1
00:00:06,090 --> 00:00:08,259
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:14,599 --> 00:00:15,975
‫- הבית הפתוח של דווינה -‬

3
00:00:17,769 --> 00:00:20,688
‫- שדרת ריינגלי, ווסט הוליווד,‬
‫3 חדרי שינה, 5 חדרי אמבט, 215 מ"ר -‬

4
00:00:20,772 --> 00:00:23,107
‫- מחיר: 3,350,000 דולר -‬

5
00:00:23,191 --> 00:00:24,442
‫- עמלה: 100,500 דולר -‬

6
00:00:25,568 --> 00:00:27,278
‫כל כך מדהים.‬

7
00:00:28,404 --> 00:00:29,614
‫- ברט -‬

8
00:00:31,240 --> 00:00:32,199
‫היי, דווינה.‬

9
00:00:32,283 --> 00:00:34,160
‫היי. היי.‬

10
00:00:34,243 --> 00:00:35,870
‫היי. ברט.‬
‫-אני פותחת שמפניה.‬

11
00:00:35,953 --> 00:00:37,330
‫אני אמנדה.‬
‫-נעים מאוד.‬

12
00:00:37,413 --> 00:00:39,332
‫נעים מאוד.‬
‫-זה הבית שלך, כן?‬

13
00:00:39,415 --> 00:00:41,334
‫היי. תודה שבאת.‬
‫-זה מדהים.‬

14
00:00:41,417 --> 00:00:43,086
‫שמחה שאתה אוהב אותו.‬
‫-אני אוהב אותו.‬

15
00:00:43,169 --> 00:00:44,337
‫הוא בעצמו מחפש נכס.‬

16
00:00:44,420 --> 00:00:48,341
‫זה בערך המחיר שבו אני מחפש,‬
‫זה חלק מהסיבה שאני כאן.‬

17
00:00:49,175 --> 00:00:52,470
‫זה אירוע הבית הפתוח הראשון שלי‬
‫מאז שחזרתי לקבוצת "או",‬

18
00:00:52,553 --> 00:00:55,223
‫ואני באמת רוצה שיהיו הרבה ביקורים‬

19
00:00:55,306 --> 00:00:57,266
‫ולהוכיח שאני נכס לחברה.‬

20
00:00:58,601 --> 00:01:00,812
‫היי. דווינה. תודה רבה שבאת.‬

21
00:01:00,895 --> 00:01:03,147
‫היי. אני אמנדה. נעים מאוד.‬

22
00:01:03,231 --> 00:01:07,443
‫מאוד הוקל לי שאמנדה לבסוף הורידה‬
‫את המחיר שהיא ביקשה בהתחלה, כך שזה טוב,‬

23
00:01:07,527 --> 00:01:10,947
‫אבל זה יוצא דופן שבעלת הבית‬
‫תהיה נוכחת באירוע הבית הפתוח.‬

24
00:01:11,030 --> 00:01:14,117
‫היא מאוד מעורבת,‬
‫עליי להיזהר לא להיכנס איתה לעימותים.‬

25
00:01:14,200 --> 00:01:16,077
‫ניתן לראות שאישה תכננה את זה.‬

26
00:01:16,160 --> 00:01:17,453
‫יש בו הכול.‬

27
00:01:19,330 --> 00:01:20,373
‫שלום.‬
‫-היי!‬

28
00:01:20,456 --> 00:01:21,290
‫- ונסה -‬

29
00:01:21,374 --> 00:01:23,376
‫איזה נכס מדהים לייצוג!‬
‫-תודה שבאת.‬

30
00:01:23,459 --> 00:01:24,710
‫כמובן!‬
‫-תודה.‬

31
00:01:25,336 --> 00:01:26,838
‫הינה ברט ואמנדה.‬
‫-היי!‬

32
00:01:26,921 --> 00:01:29,298
‫מה שלומך? נעים מאוד.‬
‫-נעים מאוד.‬

33
00:01:30,800 --> 00:01:32,677
‫- כריסטין -‬

34
00:01:32,760 --> 00:01:34,011
‫זה יפהפה.‬

35
00:01:34,095 --> 00:01:36,681
‫כן. תודה. תודה רבה.‬

36
00:01:36,764 --> 00:01:38,224
‫היי, חבר'ה!‬

37
00:01:38,724 --> 00:01:39,892
‫היי!‬
‫-היי!‬

38
00:01:41,185 --> 00:01:43,688
‫טוב לראות אותך.‬
‫-טוב לראות אותך. מה שלומך?‬

39
00:01:43,771 --> 00:01:44,689
‫היי, מותק.‬
‫-היי.‬

40
00:01:44,772 --> 00:01:46,732
‫כריסטין, אני מרגיש שהבית הזה ממש מתאים לך.‬

41
00:01:46,816 --> 00:01:49,819
‫ראיתי תמונות של הבית‬
‫הזה בעבר ואני אובססיבית לגביו.‬

42
00:01:49,902 --> 00:01:51,487
‫זו הפעם הראשונה שאני ממש רואה אותו.‬

43
00:01:51,571 --> 00:01:53,990
‫אני אוהבת את השיער ואת התלבושת שלך!‬
‫-תודה!‬

44
00:01:54,073 --> 00:01:55,950
‫היי, מהממת.‬
‫-היי, מותק!‬

45
00:01:56,033 --> 00:01:58,077
‫מה שלומך?‬
‫-יופי. תודה שבאת.‬

46
00:01:58,161 --> 00:02:00,496
‫כן, מגניב לראות את הבית באופן אישי.‬

47
00:02:01,497 --> 00:02:04,167
‫תערכי לי סיור.‬
‫-כן, אני אשמח.‬

48
00:02:04,250 --> 00:02:06,085
‫אז זה הסלון המהמם.‬

49
00:02:06,169 --> 00:02:07,503
‫הבית מגיע מרוהט לגמרי.‬

50
00:02:07,587 --> 00:02:09,171
‫התכוונתי לשאול אותך.‬
‫-כן.‬

51
00:02:09,254 --> 00:02:10,631
‫בר מדהים.‬

52
00:02:11,424 --> 00:02:13,551
‫תרשי לי להראות לך את החצר.‬
‫-כן.‬

53
00:02:14,385 --> 00:02:15,678
‫תודה.‬
‫-כן.‬

54
00:02:16,220 --> 00:02:18,181
‫אלה הכוסות הכי קטנות בעולם.‬

55
00:02:18,264 --> 00:02:19,849
‫אני לא מנסה לשכר אנשים.‬

56
00:02:19,932 --> 00:02:22,310
‫רק לפתות אותם מספיק. ובכן…‬
‫-אבל למה לא?‬

57
00:02:22,393 --> 00:02:24,937
‫את נראית נהדר.‬
‫את נראית כמו ביג בירד זנותית.‬

58
00:02:27,815 --> 00:02:29,817
‫האם בסופו של דבר אמנזה הגיעה?‬

59
00:02:29,901 --> 00:02:31,569
‫אמנזה לא הגיעה.‬

60
00:02:31,652 --> 00:02:32,904
‫מה עם מאיה?‬

61
00:02:32,987 --> 00:02:35,489
‫היא טסה למיאמי. היא תפספס את הטיסה שלה.‬

62
00:02:35,573 --> 00:02:40,077
‫וכן, ברט, הלכתי לבית הפתוח שלו‬
‫לפני כמה ימים, וזה היה ממש מגניב.‬

63
00:02:40,161 --> 00:02:41,412
‫ו…‬

64
00:02:41,495 --> 00:02:44,081
‫אני צריכה להגיד לך שאמה ומרי היו שם‬

65
00:02:44,165 --> 00:02:46,876
‫וגם ונסה הייתה שם לזמן קצר, ו…‬

66
00:02:46,959 --> 00:02:49,253
‫מרי טענה שהיא הכירה אותך באותה תקופה,‬

67
00:02:49,337 --> 00:02:50,755
‫שגרתן יחד,‬

68
00:02:50,838 --> 00:02:56,802
‫הן אמרו שסיפור האירוסים שלך לא היה נכון.‬
‫זה היה די שובר לב לדעת שהן כל כך כועסות.‬

69
00:02:56,886 --> 00:02:59,931
‫אחותי, אני לא שמה קצוץ‬
‫על מה שהן אומרות עליי.‬

70
00:03:00,014 --> 00:03:01,098
‫לא.‬
‫-זה לא משנה.‬

71
00:03:01,182 --> 00:03:03,267
‫אני יודעת…‬
‫-זה מעמיד אותך במצב מביך.‬

72
00:03:03,351 --> 00:03:06,520
‫זה היה נושא השיחה ולא ידעתי מה לומר.‬

73
00:03:06,604 --> 00:03:08,814
‫לא הכרתי אותך אז, כשיצאת עם האקס שלך,‬

74
00:03:08,898 --> 00:03:10,733
‫אבל אמרת להן שהכרתי אותך.‬

75
00:03:10,816 --> 00:03:13,402
‫ארבעה, חמישה אנשים באים אלייך‬
‫ואומרים לך "ככה וככה",‬

76
00:03:13,486 --> 00:03:17,323
‫ואת כאילו, "אני לא יודעת."‬
‫אני מבינה אותך, אבל אז…‬

77
00:03:17,406 --> 00:03:20,117
‫אבל לא היית צריכה להגיד את זה.‬
‫-לא.‬

78
00:03:20,201 --> 00:03:24,205
‫למה שתתני בהן אמון?‬
‫-אני לא. אני אומרת, כמו כל מי שניטרלי…‬

79
00:03:24,288 --> 00:03:27,500
‫אני יודעת, אבל לא היית צריכה‬
‫להגיד את זה, כי זאת הודאה.‬

80
00:03:27,583 --> 00:03:29,126
‫זאת לא הודאה בשום דבר.‬

81
00:03:29,210 --> 00:03:30,253
‫דווינה.‬

82
00:03:30,336 --> 00:03:32,088
‫רק תראי איך זה נראה.‬

83
00:03:32,672 --> 00:03:35,591
‫אני באמת מקווה שתגבי אותי.‬

84
00:03:35,675 --> 00:03:39,679
‫כלומר, אני מתחילה פרק חדש בקבוצת אופנהיים,‬

85
00:03:39,762 --> 00:03:43,474
‫עם ייצוג הנכס החדש שלי,‬
‫שאני חושבת שאמכור ו…‬

86
00:03:44,725 --> 00:03:47,770
‫ואני רוצה להסתדר עם אנשים.‬

87
00:03:47,853 --> 00:03:50,898
‫אני מנסה להבין למי את נאמנה?‬

88
00:03:50,982 --> 00:03:55,486
‫אני רק רוצה לדעת מי החברים האמיתיים שלי.‬

89
00:03:55,569 --> 00:03:57,363
‫אנחנו בהחלט חברות, ב-100 אחוז.‬

90
00:03:57,446 --> 00:04:00,324
‫אני לא יכולה לומר, "זה בהחלט קרה,"‬
‫כשאני לא יודעת את זה,‬

91
00:04:00,408 --> 00:04:03,619
‫ואני לא יכולה לפגוע ביושר שלי,‬
‫ואת לא יכולה לצפות ממני לעשות זאת.‬

92
00:04:03,703 --> 00:04:07,123
‫ואני חושבת שזה מאוד הוגן לומר.‬
‫-לא. פשוט תפסיקי. פשוט…‬

