1
00:00:51,104 --> 00:00:51,937
‫יאספר!‬

2
00:00:55,146 --> 00:00:56,021
‫יאספר!‬

3
00:01:01,021 --> 00:01:01,896
‫יאספר.‬

4
00:01:04,354 --> 00:01:06,396
‫יאספר!‬

5
00:01:07,146 --> 00:01:09,979
‫תתעורר. קדימה, תתעורר!‬

6
00:01:44,687 --> 00:01:45,771
‫פאק!‬

7
00:01:59,646 --> 00:02:03,104
‫המסדרון קרס. יש עוד דרך החוצה?‬

8
00:02:05,146 --> 00:02:07,229
‫בכיס שלי.‬

9
00:02:09,979 --> 00:02:11,979
‫יש פיר איפשהו.‬

10
00:02:13,271 --> 00:02:14,354
‫תודה.‬

11
00:02:16,104 --> 00:02:17,062
‫יאספר?‬

12
00:02:19,021 --> 00:02:20,229
‫יאספר.‬

13
00:02:20,312 --> 00:02:22,104
‫יאספר, תתעורר. יאספר!‬

14
00:02:22,687 --> 00:02:25,604
‫אתה שומע אותי?‬
‫תתעורר, אנחנו חייבים ללכת. בוא.‬

15
00:02:26,479 --> 00:02:27,521
‫בוא.‬
‫-מה?‬

16
00:02:27,604 --> 00:02:29,312
‫זה בסדר, אנחנו חייבים לצאת.‬

17
00:02:29,854 --> 00:02:31,771
‫אתה יכול לעמוד?‬
‫-רק רגע.‬

18
00:02:41,354 --> 00:02:42,312
‫אתה בסדר?‬

19
00:02:42,396 --> 00:02:43,896
‫נפגעתי ברגל.‬

20
00:02:44,687 --> 00:02:45,604
‫בוא!‬

21
00:02:47,437 --> 00:02:51,354
‫הדלת בהמשך. חייבת להיות עוד יציאה.‬

22
00:02:53,854 --> 00:02:54,729
‫בוא נלך.‬

23
00:03:00,021 --> 00:03:01,437
‫חייבים להוציא אותו מפה.‬

24
00:03:32,646 --> 00:03:34,646
‫היי, יש עזרה בדרך.‬

25
00:03:53,896 --> 00:03:56,021
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

26
00:04:32,187 --> 00:04:34,562
‫- 1908-2015‬
‫וולפגנג פ.פ. -‬

27
00:04:42,187 --> 00:04:44,146
‫- 1999-2015‬
‫וולפגנג פ.פ. -‬

28
00:05:06,396 --> 00:05:08,271
‫- הומו דאוס -‬

29
00:05:08,354 --> 00:05:09,187
‫מיה.‬

30
00:05:11,646 --> 00:05:12,479
‫בואי.‬

31
00:05:14,854 --> 00:05:16,229
‫בוא נמצא את הפיר.‬

32
00:05:21,937 --> 00:05:22,812
‫כאן.‬

33
00:05:49,604 --> 00:05:50,646
‫שם למעלה?‬

34
00:06:47,729 --> 00:06:48,812
‫יאספר!‬
‫-כן?‬

35
00:06:48,896 --> 00:06:50,646
‫אני לא מצליחה להחזיק.‬
‫-הינה.‬

36
00:06:50,729 --> 00:06:52,812
‫עזור לי.‬
‫-רק עוד קצת!‬

37
00:06:54,354 --> 00:06:55,604
‫תפסתי אותך!‬

38
00:06:58,062 --> 00:06:58,896
‫קדימה!‬

39
00:07:00,896 --> 00:07:02,812
‫תפסתי אותך, בואי.‬

40
00:07:03,396 --> 00:07:06,062
‫תפסתי אותך.‬

41
00:07:09,521 --> 00:07:11,521
‫בדייט הבא שלנו, בואי רק נראה סרט.‬

42
00:07:13,146 --> 00:07:13,979
‫בסדר.‬

43
00:07:19,187 --> 00:07:20,229
‫אוקיי.‬

44
00:07:41,271 --> 00:07:42,562
‫זאת המכונית של וינטר.‬

45
00:08:10,021 --> 00:08:11,479
‫אני אקח אותך לבית חולים.‬

46
00:08:30,146 --> 00:08:31,062
‫אבא?‬

47
00:08:34,687 --> 00:08:35,521
‫חכה.‬

48
00:08:38,062 --> 00:08:38,937
‫משם.‬

49
00:08:40,354 --> 00:08:41,229
‫ריינהאוזן?‬

50
00:08:42,521 --> 00:08:44,687
‫ללורנץ?‬
‫-אנחנו חייבים להזהיר אותה.‬

51
00:08:45,854 --> 00:08:48,646
‫פורסטנברג מחפש אותה.‬
‫-את צריכה להגיע לבית חולים.‬

