1
00:00:11,054 --> 00:00:11,888
‫- פרינסטון -‬

2
00:00:11,971 --> 00:00:14,766
‫כמעט הגיע הזמן לגלות מה החליטו בפרינסטון,‬

3
00:00:14,849 --> 00:00:17,268
‫ודייווי הרגישה רגועה בצורה מוזרה.‬

4
00:00:17,351 --> 00:00:18,853
‫אולי זה בגלל שהיא עשתה‬

5
00:00:18,936 --> 00:00:21,522
‫כל שביכולתה לשפר את סיכוייה.‬

6
00:00:21,606 --> 00:00:23,816
‫טוב, חבר'ה, תנו בראש!‬

7
00:00:23,900 --> 00:00:26,694
‫או אולי בגלל שהיא התבגרה קצת.‬

8
00:00:26,778 --> 00:00:27,987
‫באמת הגשת בקשה לייל?‬

9
00:00:28,071 --> 00:00:32,533
‫הריב שלה עם פביולה‬
‫היה סוג של ניעור בנוגע למזג שלה.‬

10
00:00:32,617 --> 00:00:34,535
‫והעובדה שהרפתה מפקסטון‬

11
00:00:34,619 --> 00:00:38,623
‫הוכיחה שהיא התפתחה מעבר‬
‫לחנונית הנואשת שהיא הייתה.‬

12
00:00:40,166 --> 00:00:41,876
‫אבל אולי היא פשוט הייתה רגועה‬

13
00:00:41,959 --> 00:00:44,504
‫כי משהו אחר הסיח את דעתה.‬

14
00:00:45,713 --> 00:00:48,174
‫בשבוע שעבר, זה קרה.‬

15
00:00:49,509 --> 00:00:50,593
‫מה את עושה?‬

16
00:00:50,676 --> 00:00:51,761
‫וואו, מותק.‬

17
00:00:51,844 --> 00:00:54,263
‫זה אולי לא נראה כמו מי יודע מה למבוגר,‬

18
00:00:54,347 --> 00:00:57,100
‫אבל הודעת "מה את עושה" בלתי צפויה‬

19
00:00:57,183 --> 00:00:59,435
‫ב-11 בלילה מבחור הייתה עניין די רציני.‬

20
00:00:59,519 --> 00:01:00,394
‫לא הרבה. אתה?‬

21
00:01:00,478 --> 00:01:03,815
‫במיוחד בחור שלא שלח לך הודעה כמעט שנה.‬

22
00:01:05,525 --> 00:01:07,944
‫ומאז הם מתכתבים כל יום.‬

23
00:01:08,027 --> 00:01:09,445
‫ראיתי את זה וחשבתי עלייך.‬

24
00:01:09,529 --> 00:01:11,197
‫- אישה סולקה ממטוס עם זאב ערבות טיפולי -‬

25
00:01:11,280 --> 00:01:13,491
‫בתור גבר שחתם לא מעט על חזה של נשים,‬

26
00:01:13,574 --> 00:01:14,826
‫אני יודע לזהות פלירטוטים.‬

27
00:01:14,909 --> 00:01:15,993
‫תפסיק להיות כזה אובססיבי.‬

28
00:01:18,746 --> 00:01:20,665
‫ואני רואה את זה עכשיו במטבח.‬

29
00:01:24,293 --> 00:01:26,045
‫רגע, זה היה מגע ביד?‬

30
00:01:29,507 --> 00:01:30,883
‫ותחיבת שיער?‬

31
00:01:31,467 --> 00:01:32,510
‫תפסיק.‬

32
00:01:32,593 --> 00:01:34,011
‫טפיחה שובבה?‬

33
00:01:34,095 --> 00:01:38,432
‫אלוהים אדירים, אימא של דייווי‬
‫דלוקה על אבא של מרגו?‬

34
00:01:38,516 --> 00:01:40,143
‫מה קורה פה לעזאזל?‬

35
00:01:41,310 --> 00:01:45,148
‫- …חובה עלייך לשדך מישהו לאימא שלך -‬

36
00:01:45,940 --> 00:01:48,651
‫דייווי הייתה המומה כל היום,‬

37
00:01:48,734 --> 00:01:51,863
‫בניסיון לעכל את המראה של אימה הדלוקה קשות‬

38
00:01:51,946 --> 00:01:54,615
‫על השיפוצניק.‬

39
00:01:54,699 --> 00:01:58,119
‫היא הניחה שבכל רגע היא תשתגע לגמרי‬

40
00:01:58,202 --> 00:02:01,247
‫בגלל אימא שלה שמתרועעת‬
‫עם קרוב משפחתה של האויבת שלה.‬

41
00:02:01,330 --> 00:02:05,042
‫אבל ככל שחלף היום,‬
‫לא הגיעה שום תגובה מטורפת,‬

42
00:02:05,126 --> 00:02:06,460
‫ודייווי הבינה…‬

43
00:02:06,544 --> 00:02:07,753
‫נראה לי שזה סבבה מבחינתי.‬

44
00:02:07,837 --> 00:02:10,590
‫בהתחלה קצת נבהלתי,‬

45
00:02:10,673 --> 00:02:13,259
‫אבל חשבתי על זה, ואני מרגישה שבא לי…‬

46
00:02:14,677 --> 00:02:16,846
‫מה ההפך מחבלה?‬

47
00:02:16,929 --> 00:02:18,389
‫את מתכוונת ל"עזרה"?‬

48
00:02:18,472 --> 00:02:20,975
‫כן, בדיוק.‬
‫אני רוצה לעזור לאימא שלי להשיג אותו.‬

49
00:02:21,058 --> 00:02:25,104
‫את יודעת, אני פשוט לא רוצה‬
‫שהיא תהיה לבד אחרי שאעזוב בשנה הבאה.‬

50
00:02:25,188 --> 00:02:28,191
‫אני ממשיכה הלאה לחיים חדשים ומגניבים,‬
‫וגם היא צריכה.‬

51
00:02:28,274 --> 00:02:30,943
‫אני מבינה.‬
‫ההורים שלי לא ישרדו האחד בלי השנייה.‬

52
00:02:31,027 --> 00:02:33,446
‫צריך את שניהם‬
‫כדי שאבא שלי יעלה על אופני הכושר.‬

53
00:02:33,529 --> 00:02:36,407
‫אני לא יודעת מה הוא יעשה‬
‫כשנלך להסתכל על קולג'ים.‬

54
00:02:36,490 --> 00:02:38,159
‫את עדיין בודקת קולג'ים אחרים?‬

55
00:02:38,242 --> 00:02:40,953
‫כן, רק כדי לוודא שפרינסטון הכי מתאים,‬
‫מה שבטח נכון.‬

56
00:02:41,037 --> 00:02:44,123
‫אז אל תדאגי, עדיין נהיה שותפות.‬
‫אה, וגם דייטים לנשף.‬

57
00:02:44,207 --> 00:02:46,584
‫דיברתי עם אדיסון.‬
‫הם/ן יהיו מחוץ לעיר בנשף,‬

58
00:02:46,667 --> 00:02:48,920
‫אז חשבתי ששלושתנו נוכל ללכת יחד.‬

59
00:02:49,003 --> 00:02:50,213
‫כן! אני מתה על זה.‬

60
00:02:50,296 --> 00:02:53,257
‫אתן מערכת היחסים הכי טובה‬
‫שהייתה לי בתיכון.‬

61
00:02:53,341 --> 00:02:56,594
‫אז זה רק הולם שנלך יחד.‬
‫-נכון. אלינור, את בפנים?‬

62
00:02:58,262 --> 00:02:59,513
‫אני מסכימה עם דייווי.‬

63
00:03:00,431 --> 00:03:02,683
‫היא אמרה משהו, נכון?‬
‫-אלינור, בחייך.‬

64
00:03:02,767 --> 00:03:04,185
‫אנחנו מדברות על נשף הסיום.‬

65
00:03:04,268 --> 00:03:06,270
‫אנחנו כבר כמעט לא רואות אותך,‬

66
00:03:06,354 --> 00:03:08,481
‫וכשזה קורה, דעתך תמיד כל כך מוסחת.‬

67
00:03:08,564 --> 00:03:10,191
‫אני יודעת. אני מצטערת.‬

68
00:03:10,274 --> 00:03:13,069
‫אני קוראת את התסריט‬
‫לסרט שאני אעבוד עליו מחר.‬

69
00:03:13,945 --> 00:03:14,904
‫יש לך שורה הפעם?‬

70
00:03:14,987 --> 00:03:19,825
‫לא, אבל שמעתי שאחד הניצבים‬
‫אולי יהיה גופה על הפוסטר.‬