93
00:04:08,666 --> 00:04:10,543
‫או שתגני עליי ותגבי אותי,‬

94
00:04:10,626 --> 00:04:15,214
‫ותגידי, "אתן יודעות מה?‬
‫לא. הינה מה שאני מאמינה בו,"‬

95
00:04:15,298 --> 00:04:17,048
‫או אל תגידי שום דבר.‬

96
00:04:18,591 --> 00:04:20,344
‫כן, טוב…‬

97
00:04:20,428 --> 00:04:23,431
‫אני לא חושבת שזה מאבק‬
‫שאני צריכה להיכנס אליו.‬

98
00:04:24,849 --> 00:04:26,309
‫זה לא קשור אליי.‬

99
00:04:42,867 --> 00:04:43,909
‫- ונטורה -‬

100
00:04:43,993 --> 00:04:45,161
‫- יוניברסל סטודיו סיטי -‬

101
00:04:46,620 --> 00:04:47,705
‫- קבוצת אופנהיים -‬

102
00:04:47,788 --> 00:04:48,998
‫- נכס למכירה אותו מייצגת כרישל -‬

103
00:04:49,081 --> 00:04:51,584
‫- רחוב האנשאו, וודלאנד הילס,‬
‫5 חדרי שינה, 6 חדרי אמבט, 540 מ"ר -‬

104
00:04:51,667 --> 00:04:53,336
‫- מחיר: 3,350,000 דולר -‬

105
00:04:53,419 --> 00:04:54,587
‫- עמלה: 100,500 דולר -‬

106
00:04:54,670 --> 00:04:57,548
‫תודה שבאתן.‬
‫זה נכס חדש למכירה אותו אני מייצגת.‬

107
00:04:57,631 --> 00:04:58,966
‫יפהפה.‬
‫-כן.‬

108
00:04:59,050 --> 00:05:01,177
‫הוא ענק, כמעט 560 מטרים רבועים.‬

109
00:05:01,260 --> 00:05:03,304
‫חמישה חדרי שינה, שמונה חדרי אמבט.‬

110
00:05:03,387 --> 00:05:06,057
‫בדרך כלל אמנזה מכינה לתצוגה‬
‫את הנכנסים שאני מייצגת,‬

111
00:05:06,140 --> 00:05:08,809
‫אבל היא מתמודדת עם כל כך הרבה דברים כרגע,‬

112
00:05:08,893 --> 00:05:11,979
‫והנכס הזה עצום וידרוש הרבה עבודה.‬

113
00:05:12,063 --> 00:05:16,192
‫אני רוצה לערוך לכן סיור, לקבל קצת רעיונות.‬
‫תגידו לי אם יש לכן שאלות.‬

114
00:05:16,275 --> 00:05:19,945
‫החלל גדול, תקרות גבוהות.‬
‫הלקוח שלי גבוה מאוד.‬

115
00:05:20,029 --> 00:05:22,990
‫תומס בראיינט‬
‫הוא לקוח שלי מה-NBA, והוא מדהים.‬

116
00:05:23,074 --> 00:05:25,493
‫הוא רוצה למכור את הבית שלו בוודלאנד הילס,‬

117
00:05:25,576 --> 00:05:28,537
‫כי הנסיעות שהוא חייב לבצע‬
‫בכל יום הן ממש לא קלות.‬

118
00:05:28,621 --> 00:05:34,502
‫ובתים כאלה יכולים לתת הרגשת ריקנות‬
‫לא נעימה אם לא מכינים אותם לתצוגה כראוי.‬

119
00:05:34,585 --> 00:05:35,795
‫אז זאת העבודה שלי.‬

120
00:05:35,878 --> 00:05:38,631
‫להיכנס לשם, ולהכין את המקום לתצוגה,‬

121
00:05:38,714 --> 00:05:40,716
‫כדי שזה לא ירגיש ריק ולא נעים.‬

122
00:05:40,800 --> 00:05:42,468
‫זה בהחלט בית משפחתי.‬

123
00:05:42,551 --> 00:05:43,969
‫כמובן, מטבח ענק.‬

124
00:05:44,053 --> 00:05:46,555
‫חשבתי שאולי נוכל להציב כמה כיסאות בר יפים.‬

125
00:05:46,639 --> 00:05:47,807
‫כן.‬
‫-כיסאות בר כאן.‬

126
00:05:47,890 --> 00:05:50,768
‫להניח כמה דברים כדי שיגרמו לזה לבלוט.‬

127
00:05:50,851 --> 00:05:53,896
‫אתן יודעות, כמו משפחה, נוח, נעים.‬
‫-בהחלט.‬

128
00:05:53,979 --> 00:05:56,774
‫אפשר להוסיף עוד מקומות ישיבה,‬
‫ואני חושבת שטוב להראות זאת,‬

129
00:05:56,857 --> 00:05:58,859
‫במיוחד אם זה בית משפחתי.‬

130
00:05:58,943 --> 00:06:01,487
‫ברגע שזה יהיה מוכן, אנחנו מצלמים אותו,‬

131
00:06:01,570 --> 00:06:04,365
‫ואנחנו מפרסמים אותו בהקדם האפשרי, אז…‬

132
00:06:04,448 --> 00:06:05,950
‫זה יהיה נהדר.‬

133
00:06:06,033 --> 00:06:07,701
‫אני צריכה למכור את הבית שלו‬

134
00:06:07,785 --> 00:06:11,372
‫כי אני לא רוצה שהוא ישהה‬
‫בדיור זמני יותר מדי זמן,‬

135
00:06:11,455 --> 00:06:12,998
‫אז בהחלט יש לחץ.‬

136
00:06:13,082 --> 00:06:17,878
‫אני צריכה למצוא לו מקום‬
‫שיש בו כל מה שהוא רוצה ושהוא באמת אוהב.‬

137
00:06:17,962 --> 00:06:20,756
‫מקום שהוא באמת יכול לקרוא לו בית.‬

138
00:06:21,340 --> 00:06:22,341
‫היי!‬
‫-היי.‬

139
00:06:22,425 --> 00:06:23,426
‫שלום!‬

140
00:06:24,427 --> 00:06:26,887
‫אלוהים, תראה אותך!‬
‫-היי, כרישל, מה שלומך?‬

141
00:06:26,971 --> 00:06:29,098
‫טוב לראות אותך.‬
‫-חבר'ה, זה תומאס.‬

142
00:06:29,181 --> 00:06:31,225
‫אני סטייסי. נעים מאוד.‬
‫-מה שלומך?‬

143
00:06:31,308 --> 00:06:33,102
‫אני שרה. נעים מאוד.‬
‫-נעים מאוד.‬

144
00:06:33,185 --> 00:06:35,187
‫ומה שמך?‬
‫-זה אנדי.‬

145
00:06:36,439 --> 00:06:37,523
‫- אנדי, הכלב של תומאס -‬

146
00:06:37,606 --> 00:06:39,650
‫רוצות לראות את שאר הבית?‬
‫-מושלם.‬

147
00:06:39,733 --> 00:06:45,156
‫אז תומאס, רוצה להעיף מבט נוסף כאן בחוץ.‬

148
00:06:45,865 --> 00:06:49,160
‫אז, ספר לי עוד קצת על מה שאתה מחפש.‬

149
00:06:49,243 --> 00:06:51,579
‫בשבילי, ההתניידות שלי היא מאוד חשובה,‬

150
00:06:51,662 --> 00:06:54,832
‫פשוט לנסוע מוודלאנד לווסט הוליווד כל הזמן.‬

151
00:06:54,915 --> 00:06:57,626
‫אני רוצה את הבית הזה רק בגרסה קטנה יותר.‬

152
00:06:57,710 --> 00:06:59,003
‫בסדר.‬

153
00:06:59,086 --> 00:07:02,965
‫כי זה בית כל כך גדול.‬
‫ואני לא באמת צריך כל כך הרבה מקום.‬

154
00:07:03,048 --> 00:07:05,426
‫בנוסף, אני רוצה שיהיה גם נוף קטן ונחמד.‬

155
00:07:05,509 --> 00:07:07,845
‫כמובן. אוכל להשיג לך נוף.‬

156
00:07:08,345 --> 00:07:11,223
‫האם בריכה היא חובה?‬
‫-אשמח אם תהיה לי בריכה.‬

157
00:07:11,307 --> 00:07:12,975
‫בסדר.‬
‫-אשמח שתהיה לי בריכה.‬

158
00:07:13,058 --> 00:07:16,061
‫לא, זה טוב שאדע מה בדיוק אתה מחפש.‬

159
00:07:16,145 --> 00:07:19,773
‫ואני אשמח לדעת מה הדברים‬
‫שמבחינתך יפילו עסקה. יש לך כאלה?‬

160
00:07:20,649 --> 00:07:22,109
‫דברים שיפילו עסקה? באמת…‬

161
00:07:22,193 --> 00:07:24,403
‫אני סומך עלייך.‬
‫-אתה סומך עליי?‬

162
00:07:24,487 --> 00:07:27,114
‫מה עושים בכדורסל? נותנים כיף?‬
‫-חבטת חזה.‬

163
00:07:27,198 --> 00:07:29,825
‫אבל אני לא חושב שתרצי לקפוץ בנעלי עקב.‬
‫-אני יכולה לנסות!‬

164
00:07:29,909 --> 00:07:31,243
‫אני יכולה לעשות הרבה בעקבים.‬

165
00:07:31,327 --> 00:07:32,786
‫את מכירה את המכה הצִדִּית?‬
‫-כן.‬

166
00:07:33,954 --> 00:07:36,957
‫נשלב הכול יחד.‬
‫-כן! הצלחתי.‬

167
00:07:40,920 --> 00:07:42,671
‫- יאמאשירו הוליווד -‬

168
00:07:48,469 --> 00:07:50,554
‫זה כל כך יפה.‬
‫-זה באמת מאוד יפה.‬

169
00:07:50,638 --> 00:07:52,348
‫זאת הפעם הראשונה שאני מגיע לכאן.‬

170
00:07:55,142 --> 00:07:55,976
‫- יאמאשירו -‬

171
00:07:56,060 --> 00:07:56,894
‫הנוף מגניב.‬

172
00:07:58,270 --> 00:07:59,438
‫אעזור לך לשבת.‬

173
00:07:59,522 --> 00:08:00,606
‫איזה ג'נטלמן…‬

174
00:08:03,359 --> 00:08:04,985
‫איזה ג'נטלמן.‬
‫-אני יודע.‬

175
00:08:07,696 --> 00:08:11,742
‫טוב, אני שמחה שסוף סוף יצאנו.‬
‫-אני יודע. עבר כל כך הרבה זמן.‬

176
00:08:11,825 --> 00:08:14,203
‫אני חושבת שהפעם האחרונה‬
‫שהיינו בדייט הייתה לפני…‬

177
00:08:14,286 --> 00:08:16,580
‫שלושה חודשים.‬
‫-שלושה חודשים?‬

178
00:08:16,664 --> 00:08:20,292
‫אבל זה סימן טוב. לפחות אנו עסוקים,‬
‫ויש לנו הרבה עסקים,‬

179
00:08:20,376 --> 00:08:21,710
‫זה יכול להיות גרוע יותר.‬

180
00:08:21,794 --> 00:08:24,004
‫היי, חבר'ה. מה שלומנו?‬
‫-היי. יופי. מה שלומך?‬