52
00:08:49,146 --> 00:08:52,646
‫רק אנחנו יודעים שהיא בסכנה.‬
‫הטלפון שלי שבור, ושלך אצל פורסטנברג.‬

53
00:08:52,729 --> 00:08:55,896
‫רק אנחנו יכולים להזהיר אותה.‬
‫-לא ברור כמה זמן יש לך.‬

54
00:08:57,771 --> 00:08:58,646
‫זה בסדר.‬

55
00:08:59,687 --> 00:09:00,771
‫אני אשרוד את זה.‬

56
00:09:16,021 --> 00:09:16,896
‫אבא?‬

57
00:09:27,937 --> 00:09:28,854
‫אבא?‬

58
00:09:48,062 --> 00:09:48,937
‫פאק!‬

59
00:10:04,187 --> 00:10:05,021
‫ניקלס.‬

60
00:10:05,104 --> 00:10:08,437
‫אני מחכה לך כאן. אני ממש מודאג, איפה את?‬

61
00:10:08,521 --> 00:10:11,062
‫פצוע אנוש!‬
‫-אני לא יכולה לדבר.‬

62
00:10:26,146 --> 00:10:28,021
‫אתה יכול להישאר עד שלוטה תחזור.‬

63
00:10:29,312 --> 00:10:30,187
‫תודה.‬

64
00:10:34,187 --> 00:10:35,437
‫אני מקווה שהיא תירגע.‬

65
00:10:35,521 --> 00:10:38,104
‫אין לי שום דבר נגדה. זה ממש מסובך.‬

66
00:10:38,187 --> 00:10:41,187
‫אני מקווה מאוד שזה ייפתר ושנישאר חברות.‬

67
00:10:42,479 --> 00:10:43,854
‫כן, גם אני מקווה.‬

68
00:10:50,562 --> 00:10:53,562
‫שלום. זה מקרה חירום,‬
‫אנחנו חייבים לדבר עם הבת שלך.‬

69
00:10:53,646 --> 00:10:55,937
‫היא לא כאן.‬
‫-איפה היא?‬

70
00:10:56,437 --> 00:10:59,146
‫היא רצתה להיפגש עם יאספר,‬
‫אין לי מושג איפה.‬

71
00:10:59,229 --> 00:11:00,437
‫אני יאספר.‬

72
00:11:00,521 --> 00:11:02,771
‫יש לך טלפון? שלנו מקולקלים.‬

73
00:11:02,854 --> 00:11:04,396
‫כן, כמובן. תיכנסו.‬

74
00:11:09,896 --> 00:11:10,812
‫בבקשה.‬

75
00:11:26,812 --> 00:11:27,854
‫- שיחה‬
‫אימא -‬

76
00:11:27,937 --> 00:11:29,354
‫מה העניין?‬
‫-זאת מיה.‬

77
00:11:29,437 --> 00:11:31,521
‫פון פורסטנברג יודע, זאת מלכודת.‬

78
00:11:31,604 --> 00:11:32,854
‫חרא!‬
‫-יאספר נמצא לידי.‬

79
00:11:34,562 --> 00:11:37,146
‫פון פורסטנברג מחזיק בטלפון שלו.‬
‫-לעזאזל!‬

80
00:11:37,687 --> 00:11:42,104
‫כמה הוא יודע?‬
‫-הכול. הוא קרא את ההודעות של יאספר.‬

81
00:11:48,937 --> 00:11:50,479
‫הספר אצלך?‬
‫-כן.‬

82
00:11:50,562 --> 00:11:53,646
‫יש מאות מהם,‬
‫על פרויקטים סודיים כמו הומו דאוס.‬

83
00:11:53,729 --> 00:11:55,562
‫יופי. מה שלומך?‬

84
00:11:56,312 --> 00:11:57,312
‫לא כל כך טוב.‬

85
00:11:59,104 --> 00:12:01,687
‫תפגשי אותי במרכז המצוינות למסירה.‬

86
00:12:01,771 --> 00:12:03,271
‫אני אנסה לטפל בך.‬

87
00:12:03,354 --> 00:12:05,521
‫זה המקום הראשון בו הוא יחפש אותנו.‬

88
00:12:05,604 --> 00:12:08,812
‫אנחנו צריכות ציוד שלא ניתן למצוא‬
‫בשום מקום אחר בגרמניה.‬

89
00:12:08,896 --> 00:12:09,896
‫- פון פורסטנברג -‬

90
00:12:16,562 --> 00:12:18,271
‫וולפגנג.‬
‫-לאן את נוסעת?‬

91
00:12:19,229 --> 00:12:22,396
‫חשבת שאקבל את זה שלא עמדת בהסכם שלנו?‬

92
00:12:23,062 --> 00:12:24,354
‫אני עומד בו.‬

93
00:12:24,979 --> 00:12:28,146
‫אני שומר על המחקר שלך‬
‫עד שתשתחררי ותוכלי לעבוד שוב.‬

