1
00:00:11,054 --> 00:00:13,598
‫ובכן, חנונים, הגיע היום,‬

2
00:00:13,681 --> 00:00:17,018
‫היום המוכר כל כך לכל השאפתנים המזוכיסטים.‬

3
00:00:17,101 --> 00:00:18,853
‫זה יום הקבלה המוקדמת.‬

4
00:00:18,936 --> 00:00:23,608
‫בשעה ארבע אחר הצהריים בדיוק,‬
‫יוכרע גורלה של דייווי בפרינסטון.‬

5
00:00:23,691 --> 00:00:27,028
‫מיותר לציין שהיא חשה קצת לחוצה.‬

6
00:00:28,446 --> 00:00:29,864
‫זה יכול להיות לכאן או לכאן.‬

7
00:00:29,947 --> 00:00:32,325
‫מצד אחד, היא הייתה תלמידה מצטיינת.‬

8
00:00:32,408 --> 00:00:36,245
‫מצד שני, כמה כתמים קטנים‬
‫הכתימו את קורות החיים שלה.‬

9
00:00:36,829 --> 00:00:39,832
‫הייתה ההשעיה הקטנטונת ההיא בכיתה י'‬

10
00:00:39,916 --> 00:00:41,292
‫כששיקרה והתנהגה בבריונות.‬

11
00:00:41,375 --> 00:00:43,961
‫מה?‬
‫-אמרתי שאת מושעית.‬

12
00:00:44,045 --> 00:00:46,756
‫הפעם המטופשת ההיא כשהחבר של דייווי‬

13
00:00:46,839 --> 00:00:48,841
‫גנב מנציגת מחלקת הרישום של פרינסטון.‬

14
00:00:48,925 --> 00:00:50,593
‫היי.‬

15
00:00:50,676 --> 00:00:51,844
‫הארנק שלך אצלי.‬

16
00:00:51,928 --> 00:00:53,721
‫והרגע הפצפון הזה‬

17
00:00:53,805 --> 00:00:56,390
‫כשדייווי לא קיבלה המלצה יקרה מפז‬

18
00:00:56,474 --> 00:00:57,683
‫כי היא צעקה את זה…‬

19
00:00:57,767 --> 00:00:58,851
‫זין נימול.‬

20
00:01:00,895 --> 00:01:02,313
‫אם הכול ילך כמו שצריך,‬

21
00:01:02,396 --> 00:01:05,691
‫היא תהיה סטודנטית גאה בפרינסטון בסתיו הבא.‬

22
00:01:05,775 --> 00:01:07,944
‫ואם לא, ובכן…‬

23
00:01:09,654 --> 00:01:10,571
‫אלוהים.‬

24
00:01:11,072 --> 00:01:13,783
‫את בסדר, קאנה? יום חשוב.‬

25
00:01:15,034 --> 00:01:16,494
‫טוב, אני רק רוצה להזכיר לך‬

26
00:01:16,577 --> 00:01:19,038
‫שלא משנה מה יקרה היום, את תהיי בסדר גמור.‬

27
00:01:19,122 --> 00:01:22,125
‫מה זאת אומרת "מה שלא יקרה"?‬
‫את חושבת שאני לא אתקבל?‬

28
00:01:22,208 --> 00:01:25,670
‫לא. לא, אני רק רוצה להכין אותך למקרה ש…‬

29
00:01:25,753 --> 00:01:29,215
‫אימא, אני לא צריכה אנרגיה שלילית עכשיו.‬
‫את תעשי לי מזל רע.‬

30
00:01:29,298 --> 00:01:31,634
‫את לא יכולה פשוט להאמין בי לרגע אחד?‬

31
00:01:31,717 --> 00:01:34,512
‫דייווי, חכי, אני כן מאמינה בך, אבל אני…‬

32
00:01:38,266 --> 00:01:39,684
‫היי, נחשי מה.‬

33
00:01:40,184 --> 00:01:41,936
‫שמעתי מג'ונה, ששמע מכריס סי,‬

34
00:01:42,019 --> 00:01:44,188
‫שלאימא שלו יש קשרים‬
‫במשרד הקבלה של פרינסטון,‬

35
00:01:44,272 --> 00:01:46,524
‫שמישהו מבית הספר שלנו התקבל לפרינסטון.‬

36
00:01:47,608 --> 00:01:49,527
‫אני חושב שיהיה לך יום טוב היום.‬

37
00:01:49,610 --> 00:01:51,821
‫תאכלי תחת, אימא של דייווי.‬

38
00:01:51,904 --> 00:01:54,532
‫חלומותיה של דייווי עמדו להתגשם.‬

39
00:01:54,615 --> 00:01:57,243
‫בן פחות או יותר אישר שהיא לגמרי…‬

40
00:01:57,326 --> 00:01:58,244
‫נדחתה?‬

41
00:01:58,327 --> 00:01:59,579
‫נדחתה?‬

42
00:01:59,662 --> 00:02:01,330
‫איך הסתומים האלה יכולים לדחות אותך?‬

43
00:02:01,414 --> 00:02:02,832
‫ואם דחו אותך…‬

44
00:02:02,915 --> 00:02:04,417
‫אז מי לעזאזל התקבל?‬

45
00:02:07,587 --> 00:02:09,630
‫- מצב בקשה:‬
‫ברכותינו! -‬

46
00:02:13,217 --> 00:02:17,054
‫- …חובה עלייך לאבד את החלום שלך -‬

47
00:02:17,138 --> 00:02:18,764
‫טוב, זה לא כזה נורא.‬

48
00:02:18,848 --> 00:02:20,641
‫זו דחייה זמנית, לא מוחלטת.‬

49
00:02:20,725 --> 00:02:22,810
‫ואת יודעת מה? חשבנו שזה עלול לקרות.‬

50
00:02:22,894 --> 00:02:24,812
‫לא, את חשבת שזה עלול לקרות.‬

51
00:02:24,896 --> 00:02:27,607
‫כי מסתבר שאת חושבת שאני גרועה‬
‫בדיוק כמו פרינסטון.‬

52
00:02:27,690 --> 00:02:29,567
‫דייווי, אני לא חושבת שאת גרועה.‬

53
00:02:29,650 --> 00:02:32,737
‫טוב, שידרת ליקום‬
‫שאני לא אתקבל, ולא התקבלתי.‬

54
00:02:32,820 --> 00:02:34,572
‫מעולם לא אמרתי שלא תתקבלי.‬

55
00:02:34,655 --> 00:02:38,075
‫רק ניסיתי למתן את הציפיות שלך. זה…‬

56
00:02:38,159 --> 00:02:41,996
‫אימא, כמה כבר קשה לך לומר,‬
‫"דייווי, את בטוח מתקבלת?"‬

57
00:02:42,079 --> 00:02:45,666
‫קאנה, אם הייתי אומרת את זה,‬
‫לא היית מרגישה עכשיו יותר גרוע?‬

58
00:02:45,750 --> 00:02:49,128
‫לא, כי לפחות הייתי יודעת שאימא שלי‬
‫לא חושבת שאני אידיוטית מוחלטת.‬

59
00:02:50,254 --> 00:02:51,088
‫דייווי…‬

60
00:02:54,091 --> 00:02:56,135
‫היי.‬
‫-היי.‬

61
00:02:56,219 --> 00:02:58,679
‫היו המון חבילות במרפסת.‬

62
00:02:58,763 --> 00:03:00,723
‫הן שלי.‬

63
00:03:01,307 --> 00:03:03,851
‫לני, קניתי לך כמה לוקים חדשים.‬

64
00:03:03,935 --> 00:03:09,023
‫החלקתי על הראש באתר של "טומי בהאמה".‬

65
00:03:09,106 --> 00:03:10,483
‫אבל ממש.‬

66
00:03:10,566 --> 00:03:12,777
‫נירמי, את מפנקת אותי.‬

67
00:03:13,361 --> 00:03:16,280
‫נראה לי שמצאתי לי שוגר מאמא.‬

68
00:03:19,200 --> 00:03:22,745
‫טוב, לן, אני מקווה שגם אתה קנית לפאטי‬
‫קצת דברים נחמדים.‬

69
00:03:22,828 --> 00:03:24,872
‫אני לא צריכה שום דבר.‬

70
00:03:24,956 --> 00:03:27,208
‫שפת האהבה שלי היא מגע.‬

71
00:03:27,291 --> 00:03:28,501
‫אלוהים אדירים.‬

72
00:03:29,210 --> 00:03:31,963
‫וואו. הייתי צריכה להישאר‬
‫עד מאוחר במשרד היום.‬

73
00:03:32,046 --> 00:03:35,841
‫מה שמזכיר לי. כדאי שאתקשר למלון הזה‬
‫ואתן להם את כרטיס האשראי שלי‬