181
00:08:24,088 --> 00:08:25,673
‫יופי, תודה.‬

182
00:08:25,756 --> 00:08:27,758
‫אנו יודעים מה ברצוננו לשתות היום?‬

183
00:08:28,259 --> 00:08:29,885
‫ויסקי סאוור עבורי.‬
‫-ויסקי סאוור.‬

184
00:08:29,969 --> 00:08:31,595
‫כן. גם אני אשתה אחד.‬

185
00:08:31,679 --> 00:08:33,847
‫נזמין מתאבנים או משהו?‬

186
00:08:33,931 --> 00:08:37,268
‫כן. ברוסקטת מח עצם צלויה.‬
‫-רשמתי.‬

187
00:08:37,351 --> 00:08:39,019
‫תודה רבה.‬
‫-תודה.‬

188
00:08:39,102 --> 00:08:40,354
‫כן, כמובן.‬

189
00:08:40,437 --> 00:08:44,567
‫היה עמוס בטירוף, אבל זאת אומרת, היה טוב.‬

190
00:08:45,150 --> 00:08:47,903
‫את יודעת, אני אתחיל‬
‫לעבוד על הבית של כרישל.‬

191
00:08:47,987 --> 00:08:49,280
‫הו, כן!‬

192
00:08:49,363 --> 00:08:54,034
‫אז אתה תהפוך את אחד‬
‫החדרים לארון גדול, נכון?‬

193
00:08:54,118 --> 00:08:55,286
‫זה יהיה מגניב.‬
‫-כן.‬

194
00:08:55,369 --> 00:08:58,080
‫אני אבלה איתה בבריכה בזמן שאתה עובד,‬

195
00:08:58,163 --> 00:09:00,874
‫כדי שאוכל לראות אותך ולבלות בבריכה.‬

196
00:09:00,958 --> 00:09:03,627
‫בבקשה.‬
‫-בטח נשתה רוזה או משהו.‬

197
00:09:03,711 --> 00:09:06,630
‫כך שאוכל לראות את הגבר החתיך שלי עובד.‬

198
00:09:06,714 --> 00:09:09,925
‫רומיין ואני היינו עסוקים מאוד.‬
‫הוא עוסק בבנייה.‬

199
00:09:10,009 --> 00:09:12,886
‫הוא מאוד מצליח כמנהל פרויקטים,‬

200
00:09:12,970 --> 00:09:14,138
‫וזה אדיר,‬

201
00:09:14,221 --> 00:09:17,099
‫כי הוא עושה את כל הפרויקטים‬
‫האלה עם ג'ייסון,‬

202
00:09:17,182 --> 00:09:20,019
‫וזה מדהים ששנינו עובדים באותו ענף.‬

203
00:09:20,102 --> 00:09:22,062
‫אלוהים, תראה את הזיקוקים!‬

204
00:09:23,689 --> 00:09:24,898
‫זה בשביל הדייט שלנו.‬

205
00:09:25,399 --> 00:09:27,735
‫עשית את זה בשבילי?‬
‫-כן. ארגנתי את זה.‬

206
00:09:29,028 --> 00:09:30,988
‫אני מתה על זה.‬
‫-אנו חייבים להתנשק.‬

207
00:09:36,118 --> 00:09:36,952
‫אני אוהב אותך.‬

208
00:09:37,036 --> 00:09:38,287
‫אני אוהבת אותך, מותק.‬

209
00:09:39,038 --> 00:09:40,581
‫מח העצם.‬
‫-תודה.‬

210
00:09:40,664 --> 00:09:41,999
‫זה נראה טוב.‬

211
00:09:42,082 --> 00:09:43,000
‫מושלם.‬
‫-תודה.‬

212
00:09:43,083 --> 00:09:45,127
‫אני גווע ברעב.‬
‫-זה נראה מעניין.‬

213
00:09:45,210 --> 00:09:50,049
‫אז אני חושבת שזה יהיה רעיון‬
‫טוב לנסות להבין…‬

214
00:09:50,966 --> 00:09:53,385
‫איפה אנחנו נמצאים בנושא הרכישה.‬

215
00:09:53,469 --> 00:09:55,471
‫התוכנית שלנו הייתה לשדרג בתים.‬

216
00:09:55,554 --> 00:09:59,767
‫אני יודעת שקשה מאוד לעשות‬
‫את זה כרגע, מאחר ואתה מאוד עסוק,‬

217
00:09:59,850 --> 00:10:02,102
‫אבל כמובן איתי, בתעשייה הזאת,‬

218
00:10:02,186 --> 00:10:04,355
‫ואתה בעסקי הבנייה,‬

219
00:10:04,438 --> 00:10:08,442
‫יש לנו את הפוטנציאל להרוויח מזה המון כסף.‬

220
00:10:08,525 --> 00:10:10,569
‫אז אני חושבת שיהיה טוב למצוא משהו‬

221
00:10:10,653 --> 00:10:16,283
‫שבו נבנה מחדש את המטבח, השירותים,‬
‫הרצפות, לא את הצנרת, החשמל, הגג, היסודות.‬

222
00:10:16,367 --> 00:10:19,244
‫רק את הקוסמטיקה שמניבה‬
‫תמורה רבה ביחס להשקעה.‬

223
00:10:21,121 --> 00:10:23,540
‫אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על זה יותר‬

224
00:10:23,624 --> 00:10:25,876
‫כי חשוב לי לתרום את החלק שלי,‬

225
00:10:25,959 --> 00:10:28,671
‫ואת, ברור שיכולה לעשות את שלך.‬

226
00:10:29,171 --> 00:10:31,173
‫אבל עד שנמצא משהו…‬

227
00:10:32,257 --> 00:10:35,094
‫אני פשוט… אני גם… זה העתיד שלנו.‬
‫-אבל אני מבין…‬

228
00:10:35,177 --> 00:10:38,514
‫אני לא רוצה שנחמיץ הזדמנות נהדרת.‬
‫-גם אני לא רוצה.‬

229
00:10:38,597 --> 00:10:43,060
‫אני רק רוצה למצוא משהו‬
‫שמתאים לשנינו, כיוון שהאופן שחינכו אותי,‬

230
00:10:43,143 --> 00:10:45,646
‫אני לא מצפה שאף אחד ישלם עבור הדברים שלי.‬

231
00:10:45,729 --> 00:10:48,982
‫למרות שאת אשתי ואני אוהב אותך.‬

232
00:10:49,066 --> 00:10:51,318
‫אתה רוצה שנתחלק חצי חצי.‬

233
00:10:51,402 --> 00:10:55,489
‫אבל אם אמצא משהו מדהים,‬

234
00:10:55,572 --> 00:11:00,327
‫ואתה לא תהיה מוכן‬
‫או מסוגל להשקיע כסף בבית הזה,‬

235
00:11:00,411 --> 00:11:04,164
‫אני רוצה להיות מסוגלת‬
‫לפעול במהירות, ולהשיג לנו אותו.‬

236
00:11:04,248 --> 00:11:05,624
‫בהחלט לא.‬

237
00:11:07,292 --> 00:11:10,671
‫אני רוצה להיות גאה בעצמי,‬
‫ולהגיד, "עשיתי את זה."‬

238
00:11:10,754 --> 00:11:13,841
‫אם מרי תשלם על הכול,‬
‫גם אם אנו בבעלות משותפת על הנכס,‬

239
00:11:13,924 --> 00:11:16,635
‫בשבילי, אין בזה טעם.‬
‫לעולם לא אהיה מרוצה מזה.‬

240
00:11:16,719 --> 00:11:18,387
‫אני שמח וגאה בך.‬

241
00:11:18,470 --> 00:11:21,557
‫פשוט, חשוב לי לעשות את החלק שלי בדברים.‬

242
00:11:21,640 --> 00:11:23,183
‫כלומר, אני מכבדת את זה.‬

243
00:11:23,267 --> 00:11:26,979
‫זה אחד הדברים שאני אוהבת בך,‬
‫אבל אני לא רוצה שנפספס.‬

244
00:11:43,370 --> 00:11:45,998
‫אני פשוט טעמתי מהכול.‬
‫-אני יודעת.‬

245
00:11:46,081 --> 00:11:48,167
‫זה נראה כמו תרד או משהו.‬

246
00:11:48,250 --> 00:11:50,502
‫יותר כמו מאפה ירקות.‬

247
00:11:50,586 --> 00:11:53,672
‫זה לא מאפה אם יש ירקות בפנים?‬
‫-כן, זה יכול להיות.‬

248
00:11:53,756 --> 00:11:57,718
‫זאת הדרך היחידה שאני אוהבת‬
‫לאכול ירקות, אם הם מגולגלים בתוך מאפה.‬

249
00:11:58,385 --> 00:12:00,846
‫הייתי בנכס שברט מייצג לפני כמה ימים.‬

250
00:12:00,929 --> 00:12:03,557
‫מרי, דווינה, ואמה גם כן היו שם,‬

251
00:12:03,640 --> 00:12:06,018
‫והן דיברו על כריסטין,‬

252
00:12:06,101 --> 00:12:09,271
‫ועל כל הדברים שהיא אמרה לאמה,‬

253
00:12:09,354 --> 00:12:11,523
‫שהיא הייתה מאורסת לבחור הזה,‬

254
00:12:11,607 --> 00:12:14,818
‫ומרי אמרה שזה לא נכון.‬
‫היא הייתה אז חברה של כריסטין.‬

255
00:12:14,902 --> 00:12:18,906
‫אפילו לדווינה, מתחילים להתעורר‬
‫ספקות לגבי מה שכריסטין אומרת.‬

256
00:12:18,989 --> 00:12:22,034
‫היא נתפסת בשקרים שלה, ולכולם פשוט נמאס.‬

257
00:12:22,117 --> 00:12:24,203
‫זאת לא הפעם הראשונה.‬

258
00:12:24,286 --> 00:12:27,498
‫אני מרגישה שכריסטין מגיעה ממקום של כאב,‬

259
00:12:27,581 --> 00:12:32,377
‫ושההתנהגות שלה משמשמת אותה כהגנה‬

260
00:12:32,461 --> 00:12:34,171
‫כדי לא להיפגע שוב.‬

261
00:12:34,254 --> 00:12:37,841
‫איזה כאב יגרום לך לנסות באמת‬

262
00:12:37,925 --> 00:12:42,304
‫להרוס ולהפיל אנשים‬
‫כשהם נמצאים ברגע הכי גרוע בחייהם.‬

263
00:12:42,387 --> 00:12:44,807
‫אני חושבת שכריסטין באה ממקום של קנאה,‬

264
00:12:44,890 --> 00:12:49,186
‫והיא פשוט מוּנַעַת‬
‫ממה שמרגיש כמו כוחות של רשע.‬

265
00:12:49,269 --> 00:12:52,397
‫אני מבינה את המצב שלך עם כריסטין,‬

266
00:12:52,481 --> 00:12:55,484
‫אבל אני גם מאמינה שאנשים יכולים להשתנות,‬

267
00:12:55,567 --> 00:12:58,570
‫אז היה לי רעיון…‬

268
00:12:58,654 --> 00:13:01,615
‫יש לי מאמנת דפוסי חשיבה,‬
‫והיא עזרה לי מאוד,‬