71
00:03:19,909 --> 00:03:21,619
‫זה נשמע מגניב.‬

72
00:03:22,203 --> 00:03:23,829
‫אז מה לגבי ללכת איתנו לנשף?‬

73
00:03:23,913 --> 00:03:26,916
‫זה יהיה הדבר האחרון בתיכון‬
‫שנזכה לעשות יחד.‬

74
00:03:26,999 --> 00:03:30,711
‫אני יודעת,‬
‫אבל הסוכן שלי רוצה שאעשה נטוורקינג.‬

75
00:03:30,795 --> 00:03:33,047
‫המפיקים בסרט שאני עושה מחר‬

76
00:03:33,130 --> 00:03:36,676
‫הם גם המפיקים של סרט מארבל (גולות) החדש.‬

77
00:03:36,759 --> 00:03:38,386
‫את מתכוונת לסרט של מארוול.‬

78
00:03:38,469 --> 00:03:40,638
‫לא, זה סרט על גולות.‬

79
00:03:41,222 --> 00:03:45,559
‫אבל אולי הם יראו אותי ויחשבו,‬
‫"היי, הגופה הזאת מיוחדת".‬

80
00:03:46,143 --> 00:03:48,521
‫אז אני לא יכולה להתחייב כרגע לנשף.‬

81
00:03:52,775 --> 00:03:55,361
‫בסדר, נירמלה מאמי, מחר אנחנו נטפל בך.‬

82
00:03:55,444 --> 00:03:57,738
‫אז מה תרצי לעשות לכבוד‬
‫ארוחת יום ההולדת שלך?‬

83
00:03:57,822 --> 00:04:00,157
‫אני אישה פשוטה. אני לא זקוקה להרבה,‬

84
00:04:00,241 --> 00:04:02,493
‫רק את משפחתי ואת אהוביי,‬

85
00:04:02,576 --> 00:04:05,454
‫ואולי ארוחת ערב עם קייטרינג‬
‫ממסעדה בעלת כוכב מישלן.‬

86
00:04:05,538 --> 00:04:07,498
‫וואו, רק זה?‬
‫-כן.‬

87
00:04:07,581 --> 00:04:11,043
‫אבל אל תדאגי לגבי הקינוח, כי לן מטפל בזה.‬

88
00:04:11,127 --> 00:04:14,547
‫טוב, אני הולכת להתקשר‬
‫לחברת הטלפונים לגבי החזר.‬

89
00:04:14,630 --> 00:04:16,799
‫הדרך הכי טובה לסיים את היום.‬

90
00:04:18,092 --> 00:04:21,262
‫ראו הוזהרתם, לן מתכנן לאפות עוגה בעצמו.‬

91
00:04:21,345 --> 00:04:25,266
‫קמאלה, איך את יודעת‬
‫שלן מתכנן לאפות עוגה בעצמו?‬

92
00:04:25,349 --> 00:04:27,852
‫את לא עוקבת אחריו עדיין, נכון?‬

93
00:04:28,561 --> 00:04:29,812
‫אולי.‬
‫-קמאלה.‬

94
00:04:29,895 --> 00:04:32,523
‫גם את היית עוקבת אחריו‬
‫אם היית רואה את מה שראיתי.‬

95
00:04:32,606 --> 00:04:35,443
‫את מתכוונת כשהוא התנהג כמו פאקבוי‬
‫עם שרלילת היורוטראש?‬

96
00:04:35,526 --> 00:04:36,444
‫דייווי.‬

97
00:04:37,153 --> 00:04:38,237
‫אין לי מושג מה אמרת,‬

98
00:04:38,321 --> 00:04:40,781
‫אבל אני מאמינה‬
‫שאני לא רוצה שתדברי ככה בבית הזה.‬

99
00:04:40,865 --> 00:04:42,533
‫תני לי לדבר עם בת הדודה שלך.‬

100
00:04:44,660 --> 00:04:48,539
‫אני נשבעת שהוא מתכנן תוכנית‬
‫עם המאהבת שלו לגנוב את הכסף של פאטי.‬

101
00:04:48,622 --> 00:04:49,874
‫אם לן היה איזה נוכל,‬

102
00:04:49,957 --> 00:04:52,126
‫היית כבר מגלה משהו, ולא גילית.‬

103
00:04:52,209 --> 00:04:54,628
‫אבל אני פשוט יודעת שהוא זומם משהו.‬

104
00:04:54,712 --> 00:04:56,255
‫ופאטי נוטה לבטוח באנשים.‬

105
00:04:56,339 --> 00:04:58,883
‫היא עונה לכל דואר זבל שהיא מקבלת.‬

106
00:04:58,966 --> 00:05:02,345
‫איך את מצליחה בכלל‬
‫להמשיך עם המחקר שלך עם כל זה?‬

107
00:05:03,637 --> 00:05:04,889
‫אני קצת בפיגור.‬

108
00:05:04,972 --> 00:05:08,434
‫בחייך. את חייבת לשחרר את העניין הזה עם לן.‬

109
00:05:13,606 --> 00:05:17,276
‫אז אבא של מרגו עשה לא מעט עבודה בבית.‬

110
00:05:17,360 --> 00:05:20,112
‫זה כמעט כאילו שברגע שפרויקט אחד מסתיים,‬

111
00:05:20,196 --> 00:05:22,406
‫את מוצאת לו עוד פרויקט.‬

112
00:05:23,240 --> 00:05:24,909
‫מה את רומזת, דייווי?‬

113
00:05:24,992 --> 00:05:26,952
‫רק רציתי להגיד לך‬

114
00:05:27,453 --> 00:05:30,831
‫שאם את במקרה בקטע שלו,‬
‫זה יהיה בסדר מבחינתי.‬

115
00:05:30,915 --> 00:05:32,500
‫מה? אני אישה בוגרת.‬

116
00:05:32,583 --> 00:05:34,960
‫אני בקטע של למעוך שום ותשבצים.‬

117
00:05:35,044 --> 00:05:37,546
‫את בטוחה? שמעתי המון צחקוקים הבוקר.‬

118
00:05:37,630 --> 00:05:40,174
‫פשוט תודי בזה, את מחבבת אותו.‬
‫-אני לא.‬

119
00:05:40,257 --> 00:05:42,426
‫אימא, את כן, ואת צריכה להזמין אותו לצאת.‬

120
00:05:43,302 --> 00:05:46,305
‫אלוהים אדירים, דייווי,‬
‫אני לא אזמין אותו לצאת.‬

121
00:05:46,389 --> 00:05:48,182
‫תזמיני אותו לארוחת יום ההולדת של פאטי.‬

122
00:05:48,265 --> 00:05:51,602
‫זה ממש לא רומנטי.‬
‫הוא בטח ימצא את השיניים שלה במפית.‬

123
00:05:51,685 --> 00:05:53,312
‫קדימה, אימא. את יודעת שאת רוצה.‬

124
00:05:54,355 --> 00:05:55,898
‫בסדר.‬
‫-יש!‬

125
00:05:56,482 --> 00:05:58,025
‫אני מניחה שזה לא רעיון נוראי‬

126
00:05:58,109 --> 00:06:00,444
‫להזמין גבר נחמד לארוחה משפחתית מכובדת.‬

127
00:06:00,528 --> 00:06:02,238
‫נהדר. טוב, נשלח לו הודעה עכשיו?‬

128
00:06:02,321 --> 00:06:04,615
‫באמת. בתשע בערב.‬

129
00:06:04,698 --> 00:06:06,867
‫אני נראית לך כמו איזו ג'ניפר קולידג'?‬

130
00:06:07,618 --> 00:06:09,578
‫אני אדבר איתו בבוקר.‬

131
00:06:10,246 --> 00:06:11,080
‫בסדר.‬
‫-החוצה.‬

132
00:06:15,584 --> 00:06:16,877
‫אלוהים. אימא, הוא כאן.‬

133
00:06:16,961 --> 00:06:19,255
‫בסדר.‬
‫-אימא, בואי הנה.‬

134
00:06:19,338 --> 00:06:22,049
‫רגע אחד. דייווי, מה את עושה?‬

135
00:06:22,133 --> 00:06:24,927
‫אנחנו מבליטות את היתרונות שלך.‬
‫קבלי את זה כמחמאה.‬

136
00:06:25,010 --> 00:06:27,471
‫ותני מקום לקווצות הזנותיות.‬

137
00:06:27,555 --> 00:06:30,558
‫אולי פשוט תלכי מפה? ואל תקשיבי, טוב?‬

138
00:06:34,186 --> 00:06:37,106
‫אנדרס, שלום. היי.‬
‫-היי.‬

139
00:06:37,189 --> 00:06:39,692
‫את נראית…‬
‫-את הולכת לאנשהו?‬

140
00:06:39,775 --> 00:06:43,320
‫לא. כאילו, כן, אני חייבת לעבוד.‬

141
00:06:44,864 --> 00:06:47,241
‫אבל לפני שאני הולכת, רק רציתי…‬

142
00:06:47,324 --> 00:06:49,452
‫תהיתי מה אתה עושה הערב.‬

143
00:06:50,077 --> 00:06:52,872
‫אנחנו עורכים ארוחת ערב‬
‫לכבוד יום ההולדת של נירמלה,‬

