1
00:00:06,132 --> 00:00:09,343
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:20,063 --> 00:00:21,272
‫היי, אחות.‬
‫-היי.‬

3
00:00:29,989 --> 00:00:32,116
‫החארות הקטנים האלה!‬

4
00:00:50,426 --> 00:00:51,594
‫זה פאקינג פשע שנאה!‬

5
00:00:52,178 --> 00:00:55,848
‫אני לא יודעת, קרול,‬
‫תעבירי לי את מפקד התחנה המזדיינת!‬

6
00:00:56,641 --> 00:00:57,892
‫על מה את מסתכלת?‬

7
00:00:59,435 --> 00:01:01,813
‫- ויויאן קסטרו שונאת מקסיקנים -‬

8
00:01:01,896 --> 00:01:03,815
‫מה לעזאזל?!‬

9
00:01:10,655 --> 00:01:12,073
‫ראיתי את יצירת האומנות.‬

10
00:01:13,074 --> 00:01:14,158
‫- ויויאן קסטרו נצלנית -‬

11
00:01:15,535 --> 00:01:18,162
‫היא נראית בדיוק כמוך!‬
‫-כן, העיניים מדויקות.‬

12
00:01:18,246 --> 00:01:21,791
‫אני אוהבת את טכניקת ההצללה.‬
‫יצירה יפהפייה, מי שלא עשה אותה.‬

13
00:01:21,874 --> 00:01:24,001
‫למה זה נראה כמו אחד הציורים שלך?‬

14
00:01:24,585 --> 00:01:27,380
‫אבל רק כדי להבהיר, אין לנו שום קשר לזה.‬

15
00:01:27,463 --> 00:01:30,800
‫ברור, ברור. אז איך אנחנו עוצרים את זה?‬

16
00:01:33,886 --> 00:01:34,846
‫האם…‬

17
00:01:35,721 --> 00:01:38,599
‫עשרים אלף יעלימו את זה?‬

18
00:01:40,726 --> 00:01:41,811
‫מאה אלף.‬
‫-מאתיים.‬

19
00:01:41,894 --> 00:01:43,104
‫מיליון דולר!‬

20
00:01:43,187 --> 00:01:44,689
‫תתבגר.‬
‫-לא? טוב, יותר מדי.‬

21
00:01:44,772 --> 00:01:48,818
‫אבא, מה אתה חושב?‬
‫-אני מסכים עם כריס.‬

22
00:01:48,901 --> 00:01:51,529
‫מיליון, או כלום.‬
‫-אולי זה היה רעיון גרוע.‬

23
00:01:52,530 --> 00:01:55,283
‫למה להציע מחיר, אם היא לא מנהלת מו"מ?‬
‫-אדוני,‬

24
00:01:55,867 --> 00:01:59,537
‫עשרים אלף זה הרבה כסף.‬

25
00:02:00,204 --> 00:02:02,165
‫היא רבע מקסיקנית.‬
‫-כן.‬

26
00:02:02,248 --> 00:02:04,750
‫אוקיי, גברת קסטרו…‬
‫-כן?‬

27
00:02:04,834 --> 00:02:06,210
‫אנחנו רוצים מחיר הוגן.‬

28
00:02:06,794 --> 00:02:09,921
‫כשתפתחי את המסעדה, כמה תכניסי?‬
‫פי שלושה משכר הדירה?‬

29
00:02:10,882 --> 00:02:15,219
‫לאבא שלי מגיע פיצוי פינוי הוגן‬
‫על בסיס הרווח הצפוי שלך, או שאין עסקה.‬

30
00:02:16,554 --> 00:02:20,933
‫או שנעשה יותר מפליירים. נוכל לספר לכולם‬
‫איך גנבת את חנות הטאקוס של אדם זקן.‬

31
00:02:21,017 --> 00:02:22,685
‫"שמי הוא קסימירו מוראלס.‬

32
00:02:22,768 --> 00:02:24,270
‫אני אדם מכובד.‬

33
00:02:24,353 --> 00:02:28,149
‫הייתי בעלים של חנות טאקוס, 'מאמא פינה',‬
‫במשך יותר מ-30 שנה."‬

34
00:02:30,151 --> 00:02:31,611
‫יש לי עוד ריאיון מחר.‬

35
00:02:31,694 --> 00:02:34,488
‫אני בטוח שהם ישמחו לשמוע עלייך,‬

36
00:02:35,323 --> 00:02:39,368
‫ועל הסיפור המקסים שלנו.‬

37
00:02:43,164 --> 00:02:43,998
‫אוקיי.‬

38
00:02:44,874 --> 00:02:48,294
‫שני אחוזים מההכנסה הגולמית הצפויה שלנו‬
‫בשנה הראשונה.‬

39
00:02:48,377 --> 00:02:50,838
‫וזה נעלם.‬

40
00:02:51,547 --> 00:02:52,381
‫אדיוס.‬

41
00:02:56,928 --> 00:02:59,430
‫שני אחוזים זה הרבה כסף, בוס.‬

42
00:03:39,011 --> 00:03:40,263
‫סליחה על האיחור.‬

43
00:03:40,846 --> 00:03:42,932
‫אני כאן. אני מצטער.‬

44
00:03:44,016 --> 00:03:46,519
‫אני מצטער.‬

45
00:03:48,938 --> 00:03:50,731
‫היי, אני כאן, מותק.‬

46
00:03:51,941 --> 00:03:52,900
‫את לא תאמיני.‬

47
00:03:52,984 --> 00:03:55,319
‫כדאי שזה יהיה טוב, כי איחרת בשעה.‬

48
00:03:55,403 --> 00:03:58,698
‫זה טוב.‬
‫ויויאן נותנת לנו דמי שתיקה בשביל החנות.‬

49
00:03:59,615 --> 00:04:01,325
‫היית ב"מאמא פינה"?‬
‫-כן.‬

50
00:04:01,909 --> 00:04:05,830
‫את יודעת שסבא צריך שאעזור לסיים הכול.‬
‫-אנה וכריס לא היו שם?‬

51
00:04:05,913 --> 00:04:08,457
‫כן, אבל… זאת מחברת הרישומים שלי?‬

52
00:04:09,041 --> 00:04:10,042
‫מה?‬

53
00:04:10,126 --> 00:04:11,460
‫איפה מצאת אותה?‬

54
00:04:11,544 --> 00:04:16,257
‫אולי בפעם הבאה תיתן להם לטפל בזה,‬
‫כי סבא צריך להתרגל לזה, אתה יודע?‬

