1
00:00:12,930 --> 00:00:15,558
‫עבר שבוע מאז שדייווי נפרדה מאית'ן…‬

2
00:00:15,641 --> 00:00:16,476
‫- מדריך -‬

3
00:00:16,559 --> 00:00:19,437
‫והיא לא האמינה‬
‫שהיא כמעט נתנה לדביל היפהפה הזה‬

4
00:00:19,520 --> 00:00:20,855
‫לדפוק לה את העתיד.‬

5
00:00:21,439 --> 00:00:25,109
‫אבל עכשיו היא סוף סוף יצאה‬
‫לטיול של גברת וורנר‬

6
00:00:25,193 --> 00:00:28,905
‫שם היא ממש תוכל לקבל הצצה לעתיד הזה.‬

7
00:00:28,988 --> 00:00:31,032
‫בנות, אני כל כך מתרגשת.‬

8
00:00:31,115 --> 00:00:33,493
‫אני לא מאמינה שנראה‬
‫את הקולג'ים שחלמנו עליהם.‬

9
00:00:33,576 --> 00:00:36,120
‫אני בפרינסטון, אל בג'וליארד, פאב ב…‬

10
00:00:36,204 --> 00:00:38,539
‫פאב, אמרת שאימא שלך הכריחה אותך‬
‫להגיש בקשה לקולג' יוקרתי,‬

11
00:00:38,623 --> 00:00:39,540
‫אבל לא אמרת איזה.‬

12
00:00:39,624 --> 00:00:42,710
‫אם פביולה נראית מבוהלת עד מוות,‬

13
00:00:42,794 --> 00:00:44,170
‫זה משום שאם אתם זוכרים,‬

14
00:00:44,253 --> 00:00:46,798
‫היא הגישה מועמדות‬
‫לקולג' החלומות של חברה מסוימת‬

15
00:00:46,881 --> 00:00:48,883
‫מאחורי גבה של חברה מסוימת.‬

16
00:00:48,966 --> 00:00:51,511
‫פאב, הגרביים האלסטיות שלך לוחצות מדי?‬

17
00:00:51,594 --> 00:00:53,387
‫לא. פשוט…‬

18
00:00:55,264 --> 00:00:56,432
‫באמת הגשתי מועמדות,‬

19
00:00:56,516 --> 00:00:59,310
‫אני פשוט לא חושבת שתהיי מרוצה מזה.‬

20
00:00:59,393 --> 00:01:03,147
‫אני? פאב, השתגעת?‬
‫אני אשמח בשבילך, לא משנה לאן תגישי.‬

21
00:01:03,731 --> 00:01:05,817
‫אלא אם כן תגנבי את המקום שלי בפרינסטון.‬

22
00:01:07,318 --> 00:01:09,904
‫בחיים לא. לא, הגשתי מועמדות לייל.‬

23
00:01:09,987 --> 00:01:11,989
‫זה מדהים. למה שאני לא אהיה מרוצה מזה?‬

24
00:01:13,241 --> 00:01:15,952
‫בגלל איך שמאייתים קונטיקט.‬
‫-את צודקת.‬

25
00:01:16,035 --> 00:01:17,537
‫מה הקטע עם כל ה-ק'?‬

26
00:01:17,620 --> 00:01:20,957
‫תנסי לחמוק לניו הייבן במהלך הטיול‬
‫כדי לראות את המקום.‬

27
00:01:21,040 --> 00:01:22,959
‫כן, זה יעזור לי מאוד.‬

28
00:01:23,042 --> 00:01:25,419
‫וואו, בנות אני לא מאמינה שנראה‬

29
00:01:25,503 --> 00:01:27,421
‫איך ייראו החיים שלנו בשנה הבאה.‬

30
00:01:30,258 --> 00:01:33,970
‫דייווי, אכפת לך לא להישען אחורה?‬
‫אני עומד להתחיל יוגה בכיסא.‬

31
00:01:34,595 --> 00:01:36,055
‫בסדר.‬

32
00:01:38,558 --> 00:01:41,894
‫- …חובה עלייך לבקר בניו ג'רזי -‬

33
00:01:44,772 --> 00:01:48,734
‫אם לצטט את כותבת השירים האמריקאית‬
‫הגדולה ביותר, טיילור סוויפט,‬

34
00:01:48,818 --> 00:01:50,444
‫"ברוכים הבאים לניו יורק."‬

35
00:01:51,195 --> 00:01:53,489
‫ליתר דיוק, מערב ל"מטבחי הגיהינום",‬

36
00:01:53,573 --> 00:01:56,576
‫מקום המכונה גם,‬
‫הביוב של הגיהינום, אז ברוכים הבאים.‬

37
00:01:56,659 --> 00:01:59,787
‫במהלך הטיול הזה,‬
‫נערוך סיורים בקבוצות גדולות,‬

38
00:01:59,871 --> 00:02:03,207
‫אבל היום יש לנו כמה יוצאים מן הכלל.‬
‫מר שפירו?‬

39
00:02:03,291 --> 00:02:07,879
‫קודם כל,‬
‫לאלינור וונג שלנו יש אודישן בג'וליארד.‬

40
00:02:07,962 --> 00:02:09,547
‫- מיתרי קול במנוחה‬
‫לא לדבר איתי -‬

41
00:02:09,630 --> 00:02:12,508
‫אני מכבד את התהליך שלך בשמחה.‬

42
00:02:13,009 --> 00:02:14,677
‫בנוסף, בן גרוס,‬

43
00:02:14,760 --> 00:02:17,847
‫אבא שלך ארגן סיור פרטי בקולומביה.‬

44
00:02:17,930 --> 00:02:22,018
‫ללקוח שלו, ג'רי סיינפלד,‬
‫יש אחיין שלומד לשם.‬

45
00:02:22,101 --> 00:02:25,229
‫אתה יודע,‬
‫כל הקבוצה תבקר בקולומביה בהמשך השבוע.‬

46
00:02:25,813 --> 00:02:26,647
‫לא, תודה.‬

47
00:02:26,731 --> 00:02:30,651
‫אוקיי. ודייווי, גם לך מתוכנן סיור מיוחד…‬

48
00:02:30,735 --> 00:02:33,988
‫לפרינסטון, מתוקים.‬
‫אל תשנאו אותי בגלל שאתם לא אני.‬

49
00:02:34,071 --> 00:02:35,948
‫לא בגלל זה כולם שונאים אותך.‬
‫-שקט.‬

50
00:02:36,032 --> 00:02:38,492
‫אתה סתם מקנא שאתה תבלה עם חנון עם פרוטקציה‬

51
00:02:38,576 --> 00:02:41,454
‫בעוד שאני אבלה הערב‬
‫עם סמל של שרמן אוקס, בלייר קוואן.‬

52
00:02:41,537 --> 00:02:43,039
‫כשדייווי הייתה בכיתה ט',‬

53
00:02:43,122 --> 00:02:46,876
‫בלייר קוואן הייתה התלמידה הבוגרת הבכירה‬
‫בתיכון שרמן אוקס.‬

54
00:02:46,959 --> 00:02:48,920
‫לא רק שהיא הייתה מצטיינת המחזור,‬

55
00:02:49,003 --> 00:02:52,673
‫אלא שהיא הייתה גם חיה של תוכניות העשרה‬
‫שהתקבלה מוקדם לפרינסטון.‬

56
00:02:52,757 --> 00:02:55,384
‫טוב, חסר לכם שיהיו שגיאות כתיב‬
‫בגיליון השבוע.‬

57
00:02:55,468 --> 00:02:58,554
‫שום דבר חוץ ממושלם לא מקובל עליי.‬

58
00:02:58,638 --> 00:03:00,806
‫אם אתם לא עומדים בלחץ, תחזרו לספר המחזור.‬

59
00:03:00,890 --> 00:03:04,602
‫דייווי הייתה נחושה בדעתה‬
‫ללכת בעקבותיה החכמות בטירוף.‬