144
00:06:52,955 --> 00:06:55,499
‫וזה ממש לא משהו מפואר, אבל פשוט…‬

145
00:06:57,668 --> 00:06:59,170
‫אולי תרצה לבוא?‬

146
00:07:01,922 --> 00:07:04,049
‫אשמח לבוא לארוחת ערב.‬
‫-טוב. יופי.‬

147
00:07:05,301 --> 00:07:08,596
‫אבל אני לא בטוח שכדאי שאבוא.‬

148
00:07:11,140 --> 00:07:14,894
‫את יודעת שהמצב עם הבנות שלנו הוא מורכב,‬

149
00:07:14,977 --> 00:07:16,812
‫ומרגו מבינה את זה שאני עובד כאן,‬

150
00:07:16,896 --> 00:07:20,858
‫אבל אני לא יודע אם זה יהיה בסדר מבחינתה‬
‫אם זה יהיה יותר מזה.‬

151
00:07:23,527 --> 00:07:25,905
‫אני מצטער.‬
‫-אלוהים, זה בסדר.‬

152
00:07:25,988 --> 00:07:27,573
‫זה היה רעיון מטופש.‬

153
00:07:27,656 --> 00:07:31,869
‫ובנימה זו, דייווי ידעה‬
‫שהיא חייבת למצוא דרך להשלים עם מרגו.‬

154
00:07:32,411 --> 00:07:35,414
‫אבל איך כובשים את ליבו‬
‫של מישהו שמתעב אותך כל כך?‬

155
00:07:35,498 --> 00:07:37,041
‫כנראה אתה פשוט צריך להיות עצמך…‬

156
00:07:37,124 --> 00:07:39,793
‫היי, מותק. מה הולך?‬

157
00:07:41,337 --> 00:07:44,048
‫טוב, סליחה. אני אתחיל מחדש.‬
‫-מה את רוצה, דייווי?‬

158
00:07:45,132 --> 00:07:48,093
‫אני יודעת שהיו לנו עניינים בסתיו,‬

159
00:07:48,177 --> 00:07:49,720
‫אבל אנחנו בסדר עכשיו, נכון?‬

160
00:07:49,803 --> 00:07:52,139
‫לא, אני שונאת אותך מאוד‬
‫וחושבת שאת בן אדם רע.‬

161
00:07:52,223 --> 00:07:53,682
‫אבל מה לגבי אבא שלך?‬

162
00:07:54,225 --> 00:07:55,309
‫את אוהבת אותו, נכון?‬

163
00:07:56,101 --> 00:07:57,102
‫את מרגישה טוב?‬

164
00:07:57,186 --> 00:07:59,188
‫כן. הכי טוב שיש.‬

165
00:07:59,271 --> 00:08:03,442
‫אני חושבת שאימא שלי ואבא שלך‬
‫יכולים להיות זוג חמוד.‬

166
00:08:04,193 --> 00:08:05,361
‫אני בספק.‬

167
00:08:05,444 --> 00:08:10,324
‫אבא שלי יוצא בדרך כלל‬
‫עם מורות ליוגה, קוסמטיקאיות, דיילות.‬

168
00:08:10,407 --> 00:08:13,244
‫הבנת אותי.‬
‫-אימא שלי נראית מעולה.‬

169
00:08:13,327 --> 00:08:15,663
‫הבחור בקוסטקו קורץ לה‬
‫בכל פעם שאנחנו הולכים לשם.‬

170
00:08:15,746 --> 00:08:19,583
‫ואני חושבת שאבא שלך יהיה בקטע שלה‬
‫אם הוא יחשוב שאת ואני חברות.‬

171
00:08:19,667 --> 00:08:21,544
‫טוב, אנחנו ממש לא חברות,‬

172
00:08:21,627 --> 00:08:23,796
‫ואני לא ממש רוצה שאבא שלי‬
‫ייצא עם אימא שלך.‬

173
00:08:23,879 --> 00:08:25,756
‫אבל אימא שלי היא לא אני.‬

174
00:08:25,839 --> 00:08:28,217
‫היא רופאה הגיונית לחלוטין וסופר חכמה.‬

175
00:08:28,300 --> 00:08:29,969
‫וכשאת תסעי לקולג',‬

176
00:08:30,052 --> 00:08:33,389
‫את רוצה שאבא שלך יהיה עצוב ובודד,‬

177
00:08:33,973 --> 00:08:36,892
‫ויירדם כל לילה בכורסת הטלוויזיה שלו?‬

178
00:08:40,771 --> 00:08:43,399
‫אני אוסיף קצת טייק אוויי‬
‫כדי להמתיק את העסקה.‬

179
00:08:45,859 --> 00:08:47,236
‫בסדר.‬

180
00:08:47,319 --> 00:08:48,737
‫אבל אני רוצה גם שייק.‬

181
00:08:50,072 --> 00:08:52,783
‫בסדר, אחותי…‬

182
00:08:52,866 --> 00:08:54,034
‫לא?‬

183
00:08:54,118 --> 00:08:55,077
‫לא.‬

184
00:08:56,203 --> 00:08:58,622
‫יו, ביג בן. אפשר לשבת?‬

185
00:08:59,456 --> 00:09:00,833
‫בטח.‬
‫-מעולה.‬

186
00:09:13,095 --> 00:09:16,140
‫סליחה שאני מפריע,‬
‫אבל למה אתה עושה בכלל שיעורי בית?‬

187
00:09:16,223 --> 00:09:17,725
‫התקבלת כבר לקולג' טוב, לא?‬

188
00:09:17,808 --> 00:09:19,893
‫כן, אבל אני עדיין צריך‬
‫לעשות את המשימות שלי.‬

189
00:09:20,519 --> 00:09:22,396
‫למה?‬
‫-כי אני חייב.‬

190
00:09:22,479 --> 00:09:25,357
‫אם הציונים שלי ירדו,‬
‫קולומביה עלולים לחזור בהם מהקבלה שלי.‬

191
00:09:25,441 --> 00:09:26,609
‫לא, זה מיתוס.‬

192
00:09:26,692 --> 00:09:28,569
‫לא, זה לא.‬
‫-כן, זה כן.‬

193
00:09:28,652 --> 00:09:29,987
‫אתה חושב שפקידי רישום‬

194
00:09:30,070 --> 00:09:32,573
‫בודקים את הציונים של יותר מ-1,000 ילדים?‬

195
00:09:32,656 --> 00:09:34,408
‫לא, הם בחופשה, מותק.‬

196
00:09:34,491 --> 00:09:36,368
‫ואתה יודע מי עוד זקוק להפסקה?‬

197
00:09:36,452 --> 00:09:38,621
‫אתה, חברי הקטן והחנון.‬

198
00:09:38,704 --> 00:09:40,789
‫לא הייתי יודע מה לעשות עם הפסקה.‬

199
00:09:41,290 --> 00:09:43,375
‫אני לא בן אדם רגוע.‬

200
00:09:45,252 --> 00:09:46,670
‫אני יכול ללמד אותך להירגע.‬

201
00:10:03,604 --> 00:10:05,272
‫את רואה? תסתכלי עליהם.‬

202
00:10:06,649 --> 00:10:07,608
‫מה?‬

203
00:10:10,194 --> 00:10:11,028
‫מרגו?‬

204
00:10:12,738 --> 00:10:14,073
‫מה את עושה פה?‬

205
00:10:14,948 --> 00:10:19,286
‫אני מבלה עם… דייווי.‬

206
00:10:21,205 --> 00:10:22,790
‫מה? באמת?‬

207
00:10:22,873 --> 00:10:25,125
‫כן. אנחנו חברות עכשיו.‬

208
00:10:27,753 --> 00:10:31,048
‫וחשבתי להזמין אותה‬
‫לארוחת הערב של פאטי היום?‬

209
00:10:31,548 --> 00:10:34,343
‫אלוהים, מר ראמוס, תבוא גם אתה.‬

210
00:10:34,927 --> 00:10:37,137
‫אה, לא. האמת היא שהוא לא יכול…‬

211
00:10:37,221 --> 00:10:39,890
‫האמת היא שאני אשמח לבוא.‬

212
00:10:50,651 --> 00:10:53,737
‫אחותי, שלחי לי את הטיק-טוק‬
‫של הכריש שרוקד על עמוד.‬

