1
00:00:06,049 --> 00:00:09,427
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:11,971 --> 00:00:13,848
‫- בוורלי הילס -‬

3
00:00:15,141 --> 00:00:16,183
‫- גוצ'י -‬

4
00:00:19,896 --> 00:00:21,731
‫- לה לה לנד, קיינד קפה -‬

5
00:00:27,320 --> 00:00:28,988
‫היי, אהובתי.‬
‫-שלום.‬

6
00:00:29,072 --> 00:00:29,906
‫- הת'ר -‬

7
00:00:29,989 --> 00:00:32,867
‫אני מרגישה שאני צועדת על מסלול‬
‫דוגמנות או משהו, כדי להגיע אלייך.‬

8
00:00:32,950 --> 00:00:33,910
‫היי.‬

9
00:00:33,993 --> 00:00:37,163
‫יהיה לי כאן קריר, שאשב כאן?‬
‫-כן.‬

10
00:00:37,246 --> 00:00:40,875
‫אני נרגשת לשוחח ולהתעדכן.‬
‫-להיפגש אחרי כל מה שקורה, זה נחמד.‬

11
00:00:40,958 --> 00:00:41,793
‫- כרישל -‬

12
00:00:41,876 --> 00:00:44,087
‫אני מרגישה שהרבה דברים קורים.‬

13
00:00:44,170 --> 00:00:47,590
‫הייתי כאילו, "בסדר, בואי נשתה קפה," כי…‬

14
00:00:48,508 --> 00:00:52,053
‫אני אולי אזמין קמומיל,‬
‫או תה מרגיע, או משהו.‬

15
00:00:52,136 --> 00:00:52,970
‫אני לא יודעת.‬

16
00:00:53,596 --> 00:00:54,806
‫אבל בעבודה המצב טוב.‬

17
00:00:54,889 --> 00:00:57,892
‫כלומר, אני מרגישה שסגרתי‬
‫בבת אחת הרבה עסקות שייצגתי.‬

18
00:00:58,434 --> 00:01:00,561
‫אני עובדת עם… אני חושבת שסיפרתי לך.‬

19
00:01:00,645 --> 00:01:03,981
‫הלקוח שלי, תומאס בראיינט, שחקן ה-NBA.‬
‫-כן.‬

20
00:01:04,065 --> 00:01:07,193
‫למרות שאני תמיד בנעלי עקב,‬
‫אני מדברת איתו בצורה הזאת.‬

21
00:01:07,276 --> 00:01:11,072
‫זה כל כך מצחיק. את תשברי את הצוואר!‬
‫-אני צריכה להקניט את ג'ייסון.‬

22
00:01:11,572 --> 00:01:13,991
‫כאילו, "ג'ייסון, אני מבינה איך זה מרגיש."‬

23
00:01:14,075 --> 00:01:18,079
‫אני מאוד מרושעת. לפני כמה ימים‬
‫שאלתי אותו, "מה הגובה שלכם, 158 ס"מ?"‬

24
00:01:18,621 --> 00:01:20,039
‫הוא…‬
‫-אני חושבת 167 ס"מ.‬

25
00:01:20,123 --> 00:01:22,542
‫כן, אני חושבת 167 ס"מ.‬
‫-אבל יש להם סטייל.‬

26
00:01:22,625 --> 00:01:25,002
‫אין להם בעיה עם זה.‬
‫-ברור, כמובן.‬

27
00:01:25,086 --> 00:01:27,713
‫כלומר, הם תמיד יוצאים‬
‫עם הבחורות הכי לוהטות.‬

28
00:01:27,797 --> 00:01:30,049
‫אני יודעת.‬
‫-דוגמניות-על. אני כאילו…‬

29
00:01:30,133 --> 00:01:32,635
‫יש להם ביטחון עצמי.‬
‫הכול קשור לביטחון עצמי.‬

30
00:01:32,718 --> 00:01:35,721
‫והם, כמו שאמרת, יש להם סטייל,‬
‫ו… הם כל כך נחמדים.‬

31
00:01:35,805 --> 00:01:36,973
‫כל כך נחמדים.‬

32
00:01:37,056 --> 00:01:39,142
‫הינה מה שהזמנתן.‬
‫-אלוהים.‬

33
00:01:40,143 --> 00:01:41,519
‫זה נראה טוב.‬

34
00:01:41,602 --> 00:01:42,812
‫תודה.‬

35
00:01:42,895 --> 00:01:44,397
‫תודה רבה.‬
‫-בשמחה.‬

36
00:01:44,480 --> 00:01:46,524
‫לחיים.‬
‫-כל כך לוס אנג'לס.‬

37
00:01:46,607 --> 00:01:48,860
‫כאילו, מה הולך כאן?‬

38
00:01:48,943 --> 00:01:49,861
‫כאילו, מה?‬

39
00:01:49,944 --> 00:01:51,612
‫היה כיף בסירה.‬

40
00:01:51,696 --> 00:01:54,073
‫כמובן שפגשת את החבר של טארק, רוברט.‬

41
00:01:57,368 --> 00:02:01,122
‫התפתחתי להיות אדם אמיתי ושלם עם עצמו,‬

42
00:02:01,205 --> 00:02:02,582
‫לפני כן לא הייתי כזאת,‬

43
00:02:02,665 --> 00:02:07,170
‫אז, אני רוצה להכיר מישהו‬
‫שנותן לי להיות מי שאני.‬

44
00:02:07,253 --> 00:02:10,046
‫לא, כאילו, "טוב, עכשיו אני אשלוט בך, ו…"‬

45
00:02:10,131 --> 00:02:11,257
‫אני לא רוצה את זה.‬

46
00:02:11,340 --> 00:02:14,218
‫ידענו שאולי זה לא יצליח, וזה לא הצליח.‬

47
00:02:14,302 --> 00:02:15,261
‫הסירה טבעה.‬

48
00:02:15,344 --> 00:02:18,264
‫הסירה טבעה. הסירה בהחלט טבעה.‬

49
00:02:19,182 --> 00:02:21,851
‫את מתוקה.‬
‫-יש לי קפה לכריסטין!‬

50
00:02:22,393 --> 00:02:26,606
‫אלוהים, היא לא יכולה להניח לנו.‬
‫היא אולי מסתתרת כאן איפשהו?‬

51
00:02:27,356 --> 00:02:31,360
‫לא הייתי מופתעת‬
‫אם היה לה מכשיר הקלטה מוסתר בשיחים.‬

52
00:02:31,444 --> 00:02:32,320
‫ברצינות!‬

53
00:02:34,071 --> 00:02:36,324
‫מה קורה עם המצב הזה?‬

54
00:02:36,407 --> 00:02:38,326
‫מתחילה להופיע לי פריחה מהלחץ.‬

55
00:02:38,409 --> 00:02:41,370
‫אני סובלת מפריחות‬
‫כשאני לחוצה. אני באמת סובלת.‬

56
00:02:41,454 --> 00:02:44,707
‫זה קורה כשאני לחוצה.‬
‫-שנדבר על משהו אחר?‬

57
00:02:44,790 --> 00:02:47,168
‫כבר הרבה זמן לא הופיעה לי פריחה מלחץ.‬

58
00:02:47,251 --> 00:02:49,420
‫לא, בכנות. עד שהיא עולה בשיחה.‬

59
00:02:49,503 --> 00:02:50,379
‫הו, לא!‬

60
00:02:50,463 --> 00:02:53,090
‫מה יקרה כשהיא ממש תהיה במשרד?‬

61
00:02:55,343 --> 00:02:56,177
‫אני יודעת.‬

62
00:02:56,677 --> 00:02:59,931
‫טוב, החלטתי שלא אזמין אותה לחתונה.‬

63
00:03:00,932 --> 00:03:01,891
‫באמת?‬
‫-כן.‬

64
00:03:02,475 --> 00:03:05,102
‫בכנות, אני ממשיכה הלאה‬
‫ואני לא רוצה שום קשר אליה.‬

65
00:03:05,186 --> 00:03:08,064
‫יש משהו שקרה לאחרונה…?‬
‫-אני לא רוצה להיכנס לזה.‬

66
00:03:08,147 --> 00:03:09,148
‫בסדר.‬

67
00:03:14,570 --> 00:03:17,031
‫אני כל כך שונאת אותה עכשיו.‬

68
00:03:23,871 --> 00:03:26,082
‫היא גורמת להרבה לחץ בחיים שלי.‬

69
00:03:26,165 --> 00:03:28,209
‫כאילו, זה לא בסדר.‬

70
00:03:28,292 --> 00:03:29,669
‫אני יודעת.‬

71
00:03:31,337 --> 00:03:33,965
‫אני מצטערת. אני יודעת שזה היה מלחיץ.‬

72
00:03:34,465 --> 00:03:36,259
‫אני רק רוצה להמשיך הלאה,‬

73
00:03:36,342 --> 00:03:39,262
‫אבל היא מנסה לגרור אותי לשטויות שלה.‬

74
00:03:39,345 --> 00:03:41,222
‫אמה והיא יצאו עם אותו בחור,‬

75
00:03:41,305 --> 00:03:43,641
‫ואני יצאתי איתו לפני שבע שנים.‬

76
00:03:43,724 --> 00:03:45,685
‫הייתי בת 27.‬
‫-למי אכפת?‬

77
00:03:46,185 --> 00:03:47,728
‫והיא מספרת את זה לוונסה.‬

78
00:03:47,812 --> 00:03:49,563
‫גם הת'ר יצאה איתו.‬

79
00:03:49,647 --> 00:03:53,442
‫אז אחרי שנפרדתם, הוא יצא עם הת'ר.‬
‫-כן.‬

80
00:03:53,526 --> 00:03:56,862
‫ואז, חודשיים לאחר מכן, הוא היה מאורס לאמה.‬
‫-כן.‬