60
00:03:04,685 --> 00:03:08,397
‫טוב, נתראה, לוזרים.‬
‫יש לי פגישה עם הגורל בגארדן סטייט.‬

61
00:03:08,481 --> 00:03:09,565
‫אה, מה שמזכיר לי.‬

62
00:03:09,649 --> 00:03:12,401
‫פביולה, את לא אמורה‬
‫להתלוות לדייווי בפרינסטון…‬

63
00:03:12,485 --> 00:03:14,362
‫היא זקוקה להגנה ברכבת?‬

64
00:03:14,445 --> 00:03:16,113
‫האמת היא שאני לא ממש חזקה.‬

65
00:03:16,197 --> 00:03:20,618
‫אנשים מבלבלים בין הגובה שלי לשרירים,‬
‫אבל העצמות שלי הן כמו קרקרים.‬

66
00:03:21,202 --> 00:03:24,455
‫סיימנו? אני יודע שחלק מאיתנו‬
‫להוטים לראות איך נראה פרבר,‬

67
00:03:24,538 --> 00:03:27,416
‫אבל אני חייב לעלות על‬
‫רכבת מספר אחת לצפון העיר, עד לרחוב 116…‬

68
00:03:27,500 --> 00:03:30,503
‫זה ממש מסובך.‬
‫-טוב, גוגל מפות, לאף אחד לא אכפת.‬

69
00:03:30,586 --> 00:03:33,256
‫שקט, שניכם. טוב, בואו נצא.‬

70
00:03:33,339 --> 00:03:34,674
‫טוב, אונ' ניו יורק, מכאן.‬

71
00:03:34,757 --> 00:03:36,133
‫כן, אז כמו שאתם רואים,‬

72
00:03:36,217 --> 00:03:39,387
‫למרות שדייווי‬
‫הצילה לו את התחת ביריד הקולג',‬

73
00:03:39,470 --> 00:03:41,180
‫שני החבר'ה האלה ממש לא השלימו.‬

74
00:03:46,477 --> 00:03:50,189
‫יופי, תפסתי אותך.‬
‫קיוויתי לדבר איתך על משהו.‬

75
00:03:50,273 --> 00:03:51,857
‫כמובן. מה קרה?‬

76
00:03:51,941 --> 00:03:55,403
‫נכון שפאטי נטשה אותי‬
‫אחרי הניתוח שלי והלכה לחנות…‬

77
00:03:55,486 --> 00:03:58,239
‫כן, ועלתה על כביש 210 בכיוון ההפוך‬
‫והגיעה ל"ג'ושוע טרי".‬

78
00:03:58,322 --> 00:03:59,323
‫נכון.‬
‫-כן.‬

79
00:03:59,865 --> 00:04:04,453
‫ובכן, אני די בטוחה‬
‫שלן הכניס אישה הביתה בזמן שישנתי.‬

80
00:04:05,037 --> 00:04:06,038
‫מה?‬
‫-כן.‬

81
00:04:06,122 --> 00:04:08,791
‫אני יכולה להישבע ששמעתי קול.‬
‫-איך היא נשמעה?‬

82
00:04:09,375 --> 00:04:12,128
‫נראה לי שכמו… קיילי מינוג.‬

83
00:04:14,588 --> 00:04:17,925
‫קמאלה, לקחת המון ואליום באותו יום.‬
‫יכול להיות שאת טועה?‬

84
00:04:19,135 --> 00:04:20,219
‫יכול להיות.‬

85
00:04:21,012 --> 00:04:23,806
‫בשלב מסוים‬
‫חשבתי שראיתי פינגווין יושב לידי.‬

86
00:04:23,889 --> 00:04:25,516
‫כן, זה בטח היה בגלל התרופות.‬

87
00:04:25,599 --> 00:04:26,434
‫נכון.‬

88
00:04:26,517 --> 00:04:29,228
‫טוב, אני צריכה ללכת לעבודה‬
‫כדי שאוכל להגיע הביתה מיד.‬

89
00:04:29,312 --> 00:04:33,899
‫בסוף השבוע הזה,‬
‫הבית לגמרי שלי בפעם הראשונה מזה 17 שנה,‬

90
00:04:33,983 --> 00:04:36,152
‫והולך להיות מדהים.‬

91
00:04:37,278 --> 00:04:38,404
‫משהו מצחיק?‬

92
00:04:39,196 --> 00:04:41,907
‫לא, פשוט בהצלחה לך.‬

93
00:04:41,991 --> 00:04:44,285
‫קשה להיות לבד כשלא רגילים לזה.‬

94
00:04:44,368 --> 00:04:45,870
‫זה לא נשמע לי קשה.‬

95
00:04:46,495 --> 00:04:48,789
‫פעם איבדתי את השמיעה בשיעור ספינינג,‬

96
00:04:48,873 --> 00:04:50,124
‫השבת הכי טובה בחיי.‬

97
00:04:50,708 --> 00:04:52,543
‫טוב. ביי לכולם.‬

98
00:04:57,923 --> 00:05:00,301
‫אלוהים אדירים, פרינסטון מדהימה.‬

99
00:05:00,384 --> 00:05:03,095
‫זה פשוט כמה "אחוזות דאונטון"‬
‫אחת ליד השנייה.‬

100
00:05:03,179 --> 00:05:05,264
‫מה איתכן?‬
‫-אנחנו בג'וליארד.‬

101
00:05:05,348 --> 00:05:06,932
‫אני נותנת לאל מרחב כדי להתכונן.‬

102
00:05:07,016 --> 00:05:08,351
‫היא פחות או יותר…‬

103
00:05:09,143 --> 00:05:11,270
‫פרה חומה.‬

104
00:05:11,354 --> 00:05:12,938
‫…באמצע התרגילים הקוליים שלה.‬

105
00:05:13,022 --> 00:05:14,273
‫בטח, בסדר גמור.‬

106
00:05:15,358 --> 00:05:16,400
‫דייווי?‬

107
00:05:16,984 --> 00:05:20,738
‫והנה היא, המיתוס, האגדה, בלייר קוואן.‬

108
00:05:20,821 --> 00:05:22,990
‫בלייר, היי. פאב, אני חייבת לסיים.‬

109
00:05:23,074 --> 00:05:26,994
‫היי! אני כל כך מתרגשת לפגוש‬
‫את המיני-מי שלי.‬

110
00:05:27,078 --> 00:05:30,206
‫וואו, דייווי,‬
‫היא כרגע אמרה שאתן אותו הדבר.‬

111
00:05:30,289 --> 00:05:32,541
‫אז כבר נרשמתי במשרד הקבלה.‬

112
00:05:32,625 --> 00:05:33,918
‫אמרתי "מה המצב" לאקשארה.‬

113
00:05:34,001 --> 00:05:35,086
‫אז מה נעשה עכשיו?‬

114
00:05:35,169 --> 00:05:37,463
‫אולי נעשה סיור‬
‫או שנלך לאחד השיעורים שלך?‬

115
00:05:37,546 --> 00:05:39,507
‫אולי נגיע לעניינים המשעממים אחר כך,‬

116
00:05:39,590 --> 00:05:41,926
‫ונתחיל קודם במשהו כיפי?‬

117
00:05:42,009 --> 00:05:44,678
‫ברוכה הבאה לארמסטרונג אין.‬

118
00:05:44,762 --> 00:05:46,263
‫זה מועדון האכילה שלי.‬

119
00:05:46,347 --> 00:05:49,183
‫אולי נניח את הדברים שלך ונעשה סיור?‬

120
00:05:49,266 --> 00:05:50,601
‫ואחר כך נוכל להיכנס לשיעור.‬

121
00:05:50,684 --> 00:05:51,852
‫אלוהים אדירים, דייווי.‬

122
00:05:51,936 --> 00:05:56,107
‫מועדון לחברים בלבד באחוזה היסטורית מגניבה?‬

123
00:05:56,190 --> 00:05:59,402
‫מי את? בתו חובבת הסוסים‬
‫של מיליארדר היי-טק?‬