74
00:03:35,925 --> 00:03:38,302
‫אם אנחנו נוסעים לפאלם ספרינגס בסוף השבוע.‬

75
00:03:38,386 --> 00:03:39,387
‫אני אביא לך את הארנק.‬

76
00:03:42,181 --> 00:03:45,184
‫גברת וורנר, מה עשיתי לא בסדר?‬
‫איך זה קרה?‬

77
00:03:45,268 --> 00:03:48,354
‫דייווי, לא עשית שום דבר לא בסדר.‬
‫את תלמידה מצוינת.‬

78
00:03:48,437 --> 00:03:51,107
‫פשוט הגשת בקשה להתקבל לקולג' מאוד תחרותי.‬

79
00:03:51,190 --> 00:03:53,192
‫ולקבל דחייה זה לא דבר שלילי.‬

80
00:03:53,276 --> 00:03:54,443
‫זה לא מרגיש חיובי.‬

81
00:03:54,527 --> 00:03:56,362
‫את עדיין יכולה להתקבל בקבלה רגילה.‬

82
00:03:57,488 --> 00:04:00,199
‫רגילה. אז זה מה שאני עכשיו.‬

83
00:04:00,283 --> 00:04:02,660
‫אין שום בושה בקבלה רגילה.‬

84
00:04:02,743 --> 00:04:04,954
‫אבל כדאי שתגישי מועמדות גם לבתי ספר אחרים.‬

85
00:04:05,037 --> 00:04:07,748
‫בסדר, אני אגיש מועמדות‬
‫גם לקולג'ים אחרים מליגת הקיסוס.‬

86
00:04:07,832 --> 00:04:11,127
‫אולי כדאי שיהיו לך ברשימה‬
‫כמה בתי ספר שקל להתקבל אליהם.‬

87
00:04:11,711 --> 00:04:13,004
‫גברת וורנר, איך את מעזה?‬

88
00:04:13,087 --> 00:04:15,840
‫אני כבר סובלת מההשפלה הכרוכה בקבלה רגילה.‬

89
00:04:15,923 --> 00:04:18,050
‫את יודעת שיש הרבה בתי ספר מעולים‬

90
00:04:18,134 --> 00:04:20,094
‫שהם לא מליגת הקיסוס?‬

91
00:04:20,177 --> 00:04:22,972
‫ויופי אמיתי שוכן בפנים. בואי ניגש לעניין.‬

92
00:04:23,055 --> 00:04:25,141
‫אני צריכה ללכת לפרינסטון.‬
‫מה התוכנית שלנו?‬

93
00:04:25,224 --> 00:04:28,644
‫בשלב הזה אני חושבת שפשוט תחכי ותראי.‬

94
00:04:29,228 --> 00:04:31,856
‫לא ממש הסגנון שלי.‬
‫מה עם ספורט? אין לי שום ספורט.‬

95
00:04:31,939 --> 00:04:32,898
‫מסיבה טובה.‬

96
00:04:32,982 --> 00:04:36,569
‫כן, אני אקח עוד שיעור,‬
‫אוסיף עוד מועדונים, אעשה ספורט.‬

97
00:04:36,652 --> 00:04:38,654
‫אל תדאגי, גברת וורנר, קטן עליי.‬

98
00:04:40,573 --> 00:04:44,952
‫רגע, אז מי כן התקבל לפרינסטון אם לא אני?‬

99
00:04:46,078 --> 00:04:47,747
‫אני לא יכולה להגיד.‬

100
00:04:48,247 --> 00:04:50,624
‫את יודעת, חיסיון יועצת לימודים‬

101
00:04:51,125 --> 00:04:52,752
‫וכל זה.‬

102
00:04:53,336 --> 00:04:54,211
‫בסדר.‬

103
00:04:55,504 --> 00:04:57,882
‫כן. אז זו לא הייתה תקלה או מתיחה מצחיקה.‬

104
00:04:57,965 --> 00:04:59,467
‫ממש דחו אותי.‬

105
00:04:59,550 --> 00:05:01,886
‫לא! זה התרחיש הגרוע ביותר.‬

106
00:05:01,969 --> 00:05:04,555
‫נכון? תודה על הלהט שלך, פביולה.‬

107
00:05:04,638 --> 00:05:07,141
‫וגברת וורנר‬
‫לא מוכנה אפילו לומר לי מי הנחש.‬

108
00:05:07,224 --> 00:05:08,934
‫יש נחש? אני כבר שונאת אותו.‬

109
00:05:09,518 --> 00:05:12,938
‫כדאי לנו לשנוא נחשים?‬
‫הם חשובים למערכת האקולוגית.‬

110
00:05:13,022 --> 00:05:14,774
‫אני לא מצליחה להבין מי זה.‬

111
00:05:14,857 --> 00:05:17,151
‫אני מכירה את כל מי שהגיש מועמדות מוקדמת.‬

112
00:05:17,234 --> 00:05:19,945
‫יש איזה תלמיד סטייל שלדון הצעיר‬
‫שאני לא מכירה?‬

113
00:05:21,405 --> 00:05:23,491
‫רגע, פאב.‬

114
00:05:24,784 --> 00:05:26,702
‫מה קרה עם ייל? התקבלת?‬

115
00:05:28,120 --> 00:05:30,289
‫לא, לא התקבלתי לייל.‬

116
00:05:30,373 --> 00:05:32,917
‫היי, הפסד שלהם, כי את מדהימה.‬

117
00:05:33,709 --> 00:05:35,503
‫מה הבעיה של הקולג'ים האלה?‬

118
00:05:35,586 --> 00:05:39,006
‫איך הם לא רואים‬
‫עד כמה מושלמות המלכות שיושבות מולי?‬

119
00:05:39,090 --> 00:05:40,925
‫הם יראו. כן, אני עובדת על זה.‬

120
00:05:41,008 --> 00:05:43,969
‫מה שמזכיר לי. אניסה,‬
‫אפשר להצטרף לנבחרת הכדורגל של הבנות?‬

121
00:05:44,053 --> 00:05:48,224
‫עם כל הכבוד, דייווי, ראיתי אותך מתעייפת‬
‫על המדרגות הנעות בקניון.‬

122
00:05:48,307 --> 00:05:49,767
‫צודקת.‬

123
00:05:49,850 --> 00:05:51,102
‫היי, פקסטון.‬

124
00:05:51,685 --> 00:05:54,605
‫יש ספורט שדורש מעט מאוד פעילות גופנית?‬

125
00:05:55,231 --> 00:05:58,109
‫בנבחרת השחייה של הבנים מחפשים אחראי ציוד.‬

126
00:05:58,192 --> 00:06:00,361
‫מקבלים ג'קט עם סמל הקבוצה?‬
‫-כן.‬

127
00:06:00,444 --> 00:06:01,779
‫נחמד. חכה.‬

128
00:06:02,405 --> 00:06:05,825
‫בסדר, צוות, הלאה ומעלה.‬

129
00:06:05,908 --> 00:06:09,036
‫למרות שאם אצליח לגלות‬
‫מי גנב לי את המקום בפרינסטון,‬

130
00:06:09,703 --> 00:06:10,955
‫אני אשמיד אותו.‬

131
00:06:11,038 --> 00:06:11,872
‫טוב, ביי.‬

132
00:06:13,916 --> 00:06:16,502
‫אני כל כך שמחה שגייסו אותי‬
‫ואני לא צריכה לעשות את כל זה.‬

133
00:06:16,585 --> 00:06:17,670
‫נתראה אחר כך.‬

134
00:06:20,214 --> 00:06:21,048
‫אל.‬

135
00:06:22,133 --> 00:06:23,717
‫אני התקבלתי לפרינסטון.‬

136
00:06:24,802 --> 00:06:26,512
‫איך? למה? מה עשית?‬

137
00:06:26,595 --> 00:06:28,472
‫אני מצטערת. אני לא יודעת מה קרה.‬

138
00:06:28,556 --> 00:06:29,849
‫התכוונתי רק לקחת עלון,‬

139
00:06:29,932 --> 00:06:31,809
‫והגברת הנחמדה‬
‫התחילה לדבר על רובוטיקה,‬

140
00:06:31,892 --> 00:06:34,520
‫ולפני ששמתי לב,‬
‫שילמתי 70 דולר כדי להגיש מועמדות.‬

141
00:06:34,603 --> 00:06:35,938
‫פיתו אותי, אל.‬

142
00:06:36,021 --> 00:06:38,232
‫זה ממש גרוע. היא תתחרפן.‬

143
00:06:38,315 --> 00:06:40,734
‫אני יודעת. מה לעשות? להתוודות?‬

144
00:06:40,818 --> 00:06:42,445
‫לא, ממש לא.‬

145
00:06:42,987 --> 00:06:46,740
‫אני לא יכולה שתריבו עכשיו.‬
‫זה העיתוי הכי גרוע שיש.‬