81
00:03:57,530 --> 00:03:58,406
‫זה מגוחך.‬

82
00:03:58,489 --> 00:04:00,992
‫ואז גיליתי שהיא מספרת את זה למאיה ודווינה.‬

83
00:04:01,075 --> 00:04:03,786
‫למה בכלל אכפת לה? היא נשואה עם תינוק.‬

84
00:04:03,869 --> 00:04:05,579
‫למי לעזאזל אכפת?‬

85
00:04:05,663 --> 00:04:06,998
‫זה כל כך לא רלוונטי.‬

86
00:04:07,081 --> 00:04:09,834
‫זה אפילו לא היה בן זוג. זה היה כל כך קצר.‬

87
00:04:09,917 --> 00:04:12,420
‫אז זה לא קשור למערכת היחסים שלי.‬

88
00:04:12,503 --> 00:04:15,756
‫לטארק בכלל לא אכפת.‬
‫זה לא רלוונטי בחיים שלנו.‬

89
00:04:15,840 --> 00:04:17,091
‫אני זועמת על כריסטין,‬

90
00:04:17,173 --> 00:04:22,179
‫כי אם לא היית רוצה במתכוון ליצור דרמה,‬

91
00:04:22,263 --> 00:04:24,515
‫לא היית מכניסה את השם שלי לדרמה שלך.‬

92
00:04:24,598 --> 00:04:27,810
‫אני חושבת שאני מבינה איזה סוג אדם היא,‬

93
00:04:27,893 --> 00:04:33,232
‫וזה מרגיז אותי באופן כל כך עמוק, כי אני לא‬
‫מבינה איך מישהי יכולה להיות כל כך מרושעת.‬

94
00:04:34,400 --> 00:04:35,901
‫לא יהיה לה עם מי לעבוד.‬
‫-אחותי…‬

95
00:04:35,985 --> 00:04:39,405
‫כי אף אחת מאיתנו לא תדבר איתה.‬
‫היא הסתכסכה עם כולנו.‬

96
00:04:39,905 --> 00:04:43,075
‫זה פשוט קרה שוב ושוב איתי ועם הבנות,‬

97
00:04:43,159 --> 00:04:45,578
‫והיא לא יודעת מתי להפסיק.‬

98
00:04:45,661 --> 00:04:49,457
‫יש כוח בלדעת מי עושה את הדברים האלה.‬

99
00:04:49,540 --> 00:04:50,499
‫היא הבריונית.‬

100
00:04:51,167 --> 00:04:55,713
‫אבל היא לא הייתה הרבה זמן,‬
‫ועכשיו אנחנו מכתיבות את הכללים, לא היא.‬

101
00:04:55,796 --> 00:04:59,592
‫בכנות, הגשר היחיד שאני מחכה‬
‫שהיא תשרוף, זה הגשר עם ג'ייסון.‬

102
00:05:20,821 --> 00:05:22,490
‫היא סוכנת במאליבו. לכן שכרנו אותה,‬

103
00:05:22,573 --> 00:05:23,407
‫- ברט -‬

104
00:05:23,491 --> 00:05:25,993
‫כדי שהיא תתחיל לדחוף אותנו‬
‫לרמת הבתים הזאת באזור הזה.‬

105
00:05:26,077 --> 00:05:27,203
‫- שון, סוכן נדל"ן -‬

106
00:05:27,286 --> 00:05:28,120
‫בסדר.‬

107
00:05:30,498 --> 00:05:31,499
‫- ונסה -‬

108
00:05:31,582 --> 00:05:33,042
‫שלום.‬
‫-היי.‬

109
00:05:33,125 --> 00:05:33,959
‫היי.‬
‫-היי.‬

110
00:05:34,043 --> 00:05:35,669
‫בדיוק דיברתי עלייך.‬
‫-באמת?‬

111
00:05:35,753 --> 00:05:36,754
‫היי.‬
‫-כן.‬

112
00:05:36,837 --> 00:05:38,297
‫טוב לראות אותך.‬
‫-גם אותך.‬

113
00:05:38,381 --> 00:05:39,924
‫זה חבר שלי, שון.‬
‫-היי.‬

114
00:05:40,007 --> 00:05:41,634
‫נעים מאוד, שון.‬
‫-ברוכה הבאה.‬

115
00:05:41,717 --> 00:05:43,177
‫אלוהים, איזה בית!‬

116
00:05:43,260 --> 00:05:45,304
‫אני יודע.‬
‫-זה עוצר נשימה.‬

117
00:05:45,388 --> 00:05:48,933
‫את תהיי הכוח השולט‬
‫של קבוצת אופנהיים במאליבו,‬

118
00:05:49,016 --> 00:05:51,852
‫אלה סוגי הבתים שאנחנו רוצים שתתחילי למכור.‬

119
00:05:51,936 --> 00:05:53,479
‫כבר חשבתי על מישהו.‬

120
00:05:53,562 --> 00:05:54,438
‫כן?‬
‫-כן.‬

121
00:05:54,522 --> 00:05:58,275
‫היא נכנסת בדלת ויש לה לקוח.‬
‫-תראה את זה. יש לכם את הטובות ביותר.‬

122
00:06:00,569 --> 00:06:04,698
‫נוף כזה אי אפשר למצוא במקום אחר במאליבו.‬
‫-זה מטורף, באמת.‬

123
00:06:06,450 --> 00:06:07,743
‫כמעט 1,210 מ"ר.‬

124
00:06:07,827 --> 00:06:09,745
‫חמישה חדרי שינה, שבעה חדרי אמבט.‬

125
00:06:09,829 --> 00:06:11,580
‫המחיר המבוקש 49,995.‬

126
00:06:11,664 --> 00:06:15,209
‫אז, אנחנו נמצאים בקרבון ביץ',‬
‫הידוע גם כחוף המיליארדרים.‬

127
00:06:15,793 --> 00:06:18,587
‫אבל אם אתם מתעצלים לרדת לחוף, תראו את זה.‬

128
00:06:25,302 --> 00:06:27,096
‫זה חוף הטריליונרים.‬
‫-בדיוק.‬

129
00:06:27,179 --> 00:06:29,723
‫שם זה חוף המיליארדרים.‬
‫-עלינו לקרוא לו כך.‬

130
00:06:29,807 --> 00:06:31,684
‫זה כל כך מהמם.‬
‫-נכון.‬

131
00:06:31,767 --> 00:06:34,562
‫כאן למטה, זאת מאורת הבידור.‬

132
00:06:36,355 --> 00:06:37,189
‫מה?‬

133
00:06:37,690 --> 00:06:39,066
‫זו מערת הגברים.‬

134
00:06:39,150 --> 00:06:41,485
‫אישית, זה החדר שאני לעולם לא אעזוב.‬

135
00:06:41,569 --> 00:06:43,654
‫כמובן. תראו את המסך הזה!‬

136
00:06:46,615 --> 00:06:50,411
‫תראו את הבר המותאם אישית,‬
‫ומחובר למאורת הבידור…‬

137
00:06:52,663 --> 00:06:53,998
‫תראו את זה.‬

138
00:06:54,790 --> 00:06:56,041
‫זה הספא.‬

139
00:06:56,125 --> 00:06:59,003
‫בעיניי, הוא מתחרה ברוב‬
‫מרכזי הספא היוקרתיים.‬

140
00:06:59,086 --> 00:07:00,796
‫זה אחד החלקים האהובים עליי.‬

141
00:07:00,880 --> 00:07:02,256
‫זה מרגיש כמו חופשה.‬

142
00:07:02,339 --> 00:07:05,259
‫כפי שאתם רואים, יש לנו כאן חדר כושר.‬

143
00:07:05,342 --> 00:07:07,052
‫יש גם חדר עיסוי.‬

144
00:07:07,136 --> 00:07:10,890
‫כל מה שצריך כדי להירגע ולהשתחרר נמצא למטה.‬

145
00:07:11,557 --> 00:07:13,350
‫שנעלה למעלה?‬

146
00:07:13,434 --> 00:07:16,270
‫אלוהים, אני לא יכולה לחכות.‬
‫-חכי שתראי את זה.‬

147
00:07:17,897 --> 00:07:19,482
‫חדר השינה הראשי הוא…‬

148
00:07:19,565 --> 00:07:22,693
‫פשוטו כמשמעו, אתם תרגישו‬
‫כמו מלך או מלכת מאליבו.‬

149
00:07:22,776 --> 00:07:23,861
‫הו, אלוהים.‬

150
00:07:23,944 --> 00:07:26,238
‫תארו לעצמכם להתעורר פה כל בוקר.‬

151
00:07:32,077 --> 00:07:35,372
‫תרשו לי להראות לכם את זה.‬
‫יש לנו חדר אמבט צמוד.‬

152
00:07:36,332 --> 00:07:37,583
‫תראו את הארון הזה.‬

153
00:07:37,666 --> 00:07:39,293
‫אלוהים אדירים!‬

154
00:07:42,796 --> 00:07:46,967
‫לדעתך, איזה סוג של לקוחות‬
‫יתעניינו בסוג כזה של נכס?‬