124
00:06:01,487 --> 00:06:04,031
‫…היא מתעוררת.‬
‫-כל הכבוד.‬

125
00:06:04,115 --> 00:06:05,950
‫- שקט, בבקשה!‬
‫כאן מתקיימים אודישנים -‬

126
00:06:08,202 --> 00:06:09,245
‫שוב, תודה.‬

127
00:06:11,914 --> 00:06:12,873
‫אלינור וונג.‬

128
00:06:12,957 --> 00:06:14,542
‫היי, כן, זאת אני.‬

129
00:06:21,340 --> 00:06:23,884
‫אז, פביולה, את רוצה לספר לי‬
‫למה התנהגת כל כך מוזר‬

130
00:06:23,968 --> 00:06:26,095
‫לגבי לבקר בפרינסטון עם דייווי?‬

131
00:06:26,178 --> 00:06:29,932
‫התנהגתי מוזר?‬
‫אני זוכרת בבירור שהייתי מאוד רגועה.‬

132
00:06:30,015 --> 00:06:31,934
‫לא סיפרת לדייווי שהגשת מועמדות?‬

133
00:06:32,017 --> 00:06:33,436
‫את יודעת שאת חייבת, נכון?‬

134
00:06:33,519 --> 00:06:37,565
‫חשבתי שאחכה עד שהיא תתקבל‬
‫ואז זה יהיה כזה, "הפתעה!"‬

135
00:06:37,648 --> 00:06:40,901
‫את נמצאת כרגע פיזית בחוף המזרחי.‬

136
00:06:40,985 --> 00:06:42,611
‫את צריכה לבקר בביה"ס הזה.‬

137
00:06:42,695 --> 00:06:45,114
‫אבל אני בכלל לא בטוחה‬
‫שהייתי צריכה להגיש מועמדות.‬

138
00:06:45,197 --> 00:06:47,450
‫וראית את דייווי כשהיא מתעצבנת?‬

139
00:06:47,533 --> 00:06:49,285
‫הענק הירוק נראה לידה כמו קרמיט.‬

140
00:06:49,368 --> 00:06:52,538
‫אני מודעת למזג של החברה שלך.‬
‫לכן יש לי קסדה במשרד.‬

141
00:06:53,122 --> 00:06:55,040
‫אבל את צריכה לשים את עצמך ראשונה‬

142
00:06:55,124 --> 00:06:57,334
‫ולבדוק אם בית הספר הזה מתאים לך.‬

143
00:06:58,544 --> 00:07:01,422
‫לא ידעת שמחות בחייך.‬

144
00:07:02,173 --> 00:07:04,633
‫אולם חכה, דוד וניה,‬

145
00:07:05,259 --> 00:07:06,510
‫חכה בבקשה.‬

146
00:07:08,637 --> 00:07:10,139
‫אנחנו ננוח.‬

147
00:07:11,015 --> 00:07:13,392
‫אנחנו ננוח. אנחנו ננוח.‬

148
00:07:18,689 --> 00:07:19,523
‫סוף סצנה.‬

149
00:07:20,065 --> 00:07:22,568
‫תודה, מיס וונג. אנחנו מעריכים את זה שבאת.‬

150
00:07:24,778 --> 00:07:25,696
‫כמובן.‬

151
00:07:30,367 --> 00:07:32,620
‫אתם לא מחאתם כפיים.‬

152
00:07:33,162 --> 00:07:33,996
‫סליחה?‬

153
00:07:34,079 --> 00:07:38,584
‫שמעתי שמחאתם כפיים לבחור השני.‬
‫זה שעשה את אותלו.‬

154
00:07:38,667 --> 00:07:41,420
‫טוב, כל ביצוע הוא שונה.‬

155
00:07:44,381 --> 00:07:46,091
‫אין לי סיכוי, נכון?‬

156
00:07:46,175 --> 00:07:48,802
‫מיס וונג, אני מבטיח לך,‬
‫עדיין לא קיבלנו החלטות.‬

157
00:07:48,886 --> 00:07:51,013
‫אבל כן קיבלתם, נכון?‬

158
00:07:51,096 --> 00:07:53,766
‫אתה יכול להגיד לי את האמת. אני אעמוד בזה.‬

159
00:07:55,601 --> 00:07:56,810
‫אם לומר את האמת,‬

160
00:07:57,770 --> 00:08:00,147
‫אני לא בטוח שג'וליארד מתאים לך.‬

161
00:08:00,231 --> 00:08:02,441
‫אבל יש כל כך הרבה דרכים להיות שחקן.‬

162
00:08:02,525 --> 00:08:04,360
‫תראי את פלו מ"פרוגרסיב".‬

163
00:08:04,443 --> 00:08:06,070
‫בטח יש לה כבר שני בתים.‬

164
00:08:08,948 --> 00:08:12,368
‫אני מבטיח לך, את תמצאי את דרכך.‬

165
00:08:13,369 --> 00:08:14,495
‫תודה.‬

166
00:08:24,421 --> 00:08:26,423
‫שלום לכולם. זה בן.‬

167
00:08:26,507 --> 00:08:29,218
‫הוא מגיש מועמדות מוקדמת‬
‫ורוצה לראות איך החיים כאן,‬

168
00:08:29,301 --> 00:08:30,427
‫אז אל תביכו אותי.‬

169
00:08:30,511 --> 00:08:31,845
‫בלי הבטחות.‬

170
00:08:32,972 --> 00:08:35,266
‫בדיוק דיברנו על הכתבה ב"אטלנטיק"‬

171
00:08:35,349 --> 00:08:38,727
‫על תקנות לוביסטים לשימוש בכסף שחור.‬
‫אתם רוצים לשבת?‬

172
00:08:38,811 --> 00:08:41,146
‫בתיכון, המעגל החברתי של בן‬

173
00:08:41,230 --> 00:08:44,233
‫כלל אפס חברים ואויב אחד.‬

174
00:08:44,316 --> 00:08:46,527
‫הוא קיווה שזה ישתנה בקולג'.‬

175
00:08:46,610 --> 00:08:48,279
‫כן, כאילו, זו פארסה מוחלטת.‬

176
00:08:48,362 --> 00:08:50,781
‫חברות הנפט הגדולות‬
‫מכתיבות את כל החוקים כרגע.‬

177
00:08:51,949 --> 00:08:55,160
‫לגמרי. נראה שהרבה יותר‬
‫יצרני רכב פונים לחשמל,‬

178
00:08:55,244 --> 00:08:56,495
‫אז זה טוב.‬

179
00:08:56,579 --> 00:08:58,789
‫ידוע לך שרכבים חשמליים‬
‫גרועים באותה מידה, כן?‬

180
00:08:58,872 --> 00:09:01,250
‫כריית מתכות כבדות‬
‫זו בעיית זכויות אדם חמורה.‬

181
00:09:01,333 --> 00:09:03,002
‫ובלי רשת אנרגיה נקייה, מה הטעם?‬

182
00:09:03,085 --> 00:09:04,587
‫נכון. כן.‬

183
00:09:04,670 --> 00:09:08,215
‫רק התכוונתי שאני מקווה‬
‫שיום אחד נוכל להניע רכבים עם תירס.‬

184
00:09:08,716 --> 00:09:10,467
‫כן, בחייך, בן.‬

185
00:09:10,551 --> 00:09:13,345
‫אנחנו בהחלט לא רוצים לעודד מונוקולטורה‬

186
00:09:13,429 --> 00:09:14,722
‫יותר ממה שאנחנו כבר מעודדים.‬

187
00:09:14,805 --> 00:09:17,224
‫לא. לא, ברור שלא.‬

188
00:09:17,725 --> 00:09:19,518
‫אתם רוצים להזמין אוכל?‬

189
00:09:19,602 --> 00:09:21,979
‫בן, אתה האורח שלנו. מה מתחשק לך?‬

190
00:09:23,731 --> 00:09:25,024
‫אוכל?‬

191
00:09:26,650 --> 00:09:29,778
‫אני רק רוצה משהו‬
‫ממקור בר-קיימא, אינו פולט פחמן,‬

