1
00:00:06,000 --> 00:00:08,960
‫- סדרת אנימה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:15,800 --> 00:00:18,000
‫- אידון: זיכרונות מעולם מאגי -‬

3
00:00:18,240 --> 00:00:20,840
‫- טבעם האמיתי -‬

4
00:00:24,080 --> 00:00:28,800
‫אני יודע ששׁקים חזקים‬
‫יכולים ללבוש צורה אנושית,‬

5
00:00:28,880 --> 00:00:30,360
‫אבל רק באופן זמני.‬

6
00:00:34,080 --> 00:00:37,840
‫אם קירטאש היה אחד מהם, היינו יודעים מזמן.‬

7
00:00:39,240 --> 00:00:42,760
‫בכל מקרה, אם הוא באמת הפך לשׁק,‬

8
00:00:43,360 --> 00:00:45,320
‫איך הצלחתם להימלט?‬

9
00:00:48,880 --> 00:00:49,960
‫זו הייתה ויקטוריה.‬

10
00:00:50,440 --> 00:00:52,280
‫הוא לא רצה להרוג אותה.‬

11
00:00:52,880 --> 00:00:57,160
‫הוא חזר להיות אנושי, פשוט ככה, והלך משם.‬

12
00:00:57,760 --> 00:00:59,040
‫אני לא מבין.‬

13
00:00:59,120 --> 00:01:00,720
‫למה הוא מגן עליה?‬

14
00:01:01,320 --> 00:01:03,920
‫יכול להיות שיש לו רגשות כלפיה?‬

15
00:01:04,000 --> 00:01:05,680
‫כמובן שלא!‬

16
00:01:06,320 --> 00:01:08,760
‫המפלצות האלה לא מסוגלות לאהוב.‬

17
00:01:10,720 --> 00:01:12,800
‫אבל הוא בטח אנושי בחלקו!‬

18
00:01:13,920 --> 00:01:16,400
‫אחרת ויקטוריה לא הייתה מתאהבת!‬

19
00:01:19,440 --> 00:01:20,680
‫מתאהבת?‬

20
00:01:21,360 --> 00:01:22,320
‫מה שזה לא יהיה!‬

21
00:01:22,960 --> 00:01:26,040
‫הוא בטח הפנט אותה או משהו כזה!‬

22
00:01:26,120 --> 00:01:30,200
‫אני לא יודע איך היא נתנה לו לשטות בה.‬
‫חשבתי שהיא חזקה יותר.‬