155
00:07:47,051 --> 00:07:49,803
‫בכנות, מי שחשבתי עליו שנמצא במקסיקו,‬

156
00:07:49,887 --> 00:07:51,347
‫הוא אדם עשיר מאוד,‬

157
00:07:51,430 --> 00:07:54,642
‫אני חושבת שהוא יקנה‬
‫את זה כהשקעה או כבית שני,‬

158
00:07:54,725 --> 00:07:56,185
‫כי זה…‬

159
00:07:56,268 --> 00:07:58,896
‫אי אפשר להשיג דבר כזה באף מקום במאליבו.‬

160
00:07:58,979 --> 00:08:03,442
‫אני בטוחה שאפשר לראות מכאן‬
‫את הזריחה והשקיעה, תלוי בעונת השנה, נכון?‬

161
00:08:03,526 --> 00:08:06,028
‫תוכלי לראות שקיעה מלאה ב-180 מעלות.‬
‫-בסדר.‬

162
00:08:06,111 --> 00:08:07,530
‫מהזריחה עד השקיעה.‬
‫-כן.‬

163
00:08:07,613 --> 00:08:09,907
‫בעיניי, זה הבית הכי יפה שאי פעם ראיתי.‬

164
00:08:09,990 --> 00:08:12,618
‫זו בדיוק הסיבה שרציתי‬
‫להיות חלק מקבוצת "או",‬

165
00:08:12,701 --> 00:08:15,579
‫כדי שאוכל לטפל בנדל"ן בסדר הגודל הזה,‬

166
00:08:15,663 --> 00:08:19,291
‫ובאמת להצליח בזה.‬

167
00:08:19,375 --> 00:08:21,502
‫אחי, בית מדהים. תודה על הסיור.‬

168
00:08:21,585 --> 00:08:23,420
‫מקווה שתמצאי קונה.‬
‫-אני אמצא.‬

169
00:08:23,504 --> 00:08:25,047
‫אני אגרום לזה לקרות.‬

170
00:08:32,178 --> 00:08:33,054
‫- שדרות מלרוז -‬

171
00:08:40,520 --> 00:08:41,563
‫- קוסמיק בגביע -‬

172
00:08:46,944 --> 00:08:48,153
‫בסדר.‬

173
00:08:48,237 --> 00:08:50,906
‫אלוהים, תודה לאל שלבשתי תחתונים היום.‬

174
00:08:50,990 --> 00:08:52,825
‫את חייבת. יש לך מחזור.‬

175
00:08:52,908 --> 00:08:55,369
‫לא קיבלתי מחזור מאז 1942.‬

176
00:08:55,452 --> 00:08:57,663
‫הייתי על אמצעי מניעה כל כך הרבה זמן.‬
‫-הרבה זמן.‬

177
00:08:57,746 --> 00:08:59,081
‫יש לכן שאלות?‬

178
00:08:59,164 --> 00:09:02,376
‫היא בהיריון, הרגע ילדתי, כולנו במחזור.‬

179
00:09:02,459 --> 00:09:04,253
‫כולנו נהנות מהחיים.‬

180
00:09:04,336 --> 00:09:05,629
‫כן, גם אני במחזור.‬

181
00:09:07,047 --> 00:09:08,215
‫אני מתה על זה.‬

182
00:09:08,299 --> 00:09:12,469
‫ה"קולגן פרוטקט" שלנו,‬
‫הוא מאוד טוב להענקת לחות מהפנים לחוץ.‬

183
00:09:12,553 --> 00:09:16,640
‫הרבה נשים סובלות מיובש אחרי ההיריון.‬

184
00:09:16,724 --> 00:09:20,936
‫אני כמו בובספוג מכנסמרובע שם למטה.‬
‫לרוב, אני מלקקת וזורמת.‬

185
00:09:21,020 --> 00:09:24,064
‫יותר מדי מידע!‬
‫-אבל לאחרונה אמרתי, "אלוהים!"‬

186
00:09:24,148 --> 00:09:26,984
‫מה זה "מלקקת וזורמת"?‬
‫מעולם לא שמעתי על זה.‬

187
00:09:27,067 --> 00:09:31,363
‫קראתי הרבה ספרי הריון,‬
‫אבל זה לא היה באף אחד מהם.‬

188
00:09:31,447 --> 00:09:32,740
‫לחיים. לחיים, חברות.‬

189
00:09:32,823 --> 00:09:33,949
‫לחיים, כל כך חמוד.‬

190
00:09:34,033 --> 00:09:35,618
‫מתי הגעת לכאן, דרך אגב?‬

191
00:09:35,701 --> 00:09:39,246
‫אתמול אחר הצהריים.‬
‫מסיבת הסירה של הת'ר וטארק הייתה אתמול.‬

192
00:09:39,330 --> 00:09:41,624
‫איך היה?‬
‫-זה היה ממש טוב.‬

193
00:09:41,707 --> 00:09:42,541
‫- דווינה -‬

194
00:09:42,625 --> 00:09:44,168
‫היינו על סירה נחמדה.‬

195
00:09:44,251 --> 00:09:47,171
‫ג'ייסון העלה את העובדה שאת חוזרת.‬
‫-יופי.‬

196
00:09:47,254 --> 00:09:48,714
‫הבנות…‬

197
00:09:49,214 --> 00:09:50,341
‫את יודעת…‬

198
00:09:50,424 --> 00:09:52,426
‫אני חושבת שכדאי שתדברי איתן.‬

199
00:09:54,511 --> 00:09:55,512
‫הן לא היו…‬

200
00:09:56,972 --> 00:09:58,474
‫זה היה ממש טוב, תודה.‬

201
00:09:58,557 --> 00:09:59,975
‫הן לא ממש תמכו בזה.‬

202
00:10:00,059 --> 00:10:01,560
‫מה היה להן לומר?‬

203
00:10:01,644 --> 00:10:03,854
‫טוב, ברור שכרישל לא התלהבה.‬

204
00:10:03,937 --> 00:10:05,230
‫אז…‬
‫-כמובן.‬

205
00:10:05,314 --> 00:10:09,026
‫היא אומרת שאנחנו צריכים‬
‫אנרגייה חיובית במשרד,‬

206
00:10:09,109 --> 00:10:10,402
‫אז, זאת הייתה היא.‬

207
00:10:10,486 --> 00:10:14,740
‫ואז אמה אמרה שמישהי בדיוק‬
‫שלחה לה הודעה בקשר לאקס שלה,‬

208
00:10:14,823 --> 00:10:18,452
‫בהודעה פרטית מאיזה חשבון‬
‫מזויף ברשת החברתית.‬

209
00:10:18,535 --> 00:10:20,913
‫היא חושבת שזאת את.‬
‫-היא אמרה שזה לאחרונה?‬

210
00:10:20,996 --> 00:10:22,414
‫זה היה במסיבת הסירה.‬

211
00:10:22,498 --> 00:10:25,542
‫היא הראתה כמה הודעות.‬
‫היא אמרה שזה קורה כל הזמן.‬

212
00:10:25,626 --> 00:10:27,503
‫לא! זאת לא אני!‬

213
00:10:27,586 --> 00:10:29,380
‫אין לי זמן לשטויות האלה.‬

214
00:10:29,463 --> 00:10:33,717
‫אם הכלבה הזאת חושבת‬
‫שאני שולחת לה הודעות, זה מטורף.‬

215
00:10:33,801 --> 00:10:38,681
‫אין לי זמן או אנרגייה לדרמה הזאת.‬

216
00:10:38,764 --> 00:10:41,809
‫אני חושבת שהבנות האלה כל כך אובססיביות‬

217
00:10:41,892 --> 00:10:45,145
‫לגבי גרסה ישנה שלי שכבר לא קיימת,‬

218
00:10:45,229 --> 00:10:48,148
‫דבר שמראה יותר מי שהן, מאשר מראה מי שאני.‬

219
00:10:48,232 --> 00:10:51,610
‫האופן שבו, היא ואני השארנו‬
‫את זה אחרי מסיבת הכלבים,‬

220
00:10:51,694 --> 00:10:52,945
‫הכול היה טוב.‬

221
00:10:53,028 --> 00:10:55,614
‫לא נראה לי, כריסטין,‬
‫אני חושבת שעליכן לדבר.‬

222
00:10:55,698 --> 00:10:57,991
‫היא אמרה, "כריסטין לא הייתה כנה איתי."‬

223
00:10:58,075 --> 00:11:01,745
‫"חלק מהדברים שהיא אמרה לי לא היו נכונים."‬

224
00:11:01,829 --> 00:11:04,623
‫כל מה שאמרתי לה היה 100 אחוז מדויק.‬

225
00:11:04,707 --> 00:11:07,376
‫את יודעת, האירוסים שלי…‬
‫-איזה אירוסים?‬

226
00:11:08,752 --> 00:11:10,045
‫עם האקס שלך?‬
‫-כן.‬

227
00:11:10,129 --> 00:11:11,755
‫לא ידעתי שהיית מאורסת.‬

228
00:11:11,839 --> 00:11:14,800
‫לא סיפרתי לאנשים‬
‫כי אף פעם לא ענדתי את הטבעת.‬

229
00:11:15,384 --> 00:11:19,722
‫כריסטין אומרת שהיא‬
‫לא סיפרה לאף אחד שהיא הייתה מאורסת.‬

230
00:11:20,514 --> 00:11:24,518
‫אבל אז היא סיפרה למרי שהיא סיפרה לדווינה,‬
‫אז דווינה ידעה שהיא מאורסת.‬

231
00:11:24,601 --> 00:11:26,854
‫אז אני קצת מבולבלת.‬

232
00:11:26,937 --> 00:11:30,274
‫הוא הציע לך באופן רשמי,‬
‫או פשוט אמר, "היי, בואי נתחתן"?‬