213
00:10:53,821 --> 00:10:55,989
‫בסדר, כולם. בבקשה.‬

214
00:10:56,073 --> 00:10:57,199
‫הארוחה מוכנה.‬

215
00:10:57,282 --> 00:10:58,409
‫תתחילו לאכול, בבקשה.‬

216
00:10:58,492 --> 00:10:59,660
‫אני אקח את זה.‬

217
00:11:00,411 --> 00:11:03,205
‫פאטי, מאניש שלח לך את זה.‬
‫הוא מתנצל שפספס את הארוחה.‬

218
00:11:03,288 --> 00:11:06,917
‫צדפי שוקולד גודייבה.‬

219
00:11:07,000 --> 00:11:08,585
‫יכאב למחזר את המתנה הזאת.‬

220
00:11:09,461 --> 00:11:11,755
‫תודה לכם שנתתם לנו להצטרף אליכם הערב.‬

221
00:11:12,756 --> 00:11:14,883
‫זה בעצם הפרויקט הכי ארוך שעשיתי.‬

222
00:11:16,385 --> 00:11:18,804
‫אבל הוא גם האהוב עליי.‬

223
00:11:26,854 --> 00:11:30,399
‫אז, דייווי ומרגו, איך השלמתן?‬

224
00:11:32,401 --> 00:11:36,196
‫טוב, הבנו שחוסר ההבנה הקטן שלנו בהתחלה‬

225
00:11:36,280 --> 00:11:37,781
‫היה טיפשי, אתם יודעים?‬

226
00:11:38,907 --> 00:11:42,745
‫כן, גם אני חשבתי שזה טיפשי‬
‫איך כמעט זרקו אותי מבית הספר,‬

227
00:11:42,828 --> 00:11:44,037
‫אז פשוט אמרתי לדייווי,‬

228
00:11:44,121 --> 00:11:47,124
‫"בטח, אני סולחת לך שהתנהגת‬
‫כמו פסיכופתית חסרת אחריות."‬

229
00:11:48,167 --> 00:11:51,295
‫וככה נהיינו חברות, ושתינו אוהבות את זה.‬

230
00:11:58,051 --> 00:12:01,346
‫לן, נראה שמישהו מנסה להתקשר אליך.‬
‫כדאי שתענה.‬

231
00:12:01,430 --> 00:12:04,933
‫אני לא רוצה לקחת את תשומת הלב‬
‫מהיום המיוחד של נירמי,‬

232
00:12:05,017 --> 00:12:07,227
‫אז אני אענה לשיחה למעלה.‬

233
00:12:10,063 --> 00:12:12,691
‫וואו. זה רינגטון ממש חזק.‬

234
00:12:12,775 --> 00:12:15,486
‫תגידי תודה שהוא שינה את זה‬
‫מ"למה אתה כזה גס רוח?"‬

235
00:12:15,569 --> 00:12:17,571
‫לא, זה מבאס.‬

236
00:12:18,697 --> 00:12:20,824
‫יודעים מה? גם אני צריכה לעלות למעלה.‬

237
00:12:20,908 --> 00:12:22,701
‫כדי להשתמש בשירותים.‬

238
00:12:22,785 --> 00:12:24,745
‫למטה שומעים הכול.‬

239
00:12:26,163 --> 00:12:28,791
‫תסמונת המעי הרגיז משתוללת במשפחה שלנו.‬

240
00:12:31,335 --> 00:12:32,753
‫הכול בסדר?‬

241
00:12:34,463 --> 00:12:35,839
‫אני לא יכול לדבר עכשיו.‬

242
00:12:35,923 --> 00:12:37,716
‫זו ארוחת יום ההולדת של נירמלה.‬

243
00:12:38,300 --> 00:12:40,260
‫בוודאי שאת לא יכולה לבוא לכאן.‬

244
00:12:40,344 --> 00:12:43,972
‫אנחנו חייבים ללכת לפי התוכנית‬
‫ולחכות עד אחרי החתונה,‬

245
00:12:44,056 --> 00:12:45,307
‫אחרת נהרוס הכול.‬

246
00:12:45,390 --> 00:12:47,518
‫הם כבר מתחילים לחשוד.‬

247
00:12:52,856 --> 00:12:54,691
‫שלום. אלינור וונג.‬

248
00:12:54,775 --> 00:12:57,319
‫ניצבת עם תפקיד. להתייצב בשיער ואיפור?‬

249
00:12:58,320 --> 00:12:59,530
‫לא, את יכולה לשבת.‬

250
00:12:59,613 --> 00:13:02,282
‫נקרא לך כשיגיע הזמן‬
‫שחייזרים יירו בך למוות עם לייזר.‬

251
00:13:02,366 --> 00:13:03,367
‫תודה.‬

252
00:13:03,450 --> 00:13:04,284
‫אלינור?‬

253
00:13:09,414 --> 00:13:10,415
‫אימא?‬

254
00:13:10,499 --> 00:13:13,752
‫כפי שאתם זוכרים,‬
‫בפעם האחרונה שאלינור ראתה את אימה,‬

255
00:13:13,836 --> 00:13:16,338
‫היא נטשה אותה והשאירה אותה מרוסקת.‬

256
00:13:16,922 --> 00:13:20,884
‫מאז, הוחלפו ביניהן‬
‫רק כמה שיחות טלפון והודעות בודדות.‬

257
00:13:21,718 --> 00:13:26,265
‫טוב, ואלינור גם הוזמנה פעם אחת‬
‫להשתתף בפודקאסט של ג'ויס,‬

258
00:13:26,348 --> 00:13:27,683
‫"משחקים בג'ויסטיק".‬

259
00:13:27,766 --> 00:13:29,852
‫וואו. חזרת לעיר.‬

260
00:13:29,935 --> 00:13:31,144
‫כן.‬

261
00:13:31,228 --> 00:13:32,437
‫לקצת זמן.‬

262
00:13:32,521 --> 00:13:34,565
‫בדיוק התכוונתי להתקשר אלייך.‬

263
00:13:34,648 --> 00:13:36,066
‫אז מה שלומך, מותק?‬

264
00:13:37,526 --> 00:13:39,444
‫האמת היא ששלומי מצוין.‬

265
00:13:39,528 --> 00:13:42,239
‫סיימתי את הלימודים מוקדם‬
‫ועכשיו אני משחקת במשרה מלאה.‬

266
00:13:42,322 --> 00:13:44,074
‫הולכת בעקבותיי.‬

267
00:13:45,075 --> 00:13:47,119
‫אולי עכשיו, כשאת משחקת באופן מקצועי,‬

268
00:13:47,202 --> 00:13:49,663
‫תביני למה עשיתי כמה מהדברים שעשיתי.‬

269
00:13:49,746 --> 00:13:52,583
‫את מתכוונת איך שהברזת לי כל החיים?‬

270
00:13:52,666 --> 00:13:54,001
‫אוי, מותק.‬

271
00:13:54,668 --> 00:13:57,713
‫אני יודעת שהרגזתי אותך‬
‫בפעם האחרונה שהתראינו,‬

272
00:13:57,796 --> 00:13:59,756
‫ואני כל כך מצטערת על זה.‬

273
00:14:00,340 --> 00:14:02,009
‫פשוט, בתור שחקנית,‬

274
00:14:02,092 --> 00:14:04,803
‫אין לך שליטה איפה או מתי תעבדי.‬

275
00:14:04,887 --> 00:14:07,723
‫אבל אם מחזיקים מעמד מספיק זמן,‬
‫זוכים לפריצה הגדולה.‬

276
00:14:08,307 --> 00:14:11,935
‫למשל, בשבוע שעבר‬
‫התקבלתי לפרסומת הארצית הראשונה שלי.‬

277
00:14:12,519 --> 00:14:14,980
‫אני מגלמת "אישה מדוכאת‬
‫במסיבת בריכה כיפית".‬

278
00:14:16,732 --> 00:14:18,150
‫מזל טוב, אימא.‬

279
00:14:19,985 --> 00:14:22,779
‫היי, אני צריכה שמישהו יהיה גופה‬
‫בכרזות הפרסום שלנו.‬

280
00:14:22,863 --> 00:14:24,948
‫שיחקתי גופה שלוש פעמים ב"חוק וסדר".‬

281
00:14:25,699 --> 00:14:28,911
‫כשאלינור ראתה את הייאוש בפניה של אימה‬

282
00:14:28,994 --> 00:14:31,288
‫לגלם גופה על כרזה,‬

283
00:14:31,371 --> 00:14:33,206
‫היא נמלאה רגשי רחמים כנים.‬

284
00:14:33,707 --> 00:14:34,917
‫טוב, בסדר. את.‬

285
00:14:40,589 --> 00:14:43,550
‫את יודעת מה? בעצם,‬
‫אני חושבת שהבת שלי צריכה לעשות את זה.‬