269
00:13:01,698 --> 00:13:05,869
‫אז חשבתי שזה יהיה‬
‫רעיון טוב בשביל כריסטין לפגוש אותה,‬

270
00:13:05,953 --> 00:13:08,956
‫לשפר את חייה, ולהפוך לאדם טוב יותר.‬

271
00:13:09,039 --> 00:13:13,877
‫התחלתי להיפגש עם המאמנת‬
‫הזאת אחרי מותה של אחותי,‬

272
00:13:13,961 --> 00:13:20,008
‫והיא עזרה לי מאוד לארגן מחדש‬
‫את המחשבות שלי כשהן פנו למקום שלילי,‬

273
00:13:20,092 --> 00:13:22,803
‫אז אני באמת חושבת שהיא תוכל‬
‫לעשות זאת גם עבור כריסטין.‬

274
00:13:22,886 --> 00:13:25,305
‫אני לא יודעת איזה סוג מרפאת יש לך,‬

275
00:13:25,389 --> 00:13:28,725
‫אלא אם כן יש לך איזו מרפאת גורו‬

276
00:13:28,809 --> 00:13:31,353
‫שתושיב אותה ותבצע טקס גירוש שדים,‬

277
00:13:31,436 --> 00:13:33,981
‫אני לא רואה איך זה הולך להשתנות.‬

278
00:13:35,858 --> 00:13:38,777
‫אני לא חושבת שניתן להציל את כריסטין.‬

279
00:13:38,861 --> 00:13:42,739
‫אבל ונסה רוצה לקחת‬
‫את כריסטין למאמנת דפוסי חשיבה.‬

280
00:13:44,658 --> 00:13:45,742
‫שווה לנסות.‬

281
00:13:46,702 --> 00:13:48,328
‫אני רוצה להיות כנה איתך.‬

282
00:13:48,412 --> 00:13:52,875
‫אני לא יודעת אם את כועסת‬
‫עליי כי אני חברה שלה.‬

283
00:13:52,958 --> 00:13:53,959
‫למה את אומרת זאת?‬

284
00:13:54,042 --> 00:13:59,339
‫אני מרגישה שיש שינוי בין…‬

285
00:13:59,423 --> 00:14:03,802
‫אני לא יודעת, בינך לביני. ואינני יודעת…‬
‫-לא, באמת, זה לא המקרה.‬

286
00:14:03,886 --> 00:14:07,264
‫אני רוצה שתדעי שאני לא רוצה‬
‫לא להיות חברה שלה,‬

287
00:14:07,347 --> 00:14:10,601
‫אבל גם לא אפסיק להיות חברה של כולכן,‬

288
00:14:10,684 --> 00:14:13,854
‫מפני שהיא לא מסתדרת עם כולכן.‬

289
00:14:15,731 --> 00:14:18,358
‫את לא צריכה לדאוג לגבי…‬

290
00:14:18,442 --> 00:14:20,944
‫כאילו, שאני אדאג‬
‫לגבי זה שאני מדברת איתך ו…‬

291
00:14:21,028 --> 00:14:22,279
‫רק בגלל, שבכנות,‬

292
00:14:22,362 --> 00:14:25,324
‫כל דבר שאמרתי לך,‬
‫הייתי אומרת מולה, אל הפנים שלה.‬

293
00:14:25,407 --> 00:14:30,162
‫זאת דעתי באמת,‬
‫ונדרש לי הרבה זמן להבין זאת.‬

294
00:14:30,245 --> 00:14:34,416
‫כך שזאת לא שיחה שבה אני לחוצה שאת…‬

295
00:14:34,499 --> 00:14:37,878
‫אני לא אומרת את זה בגלל זה.‬
‫-…הייתי באמת אומרת לה את זה.‬

296
00:14:44,927 --> 00:14:46,178
‫- בוורלי הילס -‬

297
00:14:54,770 --> 00:14:57,189
‫קדימה, חבר'ה. בואו נלך. קדימה. לא.‬

298
00:14:57,773 --> 00:14:59,358
‫הו, אלוהים.‬
‫-הו, אלוהים.‬

299
00:14:59,441 --> 00:15:00,275
‫- אמנזה -‬

300
00:15:00,359 --> 00:15:03,278
‫את צוחקת עליי? היא כאילו,‬
‫"לא. זה מספיק. עשיתי 10 צעדים."‬

301
00:15:03,362 --> 00:15:04,321
‫בואי.‬

302
00:15:04,404 --> 00:15:07,157
‫היא אוהבת להתאמן בדיוק כמוך.‬
‫-אני יודעת, נכון?‬

303
00:15:07,658 --> 00:15:09,868
‫בואי הנה, נסיכה.‬

304
00:15:09,952 --> 00:15:11,078
‫נחליף צד.‬

305
00:15:11,578 --> 00:15:13,747
‫הוא רוצה ללכת לשם.‬
‫-בסדר.‬

306
00:15:13,830 --> 00:15:15,540
‫אז מה קורה איתך?‬

307
00:15:15,624 --> 00:15:19,002
‫כלום. הילדים בסדר. הם כל כך שונים זה מזה.‬

308
00:15:19,086 --> 00:15:22,005
‫נואה תמיד רוצה לצאת ולעשות משהו,‬

309
00:15:22,089 --> 00:15:25,384
‫ואז ברייקר, אני לא יכולה‬
‫להוציא אותו מהבית.‬

310
00:15:25,467 --> 00:15:26,843
‫כן. משחקי מחשב?‬

311
00:15:26,927 --> 00:15:31,181
‫משחקי מחשב, אנשים‬
‫מעצבנים אותו, כאילו, מאוד.‬

312
00:15:31,264 --> 00:15:32,641
‫הוא מתעצבן.‬
‫-אני מבינה את זה.‬

313
00:15:32,724 --> 00:15:35,352
‫מאוד קשה לי לדעת מה להגיד לילדים‬

314
00:15:35,435 --> 00:15:38,438
‫כי אני לא רוצה להגיד להם שהוא לא יחזור.‬

315
00:15:38,522 --> 00:15:41,817
‫ברייקר שאל אותי לפני כמה ימים,‬
‫"אוכל להחליף את שם המשפחה שלי לסמית?"‬

316
00:15:42,359 --> 00:15:44,152
‫באמת?‬
‫-הוא אמר, "מאחר שאבא שלי עזב."‬

317
00:15:44,736 --> 00:15:45,779
‫והייתי כאילו…‬

318
00:15:47,239 --> 00:15:48,365
‫"אולי."‬

319
00:15:49,074 --> 00:15:51,410
‫אני חושבת, שמכיוון שעבר כל כך הרבה זמן,‬

320
00:15:51,493 --> 00:15:53,829
‫הם די הגיעו למסקנה, בכוחות עצמם,‬

321
00:15:53,912 --> 00:15:55,872
‫שאולי הוא לא יחזור.‬

322
00:15:55,956 --> 00:15:59,584
‫ואני חושבת שהגיע הזמן שבאמת נתמקד בשלושתנו‬

323
00:16:00,168 --> 00:16:01,670
‫וננסה להמשיך הלאה.‬

324
00:16:01,753 --> 00:16:06,675
‫טוב, את מתמודדת בהצלחה‬
‫עם מצב שהוא ממש מחורבן.‬

325
00:16:07,467 --> 00:16:10,053
‫בכל מקרה, מה קורה עם הנדל"ן?‬

326
00:16:10,137 --> 00:16:14,433
‫אנשים עדיין מוכרים בתים בקבוצת אופנהיים?‬
‫-כן, מוכרים. זה הולך טוב.‬

327
00:16:14,516 --> 00:16:17,019
‫רומיין חזר היום לאורנג' קאונטי.‬

328
00:16:17,102 --> 00:16:20,188
‫הוא עובד שם על הבית של ג'ייסון.‬
‫-ג'ייסון קנה בית?‬

329
00:16:20,272 --> 00:16:22,441
‫כן.‬
‫-הבחור קונה בית כל שבוע.‬

330
00:16:22,524 --> 00:16:24,276
‫אני לא עומדת בקצב.‬
‫-אני יודעת.‬

331
00:16:24,359 --> 00:16:28,363
‫רומיין משפץ אותו, אבל זה יהיה‬
‫פרויקט קצר, כי הבית עצמו ממש נחמד.‬

332
00:16:28,447 --> 00:16:29,781
‫איפה זה?‬
‫-ניופורט.‬

333
00:16:29,865 --> 00:16:31,283
‫אלוהים, וואו.‬
‫-כן.‬

334
00:16:31,366 --> 00:16:33,368
‫אבל אנחנו בסדר. אנחנו פשוט…‬

335
00:16:33,452 --> 00:16:36,538
‫אני מרגישה שאנחנו לא יכולים לתכנן תוכניות‬

336
00:16:36,621 --> 00:16:38,915
‫כי בקושי יש לנו זמן לדבר.‬

337
00:16:38,999 --> 00:16:41,668
‫יש לנו כמה דקות של שיחה, לאכול,‬

338
00:16:41,752 --> 00:16:43,045
‫והוא נרדם.‬

339
00:16:43,128 --> 00:16:46,131
‫כי הוא צריך לקום בחמש בבוקר‬
‫כדי לצאת לעבודה, אז…‬

340
00:16:46,214 --> 00:16:50,343
‫אתם תמשיכו לשכור או שאתם רוצים לקנות משהו?‬
‫-אנחנו רוצים לקנות.‬

341
00:16:50,427 --> 00:16:54,056
‫אני עדיין לא יודעת מה נעשה,‬

342
00:16:54,139 --> 00:16:56,391
‫כי הוא רוצה לשלם לפחות חצי.‬

343
00:16:56,475 --> 00:16:58,769
‫אני מנסה להבין איך לעקוף את זה.‬

344
00:16:58,852 --> 00:17:01,521
‫כי זה קשה… אפילו בתור אישה…‬
‫-כן.‬

345
00:17:01,605 --> 00:17:05,691
‫זאת הרגשה קשה, כאילו,‬
‫להרגיש שאת לא תורמת לפחות חצי.‬

346
00:17:05,776 --> 00:17:07,651
‫כן.‬
‫-אז בשביל גבר, זה…‬

347
00:17:07,736 --> 00:17:09,237
‫בדיוק.‬
‫-…עשרת אלפים פעמים…‬

348
00:17:09,321 --> 00:17:10,655
‫למרות שלא אכפת לך.‬

349
00:17:10,738 --> 00:17:12,908
‫אם הוא לא היה עובד או הוא…‬

350
00:17:12,991 --> 00:17:14,659
‫אז הייתה לי בעיה רצינית.‬

351
00:17:14,743 --> 00:17:17,036
‫אם הוא לא היה עובד, אז הייתי כאילו,‬

352
00:17:18,037 --> 00:17:19,581
‫"אני לא ה'שוגר מאמא' שלך."‬

353
00:17:19,664 --> 00:17:22,042
‫חוויתי בחיי זמנים טובים ורעים,‬

354
00:17:22,125 --> 00:17:27,255
‫ובמיוחד רעים, בכל הנוגע לכספים.‬

355
00:17:27,339 --> 00:17:30,258
‫כלומר, להיות אם חד-הורית, מגיל 16,‬

356
00:17:30,342 --> 00:17:33,595
‫הייתי צריכה להתחיל מחדש‬

357
00:17:33,678 --> 00:17:35,597
‫פעמים רבות מסיבות רבות,‬

358
00:17:35,680 --> 00:17:38,350
‫ואני לעולם לא רוצה לעבור את זה שוב.‬

359
00:17:38,433 --> 00:17:40,936
‫אני מרוויחה כסף נהדר בכוחות עצמי,‬

360
00:17:41,019 --> 00:17:43,980
‫ואני מרגישה בטוחה מאוד,‬
‫ולהרגיש בטוחה חשוב לי מאוד.‬