55
00:04:16,923 --> 00:04:18,300
‫למה הפסקתי לצייר?‬

56
00:04:19,384 --> 00:04:21,512
‫"אריק, אני שונאת אותך. זה נגמר."‬
‫-מה?‬

57
00:04:21,595 --> 00:04:22,430
‫- מחזור 2009 -‬

58
00:04:22,513 --> 00:04:23,889
‫זה ספר המחזור הישן שלך.‬

59
00:04:25,558 --> 00:04:27,977
‫בחיי, זה מחזיר אותי אחורה!‬

60
00:04:29,186 --> 00:04:32,398
‫"שיהיו לך חיים יפים עם ג'סמין,‬
‫נתראה אף פעם."‬

61
00:04:32,481 --> 00:04:33,983
‫בחיי!‬

62
00:04:34,066 --> 00:04:36,527
‫אלוהים, כמה פעמים נפרדנו?‬

63
00:04:36,610 --> 00:04:37,528
‫יותר מדי.‬

64
00:04:38,362 --> 00:04:39,363
‫אבל את יודעת מה?‬

65
00:04:40,990 --> 00:04:45,328
‫לא יכולת להתנגד לכל זה.‬
‫-משוגע אחד! רד ממני!‬

66
00:04:45,411 --> 00:04:46,996
‫לך לארוז, בן אדם!‬

67
00:04:47,663 --> 00:04:50,458
‫איפה הארגז של הדברים שלוקחים?‬
‫את אלה בטוח ניקח.‬

68
00:04:50,541 --> 00:04:51,709
‫את כולן?‬
‫-כן!‬

69
00:04:51,792 --> 00:04:55,629
‫מותק, איך ה"ריידרס" אמורים לנצח‬
‫בלי חולצות המזל שלי, הא?‬

70
00:04:55,713 --> 00:04:59,342
‫אין מספיק מקום בהובלה,‬
‫צריך לשקול ברצינות מה אנחנו לוקחים.‬

71
00:04:59,425 --> 00:05:03,387
‫אלה חולצות! אפשר לעטוף בהן את התינוקת!‬
‫-אפשר לא להתווכח על חולצה?‬

72
00:05:03,471 --> 00:05:06,140
‫תראה מה עוד יש לעשות‬
‫לפני שנעזוב מחר. ואיחרת!‬

73
00:05:06,223 --> 00:05:08,225
‫הייתי צריכה ל…‬
‫-בסדר, את צודקת.‬

74
00:05:08,309 --> 00:05:10,353
‫שוב, את צודקת.‬
‫-ברור שאני צודקת.‬

75
00:05:10,853 --> 00:05:14,357
‫חוץ מזה, הריידרס לא יזכו בכלום העונה.‬
‫-זה בטוח.‬

76
00:05:15,566 --> 00:05:18,194
‫אני פשוט אשאיר אותן כאן, אם נחזור יום אחד.‬

77
00:05:18,778 --> 00:05:19,653
‫נחזור?‬

78
00:05:20,237 --> 00:05:21,113
‫כן.‬

79
00:05:22,114 --> 00:05:24,784
‫כשאשתי תהיה מפורסמת ומצליחה,‬

80
00:05:25,576 --> 00:05:28,079
‫ותוכנית הספרים שלי תגיע לרמה הארצית.‬

81
00:05:28,788 --> 00:05:30,331
‫נעבור לבברלי הילס, הא?‬

82
00:05:33,834 --> 00:05:37,338
‫אריק, יש לי עבודה במפרץ.‬

83
00:05:38,005 --> 00:05:40,800
‫שם אני אפתח את הקריירה שלי, שם אנחנו…‬

84
00:05:41,509 --> 00:05:45,054
‫נתחיל את חיינו. אתה, אני, פופוסה, זוכר?‬

85
00:05:46,555 --> 00:05:49,058
‫זה לנצח. חשבתי שזה ברור.‬

86
00:05:52,645 --> 00:05:55,981
‫אז אני בטוח לוקח אותן,‬
‫ואת הספרים שלי, ואת האופניים…‬

87
00:05:56,065 --> 00:05:59,402
‫מותק, אי אפשר לקחת הכול הפעם.‬
‫-צריך לפנות מקום!‬

88
00:06:01,570 --> 00:06:06,742
‫שכחתי, אמרתי לכריס שאחפש איתו משאית לחנות.‬
‫-לאן אתה הולך? ברצינות?‬

89
00:06:14,750 --> 00:06:15,668
‫אוקיי.‬

90
00:06:16,710 --> 00:06:20,089
‫אוקיי, זה בסדר. זה בסדר.‬

91
00:06:42,695 --> 00:06:45,114
‫אנחנו לא… קבענו תור אצל סינדי.‬

92
00:06:45,197 --> 00:06:46,949
‫כן, טוב, סינדי חולה.‬

93
00:06:48,617 --> 00:06:50,327
‫יסיקה, אנחנו זקוקים לעזרתך.‬

94
00:06:50,411 --> 00:06:53,038
‫אנחנו חיים כבר שישה ימים בלי מים.‬

95
00:06:53,122 --> 00:06:54,874
‫לכולנו יש ריח של בית שחי.‬

96
00:06:54,957 --> 00:06:57,751
‫אימא! אני מתקלחת אצל סבא.‬

97
00:06:58,711 --> 00:07:01,005
‫אני מתקלחת… אצל סבא.‬

98
00:07:03,674 --> 00:07:07,553
‫אז בעל הבית שלכן‬
‫מנתק את המים והגז לכמה ימים בכל פעם?‬

99
00:07:08,137 --> 00:07:10,764
‫והבן זונה לא עונה לשיחות שלי.‬

100
00:07:11,474 --> 00:07:13,434
‫מר תפוח אדמה פחדן!‬

101
00:07:14,143 --> 00:07:15,936
‫אז אתן מחפשות עזרה משפטית.‬
‫-לא.‬

102
00:07:16,437 --> 00:07:20,107
‫אנחנו מחפשים בית‬
‫באחד ממתחמי הדיור ברי ההשגה החדשים שלכם.‬

103
00:07:20,191 --> 00:07:24,069
‫אנה אמרה…‬
‫-גברת, יש רשימת המתנה ענקית.‬

104
00:07:24,153 --> 00:07:25,112
‫לעוד שנים!‬

105
00:07:26,030 --> 00:07:26,864
‫אנה.‬

106
00:07:27,364 --> 00:07:28,782
‫אנה, תגידי משהו.‬
‫-אימא!‬

107
00:07:28,866 --> 00:07:31,243
‫חס וחלילה שסבא שלך יישלח למקסיקו,‬

108
00:07:31,327 --> 00:07:33,579
‫ותישארי בלי מקום לשטוף את התחת.‬

109
00:07:33,662 --> 00:07:36,207
‫ואת לא עובדת אצל העשירים שעוברים לכאן!‬

110
00:07:36,290 --> 00:07:37,833
‫אימא.‬
‫-זה חרא.‬

111
00:07:40,920 --> 00:07:41,962
‫יסיקה,‬

112
00:07:43,255 --> 00:07:44,089
‫בבקשה.‬

113
00:07:44,924 --> 00:07:45,883
‫תוכלי לעזור לנו?‬

114
00:07:48,177 --> 00:07:51,555
‫הלוואי שיכולתי. אבל אי אפשר‬
‫להקפיץ כל אחד לראש הרשימה.‬