146
00:06:46,824 --> 00:06:47,825
‫למה?‬

147
00:06:48,617 --> 00:06:51,787
‫לא משנה.‬
‫פשוט אל תגידי כלום ותקווי שהיא תשכח.‬

148
00:06:52,997 --> 00:06:57,084
‫אבל גם, זה ממש מדהים, פאב.‬
‫אני כל כך גאה בך.‬

149
00:07:05,593 --> 00:07:08,345
‫לא הכול היה עצוב וקודר בתיכון שרמן אוקס.‬

150
00:07:08,846 --> 00:07:13,100
‫גאון הבית הנוסף שלנו‬
‫היה בעיצומה של הקפת ניצחון.‬

151
00:07:13,184 --> 00:07:16,562
‫נכון, בן גרוס התקבל לקולומביה.‬

152
00:07:17,730 --> 00:07:19,106
‫שמת לב למשהו שונה אצלי?‬

153
00:07:19,940 --> 00:07:22,693
‫בושם חדש? הוא ממש לימוני.‬

154
00:07:22,776 --> 00:07:25,362
‫מה? לא, זה הדלי של המנקה.‬

155
00:07:27,406 --> 00:07:30,201
‫תקלטי, מותק. התקבלתי לקולומביה.‬

156
00:07:30,284 --> 00:07:32,077
‫אני יודעת שהתקבלת לקולומביה.‬

157
00:07:32,161 --> 00:07:34,955
‫הלוויינים בחלל יודעים שהתקבלת לקולומביה.‬

158
00:07:35,039 --> 00:07:37,208
‫בכל אופן, בואי הלילה לחגוג איתי.‬

159
00:07:37,291 --> 00:07:40,211
‫פטי מבשלת לי ארוחת ערב מיוחדת,‬
‫ודייוויד בליין יעשה קסמים.‬

160
00:07:40,294 --> 00:07:43,005
‫וואו, זו הצעה מפתה.‬

161
00:07:43,088 --> 00:07:45,090
‫אבל יש לי תערוכת תלמידים אחרי בי"ס,‬

162
00:07:45,174 --> 00:07:49,178
‫ובעל גלריה בוגר בית הספר מגיע.‬
‫אם הוא יאהב דברים שלי, אולי הוא יציג אותם.‬

163
00:07:49,261 --> 00:07:51,972
‫זה מדהים. אולי נחגוג שני דברים.‬

164
00:07:52,056 --> 00:07:53,891
‫אני אגיד לפטי לדחות את ארוחת ערב.‬

165
00:07:53,974 --> 00:07:56,852
‫דייוויד אומר שהוא חייב ללכת בשעה מסוימת,‬
‫אבל אני יודע שלא.‬

166
00:07:58,729 --> 00:08:02,441
‫מעניין אם מישהו ערך מחקר‬
‫על התפתחות חיידקים בעמדות קפה.‬

167
00:08:03,025 --> 00:08:06,278
‫אני בספק,‬
‫כי אף אחד לא רוצה לראות את התוצאות האלה.‬

168
00:08:06,362 --> 00:08:07,404
‫צודקת.‬

169
00:08:08,447 --> 00:08:12,618
‫תקשיבי, קמאלה, הסיבה שהזמנתי אותך לקפה‬

170
00:08:12,701 --> 00:08:14,703
‫היא משום שבדיוק מוניתי למנהלת‬

171
00:08:14,787 --> 00:08:17,665
‫המרכז לבריאות עולמית ב"ג'ונס הופקינס".‬

172
00:08:18,249 --> 00:08:21,377
‫אלוהים. ד"ר לוגן, מזל טוב.‬

173
00:08:21,460 --> 00:08:22,836
‫תודה.‬

174
00:08:22,920 --> 00:08:25,172
‫נהניתי מאוד להיות היועצת שלך.‬

175
00:08:25,256 --> 00:08:27,341
‫אני חושבת שאת מוכשרת מאוד.‬

176
00:08:27,424 --> 00:08:30,344
‫ותהיתי אם תשקלי לבוא איתי.‬

177
00:08:31,262 --> 00:08:34,473
‫אני? לעבור למרילנד? מתי?‬

178
00:08:34,557 --> 00:08:38,269
‫אני יודעת שזו התראה קצרה,‬
‫אבל אני צריכה לעזוב בעוד שלושה שבועות.‬

179
00:08:39,436 --> 00:08:41,438
‫אני לא יודעת אם אוכל לעזוב כל כך מהר.‬

180
00:08:41,522 --> 00:08:43,440
‫יש לי פה הרבה עניינים.‬

181
00:08:43,524 --> 00:08:47,528
‫למשל, יש לי תור לרופא שיניים בסוף החודש.‬

182
00:08:48,195 --> 00:08:50,155
‫אני מאמינה שיש רופאי שיניים במרילנד.‬

183
00:08:51,615 --> 00:08:55,202
‫אני יודעת שזה פתאומי,‬
‫אבל התוכנית הזאת תעזור להביא‬

184
00:08:55,286 --> 00:08:57,621
‫רפואה מתקדמת לעולם המתפתח,‬

185
00:08:57,705 --> 00:08:59,582
‫אני יודעת שאת מאוד נלהבת לגבי זה.‬

186
00:08:59,665 --> 00:09:01,625
‫נכון. פשוט…‬

187
00:09:01,709 --> 00:09:02,960
‫שיהיה.‬

188
00:09:03,043 --> 00:09:06,130
‫לן, יקירי, אני לא מבינה למה צריך לחכות.‬

189
00:09:06,213 --> 00:09:08,382
‫כל מה שאני רוצה לעשות זה לקחת אותך לחוף.‬

190
00:09:08,465 --> 00:09:09,592
‫אני יודע, בייבי.‬

191
00:09:09,675 --> 00:09:12,344
‫אז תעשה כמו ג'רי מגווייר ותראה לי את הכסף.‬

192
00:09:12,428 --> 00:09:14,430
‫אל תדאגי, יש לי תוכנית.‬

193
00:09:14,513 --> 00:09:17,182
‫תודה. את לא תצטרכי לחכות עוד הרבה.‬

194
00:09:18,601 --> 00:09:19,685
‫קמאלה.‬

195
00:09:22,229 --> 00:09:24,982
‫את בסדר?‬
‫-כן, סליחה.‬

196
00:09:25,065 --> 00:09:29,153
‫מכנסי הסאטן ממש חלקלקים.‬
‫פשוט החלקתי מהכיסא.‬

197
00:09:30,362 --> 00:09:32,906
‫אז מה דעתך על הצעת העבודה?‬

198
00:09:32,990 --> 00:09:35,117
‫זו הזדמנות מדהימה.‬

199
00:09:35,618 --> 00:09:37,745
‫אפשר לקבל יום או יומיים לשקול את זה?‬

200
00:09:37,828 --> 00:09:38,704
‫כמובן.‬

201
00:09:39,204 --> 00:09:40,914
‫אבל אם זה יעזור לשכנע אותך,‬

202
00:09:40,998 --> 00:09:43,542
‫העבודה מגיעה עם מענק חתימה וקראב קייקס.‬

203
00:09:50,966 --> 00:09:54,511
‫היי, פביולה. את מגיעה לברביקיו‬
‫לכבוד כל מי שהתקבל מוקדם?‬

204
00:09:55,387 --> 00:09:59,058
‫לא. לא, אני לא אוהבת מסיבות או בשר טחון.‬

205
00:09:59,141 --> 00:10:00,559
‫לא סיפרת לדייווי, נכון?‬

206
00:10:01,560 --> 00:10:03,187
‫אני פשוט לא מסוגלת.‬

207
00:10:03,270 --> 00:10:04,855
‫טוב, תקשיבי.‬

208
00:10:04,938 --> 00:10:08,442
‫הברביקיו מתקיים במגרש החניה של הסגל.‬
‫את לא תיתקלי בה שם.‬

209
00:10:09,026 --> 00:10:10,527
‫אז בואי לקצת זמן.‬

210
00:10:10,611 --> 00:10:13,030
‫מגיע לך לחגוג את ההישג המדהים הזה.‬

211
00:10:13,113 --> 00:10:15,491
‫חוץ מזה, את חייבת לטעום את הקולסלאו שלי.‬

212
00:10:15,574 --> 00:10:17,326
‫זה התחיל בתור סלט ביצים.‬

213
00:10:22,748 --> 00:10:24,792
‫אז למה את רוצה להתעסק בספורט?‬

214
00:10:25,584 --> 00:10:28,879
‫את לא, את יודעת, אתלטית.‬

215
00:10:29,838 --> 00:10:34,051
‫אם אתה חייב לדעת, פרינסטון דחו אותי.‬

216
00:10:34,134 --> 00:10:36,387
‫זה לא נורא. זה לא אומר שאין לך סיכוי.‬

217
00:10:37,346 --> 00:10:38,180
‫כן.‬

218
00:10:38,263 --> 00:10:40,474
‫בקיצור, אני צריכה לראות‬
‫מה אפשר להוסיף לקו"ח שלי‬