233
00:11:30,357 --> 00:11:33,610
‫זה היה בבית שלו.‬
‫הוא כרע על הברך. את כל הקטע.‬

234
00:11:33,694 --> 00:11:35,195
‫הוא כרע על הברך.‬
‫-כן.‬

235
00:11:35,696 --> 00:11:40,325
‫האם אני מאמינה שכריסטין הייתה מאורסת?‬
‫היא מעולם לא שיקרה לי, ואני בוטחת בה,‬

236
00:11:40,409 --> 00:11:43,328
‫אבל אני קצת מופתעת‬
‫שכריסטין לא הזכירה את זה.‬

237
00:11:43,412 --> 00:11:46,540
‫אני לא יודעת מה לחשוב.‬
‫אני באמת לא יודעת מה לחשוב.‬

238
00:11:46,623 --> 00:11:49,585
‫מתי הוא הציע לך נישואים, ומתי נפרדתם?‬

239
00:11:49,668 --> 00:11:52,379
‫הוא הציע נישואים ממש לפני שנפרדנו.‬
‫-באמת?‬

240
00:11:52,463 --> 00:11:54,840
‫ואז פשוט נפרדתם וזהו?‬
‫-כן.‬

241
00:11:54,923 --> 00:11:59,428
‫ואז גיליתי שכעבור חודשיים אמה התארסה.‬

242
00:11:59,511 --> 00:12:03,474
‫ואני לא יודעת איך הטבעת שלה נראית…‬
‫מעולם לא ראיתי אותה.‬

243
00:12:03,557 --> 00:12:09,229
‫שלי הייתה ברקת בחיתוך מרובע, ארוך, מלבני.‬

244
00:12:09,855 --> 00:12:13,317
‫מעולם לא ראיתי את הטבעת שלה,‬
‫אבל שמעתי שהם מאורסים,‬

245
00:12:13,400 --> 00:12:16,361
‫ואמרתי, "כמה נוח."‬

246
00:12:16,862 --> 00:12:20,115
‫לא, אבל הטבעת… זה מצחיק.‬
‫אז יש לי ידיד, הוא צורף.‬

247
00:12:20,199 --> 00:12:21,742
‫הוא התקשר אליי ואמר,‬

248
00:12:21,825 --> 00:12:26,955
‫"היי, יש בחור במשרד שלך שהתארס,"‬
‫אבל הוא הזכיר את שמה של אמה,‬

249
00:12:27,039 --> 00:12:29,249
‫אז אני יודעת שהוא הכין את הטבעת לאמה.‬

250
00:12:29,333 --> 00:12:30,417
‫וואו.‬
‫-כן.‬

251
00:12:30,501 --> 00:12:33,962
‫הקשבתי לכל הנקודות של מרי ואמה,‬

252
00:12:34,046 --> 00:12:35,339
‫וכולן הגיוניות.‬

253
00:12:35,422 --> 00:12:39,927
‫אז, גם אני לא מאמינה‬
‫שכריסטין הייתה מאורסת.‬

254
00:12:40,010 --> 00:12:43,931
‫את יודעת, מעבר לכל דרמת היחסים הזאת,‬
‫שהיא מעבר ללא רלוונטית,‬

255
00:12:44,014 --> 00:12:47,935
‫אני רוצה שאמה תכיר אותי בתור מי שאני היום.‬

256
00:12:48,018 --> 00:12:50,103
‫אבל כשאנשים כועסים זה על זה,‬

257
00:12:50,187 --> 00:12:52,481
‫ועדיין יש דברים שצריכים…‬

258
00:12:52,564 --> 00:12:55,567
‫לדבר עליהם.‬
‫-לדבר עליהם עם מרי ואמה.‬

259
00:12:55,651 --> 00:12:59,404
‫כאילו, לא לרדת לקטנות,‬
‫אבל אני כמעט מתתי בזמן הלידה.‬

260
00:12:59,488 --> 00:13:03,242
‫לא אכפת לי מהדרמה המטופשת והקטנונית הזאת.‬

261
00:13:03,325 --> 00:13:05,869
‫הלב שלי עצר, הלב של התינוק שלי עצר.‬

262
00:13:05,953 --> 00:13:09,081
‫כאילו, זה חרא אמיתי. אלה החיים האמיתיים.‬
‫-כן.‬

263
00:13:09,164 --> 00:13:11,416
‫אז אם הבנות האלה רוצות לייבב על…‬

264
00:13:11,500 --> 00:13:13,710
‫"אמרת לי את זה, ופגעת ברגשות שלי."‬

265
00:13:13,794 --> 00:13:16,213
‫מותק, אין לי זמן לשטויות האלה.‬

266
00:13:16,296 --> 00:13:19,258
‫יש לי חיים אמיתיים,‬
‫יש לי דברים אמיתיים לעשות.‬

267
00:13:19,341 --> 00:13:21,593
‫אני מוכרת בתים. אני רוצה להרוויח כסף.‬

268
00:13:21,677 --> 00:13:22,678
‫אלה עסקים.‬
‫-בדיוק.‬

269
00:13:22,761 --> 00:13:26,974
‫אתן אלה שמרושעות, אתן אלה שנִבְזִיּוֹת.‬

270
00:13:27,057 --> 00:13:30,477
‫ואני עייפה מזה שהן משליכות את זה עליי.‬

271
00:13:31,979 --> 00:13:34,731
‫אני לא הולכת לאף מקום, בנות.‬
‫-כן.‬

272
00:13:52,583 --> 00:13:54,084
‫ברוך הבא.‬

273
00:13:55,377 --> 00:13:56,420
‫כרישל!‬

274
00:13:57,421 --> 00:13:58,422
‫בחיי!‬
‫-נכון?‬

275
00:13:58,505 --> 00:13:59,798
‫- סימו ליו, הלקוח של כרישל -‬

276
00:14:00,299 --> 00:14:03,385
‫ידעתי שתאהב את זה.‬
‫-אני רואה שמישהי הקשיבה.‬

277
00:14:03,468 --> 00:14:04,386
‫כן.‬

278
00:14:04,469 --> 00:14:07,097
‫זה מרגיש כמו בית הוליוודי נהדר…‬

279
00:14:07,180 --> 00:14:09,641
‫כאילו, הגעתי, כאילו זאת הצהרה.‬

280
00:14:09,725 --> 00:14:10,934
‫בהחלט הגעת.‬

281
00:14:11,018 --> 00:14:16,982
‫זאת ההתגלמות המוחלטת‬
‫של שילוב חיי פנים-חוץ.‬

282
00:14:17,065 --> 00:14:19,484
‫בהחלט.‬
‫-שאמרת שאתה אוהב.‬

283
00:14:19,568 --> 00:14:20,402
‫480 מ"ר.‬

284
00:14:20,485 --> 00:14:23,196
‫- דרך סיירה אלטה, לוס אנג'לס,‬
‫4 חדרי שינה, 6 חדרי אמבט, 480 מ"ר -‬

285
00:14:23,280 --> 00:14:25,741
‫- מחיר: 9,750,000 דולר -‬

286
00:14:25,824 --> 00:14:27,701
‫- עמלה: 292,500 דולר -‬

287
00:14:27,784 --> 00:14:29,369
‫המרתף הוא חדר משחקים.‬

288
00:14:29,453 --> 00:14:31,204
‫כשחיפשתי בתים עבור סימו,‬

289
00:14:31,288 --> 00:14:34,875
‫נתקלתי בבית הזה שנקנה על ידי גיימר רציני.‬

290
00:14:34,958 --> 00:14:38,712
‫אני לא מאמינה שהבית הזה‬
‫נקנה בכסף של משחקים.‬

291
00:14:39,338 --> 00:14:41,131
‫אולי אני בעסק הלא נכון.‬

292
00:14:41,214 --> 00:14:44,384
‫אני יודעת שרצית מגרש כדורסל.‬

293
00:14:44,468 --> 00:14:47,429
‫את יודעת מה?‬
‫שמתי את זה ברשימת המשאלות שלי.‬

294
00:14:47,512 --> 00:14:51,308
‫אני מבין. בהילס קשה להשיג שטח לזה.‬

295
00:14:51,391 --> 00:14:54,811
‫זה היה קצת קשה.‬
‫אני פשוט לא רוצה שתחשוב ששכחתי.‬

296
00:14:54,895 --> 00:14:57,147
‫אמרת שחשוב שזה יהיה בית‬

297
00:14:57,230 --> 00:14:59,733
‫שהמשפחה שלך תגיע כדי להיות איתך.‬
‫-כן.‬

298
00:14:59,816 --> 00:15:02,194
‫הם היו מתחרפנים על כל הראש,‬

299
00:15:02,277 --> 00:15:04,696
‫אם הם ידעו שאני גר במקום כזה.‬

300
00:15:04,780 --> 00:15:06,949
‫אתה הפכת להיות סופר מפורסם,‬

301
00:15:07,032 --> 00:15:08,575
‫אז אני רוצה להיות בטוחה‬

302
00:15:08,659 --> 00:15:10,243
‫שאשיג לך את הבית‬

303
00:15:10,327 --> 00:15:12,621
‫שלא תרצה להחליף תוך כמה שנים.‬

304
00:15:12,704 --> 00:15:14,247
‫אני מבין.‬

305
00:15:14,331 --> 00:15:16,875
‫אני עדיין לא קולט‬
‫עד כמה אנחנו קרובים לשדרות סאנסט.‬