94
00:12:28,771 --> 00:12:32,937
‫החלק הנוסף בהסכם, שמבטיח שאתה לא תתערב‬
‫ושהמאסר שלי יהיה קצר.‬

95
00:12:34,521 --> 00:12:35,729
‫אין לי שליטה בזה.‬

96
00:12:37,021 --> 00:12:39,521
‫דווקא יש לך.‬
‫-ההקלטות שלך אצלי.‬

97
00:12:39,604 --> 00:12:41,062
‫המעבדה שלך הרוסה.‬

98
00:12:41,771 --> 00:12:43,937
‫את צריכה אותי.‬
‫-אני לא צריכה אף אחד.‬

99
00:12:44,687 --> 00:12:47,062
‫יש לי את הידע, ההכשרה והרעיונות שלי.‬

100
00:12:47,146 --> 00:12:51,021
‫אני יודעת בדיוק איך הומו דאוס עובד.‬
‫אוכל לשעתק את זה מתי שארצה.‬

101
00:12:51,104 --> 00:12:52,437
‫אני צריכה רק…‬
‫-את מיה.‬

102
00:12:53,812 --> 00:12:54,812
‫את צריכה את מיה.‬

103
00:13:11,729 --> 00:13:13,187
‫סירי, פייס טיים לוובר.‬

104
00:13:16,396 --> 00:13:18,104
‫טייס אוטומטי הופעל.‬

105
00:13:21,104 --> 00:13:22,604
‫פרופסור?‬

106
00:13:22,687 --> 00:13:25,771
‫יש לי הוכחה‬
‫שברון פון פורסטנברג עומד מאחורי הכול.‬

107
00:13:25,854 --> 00:13:29,521
‫לא רק הומו דאוס,‬
‫אלא גם פרויקטים נוספים באותו סדר גודל.‬

108
00:13:29,604 --> 00:13:32,604
‫כמה פרויקטים נוספים?‬
‫-הרבה.‬

109
00:13:32,687 --> 00:13:33,729
‫המון.‬

110
00:13:34,437 --> 00:13:36,187
‫אני רוצה שתתקשרי לתובע הכללי.‬

111
00:13:36,271 --> 00:13:39,646
‫תגידי לו שאני מוכנה‬
‫לחשוף עשרות פרויקטים סודיים,‬

112
00:13:39,729 --> 00:13:42,729
‫ספונסרים וקולגות אם הוא ישחרר אותי.‬

113
00:13:43,312 --> 00:13:47,937
‫את מבינה מה זה אומר?‬
‫אילו אויבים תרכשי לעצמך?‬

114
00:13:48,021 --> 00:13:49,979
‫אם אין לך אויבים, אין לך אופי.‬

115
00:13:50,479 --> 00:13:52,854
‫אז תוכלי לעשות את זה?‬
‫-כן.‬

116
00:13:53,437 --> 00:13:55,937
‫אני חושבת שהתובע הכללי יסכים לעסקה הזאת.‬

117
00:13:56,437 --> 00:13:57,396
‫טוב מאוד.‬

118
00:14:08,854 --> 00:14:10,854
‫טייס אוטומטי הופסק.‬

119
00:14:20,771 --> 00:14:22,104
‫תנו לנו לעבור בבקשה.‬

120
00:14:22,187 --> 00:14:23,979
‫אבא שלי בפנים?‬
‫-סליחה.‬

121
00:14:24,646 --> 00:14:26,354
‫אני צריכה לדעת איפה אבא שלי!‬

122
00:14:55,104 --> 00:14:56,896
‫את בסדר?‬
‫-אני חושבת שזה מחמיר.‬

123
00:15:20,187 --> 00:15:21,021
‫היי.‬

124
00:15:22,021 --> 00:15:23,021
‫זה בסדר.‬

125
00:15:30,562 --> 00:15:31,687
‫אתם נראים נורא.‬

126
00:15:38,979 --> 00:15:39,896
‫הספר.‬

127
00:15:45,937 --> 00:15:46,771
‫תודה, מוניק.‬

128
00:16:49,771 --> 00:16:50,604
‫אבא!‬

129
00:16:51,854 --> 00:16:52,854
‫במעבדה שלך.‬

130
00:16:55,021 --> 00:16:56,229
‫אתה יכול להגיע לכאן?‬

131
00:17:06,729 --> 00:17:11,479
‫איפה קסדת האולטרסאונד לסוניקציה?‬
‫-מאז שעזבת, שיעורי ההצלחה שלנו לא רווחיים.‬

132
00:17:11,562 --> 00:17:13,771
‫קיצוצים בתקציב.‬
‫-איפה המכשיר?‬

133
00:17:13,854 --> 00:17:15,812
‫הבקר והקסדה נמכרו.‬

134
00:17:15,896 --> 00:17:19,354
‫הם חוסכים במקומות הלא נכונים.‬
‫-מה צריך כדי להציל את מיה?‬