115
00:07:55,184 --> 00:07:56,268
‫"כל אחד"?‬

116
00:07:58,479 --> 00:07:59,313
‫טוב.‬

117
00:08:00,356 --> 00:08:01,190
‫הבנתי.‬

118
00:08:04,985 --> 00:08:06,779
‫אבל אנחנו לא סתם "כל אחד".‬

119
00:08:08,864 --> 00:08:10,658
‫יסיקה, אנחנו משפחה!‬

120
00:08:12,034 --> 00:08:13,869
‫עכשיו אנחנו משפחה?‬

121
00:08:14,620 --> 00:08:17,915
‫וכל הפעמים שבהן הייתי רק‬
‫"החברה השחורה של אנה"?‬

122
00:08:18,457 --> 00:08:19,750
‫יסיקה, סלחי לי.‬

123
00:08:20,417 --> 00:08:21,669
‫אני קצת נוקשה,‬

124
00:08:22,211 --> 00:08:24,797
‫אבל עם השנים, גברה המודעות החברתית שלי.‬

125
00:08:28,175 --> 00:08:30,803
‫לבוא הנה ולבקש ממך עזרה זה לא קל.‬

126
00:08:30,886 --> 00:08:32,388
‫לא לי, ולא לאנה.‬

127
00:08:33,472 --> 00:08:34,557
‫אבל בבקשה,‬

128
00:08:35,224 --> 00:08:38,143
‫אל תענישי אותה על החטאים של אימא שלה.‬

129
00:08:39,770 --> 00:08:41,230
‫אבדוק מה אוכל לעשות.‬

130
00:08:42,981 --> 00:08:44,608
‫אבל אעשה את זה בשביל ניילי.‬

131
00:08:45,609 --> 00:08:46,569
‫תודה, בתי.‬

132
00:08:53,242 --> 00:08:57,329
‫אני לא מגזים,‬
‫סראי דמיאן היא בין השפים הצעירים ביותר‬

133
00:08:57,413 --> 00:08:59,623
‫שהופיעו על השער של "בון אפטיט".‬
‫-באמת?‬

134
00:08:59,707 --> 00:09:02,001
‫והמשאית שלה, "צ'יצ'ילו", מצליחה בגדול.‬

135
00:09:02,084 --> 00:09:07,339
‫היא חדשנית, היא ברת השגה,‬
‫היא לא צריכה לדבר עם בעל בית.‬

136
00:09:07,423 --> 00:09:09,633
‫חיים שניים ל"מאמא פינה".‬

137
00:09:09,717 --> 00:09:12,678
‫כן, בדיוק!‬
‫עכשיו המוחות שלנו עובדים ביחד, סבא!‬

138
00:09:12,761 --> 00:09:16,307
‫וכשתנצח בתיק הזה, מה שיקרה,‬
‫תוכל לחזור ל"מאמא פינה".‬

139
00:09:17,391 --> 00:09:20,311
‫רק תדמיין, סבא,‬
‫"מאמא פינה" בווניס לארוחת צוהריים,‬

140
00:09:20,394 --> 00:09:22,313
‫בלונג ביץ' לארוחת ערב,‬

141
00:09:22,396 --> 00:09:25,816
‫במרכז העיר לקהל המועדונים.‬
‫-כן!‬

142
00:09:25,899 --> 00:09:28,944
‫"מאמא פינה" בחוף הים!‬
‫אני אוהב את איך שזה נשמע.‬

143
00:09:29,028 --> 00:09:33,532
‫אני שמח, כי כבר השגתי לנו משאית,‬
‫ונצא איתה לנסיעת מבחן.‬

144
00:09:33,616 --> 00:09:34,450
‫הבא בתור!‬

145
00:10:02,770 --> 00:10:03,854
‫אתה מזמין, או מה?‬

146
00:10:04,688 --> 00:10:06,106
‫כן, סליחה.‬

147
00:10:06,857 --> 00:10:09,151
‫את סראי, נכון?‬
‫-בכבודי ובעצמי.‬

148
00:10:09,234 --> 00:10:12,029
‫בשבילי שני טאקוס חרגולים ורגלי חזיר.‬

149
00:10:12,112 --> 00:10:13,155
‫המנה האהובה עליי!‬

150
00:10:13,238 --> 00:10:15,240
‫רגלי חזיר, סבא? ברצינות?‬

151
00:10:15,741 --> 00:10:18,577
‫אתה רוצה דייט עם האסלה הלילה?‬
‫-אריק, בבקשה!‬

152
00:10:18,661 --> 00:10:22,623
‫סלחי לו.‬
‫-לא, למה שלא תטעם, ותפסיק להיות כלבה?‬

153
00:10:22,706 --> 00:10:23,666
‫בסדר.‬

154
00:10:34,885 --> 00:10:37,596
‫כנראה שאני אוהב חרקים עכשיו.‬
‫-ברור, כלבה קטנה!‬

155
00:10:37,680 --> 00:10:38,722
‫מה?‬
‫-סליחה.‬

156
00:10:38,806 --> 00:10:40,808
‫רגע, אתם מ"מאמא פינה".‬

157
00:10:40,891 --> 00:10:41,767
‫כן!‬

158
00:10:41,850 --> 00:10:44,561
‫"מאמא פינה", זה מה שאנחנו עושים. איך ידעת?‬

159
00:10:44,645 --> 00:10:46,063
‫"סיור האוכל האינטנסיבי"?‬

160
00:10:46,146 --> 00:10:48,941
‫המאמר מהעיתון היה בכל מקום, ‬
‫הייתי חייבת לבדוק.‬

161
00:10:50,109 --> 00:10:52,403
‫והצ'ילקלס ברוטב שחור שלכם…‬

162
00:10:52,903 --> 00:10:54,113
‫מעדן!‬

163
00:10:54,196 --> 00:10:55,864
‫כמעט טעים כמו של סבתא שלי.‬

164
00:10:55,948 --> 00:10:57,074
‫כמעט, אבל לא לגמרי.‬

165
00:10:57,950 --> 00:11:00,244
‫אתם יודעים מה? זה עליי.‬

166
00:11:00,327 --> 00:11:01,704
‫מה?‬
‫-כן.‬

167
00:11:01,787 --> 00:11:04,707
‫אוקיי.‬
‫-תטעמו את כל מנות הדגל שלנו.‬

168
00:11:04,790 --> 00:11:06,083
‫תודה רבה.‬
‫-כן.‬

169
00:11:06,750 --> 00:11:08,460
‫בתיאבון!‬

170
00:11:08,544 --> 00:11:11,839
‫האמת שאנחנו מנסים לפתוח משאית אוכל.‬

171
00:11:12,464 --> 00:11:14,717
‫יש לך טיפים?‬
‫-כן, תמיד.‬

172
00:11:14,800 --> 00:11:18,721
‫קח את המספר שלי, תתקשר, ונדבר משאיות אוכל.‬

173
00:11:18,804 --> 00:11:21,724
‫כן, בואי נעשה את זה, כי אני אוהב משאיות.‬

174
00:11:21,807 --> 00:11:24,601
‫אני אוהב משאיות, אז זה טוב.‬
‫תודה, סראי. אוקיי.‬