192
00:09:29,862 --> 00:09:32,615
‫ועדיף שיימסר בידי מישהו‬
‫שמשלמים לו שכר מחייה.‬

193
00:09:32,698 --> 00:09:33,574
‫אחי, תירגע.‬

194
00:09:34,783 --> 00:09:35,743
‫בא לנו פיצה?‬

195
00:09:36,327 --> 00:09:37,536
‫כן.‬
‫-מתאים פיצה.‬

196
00:09:39,371 --> 00:09:41,915
‫אלוהים, דייווי, את תאהבי את הקולג'.‬

197
00:09:41,999 --> 00:09:44,168
‫בבית, אימא שלי תמיד חפרה לי שאלמד,‬

198
00:09:44,251 --> 00:09:45,836
‫ולא נתנה לי לדבר עם בנים.‬

199
00:09:45,919 --> 00:09:49,715
‫אבל כאן, תאמיני לי,‬
‫בחורות עושות יותר מאשר רק לדבר עם בנים.‬

200
00:09:49,798 --> 00:09:52,176
‫זה הדבר הכי מגניב ששמעתי.‬

201
00:09:52,259 --> 00:09:53,385
‫כן, זה מעולה.‬

202
00:09:53,469 --> 00:09:55,804
‫בלי אימהות קפדניות שהורסות כלום,‬

203
00:09:55,888 --> 00:09:58,140
‫שזורקות תחתוני חוטיני שמצאו בכביסה.‬

204
00:09:58,223 --> 00:09:59,642
‫גם אימא שלי עשתה את זה.‬

205
00:09:59,725 --> 00:10:03,520
‫שיקרתי ואמרתי שזה סרט לשיער,‬
‫והיא הכריחה אותי ללבוש כזה לאוליב גארדן.‬

206
00:10:05,022 --> 00:10:06,774
‫המסיבה של מועדון האכילה שלי מתחילה.‬

207
00:10:07,358 --> 00:10:08,609
‫מה את אומרת, נלך?‬

208
00:10:09,193 --> 00:10:10,194
‫ועוד איך.‬

209
00:10:10,277 --> 00:10:11,654
‫דייווי הייתה המומה.‬

210
00:10:11,737 --> 00:10:13,447
‫בלייר שהכירה בתיכון‬

211
00:10:13,530 --> 00:10:17,368
‫החמיצה את נשף הסיום כדי להמשיך לתרגל הטיות‬
‫לשיעור לטינית למתקדמים.‬

212
00:10:17,910 --> 00:10:19,912
‫היי, חבר'ה. מה שלומנו?‬

213
00:10:19,995 --> 00:10:21,997
‫איך הולך פה? אלוהים…‬

214
00:10:22,081 --> 00:10:23,248
‫תראו אותה עכשיו.‬

215
00:10:23,332 --> 00:10:26,543
‫כולם הכירו אותה כאילו הייתה שיר חג מולד.‬

216
00:10:26,627 --> 00:10:28,921
‫אתם נראים טוב. בואו נעשה חיים!‬
‫-בסדר.‬

217
00:10:31,840 --> 00:10:35,260
‫טוב, מי רוצה שוטים?‬

218
00:10:38,806 --> 00:10:40,683
‫אני מתה על החיים שמצפים לי.‬

219
00:10:44,728 --> 00:10:45,896
‫שלום, אני ב…‬

220
00:10:53,112 --> 00:10:55,489
‫שקט מבורך.‬

221
00:11:26,103 --> 00:11:27,312
‫בן?‬

222
00:11:27,396 --> 00:11:30,649
‫חשבתי שתהיה בקולומביה‬
‫ותבלה עם החברים החדשים שלך.‬

223
00:11:31,233 --> 00:11:33,861
‫כן, לא. כאילו,‬
‫היה ממש כיף, ולגמרי השתלבתי,‬

224
00:11:33,944 --> 00:11:35,779
‫אבל חזרתי כדי למלא מצברים,‬

225
00:11:35,863 --> 00:11:39,366
‫במיוחד אחרי כל כך הרבה‬
‫שיחות מעוררות מבחינה אינטלקטואלית.‬

226
00:11:39,450 --> 00:11:41,243
‫טוב, חבר'ה, תקשיבו.‬

227
00:11:41,326 --> 00:11:45,330
‫לא הצלחנו להשיג לכולכם‬
‫כרטיסים להצגה בברודוויי.‬

228
00:11:45,414 --> 00:11:48,959
‫יחד עם זאת, כן השגנו לעצמנו‬
‫שני כרטיסים ל"מולן רוז'".‬

229
00:11:49,918 --> 00:11:52,212
‫אבל עבורכם, הזמנו מראש‬

230
00:11:52,296 --> 00:11:53,922
‫את גרסת הסרט…‬
‫-גרסת הסרט.‬

231
00:11:54,006 --> 00:11:55,215
‫…לחדר הזה.‬
‫-לחדר הזה.‬

232
00:11:55,299 --> 00:11:57,426
‫כך שתוכלו גם לחוות את זה. יהיה כיף.‬

233
00:11:57,509 --> 00:11:58,343
‫תצפו בסרט.‬

234
00:12:00,554 --> 00:12:02,264
‫כדאי שנזוז.‬
‫-טוב, ביי. כן.‬

235
00:12:02,347 --> 00:12:03,932
‫כי, כן, אנחנו חייבים…‬

236
00:12:04,600 --> 00:12:08,270
‫אל, את בסדר? לא אמרת מילה מאז האודישן שלך.‬

237
00:12:08,353 --> 00:12:10,773
‫אני לא רוצה לדבר על זה.‬
‫-טוב.‬

238
00:12:10,856 --> 00:12:12,816
‫אולי אני אבדוק מה דייווי עושה.‬

239
00:12:14,193 --> 00:12:15,736
‫איך היה הביקור שלך בשיעור?‬

240
00:12:15,819 --> 00:12:18,197
‫יחס תלמיד-מורה נראה סבבה?‬

241
00:12:18,822 --> 00:12:20,199
‫כן!‬

242
00:12:20,282 --> 00:12:23,285
‫קדימה. כן, מותק.‬

243
00:12:25,537 --> 00:12:26,538
‫לא הלכתי לשיעור,‬

244
00:12:26,622 --> 00:12:28,874
‫אבל בלייר "מחנכת" אותי איך לחגוג‬

245
00:12:28,957 --> 00:12:31,001
‫בארמסטרונג אין היוקרתי לאללה.‬

246
00:12:31,084 --> 00:12:32,419
‫את תמותי על המקום הזה.‬

247
00:12:34,046 --> 00:12:36,131
‫אבל האם היא באמת תמות על המקום הזה?‬

248
00:12:36,799 --> 00:12:40,677
‫היא הגישה בקשה רק כדי לרצות את אימא שלה‬
‫ואולי כדי לראות רובוט כמו BB8.‬

249
00:12:40,761 --> 00:12:42,846
‫היא ידעה שהיא צריכה לבקר שם.‬

250
00:12:42,930 --> 00:12:44,056
‫אולי נפגוש את דייווי?‬

251
00:12:44,139 --> 00:12:46,350
‫היא במסיבה כיפית. אולי זה יעודד אותך.‬

252
00:12:46,433 --> 00:12:48,560
‫אולי נלמד כמה עובדות למחצה על פרינסטון‬

253
00:12:48,644 --> 00:12:50,521
‫שיוכלו להועיל למישהו.‬

254
00:12:50,604 --> 00:12:52,606
‫מה עם המלווים?‬

255
00:12:52,689 --> 00:12:55,776
‫המעריצים האלה יחכו מחוץ לדלת האחורית‬

256
00:12:55,859 --> 00:12:58,320
‫שעות אחרי שיירד המסך. יש לנו זמן.‬

257
00:12:58,946 --> 00:13:04,034
‫טוב, האמת היא שלא יזיק לי איזה משקה חזק‬

258
00:13:04,117 --> 00:13:06,954
‫מאחר שהטיול הזה ריסק לחלוטין‬
‫את תחושת הערך העצמי שלי.‬