286
00:14:45,052 --> 00:14:46,803
‫כן, לא אכפת לי מי זה יהיה.‬

287
00:14:47,429 --> 00:14:49,139
‫זה בסדר, אימא. קחי את זה את.‬

288
00:14:49,973 --> 00:14:51,058
‫את בטוחה?‬

289
00:15:03,320 --> 00:15:05,113
‫אני חושבת שהתוכנית שלך עובדת.‬

290
00:15:05,197 --> 00:15:06,490
‫אימא שלך הקשיבה לאבא שלי‬

291
00:15:06,573 --> 00:15:09,076
‫מתאר פרק שלם של ילוסטון בפירוט.‬

292
00:15:09,159 --> 00:15:10,869
‫אני יודעת. ובדרך כלל, היא חושבת,‬

293
00:15:10,953 --> 00:15:13,580
‫"סדרות טלוויזיה‬
‫זה בשביל העובדים הכי עצלנים בחברה."‬

294
00:15:14,164 --> 00:15:16,833
‫הלילה לא היה מעצבן כמו שחשבתי.‬

295
00:15:16,917 --> 00:15:20,462
‫כאילו, אם בן לא היה קיים,‬
‫יכולתי לחשוב עלינו בתור חברות.‬

296
00:15:20,545 --> 00:15:21,713
‫גם אני.‬

297
00:15:21,797 --> 00:15:25,092
‫אבל היי, ייאמר לזכותו,‬
‫יש לו טעם מעולה בחברות.‬

298
00:15:28,512 --> 00:15:29,846
‫מדברים על החמור.‬

299
00:15:30,430 --> 00:15:31,682
‫בן בדיוק שלח לי הודעה.‬

300
00:15:33,850 --> 00:15:35,143
‫אתם עדיין מתכתבים?‬

301
00:15:35,227 --> 00:15:37,145
‫כן, זה די רנדומלי.‬

302
00:15:37,229 --> 00:15:39,606
‫פתאום הוא התחיל לסמס לי לא מזמן.‬

303
00:15:39,690 --> 00:15:42,150
‫מה עשה הילד הקטן והמגונדר?‬

304
00:15:42,234 --> 00:15:44,611
‫סליחה, מוזר לדבר על זה?‬

305
00:15:44,695 --> 00:15:47,739
‫לא, לא מוזר בכלל. בן ואני רק ידידים.‬

306
00:15:47,823 --> 00:15:48,740
‫כן.‬

307
00:15:49,366 --> 00:15:52,619
‫כן, הנחתי ככה,‬
‫כי אם היית רוצה להתחיל לצאת איתו,‬

308
00:15:52,703 --> 00:15:54,955
‫היית עושה את זה מיד אחרי שנפרדנו.‬

309
00:15:55,038 --> 00:15:56,248
‫נכון.‬

310
00:15:56,331 --> 00:15:59,960
‫כי אז זה היה קורה, אם זה היה קורה.‬

311
00:16:02,879 --> 00:16:04,673
‫אז מה המצב איתכם?‬

312
00:16:05,716 --> 00:16:07,259
‫קטע קלאסי של נערה מתבגרת,‬

313
00:16:07,843 --> 00:16:11,388
‫מעמידה פנים שהיא לא מעוניינת‬
‫באדם שאת מעוניינת בו‬

314
00:16:11,471 --> 00:16:15,934
‫כדי לגלות אם הוא בעצם מעוניין‬
‫בבחורה האחרת שמתעניינת בו.‬

315
00:16:16,018 --> 00:16:17,019
‫אני לא יודעת.‬

316
00:16:17,728 --> 00:16:19,980
‫אני מניחה שיש לי עדיין רגשות כלפיו,‬

317
00:16:20,063 --> 00:16:23,025
‫אבל אני לא מבינה מההודעות שלו מה הוא חושב.‬

318
00:16:23,108 --> 00:16:26,111
‫אולי אם תראי לי אותן, אוכל לעזור לך להבין.‬

319
00:16:26,194 --> 00:16:29,573
‫בזמן שבן שלח לדייווי הודעות‬
‫על כרישים חשפנים,‬

320
00:16:29,656 --> 00:16:33,076
‫הוא שאל את מרגו על תקוותיה וחלומותיה‬

321
00:16:33,160 --> 00:16:34,786
‫וסימן לב לכל ההודעות שלה.‬

322
00:16:34,870 --> 00:16:36,830
‫בטח, הוא שלח לשתיהן הודעות,‬

323
00:16:36,913 --> 00:16:39,291
‫אבל היה ברור שדייווי נמצאת במשבצת הידידה.‬

324
00:16:39,374 --> 00:16:42,127
‫כן, נראה שהרגשות הם הדדיים.‬

325
00:16:42,711 --> 00:16:43,545
‫באמת?‬

326
00:16:43,628 --> 00:16:47,090
‫מרגו, את אורחת.‬
‫את צריכה לנוח. אני אעזור לדייווי לסדר.‬

327
00:16:47,174 --> 00:16:49,301
‫לא אכפת לי…‬
‫-לכי לשבת.‬

328
00:16:52,179 --> 00:16:54,556
‫את בסדר? לפי העיניים שלך נראה שהתחרפנת.‬

329
00:16:54,639 --> 00:16:56,933
‫גנבתי את הטלפון של לן.‬
‫אני צריכה שתפרצי אותו.‬

330
00:16:57,017 --> 00:16:59,644
‫לעזאזל. השתגעת לגמרי.‬

331
00:17:00,645 --> 00:17:01,855
‫מהר.‬

332
00:17:02,606 --> 00:17:04,524
‫לן, מה הסיסמה שלך?‬

333
00:17:04,608 --> 00:17:06,401
‫ארבע, שלוש, שתיים, אחת.‬

334
00:17:06,485 --> 00:17:08,862
‫זה חכם כי זה הפוך.‬
‫-מעולה.‬

335
00:17:08,945 --> 00:17:11,364
‫אני אוריד אפליקציה‬
‫שתהפוך את השיער שלך לסגול.‬

336
00:17:11,448 --> 00:17:14,242
‫בסדר.‬
‫-אהבתי! תהפכי את זה לתמונת פרופיל שלי.‬

337
00:17:14,326 --> 00:17:15,243
‫- בייבי‬
‫נירמי -‬

338
00:17:15,994 --> 00:17:17,454
‫הוא קורא לה "בייבי"!‬

339
00:17:19,915 --> 00:17:21,041
‫רגע, מה את עושה?‬

340
00:17:21,124 --> 00:17:22,167
‫הגיע הזמן לקבל תשובות.‬

341
00:17:22,250 --> 00:17:23,794
‫- התחרטתי.‬
‫בואי לבית של נירמלה. -‬

342
00:17:25,087 --> 00:17:27,380
‫התלמיד עלה על מורו.‬

343
00:17:30,967 --> 00:17:33,178
‫אז מתי הסוכריה אמורה להתחיל להשפיע?‬

344
00:17:33,762 --> 00:17:35,472
‫אתה לא מרגיש כלום?‬

345
00:17:35,555 --> 00:17:37,390
‫אולי יש לך סבילות ממש גבוהה.‬

346
00:17:37,474 --> 00:17:40,268
‫זה לא מפתיע. אני תמיד שותה המון מים,‬

347
00:17:40,352 --> 00:17:43,438
‫והמאמן האישי שלי אומר‬
‫שיש לי פחות שומן גוף מדה רוק.‬

348
00:17:43,522 --> 00:17:45,398
‫אתה תמיד יכול לאכול עוד אחת.‬

349
00:17:45,482 --> 00:17:47,067
‫אין דבר כזה מסטול מדי.‬

350
00:17:47,776 --> 00:17:48,610
‫טוב.‬

351
00:17:52,823 --> 00:17:54,741
‫אז מה עושים עכשיו?‬

352
00:17:54,825 --> 00:17:57,661
‫חלק אוהבים לצפות בסרטים מצוירים מוזרים,‬

353
00:17:57,744 --> 00:17:59,830
‫אבל אני מעדיף לחלוק.‬

354
00:18:00,789 --> 00:18:04,876
‫לחלוק במה?‬
‫-החיים שלנו, הסיפורים שלנו, האמיתות שלנו.‬