23
00:01:31,920 --> 00:01:33,800
‫אולי לא הייתה לה ברירה!‬

24
00:01:33,880 --> 00:01:34,960
‫אתה לא חושב?‬

25
00:01:36,080 --> 00:01:38,040
‫והיא לא באמת מחבבת את קירטאש.‬

26
00:01:43,920 --> 00:01:45,040
‫מה קרה?‬

27
00:01:45,120 --> 00:01:47,360
‫אם קירטאש הוא באמת שׁק,‬

28
00:01:48,000 --> 00:01:50,240
‫אז אין לנו סיכוי לנצח.‬

29
00:01:56,200 --> 00:01:57,040
‫היי.‬

30
00:01:58,000 --> 00:01:59,320
‫איך את מרגישה?‬

31
00:01:59,800 --> 00:02:01,480
‫הייתי כל כך טיפשה.‬

32
00:02:05,240 --> 00:02:06,200
‫הוא הערים עלייך.‬

33
00:02:06,760 --> 00:02:08,320
‫זה יכול לקרות לכל אחד.‬

34
00:02:09,480 --> 00:02:13,200
‫אבל ידעתי מי הוא, ובכל זאת…‬

35
00:02:13,920 --> 00:02:15,480
‫ידעת שהוא שׁק?‬

36
00:02:16,280 --> 00:02:17,280
‫לא, לא זה.‬

37
00:02:18,040 --> 00:02:18,880
‫ידעתי שהוא…‬

38
00:02:20,480 --> 00:02:22,080
‫הבן של אשראן.‬

39
00:02:23,120 --> 00:02:24,280
‫הבן של אשראן?‬

40
00:02:24,880 --> 00:02:26,080
‫זה לא יכול להיות.‬

41
00:02:26,800 --> 00:02:28,200
‫אשראן הוא בן אנוש.‬

42
00:02:28,720 --> 00:02:31,680
‫ובכל זאת, קירטאש איננו כזה.‬

43
00:02:32,800 --> 00:02:34,840
‫חשבתי שיש לו רגשות כלפיי.‬

44
00:02:35,640 --> 00:02:37,840
‫עכשיו אני לא יודעת.‬

45
00:02:37,920 --> 00:02:38,800
‫ואת?‬

46
00:02:40,040 --> 00:02:42,080
‫הרגשת שאת נמשכת אליו?‬

47
00:02:44,200 --> 00:02:46,840
‫כך חשבתי. אני מצטערת, ג'ק.‬

48
00:02:48,520 --> 00:02:49,520
‫זה בסדר.‬

49
00:02:50,240 --> 00:02:51,720
‫כולנו עושים טעויות.‬

50
00:02:53,400 --> 00:02:54,960
‫אתה לא כועס עליי?‬

51
00:02:56,080 --> 00:02:57,280
‫איך אוכל?‬

52
00:02:58,040 --> 00:02:59,640
‫הצלת את חיי.‬

53
00:03:01,080 --> 00:03:02,880
‫זה לא מכפר על העוול שלי.‬

54
00:03:03,480 --> 00:03:05,360
‫היית פועל באותה צורה.‬

55
00:03:07,480 --> 00:03:09,920
‫עכשיו אתה חושב שבגדתי בכם.‬

56
00:03:11,680 --> 00:03:12,560
‫זה לא העניין.‬

57
00:03:15,240 --> 00:03:16,080
‫אני פשוט…‬

58
00:03:17,960 --> 00:03:19,720
‫מקנא, בסדר?‬

59
00:03:21,040 --> 00:03:22,320
‫מאוד מקנא.‬

60
00:03:23,880 --> 00:03:26,000
‫מה אמרת?‬

61
00:03:27,520 --> 00:03:29,880
‫אבל אין לי זכות לכעוס עלייך.‬

62
00:03:30,360 --> 00:03:33,080
‫החיים שלך הם עניינך.‬

63
00:03:33,160 --> 00:03:34,160
‫חוץ מזה, את…‬

64
00:03:34,680 --> 00:03:35,600
‫את ואני…‬

65
00:03:36,120 --> 00:03:37,520
‫אנחנו רק ידידים.‬

66
00:03:38,160 --> 00:03:39,200
‫נכון?‬

67
00:03:41,560 --> 00:03:42,400
‫בכל אופן,‬

68
00:03:43,160 --> 00:03:46,760
‫הייתי צריך לחלוק איתך את רגשותיי מזמן.‬

69
00:03:47,560 --> 00:03:48,960
‫הייתה לי הזדמנות,‬

70
00:03:49,560 --> 00:03:51,040
‫אבל נתתי לה לחמוק.‬

71
00:03:51,800 --> 00:03:52,720
‫עזבתי.‬

72
00:03:53,480 --> 00:03:56,000
‫הפניתי לך את הגב כי הייתי בסך הכול ילד.‬

73
00:03:57,520 --> 00:03:59,040
‫והרגע שלי חלף.‬

74
00:03:59,640 --> 00:04:03,000
‫וזה נכון. קירטאש הוא האויב שלנו.‬

75
00:04:03,840 --> 00:04:05,080
‫הוא רוצח.‬

76
00:04:05,720 --> 00:04:07,760
‫הוא כנראה נחש.‬

77
00:04:08,720 --> 00:04:09,920
‫ואני שונא אותו!‬

78
00:04:10,600 --> 00:04:13,000
‫אני מתעב אותו בכל נימי נפשי!‬

79
00:04:16,040 --> 00:04:19,120
‫אבל את חשובה לי, ויקטוריה,‬
‫יותר מהשנאה שלי כלפיו.‬