219
00:10:40,557 --> 00:10:42,309
‫כדי להפוך לנחשקת יותר עבורם.‬

220
00:10:42,393 --> 00:10:46,021
‫ונראה לך שלעשות עבודה שחורה‬
‫בנבחרת השחייה של הבנים תשנה את זה?‬

221
00:10:46,730 --> 00:10:49,400
‫אולי. אני לא יודעת. אני אנסה הכול.‬

222
00:10:50,567 --> 00:10:53,028
‫אני יודע שזה לא הדבר המתאים לומר כרגע,‬

223
00:10:53,112 --> 00:10:55,280
‫אבל זה עושה לי הרגשה קצת יותר טובה‬

224
00:10:55,364 --> 00:10:57,616
‫שמישהי כמוך גם מתקשה קצת בענייני קולג'.‬

225
00:10:57,700 --> 00:11:01,370
‫טוב, נהדר. אני שמחה שהסבל שלי משמח אותך.‬

226
00:11:04,039 --> 00:11:05,499
‫שלום, המאמן.‬

227
00:11:05,582 --> 00:11:10,129
‫אני כאן בנוגע למשרת אחראי הציוד של הנבחרת.‬
‫-כפי שאתה רואה, אני מקלידה 100 מילים לדקה.‬

228
00:11:10,212 --> 00:11:13,465
‫אני מיומנת בוורד ובאקסל,‬
‫והחוזקות שלי תוארו כ…‬

229
00:11:13,549 --> 00:11:16,635
‫כן. בסדר. המשרה שלך. את נראית די חסונה.‬

230
00:11:17,344 --> 00:11:19,805
‫עכשיו, העונה מתחילה רק אחרי חופשת החורף‬

231
00:11:19,888 --> 00:11:23,267
‫אבל אם את כאן, את יכולה להביא‬
‫את בגדי הים החדשים מהרכב שלי.‬

232
00:11:23,350 --> 00:11:26,228
‫הישנים נשחקו ויותר מדי דברים צצו.‬

233
00:11:44,288 --> 00:11:47,249
‫ושם זה היה,‬
‫הברביקיו לכבוד אלה שהתקבלו מוקדם.‬

234
00:11:47,332 --> 00:11:51,086
‫תראו איך הם חוגגים מתחת לשלט הרברבני הזה.‬

235
00:11:51,170 --> 00:11:52,755
‫דייווי צריכה להיות שם.‬

236
00:11:52,838 --> 00:11:55,299
‫במקום זה, היא הוציאה תחתוני גברים‬

237
00:11:55,382 --> 00:11:57,009
‫מקיה בת עשר.‬

238
00:11:57,551 --> 00:11:59,636
‫רגע, הנחש מפרינסטון‬

239
00:11:59,720 --> 00:12:02,431
‫בטח זוחל לו בקהל.‬

240
00:12:02,514 --> 00:12:05,934
‫אולי הגיע הזמן לבצע הדברה קלה?‬

241
00:12:06,018 --> 00:12:07,394
‫טוב, הנה אונ' מדינת וושינגטון.‬

242
00:12:07,978 --> 00:12:09,146
‫החבר'ה של דיוק.‬

243
00:12:09,813 --> 00:12:10,689
‫וקולומביה.‬

244
00:12:11,273 --> 00:12:13,233
‫דייווי לא ראתה מישהו חריג.‬

245
00:12:13,817 --> 00:12:15,527
‫אפילו לא‬‫…‬

246
00:12:20,741 --> 00:12:21,617
‫פאב?‬

247
00:12:22,576 --> 00:12:24,828
‫למה את בברביקיו הזה?‬

248
00:12:24,912 --> 00:12:27,164
‫סתם הייתי רעבה.‬

249
00:12:27,998 --> 00:12:30,501
‫תגידי את האמת. באמת הגשת בקשה לייל?‬

250
00:12:31,919 --> 00:12:32,920
‫דייווי, אני…‬

251
00:12:34,546 --> 00:12:35,464
‫פביולה!‬

252
00:12:35,547 --> 00:12:36,590
‫פביולה!‬

253
00:12:36,673 --> 00:12:38,425
‫- פביולה טורס,‬
‫שהתקבלה לפרינסטון! -‬

254
00:12:38,509 --> 00:12:39,468
‫פביולה!‬

255
00:12:40,427 --> 00:12:42,471
‫דייווי, אני כל כך מצטערת. תני לי להסביר.‬

256
00:12:42,554 --> 00:12:43,889
‫אל תטרחי.‬

257
00:12:50,562 --> 00:12:53,440
‫היי. זה ציור שלך? וואו, זה מעולה.‬

258
00:12:54,441 --> 00:12:57,945
‫תודה. אלוהים, זה קייד אנדרוז.‬
‫הוא בעל הגלריה. תתנהג רגיל.‬

259
00:13:00,489 --> 00:13:03,283
‫היה לו סמנתה רוזנוולד‬
‫לפני תערוכת היחיד שלה בסטנלי'ס.‬

260
00:13:04,451 --> 00:13:06,411
‫אתה יודע מה זה אומר?‬
‫-לא.‬

261
00:13:06,995 --> 00:13:08,872
‫שלום. זאת יצירה שלך?‬

262
00:13:08,956 --> 00:13:09,915
‫כן.‬

263
00:13:10,999 --> 00:13:11,959
‫אתה שונא את זה?‬

264
00:13:12,042 --> 00:13:14,461
‫לא, אני אוהב את זה.‬
‫הפרספקטיבה שלך ממש רעננה.‬

265
00:13:14,545 --> 00:13:16,672
‫את מוכשרת מאוד.‬
‫-נכון?‬

266
00:13:16,755 --> 00:13:21,009
‫אני תמיד אומר לה להפוך את האמנות שלה‬
‫לאסימון חסר תחליף כדי לעשות קצת כסף.‬

267
00:13:24,888 --> 00:13:28,100
‫אולי אני אביא לנו שתייה‬
‫בזמן שאתם תדברו על אמנות וכאלה?‬

268
00:13:36,984 --> 00:13:38,318
‫- מרגו‬
‫נייד -‬

269
00:13:38,402 --> 00:13:40,279
‫היי, להביא לך משהו מסוים לשתות?‬

270
00:13:40,362 --> 00:13:44,199
‫כן, איך שהשמש קורנת כאן. ממש מעורר השראה.‬

271
00:13:44,283 --> 00:13:45,909
‫תודה. גם אני חשבתי ככה.‬

272
00:13:45,993 --> 00:13:46,952
‫- בן -‬

273
00:13:47,035 --> 00:13:48,537
‫היא בצבע כתום חרוך.‬
‫-חיוג בטעות.‬

274
00:13:48,620 --> 00:13:52,082
‫אז הבחור הקטן והלחוץ הזה הוא החבר שלך?‬

275
00:13:52,916 --> 00:13:56,962
‫כן. כאילו, אני לא יודעת.‬
‫זה לא כזה רציני, אז…‬

276
00:13:57,045 --> 00:14:00,424
‫כן, הוא נראה קצת מכופתר מדי‬
‫בשביל לצאת עם מישהי כמוך.‬

277
00:14:00,507 --> 00:14:03,468
‫מזכיר קצת את ארקל.‬
‫-לגמרי.‬

278
00:14:04,303 --> 00:14:07,514
‫כן.‬
‫-די אכזרי לשמוע דבר כזה במקרה.‬

279
00:14:08,015 --> 00:14:11,685
‫ובצד השני של העיר,‬
‫דייווי הייתה המומה באותה מידה.‬

280
00:14:11,768 --> 00:14:14,187
‫איך יכלה החברה הכי טובה שלה‬
‫לעשות לה דבר כזה?‬

281
00:14:14,271 --> 00:14:16,064
‫איך פרינסטון יכלו לעשות לה את זה?‬

282
00:14:16,148 --> 00:14:18,191
‫דייווי, מה אמרתי על טריקת דלתות?‬

283
00:14:18,275 --> 00:14:19,401
‫ילדים לבנים עושים את זה.‬

284
00:14:19,484 --> 00:14:22,988
‫אימא, בדיוק גיליתי שפביולה‬
‫הגישה בקשה לפרינסטון מאחורי הגב שלי‬

285
00:14:23,071 --> 00:14:24,364
‫והתקבלה.‬

286
00:14:24,448 --> 00:14:27,159
‫קאנה, אני כל כך מצטערת.‬

287
00:14:27,242 --> 00:14:29,620
‫אבל זה בעצם מה שניסיתי להגיד לך.‬

288
00:14:29,703 --> 00:14:32,122
‫לפעמים דברים לא מסתדרים כמו שרוצים.‬
‫-אימא, בחייך.‬