259
00:13:07,037 --> 00:13:08,789
‫כן, גם לי לא יזיק איזה משקה.‬

260
00:13:09,665 --> 00:13:14,211
‫אבל רק בשביל לחגוג,‬
‫כי הלך לי ממש טוב היום.‬

261
00:13:16,213 --> 00:13:17,047
‫אפשר לבוא?‬

262
00:13:17,130 --> 00:13:20,342
‫כן. קדימה. בואו נזוז.‬

263
00:13:22,344 --> 00:13:24,805
‫היי. אני סת'. איך קוראים לך?‬

264
00:13:24,888 --> 00:13:27,140
‫דייווי.‬
‫-תתחפף, סת', היא בתיכון.‬

265
00:13:27,224 --> 00:13:28,642
‫משלב להילוך אחורי.‬

266
00:13:29,601 --> 00:13:32,604
‫בלייר, זה ממש כיף. החיים שלך כאלה מגניבים.‬

267
00:13:32,688 --> 00:13:34,106
‫אני רוצה להיות בדיוק כמוך.‬

268
00:13:34,189 --> 00:13:37,025
‫קוואן, מה את עושה?‬
‫את אמורה להישאר מאחורי הבר.‬

269
00:13:37,109 --> 00:13:38,777
‫ואת אפילו לא לובשת מדים.‬

270
00:13:38,861 --> 00:13:40,320
‫אני ממש מצטערת, מר מרטל.‬

271
00:13:40,404 --> 00:13:44,116
‫חשבתי להיות יצירתית‬
‫ולקחת את המשקאות לאורחים.‬

272
00:13:44,199 --> 00:13:45,742
‫תקשיבי, את מפוטרת. קדימה.‬

273
00:13:45,826 --> 00:13:48,203
‫לא, בבקשה. אני ממש צריכה את העבודה הזאת.‬

274
00:13:48,287 --> 00:13:49,580
‫רגע, את עובדת כאן?‬

275
00:13:50,163 --> 00:13:53,375
‫כל הסטודנטים במועדון הזה צריכים לתת משמרת?‬
‫כאילו, קטע שיתופי?‬

276
00:13:53,458 --> 00:13:56,420
‫כן, אז העניין הוא…‬

277
00:13:57,379 --> 00:13:58,755
‫שאני כבר לא סטודנטית.‬

278
00:14:07,806 --> 00:14:08,974
‫היי.‬
‫-שלום.‬

279
00:14:09,057 --> 00:14:11,268
‫אני מצטער להפריע לערב השקט והמיוחד שלך,‬

280
00:14:11,351 --> 00:14:13,061
‫אבל נראה לי ששכחתי את הטלפון במטבח.‬

281
00:14:13,145 --> 00:14:15,272
‫אלוהים. כן, תיכנס. בטח.‬

282
00:14:15,355 --> 00:14:17,691
‫כן, לא, תיכנס.‬
‫-טוב, בואי נראה.‬

283
00:14:19,234 --> 00:14:21,570
‫מצאתי אותו.‬
‫-זה היה ממש מהר.‬

284
00:14:21,653 --> 00:14:23,947
‫חששתי שאטמתי אותו באחד הקירות שלך.‬

285
00:14:24,740 --> 00:14:29,411
‫אני אתן לך לחזור לזמן השקט שלך.‬
‫-רגע, אתה לא חייב למהר.‬

286
00:14:29,494 --> 00:14:32,372
‫פשוט ספר לי על היום שלך, או על כל יום אחר.‬

287
00:14:32,456 --> 00:14:35,000
‫רק תדבר, מה שמתחשק לך,‬
‫אתה יכול פשוט לדבר.‬

288
00:14:35,083 --> 00:14:37,628
‫השקט משפיע עלייך, מה?‬
‫-זה מחריש אוזניים.‬

289
00:14:37,711 --> 00:14:40,213
‫ידעת שהאמבטיה נשארת חמה בערך חמש דקות,‬

290
00:14:40,297 --> 00:14:42,758
‫ואז אתה סתם יושב בבריכה אישית משלך?‬

291
00:14:44,051 --> 00:14:46,345
‫אתה צריך ללכת לאנשהו, או שאתה יכול…?‬

292
00:14:46,428 --> 00:14:49,139
‫טוב, האמת היא שמרגו נמצאת אצל חברה.‬

293
00:14:49,890 --> 00:14:51,183
‫אתה יכול להישאר?‬

294
00:14:51,266 --> 00:14:52,726
‫אלוהים, תודה לאל.‬

295
00:14:52,809 --> 00:14:55,062
‫טוב, אז מה נעשה?‬

296
00:14:55,145 --> 00:14:57,481
‫אתה רוצה לשחק משחק קופסה, או…‬

297
00:14:57,564 --> 00:14:58,649
‫אכלת ארוחת ערב?‬

298
00:14:58,732 --> 00:15:00,609
‫זה נחשב אם אכלתי חפיסת קרקרים‬

299
00:15:00,692 --> 00:15:02,903
‫תוך כדי הרכבת פאזל של 1,000 חלקים?‬

300
00:15:04,279 --> 00:15:06,114
‫אני ממש מצטערת, דייווי.‬

301
00:15:06,615 --> 00:15:08,158
‫לא רציתי לשקר לך.‬

302
00:15:08,784 --> 00:15:11,286
‫זה פשוט די משפיל עבורי, מן הסתם.‬

303
00:15:11,370 --> 00:15:13,330
‫אז מה קרה?‬

304
00:15:13,413 --> 00:15:16,917
‫ובכן, מסתבר שאם חוגגים בלי הפסקה‬
‫ונכשלים בכל השיעורים,‬

305
00:15:17,000 --> 00:15:18,210
‫לא נותנים לך להישאר.‬

306
00:15:18,293 --> 00:15:21,380
‫אבל את היית האדם הכי ממוקד שהכרתי.‬

307
00:15:21,463 --> 00:15:24,967
‫איך את הולכת לקולג'‬
‫ואז פשוט מחליטה להפסיק להשתדל?‬

308
00:15:25,842 --> 00:15:29,012
‫אני לא יודעת, דייווי.‬
‫הייתי כל כך שחוקה אחרי התיכון.‬

309
00:15:29,096 --> 00:15:30,055
‫את יודעת איך זה.‬

310
00:15:30,138 --> 00:15:34,476
‫את נמצאת במיליון תוכניות העשרה‬
‫ולוקחת את השיעורים הכי קשים‬

311
00:15:34,559 --> 00:15:36,478
‫רק כדי להתקבל לבית ספר כזה.‬

312
00:15:36,561 --> 00:15:39,439
‫אז ברגע שהתקבלת, מה המטרה?‬

313
00:15:39,523 --> 00:15:41,650
‫את בטוח כבר לא תהיי בפסגה,‬

314
00:15:41,733 --> 00:15:44,236
‫ואימא שלך לא נמצאת כאן כדי להציק לך.‬

315
00:15:44,319 --> 00:15:46,822
‫קל ללכת לאיבוד.‬
‫-לעזאזל.‬

316
00:15:47,406 --> 00:15:50,033
‫החלק הכי קשה בקולג' הוא לא הלימודים.‬

317
00:15:50,534 --> 00:15:53,245
‫זה להיות לבדך ולא לדעת מי את.‬

318
00:15:55,038 --> 00:15:56,999
‫אז מה שלומך עכשיו?‬

319
00:15:57,082 --> 00:15:57,958
‫אני בסדר.‬

320
00:15:58,875 --> 00:16:02,504
‫אני רק מנסה להבין מי אני‬
‫לפני שאחליט מה לעשות הלאה.‬