175
00:11:26,103 --> 00:11:27,187
‫תראה אותך!‬

176
00:11:32,151 --> 00:11:34,778
‫אז אני שמח ששינית את דעתך‬
‫והחלטת להיפגש איתי.‬

177
00:11:34,862 --> 00:11:37,489
‫אני יודעת שזה נשמע‬
‫כאילו אני סתם מלהיבה אותך,‬

178
00:11:37,573 --> 00:11:39,783
‫אבל העבודה שלך נהדרת, אנה.‬

179
00:11:40,617 --> 00:11:43,245
‫וממש נחמד לראות אנשים עם כישרון אמיתי, כש…‬

180
00:11:43,746 --> 00:11:46,665
‫כשאנשים אחרים מתעשרים ממוזיאוני גלידה.‬

181
00:11:47,624 --> 00:11:49,376
‫תודה רבה.‬

182
00:11:49,460 --> 00:11:53,797
‫אני ממש מעריכה את זה, אבל…‬
‫מה אני יכולה לעשות בשביל סוכנות פרסום?‬

183
00:11:54,465 --> 00:11:56,508
‫את יודעת שאני אומנית רחוב.‬
‫-בדיוק.‬

184
00:11:56,592 --> 00:11:58,051
‫את אנטי-קפיטליסטית.‬

185
00:11:58,135 --> 00:12:01,597
‫שיזדיינו החזקים, אנטי-חמדנות,‬
‫אנשים מעל רווחים, נכון?‬

186
00:12:01,680 --> 00:12:02,848
‫זאת אומרת… כן.‬

187
00:12:03,432 --> 00:12:05,976
‫מה אני יכולה להגיד?‬
‫אני סוציאליסטית מלוכלכת.‬

188
00:12:07,019 --> 00:12:07,895
‫תקשיבי,‬

189
00:12:08,604 --> 00:12:11,190
‫סוציאליסטית מלוכלכת זה הקטע של הלקוח שלי.‬

190
00:12:11,273 --> 00:12:13,442
‫ואני לא אמורה לחשוף את זה,‬

191
00:12:13,525 --> 00:12:16,695
‫אבל זה סימן לכמה אני מאמינה בך.‬

192
00:12:17,279 --> 00:12:18,405
‫הלקוח הוא נייקי.‬

193
00:12:18,489 --> 00:12:22,826
‫אני רוצה להשתמש באומנות שלך‬
‫לקמפיין של דגם נעלי ה"קורטז" החדש שלהם.‬

194
00:12:28,332 --> 00:12:33,587
‫אבל אין להם ילדים פקיסטנים קטנים‬
‫שתופרים את הנעליים שלהם או משהו כזה?‬

195
00:12:33,670 --> 00:12:38,884
‫ובכן, נייקי התחייבה לתרום 40 מיליון דולר‬
‫לטובת מלחמה בגזענות בארה"ב.‬

196
00:12:39,510 --> 00:12:40,469
‫זה…‬

197
00:12:41,094 --> 00:12:42,095
‫מעניין.‬

198
00:12:43,639 --> 00:12:47,184
‫תראי, אני אצטרך רגע כדי לחשוב על זה.‬

199
00:12:47,267 --> 00:12:49,937
‫בטח. אבל אם מישהו ייקח את הכסף שלהם,‬

200
00:12:50,479 --> 00:12:53,774
‫עדיף שאלה יהיו האנשים בשוליים,‬
‫שאף פעם לא זוכים ברווח.‬

201
00:12:55,317 --> 00:12:57,611
‫אוקיי, את מקבלת נקודות על זה.‬

202
00:13:01,281 --> 00:13:02,491
‫אבל עדיין אצטרך רגע.‬

203
00:13:04,243 --> 00:13:05,285
‫מתי שאתן מוכנות.‬

204
00:13:08,997 --> 00:13:10,916
‫רוצה לראות את התצוגה החדשה כאן?‬

205
00:13:14,211 --> 00:13:16,129
‫את לא צריכה ללכת לעבודה או משהו?‬

206
00:13:16,213 --> 00:13:19,007
‫לא, אני מעדיפה להבריז.‬

207
00:13:22,010 --> 00:13:22,845
‫בואי.‬

208
00:13:25,973 --> 00:13:26,807
‫אוקיי.‬

209
00:13:28,350 --> 00:13:29,685
‫אפשר לסיים את העוגייה?‬

210
00:13:29,768 --> 00:13:32,396
‫כן. כדאי שתסיימי אותה, היא יקרה.‬

211
00:13:37,401 --> 00:13:41,029
‫שני טאקוס "אל פסטור",‬
‫כמות סבירה של צ'יפס וסלסה…‬

212
00:13:41,113 --> 00:13:42,155
‫ההזמנה מוכנה!‬

213
00:13:42,239 --> 00:13:44,157
‫תודה.‬
‫-בסדר, ספרו לחברים שלכם.‬

214
00:13:44,658 --> 00:13:46,702
‫מאיפה אמרת שהשגת את המשאית?‬

215
00:13:46,785 --> 00:13:50,455
‫אם אתה חייב לדעת,‬
‫זה היה מאיש עסקים מצליח ומקושר מאוד.‬

216
00:13:51,999 --> 00:13:53,333
‫טוב, זה היה צ'ווי.‬
‫-מה?‬

217
00:13:53,417 --> 00:13:54,251
‫צ'ווי?‬

218
00:13:54,334 --> 00:13:57,087
‫זה בסדר, תחזרו לעבוד.‬
‫אנחנו עמוסים בהזמנות.‬

219
00:13:57,170 --> 00:13:59,298
‫איזה הזמנות? של כל שני האנשים שבחוץ?‬

220
00:13:59,381 --> 00:14:02,509
‫אני לא יכול לנשום כאן! אלוהים.‬

221
00:14:03,010 --> 00:14:05,262
‫אני חייב לצאת מכאן קצת, לנשום. אלוהים!‬

222
00:14:07,139 --> 00:14:10,559
‫אנחנו מעשנים את המשאית.‬
‫אני אכבה את הגריל כדי שהעשן יתפזר.‬