289
00:14:32,205 --> 00:14:35,250
‫אני ממש לא רוצה להקשיב‬
‫לשום דבר הגיוני כרגע.‬

290
00:14:38,086 --> 00:14:40,923
‫מצטערת, לן, לא נראה לי‬
‫שדייווי תאכל איתנו ארוחת ערב.‬

291
00:14:42,007 --> 00:14:43,842
‫הכנתי משהו מיוחד.‬

292
00:14:45,427 --> 00:14:47,054
‫אף אחד פה לא יודע להשתמש בדלת?‬

293
00:14:47,137 --> 00:14:49,765
‫דודה, פאטי, אני צריכה לדבר איתכן בפרטיות.‬

294
00:14:50,349 --> 00:14:51,808
‫שלום, לן.‬

295
00:15:00,025 --> 00:15:02,527
‫טוב, לא נעים לי‬
‫להיות זאת שמספרת לך את זה, פאטי,‬

296
00:15:02,611 --> 00:15:06,365
‫אבל אני חושבת שלן‬
‫הוא לא מי שאת חושבת שהוא.‬

297
00:15:06,949 --> 00:15:08,325
‫היום ראיתי אותו עם אישה‬

298
00:15:08,408 --> 00:15:11,662
‫שלבשה מה שאני יכולה לתאר‬
‫רק בתור הלבשה תחתונה עסקית.‬

299
00:15:11,745 --> 00:15:13,997
‫טוב, יש לו הרבה ידידות.‬

300
00:15:14,081 --> 00:15:16,124
‫הוא משתתף קבוע בכמה שיעורי זומבה.‬

301
00:15:16,208 --> 00:15:18,293
‫לא, הם לא היו סתם ידידים.‬

302
00:15:19,127 --> 00:15:21,463
‫אני חושבת שהוא הביא אותה לבית הזה פעם.‬

303
00:15:21,546 --> 00:15:24,174
‫אני לא חוששת שלן יבגוד בי.‬

304
00:15:24,257 --> 00:15:25,968
‫אני דואגת שהגבר שלי יהיה מסופק.‬

305
00:15:26,051 --> 00:15:28,095
‫יותר מדי, מאמי, זה יותר מדי.‬

306
00:15:28,178 --> 00:15:31,556
‫נראה לי גם שהם מעורבים‬
‫באיזו מזימה לעשיית כסף.‬

307
00:15:32,432 --> 00:15:35,268
‫לן לא זקוק למזימות‬
‫כדי לעשות כסף. אני עשירה.‬

308
00:15:36,228 --> 00:15:37,062
‫מה זאת אומרת?‬

309
00:15:37,980 --> 00:15:41,358
‫כשבעלי מת, מוהאן שכנע אותי להשקיע,‬

310
00:15:41,441 --> 00:15:43,610
‫אז השקעתי את כל הכסף שלי ב"אפל",‬

311
00:15:43,694 --> 00:15:45,654
‫כי זה שם מאוד חמוד.‬

312
00:15:45,737 --> 00:15:48,657
‫אז המניות היו רק רבע משוויין האמיתי.‬

313
00:15:48,740 --> 00:15:49,825
‫אלוהים.‬

314
00:15:49,908 --> 00:15:52,452
‫ולמרות זאת אף פעם לא הצעת להשתתף בקניות?‬

315
00:15:52,536 --> 00:15:54,746
‫ככה העשירים נשארים עשירים, מותק.‬

316
00:15:55,497 --> 00:15:57,958
‫גבירותיי, ארוחת הערב מוכנה.‬

317
00:15:58,041 --> 00:16:00,627
‫אבל רק רגע אחד.‬

318
00:16:00,711 --> 00:16:02,337
‫אני רוצה לומר משהו לנירמלה.‬

319
00:16:03,005 --> 00:16:05,549
‫נירמי, החודשים האחרונים‬

320
00:16:05,632 --> 00:16:08,552
‫היו הכי מדהימים בחיי,‬

321
00:16:09,136 --> 00:16:13,473
‫אז אני רוצה ששאר החודשים שלי עלי אדמות‬

322
00:16:14,099 --> 00:16:16,768
‫יהיו מאושרים כמו עכשיו.‬

323
00:16:17,936 --> 00:16:20,230
‫אז מה שאני בעצם אומר זה,‬

324
00:16:20,981 --> 00:16:21,857
‫נירמי…‬

325
00:16:24,568 --> 00:16:26,111
‫התינשאי לי?‬

326
00:16:26,695 --> 00:16:29,906
‫לן. כן.‬

327
00:16:29,990 --> 00:16:30,907
‫כן?‬

328
00:16:31,908 --> 00:16:36,121
‫אוי, לא, קמאלה, נראה שללן‬
‫באמת יש תוכנית להרוויח כסף,‬

329
00:16:36,204 --> 00:16:37,873
‫וזו סבתא שלך.‬

330
00:16:48,467 --> 00:16:49,342
‫מה קרה?‬

331
00:16:51,344 --> 00:16:52,846
‫חשבתי שזה יעודד אותך להתמזמז,‬

332
00:16:52,929 --> 00:16:56,266
‫אבל האמת היא שזה די מבאס‬
‫לנשק מישהי כל כך עצובה.‬

333
00:16:57,476 --> 00:17:00,187
‫סליחה. פשוט ממש לא נעים לי מדייווי.‬

334
00:17:00,270 --> 00:17:01,563
‫פאב, בחייך.‬

335
00:17:01,646 --> 00:17:04,441
‫עשית משהו מדהים.‬
‫דייווי צריכה לשמוח בשבילך.‬

336
00:17:04,524 --> 00:17:07,194
‫ואם היא לא מסוגלת, שיהיה.‬
‫תכירי חברים חדשים בקולג'.‬

337
00:17:07,277 --> 00:17:08,653
‫אני לא רוצה חברים חדשים.‬

338
00:17:08,737 --> 00:17:10,238
‫עכשיו את מדברת ככה, אבל את כן.‬

339
00:17:10,322 --> 00:17:13,992
‫אני כבר לא מדבר/ת עם חברים מהתיכון,‬
‫בעיקר בגלל שרובם בקטע של מוזיקה אלקטרונית.‬

340
00:17:14,076 --> 00:17:16,536
‫אני לא רוצה לא לדבר עם החברים שלי מהתיכון.‬

341
00:17:16,620 --> 00:17:18,205
‫אני רוצה שדייווי תהיה בחיי תמיד.‬

342
00:17:18,288 --> 00:17:19,915
‫בסדר, סליחה.‬

343
00:17:20,874 --> 00:17:23,251
‫אם החברות שלכן חזקה כמו שאת אומרת,‬

344
00:17:23,335 --> 00:17:26,088
‫אז דייווי תתגבר על זה.‬
‫את רק צריכה לדבר איתה.‬

345
00:17:27,506 --> 00:17:28,340
‫נראה לך?‬

346
00:17:28,423 --> 00:17:30,383
‫כן. יהיה בסדר.‬

347
00:17:31,009 --> 00:17:35,263
‫עכשיו, אולי נעודד אותך באמת‬
‫ונראה קצת סייבורגיות חתיכות ב"וסטוורלד"?‬

348
00:17:37,974 --> 00:17:39,518
‫- תיכון שרמן אוקס -‬

349
00:17:42,646 --> 00:17:44,606
‫היי.‬
‫-ברצינות, איפה התיק שלך?‬

350
00:17:44,689 --> 00:17:46,942
‫איפשהו בארונית שלי.‬

351
00:17:48,944 --> 00:17:49,945
‫אפשר בבקשה לדבר?‬

352
00:17:50,028 --> 00:17:52,489
‫יש עוד חלומות שלי שאת רוצה לגנוב?‬

353
00:17:53,740 --> 00:17:57,119
‫דייווי, די. תקשיבי לה.‬
‫אני ממש צריכה שתחזרו להיות חברות.‬

354
00:17:57,202 --> 00:17:59,871
‫איך אני יכולה להיות חברה של מישהי‬
‫שאני בכלל לא מזהה?‬

355
00:17:59,955 --> 00:18:04,376
‫ממתי את רוצה ללמוד בפרינסטון?‬
‫-רציתי לספר לך, אבל איך יכולתי?‬

356
00:18:04,459 --> 00:18:06,253
‫אני לא יודעת, אולי במילים?‬

357
00:18:06,920 --> 00:18:09,339
‫אני לא מאמינה ששיקרת‬
‫לגבי משהו שכל כך חשוב לי.‬

358
00:18:09,422 --> 00:18:11,758
‫אני יודעת. אני כל כך מצטערת.‬

359
00:18:11,842 --> 00:18:14,761
‫את יודעת מה?‬
‫הדחייה הייתה כבר כמו דקירה בלב.‬