355
00:18:05,377 --> 00:18:07,295
‫אבל אפשר להתחיל בקטן. את מי אתה אוהב?‬

356
00:18:07,379 --> 00:18:08,672
‫מה?‬

357
00:18:08,755 --> 00:18:10,757
‫אני לא יודע. אף אחת.‬

358
00:18:10,841 --> 00:18:12,092
‫אמרתי את האמיתות שלנו, בן.‬

359
00:18:12,175 --> 00:18:15,053
‫אנחנו שני האנשים היחידים בממד הזה כרגע.‬

360
00:18:15,137 --> 00:18:17,639
‫אנחנו לא יכולים לשקר האחד לשני.‬
‫-בסדר, כן.‬

361
00:18:19,975 --> 00:18:21,726
‫יכול להיות שיש מישהי.‬

362
00:18:21,810 --> 00:18:23,854
‫בסדר. ספר לי עוד.‬

363
00:18:24,980 --> 00:18:25,814
‫בסדר.‬

364
00:18:26,773 --> 00:18:29,276
‫חלמתי עליה.‬
‫-חלום?‬

365
00:18:31,987 --> 00:18:33,572
‫ספר לי על החלום הזה.‬

366
00:18:35,532 --> 00:18:39,035
‫טוב, הכול התחיל די רגיל, ואז…‬

367
00:18:39,119 --> 00:18:40,203
‫היי, חתיך.‬

368
00:18:42,622 --> 00:18:43,456
‫דייווי?‬

369
00:18:43,540 --> 00:18:47,002
‫אני הרבה יותר טובה ממך בלימודים.‬

370
00:18:48,378 --> 00:18:49,337
‫איפה החולצה שלי?‬

371
00:18:49,421 --> 00:18:51,423
‫הסמרטוט הזה?‬

372
00:18:54,551 --> 00:18:55,385
‫אופס.‬

373
00:19:00,515 --> 00:19:05,145
‫פשוט תישען אחורה ותן לי לקחת פיקוד.‬

374
00:19:06,062 --> 00:19:07,898
‫אתה יודע שאתה מעדיף את זה ככה.‬

375
00:19:12,360 --> 00:19:13,195
‫וואו!‬

376
00:19:14,279 --> 00:19:17,157
‫היה לי בדיוק כזה חלום משפיל על אלינור,‬

377
00:19:17,240 --> 00:19:18,700
‫מה שאומר שאתה ממש אוהב אותה.‬

378
00:19:19,784 --> 00:19:20,994
‫אתה חייב ללכת אליה.‬

379
00:19:21,077 --> 00:19:23,163
‫מה? על מה אתה מדבר? עכשיו?‬

380
00:19:23,246 --> 00:19:26,666
‫כן, בנג'מין. אתה חייב לספר לה‬
‫איך אתה מרגיש. אין זמן לבזבז.‬

381
00:19:26,750 --> 00:19:29,336
‫אני לא יכול.‬
‫מה אם היא לא מרגישה אותו הדבר?‬

382
00:19:29,419 --> 00:19:31,546
‫זה לא משנה. אתה חייב לומר את האמת שלך.‬

383
00:19:31,630 --> 00:19:33,089
‫היא צריכה לדעת.‬

384
00:19:33,173 --> 00:19:34,049
‫עכשיו, לך.‬

385
00:19:42,182 --> 00:19:43,558
‫כולם רוצים תה?‬

386
00:19:44,935 --> 00:19:46,561
‫אני פותחת.‬

387
00:19:47,562 --> 00:19:49,689
‫היי, אתם יודעים מה הולך נהדר עם תה?‬

388
00:19:49,773 --> 00:19:50,649
‫עוגה.‬

389
00:19:50,732 --> 00:19:53,109
‫חכה שתראי מה הכנתי לך, נירמי.‬

390
00:19:54,694 --> 00:19:56,029
‫אה, זה אתה.‬

391
00:19:58,490 --> 00:19:59,866
‫היי. אני מחפש את דייווי.‬

392
00:20:00,450 --> 00:20:01,534
‫בן?‬

393
00:20:02,327 --> 00:20:04,537
‫מרגו. מה את עושה פה?‬

394
00:20:04,621 --> 00:20:06,414
‫מה אתה עושה פה?‬

395
00:20:10,460 --> 00:20:14,798
‫אלוהים, אני כזאת טיפשה. יש משהו ביניכם?‬

396
00:20:14,881 --> 00:20:17,259
‫שיקרת לי כשנפתחתי בפנייך בטיפשותי?‬

397
00:20:17,342 --> 00:20:20,762
‫לא, מרגו, אני מבטיחה. בן ואני רק ידידים.‬

398
00:20:20,845 --> 00:20:22,013
‫נכון, בן?‬

399
00:20:33,775 --> 00:20:35,318
‫אז למה הוא מחזיק פרחים?‬

400
00:20:35,402 --> 00:20:36,778
‫אני לא יודעת.‬

401
00:20:36,861 --> 00:20:38,905
‫זאת מתנה לסבתא שלי?‬

402
00:20:40,949 --> 00:20:45,537
‫בסדר. תקשיבי, מרגו,‬
‫אין ביני ובין בן שום דבר.‬

403
00:20:45,620 --> 00:20:47,539
‫הוא אמר שאנחנו לא צריכים להיות ביחד‬

404
00:20:47,622 --> 00:20:50,125
‫כי שנינו חסרי ביטחון ותחרותיים מדי.‬

405
00:20:50,208 --> 00:20:51,710
‫והוא צודק.‬

406
00:20:51,793 --> 00:20:54,337
‫הוא מרושע מדי ואני משוגעת מדי.‬

407
00:20:54,421 --> 00:20:57,173
‫ביחד, אנחנו רק שני לוטרות‬
‫שמנסות להטביע האחת את השנייה.‬

408
00:20:57,257 --> 00:20:58,591
‫אז מה הוא עושה כאן?‬

409
00:20:58,675 --> 00:21:00,468
‫אין לי מושג.‬

410
00:21:00,552 --> 00:21:02,512
‫בן, למה באת?‬

411
00:21:04,264 --> 00:21:06,641
‫כי אני על סמים.‬
‫-מה?‬

412
00:21:06,725 --> 00:21:07,642
‫היי, כולם.‬

413
00:21:07,726 --> 00:21:12,063
‫תתכוננו להיות מופתעים מהעוגה המדהימה שלי.‬

414
00:21:12,147 --> 00:21:13,148
‫הבנתם?‬

415
00:21:13,231 --> 00:21:15,358
‫נירמי היא בבת עיני.‬

416
00:21:15,442 --> 00:21:17,736
‫זה לא יותר כמו בבת התפוח שלך?‬

417
00:21:22,574 --> 00:21:23,867
‫אלוהים.‬

418
00:21:24,951 --> 00:21:26,453
‫מה יש לתפוח הזה?‬

419
00:21:26,536 --> 00:21:28,121
‫אלוהים!‬
‫-אלוהים.‬

420
00:21:28,204 --> 00:21:29,664
‫היי, אחי, מה…‬

421
00:21:29,748 --> 00:21:31,082
‫העוגה שלי!‬

422
00:21:31,166 --> 00:21:33,376
‫אחי!‬
‫-אני ממש מצטער.‬

423
00:21:33,460 --> 00:21:36,421
‫אתה צריך להצטער. העוגה הזאת נראתה נפלא.‬

424
00:21:38,965 --> 00:21:41,259
‫כולם רואים את האישה הבריטית?‬

425
00:21:41,343 --> 00:21:44,721
‫אני אוסטרלית, למען האמת.‬
‫-זאת היא. זאת האישה האחרת של לן.‬

426
00:21:44,804 --> 00:21:48,475
‫מה? זאת לא אישה אחרת.‬
‫זאת סוכנת הנדל"ן שלנו.‬

427
00:21:48,558 --> 00:21:50,935
‫-לא. הוא קורא לה "בייבי"!‬

428
00:21:51,853 --> 00:21:53,480
‫בייבי הוא השם הפרטי שלי.‬

429
00:21:53,563 --> 00:21:56,733
‫קראו לי על שם הדמות הראשית ב"ריקוד מושחת".‬

430
00:21:56,816 --> 00:21:58,443
‫ההורים שלי היו די טיפשים.‬

431
00:21:59,819 --> 00:22:02,405
‫האמת היא שאני חושב שיש דבר כזה מסטול מדי.‬

432
00:22:03,448 --> 00:22:07,619
‫אבא, אפשר ללכת? זה נהיה קצת מוזר מדי.‬

433
00:22:08,828 --> 00:22:09,871
‫כן. בסדר, מותק.‬

434
00:22:11,539 --> 00:22:14,000
‫תודה לכולכם על ערב מעניין.‬

435
00:22:14,501 --> 00:22:16,294
‫נעים להכיר, בייבי.‬

436
00:22:16,878 --> 00:22:17,796
‫גם לי.‬

437
00:22:17,879 --> 00:22:19,506
‫תוכל להקפיץ אותי הביתה, בבקשה?‬

438
00:22:22,092 --> 00:22:25,720
‫מרגו, רגע. בבקשה, אל תלכי.‬
‫ההורים הבודדים שלנו זקוקים לזה.‬