361
00:17:44,064 --> 00:17:48,235
‫אני רואה את כרישל קונה את הבית שלה,‬
‫והת'ר וטארק קנו בית,‬

362
00:17:48,318 --> 00:17:50,320
‫וג'ייסון קנה 25 בתים.‬

363
00:17:50,403 --> 00:17:51,238
‫כן.‬

364
00:17:51,321 --> 00:17:54,157
‫והמחירים בוואלי עולים עכשיו כל כך מהר.‬

365
00:17:54,241 --> 00:17:56,034
‫נפספס את ההזדמנות.‬
‫-אני יודעת.‬

366
00:17:56,118 --> 00:17:58,286
‫הוואלי היה פעם המקום הזול.‬

367
00:17:58,370 --> 00:18:00,831
‫הוא מדליק, והוא לא קרוב לעיר,‬

368
00:18:00,914 --> 00:18:03,708
‫אבל עכשיו הוא יקר כמו בכל מקום אחר.‬

369
00:18:04,209 --> 00:18:07,337
‫אולי יצוץ משהו שהוא כאילו, "וואו,"‬

370
00:18:07,420 --> 00:18:10,006
‫והוא יהיה, "הבנתי, אסור לנו לפספס את זה."‬

371
00:18:10,090 --> 00:18:11,842
‫אולי תוכלי לארגן משהו איתו,‬

372
00:18:11,925 --> 00:18:15,178
‫כי בכנות, אם תקנו בית לשיפוץ,‬

373
00:18:15,971 --> 00:18:19,099
‫הוא יעשה את רוב העבודה‬

374
00:18:19,182 --> 00:18:22,227
‫וזה משהו שהייתם צריכים לשלם עליו בכל מקרה.‬

375
00:18:22,310 --> 00:18:23,145
‫בדיוק.‬

376
00:18:23,228 --> 00:18:27,065
‫אולי, כאילו, "תראה, אתה תורם‬
‫הרבה יותר ממה שאתה מודע אליו."‬

377
00:18:27,149 --> 00:18:29,234
‫אני מבינה את התסכול של מרי.‬

378
00:18:29,317 --> 00:18:34,406
‫היא רוצה לקנות בית, אבל כסף‬
‫הוא אחד הגורמים העיקריים לפרידה,‬

379
00:18:34,489 --> 00:18:36,950
‫ואני מקווה שהם יוכלו לפתור את הבעיה.‬

380
00:18:37,033 --> 00:18:40,203
‫כי אני לא רוצה לראות אותם, נפרדים.‬

381
00:18:40,704 --> 00:18:43,707
‫שאלתי את ברייקר לפני כמה ימים,‬
‫"מי הדוד האהוב עליך?"‬

382
00:18:44,207 --> 00:18:46,042
‫והוא אמר רומיין.‬

383
00:18:46,710 --> 00:18:49,588
‫אמרתי, "לא נספר לדוד ברט או לדוד ג'ייסון."‬

384
00:18:50,505 --> 00:18:51,381
‫זה כל כך מתוק.‬

385
00:18:51,464 --> 00:18:54,426
‫כלומר, הם כמעט באותו גיל, אז זה הגיוני.‬

386
00:19:06,605 --> 00:19:10,025
‫תראי את הבריכה הזאת.‬
‫-את הבריכה והסוסים. כל כך מהמם.‬

387
00:19:10,108 --> 00:19:10,942
‫היי!‬

388
00:19:11,026 --> 00:19:12,652
‫מה שלומך, אהובה?‬

389
00:19:12,736 --> 00:19:14,738
‫מה שלומך?‬
‫-טוב לראות אותך.‬

390
00:19:14,821 --> 00:19:16,573
‫היי, אני לורה.‬
‫-היי. כריסטין.‬

391
00:19:16,656 --> 00:19:19,284
‫אני כל כך שמחה שבאת.‬
‫-תודה שהזמנת אותנו.‬

392
00:19:19,367 --> 00:19:20,827
‫בואו שבו.‬
‫-זה מהמם.‬

393
00:19:20,911 --> 00:19:21,870
‫תודה.‬

394
00:19:23,663 --> 00:19:27,542
‫לורה, היא מאמנת דפוסי חשיבה מדהימה.‬

395
00:19:27,626 --> 00:19:31,880
‫אני חושבת שהיא מתנה שג'קי,‬
‫אחותי, שלחה לי כשהיא נפטרה.‬

396
00:19:31,963 --> 00:19:34,466
‫היא עזרה לי מאוד בחיי,‬

397
00:19:34,549 --> 00:19:37,385
‫ואני ממש שמחה שאת כאן,‬

398
00:19:37,469 --> 00:19:40,055
‫כי אני רוצה לעזור לך, ו…‬

399
00:19:40,138 --> 00:19:42,390
‫תודה שהזמנת אותי. אני מתרגשת.‬
‫-רק רגע.‬

400
00:19:42,474 --> 00:19:43,391
‫מה?‬

401
00:19:43,475 --> 00:19:44,517
‫טוב או רע?‬
‫-מה?‬

402
00:19:46,519 --> 00:19:48,855
‫אלוהים אדירים! אני לא מאמינה.‬
‫-מה?‬

403
00:19:48,939 --> 00:19:50,482
‫הצעת הנאמנות שלי בוטלה.‬

404
00:19:50,565 --> 00:19:52,609
‫והתקשרתי להצעת הגיבוי השנייה שלי,‬

405
00:19:52,692 --> 00:19:56,947
‫וקיבלתי עכשיו הצעה על 1,650,000 דולר.‬

406
00:19:57,447 --> 00:20:00,700
‫שבעה ימים, בלי תנאים,‬
‫בלי הפניות, בלי כלום.‬

407
00:20:00,784 --> 00:20:01,952
‫מה?‬

408
00:20:03,787 --> 00:20:04,746
‫אלוהים אדירים!‬

409
00:20:08,041 --> 00:20:11,836
‫זה ב-351,000 דולר יותר מהמחיר המבוקש!‬

410
00:20:11,920 --> 00:20:14,130
‫מה?‬
‫-הו, אלוהים!‬

411
00:20:14,214 --> 00:20:16,299
‫ב-125,000 דולר יותר מההצעה האחרת.‬

412
00:20:16,383 --> 00:20:17,425
‫הו, אלוהים.‬

413
00:20:17,509 --> 00:20:19,886
‫לא ויתרת.‬
‫-כן!‬

414
00:20:21,805 --> 00:20:23,014
‫אלוהים.‬

415
00:20:23,098 --> 00:20:25,725
‫טוב, ברור שאת ממש טובה, אז…‬
‫-כן, באמת.‬

416
00:20:25,809 --> 00:20:28,728
‫בדיוק התיישבנו והגברת הזאת‬
‫כבר גורמת לדברים לקרות.‬

417
00:20:28,812 --> 00:20:30,313
‫אני צריכה אותה בחיים שלי.‬

418
00:20:30,397 --> 00:20:32,315
‫אני עוזרת לאנשים לחזות בעיניי רוחם,‬

419
00:20:32,399 --> 00:20:35,610
‫או לסגור את הפער בין המקום שהם‬
‫נמצאים בו, למקום שבו הם רוצים להיות,‬

420
00:20:35,694 --> 00:20:40,532
‫לעומת חוסר הוודאות והתקיעות של מה שהם‬
‫חושבים שהן הבעיות שלהם, ולגרום לזה לקרות.‬

421
00:20:40,615 --> 00:20:43,702
‫היה לי קשה עם מערכות יחסים.‬

422
00:20:43,785 --> 00:20:45,954
‫עם זה יש לי בעיה.‬

423
00:20:46,037 --> 00:20:47,330
‫ובשבילי,‬

424
00:20:47,414 --> 00:20:50,333
‫אני במצב שבו אני מרגישה מנוכרת,‬

425
00:20:50,417 --> 00:20:55,213
‫ואני רוצה להתקדם עם הבנות האלה,‬

426
00:20:55,297 --> 00:21:00,969
‫ואני מרגישה שהן לא ממש רוצות את זה‬

427
00:21:01,052 --> 00:21:02,595
‫או לדעת איך לעשות את זה.‬

428
00:21:02,679 --> 00:21:05,807
‫הרבה מהבנות האלה היו כאילו,‬
‫"עשית לי את הדברים האלה לפני שנים,‬

429
00:21:05,890 --> 00:21:08,810
‫ואת צריכה להתנצל‬
‫על הדברים שעשית לפני שנים,‬

430
00:21:08,893 --> 00:21:11,229
‫וזה שעשית את זה לפני שנים."‬

431
00:21:11,313 --> 00:21:13,273
‫אז מבחינתי, אני כאילו…‬

432
00:21:13,356 --> 00:21:18,903
‫אני התנצלתי, אני לא יכולה‬
‫להמשיך להתרכז בדברים ישנים.‬

433
00:21:18,987 --> 00:21:21,281
‫שם אני מרגישה שאני תקועה.‬

434
00:21:21,364 --> 00:21:22,991
‫אפשר להגיד משהו?‬
‫-כן.‬

435
00:21:23,074 --> 00:21:28,246
‫הבעיה שאני רואה עכשיו היא,‬
‫שהן אומרות שאת ממשיכה לעשות את זה.‬

436
00:21:29,581 --> 00:21:32,625
‫שאת מתנצלת ואת ממשיכה לעשות משהו אחר,‬

437
00:21:32,709 --> 00:21:35,211
‫וזה לגמרי ההפך ממה שאת אומרת.‬

438
00:21:35,295 --> 00:21:38,006
‫וכך הן רואות את הדברים,‬

439
00:21:38,089 --> 00:21:39,382
‫לפי מה שהן אומרות,‬

440
00:21:39,466 --> 00:21:42,844
‫וכולן מסכימות שתמשיכי לשקר.‬

441
00:21:42,927 --> 00:21:46,890
‫אני מאוד מצטערת שהן מרגישות ככה,‬
‫אבל זה בהחלט לא המקרה.‬

442
00:21:46,973 --> 00:21:50,393
‫לעולם לא ארגיש בנוח‬
‫שאנשים יגידו שאני משקרת.‬

443
00:21:50,477 --> 00:21:53,605
‫אני לא צריכה להגן על עצמי יותר.‬
‫זה מה שהתחיל…‬