135
00:17:20,437 --> 00:17:23,271
‫משהו כמו ממשק מוח-מחשב הפוך.‬

136
00:17:23,354 --> 00:17:27,562
‫אוכל לפתוח את מחסום הדם-מוח שלה עם זה,‬
‫ומערכת החיסון שלה תחדיר את זה.‬

137
00:17:27,646 --> 00:17:29,771
‫כמה זמן ייקח להשיג דבר כזה?‬

138
00:17:29,854 --> 00:17:32,687
‫אין עוד מכשירים כאלה בגרמניה.‬
‫-כמה זמן?‬

139
00:17:32,771 --> 00:17:35,062
‫יש…‬
‫-אולי כמה ימים.‬

140
00:17:35,979 --> 00:17:38,271
‫יש ממשק בדירה.‬

141
00:17:38,354 --> 00:17:39,479
‫מה?‬
‫-מה?‬

142
00:17:39,562 --> 00:17:41,396
‫מיה! דיאזפאם, מהר!‬

143
00:17:41,479 --> 00:17:43,104
‫מייד!‬
‫-מיה.‬

144
00:17:43,187 --> 00:17:44,896
‫אני אביא את הממשק.‬
‫-אוקיי.‬

145
00:17:44,979 --> 00:17:47,937
‫מיה, תירגעי!‬

146
00:17:48,646 --> 00:17:51,437
‫בואי אליי, מיה. תסתכלי עליי.‬

147
00:17:51,521 --> 00:17:53,479
‫הכול בסדר. תסתכלי עליי.‬

148
00:17:53,562 --> 00:17:55,687
‫הכול יהיה בסדר.‬

149
00:17:55,771 --> 00:17:57,937
‫בואי. הכול בסדר.‬

150
00:18:13,687 --> 00:18:15,437
‫בטח יש לך הרבה שאלות.‬

151
00:18:30,771 --> 00:18:34,229
‫היי! אתה ער. תגיד לי, הגעת לכאן ברכב?‬

152
00:18:35,937 --> 00:18:36,937
‫מיה זקוקה לנו.‬

153
00:18:38,646 --> 00:18:40,062
‫אבותינו הקדומים,‬

154
00:18:42,271 --> 00:18:46,146
‫אבי סבך, סבך ועכשיו אני.‬

155
00:18:48,021 --> 00:18:49,729
‫אנחנו תומכים במדע.‬

156
00:18:52,562 --> 00:18:53,937
‫אבל יש דברים…‬

157
00:18:55,604 --> 00:18:58,187
‫שהעולם שלנו פשוט לא מוכן אליהם.‬

158
00:19:00,812 --> 00:19:04,187
‫מקורות אנרגייה חזקים,‬
‫שייעשה בהם שימוש לא נכון כנשק.‬

159
00:19:04,854 --> 00:19:06,604
‫בינה מלאכותית‬

160
00:19:07,771 --> 00:19:11,104
‫שמחליפה באופן מוחלט מערכות יחסים אנושיות.‬

161
00:19:13,062 --> 00:19:14,812
‫כל הדברים שאנשים רוצים…‬

162
00:19:16,604 --> 00:19:21,146
‫אבל כולם רואים רק את עצמם‬
‫ואת המיקרוקוסמוס שלהם.‬

163
00:19:24,104 --> 00:19:26,396
‫מישהו חייב לפקוח עין על התמונה הגדולה.‬

164
00:19:27,229 --> 00:19:29,062
‫זאת האחריות שלנו.‬

165
00:19:32,854 --> 00:19:38,687
‫ללורנץ יש תרופה‬
‫שמונעת מאנשים לחלות שוב אי פעם.‬

166
00:19:40,562 --> 00:19:41,479
‫הומו דאוס.‬

167
00:19:42,646 --> 00:19:46,354
‫ההשלכה עלולה להיות פיצוץ אוכלוסין.‬

168
00:19:47,229 --> 00:19:50,104
‫מלחמה על מי שתייה, מזון ומרחב מחייה.‬

169
00:19:57,062 --> 00:20:00,271
‫המפתח לתגלית של לורנץ הוא חברה שלך, מיה.‬

170
00:20:02,771 --> 00:20:04,896
‫ולורנץ נמצאת בדרכה אליה.‬

171
00:20:07,646 --> 00:20:09,521
‫אסור שהן יתאחדו.‬

172
00:20:16,479 --> 00:20:17,396
‫איפה מיה?‬

173
00:20:27,271 --> 00:20:28,437
‫אני לא יודעת.‬

174
00:20:32,271 --> 00:20:33,854
‫אבל אני יודעת את מי לשאול.‬

175
00:20:43,187 --> 00:20:44,062
‫אוקיי.‬

176
00:20:47,729 --> 00:20:49,187
‫צאו, אני אגיע בקרוב.‬

177
00:20:51,812 --> 00:20:53,312
‫היי.‬
‫-היי.‬

178
00:20:53,396 --> 00:20:55,729
‫אני מצטערת שהייתי כל כך קצרה איתך קודם.‬

179
00:20:56,604 --> 00:20:59,812
‫הייתה שריפה באחוזה שלנו.‬
‫-מה? הכול בסדר איתך?‬