223
00:14:10,642 --> 00:14:12,728
‫אני לא מבין איך קנית את החרא הזה.‬

224
00:14:12,811 --> 00:14:16,189
‫זה בסדר, סבא. תראה, יש לנו תנור שעובד,‬
‫זה זול מאוד, זה…‬

225
00:14:16,273 --> 00:14:18,317
‫שלום לכם. סליחה שאיחרתי.‬

226
00:14:18,400 --> 00:14:19,651
‫היי! את…‬

227
00:14:20,193 --> 00:14:21,028
‫הגעת.‬

228
00:14:21,653 --> 00:14:24,907
‫ברוכה הבאה ל… משאית. מה את חושבת?‬

229
00:14:24,990 --> 00:14:25,866
‫היא…‬

230
00:14:26,450 --> 00:14:27,534
‫היא נחמדה.‬

231
00:14:28,076 --> 00:14:28,994
‫אין ספק.‬

232
00:14:29,536 --> 00:14:31,455
‫כמה שילמת עליה?‬
‫-לא קניתי אותה.‬

233
00:14:31,538 --> 00:14:34,166
‫לא, זה רק ניסיון.‬
‫-אוקיי, תודה לאל,‬

234
00:14:34,249 --> 00:14:36,752
‫כי אני חוטפת טטנוס רק מלהסתכל עליה.‬

235
00:14:36,835 --> 00:14:39,546
‫לא, זה בסדר, כי אם קיבלת חיסון דחף,‬

236
00:14:40,213 --> 00:14:43,133
‫זה מחזיק לאיזה עשר… אפשר להביא לך משהו…‬

237
00:14:44,217 --> 00:14:46,762
‫לאכול? כל מה שתרצי.‬
‫ברצינות, על חשבון הבית.‬

238
00:14:46,845 --> 00:14:51,308
‫כן, דירוג תקנות בריאות‬
‫וקצת שעועית בצד יהיה נפלא.‬

239
00:14:51,892 --> 00:14:53,185
‫אוקיי, שעועית!‬

240
00:14:53,268 --> 00:14:55,270
‫שעועית… בן זונה…‬

241
00:14:55,854 --> 00:14:57,481
‫אוקיי, אתה יודע מה? אני רק…‬

242
00:14:58,607 --> 00:14:59,483
‫אני אטפל בזה.‬

243
00:14:59,566 --> 00:15:02,694
‫אדוני, ברשותך.‬
‫אל תהיה נבוך, היית כאן מספיק זמן.‬

244
00:15:02,778 --> 00:15:04,529
‫האנשים שלך מחכים לך בחוץ.‬

245
00:15:04,613 --> 00:15:07,074
‫רגע, לא אני הבעלים של משאית האוכל הזאת?‬

246
00:15:07,157 --> 00:15:09,993
‫היא יודעת, אבל עכשיו תלך, כדי…‬
‫-כריס! סיים לצלחת.‬

247
00:15:10,077 --> 00:15:10,911
‫קדימה.‬

248
00:15:14,331 --> 00:15:15,165
‫סליחה.‬

249
00:15:15,791 --> 00:15:16,667
‫הכול בסדר.‬

250
00:15:22,464 --> 00:15:24,508
‫למה אנחנו כל כך קרובות?‬

251
00:15:25,217 --> 00:15:28,762
‫מכאן אפשר לראות את כל הפעמים‬
‫שהאומן צייר מעל הטעויות שלו.‬

252
00:15:29,471 --> 00:15:31,890
‫את כל השרטוטים הגסים, הסימנים שהוא פספס.‬

253
00:15:33,016 --> 00:15:34,810
‫כל הסיפורים שזה סיפר פעם.‬

254
00:15:37,854 --> 00:15:38,772
‫אבל…‬

255
00:15:41,858 --> 00:15:42,818
‫מכאן,‬

256
00:15:44,027 --> 00:15:46,863
‫זה ממוסך כטיוטה סופית מושלמת.‬

257
00:15:48,573 --> 00:15:50,033
‫זה מסתיר המון.‬

258
00:15:56,039 --> 00:15:58,542
‫בשביל מישהי בחליפה,‬
‫יש לך עין טובה לאומנות.‬

259
00:15:59,292 --> 00:16:00,502
‫במיוחד לאומנות חומה.‬

260
00:16:01,003 --> 00:16:04,006
‫אין ספק שאדם לבן צייר את זה.‬
‫-מה?‬

261
00:16:04,798 --> 00:16:05,674
‫אני יודעת.‬

262
00:16:08,051 --> 00:16:08,927
‫את יודעת,‬

263
00:16:09,636 --> 00:16:11,304
‫אולי זה בעייתי, אבל…‬

264
00:16:12,139 --> 00:16:13,390
‫אני לא אשקר,‬

265
00:16:14,224 --> 00:16:15,225
‫זה לא רע.‬

266
00:16:17,811 --> 00:16:20,897
‫חסר כאן משהו.‬

267
00:16:22,941 --> 00:16:23,775
‫מה?‬

268
00:16:27,362 --> 00:16:28,447
‫אותך.‬

269
00:16:40,667 --> 00:16:41,501
‫אנה,‬

270
00:16:42,252 --> 00:16:43,128
‫את בסדר?‬

271
00:16:43,211 --> 00:16:44,755
‫כן, חשבתי שאת רוצה את זה.‬

272
00:16:45,589 --> 00:16:47,382
‫רגע, אנה.‬

273
00:16:48,383 --> 00:16:49,801
‫את בוכה.‬
‫-מה?‬

274
00:16:50,677 --> 00:16:52,596
‫אלוהים, אני ממש מצטערת.‬

275
00:16:52,679 --> 00:16:55,932
‫לא, זה בסדר.‬
‫-אני מצטערת.‬

276
00:16:56,433 --> 00:16:57,934
‫סליחה, אני חייבת ללכת.‬

277
00:17:02,230 --> 00:17:06,026
‫אני יודע שאת עדיין צריכה לארוז.‬
‫סבא וכריס צריכים שאעזור, זה הכול.‬

278
00:17:06,109 --> 00:17:08,527
‫אני אבוא הביתה ברגע שאמכור כמה… טאקוס!‬

279
00:17:08,612 --> 00:17:11,698
‫הם צריכים אותך? אנחנו עוזבים מחר בבוקר.‬

280
00:17:11,782 --> 00:17:15,160
‫אתה יודע מה? זה בסדר.‬
‫אני אסיים כאן ופשוט אצא לבד.‬

281
00:17:15,243 --> 00:17:17,036
‫די, את לא עוזבת אותי.‬

282
00:17:17,120 --> 00:17:20,247
‫חוץ מזה, איך תארזי הכול בלי השרירים האלה?‬

283
00:17:20,332 --> 00:17:23,668
‫אל תדאג, אני בטוחה שאמצא שרירים אחרים.‬
‫זה לא כל כך קשה.‬