439
00:22:28,139 --> 00:22:30,517
‫טוב, אם היא "סוכנת הנדל"ן" שלכם,‬

440
00:22:30,600 --> 00:22:32,894
‫למה היא לוחצת על לן לקבל כסף?‬

441
00:22:32,977 --> 00:22:35,647
‫בשביל מקדמה על דירת נופש משפחתית.‬

442
00:22:35,730 --> 00:22:38,775
‫התכוונו להפתיע את כולם בחתונה,‬

443
00:22:38,858 --> 00:22:40,485
‫אבל בייבי הייתה קצת נודניקית.‬

444
00:22:40,568 --> 00:22:42,862
‫יקירתי, מקומות נחטפים,‬

445
00:22:42,946 --> 00:22:45,365
‫ולמען האמת, אני ממש זקוקה לעמלה.‬

446
00:22:45,448 --> 00:22:46,699
‫אני שקועה בחובות.‬

447
00:22:46,783 --> 00:22:48,868
‫מה אפשר להגיד? אני אוהבת להמר על הפוני.‬

448
00:22:48,952 --> 00:22:52,705
‫טוב, זה היה ערב מרגש ביותר.‬

449
00:22:53,331 --> 00:22:57,627
‫אולי ננקה את הבלגן הזה‬
‫ונגיד לילה טוב ללן ול…‬

450
00:22:57,710 --> 00:22:59,170
‫בייבי.‬
‫-בייבי.‬

451
00:23:00,255 --> 00:23:01,297
‫היי, קמאלה,‬

452
00:23:02,173 --> 00:23:07,095
‫אני אוהב את סבתא שלך,‬
‫ואני בחיים לא אעשה משהו שיפגע בה.‬

453
00:23:07,178 --> 00:23:09,722
‫אני מקווה לשכנע אותך בזה יום אחד.‬

454
00:23:14,144 --> 00:23:14,978
‫ביי.‬

455
00:23:21,568 --> 00:23:23,820
‫הערב היה בהחלט מוזר,‬

456
00:23:23,903 --> 00:23:26,322
‫ונדמה שהמוטיב המרכזי היה‬

457
00:23:26,406 --> 00:23:28,950
‫ששתיכן, עד כמה ששיקול דעתכן היה מוטעה,‬

458
00:23:29,659 --> 00:23:31,411
‫ניסיתן לדאוג לנו.‬

459
00:23:31,995 --> 00:23:33,872
‫דייווי, את לא צריכה לדאוג לי.‬

460
00:23:33,955 --> 00:23:36,666
‫אני אהיה בסדר גמור כשתעזבי.‬

461
00:23:36,749 --> 00:23:40,587
‫אבל לפעמים כשאני רואה אותך‬
‫אוכלת ארוחה מוכנה לבד,‬

462
00:23:41,337 --> 00:23:42,172
‫זה מעציב אותי.‬

463
00:23:42,255 --> 00:23:45,550
‫שלא יעציב אותך. פטוצ'יני אלפרדו במיקרוגל‬
‫מסב לי אושר רב.‬

464
00:23:46,384 --> 00:23:48,470
‫ואת יודעת מה עוד מסב לי אושר?‬

465
00:23:48,970 --> 00:23:50,555
‫שזה בסדר מבחינתך שאני אצא לדייטים.‬

466
00:23:51,264 --> 00:23:53,475
‫כי את לא רוצה למות מבלי לעשות את זה שוב?‬

467
00:23:53,558 --> 00:23:54,976
‫אלוהים, לא.‬

468
00:23:56,144 --> 00:23:58,354
‫היינו לכודות באפלה כל כך הרבה זמן,‬

469
00:23:58,438 --> 00:24:01,483
‫וכל זה גרם לי להבין שאנחנו יוצאות מזה.‬

470
00:24:02,609 --> 00:24:04,903
‫אבל לא נראה לי שאתקדם לאנשהו עם אנדרס.‬

471
00:24:04,986 --> 00:24:08,239
‫שמעתי את חריקת הצמיגים כשהוא הסתלק מהחניה.‬

472
00:24:08,865 --> 00:24:11,201
‫ועכשיו, קמאלה, אנחנו צריכות לדאוג?‬

473
00:24:12,452 --> 00:24:14,579
‫לא. אני מצטערת.‬

474
00:24:14,662 --> 00:24:17,207
‫פשוט באמת חשבתי שלן נוכל.‬

475
00:24:17,790 --> 00:24:19,000
‫לן לא נוכל.‬

476
00:24:19,083 --> 00:24:21,836
‫אין לו את הכישורים הארגוניים לרמות.‬

477
00:24:21,920 --> 00:24:24,339
‫הוא שומר את כל התיקים שלו‬
‫באמבטיה של האורחים.‬

478
00:24:24,422 --> 00:24:26,299
‫מה באמת העניין, קמאלה?‬

479
00:24:27,383 --> 00:24:28,468
‫אני לא יודעת.‬

480
00:24:30,595 --> 00:24:32,805
‫לאחרונה סירבתי להצעת עבודה מדהימה,‬

481
00:24:32,889 --> 00:24:35,058
‫ואולי כל זה פשוט נועד להסיח את דעתי‬

482
00:24:35,141 --> 00:24:36,518
‫מלהתחרט על זה.‬

483
00:24:36,601 --> 00:24:38,478
‫ולמה סירבת להצעת העבודה הזאת?‬

484
00:24:38,561 --> 00:24:42,148
‫כי העבודה בבולטימור,‬
‫ואני לא יכולה לעבור לבולטימור.‬

485
00:24:42,232 --> 00:24:44,067
‫אף פעם לא חייתי בלי משפחה.‬

486
00:24:44,150 --> 00:24:46,277
‫זאת אומרת, נראה לי שמאניש יבוא,‬

487
00:24:46,361 --> 00:24:49,781
‫אבל התא המשפחתי הקטן הזה‬
‫הפך להיות יקר במיוחד ללבי.‬

488
00:24:52,909 --> 00:24:55,370
‫אבל אנחנו תמיד כאן בשבילך.‬

489
00:24:56,120 --> 00:24:57,747
‫ואם את מתחרטת מספיק‬

490
00:24:57,830 --> 00:24:59,832
‫בשביל לבצע את תרגיל העוקץ שביצעת הערב,‬

491
00:24:59,916 --> 00:25:02,210
‫אז אולי את צריכה להסכים להצעת העבודה.‬

492
00:25:02,293 --> 00:25:04,712
‫והיי, את תמיד יכולה לבקר אותי.‬

493
00:25:04,796 --> 00:25:06,422
‫אני בטח אהיה במעלה החוף.‬

494
00:25:06,506 --> 00:25:09,259
‫את יכולה לעשות ת"ז חדשה, אני אקח את הישנה…‬

495
00:25:11,219 --> 00:25:12,887
‫אני יודעת שזה מפחיד.‬

496
00:25:12,971 --> 00:25:14,389
‫החיים שלנו משתנים.‬

497
00:25:14,472 --> 00:25:17,141
‫אבל שינוי הוא דבר טוב.‬

498
00:25:17,225 --> 00:25:19,227
‫שינוי הוא דבר הכרחי.‬

499
00:25:19,936 --> 00:25:21,229
‫סעי לבולטימור, קמאלה.‬

500
00:25:24,857 --> 00:25:27,694
‫עכשיו, מה דעתכן שנוציא קצת עוגה מהזבל‬

501
00:25:27,777 --> 00:25:31,864
‫ונשיר "יום הולדת שמח"‬
‫כמו שצריך לסבתא שלכן?‬

502
00:25:33,241 --> 00:25:35,285
‫אני מעדיפה את הגרסה של סטיבי וונדר.‬

503
00:25:38,246 --> 00:25:39,664
‫- תיכון שרמן אוקס -‬

504
00:25:39,747 --> 00:25:41,624
‫אז לאסוף את הפרחים אחרי הלימודים?‬

505
00:25:41,708 --> 00:25:42,542
‫אני בעניין.‬

506
00:25:42,625 --> 00:25:44,961
‫היי, אל, מה את עושה פה?‬

507
00:25:45,044 --> 00:25:48,047
‫אני רוצה שתדעו שאתן יותר חשובות לי ממשחק,‬

508
00:25:49,048 --> 00:25:51,050
‫ואני לגמרי בקטע של הנשף.‬

509
00:25:51,134 --> 00:25:52,135
‫באמת?‬

510
00:25:52,218 --> 00:25:53,928
‫כן.‬
‫-מגניב.‬

511
00:25:57,015 --> 00:25:58,391
‫תוכלו לתת לי שנייה?‬

512
00:25:58,474 --> 00:26:00,810
‫אני כבר חוזרת, ואז נקנה כרטיסים?‬

513
00:26:01,811 --> 00:26:04,022
‫בסדר, מעולה. נדבר אחר כך.‬
‫-טוב, ביי.‬

514
00:26:04,897 --> 00:26:06,316
‫היי. מרגו.‬

515
00:26:09,819 --> 00:26:13,197
‫תקשיבי, אני ממש מצטערת על אתמול בלילה.‬

516
00:26:13,281 --> 00:26:15,533
‫אני לא יודעת מה היה הקטע עם בן,‬

517
00:26:15,617 --> 00:26:19,621
‫אבל אני ממש ממש מבטיחה‬
‫שלא אמרתי לו לעשות את זה.‬