360
00:18:15,262 --> 00:18:17,305
‫אני לא צריכה גם סכין בגב.‬

361
00:18:23,812 --> 00:18:25,605
‫הפצע עדיין קצת מדמם, מה?‬

362
00:18:26,731 --> 00:18:28,191
‫האמת היא שבאתי לדבר עם אלינור.‬

363
00:18:28,275 --> 00:18:31,528
‫בניגוד למה שכתוב במייל,‬
‫נצטרך שתגיעי בשש ביום שישי, לא בשבע.‬

364
00:18:32,404 --> 00:18:34,322
‫זה הרגע שבו כולם יעמדו בשורה ל…‬

365
00:18:36,449 --> 00:18:38,243
‫טוב, קבוצת החברות הקטנה הזאת‬

366
00:18:38,326 --> 00:18:40,954
‫ממש צריכה לשפר את התקשורת שלה.‬

367
00:18:42,205 --> 00:18:43,832
‫על מה היא דיברה?‬

368
00:18:50,172 --> 00:18:51,548
‫היי, נחש מה.‬

369
00:18:51,631 --> 00:18:54,426
‫קייד יציג את הציור שלי בגלריה שלו.‬
‫נכון שזה מדהים?‬

370
00:18:54,509 --> 00:18:56,511
‫כן, זה ממש נהדר.‬
‫-אני יודעת.‬

371
00:18:57,387 --> 00:19:00,182
‫אז מה קרה לך אתמול בערב? פשוט נעלמת.‬

372
00:19:01,266 --> 00:19:02,851
‫שוב אכלת בטעות משהו חלבי?‬

373
00:19:02,934 --> 00:19:05,020
‫לא, ואני יכול לאכול חלבי‬
‫כל עוד יש לי כדורים.‬

374
00:19:05,604 --> 00:19:07,564
‫לא, עזבתי כי חייגת אליי בטעות,‬

375
00:19:07,647 --> 00:19:10,233
‫ולא רציתי להרוס את הערב‬
‫עם "אנרגיית הארקל" שלי.‬

376
00:19:10,942 --> 00:19:13,862
‫אלוהים. בן, אני כל כך מצטערת.‬

377
00:19:13,945 --> 00:19:18,033
‫קשה לשמוע את החברה שלך מזה שישה חודשים‬
‫אומרת שהקשר לא כזה רציני.‬

378
00:19:18,867 --> 00:19:21,369
‫קשה כמעט כמו לשבת במופע קסמים לבן אדם אחד.‬

379
00:19:21,453 --> 00:19:24,623
‫אני כל כך טיפשה. רק ניסיתי להרשים אותו.‬

380
00:19:25,207 --> 00:19:27,250
‫ברור שאני חושבת שהקשר שלנו רציני.‬

381
00:19:27,334 --> 00:19:30,253
‫העניין הוא שעולם האמנות‬
‫הוא מאוד שיפוטי, ו…‬

382
00:19:30,337 --> 00:19:33,632
‫ואני מביך אותך.‬
‫-לא, אתה לא מביך אותי.‬

383
00:19:34,382 --> 00:19:37,427
‫אנחנו פשוט שונים. אתה קצת יותר לחוץ.‬

384
00:19:38,345 --> 00:19:41,056
‫עוד לא פגשתי נער מתבגר‬
‫שמעמלן את החולצות שלו.‬

385
00:19:41,139 --> 00:19:43,600
‫מה הטעם בצווארון אם הוא לא קשיח?‬

386
00:19:44,142 --> 00:19:47,103
‫אתמול היה אמור להיות‬
‫אחד הימים הטובים ביותר בחיי.‬

387
00:19:47,187 --> 00:19:49,105
‫השגתי משהו שעבדתי בשבילו שנים,‬

388
00:19:49,189 --> 00:19:52,609
‫ועברתי מלהרגיש כמו מנצח‬
‫לחתיכת לוזר תוך שניות.‬

389
00:19:53,109 --> 00:19:55,528
‫אני לא יכול להיות עם מישהי‬
‫שחושבת שאני לוזר.‬

390
00:19:55,612 --> 00:19:56,738
‫אני לא חושבת שאתה לוזר.‬

391
00:19:56,821 --> 00:19:59,199
‫אני מנסה להגיד לך‬
‫שאני אוהבת שאתה כזה חנון.‬

392
00:20:00,158 --> 00:20:01,159
‫כן, זה מבאס.‬

393
00:20:02,285 --> 00:20:03,203
‫נראה לי שסיימנו.‬

394
00:20:03,286 --> 00:20:05,538
‫ואם זה משנה, קייד הוא הלוזר.‬

395
00:20:05,622 --> 00:20:07,457
‫מעיל עור הווינטג' שלו משנות ה-80'?‬

396
00:20:07,540 --> 00:20:10,210
‫הוא מ"קלאב מונקו". לאימא שלי יש כזה.‬

397
00:20:11,044 --> 00:20:11,878
‫בן…‬

398
00:20:19,761 --> 00:20:20,637
‫טיפשה.‬

399
00:20:22,889 --> 00:20:24,808
‫בסדר. היי.‬

400
00:20:24,891 --> 00:20:26,685
‫את עדיין כועסת בגלל פרינסטון?‬

401
00:20:27,394 --> 00:20:30,188
‫כן, ועל החברה הכי טובה שלי‬
‫שגנבה לי את המקום.‬

402
00:20:31,314 --> 00:20:32,524
‫פביולה התקבלה.‬

403
00:20:32,607 --> 00:20:34,609
‫איזה יופי לה.‬

404
00:20:34,693 --> 00:20:38,071
‫לא, פקסטון, זה לא יופי.‬
‫נהרסה לי עכשיו חברות אחת.‬

405
00:20:38,655 --> 00:20:41,199
‫טוב, נראה לי שזה קצת דרמטי מצדך.‬

406
00:20:41,283 --> 00:20:44,286
‫זה לא צריך להרוס את החברות שלכן.‬
‫-על מה אתה מדבר?‬

407
00:20:44,369 --> 00:20:47,414
‫מה אם טרנט היה מגיש לאיי-אס-יו?‬
‫-הייתי ממש מתלהב.‬

408
00:20:47,497 --> 00:20:50,125
‫אם טרנט היה לומד באיי-אס-יו,‬
‫כנראה שעדיין הייתי שם.‬

409
00:20:50,208 --> 00:20:52,419
‫אבל מה אם הוא לא היה מספר לך‬
‫שהוא מנסה להתקבל?‬

410
00:20:52,502 --> 00:20:54,421
‫הייתי מניח שהייתה לו סיבה טובה.‬

411
00:20:54,504 --> 00:20:57,215
‫או שהוא שוב חטף זעזוע מוח.‬

412
00:20:58,508 --> 00:21:01,386
‫אבל תקשיבי,‬
‫את יודעת למה פביולה לא יכלה לספר לך.‬

413
00:21:01,928 --> 00:21:03,096
‫כי את תתחרפני.‬

414
00:21:03,179 --> 00:21:05,974
‫מגיע לי להתחרפן. זה היה החלום שלי.‬

415
00:21:07,851 --> 00:21:08,935
‫אתה לא מבין.‬

416
00:21:10,186 --> 00:21:11,604
‫אני מבין.‬

417
00:21:12,355 --> 00:21:15,108
‫אם את זוכרת,‬
‫היו לי חלומות גדולים לגבי הקולג',‬

418
00:21:15,191 --> 00:21:17,610
‫ואז נפגעתי ממכונית בגלל מישהי.‬

419
00:21:18,903 --> 00:21:22,115
‫אבל סלחתי לך, נכון? כאילו, יותר מסלחתי לך.‬

420
00:21:22,198 --> 00:21:24,284
‫התמזמזנו המון אחרי זה.‬

421
00:21:26,578 --> 00:21:28,955
‫היי, את חייבת לשחרר, בסדר?‬

422
00:21:29,039 --> 00:21:31,416
‫לא שווה לאבד בגלל זה חברה טובה.‬

423
00:21:32,834 --> 00:21:34,252
‫כן, אני מניחה.‬

424
00:21:35,337 --> 00:21:38,256
‫היי, אתה די חכם עכשיו שאתה חלק מהסגל.‬

425
00:21:38,882 --> 00:21:41,718
‫רק חבל שמכריחים אותך ללבוש‬
‫את המדים העלובים האלה.‬

426
00:21:42,844 --> 00:21:44,554
‫את יודעת שאני עדיין נראה טוב.‬

427
00:21:56,399 --> 00:21:58,360
‫טוב, מלומדיי,‬

428
00:21:58,443 --> 00:22:03,239
‫הגיע הזמן להציג‬
‫את הפרויקטים האחרונים של הסמסטר.‬

429
00:22:03,823 --> 00:22:07,077
‫עכשיו, במאמץ לתקן‬
‫את עוולות ההיסטוריה שלנו,‬