284
00:17:23,752 --> 00:17:26,630
‫אה, באמת? פשוט תעזבי ככה את החתיך שלך?‬

285
00:17:26,713 --> 00:17:27,756
‫לא אתה, חמור!‬

286
00:17:28,381 --> 00:17:30,175
‫שלום?‬

287
00:17:30,258 --> 00:17:31,301
‫מה לעזאזל…?‬

288
00:17:32,135 --> 00:17:34,846
‫לא, הריח לא מגיע מבחוץ.‬

289
00:17:36,681 --> 00:17:37,599
‫מה אתה עושה פה?‬

290
00:17:37,682 --> 00:17:39,684
‫זה הריאיון, אבא.‬
‫-הריאיון שלי?‬

291
00:17:40,185 --> 00:17:41,770
‫זה מחר!‬
‫-דליפת גז!‬

292
00:17:41,853 --> 00:17:42,687
‫תחזרו מחר.‬

293
00:17:42,771 --> 00:17:45,357
‫אני מכבה את החרא הזה.‬
‫-אל תצלמו.‬

294
00:17:48,235 --> 00:17:49,069
‫מה זה?‬

295
00:17:50,362 --> 00:17:51,238
‫שום דבר.‬

296
00:17:51,988 --> 00:17:55,117
‫זה יהיה ההמשך של "מאמא פינה",‬
‫ברגע שנפתור את הדבר הזה.‬

297
00:17:56,910 --> 00:18:00,205
‫אתה פשוט מכור לשריפת הכסף שלך?‬

298
00:18:00,288 --> 00:18:02,124
‫לא, הוא משקיע במשפחה שלו.‬

299
00:18:02,207 --> 00:18:04,668
‫אתה זה שמכור, להפניית הגב אלינו!‬

300
00:18:04,751 --> 00:18:07,629
‫אני פאקינג פה, עוזר!‬

301
00:18:10,966 --> 00:18:13,385
‫בסדר, אין כאן מה לראות. זוזו!‬

302
00:18:13,468 --> 00:18:16,763
‫המופע הסתיים. לכו מכאן, קדימה. זוזו.‬

303
00:18:44,374 --> 00:18:47,043
‫עם זה הוא יישאר?‬

304
00:18:47,919 --> 00:18:49,713
‫בעוד חצי שנה, אם לא תהיה פה?‬

305
00:18:53,800 --> 00:18:55,343
‫אתה חייב לשחרר אותו, בוס.‬

306
00:18:59,431 --> 00:19:01,641
‫מי מחזיק אותו כאן בניגוד לרצונו?‬

307
00:19:02,851 --> 00:19:08,148
‫אתה גורם לו להאמין שבשם אהבת המשפחה שלך,‬
‫אתה חייב להקריב הכול בשבילם.‬

308
00:19:15,405 --> 00:19:18,783
‫אף פעם לא אמרתי לו דבר כזה.‬

309
00:19:19,576 --> 00:19:20,869
‫הוא בדיוק כמו אחי.‬

310
00:19:20,952 --> 00:19:25,040
‫הילד הזה כל כך אוהב אותך,‬
‫שהוא מוכן להקריב…‬

311
00:19:26,082 --> 00:19:27,667
‫לוותר על החלומות שלו.‬

312
00:19:30,420 --> 00:19:31,379
‫בשבילך.‬

313
00:19:36,176 --> 00:19:37,761
‫בבקשה, אבא, ברצינות,‬

314
00:19:38,386 --> 00:19:39,554
‫פשוט תן לו ללכת.‬

315
00:19:47,354 --> 00:19:48,313
‫אוקיי.‬

316
00:19:54,611 --> 00:19:56,029
‫אוקיי.‬

317
00:20:10,877 --> 00:20:13,546
‫אתה יודע שיש לי תואר שני בהנדסה מ"קל-טק"?‬

318
00:20:13,630 --> 00:20:14,506
‫באמת?‬

319
00:20:15,048 --> 00:20:17,842
‫מה, אתה לא מאמין לי? זה גזעני!‬

320
00:20:19,261 --> 00:20:22,097
‫אימא שלי הגיעה לכאן מאוקסקה‬
‫כדי לעבוד במטבחים,‬

321
00:20:22,180 --> 00:20:25,892
‫כדי שאני לא אצטרך לעשות את זה,‬
‫וכשהסתכלתי עליה, התאהבתי בבישול,‬

322
00:20:25,976 --> 00:20:29,437
‫אז לוקח לה רגע להבין שהיא לא נכשלה.‬

323
00:20:30,772 --> 00:20:32,899
‫תראי מה זה, עוד משהו שיש לנו במשותף.‬

324
00:20:33,400 --> 00:20:37,320
‫שנינו אכזבנו את ההורים שלנו.‬
‫אנחנו חברים במועדון האכזבות.‬

325
00:20:39,072 --> 00:20:40,949
‫אבל אתן בסדר? זה יותר טוב?‬

326
00:20:41,616 --> 00:20:44,119
‫כן, היא עוד שולחת לי משרות פנויות ב"טסלה",‬

327
00:20:44,202 --> 00:20:46,955
‫אבל אני חושבת שאנחנו מגיעות לשם, לאט לאט.‬

328
00:20:47,038 --> 00:20:47,956
‫כן.‬

329
00:20:49,207 --> 00:20:53,712
‫ברצינות, תודה רבה שבאת.‬
‫אני ממש מעריך את זה.‬

330
00:20:54,296 --> 00:20:58,091
‫אם לא היית באה,‬
‫הייתי שורף את סבא שלי טרם זמנו.‬

331
00:20:58,758 --> 00:21:02,929
‫לא, היה לי כיף.‬
‫הזכרתם לי כמה אני רוצה חנות נייחת.‬

332
00:21:03,013 --> 00:21:05,181
‫אני ממש מתגעגעת ללהישאר במקום אחד.‬

333
00:21:06,266 --> 00:21:08,476
‫כן. אני בטוח שגם אני אתגעגע לזה.‬

334
00:21:20,196 --> 00:21:22,949
‫אוקיי, אז נתראה, כן?‬
‫-בסדר, תודה…‬

335
00:21:23,033 --> 00:21:24,701
‫שוב, תודה רבה.‬
‫-כן.‬

336
00:21:49,309 --> 00:21:50,393
‫מה קרה?‬

337
00:21:51,311 --> 00:21:52,228
‫שום דבר.‬

338
00:21:55,231 --> 00:21:58,151
‫בכיתי לתוך הפה של בחורה שווה‬
‫בזמן שהתמזמזנו היום.‬