518
00:26:20,455 --> 00:26:21,289
‫אני יודעת.‬

519
00:26:21,873 --> 00:26:25,084
‫הוא אמר לי שטרנט מיסטל אותו,‬
‫ושלח אותו לבית שלך.‬

520
00:26:25,168 --> 00:26:27,378
‫נשמע שזו הייתה מתיחה מטופשת.‬

521
00:26:28,463 --> 00:26:29,297
‫בסדר.‬

522
00:26:30,173 --> 00:26:31,841
‫אז למה נראה שאת עדיין כועסת?‬

523
00:26:33,468 --> 00:26:36,512
‫אני לא כועסת, אני נבוכה.‬

524
00:26:37,889 --> 00:26:41,851
‫אחרי שהלכנו, לקחנו את בן ל"פופאי'ס",‬
‫שם הוא אכל עשרה פולקה.‬

525
00:26:41,934 --> 00:26:43,603
‫והוא אמר לי שהוא סימס לי‬

526
00:26:43,686 --> 00:26:45,521
‫כי הוא רצה לסיים את השנה כידידים.‬

527
00:26:46,397 --> 00:26:49,233
‫לעזאזל. אולי זה מה שהוא עושה איתך, דייווי.‬

528
00:26:49,734 --> 00:26:51,819
‫אני ממש מצטערת.‬
‫-כן.‬

529
00:26:51,903 --> 00:26:55,573
‫אני פשוט מרגישה קצת מושפלת‬
‫שהראיתי לך את כל ההודעות האלה‬

530
00:26:55,657 --> 00:26:57,700
‫מתוך מחשבה שהוא אולי מחבב אותי.‬

531
00:26:59,369 --> 00:27:01,412
‫תרגישי טוב יותר אם תדעי‬

532
00:27:01,496 --> 00:27:03,998
‫שגם לי יש עדיין רגשות כלפיו?‬

533
00:27:04,082 --> 00:27:06,167
‫אבל הוא לא מחבב גם אותי.‬

534
00:27:07,335 --> 00:27:11,881
‫כשאתם נפרדתם,‬
‫קיוויתי שהוא יזמין אותי לצאת, אבל כלום.‬

535
00:27:13,174 --> 00:27:16,010
‫רגע, אז אנחנו סתם שתי דחויות?‬

536
00:27:17,679 --> 00:27:18,638
‫כן.‬

537
00:27:20,181 --> 00:27:22,642
‫את יודעת, אני באמת מרגישה טוב יותר.‬

538
00:27:23,810 --> 00:27:26,104
‫טוב, אולי אף פעם לא נהיה החברות הכי טובות,‬

539
00:27:26,187 --> 00:27:29,232
‫אבל אשמח אם אבא שלי יצא עם אימא שלך.‬

540
00:27:30,775 --> 00:27:33,736
‫טוב, תמיד רציתי אחות חורגת מרושעת, אז…‬

541
00:27:34,320 --> 00:27:36,781
‫ביץ', אני ללא ספק סינדרלה.‬

542
00:27:36,864 --> 00:27:38,783
‫את העכברוש שתופר לה את כל השמלות.‬

543
00:27:42,829 --> 00:27:43,746
‫אנדרס.‬

544
00:27:44,497 --> 00:27:45,832
‫היי.‬
‫-היי.‬

545
00:27:46,416 --> 00:27:47,333
‫תיכנס.‬

546
00:27:47,417 --> 00:27:49,168
‫סליחה…‬
‫-כן.‬

547
00:27:49,252 --> 00:27:50,753
‫אני פשוט…‬

548
00:27:50,837 --> 00:27:53,965
‫אני פשוט מופתעת לראות אותך‬
‫אחרי היום הולדת-גייט.‬

549
00:27:54,048 --> 00:27:56,134
‫כן. אתמול בערב גרם לי להבין‬

550
00:27:56,217 --> 00:28:00,930
‫שאני לא יכול לבנות את חיי‬
‫לפי גחמותיה של נערה מתבגרת.‬

551
00:28:01,013 --> 00:28:03,433
‫אין לי מושג מה קורה עם הבנות שלנו ועם בן,‬

552
00:28:03,516 --> 00:28:08,187
‫אבל אני יודע שאלה שטויות של ילדים,‬
‫ואני בן אדם מבוגר.‬

553
00:28:08,271 --> 00:28:09,272
‫ו…‬

554
00:28:10,690 --> 00:28:14,318
‫אני רוצה לעשות משהו כבר הרבה זמן.‬

555
00:28:23,327 --> 00:28:26,164
‫גם אני רציתי שתעשה את זה כבר הרבה זמן.‬

556
00:28:27,415 --> 00:28:29,584
‫למה אתה חושב שהחלפתי את הארונות?‬

557
00:28:30,334 --> 00:28:32,712
‫למה את חושבת שלקח לי שבועיים לתקן את הברז?‬

558
00:28:45,266 --> 00:28:48,227
‫השינוי היה באוויר עבור שבט וישווקומאר.‬

559
00:28:48,311 --> 00:28:52,023
‫למרות שזה היה מפחיד, נאליני צדקה.‬
‫שינוי הוא דבר טוב.‬

560
00:28:52,815 --> 00:28:56,444
‫ועכשיו הגיע הזמן לקבל בברכה‬
‫את השינוי המרגש של ניו ג'רזי‬

561
00:28:56,527 --> 00:28:58,237
‫שהיה צפוי לדייווי.‬

562
00:28:58,321 --> 00:28:59,447
‫- סטטוס בקשה:‬
‫רשימת המתנה -‬

563
00:29:00,823 --> 00:29:02,366
‫רשימת המתנה? מה?‬

564
00:29:02,450 --> 00:29:04,535
‫דייווי ישבה בחוסר אמון.‬
‫-לעזאזל.‬

565
00:29:04,619 --> 00:29:08,372
‫אחרי כל מה שהיא עשתה,‬
‫פרינסטון שמו אותה ברשימת המתנה.‬

566
00:29:08,456 --> 00:29:10,458
‫אבל היא החליטה לשמור על קור רוח.‬

567
00:29:10,541 --> 00:29:14,170
‫אולי היו אלה האלים שאמרו לה‬
‫שעליה לפנות לכיוון אחר,‬

568
00:29:14,253 --> 00:29:15,421
‫למשל, ניו הייבן.‬

569
00:29:16,339 --> 00:29:20,092
‫…ואנו מצטערים להודיעך‬
‫שאין באפשרותנו להציע לך מקום.‬

570
00:29:20,176 --> 00:29:23,137
‫או שלא. מה לגביכם, הרווארד?‬

571
00:29:23,221 --> 00:29:26,390
‫למרבה הצער, לא נוכל לקבלך.‬

572
00:29:26,474 --> 00:29:28,059
‫…ועדת הקבלה של קולומביה…‬

573
00:29:28,142 --> 00:29:31,312
‫אנחנו מצטערים מאוד להודיעך‬
‫שלא מצאנו מקום עבורך.‬

574
00:29:31,395 --> 00:29:33,272
‫אחרי שבדקנו בקפידה עבור דארטמות',‬

575
00:29:33,356 --> 00:29:35,691
‫אנו מצטערים להודיעך שלא נוכל להציע לך…‬

576
00:29:35,775 --> 00:29:38,069
‫ייתכן שאת תוהה מה היה חסר בבקשה שלך…‬

577
00:29:38,152 --> 00:29:40,321
‫ועדת הקבלה של אוניברסיטת בראון…‬

578
00:29:40,404 --> 00:29:41,697
‫…לא יכולה למרבה הצער…‬

579
00:29:41,781 --> 00:29:43,199
‫אוניברסיטת קורנל…‬
‫-למרבה הצער…‬

580
00:29:46,077 --> 00:29:47,829
‫בהצלחה בקריירת הקולג' שלך.‬

581
00:29:47,912 --> 00:29:50,039
‫רשימת המתנה אחת ושבע דחיות?‬

582
00:29:51,123 --> 00:29:53,626
‫זה אומר שדייווי וישווקומאר לא התקבלה…‬

583
00:29:54,502 --> 00:29:55,586
‫לשום מקום!‬

584
00:30:47,638 --> 00:30:50,141
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