444
00:21:53,688 --> 00:21:57,108
‫בסדר, אבל איך את חושבת שהן יאמינו לך‬

445
00:21:57,192 --> 00:21:58,651
‫אם לא תעצרי את זה?‬

446
00:21:59,235 --> 00:22:02,947
‫תמיד ניסיתי להסביר שוב ושוב,‬

447
00:22:03,031 --> 00:22:05,033
‫ואני לא רוצה לעשות את זה יותר.‬

448
00:22:05,116 --> 00:22:10,413
‫זה מעבר לחוסר כבוד כלפי בעלי.‬
‫-כן.‬

449
00:22:10,497 --> 00:22:14,084
‫זאת מערכת יחסים שהתחילה לפני שמונה שנים.‬

450
00:22:14,167 --> 00:22:18,046
‫אבל אני מרגישה שחשוב לך להרגיש שלמה עם זה,‬

451
00:22:18,129 --> 00:22:20,548
‫ואני לא מרגישה שאת שלמה עם זה.‬

452
00:22:20,632 --> 00:22:23,176
‫וזה מה שכאב לי מהיום הראשון,‬

453
00:22:23,259 --> 00:22:25,261
‫שראיתי אותך סובלת בגלל זה.‬

454
00:22:26,304 --> 00:22:27,180
‫כריסטין.‬

455
00:22:28,681 --> 00:22:30,100
‫כריסטין, תסתכלי עליי.‬

456
00:22:36,231 --> 00:22:38,608
‫את באמת צריכה לשחרר את זה,‬

457
00:22:38,691 --> 00:22:42,404
‫ואז ממש לסגור את הדלת לדרמה.‬

458
00:22:43,571 --> 00:22:44,614
‫אחת ולתמיד.‬

459
00:22:45,490 --> 00:22:48,159
‫את צריכה להסתכל על עצמך במראה ולהכיר בזה,‬

460
00:22:48,243 --> 00:22:52,372
‫"יש בי חלק שמפסיק להאשים את כולם,‬

461
00:22:52,455 --> 00:22:55,041
‫כי כשאני מתרצת שזה בטח הם,‬

462
00:22:55,125 --> 00:22:57,252
‫אני מוסרת להם את מפתחות לכוח שלי."‬

463
00:22:58,211 --> 00:23:01,840
‫אם היית במצב קשה, כשהיית ילדה או נערה,‬

464
00:23:01,923 --> 00:23:03,591
‫שגזל ממך את הכוח שלך,‬

465
00:23:03,675 --> 00:23:05,802
‫זה בא לידי ביטוי בחברויות.‬

466
00:23:05,885 --> 00:23:06,845
‫אני פשוט…‬

467
00:23:08,471 --> 00:23:09,431
‫כלומר, כאילו…‬

468
00:23:12,600 --> 00:23:13,476
‫זה בסדר.‬

469
00:23:13,560 --> 00:23:15,186
‫יש הרבה שקשור…‬

470
00:23:17,772 --> 00:23:19,858
‫לעבר האמיתי שלי…‬

471
00:23:20,567 --> 00:23:21,651
‫של להתבגר…‬

472
00:23:22,735 --> 00:23:25,321
‫שאנשים לא יודעים והם לעולם לא ידעו.‬

473
00:23:26,072 --> 00:23:28,074
‫אז, בשבילי,‬

474
00:23:29,117 --> 00:23:30,952
‫אני לא אוהבת את העבר.‬

475
00:23:32,829 --> 00:23:37,750
‫ואני לא רוצה להיות במקום‬
‫שבו הייתי כשהייתי ילדה.‬

476
00:23:42,297 --> 00:23:47,510
‫זה לא אירוני שאת ממשיכה למשוך לחייך‬
‫אנשים שלא יכולים להניח לעבר, ומתגרים בך?‬

477
00:23:47,594 --> 00:23:48,845
‫כן.‬

478
00:23:49,345 --> 00:23:52,348
‫את מרגישה את הכאב‬
‫של העבר שלך משחזר את עצמו.‬

479
00:23:54,684 --> 00:23:55,518
‫כן.‬

480
00:24:01,566 --> 00:24:04,819
‫- מלון קניקרבוקר -‬

481
00:24:08,823 --> 00:24:10,325
‫- קבוצת אפנהיים, כרישל סטאוס -‬

482
00:24:16,831 --> 00:24:18,958
‫- בית פתוח לנכס אותו מייצגת כרישל -‬

483
00:24:24,047 --> 00:24:26,633
‫- רחוב האנשאו, וודלאנד הילס,‬
‫5 חדרי שינה, 6 חדרי אמבט, 540 מ"ר -‬

484
00:24:26,716 --> 00:24:28,885
‫- מחיר: 3,350,000 דולר -‬

485
00:24:28,968 --> 00:24:30,720
‫- עמלה: 100,500 דולר -‬

486
00:24:33,014 --> 00:24:34,140
‫לעזאזל.‬

487
00:24:34,224 --> 00:24:35,350
‫הו, אלוהים.‬

488
00:24:36,100 --> 00:24:38,478
‫המעצבים של תצוגת הבית עשו עבודה מדהימה.‬

489
00:24:38,561 --> 00:24:44,150
‫אני צריכה שהבית הזה יימכר מהר,‬
‫ואני נרגשת לסמן "וי" לגביו, ברשימה שלי.‬

490
00:24:45,693 --> 00:24:46,653
‫שלום!‬
‫-היי!‬

491
00:24:46,736 --> 00:24:47,570
‫- אמה -‬

492
00:24:47,654 --> 00:24:48,988
‫אני כל כך מתרגשת!‬

493
00:24:49,072 --> 00:24:51,616
‫אלוהים. זה כל כך יפה!‬
‫-זה מדהים!‬

494
00:24:51,699 --> 00:24:52,951
‫היי!‬
‫-שלום!‬

495
00:24:53,034 --> 00:24:55,078
‫הו, אלוהים!‬
‫-נכון שזה יפה?‬

496
00:24:55,161 --> 00:24:57,163
‫מהמם.‬
‫-חזרתי לוואלי.‬

497
00:24:57,247 --> 00:25:01,000
‫ברוכים הבאים. עוגייה חמה? מים?‬
‫-אני יודעת. וואו, את כל כך חמודה.‬

498
00:25:01,084 --> 00:25:03,711
‫התלבושת שלך מתאימה לעוגיות!‬
‫-תודה.‬

499
00:25:03,795 --> 00:25:05,964
‫אני יודעת. אני מעמידה פנים שהכנתי אותם.‬

500
00:25:06,047 --> 00:25:08,883
‫אל תסתכלו על הקופסה!‬
‫-אלוהים. כן, תחביאי את הקופסה.‬

501
00:25:08,967 --> 00:25:11,177
‫תחביאי את הקופסה.‬
‫-מה מחיר הנכס?‬

502
00:25:11,261 --> 00:25:12,428
‫המחיר 3,495.‬

503
00:25:12,512 --> 00:25:15,515
‫אלוהים. זה מטורף‬
‫מה שמקבלים עבור שלוש-ארבע.‬

504
00:25:15,598 --> 00:25:19,060
‫אני מקווה למכור במחיר גבוה יותר.‬
‫זה היה תמחור אסטרטגי.‬

505
00:25:19,143 --> 00:25:22,814
‫אני מצפה לקבל עשרות הצעות,‬
‫ונקבל הצעות עד יום שני בשעה 17:00.‬

506
00:25:22,897 --> 00:25:24,691
‫אז תגידו להם.‬

507
00:25:24,774 --> 00:25:27,485
‫תראו כמה ענקית החצר.‬

508
00:25:27,569 --> 00:25:28,528
‫אני רוצה את זה!‬

509
00:25:28,611 --> 00:25:30,029
‫אני אוהבת את הבית הזה.‬

510
00:25:30,113 --> 00:25:31,489
‫מתה על זה.‬
‫-מרי!‬

511
00:25:31,573 --> 00:25:34,617
‫זה יכול להיות בשבילך.‬
‫-זה אולי יהיה קצת גדול בשבילך ורומיין.‬

512
00:25:34,701 --> 00:25:37,787
‫אם רומיין ואני נריב,‬
‫נוכל ללכת לאגפים נפרדים של הבית.‬

513
00:25:37,870 --> 00:25:38,830
‫זה נכון.‬

514
00:25:39,330 --> 00:25:41,666
‫שכחתי לומר, אני חושבת שוונסה באה היום.‬

515
00:25:41,749 --> 00:25:43,710
‫לפני כמה ימים אכלתי איתה צוהריים,‬

516
00:25:43,793 --> 00:25:47,422
‫והיא סיפרה לי שיש לה‬
‫מאמנת דפוסי חשיבה עבור כריסטין.‬

517
00:25:47,505 --> 00:25:49,966
‫והיא חושבת שזה יעזור לה וישנה אותה.‬

518
00:25:50,049 --> 00:25:51,843
‫והייתי כאילו, "תקשיבי, כלומר…"‬

519
00:25:51,926 --> 00:25:53,720
‫אנו נסכים להכול.‬
‫-"…ננסה הכול."‬

520
00:25:54,679 --> 00:25:58,558
‫מאמנת דפוסי חשיבה? כמו פסיכיאטרית?‬

521
00:25:58,641 --> 00:26:00,935
‫זה מה ששאלתי, "זה טיפול עמוק?"‬

522
00:26:01,019 --> 00:26:04,063
‫אם ונסה יכולה לגרום לזה לקרות,‬
‫אני חושבת שמגיע לה בונוס.‬

523
00:26:04,147 --> 00:26:05,940
‫כולנו נצלצל בפעמון.‬

524
00:26:06,024 --> 00:26:08,651
‫היא מקבלת 10 אחוז‬
‫מהעסקות של כולן בשנה הבאה.‬

525
00:26:08,735 --> 00:26:12,155
‫היא אמרה לכן משהו?‬
‫כי היא אמרה לי בארוחת הצוהריים,‬

526
00:26:12,238 --> 00:26:15,116
‫"אני מרגישה שיש בינינו אנרגייה מוזרה."‬

527
00:26:15,199 --> 00:26:17,076
‫"אני מרגישה שהתקרבנו כל כך…"‬

528
00:26:17,160 --> 00:26:18,703
‫בינך ובין ונסה?‬

529
00:26:18,786 --> 00:26:21,914
‫כן, היא שאלה אם זה כי היא חברה של כריסטין.‬

530
00:26:21,998 --> 00:26:23,082
‫את מרגישה כך?‬
‫-לא!‬

531
00:26:23,166 --> 00:26:27,211
‫אני לא… בכנות,‬
‫לא חשבתי שזה המצב, אז בכל מקרה…‬

532
00:26:27,295 --> 00:26:29,631
‫היי, מה שלומך? מייד אחזור.‬

533
00:26:29,714 --> 00:26:31,924
‫היי, אני כרישל. תרגיש חופשי.‬

534
00:26:32,008 --> 00:26:35,428
‫חמישה חדרי שינה,‬
‫שבעה חדרי אמבט, כמעט 560 מ"ר.‬