306
00:15:16,959 --> 00:15:19,044
‫אני יודעת.‬
‫-זה כמו לצאת לנופש.‬

307
00:15:20,128 --> 00:15:23,131
‫אני מרגישה שאם היית גר כאן,‬
‫היית צריך להתהלך בצורה הזאת.‬

308
00:15:23,215 --> 00:15:24,967
‫ככה?‬
‫-זה מה שאני הייתי עושה.‬

309
00:15:25,050 --> 00:15:26,927
‫אני מרגיש את זה.‬
‫-אני מלך העולם!‬

310
00:15:27,594 --> 00:15:30,097
‫אפשר לעשות את זה בעירום,‬
‫הגדר כל כך גבוהה.‬

311
00:15:30,180 --> 00:15:32,557
‫לא צריך בכלל ללבוש בגדים.‬
‫-לגמרי. אף פעם.‬

312
00:15:34,893 --> 00:15:37,479
‫זאת הכניסה לחדר השינה הראשי שלך.‬

313
00:15:37,562 --> 00:15:38,563
‫בסדר.‬

314
00:15:39,398 --> 00:15:42,401
‫המקום כולו נראה כאילו הוא יצא מקטלוג.‬

315
00:15:42,484 --> 00:15:45,028
‫תראה את זה, ממש מול חדר השינה הראשי.‬

316
00:15:48,281 --> 00:15:52,035
‫אולי את מרגישה אותו הדבר.‬
‫גדלתי בבית שתמיד היה זקוק לשיפוצים,‬

317
00:15:52,119 --> 00:15:55,497
‫במרכזו של פרוור מחוץ לטורונטו.‬

318
00:15:55,580 --> 00:15:59,459
‫זה הרבה מעבר לכל מה שאי פעם דמיינתי לעצמי.‬

319
00:15:59,543 --> 00:16:01,378
‫כך הרגשתי כשקניתי בית משלי.‬

320
00:16:01,461 --> 00:16:04,464
‫כמה רחוק הגעת ברגע הזה,‬

321
00:16:04,548 --> 00:16:08,051
‫שאתה מסתכל על בתים כאלה,‬
‫ואתה זוכר מהיכן הגעת.‬

322
00:16:08,135 --> 00:16:11,471
‫האמת, זה עדיין מעורר בי רגשות,‬
‫כי זה כל כך מרגש.‬

323
00:16:11,555 --> 00:16:14,016
‫עכשיו תוכל לארח את המשפחה שלך כאן,‬

324
00:16:14,099 --> 00:16:18,186
‫ולהרגיש שכולם מתרגשים לבוא לבית שלך.‬

325
00:16:18,270 --> 00:16:19,271
‫כן.‬

326
00:16:19,354 --> 00:16:21,273
‫תן לי להראות לך את חדר האמבט.‬

327
00:16:21,356 --> 00:16:23,734
‫אתה טיפוס של אמבטיות או של מקלחות?‬

328
00:16:23,817 --> 00:16:24,985
‫בהחלט, כן.‬
‫-באמת?‬

329
00:16:25,068 --> 00:16:26,153
‫אפשר לנסות?‬
‫-בבקשה.‬

330
00:16:26,236 --> 00:16:28,280
‫תרגיש שכל זה יכול להיות שלך.‬

331
00:16:29,990 --> 00:16:31,783
‫נראה נוח.‬
‫-זה פשוט מתאים.‬

332
00:16:31,867 --> 00:16:34,369
‫יש עוד דבר אחד שאני צריכה להראות לך.‬

333
00:16:34,453 --> 00:16:36,413
‫הגיע הזמן לעלות לגג.‬
‫-קדימה.‬

334
00:16:36,496 --> 00:16:37,539
‫קדימה.‬
‫-בסדר.‬

335
00:16:37,622 --> 00:16:39,166
‫אני נרגשת להראות לך את זה.‬

336
00:16:39,249 --> 00:16:41,251
‫היהלום שבכתר.‬

337
00:16:41,334 --> 00:16:42,544
‫הו, אלוהים.‬

338
00:16:43,128 --> 00:16:43,962
‫כלומר…‬

339
00:16:45,297 --> 00:16:47,299
‫אני כל כך אוהב את הנוף שמעדתי.‬

340
00:16:47,382 --> 00:16:49,384
‫רגע, באמת?‬
‫-לגמרי. אני בסדר.‬

341
00:16:49,468 --> 00:16:50,927
‫לא, אני בסדר גמור.‬

342
00:16:51,011 --> 00:16:54,556
‫רק אומר שמחיר הנכס הוא 9.75 מיליון.‬
‫-בסדר.‬

343
00:16:54,639 --> 00:16:56,933
‫אז בסך הכול, מה דעתך?‬

344
00:16:57,017 --> 00:17:00,729
‫בהחלט הצלחת לגרום לי להתאהב במקום.‬

345
00:17:00,812 --> 00:17:04,483
‫השאלה היא, האם יש לך כוח-על של משא ומתן‬

346
00:17:04,565 --> 00:17:09,446
‫כדי להוריד אותו קצת, לטווח התקציב?‬

347
00:17:09,529 --> 00:17:11,531
‫האם את תהיי גיבורת-העל שלי?‬

348
00:17:11,614 --> 00:17:15,368
‫אנסה כמיטב יכולתי להיות גיבורת-על.‬
‫-אני מעריך את זה.‬

349
00:17:15,452 --> 00:17:17,871
‫מה יהיה כוח-העל שלי? משא ומתן?‬

350
00:17:17,954 --> 00:17:20,415
‫כן, זה כמו להיות מסוגלת להיכנס לחדר,‬

351
00:17:20,498 --> 00:17:22,626
‫וכולם מסתכלים עלייך, ויש לך שליטה.‬

352
00:17:22,708 --> 00:17:23,543
‫בסדר.‬

353
00:17:23,627 --> 00:17:27,881
‫לשמוע את זה מגיבור-על אמיתי,‬
‫ייתכן שהוא עלה על משהו.‬

354
00:17:27,964 --> 00:17:32,260
‫אז תרשה לי לדבר עם המוכר‬
‫ולראות כמה נוכל לקצץ.‬

355
00:17:32,344 --> 00:17:35,931
‫זכור גם את כל סרטי ההמשך שאתה עושה,‬

356
00:17:36,014 --> 00:17:39,267
‫הקומדיות הרומנטיות שאתה עושה,‬
‫את הספר שאתה מוציא.‬

357
00:17:39,351 --> 00:17:41,353
‫בסדר, כן.‬
‫-אז תחשוב על כל זה.‬

358
00:17:41,436 --> 00:17:45,857
‫אני אמשיך לעבוד על מה שאני צריכה,‬
‫ואחזור אליך, ואודיע לך איפה אנחנו עומדים.‬

359
00:17:45,941 --> 00:17:46,817
‫קדימה.‬
‫-בסדר.‬

360
00:17:46,900 --> 00:17:47,734
‫טוב.‬

361
00:17:48,610 --> 00:17:51,446
‫הו, אלוהים. אני מרגישה טוב לגבי זה.‬

362
00:17:51,530 --> 00:17:54,157
‫בואי נהנה מהאמבטיה לפני שאנחנו…‬
‫-כן, קדימה!‬

363
00:17:54,241 --> 00:17:57,119
‫אלוהים, אני כמעט…‬
‫-בכל פעם.‬

364
00:18:05,168 --> 00:18:07,712
‫- הבית של מרי -‬

365
00:18:13,051 --> 00:18:13,885
‫- אמנזה -‬

366
00:18:13,969 --> 00:18:15,595
‫היי.‬
‫-היי.‬

367
00:18:15,679 --> 00:18:18,765
‫אני מכינה משקאות. הנחתי שאולי תרצי אחד.‬

368
00:18:18,849 --> 00:18:19,683
‫- מרי -‬

369
00:18:19,766 --> 00:18:23,687
‫לפני כמה ימים אמנזה התקשרה אליי‬
‫כועסת אחרי שיצאה ממשרד העו"ד שלה.‬

370
00:18:24,271 --> 00:18:25,730
‫אולי אזדקק לזרועות החזקות שלך.‬

371
00:18:25,814 --> 00:18:27,524
‫אני לא מצליחה.‬
‫-אני אנסה.‬

372
00:18:27,607 --> 00:18:31,444
‫אני אוהבת אותה, ואני רוצה‬
‫לתמוך בה ולהיות שם בשבילה,‬

373
00:18:31,528 --> 00:18:33,697
‫אז חשבתי שקוקטייל מימוזה לא יזיק.‬

374
00:18:34,447 --> 00:18:36,491
‫איך אני…?‬
‫-אני יודעת, גם אני לא מצליחה.‬

375
00:18:36,575 --> 00:18:37,534
‫חיה רעה?‬

376
00:18:37,617 --> 00:18:40,120
‫אפשר להשתמש בשרירים שלך?‬
‫אני לא יכולה לפתוח את זה.‬

377
00:18:40,203 --> 00:18:43,206
‫אני לא מאמין…‬
‫-אני מנסה לאכול ארוחת בוקר, לעזאזל.‬

378
00:18:44,583 --> 00:18:45,959
‫אני יודע שהיא צריכה מה?‬

379
00:18:48,170 --> 00:18:50,255
‫מה?‬
‫-זה היה מתפוצץ.‬

380
00:18:54,426 --> 00:18:56,720
‫את רוצה…?‬
‫-תביאי את הכול.‬

381
00:18:56,803 --> 00:18:58,847
‫מה שלומך, באמת?‬

382
00:18:59,723 --> 00:19:01,433
‫את בתהליכי עיבוד?‬

383
00:19:02,309 --> 00:19:04,477
‫אני חושבת שככה קראו לזה בטיפול.‬

384
00:19:05,854 --> 00:19:09,357
‫אני אפילו לא זוכרת שדיברתי איתך.‬
‫אני רק יודעת שאת הראשונה שהתקשרתי אליה,‬