430
00:22:07,160 --> 00:22:11,873
‫בואו ניתן את זכות הדיבור לאישה שחורה חזקה.‬

431
00:22:12,916 --> 00:22:13,917
‫פביולה?‬

432
00:22:15,418 --> 00:22:16,294
‫טוב.‬

433
00:22:24,594 --> 00:22:28,014
‫הנושא שלי הוא הבדלנות האמריקנית‬
‫בשנות ה-30 של המאה ה-20.‬

434
00:22:31,684 --> 00:22:35,021
‫"אחרי ההרס שנגרם על ידי‬
‫מלחמת העולם הראשונה והשפל הגדול,‬

435
00:22:35,105 --> 00:22:38,233
‫"אמריקה בחרה להתנתק ממדינות אחרות.‬

436
00:22:38,316 --> 00:22:40,735
‫"אבל העניין עם בדלנות הוא…‬

437
00:22:42,737 --> 00:22:44,072
‫"שכולם זקוקים לחברים."‬

438
00:22:45,115 --> 00:22:49,494
‫ואמריקה, היא ממש זקוקה‬
‫לבעלות הברית הטובות ביותר שלה.‬

439
00:22:49,994 --> 00:22:54,290
‫היא תלויה בהן לצורכי הגנה, יציבות,‬

440
00:22:54,374 --> 00:22:56,751
‫ומסיבות פיג'מה כיפיות.‬

441
00:22:59,838 --> 00:23:00,755
‫בכל אופן…‬

442
00:23:03,091 --> 00:23:06,219
‫היא ממש מצטערת שהיא אכזבה‬
‫את בעלת הברית הטובה ביותר שלה‬

443
00:23:06,719 --> 00:23:08,888
‫בתחילתה של מלחמת העולם השנייה.‬

444
00:23:10,265 --> 00:23:11,266
‫זה היה יפהפה.‬

445
00:23:12,350 --> 00:23:16,312
‫ותמיד נחמד להיזכר בכינויי הגוף של אמריקה.‬

446
00:23:20,191 --> 00:23:21,776
‫היי, פאב, את בסדר?‬

447
00:23:21,860 --> 00:23:24,028
‫לא, אל תנחמי אותי. אני חברה רעה.‬

448
00:23:24,112 --> 00:23:25,321
‫לא, את לא.‬

449
00:23:25,822 --> 00:23:26,906
‫אני הבעיה פה.‬

450
00:23:26,990 --> 00:23:30,201
‫אני לא הבעלים של פרינסטון.‬
‫ברור שמותר לך לנסות להתקבל לשם.‬

451
00:23:30,285 --> 00:23:31,995
‫אבל לא הייתי צריכה לשקר לך.‬

452
00:23:33,246 --> 00:23:34,664
‫אבל אני מבינה למה שיקרת.‬

453
00:23:35,957 --> 00:23:39,836
‫אני כל כך מצטערת‬
‫שגרמתי לך להרגיש שאת לא יכולה לדבר איתי.‬

454
00:23:40,336 --> 00:23:43,381
‫אני לא רוצה שזה יקרה שוב.‬
‫-גם אני.‬

455
00:23:43,465 --> 00:23:46,468
‫היי, התקבלת לפרינסטון, פאב.‬

456
00:23:46,551 --> 00:23:48,595
‫זה כל כך מגניב. נראה לך שתלכי?‬

457
00:23:49,179 --> 00:23:50,972
‫תהרגי אותי אם אגיד שאני לא בטוחה?‬

458
00:23:51,639 --> 00:23:52,849
‫ברור שלא.‬

459
00:23:53,349 --> 00:23:56,186
‫כי אם את לא תלכי, יתפנה מקום לביץ' הזאת.‬

460
00:23:58,271 --> 00:24:00,982
‫כן, נראה לי שבכל זאת‬
‫אגיש מועמדות לבתי ספר אחרים.‬

461
00:24:01,065 --> 00:24:04,194
‫אולי זה יישמע מוזר,‬
‫אבל כשביקרנו בפרינסטון,‬

462
00:24:04,277 --> 00:24:05,528
‫לא הרגשתי ניצוץ.‬

463
00:24:05,612 --> 00:24:08,072
‫כאילו, יש שם תכנית רובוטיקה מדהימה,‬

464
00:24:08,156 --> 00:24:09,782
‫והיא מושלמת על הנייר, אבל…‬

465
00:24:09,866 --> 00:24:12,452
‫את יודעת שאת לא מתחתנת‬
‫עם הקולג' שלך, נכון?‬

466
00:24:13,870 --> 00:24:16,247
‫אבל אני מבינה מה את אומרת.‬

467
00:24:16,331 --> 00:24:17,999
‫לי יש ניצוץ עם פרינסטון.‬

468
00:24:18,082 --> 00:24:22,629
‫כן, בטח גם אני ארגיש ככה כשאלמד שם.‬
‫אני מתנהגת בטיפשות, תשכחי מזה.‬

469
00:24:23,630 --> 00:24:25,632
‫כשתתקבלי, אולי נוכל להיות שותפות.‬

470
00:24:25,715 --> 00:24:27,592
‫אלוהים, כן. זה יהיה מגניב.‬

471
00:24:31,054 --> 00:24:32,597
‫אתן בסדר?‬

472
00:24:32,680 --> 00:24:35,350
‫אתן שוב חברות?‬
‫-כן, אנחנו בסדר.‬

473
00:24:37,268 --> 00:24:40,396
‫אל, את מתנהגת ממש מוזר. מה קורה?‬

474
00:24:40,480 --> 00:24:42,857
‫טוב, אז העניין הוא‬

475
00:24:42,941 --> 00:24:46,277
‫שאני מסיימת את הלימודים בעוד יומיים.‬

476
00:24:46,861 --> 00:24:48,029
‫מה?‬
‫-כן.‬

477
00:24:48,112 --> 00:24:50,657
‫אז רק שתיכן תהיו פה באביב.‬

478
00:24:52,742 --> 00:24:53,826
‫הפתעה.‬

479
00:24:53,910 --> 00:24:55,328
‫למה את מסיימת מוקדם?‬

480
00:24:55,411 --> 00:24:58,456
‫ממש הקשבתי לכן כשהיינו בפרינסטון.‬

481
00:24:58,540 --> 00:25:00,166
‫אני חייבת להיות שחקנית.‬

482
00:25:00,959 --> 00:25:05,088
‫ומאחר שבג'וליארד הבהירו לי‬
‫שאני לא אלמד בבית ספר למשחק,‬

483
00:25:05,171 --> 00:25:07,799
‫אני רוצה לפצוח בקריירה המקצועית שלי עכשיו.‬

484
00:25:08,633 --> 00:25:10,385
‫אז סיימת עם בית הספר?‬

485
00:25:10,468 --> 00:25:12,554
‫כן. אתן מסתכלות על אישה עובדת.‬

486
00:25:13,179 --> 00:25:17,100
‫טוב, אני צריכה לקבל קודם עבודה.‬
‫אבל אתן מסתכלות על אישה בקדם-עבודה.‬

487
00:25:20,311 --> 00:25:23,147
‫בסדר גמור. מזל טוב.‬

488
00:25:23,231 --> 00:25:24,732
‫וואו, את מסיימת את הלימודים.‬

489
00:25:24,816 --> 00:25:25,858
‫כן!‬

490
00:25:25,942 --> 00:25:27,777
‫אז פביולה התקבלה לפרינסטון,‬

491
00:25:27,860 --> 00:25:29,654
‫ואלינור מסיימת מוקדם את הלימודים,‬

492
00:25:29,737 --> 00:25:32,532
‫ואני הצלחתי להתיר את הקשרים‬
‫במצופים של הבריכה.‬

493
00:25:32,615 --> 00:25:35,493
‫אז בסך הכול, הכול טוב.‬

494
00:25:36,452 --> 00:25:37,287
‫באמת?‬

495
00:25:40,415 --> 00:25:41,541
‫דייווי?‬

496
00:25:43,710 --> 00:25:46,713
‫אני לא יכולה לשחרר את הבאסה‬
‫מהדחייה של פרינסטון.‬

497
00:25:47,338 --> 00:25:51,509
‫אני מבינה אותך,‬
‫אבל תזכרי, דחייה זה לא דבר רע כל כך…‬

498
00:25:51,593 --> 00:25:53,970
‫למה אומרים לי את זה כל הזמן?‬

499
00:25:54,053 --> 00:25:55,555
‫דחייה זה כן דבר גרוע.‬

500
00:25:55,638 --> 00:25:58,182
‫זה אומר שהם לא בטוחים לגבי.‬
‫הם לא בטוחים שאני מספיק טובה.‬