535
00:26:39,891 --> 00:26:42,602
‫אנחנו מקבלים הצעות עד יום שני בשעה 17:00.‬

536
00:26:42,685 --> 00:26:43,936
‫הסתכל מסביב.‬

537
00:26:44,020 --> 00:26:45,438
‫ברוכה הבאה.‬
‫-תודה!‬

538
00:26:45,521 --> 00:26:47,857
‫את נראית מהממת.‬

539
00:26:51,277 --> 00:26:53,905
‫אם יש לך לקוחות שרוצים לראות, תביאי אותם.‬

540
00:27:03,122 --> 00:27:04,666
‫שלום, גבירותיי.‬

541
00:27:04,749 --> 00:27:07,543
‫היי!‬
‫-שלום, אימא סקסית!‬

542
00:27:07,627 --> 00:27:09,337
‫איזה בית יפה!‬

543
00:27:09,420 --> 00:27:11,255
‫נכון שהוא יפה?‬
‫-היי!‬

544
00:27:11,756 --> 00:27:13,508
‫יש לנו בגדים תואמים.‬
‫-כן!‬

545
00:27:13,591 --> 00:27:15,259
‫זה 3,945.‬

546
00:27:16,094 --> 00:27:17,804
‫יוצא לשוק בבוקר.‬

547
00:27:17,887 --> 00:27:19,013
‫טוב, אני אקח אותו.‬

548
00:27:19,097 --> 00:27:20,348
‫כן.‬
‫-אני יודעת.‬

549
00:27:20,431 --> 00:27:22,308
‫אני כל כך מתרגשת שבאת.‬

550
00:27:22,392 --> 00:27:23,518
‫תסתכלי מסביב.‬

551
00:27:23,601 --> 00:27:27,230
‫סיפרתי להן על ארוחת הצוהריים שלנו‬
‫ועל מה שדיברנו לגבי כריסטין.‬

552
00:27:27,313 --> 00:27:29,148
‫דרך אגב, היא נפגשה איתה?‬
‫-כן.‬

553
00:27:29,232 --> 00:27:31,234
‫כלומר, זה הלך ממש טוב.‬

554
00:27:31,317 --> 00:27:32,485
‫הו, נפגשתן איתה?‬

555
00:27:32,568 --> 00:27:34,904
‫כן, לקחתי אותה למאמנת דפוסי חשיבה,‬

556
00:27:34,987 --> 00:27:36,322
‫והיא הייתה ממש פתוחה,‬

557
00:27:36,406 --> 00:27:38,866
‫והיא אמרה שהיא רוצה להשאיר את העבר בעבר,‬

558
00:27:38,950 --> 00:27:41,327
‫ולהמשיך לגדול ולהיות טובה יותר.‬

559
00:27:41,411 --> 00:27:45,581
‫האם היא הודתה בהתנהגויות שהיא עשתה?‬

560
00:27:46,499 --> 00:27:50,712
‫כי זאת הייתה הבעיה בעבר.‬
‫שהיא לא הודתה בדברים שהיא עשתה,‬

561
00:27:50,795 --> 00:27:52,755
‫למרות שגילינו שהיא עושה אותם.‬

562
00:27:52,839 --> 00:27:55,758
‫אני חושבת שהיא מסכימה‬
‫שהיא עשתה כמה דברים שהם לא בסדר,‬

563
00:27:55,842 --> 00:27:59,637
‫אבל היא אומרת שהיא מנסה‬
‫להשתנות, אבל זה די קשה.‬

564
00:27:59,721 --> 00:28:02,014
‫זה די הגיע למצב ש…‬

565
00:28:02,598 --> 00:28:05,226
‫אף אחת לא רוצה להיות איתה במשרד,‬

566
00:28:05,309 --> 00:28:06,978
‫אז היא חייבת להשתנות.‬

567
00:28:08,062 --> 00:28:09,647
‫זה מה שיש.‬

568
00:28:18,573 --> 00:28:20,324
‫- סאנסט פלאזה -‬

569
00:28:20,408 --> 00:28:24,328
‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬

570
00:28:28,499 --> 00:28:29,333
‫- הת'ר -‬

571
00:28:29,417 --> 00:28:33,463
‫ברט, אמרתי לג'ייסון קודם,‬
‫אני מחפשת נכס של עד 12 מיליון.‬

572
00:28:33,546 --> 00:28:37,008
‫לעזאזל!‬
‫-בווסט הוליווד, בוורלי הילס, בל-אייר.‬

573
00:28:37,091 --> 00:28:41,471
‫תחשוב על משהו שאתם הייתם אוהבים.‬
‫הסגנון שלך, לגבר בשנות ה-50 לחייו.‬

574
00:28:42,054 --> 00:28:44,932
‫מצטער, בשנות ה-50 לחייו?‬
‫אני לא יודע מה זה.‬

575
00:28:45,016 --> 00:28:45,850
‫- ג'ייסון -‬

576
00:28:45,933 --> 00:28:48,603
‫אנו לא קרובים לגיל 50.‬
‫-אתם קרובים. יש לכם רק עוד כמה שנים.‬

577
00:28:48,686 --> 00:28:49,937
‫היי, חבר'ה.‬

578
00:28:50,855 --> 00:28:52,148
‫אני אוהבת את הצבע הזה עליך.‬

579
00:28:52,231 --> 00:28:53,357
‫תודה.‬
‫-אלוהים.‬

580
00:28:53,441 --> 00:28:56,736
‫יש לי כל כך הרבה ביקושים על הבית הזה.‬
‫-שלום.‬

581
00:28:56,819 --> 00:28:58,863
‫היי!‬
‫-אלוהים.‬

582
00:28:58,946 --> 00:29:02,492
‫אנחנו מתואמות. יש לי את אותו הבגד בדיוק.‬
‫-אנחנו חייבות ללבוש אותו באותו יום.‬

583
00:29:02,575 --> 00:29:03,785
‫היי!‬

584
00:29:03,868 --> 00:29:05,036
‫מה שלומך?‬

585
00:29:05,119 --> 00:29:06,162
‫כואבת לי העין.‬

586
00:29:06,746 --> 00:29:10,792
‫אני חושבת שאני צריכה את טיפות העיניים שלך,‬
‫מרי, אבל אני צריכה עזרה.‬

587
00:29:11,375 --> 00:29:13,085
‫אני יכולה לעזור לך.‬
‫-באמת?‬

588
00:29:13,169 --> 00:29:14,879
‫אני מאוד רגישה עכשיו.‬

589
00:29:14,962 --> 00:29:18,758
‫אני חושבת שאני כל כך עייפה‬
‫וחסרות לי שעות שינה. אני כל כך עייפה.‬

590
00:29:18,841 --> 00:29:22,303
‫התעוררתי והעין שלי התחילה‬
‫להטריד אותי. אני מפחדת! בסדר.‬

591
00:29:22,386 --> 00:29:23,387
‫בסדר.‬
‫-מוכנה?‬

592
00:29:25,348 --> 00:29:26,474
‫זה כיף. בסדר.‬

593
00:29:27,725 --> 00:29:30,144
‫שמתי לך.‬
‫-תודה, האחות כרישל.‬

594
00:29:30,228 --> 00:29:32,980
‫בפעם הבאה אני רוצה לראות אותך‬
‫בתלבושת של אחות, בבקשה.‬

595
00:29:33,064 --> 00:29:35,775
‫אני יכולה לדמיין אותך‬
‫בתלבושת של אחות, אין ספק.‬

596
00:29:35,858 --> 00:29:37,652
‫שלום!‬
‫-היי!‬

597
00:29:38,152 --> 00:29:40,404
‫היי.‬
‫-אני אוהבת את זה.‬

598
00:29:40,488 --> 00:29:42,615
‫תודה, אהובתי. מה שלומך?‬

599
00:29:42,698 --> 00:29:44,367
‫איפה מאיה ואמנזה?‬

600
00:29:44,450 --> 00:29:45,743
‫שתיהן מאוד חולות.‬

601
00:29:45,827 --> 00:29:46,744
‫באמת?‬

602
00:29:46,828 --> 00:29:48,746
‫זה כמו קוביד, אבל זה לא קוביד.‬

603
00:29:49,247 --> 00:29:51,749
‫אלוהים. זה דוא"ל כל כך טיפוסי ללוס אנג'לס.‬

604
00:29:51,833 --> 00:29:56,087
‫"יש לי זוג מפורסמים שמעוניינים מאוד‬
‫לראות את הנכס החדש שאת מייצגת."‬

605
00:29:56,170 --> 00:29:58,673
‫"אני יודעת שיש לך בית פתוח‬
‫מ-11:00 עד 14:00 מחר,‬

606
00:29:58,756 --> 00:30:01,592
‫אבל האם תהיה אפשרות לסיור פרטי ב-14:00?"‬

607
00:30:01,676 --> 00:30:05,263
‫כן, זה יהיה אפשרי.‬
‫תרשי לי לחפש בגוגל את הלקוח שלך.‬

608
00:30:05,346 --> 00:30:06,180
‫בדיוק!‬

609
00:30:06,264 --> 00:30:08,307
‫איך היה הביקור שלך עם סימו?‬

610
00:30:08,391 --> 00:30:11,853
‫זה כל מה שהוא ביקש.‬
‫זה רק יותר ממה שהוא התכוון להוציא.‬

611
00:30:11,936 --> 00:30:15,147
‫את תמצאי משהו. וזה יהיה בית טוב יותר.‬

612
00:30:15,231 --> 00:30:18,985
‫בנימה הזאת, בואו נערוך פגישת צוות.‬
‫נוכל להתעדכן בכל מה שקורה.‬

613
00:30:19,068 --> 00:30:21,821
‫כרישל, את תתחילי.‬
‫-אני אוהבת פגישות צוות.‬

614
00:30:21,904 --> 00:30:22,738
‫באמת.‬

615
00:30:23,865 --> 00:30:25,241
‫קבוצה קטנה יותר היום.‬

616
00:30:26,325 --> 00:30:27,577
‫תתייצבו, גבירותיי.‬

617
00:30:29,579 --> 00:30:31,330
‫הו, אלוהים, אני פשוט…‬

618
00:30:33,040 --> 00:30:35,877
‫תראי את זה! קיבלתי את ההודעה הכי מרגשת.‬

619
00:30:35,960 --> 00:30:38,754
‫סליחה, אני יודעת שעוד לא התחלנו.‬
‫-מה?‬

620
00:30:39,714 --> 00:30:42,341
‫"כצפוי, הלקוחות שלי אוהבים את הנכס."‬

621
00:30:42,425 --> 00:30:45,177
‫"אני לא יודעת מה עלינו‬
‫לעשות כדי להשיג את זה,‬

622
00:30:45,261 --> 00:30:49,682
‫אבל אכתוב הצעה אגרסיבית‬
‫ב-24 השעות הקרובות."‬

623
00:30:49,765 --> 00:30:52,101
‫ברכותיי! מחיאות כפיים לכרישל!‬

624
00:30:53,144 --> 00:30:56,814
‫אלוהים, אני אוהבת‬
‫את המונח "הצעה אגרסיבית".‬

625
00:30:56,898 --> 00:31:01,444
‫זה תומאס בראיינט, לקוח ה-NBA שלי.‬
‫-זה היה ג'ורדן קלארקסון,‬

626
00:31:01,527 --> 00:31:04,238
‫שחקן הלייקרס, שמכר אותו לתומאס בראיינט.‬

627
00:31:04,322 --> 00:31:06,782
‫לשמור את זה במשפחת הכדורסל.‬
‫-אותה קבוצה.‬

628
00:31:06,866 --> 00:31:09,035
‫כן, הם היו יחד בלייקרס.‬
‫-כן.‬

629
00:31:09,118 --> 00:31:11,287
‫אני מתחילה להבין בכדורסל.‬
‫-בהחלט.‬

630
00:31:11,370 --> 00:31:15,207
‫היא לא לומדת כדורסל.‬
‫היא צפתה בחמש דקות של משחק אחד.‬

631
00:31:15,291 --> 00:31:17,418
‫חייבים להמשיך הלאה.‬
‫אני לא יכול להתמודד עם זה.‬