180
00:20:59,896 --> 00:21:01,312
‫כן, אני בסדר.‬

181
00:21:02,437 --> 00:21:03,729
‫אתה עדיין בבית?‬

182
00:21:03,812 --> 00:21:05,771
‫לא, אני במרכז המצוינות.‬

183
00:21:06,271 --> 00:21:08,896
‫מיה במצב קשה, לורנץ מנסה להציל אותה.‬

184
00:21:09,479 --> 00:21:11,271
‫שיט. כדאי שאבוא?‬

185
00:21:11,854 --> 00:21:14,271
‫זה מתוק מצידך, אבל יש לנו מספיק אנשים.‬

186
00:21:14,854 --> 00:21:17,604
‫בואי ניפגש בבית אחר כך ונדבר על הכול.‬

187
00:21:18,521 --> 00:21:21,146
‫אף אחד לא רוצה לריב איתך, במיוחד לא אני.‬

188
00:21:21,229 --> 00:21:22,812
‫כן, ניפגש בבית.‬

189
00:21:23,562 --> 00:21:25,604
‫נתראה אחר כך.‬
‫-נתראה אחר כך, ביי.‬

190
00:21:42,187 --> 00:21:45,104
‫רגשות האשם שלך כלפי חברתך ראויים לכבוד.‬

191
00:21:47,687 --> 00:21:50,729
‫וכך גם הנאמנות שלך למשפחתך.‬

192
00:22:10,479 --> 00:22:12,229
‫אוקיי, אני רוצה להבין.‬

193
00:22:12,896 --> 00:22:15,896
‫האולטרסאונד יזעזע את הרקמה,‬
‫כדי שהממברנות יתרחבו‬

194
00:22:15,979 --> 00:22:18,396
‫וייתנו למערכת החיסון להגיע למוח?‬
‫-כן.‬

195
00:22:18,479 --> 00:22:22,104
‫הגדרה שגויה עלולה לרכך את כל המוח שלה,‬
‫לא רק את מחסום הדם-מוח.‬

196
00:22:22,604 --> 00:22:24,229
‫לא טוב. רעיון חדש:‬

197
00:22:24,312 --> 00:22:25,396
‫אנחנו יכולים לברר‬

198
00:22:25,479 --> 00:22:30,937
‫באיזה חלקיק זעיר וינטר השתמש כדי להכניס‬
‫"אובליוויון" למוח שלה, ולהשתמש בו כדי…‬

199
00:22:31,021 --> 00:22:34,021
‫זה ייקח שבועות. זה הסיכוי היחיד של מיה.‬

200
00:22:36,937 --> 00:22:40,271
‫זה הרעיון הכי מחורבן‬
‫בהיסטוריה של הרעיונות המחורבנים!‬

201
00:22:40,354 --> 00:22:45,104
‫"אובליוויון" מקפלת שוב את החלבון במוח‬
‫הנדרש להפקת זיכרונות,‬

202
00:22:45,187 --> 00:22:48,521
‫אבל אני חושדת‬
‫שהחלבון המקופל החדש הוא פריון,‬

203
00:22:48,604 --> 00:22:52,187
‫שמשנה בהדרגה את הצורה הנורמלית‬
‫של אותו חלבון ל…‬

204
00:22:52,271 --> 00:22:55,771
‫"קוראים לי אמה מיה אקרלונד.‬
‫מרצוני החופשי ובראש צלול…‬

205
00:22:55,854 --> 00:22:57,604
‫זה לא כל כך נורא."‬

206
00:22:57,687 --> 00:23:00,521
‫כמו קרויצפלד-יעקב, רק מהיר פי אלף.‬

207
00:23:00,604 --> 00:23:03,021
‫שיתפתי פעולה עם פון פורסטנברג ווינטר.‬

208
00:23:04,771 --> 00:23:07,271
‫מרצוני החופשי. פשוט שכחתי.‬

209
00:23:11,271 --> 00:23:12,396
‫היה לנו הסכם.‬

210
00:23:17,187 --> 00:23:21,104
‫מצטערת שהכנסתי אתכם לזה.‬
‫-היי, לכולנו יש ימים טובים וימים רעים.‬

211
00:23:21,187 --> 00:23:25,062
‫כן. נדבר על זה אחרי שתתעוררי,‬
‫כי כרגע את לא לגמרי איתנו.‬