339
00:21:59,736 --> 00:22:00,570
‫איך?‬

340
00:22:02,030 --> 00:22:03,073
‫איך עשית את זה?‬

341
00:22:03,156 --> 00:22:04,741
‫זה יותר גרוע מזה, סבא.‬

342
00:22:05,700 --> 00:22:07,577
‫נפגשתי איתה בשביל עבודה.‬

343
00:22:07,660 --> 00:22:09,245
‫עם כסף מעולה, סבא.‬

344
00:22:11,915 --> 00:22:12,832
‫זה פשוט…‬

345
00:22:13,541 --> 00:22:16,836
‫ראיתי את יסיקה הבוקר, והתחלתי להרגיש…‬

346
00:22:16,920 --> 00:22:22,092
‫בסדר, לכולנו היו רגעים שהיינו מוכי אהבה…‬
‫-סבא, בבקשה. זה בסדר.‬

347
00:22:22,634 --> 00:22:25,970
‫אני לא זקוקה לגרסת הציפורים והדבורים‬
‫לנערות הוללות.‬

348
00:22:26,471 --> 00:22:27,514
‫אני פשוט…‬

349
00:22:28,848 --> 00:22:33,061
‫אני פשוט דואגת שפספסתי הזדמנות‬
‫להרוויח כסף ממש טוב.‬

350
00:22:33,144 --> 00:22:35,647
‫ואני יודעת שהבחורה הזו‬
‫עובדת בחברה יוקרתית,‬

351
00:22:35,730 --> 00:22:36,940
‫אבל היא מבינה את זה.‬

352
00:22:38,066 --> 00:22:41,486
‫זאת הייתה יכולה להיות עבודה טובה.‬
‫כסף. בשביל אימא, בשבילך.‬

353
00:22:41,569 --> 00:22:44,447
‫אהובה שלי, אל תדאגי לסבא שלך.‬

354
00:22:44,531 --> 00:22:46,157
‫אני לא צריך כלום.‬

355
00:22:46,241 --> 00:22:49,285
‫אני אדאג לך.‬
‫-ואתה עושה את זה, סבא, אבל אתה יודע מה?‬

356
00:22:49,369 --> 00:22:51,746
‫עכשיו זה הזמן שלי לדאוג לך.‬

357
00:22:52,330 --> 00:22:55,959
‫אהובה שלי…‬
‫-לא, סבא. אתה צריך אותי.‬

358
00:22:57,710 --> 00:23:03,174
‫תקשיב, מה יקרה כשהחנות כבר לא תהיה,‬
‫וכסף באמת יפסיק להיכנס?‬

359
00:23:03,258 --> 00:23:05,093
‫כשייגמר הכסף מוויויאן?‬

360
00:23:05,176 --> 00:23:09,222
‫כשהתשלומים המשפטיים ימשיכו לעלות,‬
‫ודוד ארנסטו יחליט שהספיק לו מזה,‬

361
00:23:09,973 --> 00:23:11,391
‫ויפסיק להעביר לנו כסף?‬

362
00:23:13,601 --> 00:23:15,103
‫אני יכולה לעזור לך, סבא.‬

363
00:23:15,186 --> 00:23:17,063
‫לעזור לך באמת, סוף סוף.‬

364
00:23:18,022 --> 00:23:19,107
‫חיים שלי…‬

365
00:23:23,027 --> 00:23:26,573
‫סבא, אני אעזור לך.‬

366
00:23:40,879 --> 00:23:43,256
‫אל תדאג, החזרתי לצ'ווי את המשאית.‬

367
00:23:44,215 --> 00:23:49,220
‫היי, אני יודע שהיום לא הלך כל כך טוב,‬
‫אבל אני חושב שלמדנו כמה לקחים חשובים.‬

368
00:23:49,304 --> 00:23:51,764
‫לקח מספר אחד: אף פעם לא לסמוך על צ'ווי.‬

369
00:23:52,557 --> 00:23:54,809
‫וזה הכול. אלה כל הלקחים, פחות או יותר.‬

370
00:23:55,810 --> 00:23:58,104
‫אבל נכון שסראי הייתה נהדרת? אין כמוה.‬

371
00:23:58,605 --> 00:24:01,357
‫כן. היא כבר הפנתה אותי‬
‫לכמה משאיות אחרות, אז…‬

372
00:24:03,234 --> 00:24:04,402
‫אני לא יכול יותר.‬

373
00:24:05,987 --> 00:24:07,614
‫גמרתי.‬
‫-גמרת?‬

374
00:24:07,697 --> 00:24:09,824
‫מה זאת אומרת? לא גמרת. לא גמרנו.‬

375
00:24:10,575 --> 00:24:13,912
‫סבא? אנחנו מוכרים טאקוס בחוף הים, זוכר?‬

376
00:24:13,995 --> 00:24:16,915
‫הבריזה מהאוקיינוס, מנות של "קרניטס",‬

377
00:24:16,998 --> 00:24:20,877
‫אתה תלבש את הטנגה שלך, כמו שהבטחת.‬
‫-אחרי שנסגור, זהו זה.‬

378
00:24:22,337 --> 00:24:24,589
‫אתה צריך לחיות את חייך. סע לפאריס.‬

379
00:24:25,173 --> 00:24:27,050
‫אז מה זה? כרטיס "עוף מפה"?‬

380
00:24:28,301 --> 00:24:29,844
‫אה, אני מבין מה עשית.‬

381
00:24:29,928 --> 00:24:32,013
‫אתה מותח אותי. אתה בדרן.‬
‫-לא.‬

382
00:24:32,096 --> 00:24:36,476
‫זאת לא בדיחה, אלה ה-20 אלף דולר‬
‫שהשקעת ב"מאמא פינה".‬

383
00:24:37,685 --> 00:24:41,814
‫אתה בסדר, סבא? אתה מריח ריח שרוף?‬
‫היי, תסתכל על האצבע שלי…‬

384
00:24:41,898 --> 00:24:43,024
‫די עם השטויות.‬

385
00:24:45,568 --> 00:24:50,406
‫זה הכסף שאני חייב לך. זה עוד לא הכול,‬
‫כי האישה ההיא עוד לא שילמה לי.‬

386
00:24:51,491 --> 00:24:53,535
‫קח את זה, ועוף מבויל הייטס.‬

387
00:24:53,618 --> 00:24:56,871
‫לך להפוך לשף גדול, שכל העולם יכבד.‬

388
00:24:58,122 --> 00:24:59,332
‫אם תעבוד עם…‬

389
00:25:00,625 --> 00:25:04,295
‫זקן תפרן,‬

390
00:25:05,338 --> 00:25:06,548
‫לא יהיה לך עתיד.‬

391
00:25:06,631 --> 00:25:08,299
‫סבא, על מה אתה מדבר?‬

392
00:25:08,383 --> 00:25:12,136
‫אני עוזב! לך! "מאמא פינה" כבר לא קיימת!‬

393
00:25:12,220 --> 00:25:16,182
‫אני לא רוצה את הצ'ק הדמיוני שלך, בסדר?‬
‫אני לא מוותר על המורשת שלך.‬

