב, תודה שדחפת אותי.‬

426
00:23:16,103 --> 00:23:20,690
‫ברור. כלומר, אני די חייבת לך,‬
‫כי בגללי פגעה בך מכונית.‬

427
00:23:22,943 --> 00:23:24,694
‫ובגלל הדבר השני.‬

428
00:23:25,529 --> 00:23:27,572
‫כן, הדבר השני.‬

429
00:23:27,656 --> 00:23:32,369
‫אנחנו באמת לא חייבים לדבר על זה.‬
‫הכול בסדר בינינו.‬

430
00:23:33,203 --> 00:23:36,206
‫באמת? וואו. איזו הקלה.‬

431
00:23:36,289 --> 00:23:37,290
‫כן.‬

432
00:23:38,041 --> 00:23:41,420
‫כלומר, כשחושבים על זה, זה מטורף, לא?‬
‫את ואני?‬

433
00:23:42,421 --> 00:23:44,881
‫אין סיכוי שזה היה מצליח.‬

434
00:23:45,924 --> 00:23:48,468
‫כלומר, זה פשוט לא הגיוני שנהיה ביחד,‬

435
00:23:49,219 --> 00:23:50,053
‫את מבינה?‬

436
00:23:51,680 --> 00:23:53,056
‫כן, נכון.‬

437
00:23:53,974 --> 00:23:57,144
‫מורה ותלמיד זה קשר הרבה יותר טבעי בשבילנו.‬

438
00:23:57,936 --> 00:23:58,770
‫בדיוק.‬

439
00:24:00,188 --> 00:24:01,189
‫אז…‬

440
00:24:01,815 --> 00:24:04,443
‫בא לך אולי לחתום על הגבס שלי?‬
‫-כן.‬

441
00:24:07,112 --> 00:24:08,405
‫הוא די מלא.‬

442
00:24:08,905 --> 00:24:12,701
‫אני רואה שזואי מייטג לא ממש טרחה‬
‫להשאיר מקום לאחרים.‬

443
00:24:12,784 --> 00:24:16,121
‫ככה היא. האמת היא שנראה לי‬
‫שהיא כתבה על כמה שמות אחרים.‬

444
00:24:16,204 --> 00:24:17,914
‫זה לא מפתיע אותי.‬

445
00:24:25,464 --> 00:24:26,548
‫תראי.‬

446
00:24:27,924 --> 00:24:31,386
‫שמונים וחמש. היה לדייווי יום רע?‬

447
00:24:32,471 --> 00:24:36,099
‫לא, לי היה יום טוב.‬
‫אשכרה למדתי וקיבלתי את זה בכוחות עצמי.‬

448
00:24:36,933 --> 00:24:38,268
‫פתחת ספר לימוד?‬

449
00:24:38,894 --> 00:24:41,313
‫כן. אפילו קראתי את כל המילים שכתובות בו.‬

450
00:24:41,396 --> 00:24:43,148
‫היא לימדה אותך לקרוא?‬

451
00:24:43,231 --> 00:24:46,318
‫יפה, רבקה! שמישהו יפתח לה חשבון טוויטר.‬

452
00:24:46,401 --> 00:24:47,903
‫אנחנו צריכים את הכנות שלה.‬

453
00:24:48,987 --> 00:24:52,157
‫צדקת. אם אני אלך לקולג',‬
‫אני רוצה להרוויח את זה.‬

454
00:24:52,782 --> 00:24:53,992
‫אני גאה בך.‬

455
00:24:54,701 --> 00:24:56,661
‫תודה, בקה. גם אני גאה בך.‬

456
00:24:57,245 --> 00:25:00,373
‫היי, אתה יכול למדוד את זה?‬

457
00:25:00,957 --> 00:25:03,043
‫נראה לי שאתה וקנדל ג'נר באותה מידה.‬

458
00:25:03,877 --> 00:25:05,962
‫נראה לי שאני יותר קרוב לקיילי, אבל…‬

459
00:25:07,589 --> 00:25:14,095
‫טוב, היה לי ממש כיף, אבל אני חייבת לחזור‬
‫לחיים הסופר מספקים שלי כאישה רבת-פעלים.‬

460
00:25:15,180 --> 00:25:18,308
‫אני מקווה שכולנו למדנו לא להסתכל בקנקן‬
‫אלא במה שיש בו,‬

461
00:25:18,850 --> 00:25:21,645
‫ושהמלחמה הקרה הסתיימה ב-1991.‬

462
00:25:22,687 --> 00:25:24,648
‫ג'ון מקנרו, בחזרה אליך.‬

463
00:26:14,906 --> 00:26:16,366
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