212
00:23:25,646 --> 00:23:28,354
‫רק שתדעי, אנחנו אוהבים אותך כמו שאת.‬

213
00:23:29,562 --> 00:23:30,687
‫בואו נתחיל.‬

214
00:23:30,771 --> 00:23:32,854
‫אוקיי.‬
‫-את בטוחה שכדאי שנעשה את זה?‬

215
00:23:34,729 --> 00:23:37,687
‫אם היית רוצה להרוג אותי,‬
‫היית עושה את זה כבר מזמן.‬

216
00:23:39,437 --> 00:23:40,562
‫אולי אני טועה.‬

217
00:23:48,521 --> 00:23:50,646
‫נשתמש ב-60 שניות לכל דחף.‬

218
00:23:50,729 --> 00:23:53,687
‫דחפי אולטרסאונד בצורת סינוס,‬
‫תדירות 515 קילוהרץ,‬

219
00:23:53,771 --> 00:23:55,729
‫עם 5,000 מחזורים לכל דחף.‬

220
00:23:55,812 --> 00:23:59,437
‫חמשת אלפים מחזורים.‬
‫-ואינטרוול בין-דחפי של 64 מילי-שניות.‬

221
00:23:59,979 --> 00:24:02,146
‫אוקיי.‬
‫-מוכנה?‬

222
00:24:05,271 --> 00:24:06,146
‫טוב, קדימה.‬

223
00:24:06,229 --> 00:24:07,479
‫בואו נתחיל.‬

224
00:24:24,187 --> 00:24:25,729
‫איפה חברים שלי?‬

225
00:24:27,979 --> 00:24:30,937
‫את רוצה את המתנה שלך?‬

226
00:24:31,646 --> 00:24:33,646
‫באמת למדנו להכיר זה את זה.‬

227
00:24:39,312 --> 00:24:41,354
‫מה אתה רוצה?‬
‫-להסביר את זה!‬

228
00:24:43,396 --> 00:24:46,812
‫דברי איתי.‬
‫-למה?‬

229
00:24:52,146 --> 00:24:54,729
‫אתה בא ומבקש סליחה, ואז חושב שהכול בסדר!‬

230
00:25:04,354 --> 00:25:05,479
‫בחייך, מיה.‬

231
00:25:08,021 --> 00:25:09,271
‫הינה הבעיה,‬

232
00:25:10,354 --> 00:25:14,646
‫את לא יכולה להסתובב בחופשיות‬
‫כשאת יודעת על תרופת ההומו דאוס.‬

233
00:25:16,354 --> 00:25:18,812
‫או שתשכחי את 24 השעות האחרונות,‬

234
00:25:18,896 --> 00:25:21,312
‫או שאצטרך להעלים אותך.‬

235
00:25:22,062 --> 00:25:23,187
‫לנצח.‬

236
00:25:24,771 --> 00:25:29,937
‫יש לנו פרויקט מחקר, "אובליוויון".‬
‫גלולת היום שאחרי לימים מחורבנים.‬

237
00:25:31,396 --> 00:25:34,687
‫יהיה מעניין לראות איך זה עובד…‬

238
00:25:35,521 --> 00:25:36,437
‫עלייך.‬

239
00:25:38,146 --> 00:25:39,229
‫לעולם לא.‬

240
00:25:40,396 --> 00:25:41,646
‫את צעירה.‬

241
00:25:41,729 --> 00:25:45,687
‫בילית את השנים האחרונות‬
‫בהשלמת המשימה של אביך.‬

242
00:25:45,771 --> 00:25:49,271
‫את חופשייה עכשיו.‬
‫אני לא רוצה למנוע ממך להביט קדימה.‬

243
00:25:51,396 --> 00:25:52,479
‫מה לגבי לורנץ?‬

244
00:25:53,021 --> 00:25:54,687
‫לורנץ תיכנס לכלא.‬

245
00:25:55,687 --> 00:25:58,521
‫מה תעשה עם הומו דאוס?‬
‫-שום דבר.‬

246
00:25:59,479 --> 00:26:02,437
‫הוא ייעלם.‬
‫אף אחד לעולם לא ידע שהוא היה קיים.‬

247
00:26:03,896 --> 00:26:04,937
‫אני בצד שלך.‬

248
00:26:05,521 --> 00:26:09,229
‫אם זה היה תלוי בי,‬
‫הומו דאוס לעולם לא היה נחקר.‬

249
00:26:18,979 --> 00:26:21,521
‫ידעתי שאני יכולה לסמוך‬
‫על המצפן המוסרי שלך.‬