394
00:25:16,266 --> 00:25:18,935
‫אני לא מוותר על "מאמא פינה",‬
‫ולא אתן לך לוותר!‬

395
00:25:32,991 --> 00:25:34,075
‫היי, אנה.‬

396
00:25:34,158 --> 00:25:35,743
‫ברי, היי.‬

397
00:25:37,579 --> 00:25:41,040
‫תקשיבי, אני ממש מצטערת על היום. אני פשוט…‬

398
00:25:41,583 --> 00:25:43,960
‫פשוט עוברים עליי כמה דברים.‬
‫-אחותי, די.‬

399
00:25:44,586 --> 00:25:45,878
‫אל תדאגי בקשר לזה.‬

400
00:25:46,921 --> 00:25:47,964
‫הייתי שם.‬

401
00:25:48,047 --> 00:25:49,090
‫את בטוחה?‬

402
00:25:49,173 --> 00:25:50,592
‫כן, ברור.‬

403
00:25:51,551 --> 00:25:56,014
‫ותקשיבי, פישלתי כששמתי אותך במצב הזה.‬

404
00:25:56,598 --> 00:25:58,766
‫את פשוט ממש לוהטת, ילדה.‬

405
00:26:01,561 --> 00:26:02,645
‫אוקיי…‬

406
00:26:04,147 --> 00:26:05,815
‫תראי, התקשרתי גם‬

407
00:26:06,524 --> 00:26:08,568
‫כי אם העבודה עדיין רלוונטית, אני…‬

408
00:26:09,444 --> 00:26:11,571
‫אני רוצה שייקחו אותי בחשבון.‬
‫-אוקיי.‬

409
00:26:12,196 --> 00:26:15,575
‫זה טוב, כי כבר שלחתי את המועמדות שלך.‬

410
00:26:16,701 --> 00:26:17,619
‫באמת?‬

411
00:26:19,454 --> 00:26:20,288
‫אדיר.‬

412
00:26:20,371 --> 00:26:22,332
‫אוקיי, תודה. זה מדהים.‬

413
00:26:22,832 --> 00:26:23,958
‫וברי,‬

414
00:26:25,043 --> 00:26:26,085
‫לא תתחרטי על זה.‬

415
00:26:26,878 --> 00:26:27,795
‫אני יודעת.‬

416
00:26:29,422 --> 00:26:30,256
‫אוקיי.‬

417
00:26:31,007 --> 00:26:31,841
‫ביי.‬

418
00:26:38,890 --> 00:26:44,103
‫אז יכול להיות‬
‫שהרפתקאותיי במטבח הנייד מגיעות אל סופן.‬

419
00:26:44,187 --> 00:26:45,855
‫מה? איזה ותרן!‬

420
00:26:45,938 --> 00:26:47,023
‫אאוץ'!‬

421
00:26:47,774 --> 00:26:49,359
‫בסדר, זה מגיע לי.‬

422
00:26:50,193 --> 00:26:54,822
‫אז אני אעשה עכשיו‬
‫את מה שהייתי צריך לעשות מוקדם יותר,‬

423
00:26:54,906 --> 00:26:57,033
‫ואזמין אותך לצאת איתי.‬

424
00:26:57,742 --> 00:26:59,661
‫אחרת, באמת אהיה ותרן.‬

425
00:27:01,996 --> 00:27:04,248
‫חשבתי אולי על משהו מחוץ למשאית?‬

426
00:27:04,916 --> 00:27:08,711
‫לעזאזל, סליחה.‬
‫המשאית היא חלק מהאסתטיקה שלי.‬

427
00:27:08,795 --> 00:27:10,797
‫בטח ממש קשה לך לישון.‬

428
00:27:11,381 --> 00:27:14,467
‫אלא אם את גרה שם. אם זה המצב, אני לא שופט.‬

429
00:27:15,051 --> 00:27:16,761
‫אתה תמיד כל כך נדוש?‬

430
00:27:16,844 --> 00:27:18,513
‫לפעמים אני מנמנם.‬

431
00:27:27,188 --> 00:27:29,732
‫אז זה אומר שכן, נכון?‬

432
00:27:30,274 --> 00:27:31,567
‫את בסדר עם נדוש?‬

433
00:27:33,653 --> 00:27:35,780
‫אני צריכה לעבוד, כריס.‬
‫-אוקיי.‬

434
00:27:39,992 --> 00:27:40,827
‫אוקיי.‬

435
00:27:42,036 --> 00:27:44,789
‫ככה זה היה צריך לעבוד!‬

436
00:27:53,047 --> 00:27:54,716
‫את מפנה מקום לחולצות שלי?‬

437
00:27:55,299 --> 00:27:58,010
‫לא. האמת שנתתי אותן למוביל.‬

438
00:27:58,094 --> 00:28:00,430
‫הוא גם נתן לי הנחה,‬

439
00:28:00,513 --> 00:28:02,849
‫אבל לא בגלל החולצות.‬

440
00:28:02,932 --> 00:28:05,476
‫זה בסדר, הוא יכול לשמור אותן, כי…‬

441
00:28:07,019 --> 00:28:08,521
‫יש לי אחת חדשה בכל מקרה.‬

442
00:28:09,397 --> 00:28:10,690
‫במידה של פופוסה.‬

443
00:28:12,567 --> 00:28:15,236
‫לא ניתן לתינוקת שלנו לשכוח מהשורשים שלה.‬
‫-טוב…‬

444
00:28:15,737 --> 00:28:18,990
‫המוביל אמר שהוא דואג לשרירים שלו…‬
‫-דואג לשרירים שלו?‬

445
00:28:19,073 --> 00:28:20,950
‫כן, הוא ממש גדול.‬
‫-בואי הנה.‬

446
00:28:27,540 --> 00:28:28,958
‫את מוכנה לנצח?‬

447
00:28:32,336 --> 00:28:33,212
‫ואתה?‬

448
00:28:34,797 --> 00:28:35,631
‫כן.‬

449
00:28:44,265 --> 00:28:46,142
‫בואי ניסע.‬
‫-בוא ניסע.‬

450
00:28:51,272 --> 00:28:52,148
‫בחיי!‬

451
00:29:15,338 --> 00:29:18,633
‫דלפינה, אנחנו בדרך!‬
‫יש לנו בית חדש, את מוכנה, מאמא?‬

452
00:29:18,716 --> 00:29:20,885
‫מה זאת אומרת? המפרץ לא מוכן אלינו!‬

453
00:29:20,968 --> 00:29:23,179
‫את צודקת, המפרץ לא מוכן.‬

454
00:29:24,305 --> 00:29:26,182
‫שנעצור בצד?‬
‫-אלוהים…‬

455
00:30:26,033 --> 00:30:29,328
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