385
00:19:09,441 --> 00:19:11,109
‫כי הרגשתי, "אני רוצה לדבר עם מרי."‬

386
00:19:11,193 --> 00:19:13,904
‫מעולם לא ראיתי אותך ככה. היית כאילו…‬

387
00:19:16,489 --> 00:19:19,159
‫לא הלכתי למשרד עורך הדין ביום שני‬

388
00:19:19,242 --> 00:19:21,661
‫במחשבה שזה מה שהולך לקרות.‬

389
00:19:21,745 --> 00:19:23,788
‫אני מרגישה… כאילו, חסרת תחושה.‬

390
00:19:23,872 --> 00:19:27,209
‫עורך הדין שלי קרא הכול.‬
‫הייתי בצד השני של השולחן.‬

391
00:19:27,292 --> 00:19:31,463
‫מעולם לא ראיתי אותו כל כך רגשני.‬
‫העיניים שלו פשוט דמעו.‬

392
00:19:31,546 --> 00:19:33,131
‫והייתי, כאילו, "מה?"‬

393
00:19:33,882 --> 00:19:34,758
‫והוא כאילו…‬

394
00:19:35,258 --> 00:19:38,762
‫והוא מדפיס דף נייר,‬
‫ואז הוא לוקח טוש מרקר, כאילו…‬

395
00:19:40,931 --> 00:19:43,183
‫הוא מסובב אותו, מחליק אותו על השולחן,‬

396
00:19:43,266 --> 00:19:44,768
‫והוא אומר, "תקראי את זה."‬

397
00:19:45,602 --> 00:19:46,603
‫איפה הטלפון שלי?‬

398
00:19:46,686 --> 00:19:48,563
‫צילמתי את זה. כתוב שם…‬

399
00:19:49,397 --> 00:19:52,817
‫"לפי קוד עונשין 7827,‬

400
00:19:52,901 --> 00:19:55,487
‫אני מוותר מרצון על זכויות חוקיות‬

401
00:19:55,570 --> 00:19:57,280
‫לגבי נואה בראון וברייקר בראון‬

402
00:19:57,364 --> 00:19:59,950
‫ונותן משמורת מלאה לגברת סמית לטובתם,‬

403
00:20:00,033 --> 00:20:02,953
‫כדי שהם לא יסבלו יותר‬
‫בגלל חוסר היכולת הנפשית שלי,‬

404
00:20:03,036 --> 00:20:06,081
‫כדי שיוכלו לחיות חיים בריאים משגשגים…"‬

405
00:20:06,164 --> 00:20:08,917
‫טעות הקלדה! "חיים בריאים ו-משגשגים."‬

406
00:20:09,000 --> 00:20:09,834
‫אידיוט.‬

407
00:20:09,918 --> 00:20:12,003
‫ואז בעמוד הבא הייתה החתימה,‬

408
00:20:12,087 --> 00:20:14,297
‫ופשוט ככה, אתה פשוט…‬

409
00:20:14,798 --> 00:20:16,341
‫ביי.‬
‫-…מוותר על הילדים שלך.‬

410
00:20:17,008 --> 00:20:20,595
‫אני מרגישה טיפשה שבמשך שנתיים זה המתין,‬

411
00:20:21,179 --> 00:20:23,515
‫כאילו, זה שם. הוא נתן לי אותם.‬

412
00:20:23,598 --> 00:20:26,643
‫הוא ויתר עליהם, הוא מסר‬
‫את הילדים שלו לפני שנתיים.‬

413
00:20:26,726 --> 00:20:29,688
‫ואת הוצאת כסף,‬
‫נלחמת לתת להם טיפול פסיכולוגי.‬

414
00:20:29,771 --> 00:20:32,941
‫שילמתי על חוקרים פרטיים. כאילו, הכול.‬

415
00:20:33,441 --> 00:20:38,738
‫כאילו, אתה לא יכול להרים את הטלפון,‬
‫ולהגיד, "אני לא מסוגל נפשית."‬

416
00:20:38,822 --> 00:20:42,200
‫"אני אוהב את ילדיי,‬
‫אבל הגוף שלי נשבר," מה שזה לא יהיה?‬

417
00:20:42,284 --> 00:20:43,118
‫משהו.‬

418
00:20:43,201 --> 00:20:48,081
‫אם הייתי יודעת שהנייר‬
‫הזה הוגש בנובמבר 2019,‬

419
00:20:48,164 --> 00:20:50,667
‫יכולתי לדעת על החדשות האלה לפני שנתיים.‬

420
00:20:51,167 --> 00:20:53,378
‫זה פשוט גורם לי לרצות… זה עושה לי בחילה.‬

421
00:20:53,461 --> 00:20:59,092
‫אם כל מה שהוא אמר בסיפור שלו‬
‫של "כמה שאני מסכן" היה נכון,‬

422
00:20:59,175 --> 00:21:01,219
‫וזה לא נכון, מאחר שאנו יודעות זאת.‬

423
00:21:01,303 --> 00:21:03,930
‫ראית אותו חודשים לפני כן.‬
‫-אני יודעת.‬

424
00:21:04,014 --> 00:21:06,016
‫הוא לקח את נואה להתעמלות קרקע.‬

425
00:21:06,099 --> 00:21:07,892
‫הילדים אמרו לי שהוא מתאמן.‬

426
00:21:07,976 --> 00:21:11,229
‫הוא גרם לזה להישמע‬
‫כאילו הוא משותק, כמו צמח.‬

427
00:21:11,313 --> 00:21:13,064
‫"הגוף שלי, מהפוטבול, ו…"‬

428
00:21:13,148 --> 00:21:16,067
‫מה לגבי הילדים שלך?‬
‫מה לגבי הלב של הילדים שלך?‬

429
00:21:16,151 --> 00:21:18,570
‫מה לגבי…? יש לו טראומה עכשיו,‬

430
00:21:18,653 --> 00:21:20,822
‫ובמכתב שלו, הוא כאילו…‬

431
00:21:20,905 --> 00:21:24,075
‫כי הוא לא יכול לעבוד, לא יכול את זה,‬
‫הוא בזבז את כל הכסף שלו.‬

432
00:21:24,159 --> 00:21:27,912
‫זה לא כי הוא שילם מזונות.‬
‫אז אני לא יודעת מה הוא עשה עם הכסף.‬

433
00:21:27,996 --> 00:21:29,164
‫אני לא קיבלתי אותו.‬
‫-כן.‬

434
00:21:29,247 --> 00:21:30,623
‫במשך שנה קיבלתי.‬

435
00:21:30,707 --> 00:21:35,795
‫"לא היה לי איפה לגור," ואת יודעת,‬
‫"עיקלו את הרכב שלי, אין לי עכשיו רכב."‬

436
00:21:35,879 --> 00:21:38,673
‫עדיין אין לי רכב כי אני בפיגור,‬

437
00:21:38,757 --> 00:21:41,801
‫ורק התחלתי להחזיר‬
‫את כל הדברים ששילמתי עליהם.‬

438
00:21:41,885 --> 00:21:44,220
‫ישנתי על הספה במשך שנה וחצי,‬

439
00:21:44,304 --> 00:21:46,723
‫כי כשהוא עזב, נתתי לילדים חדר משלהם.‬

440
00:21:46,806 --> 00:21:49,184
‫אני פשוט לא מבינה. אני לא מבינה.‬

441
00:21:49,267 --> 00:21:51,561
‫אלו היו 280 עמודים של…‬

442
00:21:53,521 --> 00:21:56,066
‫בכנות… של שטויות.‬

443
00:21:56,149 --> 00:22:00,779
‫אני מאמינה שהקריירה שלו‬
‫ב-NFL והטראומות שהוא עבר השפיעו עליו,‬

444
00:22:00,862 --> 00:22:03,239
‫אבל אני לא מאמינה שהן השפיעו במידה כזאת‬

445
00:22:03,323 --> 00:22:05,658
‫כפי שהוא תיאר במכתב שלו.‬

446
00:22:05,742 --> 00:22:06,659
‫זה דפוק!‬

447
00:22:07,827 --> 00:22:10,538
‫אני כועסת ואני עצובה ואני מבולבלת,‬

448
00:22:10,622 --> 00:22:11,873
‫ואני פשוט…‬

449
00:22:13,166 --> 00:22:14,250
‫אני בהלם.‬

450
00:22:14,876 --> 00:22:18,380
‫כלומר, איך בית המשפט לא מיידע אותך?‬

451
00:22:18,963 --> 00:22:22,509
‫בעיקרון, לא היה לו עורך דין.‬
‫הוא ייצג את עצמו.‬

452
00:22:22,592 --> 00:22:24,677
‫בית המשפט לא שולח את המכתבים האלה.‬

453
00:22:24,761 --> 00:22:28,890
‫הילדים אפילו לא יודעים. הבת שלי‬
‫במחנה קיץ. לבן שלי אין מושג.‬