632
00:31:17,501 --> 00:31:19,170
‫בסדר, סיימתי, הבאה בתור.‬
‫-כן.‬

633
00:31:19,670 --> 00:31:21,464
‫יש לי קצת חדשות טובות.‬

634
00:31:21,547 --> 00:31:24,008
‫אני אשלח לכן הזמנות.‬

635
00:31:24,091 --> 00:31:26,636
‫אני אערוך אירוע בבית שלי בשבוע הבא.‬

636
00:31:26,719 --> 00:31:28,179
‫אני רוצה שכולכן תבואו,‬

637
00:31:28,262 --> 00:31:29,555
‫כל החברה תהיה שם,‬

638
00:31:29,639 --> 00:31:31,307
‫כי יש לי הודעה גדולה,‬

639
00:31:31,390 --> 00:31:34,143
‫ואני רוצה שכולן ילבשו לבוש רשמי.‬

640
00:31:34,226 --> 00:31:36,103
‫כאילו, יהיה תקליטן, ברמן.‬

641
00:31:36,187 --> 00:31:38,773
‫זה יהיה אירוע נחמד מאוד.‬
‫-זה נשמע כיף.‬

642
00:31:38,856 --> 00:31:40,650
‫אבל, מה ההודעה?‬

643
00:31:40,733 --> 00:31:42,860
‫אני אמסור את ההודעה במסיבה.‬

644
00:31:42,944 --> 00:31:45,947
‫אתה לא תיתן לנו רמזים?‬
‫-אתה מתחתן?‬

645
00:31:47,698 --> 00:31:50,785
‫יהיו שם הרבה אנשים.‬
‫אני רוצה להודיע על זה כשכולם שם.‬

646
00:31:50,868 --> 00:31:52,703
‫ואני רוצה את כולכן שם, בסדר?‬

647
00:31:52,787 --> 00:31:54,080
‫מה?‬

648
00:31:54,163 --> 00:31:57,208
‫אין לי מושג מה תהיה ההפתעה הזאת.‬

649
00:31:57,291 --> 00:31:59,085
‫בדרך כלל הוא מספר לי הכול.‬

650
00:31:59,794 --> 00:32:04,048
‫אין לי מושג,‬
‫אז אני מצפה לגלות בדיוק כמו כולם.‬

651
00:32:04,131 --> 00:32:06,884
‫אני גאה בכולן. כולכן עושות עבודה טובה.‬

652
00:32:06,968 --> 00:32:09,053
‫חבל שלא כולנו יחד.‬

653
00:32:09,136 --> 00:32:11,097
‫מאיה חולה, אמנזה חולה.‬

654
00:32:11,180 --> 00:32:12,640
‫אתם יודעים איפה כריסטין?‬

655
00:32:12,723 --> 00:32:14,433
‫היא הוזמנה.‬

656
00:32:14,517 --> 00:32:17,103
‫חשבנו שהיא תבוא היום. היא לא באה, אז…‬

657
00:32:17,603 --> 00:32:19,021
‫בכנות, אני לא יודע.‬

658
00:32:27,154 --> 00:32:28,406
‫היי!‬

659
00:32:29,782 --> 00:32:32,660
‫אתה אוהב את חולצת הגוצ'י שלו?‬
‫-כן. שום דבר מלבד הטוב ביותר.‬

660
00:32:33,744 --> 00:32:34,870
‫הו, אלוהים.‬

661
00:32:35,454 --> 00:32:37,832
‫אני נראית כל כך מילפית היום.‬
‫-בהחלט.‬

662
00:32:37,915 --> 00:32:42,044
‫אז אתה כבר מסתכל‬
‫על בתים חדשים באורנג' קאונטי?‬

663
00:32:42,128 --> 00:32:45,965
‫כן. המחירים הם הרבה יותר‬
‫גבוהים מאשר כאן במערב הוליווד.‬

664
00:32:47,008 --> 00:32:51,387
‫אבל אני חושב שזה החוף היפה ביותר.‬
‫אני חושב שזה יהיה בית יפה לסופ"ש עבורנו,‬

665
00:32:51,470 --> 00:32:54,473
‫וזה במרחק שעה מהמקום שבו אנו גרים.‬
‫אז אין מה להתלבט.‬

666
00:32:54,557 --> 00:32:56,934
‫חוץ מזה, נמאס לי מהמשרד.‬

667
00:32:57,018 --> 00:32:58,144
‫כן? מה קורה?‬

668
00:32:59,061 --> 00:33:02,481
‫בכל פעם שאני נכנסת למשרד,‬

669
00:33:02,565 --> 00:33:05,484
‫הן מתאמצות להתעלם ממני.‬

670
00:33:06,444 --> 00:33:08,946
‫אנשים לא מבינים כמה זה קשה‬

671
00:33:09,030 --> 00:33:13,200
‫להיכנס לחדר מלא באנשים‬

672
00:33:13,284 --> 00:33:15,327
‫ששונאים אותך.‬

673
00:33:15,411 --> 00:33:19,123
‫אתה יודע שהדבר שבאמת‬
‫הכאיב לי הוא שהת'ר אמרה,‬

674
00:33:19,206 --> 00:33:24,920
‫"אני מקווה שכאשר כריסטין‬
‫תהפוך לאימא, זה ירכך אותה."‬

675
00:33:25,004 --> 00:33:26,005
‫גם אני מקווה.‬

676
00:33:28,174 --> 00:33:29,550
‫אתה לא רוצה שאהיה רכה.‬

677
00:33:29,633 --> 00:33:32,595
‫אתה רוצה שיהיה לי תחת שתוכל‬
‫לשבור עליו ביצה, על מה אתה מדבר?‬

678
00:33:32,678 --> 00:33:36,390
‫אתה מדבר על האישיות.‬
‫היא לעולם לא תתרכך, לא.‬

679
00:33:36,974 --> 00:33:38,184
‫- קבוצת הנדל"ן אופנהיים -‬

680
00:33:38,267 --> 00:33:40,895
‫ולפני שנשכח…‬
‫-לוונסה יש חדשות.‬

681
00:33:40,978 --> 00:33:43,939
‫חבר'ה, אני כל כך שמחה, כל כך מתרגשת.‬

682
00:33:44,023 --> 00:33:47,777
‫זוכרים את הנכס שאני מייצגת‬
‫בפסיפיק פייליזדס מאליבו וילג'?‬

683
00:33:47,860 --> 00:33:49,570
‫קיבלתי שתי הצעות.‬

684
00:33:50,571 --> 00:33:53,365
‫ואז הם התחילו, כאילו, מלחמת מחירים,‬

685
00:33:54,158 --> 00:33:55,659
‫ואני פותחת את הדוא"ל שלי,‬

686
00:33:55,743 --> 00:33:57,912
‫וזה היה 1,650,000 דולר.‬

687
00:33:57,995 --> 00:34:01,082
‫אז זה 351,000 יותר מהמחיר המבוקש.‬

688
00:34:01,165 --> 00:34:03,417
‫הוא נמכר!‬
‫-היי, ונסה!‬

689
00:34:03,501 --> 00:34:07,797
‫ג'ייסון, היא יכולה לצלצל בפעמון?‬
‫-צלצלי בפעמון!‬

690
00:34:09,256 --> 00:34:10,132
‫אני לא מאמינה!‬

691
00:34:10,215 --> 00:34:13,260
‫חלמתי על הרגע הזה. אלוהים! אני לא מאמינה!‬

692
00:34:17,431 --> 00:34:20,518
‫ב-351,000 דולר יותר מהמחיר המבוקש, כן!‬

693
00:34:25,481 --> 00:34:26,856
‫כן!‬

694
00:34:28,358 --> 00:34:31,653
‫זה קשה, כי אתה יודע, אפילו ונסה‬

695
00:34:31,737 --> 00:34:34,115
‫היא מבלה איתי, ואנחנו נהנות,‬

696
00:34:34,198 --> 00:34:36,617
‫ואז היא הולכת ומבלה עם שאר הבנות,‬

697
00:34:36,700 --> 00:34:41,204
‫וכל מה שהן עושות זה ללכלך עליי,‬
‫ולומר דברים ממש מגעילים, ו…‬

698
00:34:41,288 --> 00:34:43,289
‫אתמול נסענו למאליבו,‬

699
00:34:43,374 --> 00:34:45,960
‫והיא הכירה לי מאמנת דפוסי חשיבה נהדרת,‬

700
00:34:46,043 --> 00:34:49,922
‫וזה היה ממש נחמד, זה היה ממש משחרר,‬

701
00:34:50,756 --> 00:34:53,592
‫מאמנת דפוסי החשיבה עזרה לי לראות,‬

702
00:34:53,675 --> 00:34:58,848
‫שאיך שאני מרגישה,‬
‫ואיך שאני נתפסת, נמצא בשליטתי.‬

703
00:34:58,931 --> 00:35:03,018
‫אני בהחלט רוצה לשנות‬
‫את מערכות היחסים שלי עם הסוכנות האחרות.‬

704
00:35:03,102 --> 00:35:06,564
‫אני חושבת שהן אוחזות‬
‫בטינות האלה יותר מדי זמן,‬

705
00:35:06,647 --> 00:35:08,399
‫וזה לא בריא להן,‬

706
00:35:08,482 --> 00:35:10,359
‫ואני רק רוצה להמשיך הלאה‬

707
00:35:10,442 --> 00:35:12,319
‫והלוואי שגם הן היו יכולות.‬

708
00:35:12,403 --> 00:35:14,780
‫זאת אומרת, זו רק קנאה.‬
‫-כלומר…‬

709
00:35:14,864 --> 00:35:19,368
‫כלומר, בכל פעם שאנשים מגעילים,‬
‫זאת פגיעות שמוקרנת החוצה, כך שהן מקנאות.‬

710
00:35:19,451 --> 00:35:21,036
‫כן.‬
‫-תראי את החיים שלך.‬

711
00:35:21,120 --> 00:35:22,163
‫אני יודעת.‬
‫-נכון?‬

712
00:35:22,246 --> 00:35:24,957
‫האם אחת מהן גרושה, בעצם ננטשה?‬
‫-כן.‬

713
00:35:25,040 --> 00:35:26,959
‫כן.‬
‫-ונזרקה החוצה, אז…‬

714
00:35:27,042 --> 00:35:29,837
‫אז הינה אנחנו,‬
‫נשואים באושר עם התינוק שלנו.‬

715
00:35:29,920 --> 00:35:33,883
‫הטיולים שלנו בסופי השבוע‬
‫אלה דברים שהן בחיים לא יעשו.‬

716
00:35:33,966 --> 00:35:36,093
‫בסופו של דבר,‬

717
00:35:36,177 --> 00:35:39,388
‫אני לא צריכה להיות במשרד כל יום.‬

718
00:35:39,471 --> 00:35:42,057
‫אני לא נואשת…‬

719
00:35:43,893 --> 00:35:46,187
‫לחברות ולתשומת לב.‬

720
00:35:47,980 --> 00:35:49,523
‫וחברות לארוחת צוהריים.‬

721
00:35:50,399 --> 00:35:52,401
‫אני אשת עסקים. יש לי דברים לעשות.‬

722
00:35:53,944 --> 00:35:55,571
‫אל תדאג!‬

723
00:35:58,616 --> 00:35:59,617
‫זה מגוחך.‬

724
00:36:24,516 --> 00:36:28,812
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