80
00:04:19,960 --> 00:04:22,640
‫ומעל הכול, אני רוצה שתהיי בסדר.‬

81
00:04:23,320 --> 00:04:26,600
‫אינני מוטרד מהרגשות שהיו לך כלפי ה…‬

82
00:04:27,440 --> 00:04:29,040
‫הדבר הזה.‬

83
00:04:29,880 --> 00:04:33,120
‫אלא מכך שהוא השתמש בך וגרם לך סבל.‬

84
00:04:33,680 --> 00:04:35,760
‫אני כועס עליו.‬

85
00:04:36,520 --> 00:04:37,560
‫לא עלייך.‬

86
00:04:39,760 --> 00:04:41,920
‫בכל מקרה, זהו זה.‬

87
00:04:43,080 --> 00:04:44,080
‫אמרתי הכול.‬

88
00:04:47,480 --> 00:04:48,360
‫ג'ק…‬

89
00:04:53,320 --> 00:04:57,040
‫הלוואי שיכולתי להגיד לך‬
‫שאני יודעת מה אני מרגישה.‬

90
00:04:58,720 --> 00:05:01,080
‫אבל אני לא יכולה. אני כל כך מבולבלת.‬

91
00:05:03,400 --> 00:05:05,560
‫באמת היית מאוהבת בו.‬

92
00:05:06,520 --> 00:05:07,840
‫זו לא הייתה אשליה.‬

93
00:05:10,080 --> 00:05:11,240
‫אתה רואה?‬

94
00:05:11,800 --> 00:05:13,800
‫אני אדם נורא!‬

95
00:05:14,640 --> 00:05:17,440
‫אל תגידי את זה, ויקטוריה. את לא.‬

96
00:05:17,520 --> 00:05:18,360
‫אני…‬

97
00:05:20,800 --> 00:05:21,960
‫אני חייבת ללכת.‬

98
00:05:22,040 --> 00:05:23,600
‫יש לי שיעור בשמונה.‬

99
00:05:23,680 --> 00:05:25,120
‫אבל בקושי ישנת.‬

100
00:05:25,920 --> 00:05:28,040
‫את הולכת בכל זאת?‬

101
00:05:28,840 --> 00:05:31,200
‫אם לא אלך, סבתא תחשוד.‬

102
00:05:32,360 --> 00:05:34,800
‫אז לכי. אחכה לך כאן.‬

103
00:05:35,440 --> 00:05:36,800
‫כמה שיידרש.‬

104
00:05:57,200 --> 00:05:58,480
‫בוקר טוב, סבתא.‬

105
00:05:59,640 --> 00:06:01,400
‫בוקר טוב, ויקטוריה.‬

106
00:06:03,760 --> 00:06:06,320
‫שמעת מה קרה אמש?‬

107
00:06:06,400 --> 00:06:09,240
‫מסתבר שפרצה שריפה ביער.‬

108
00:06:09,320 --> 00:06:12,760
‫למרבה המזל, הכבאים הוזעקו בזמן.‬

109
00:06:12,840 --> 00:06:13,880
‫אוי, לא.‬

110
00:06:13,960 --> 00:06:16,200
‫אני מקווה שלא הרבה עצים נשרפו.‬

111
00:06:25,760 --> 00:06:27,880
‫את לא נראית כל כך טוב. מה קרה?‬

112
00:06:27,960 --> 00:06:30,280
‫לא ישנתי טוב, זה הכול.‬
‫-טוב.‬

113
00:06:31,520 --> 00:06:34,200
‫אז איך הולך עם הילד שאת מחבבת?‬

114
00:06:34,960 --> 00:06:36,320
‫אני לא מחבבת אף אחד!‬

115
00:06:39,880 --> 00:06:42,360
‫בסדר, כן, את צודקת.‬

116
00:06:42,920 --> 00:06:45,240
‫היה ילד שמצא חן בעיניי, אבל…‬