454
00:22:29,641 --> 00:22:31,976
‫עליי לחשוב איך לנהל את השיחה הזאת איתם.‬

455
00:22:32,060 --> 00:22:34,437
‫אני לא יודעת איך הם ירגישו לגבי זה.‬

456
00:22:34,521 --> 00:22:35,897
‫אני מצטערת.‬

457
00:22:35,980 --> 00:22:40,443
‫המוחות הקטנים שלהם לא ידעו‬
‫בכמה תקווה הם מחזיקים‬

458
00:22:40,527 --> 00:22:43,988
‫עד שהם ישמעו, שאבא לא חוזר.‬

459
00:22:50,703 --> 00:22:52,747
‫אני יודעת שברייקר מתלוצץ על זה.‬

460
00:22:52,831 --> 00:22:56,126
‫אני זוכרת שהוא אמר,‬
‫"מה ההבדל בין בומרנג לאבא שלי?"‬

461
00:22:56,209 --> 00:22:57,794
‫בומרנג חוזר.‬

462
00:22:57,877 --> 00:22:59,963
‫מישהו אחר יכול לשמוע את זה ולחשוב,‬

463
00:23:00,046 --> 00:23:02,507
‫"לפחות יש לו חוש הומור והוא יכול…"‬

464
00:23:02,590 --> 00:23:04,676
‫זה מנגנון הישרדות.‬

465
00:23:05,176 --> 00:23:08,012
‫כל מה שקרה בחיי מוסט הצידה על ידי הומור,‬

466
00:23:08,096 --> 00:23:12,183
‫כי כל מה שקרה, היה קשה מדי מכדי לקבל אותו.‬

467
00:23:13,226 --> 00:23:16,479
‫אז כשאני רואה את הילד שלי‬
‫עושה את זה, אני כאילו…‬

468
00:23:17,439 --> 00:23:19,190
‫זה… אני כאילו, "לעזאזל."‬

469
00:23:20,358 --> 00:23:23,987
‫הם כבר עברו כל כך הרבה.‬
‫אני מרגישה שאני יכולה להתמודד עם הרבה,‬

470
00:23:24,070 --> 00:23:26,990
‫אבל אני לא יכולה לסבול‬
‫כשמשהו קורה לילדים שלי,‬

471
00:23:27,574 --> 00:23:29,075
‫כי אלה הילדים שלי.‬

472
00:23:31,661 --> 00:23:32,579
‫אני אוהבת אותך.‬

473
00:23:34,205 --> 00:23:35,290
‫את כל כך חזקה.‬

474
00:23:35,373 --> 00:23:36,708
‫את תעברי את זה.‬

475
00:23:37,292 --> 00:23:41,838
‫אני חייבת להישאר הכי חזקה‬
‫שאני יכולה, כי אין להם הורה אחר.‬

476
00:23:41,921 --> 00:23:42,755
‫זאת אני.‬

477
00:23:42,839 --> 00:23:44,340
‫זאת רק אני כבר שנתיים,‬

478
00:23:44,424 --> 00:23:46,551
‫אבל עכשיו זה כאילו, "לעזאזל", כאילו…‬

479
00:23:47,594 --> 00:23:48,553
‫זה פשוט…‬

480
00:23:49,095 --> 00:23:50,013
‫הכול עליי.‬

481
00:23:51,014 --> 00:23:54,976
‫אין לי את הזכות לקבל התמוטטות עצבים‬
‫ופשוט לומר, "הינה", ולמסור אותם.‬

482
00:23:55,059 --> 00:23:57,770
‫אני לא רוצה לקבל את העובדה שהוא פשוט…‬

483
00:23:59,230 --> 00:24:01,024
‫היה נוטש את הילדים היפים שלו.‬

484
00:24:01,107 --> 00:24:02,525
‫אני לא יכולה לקבל את זה.‬

485
00:24:18,166 --> 00:24:20,668
‫- ווטלס דרייב, לוס אנג'לס,‬
‫5 חדרי שינה, 7 חדרי אמבט, 700 מ"ר -‬

486
00:24:20,752 --> 00:24:23,129
‫- מחיר: 7,850,000 דולר -‬

487
00:24:23,213 --> 00:24:25,423
‫- עמלה: 235,500 דולר -‬

488
00:24:26,299 --> 00:24:28,968
‫זה כל כך חמוד.‬
‫-כל כך חמוד.‬

489
00:24:29,719 --> 00:24:31,471
‫אלוהים, תראי את הנופים האלה.‬

490
00:24:31,554 --> 00:24:32,388
‫- אמה -‬

491
00:24:32,472 --> 00:24:33,389
‫ברט.‬
‫-מה קורה?‬

492
00:24:33,473 --> 00:24:36,017
‫שלום.‬
‫-יופי של נכס לייצוג.‬

493
00:24:36,100 --> 00:24:37,977
‫זה די מדהים, מה?‬
‫-זה מרשים.‬

494
00:24:38,061 --> 00:24:42,315
‫אלוהים, הייתי הופכת את זה לחדר שלי.‬
‫כאילו, הייתי נשארת כאן כל היום.‬

495
00:24:42,398 --> 00:24:44,150
‫כן. סיור קטן?‬
‫-כן.‬

496
00:24:44,234 --> 00:24:48,446
‫אוקיי, בבית הזה יש חמישה חדרי שינה,‬
‫שמונה חדרי אמבט, 613 מ"ר.‬

497
00:24:48,530 --> 00:24:51,741
‫הוא נמצא בקצה רחוב פרטי,‬
‫עם שער משלו, על צוק משלו,‬

498
00:24:51,824 --> 00:24:54,077
‫עם נוף של 180 מעלות ללא הפרעה.‬

499
00:24:54,160 --> 00:24:58,414
‫הוא היה בבעלותו של סלאש מ"גאנז נ' רוזס",‬
‫ועכשיו הלקוח שלי הוא מגיש של הדודג'רס.‬

500
00:24:58,498 --> 00:25:01,209
‫ראינו חניה לשישה רכבים?‬
‫-כן. שתי חניות נפרדות…‬

501
00:25:01,292 --> 00:25:03,294
‫זה מטורף!‬
‫-אני אוסיף את זה בשבילך!‬

502
00:25:03,378 --> 00:25:04,420
‫תודה.‬

503
00:25:04,504 --> 00:25:07,966
‫זאת החניה הכי טובה בהילס.‬
‫-אי אפשר להשיג את זה בהילס.‬

504
00:25:08,049 --> 00:25:11,052
‫שתי חניות לשלושה רכבים‬
‫אחת ליד השנייה? זה מדהים.‬

505
00:25:11,135 --> 00:25:14,138
‫ברט הזמין כמה מהסוכנות‬
‫לנכס החדש שהוא מייצג‬

506
00:25:14,222 --> 00:25:18,268
‫כדי שנוכל לראות אם יש לנו‬
‫קונים פוטנציאליים לבית המדהים הזה.‬

507
00:25:18,351 --> 00:25:22,939
‫אני עובדת עם הרבה מפורסמים,‬
‫ואני חושבת שמכיוון שזה ענק, נחמד ופרטי,‬

508
00:25:23,022 --> 00:25:25,692
‫אני מרגישה שזה בית מושלם למפורסם.‬

509
00:25:27,735 --> 00:25:29,862
‫הוא זקוק לשדרוג קטן.‬
‫-קצת אהבה.‬

510
00:25:29,946 --> 00:25:30,905
‫קצת אהבה.‬
‫-כן.‬

511
00:25:30,989 --> 00:25:33,283
‫ניתן לראות את הנוף מכל החדרים בבית.‬

512
00:25:33,366 --> 00:25:36,035
‫ברצינות.‬
‫-אני אוהבת שהוא מאוד מואר.‬

513
00:25:38,997 --> 00:25:40,623
‫זה גודל טוב.‬
‫-כן.‬

514
00:25:40,707 --> 00:25:44,002
‫זה חדר שינה ראשי נחמד. פינת ישיבה קטנה.‬
‫-תקרות גבוהות.‬

515
00:25:45,753 --> 00:25:47,130
‫נוף יפה מהבריכה.‬

516
00:25:47,213 --> 00:25:49,757
‫נוף מכל מקום.‬
‫-ממש מכל מקום.‬

517
00:25:49,841 --> 00:25:51,843
‫אין מקום שאין בו נוף.‬

518
00:25:51,926 --> 00:25:55,722
‫שמח שאהבתן. מרי, את אחת הסוכנות הטובות‬
‫ביותר שלנו, ואמה, את הכוכבת החדשה שלנו.‬

519
00:25:55,805 --> 00:25:57,557
‫אז אשמח לעזרה.‬
‫-המחיר 6.5?‬

520
00:25:57,640 --> 00:25:58,725
‫המחיר 6.5 מיליון.‬
‫-בסדר.‬

521
00:25:58,808 --> 00:26:01,394
‫לך יהיה מישהו. יש לך הרבה לקוחות מפורסמים.‬

522
00:26:01,477 --> 00:26:03,896
‫כן. אני מרגישה שאם מישהו‬
‫יכול לעזור לך, אלה אנחנו.‬

523
00:26:03,980 --> 00:26:06,232
‫היי, חבר'ה.‬
‫-היי, טוב לראות אותך.‬

524
00:26:06,316 --> 00:26:07,984
‫טוב לראות אותך.‬
‫-את נראית מדהים.‬

525
00:26:08,067 --> 00:26:11,446
‫תודה. תודה שהזמנת אותי.‬
‫-רוצה לראות את הבריכה?‬