250
00:26:22,562 --> 00:26:24,312
‫סבתא! אני לא מבינה אותך!‬

251
00:26:29,979 --> 00:26:33,062
‫היי, יקירתי, קטנה שלי.‬

252
00:26:35,396 --> 00:26:37,312
‫הם תמיד יהיו כאן.‬

253
00:26:47,062 --> 00:26:48,437
‫חלק ממך.‬

254
00:26:55,187 --> 00:26:58,646
‫הם יחיו לנצח בזיכרונותייך.‬

255
00:27:06,396 --> 00:27:08,271
‫לעולם לא תשכחי אותם.‬

256
00:27:37,771 --> 00:27:38,646
‫היא חיה.‬

257
00:27:42,229 --> 00:27:44,646
‫יופי. אז בואו נסיים עם זה.‬

258
00:27:47,521 --> 00:27:48,604
‫תשגיחי על לורנץ.‬

259
00:27:49,312 --> 00:27:52,104
‫היא יודעת שמעט "אובליוויון" לא יספיק לה.‬

260
00:28:01,937 --> 00:28:04,521
‫שיקרת לי. אתה מימנת את הומו דאוס.‬

261
00:28:05,021 --> 00:28:07,646
‫זאת אשמתך שאחי וההורים שלי מתו.‬
‫הכול באשמתך.‬

262
00:28:07,729 --> 00:28:09,021
‫אני לא רוצה לפגוע בך.‬

263
00:28:09,104 --> 00:28:11,396
‫לוטה, שחררי אותנו.‬

264
00:28:12,062 --> 00:28:13,646
‫אני לא יכולה.‬
‫-פאק, לוטה!‬

265
00:28:13,729 --> 00:28:15,687
‫מי יודע מה האבא הפסיכי שלך עושה!‬

266
00:28:15,771 --> 00:28:18,146
‫אנחנו חייבים לעזור!‬
‫-הוא לא עושה לה כלום!‬

267
00:28:18,229 --> 00:28:22,146
‫מאז שאני מכירה את מיה,‬
‫היא תמיד השתמשה בכולם כדי לנקום.‬

268
00:28:22,229 --> 00:28:25,312
‫אמרת שזה בסדר להקריב חיים של אדם אחד‬
‫כדי להציל רבים.‬

269
00:28:25,396 --> 00:28:27,187
‫אבל לא אם זה כולל אותך.‬

270
00:28:29,229 --> 00:28:30,729
‫ואתה ביצעת התקפה.‬

271
00:28:30,812 --> 00:28:32,479
‫אתם הפסיכים!‬

272
00:28:32,562 --> 00:28:34,646
‫אבא שלי מתקן את הטעויות של לורנץ!‬

273
00:28:36,479 --> 00:28:37,354
‫מה?‬

274
00:28:42,729 --> 00:28:45,479
‫למה לממן את הומו דאוס‬
‫אם אתה לא רוצה להשתמש בו?‬

275
00:28:45,562 --> 00:28:47,604
‫כדי שלא ייעשה בו שימוש לא נכון.‬

276
00:28:47,687 --> 00:28:50,646
‫לכל אדם יש את הזכות‬
‫לקבל את ההחלטות הבריאותיות שלו.‬

277
00:28:50,729 --> 00:28:55,062
‫אם כולם היו יכולים לבחור אם להירפא או לא,‬
‫כמובן שכולם היו בוחרים להירפא.‬

278
00:28:55,687 --> 00:28:59,312
‫האוכלוסייה מתפוצצת כבר עכשיו.‬
‫הפלנטה קורסת.‬

279
00:28:59,396 --> 00:29:01,854
‫מישהו חייב לקחת אחריות.‬

280
00:29:01,937 --> 00:29:04,312
‫הומו דאוס הוא חלק ממני. אי אפשר להסירו.‬

281
00:29:04,896 --> 00:29:06,271
‫זאת לא בחירה שלך.‬

282
00:29:19,562 --> 00:29:21,187
‫משפחה זה דבר מסובך.‬

283
00:29:22,229 --> 00:29:23,604
‫הניחי לי.‬

284
00:29:26,437 --> 00:29:29,062
‫כילדה, רציתי רק שההורים שלי יאהבו אותי.‬

285
00:29:29,562 --> 00:29:31,312
‫עשיתי הכול בשביל זה.‬

286
00:29:44,854 --> 00:29:49,104
‫הייתי התלמידה הכי טובה בבית הספר,‬
‫הפרופסור ממין נקבה הצעירה בגרמניה.‬

287
00:29:49,896 --> 00:29:52,354
‫זה אף פעם לא הספיק.‬
‫-את מוכנה לשתוק?‬

288
00:29:52,437 --> 00:29:55,896
‫אבל אני זוכה להכרה מאחרים.‬
‫מהפרופסורים שלי,‬