321
00:16:04,756 --> 00:16:07,175
‫רגע אחד. איפה הייתי אמורה לישון הלילה?‬

322
00:16:07,259 --> 00:16:09,970
‫עיצבתי מחדש את הדירה שלי‬
‫כדי שתיראה כמו חדר במעונות,‬

323
00:16:10,053 --> 00:16:11,513
‫ושילמתי לשכנה בת ה-50 שלי‬

324
00:16:11,596 --> 00:16:13,598
‫כדי שתחבוש כובע הפוך ותרכב על סקייטבורד.‬

325
00:16:13,682 --> 00:16:14,683
‫יפה.‬

326
00:16:18,603 --> 00:16:22,065
‫אכפת לך לחכות כאן רגע?‬
‫אני צריכה להתחנן לקבל בחזרה את העבודה.‬

327
00:16:22,149 --> 00:16:24,317
‫כן, בטח. תראי להם מה זה, נמרה.‬

328
00:16:24,401 --> 00:16:26,445
‫או נמרה לשעבר.‬

329
00:16:27,195 --> 00:16:30,115
‫דייווי הזדעזעה לשמוע‬
‫את מה שסיפרה לה האלילה שלה.‬

330
00:16:30,198 --> 00:16:32,659
‫אם בלייר המושלמת לא שרדה בקולג',‬

331
00:16:32,743 --> 00:16:34,327
‫איזה סיכוי היה לה?‬

332
00:16:34,411 --> 00:16:37,080
‫זה גם הזכיר לה שאולי היא לא העריכה כראוי‬

333
00:16:37,164 --> 00:16:39,916
‫עד כמה קשה עלול להיות המעבר לקולג'.‬

334
00:16:40,000 --> 00:16:41,710
‫דייווי, חייגת אליי בטעות?‬

335
00:16:41,793 --> 00:16:43,712
‫לא, אני מסתכלת לך בפנים.‬

336
00:16:44,296 --> 00:16:45,255
‫את לא בטיול?‬

337
00:16:45,338 --> 00:16:46,923
‫טוב, תפסיק לשאול שאלות.‬

338
00:16:47,007 --> 00:16:48,383
‫סליחה. דברי.‬

339
00:16:48,467 --> 00:16:53,472
‫רק רציתי להגיד שאני ממש מצטערת‬
‫שירדתי עליך לגבי איי-אס-יו.‬

340
00:16:55,640 --> 00:16:56,475
‫הכול בסדר.‬

341
00:16:56,558 --> 00:16:59,436
‫לא, התנהגתי כמו ילדה חצופה וביקורתית,‬

342
00:16:59,519 --> 00:17:01,646
‫ולא היה לי מושג על מה אני מדברת.‬

343
00:17:02,564 --> 00:17:04,524
‫תודה, דייווי, אני מעריך את זה.‬

344
00:17:05,358 --> 00:17:09,654
‫וגם, די נחמד לראות את הפנים שלך‬
‫שוב בבית הספר.‬

345
00:17:09,738 --> 00:17:11,281
‫נחמד לראות גם אותך.‬

346
00:17:13,200 --> 00:17:14,785
‫הכול בסדר שם?‬

347
00:17:14,868 --> 00:17:16,495
‫כן, לגמרי.‬

348
00:17:16,578 --> 00:17:21,041
‫זה פשוט קצת שונה מאיך שחשבתי שיהיה כאן.‬

349
00:17:21,124 --> 00:17:24,878
‫כן, ככה גם אני הרגשתי בקשר לקולג'.‬

350
00:17:25,629 --> 00:17:29,216
‫אחי, מה אמרתי על להיות עם הטלפון‬
‫בארוחת ערב של החברים הכי טובים?‬

351
00:17:29,299 --> 00:17:31,093
‫כל יום שבת וראשון, אתה שלי.‬

352
00:17:31,176 --> 00:17:32,219
‫אני בא.‬

353
00:17:32,302 --> 00:17:33,470
‫אז אתה צריך לסיים?‬

354
00:17:33,553 --> 00:17:34,763
‫כן, אני בצרות.‬

355
00:17:34,846 --> 00:17:38,141
‫אבל תודה על הטלפון. בואי ניפגש כשתחזרי.‬

356
00:17:39,142 --> 00:17:40,477
‫בסדר. ביי, פקסטון.‬

357
00:17:41,561 --> 00:17:44,648
‫אלוהים, תראו, הנה דייווי!‬
‫אנחנו במקום הנכון.‬

358
00:17:46,650 --> 00:17:48,985
‫מה אתם עושים פה?‬
‫-באנו לפגוש אותך.‬

359
00:17:49,778 --> 00:17:50,862
‫זה ממש נחמד.‬

360
00:17:50,946 --> 00:17:53,156
‫את יכולה לקחת אותנו לאלכוהול, בבקשה?‬

361
00:17:53,240 --> 00:17:55,158
‫אני יכולה, אבל…‬

362
00:17:55,242 --> 00:17:57,661
‫למה את יושבת מחוץ למסיבה עם המזוודה שלך?‬

363
00:17:57,744 --> 00:18:00,122
‫זרקו אותך בגלל שהתנהגת כמו לוזרית?‬
‫-טוב, בן…‬

364
00:18:00,205 --> 00:18:01,957
‫דייווי, חזרתי. תיכנסי.‬

365
00:18:02,040 --> 00:18:04,000
‫מעולה. אפשר להביא חברים?‬

366
00:18:04,084 --> 00:18:05,794
‫היי, חבר'ה. בואו. כן.‬

367
00:18:09,256 --> 00:18:12,134
‫אז מה היית עושה אם לא הייתי מגיע?‬

368
00:18:12,217 --> 00:18:15,762
‫הייתי קרובה מאוד לפרק את מדיח הכלים‬
‫כדי לנקות אותו.‬

369
00:18:15,846 --> 00:18:16,888
‫זה קודר.‬

370
00:18:16,972 --> 00:18:18,807
‫אני מניחה שצדקת.‬

371
00:18:18,890 --> 00:18:21,393
‫להיות לבד בבית זה קשה יותר משחשבתי.‬

372
00:18:21,476 --> 00:18:24,855
‫אלוהים, מה אעשה עם עצמי‬
‫כשדייווי תלך לקולג'?‬

373
00:18:24,938 --> 00:18:25,939
‫אני מבין.‬

374
00:18:26,022 --> 00:18:27,732
‫מרגו נסעה למחנה אמנות קיץ אחד,‬

375
00:18:27,816 --> 00:18:30,735
‫והייתי כל כך נואש למלא את הזמן,‬
‫שבניתי ביתן בריכה.‬

376
00:18:31,278 --> 00:18:32,529
‫אין לנו בריכה.‬

377
00:18:33,113 --> 00:18:33,947
‫זה טוב.‬

378
00:18:35,782 --> 00:18:38,952
‫תמיד דמיינתי שאבלה את הזמן הזה עם מוהאן.‬

379
00:18:39,035 --> 00:18:42,622
‫חשבתי שנאמץ כמה תחביבים‬
‫כשהבית יהיה ריק, אתה יודע?‬

380
00:18:42,706 --> 00:18:45,458
‫כמו לבנות כלוב ציפורים.‬

381
00:18:45,542 --> 00:18:48,378
‫בטח.‬
‫-למרות שמוהאן שנא מלאכת יד, אז לא זה.‬

382
00:18:48,461 --> 00:18:49,963
‫איך אפשר לשנוא מלאכת יד?‬

383
00:18:50,046 --> 00:18:53,008
‫הוא אמר שזה תחליף עלוב לאישיות.‬

384
00:18:53,091 --> 00:18:56,428
‫זו האשמה חמורה מאוד כלפי עולם המלאכה.‬

385
00:18:57,012 --> 00:18:58,013
‫גם אני חשבתי ככה.‬

386
00:18:58,805 --> 00:19:02,684
‫תקשיבי, אני יודע‬
‫שלא תכננת לעשות את זה לבד.‬