526
00:26:11,529 --> 00:26:12,363
‫כן.‬

527
00:26:12,447 --> 00:26:14,907
‫יש להם בריכת הקפות. אני אוהבת את זה.‬

528
00:26:14,991 --> 00:26:16,826
‫זה בית יפהפה.‬
‫-כן.‬

529
00:26:16,909 --> 00:26:18,911
‫מדהים.‬
‫-אלוהים, באמת.‬

530
00:26:18,995 --> 00:26:22,498
‫והנופים נראים מכל כיוון. אלוהים.‬

531
00:26:22,582 --> 00:26:24,751
‫אז מה שלומכן?‬

532
00:26:25,793 --> 00:26:26,628
‫מעולה!‬

533
00:26:27,378 --> 00:26:28,212
‫הם היו…‬

534
00:26:28,296 --> 00:26:31,174
‫לא, כלומר, במשרד וכל זה, הם היו נהדרים.‬

535
00:26:31,257 --> 00:26:32,175
‫כן.‬
‫-כן.‬

536
00:26:32,258 --> 00:26:34,135
‫איך הולך עם כריסטין?‬

537
00:26:35,428 --> 00:26:38,723
‫יש את כל הדיבור הזה על הצד של כריסטין.‬
‫-באמת?‬

538
00:26:38,806 --> 00:26:42,685
‫מאיה סיפרה לנו איך היא דיברה איתך‬
‫ביום ההולדת של ניקו וזלדה.‬

539
00:26:42,769 --> 00:26:44,312
‫מסיבת הכלבים, כן.‬

540
00:26:44,395 --> 00:26:47,231
‫אז, אני לא יודעת מה קרה שם,‬
‫איך השיחה שלך התנהלה,‬

541
00:26:47,315 --> 00:26:49,108
‫אז אני פשוט רוצה לשמוע מכן.‬

542
00:26:49,192 --> 00:26:54,906
‫אז, נראה לי שבטח היה לה קשה‬
‫עם זה שהצטרפתי למשרד,‬

543
00:26:54,989 --> 00:26:56,866
‫אז במקום להתנהג נורמלי,‬

544
00:26:56,949 --> 00:27:01,329
‫היא חשבה שזה יהיה רעיון טוב‬
‫להמציא את הנרטיב המזויף הזה,‬

545
00:27:01,412 --> 00:27:04,499
‫ואת השקרים האלה על מצבים שלא קרו.‬

546
00:27:04,582 --> 00:27:07,210
‫אנחנו מדברות על האירוסים שלה?‬
‫-כן.‬

547
00:27:07,293 --> 00:27:13,299
‫אני חושבת שאולי זה גרם לה להרגיש‬
‫באותו הרגע, כאילו שעברנו את אותו הדבר.‬

548
00:27:13,383 --> 00:27:14,884
‫כאילו, בסדר, הוא הציע לך,‬

549
00:27:14,967 --> 00:27:17,095
‫וברור שזה מה שהיא רצתה שהוא יעשה.‬

550
00:27:17,178 --> 00:27:18,888
‫הוא גם הציע לי.‬

551
00:27:18,971 --> 00:27:22,225
‫היא אמרה שאת היחידה שהיא סיפרה לה.‬
‫-בתקופה ההיא אפילו לא הכרתי אותה.‬

552
00:27:22,308 --> 00:27:26,145
‫גם אני חשבתי כך,‬
‫כי הצטרפת שנה וחצי מאוחר יותר.‬

553
00:27:26,229 --> 00:27:28,314
‫כשפגשתי אותה, הם כבר היו פרודים.‬

554
00:27:28,398 --> 00:27:30,566
‫כבר כאן, הסיפור שלה הוא לא הגיוני.‬

555
00:27:30,650 --> 00:27:33,319
‫היא ציינה שהם היו מאורסים,‬
‫אבל זה היה לאחרונה.‬

556
00:27:33,403 --> 00:27:35,321
‫זאת הנקודה שלי.‬
‫-היא יודעת את זה.‬

557
00:27:37,407 --> 00:27:39,075
‫היי.‬
‫-מה קורה, מותק?‬

558
00:27:39,158 --> 00:27:42,370
‫מה שלומך? אלוהים, איזה בית יפה!‬

559
00:27:42,453 --> 00:27:44,205
‫מה שלומך? ברכותיי.‬
‫-תודה שבאת.‬

560
00:27:44,288 --> 00:27:46,290
‫כמובן, העונג כולו שלי.‬

561
00:27:46,374 --> 00:27:49,001
‫תרשי לי לעשות לך סיור.‬
‫-תראה את הנוף הזה.‬

562
00:27:51,254 --> 00:27:54,340
‫יש אפס סיכוי, אתן אומרות לי, אפס סיכוי,‬

563
00:27:54,424 --> 00:27:55,717
‫שהוא הציע לה נישואים?‬

564
00:27:55,800 --> 00:27:57,343
‫אפס.‬

565
00:27:57,427 --> 00:27:58,970
‫כלומר, גרתי איתה,‬

566
00:27:59,053 --> 00:28:01,806
‫והייתי איתה במהלך כל העניין,‬

567
00:28:01,889 --> 00:28:03,683
‫ומעולם לא הייתה טבעת,‬

568
00:28:03,766 --> 00:28:06,185
‫מעולם לא היו אירוסים.‬

569
00:28:06,269 --> 00:28:08,896
‫היא הייתה אומרת.‬
‫-כן. לא, הם לא גרו יחד.‬

570
00:28:08,980 --> 00:28:10,648
‫הוא לא נתן לה מפתח.‬

571
00:28:11,482 --> 00:28:14,819
‫הוא לא סמך עליה.‬
‫-זה שובר את ליבי. זה באמת שובר את ליבי.‬

572
00:28:14,902 --> 00:28:17,196
‫אלוהים, הבית כל כך מושלם.‬
‫-שלום!‬

573
00:28:17,280 --> 00:28:18,489
‫היי.‬
‫-מה שלומך?‬

574
00:28:18,573 --> 00:28:20,324
‫את נראית יפה.‬

575
00:28:20,408 --> 00:28:22,076
‫היי, דווינה.‬
‫-טוב לראות אותך.‬

576
00:28:22,160 --> 00:28:23,536
‫את מתאימה לבית.‬

577
00:28:23,619 --> 00:28:27,081
‫את נראית כאילו את צריכה לעבור לכאן. היי!‬

578
00:28:27,874 --> 00:28:29,333
‫היי, מה שלומך?‬

579
00:28:29,417 --> 00:28:30,960
‫טוב לראות אותך.‬
‫-מה שלומך?‬

580
00:28:31,043 --> 00:28:32,920
‫טוב.‬
‫-נפלא.‬

581
00:28:33,004 --> 00:28:35,882
‫רק מדברות על השיחה‬
‫שהייתה לנו במסיבת הסירה,‬

582
00:28:35,965 --> 00:28:39,719
‫את יודעת, זה ש"הוא הציע לי נישואים,"‬
‫ושהיא שולחת לי הודעות פרטיות במשך שנים.‬

583
00:28:40,219 --> 00:28:43,890
‫זה אולי כשמישהו עושה משהו‬
‫שהוא לא בסדר והם לא יודעים איך…‬

584
00:28:43,973 --> 00:28:45,391
‫לצאת מזה?‬
‫-לקחת את זה בחזרה?‬

585
00:28:45,475 --> 00:28:46,476
‫הם ממשיכים עם זה.‬

586
00:28:46,559 --> 00:28:50,188
‫אני מרגישה שלפעמים אנשים אומרים,‬
‫"אני לא יודע איך לצאת מהמצב",‬

587
00:28:50,271 --> 00:28:52,774
‫אבל, אז אולי, הם רק מחמירים את המצב.‬

588
00:28:52,857 --> 00:28:54,400
‫הרבה יותר גרוע.‬
‫-כורים לעצמם קבר.‬

589
00:28:54,484 --> 00:28:56,861
‫אני חושבת כך.‬
‫-אני לא יודעת איך להרגיש לגבי זה.‬

590
00:28:56,944 --> 00:28:58,112
‫זה פשוט מעציב אותי.‬

591
00:28:58,196 --> 00:29:02,658
‫יש נקודה שבה לא נמשיך להסכים למשהו‬

592
00:29:02,742 --> 00:29:05,203
‫שכולנו יודעות שהוא לא נכון.‬

593
00:29:05,286 --> 00:29:08,831
‫לא היה לי את המידע הזה בעבר,‬
‫אז זה מזעזע אותי.‬

594
00:29:08,915 --> 00:29:11,876
‫אבל היא אמרה שידעת, אז זה עוד שקר.‬

595
00:29:12,585 --> 00:29:15,046
‫הצד הרגשי שבי רוצה להאמין לה,‬

596
00:29:15,129 --> 00:29:19,550
‫אבל המוח הרציונלי, ההגיוני, הוא…‬

597
00:29:19,634 --> 00:29:21,093
‫העובדות לא מתחברות.‬

598
00:29:21,177 --> 00:29:24,931
‫אני חושבת שכריסטין נמצאת‬
‫כרגע במעגל של הרס עצמי.‬

599
00:29:25,014 --> 00:29:27,975
‫בשלב מסוים, עלינו לדעת, כנשים בוגרות,‬

600
00:29:28,059 --> 00:29:29,685
‫מה נכון ומה לא,‬

601
00:29:29,769 --> 00:29:31,813
‫כי אנחנו נשים בוגרות,‬

602
00:29:31,896 --> 00:29:35,191
‫ואני לא אסבול התנהגות כזאת.‬

603
00:29:35,274 --> 00:29:36,818
‫היא תובס.‬

604
00:30:05,555 --> 00:30:09,851
‫תרגום כתוביות: רון סגל ארכא‬