289
00:29:56,687 --> 00:29:58,187
‫מהקהילה המדעית.‬

290
00:29:58,812 --> 00:29:59,687
‫מהמשקיעים שלי.‬

291
00:30:00,187 --> 00:30:03,062
‫תמיד צעדתי בדרך שאחרים סללו עבורי.‬

292
00:30:03,646 --> 00:30:05,604
‫אל תעשי את אותה טעות.‬
‫-שתקי!‬

293
00:30:05,687 --> 00:30:06,771
‫היי, לוטה.‬

294
00:30:08,729 --> 00:30:09,854
‫תחזור לשבת.‬

295
00:30:09,937 --> 00:30:11,187
‫את לא תירי.‬

296
00:30:12,937 --> 00:30:15,812
‫זאת לא מי שאת. אני מכיר אותך.‬
‫-עכשיו!‬

297
00:30:25,229 --> 00:30:26,729
‫עדיין לא קרה שום דבר.‬

298
00:30:28,604 --> 00:30:29,687
‫הכול בסדר.‬

299
00:30:31,396 --> 00:30:32,312
‫נטפל בזה.‬

300
00:30:41,271 --> 00:30:42,271
‫פאק!‬

301
00:30:51,562 --> 00:30:52,979
‫זהירות, אבא!‬

302
00:31:10,354 --> 00:31:11,354
‫תפסיק!‬

303
00:31:12,396 --> 00:31:13,562
‫שיט! מספיק עם זה!‬

304
00:31:28,104 --> 00:31:30,354
‫אנחנו צריכים אמבולנס למוסד פרייבורג.‬

305
00:31:30,854 --> 00:31:33,271
‫יש שני פצועים. עכשיו!‬

306
00:33:26,271 --> 00:33:27,687
‫היי.‬
‫-היי.‬

307
00:33:29,521 --> 00:33:30,479
‫מה שלומך?‬

308
00:33:31,854 --> 00:33:32,979
‫מה מצב הרגל שלך?‬

309
00:33:34,812 --> 00:33:36,062
‫טוב משל הזרוע שלך.‬

310
00:33:44,771 --> 00:33:45,854
‫היי!‬

311
00:33:45,937 --> 00:33:46,979
‫מיה!‬

312
00:33:48,062 --> 00:33:51,437
‫הראש שלך בסדר? הסוניקציה עבדה?‬

313
00:33:52,646 --> 00:33:55,312
‫אין בעיה. מתי שתרצי.‬

314
00:33:56,729 --> 00:33:57,729
‫כן.‬

315
00:34:18,729 --> 00:34:21,937
‫איפה לורנץ?‬
‫-נסעה לפגישה עם עורכת הדין שלה.‬

316
00:34:25,979 --> 00:34:27,062
‫פון פורסטנברג?‬

317
00:34:28,687 --> 00:34:29,521
‫הוא…?‬

318
00:34:30,312 --> 00:34:31,396
‫הוא בטיפול נמרץ.‬

319
00:34:38,687 --> 00:34:39,521
‫ולוטה?‬

320
00:34:53,937 --> 00:34:54,854
‫מה קרה?‬

321
00:35:03,562 --> 00:35:05,271
‫אני רוצה…‬

322
00:35:05,354 --> 00:35:06,312
‫אבא?‬

323
00:35:08,687 --> 00:35:09,604
‫אני רוצה…‬

324
00:35:12,687 --> 00:35:14,104
‫תוכלי להשאיר אותנו לבד?‬

325
00:35:14,187 --> 00:35:15,521
‫כמעט גמרתי.‬
‫-עכשיו!‬

326
00:35:26,937 --> 00:35:29,687
‫יש משהו שלא יכול לחכות.‬

327
00:35:31,271 --> 00:35:33,146
‫אני צריך ששניכם תעשו משהו.‬

328
00:35:37,854 --> 00:35:40,271
‫בשביל המשפחה.‬

329
00:36:59,687 --> 00:37:00,562
‫את בסדר?‬

330
00:37:03,396 --> 00:37:04,437
‫הזרוע שלי…‬

331
00:37:05,479 --> 00:37:08,604
‫אבל כאן למעלה הכול שוב עובד.‬

332
00:37:09,937 --> 00:37:11,729
‫יש לך מערכת חיסונית טובה.‬

333
00:37:13,146 --> 00:37:14,187
‫כן, הכי טובה.‬

334
00:37:17,396 --> 00:37:18,312
‫תודה.‬

335
00:37:19,687 --> 00:37:20,937
‫תודה על הספר.‬

336
00:37:22,187 --> 00:37:24,562
‫עכשיו הומו דאוס יוכל להועיל לכולם.‬

337
00:37:29,021 --> 00:37:30,729
‫למה רצית להיפגש איתי?‬

338
00:37:34,562 --> 00:37:35,646
‫אבל את רצית ל…‬

339
00:38:00,646 --> 00:38:02,479
‫מיה…‬
‫-מה?‬

340
00:38:18,896 --> 00:38:19,729
‫לא!‬

341
00:39:28,937 --> 00:39:30,937
‫- מיה -‬

342
00:40:16,979 --> 00:40:20,021
‫- ואן העברות, 11.99 אירו לשעה -‬

343
00:44:57,146 --> 00:45:02,146
‫תרגום כתוביות: גלעד קשר‬