387
00:19:02,767 --> 00:19:06,563
‫גם אני ממש לא תכננתי,‬
‫אבל אנחנו נתגבר על זה.‬

388
00:19:07,898 --> 00:19:11,359
‫ואם את מעוניינת לקנות אופני שכיבה…‬

389
00:19:11,443 --> 00:19:13,111
‫זה כנראה הכיוון שלי.‬

390
00:19:13,195 --> 00:19:14,070
‫לא.‬
‫-כן.‬

391
00:19:14,154 --> 00:19:15,947
‫לא, אנדרס, ממש לא.‬

392
00:19:16,031 --> 00:19:18,116
‫זה יותר מדי מעורר רחמים.‬

393
00:19:18,200 --> 00:19:20,035
‫אני אכין קנקן תה.‬

394
00:19:20,118 --> 00:19:22,120
‫כשאחזור, אנחנו ננסה לחשוב‬

395
00:19:22,204 --> 00:19:24,497
‫על תחביבים ראויים יותר לגיל הזקנה שלך.‬

396
00:19:27,918 --> 00:19:29,878
‫מה מביא אותך לפרברים המשעממים?‬

397
00:19:29,961 --> 00:19:32,505
‫סתם סקרנות חולנית.‬
‫-ממש מגניב, אחי.‬

398
00:19:33,089 --> 00:19:34,841
‫טוב, אני אעשה סיבוב.‬

399
00:19:36,509 --> 00:19:39,387
‫בסדר, אל, הנה הסזראק שלך.‬
‫ספרי לנו מה קרה היום.‬

400
00:19:39,471 --> 00:19:41,097
‫קרה משהו היום?‬

401
00:19:42,515 --> 00:19:45,936
‫האנשים בג'וליארד אמרו שאני משחקת גרוע.‬

402
00:19:46,019 --> 00:19:47,395
‫הם אמרו שאני על הפנים.‬

403
00:19:47,479 --> 00:19:50,440
‫מה? איך הם מעזים? את שחקנית מדהימה.‬

404
00:19:50,523 --> 00:19:52,567
‫אתן חייבות להגיד את זה כי אתן חברות שלי.‬

405
00:19:52,651 --> 00:19:54,736
‫לא, בחיים לא נשקר לך.‬

406
00:19:54,819 --> 00:19:56,863
‫נכון, אנחנו לא משקרות האחת לשנייה.‬

407
00:19:56,947 --> 00:19:59,574
‫אלא אם כן זה מקרה חירום.‬

408
00:19:59,658 --> 00:20:02,994
‫אני פשוט לא יודעת‬
‫מה אני אמורה לעשות אם אני לא יכולה לשחק.‬

409
00:20:03,078 --> 00:20:04,329
‫אולי אהיה בובנאית?‬

410
00:20:04,412 --> 00:20:08,583
‫אל, את לא יכולה להרשות לכמה סנובים שחצנים‬
‫לקחת ממך את מה שאת אוהבת.‬

411
00:20:08,667 --> 00:20:10,502
‫כן. את חייבת להפוך לשחקנית.‬

412
00:20:10,585 --> 00:20:12,128
‫תודה, בנות.‬

413
00:20:12,212 --> 00:20:16,424
‫אתן והמשקה מבוסס האבסינת הזה‬
‫משפרים את מצב רוחי.‬

414
00:20:16,508 --> 00:20:18,301
‫עכשיו, אפשר פשוט לרקוד?‬

415
00:20:18,385 --> 00:20:20,262
‫כן.‬
‫-כן!‬

416
00:20:34,651 --> 00:20:37,153
‫היי, תיכון, תרקדי איתי.‬

417
00:20:37,237 --> 00:20:39,489
‫לא, תודה.‬
‫אני רק מנסה לבלות עם הבנות שלי.‬

418
00:20:39,572 --> 00:20:42,200
‫קדימה, תרקדי איתי.‬
‫-אחי, נו, באמת. עזוב אותי.‬

419
00:20:42,284 --> 00:20:44,327
‫תפסיק.‬
‫-היי, מניאק. רד ממנה.‬

420
00:20:46,204 --> 00:20:47,163
‫את בסדר?‬

421
00:20:55,088 --> 00:20:55,964
‫היי.‬

422
00:20:57,966 --> 00:20:58,925
‫איך הפנים שלך?‬

423
00:20:59,009 --> 00:20:59,926
‫בסדר.‬

424
00:21:00,427 --> 00:21:02,178
‫זה נראה מגניב?‬

425
00:21:02,262 --> 00:21:03,471
‫כן.‬

426
00:21:03,555 --> 00:21:05,640
‫אבל אולי כדאי שתשאיר שם את הקרח?‬

427
00:21:08,310 --> 00:21:10,937
‫וואו. אולי אני אשמע כמו תינוקת,‬

428
00:21:11,021 --> 00:21:15,317
‫אבל הקולג' הרבה יותר מפחיד ממה שחשבתי.‬

429
00:21:15,400 --> 00:21:19,029
‫בגלל השמוק הזה?‬
‫פשוט תחזיקי גז מדמיע בהישג יד כשתגיעי.‬

430
00:21:19,112 --> 00:21:20,947
‫בסדר, כן, קצת בגללו.‬

431
00:21:21,031 --> 00:21:24,868
‫אבל גם בגלל ש… ידעת שבלייר נשרה?‬

432
00:21:24,951 --> 00:21:26,661
‫באמת? זה מבאס.‬

433
00:21:28,455 --> 00:21:30,623
‫את עד כדי כך קרובה אליה שזה מעציב אותך?‬

434
00:21:31,207 --> 00:21:34,002
‫בן, בלייר ואני פחות או יותר אותו בנאדם.‬
‫אם היא קרסה…‬

435
00:21:34,085 --> 00:21:36,880
‫את חושבת שגם את תקרסי? לא, את לא.‬

436
00:21:37,464 --> 00:21:41,092
‫איך אתה יודע?‬
‫אני לא ידועה בתור האדם הכי יציב שיש.‬

437
00:21:41,176 --> 00:21:44,512
‫תראי, אני יודע שאת מעריצה את בלייר‬
‫ואת חושבת שאת ממש דומה לה,‬

438
00:21:44,596 --> 00:21:46,681
‫אבל אתן בכלל לא דומות.‬

439
00:21:46,765 --> 00:21:49,017
‫היא הייתה הרבה יותר מושלמת ממך בתיכון.‬

440
00:21:49,100 --> 00:21:51,394
‫איך אתה מעז?‬
‫-זאת הייתה הבעיה שלה.‬

441
00:21:51,478 --> 00:21:54,147
‫היא לא טעתה אף פעם ולא עשתה חיים.‬

442
00:21:54,230 --> 00:21:55,982
‫היא הייתה חבית חומר נפץ.‬

443
00:21:56,066 --> 00:21:57,734
‫את עשית הרבה טעויות,‬

444
00:21:57,817 --> 00:22:00,653
‫ואת הולכת למסיבות, והיו לך בני זוג…‬

445
00:22:00,737 --> 00:22:02,489
‫את יודעת, טובים יותר ופחות.‬

446
00:22:04,574 --> 00:22:05,784
‫דייווי, את יודעת מי את.‬

447
00:22:06,493 --> 00:22:07,619
‫אתה באמת חושב ככה?‬

448
00:22:08,203 --> 00:22:09,496
‫כן.‬

449
00:22:10,622 --> 00:22:15,418
‫פשוט, מאז שאני זוכרת את עצמי,‬
‫המטרה העיקרית שלי הייתה ללמוד בפרינסטון.‬

450
00:22:15,502 --> 00:22:16,795
‫כאילו, זהו זה.‬

451
00:22:16,878 --> 00:22:20,840
‫אבל אף פעם לא חשבתי‬
‫איך יהיו החיים שלי אחרי שאתקבל.‬