501
00:25:58,266 --> 00:26:00,226
‫אבל האם את חושבת שאת מספיק טובה?‬

502
00:26:00,310 --> 00:26:02,770
‫האמת היא שאני כבר לא יודעת.‬

503
00:26:03,438 --> 00:26:06,149
‫כאילו, כרגע אני מרגישה די בינונית.‬

504
00:26:06,232 --> 00:26:08,151
‫אימא שלי הניחה שידחו אותי.‬

505
00:26:08,735 --> 00:26:11,404
‫תפסיקי. את יודעת שאני לא חושבת שזה נכון.‬

506
00:26:11,487 --> 00:26:16,909
‫דייווי, אם חלום הפרינסטון הזה‬
‫משפיע כל כך על הערך העצמי שלך,‬

507
00:26:17,702 --> 00:26:20,872
‫חשבת פעם שאולי הוא לא עושה לך טוב?‬

508
00:26:24,167 --> 00:26:27,712
‫וואו, דייווי, כיתה א'. בקרוב תלכי לקולג'.‬

509
00:26:27,795 --> 00:26:30,965
‫חשבת איפה תרצי ללמוד?‬
‫-פרינסס קולג'.‬

510
00:26:31,883 --> 00:26:33,926
‫אני לא יודעת אם יש פרינסס קולג'.‬

511
00:26:34,427 --> 00:26:36,054
‫אבל יש פרינסטון קולג'.‬

512
00:26:36,137 --> 00:26:37,597
‫פסדר, אני אלמד שם.‬

513
00:26:37,680 --> 00:26:39,432
‫בית הספר המוביל במדינה.‬

514
00:26:39,515 --> 00:26:41,225
‫את מכוונת גבוה, דייווי. מרשים ביותר.‬

515
00:26:41,851 --> 00:26:44,395
‫אני שמח שחשבנו על התוכנית הזאת‬
‫לפני שהאוטובוס הגיע.‬

516
00:26:48,524 --> 00:26:52,445
‫אני לא חושבת שאני מוכנה‬
‫לוותר על החלום הזה עדיין.‬

517
00:26:55,698 --> 00:26:56,616
‫קמאלה.‬

518
00:26:56,699 --> 00:26:57,742
‫היי.‬

519
00:26:57,825 --> 00:27:00,536
‫יכולתי להישבע ששמעת אותי‬
‫צועקת לך לפני שברחת.‬

520
00:27:00,620 --> 00:27:03,873
‫לא. אני ממש לא מתחמקת ממך או משהו.‬

521
00:27:03,956 --> 00:27:05,833
‫מה קורה? יש לך תוכניות מהנות לסופ"ש?‬

522
00:27:06,417 --> 00:27:10,046
‫כן, אני אורזת את הבית שלי‬
‫כדי לעבור לצד השני של המדינה.‬

523
00:27:10,129 --> 00:27:12,298
‫חשבת עוד על ההצעה שלי?‬

524
00:27:13,383 --> 00:27:14,300
‫כן.‬

525
00:27:15,134 --> 00:27:16,969
‫זו הזדמנות מדהימה,‬

526
00:27:18,096 --> 00:27:20,556
‫אבל אני לא חושבת שאוכל לעבור לבולטימור.‬

527
00:27:21,057 --> 00:27:22,809
‫המשפחה שלי זקוקה לי כאן יותר מדי.‬

528
00:27:24,060 --> 00:27:25,520
‫צר לי לשמוע.‬

529
00:27:26,062 --> 00:27:26,938
‫את בטוחה?‬

530
00:27:28,856 --> 00:27:30,024
‫טוב, אז…‬

531
00:27:31,526 --> 00:27:34,028
‫אם תשני את דעתך, בבקשה, תפני אליי.‬

532
00:27:46,791 --> 00:27:47,875
‫אנחנו יכולות לדבר?‬

533
00:27:48,376 --> 00:27:50,712
‫הכנתי מה שאת הכי אוהבת, סלט צ'יפס.‬

534
00:27:50,795 --> 00:27:52,213
‫ארבעה סוגים של צ'יפס.‬

535
00:27:53,798 --> 00:27:56,217
‫אלה חטיפי גבינת צ'דר לבנה?‬
‫-כן.‬

536
00:28:00,179 --> 00:28:01,347
‫תיכנסי, בבקשה.‬

537
00:28:03,307 --> 00:28:06,978
‫תקשיבי, אני מצטערת שהיה נדמה שאני פסימית‬
‫או שאני לא מאמינה בך.‬

538
00:28:07,061 --> 00:28:09,230
‫אין דבר רחוק יותר מהאמת.‬

539
00:28:10,064 --> 00:28:12,900
‫דייווי, אני פשוט חיה יותר זמן ממך,‬

540
00:28:13,609 --> 00:28:16,904
‫ואני יודעת שלפעמים‬
‫את יכולה לעבוד ממש קשה כדי להשיג משהו‬

541
00:28:16,988 --> 00:28:19,198
‫והדברים לא הולכים כמו שאת רוצה.‬

542
00:28:20,491 --> 00:28:23,202
‫בהודו הייתי המתמחה הבכירה בלימודים,‬

543
00:28:23,286 --> 00:28:25,204
‫אבל כשהגעתי הנה, לאף אחד לא היה אכפת.‬

544
00:28:25,288 --> 00:28:27,248
‫הייתי צריכה להתחיל את כל התהליך מההתחלה.‬

545
00:28:27,331 --> 00:28:28,458
‫זה מבאס.‬

546
00:28:28,541 --> 00:28:30,376
‫נכון. הייתי הרוסה.‬

547
00:28:30,460 --> 00:28:32,170
‫אכלתי ארוחה משפחתית שלמה ב-KFC,‬

548
00:28:33,337 --> 00:28:34,297
‫ואני צמחונית.‬

549
00:28:34,380 --> 00:28:36,048
‫לעזאזל, אימא, זה אפל.‬

550
00:28:36,716 --> 00:28:37,675
‫אני יודעת.‬

551
00:28:38,426 --> 00:28:41,095
‫תקשיבי, לא ניסיתי לעשות לך מזל רע.‬

552
00:28:41,179 --> 00:28:45,683
‫רק ניסיתי להגן עלייך מפני אכזבה שכזאת.‬

553
00:28:45,767 --> 00:28:48,478
‫אבל אני מאמינה בך לגמרי,‬

554
00:28:48,561 --> 00:28:50,938
‫ואני חושבת שפרינסטון ממש טיפשים‬

555
00:28:51,022 --> 00:28:53,775
‫שהם לא חטפו אותך בהזדמנות הראשונה.‬

556
00:28:54,734 --> 00:28:55,818
‫תודה, אימא.‬

557
00:28:55,902 --> 00:28:58,488
‫רק רציתי לשמוע שפרינסטון טיפשים.‬

558
00:28:58,571 --> 00:28:59,906
‫הם טיפשים מאוד.‬

559
00:29:03,659 --> 00:29:04,744
‫ואת יודעת מה?‬

560
00:29:05,703 --> 00:29:08,331
‫גם כשדברים לא מסתדרים,‬
‫הם בדרך כלל כן מסתדרים.‬

561
00:29:09,582 --> 00:29:11,375
‫כל עוד לא תרימי ידיים.‬

562
00:29:24,889 --> 00:29:26,599
‫היי. שמעתי על פרינסטון.‬

563
00:29:27,391 --> 00:29:29,185
‫כן, זה מבאס,‬

564
00:29:29,268 --> 00:29:31,521
‫אבל אני יודעת, דחייה זה לא כזה נורא.‬

565
00:29:31,604 --> 00:29:34,857
‫מה? כן, זה כן נורא.‬
‫קבלה רגילה היא לאנשים רגילים.‬

566
00:29:34,941 --> 00:29:37,235
‫בדיוק. תודה שאמרת את זה.‬

567
00:29:37,318 --> 00:29:40,780
‫ואלוהים אדירים, מזל טוב על קולומביה.‬

568
00:29:40,863 --> 00:29:42,240
‫אתה ומרגו יצאתם לחגוג?‬

569
00:29:42,323 --> 00:29:44,700
‫כן, נפרדנו.‬

570
00:29:46,035 --> 00:29:46,869
‫אני מצטערת.‬

571
00:29:46,953 --> 00:29:49,288
‫כן, אני מניח ששנינו ספגנו מכה השבוע.‬

572
00:29:50,206 --> 00:29:52,500
‫טוב, בסדר, נתראה אחרי חופשת החורף.‬

573
00:29:52,583 --> 00:29:54,377
‫ובהצלחה עם הגשת המועמדות.‬

574
00:29:56,212 --> 00:29:57,964
‫אז בן לבד עכשיו.‬

575
00:29:58,464 --> 00:30:00,174
‫דייווי, קלטת את זה?‬

576
00:30:01,008 --> 00:30:03,177
‫כן, נראה לי שהיא שמעה.‬

577
00:30:53,102 --> 00:30:54,812
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