452
00:22:20,924 --> 00:22:23,009
‫כן. אני מבין לחלוטין.‬

453
00:22:23,802 --> 00:22:28,181
‫נכון שהתרגשתי לנסוע לקולומביה‬
‫ולהיות עם החבר'ה שלי?‬

454
00:22:29,015 --> 00:22:32,102
‫מסתבר שאני טיפש מכדי ללמוד שם.‬

455
00:22:32,185 --> 00:22:34,270
‫מה זאת אומרת? זה לא נכון.‬

456
00:22:34,354 --> 00:22:35,980
‫החבר'ה האלה ידעו כ"כ הרבה על העולם,‬

457
00:22:36,064 --> 00:22:39,401
‫והם קראו מאמרים‬
‫ממגזינים שבחיים לא שמעתי עליהם.‬

458
00:22:39,484 --> 00:22:42,779
‫אפילו חיפשתי כמה פעמים‬
‫מילים מסובכות בטלפון שלי.‬

459
00:22:42,862 --> 00:22:44,197
‫טוב, אז מה?‬

460
00:22:44,280 --> 00:22:46,074
‫גם אתה יכול לקרוא מאמר.‬

461
00:22:46,157 --> 00:22:49,119
‫הם בטח סתם חוזרים על מילים שהם קראו פעם‬

462
00:22:49,202 --> 00:22:50,495
‫כי גם הם חסרי ביטחון.‬

463
00:22:50,578 --> 00:22:51,538
‫כן, אולי.‬

464
00:22:51,621 --> 00:22:53,581
‫כן, בהחלט.‬

465
00:22:53,665 --> 00:22:56,042
‫בן, אתה יכול לנצח במשחק הזה.‬

466
00:22:56,126 --> 00:22:58,503
‫אתה החרטטן הכי גדול שפגשתי בחיים.‬

467
00:22:59,003 --> 00:23:01,798
‫תודה, דייווי.‬
‫באופן מוזר, אני מרגיש מלא השראה.‬

468
00:23:07,262 --> 00:23:08,263
‫היי.‬

469
00:23:10,807 --> 00:23:13,017
‫ממש שנאתי את זה כשלא דיברת איתי.‬

470
00:23:13,601 --> 00:23:16,855
‫כן, אני מאוד מצטער על זה.‬

471
00:23:16,938 --> 00:23:19,232
‫אני פשוט…‬
‫-אתה לא צריך להסביר. אני מבינה.‬

472
00:23:19,816 --> 00:23:20,817
‫אני רק…‬

473
00:23:22,360 --> 00:23:23,486
‫רוצה שנהיה ידידים.‬

474
00:23:24,070 --> 00:23:26,781
‫כן. אני יכול להיות ידיד שלך.‬

475
00:23:28,867 --> 00:23:30,285
‫הבאתי את המזוודה שלך, דייווי.‬

476
00:23:30,869 --> 00:23:32,537
‫כן, סליחה שלקח לנו המון זמן.‬

477
00:23:32,620 --> 00:23:34,747
‫פאב התחילה לדבר עם כמה סטודנטים‬

478
00:23:34,831 --> 00:23:37,500
‫על כמה זוכי פרס נובל יש בסגל.‬

479
00:23:37,584 --> 00:23:40,920
‫ובכן, החדשות הטובות הן שסת' התבקש לעזוב.‬

480
00:23:41,463 --> 00:23:43,965
‫אבל החדשות הרעות הן‬
‫שהוא אמר לכולם שאתם קטינים,‬

481
00:23:44,048 --> 00:23:45,258
‫אז אסור לכם לחזור פנימה.‬

482
00:23:45,341 --> 00:23:48,052
‫זה בסדר.‬
‫אנחנו צריכים לחזור בכל מקרה.‬

483
00:23:48,136 --> 00:23:50,680
‫אני מצטערת שהטיול הזה‬
‫לא היה מה שקיווית.‬

484
00:23:50,763 --> 00:23:53,183
‫האמת היא שזה בדיוק מה שהייתי צריכה.‬

485
00:23:54,601 --> 00:23:56,144
‫להתראות, מיני-מי.‬

486
00:23:56,895 --> 00:23:58,313
‫ביי, חבר'ה.‬
‫-ביי.‬

487
00:23:58,980 --> 00:24:00,648
‫טוב, שנלך לרכבת?‬

488
00:24:00,732 --> 00:24:02,859
‫אל תטרחו. שכרנו ואן.‬

489
00:24:02,942 --> 00:24:07,739
‫אז בהפסקה, כשהלכתי לקנות‬
‫את החולצה היפה הזאת והתחתונים התואמים,‬

490
00:24:07,822 --> 00:24:09,991
‫הוצאתי את האנדרואיד שלי‬
‫כדי לשלם עם וינדוסבאקס,‬

491
00:24:10,074 --> 00:24:14,954
‫והבחנתי במספר בלתי מבוטל‬
‫של הודעות טקסט מחבריכם לכיתה.‬

492
00:24:15,038 --> 00:24:19,709
‫ועכשיו אני צריכה לתלות‬
‫פוסטר בלתי חתום במשרד שלי‬

493
00:24:19,792 --> 00:24:23,087
‫ולעולם לא לקבל הזדמנות‬
‫לגעת בידו של ארון טבייט.‬

494
00:24:23,171 --> 00:24:25,924
‫אנחנו יכולים להסביר.‬
‫-הטיול מבוטל.‬

495
00:24:26,549 --> 00:24:28,218
‫כולנו טסים הביתה מחר בבוקר.‬

496
00:24:28,301 --> 00:24:29,802
‫ואל תחשבו אפילו‬

497
00:24:29,886 --> 00:24:32,805
‫לבקש לעצור לקנות בייגל בדרך לנמל התעופה.‬

498
00:24:39,687 --> 00:24:41,272
‫- נאליני -‬

499
00:24:46,778 --> 00:24:49,447
‫"כדי שלא תהיה הרגשה כזאת ריקה בקן שלך."‬

500
00:24:54,619 --> 00:24:56,538
‫אל תאשימו אותי שהטיול התקצר.‬

501
00:24:56,621 --> 00:24:58,331
‫תוכלו להעביר את שש שעות הטיסה‬

502
00:24:58,414 --> 00:25:01,084
‫בלהודות לחבורת הילדים שחמקו לניו ג'רזי.‬

503
00:25:01,167 --> 00:25:04,546
‫ממש רציתי לבקר בפרסונס.‬
‫התשוקה שלי היא עיצוב גרפי.‬

504
00:25:05,046 --> 00:25:07,632
‫אל תזרקו עליי אגוזים.‬
‫יכולה להיות לי אלרגיה.‬

505
00:25:07,715 --> 00:25:11,886
‫למרות שתריסר סטודנטים במטוס הזה‬
‫קיללו את דייווי וחבריה,‬

506
00:25:11,970 --> 00:25:13,096
‫היא הרגישה טוב.‬

507
00:25:13,179 --> 00:25:15,098
‫היא תיקנה את מערכת היחסים שלה עם בן,‬

508
00:25:15,181 --> 00:25:17,517
‫והייתה אופטימית שוב‬
‫בנוגע לעתידה בפרינסטון.‬

509
00:25:17,600 --> 00:25:18,643
‫טוב…‬

510
00:25:18,726 --> 00:25:21,479
‫היי, פאב, אני ממש מצטערת‬
‫שלא יצא לך לראות את ייל.‬

511
00:25:21,563 --> 00:25:22,814
‫אה, כן.‬

512
00:25:23,606 --> 00:25:25,817
‫זה בסדר. אני יכולה לעשות סיור וירטואלי.‬

513
00:25:25,900 --> 00:25:29,362
‫כן, אין ספק ששום דבר מוזר לא יקרה כאן.‬

514
00:26:20,580 --> 00:26:22,206
‫תרגום כתוביות: תמר פימה‬