117
00:06:45,320 --> 00:06:48,640
‫גיליתי מי הוא באמת ואני כבר לא מחבבת אותו.‬

118
00:06:49,520 --> 00:06:53,200
‫הוא זרק אותך ושבר לך את הלב?‬

119
00:06:54,600 --> 00:06:56,560
‫אני זרקתי אותו!‬

120
00:06:57,240 --> 00:06:59,520
‫שברת לו את הלב?‬

121
00:07:00,120 --> 00:07:00,960
‫מה?‬

122
00:07:01,440 --> 00:07:05,160
‫אין לו לב! הוא לא ילד רגיל, הוא…‬

123
00:07:06,600 --> 00:07:07,920
‫מפלצת?‬

124
00:07:11,280 --> 00:07:13,400
‫דיברת איתו מאז?‬

125
00:07:13,880 --> 00:07:16,480
‫למה את כל כך מתעניינת בחיי האהבה שלי?‬

126
00:07:17,240 --> 00:07:21,120
‫כי לא הייתה לך אהבה עד כה, ויקטוריה,‬

127
00:07:21,200 --> 00:07:22,800
‫ואני סקרנית.‬

128
00:07:23,520 --> 00:07:25,960
‫את כזאת רכלנית, סבתא.‬

129
00:07:28,320 --> 00:07:30,160
‫אני יוצאת, אני לא רוצה לאחר.‬

130
00:07:38,560 --> 00:07:41,480
‫נשמה, קחי אותי לקירטאש.‬

131
00:07:44,400 --> 00:07:46,800
‫נכון, את צריכה כישוף.‬

132
00:07:46,880 --> 00:07:49,640
‫בבקשה, נשמה, קחי אותו מהיכן שתרצי.‬

133
00:07:49,720 --> 00:07:51,560
‫מהחרב שלי, מהאנרגיה שלי.‬

134
00:07:52,200 --> 00:07:53,680
‫אבל קחי אותי אליו.‬

135
00:08:08,800 --> 00:08:10,080
‫ציפיתי לך.‬

136
00:08:11,880 --> 00:08:13,720
‫אני אהרוג אותך, קירטאש.‬

137
00:08:19,560 --> 00:08:23,560
‫"מעבר ללילה וליום…"‬

138
00:08:36,160 --> 00:08:38,960
‫אני רואה שסוף סוף למדת להשתמש בחרב הזאת.‬

139
00:08:39,560 --> 00:08:41,280
‫אל תהיה כל כך יהיר.‬

140
00:08:41,360 --> 00:08:42,640
‫אתה תמות בקרוב.‬

141
00:08:44,840 --> 00:08:46,840
‫התחנה הבאה: סול.‬

142
00:08:54,480 --> 00:08:56,520
‫אז אתה עדיין לא יודע.‬

143
00:08:56,600 --> 00:08:59,080
‫מה אני אמור לדעת?‬

144
00:08:59,160 --> 00:09:02,360
‫אתה עדיין לא יודע‬
‫למה זה הכרחי להגן על ויקטוריה.‬

145
00:09:02,960 --> 00:09:05,960
‫על מה אתה מדבר?‬
‫אני מגן עליה כי אני אוהב אותה.‬

146
00:09:06,040 --> 00:09:07,920
‫אתה מסוגל להבין את זה?‬

147
00:09:08,960 --> 00:09:09,840
‫ואתה…‬

148
00:09:09,920 --> 00:09:12,800
‫הולכת אותה שולל, מפלצת מקוללת שכמוך.‬

149
00:09:14,120 --> 00:09:17,120
‫גרמת לה סבל. זו סיבה מספקת כדי להרוג אותך.‬

150
00:09:17,720 --> 00:09:18,920
‫זה הכול?‬

151
00:09:19,600 --> 00:09:22,560
‫אתה חושב שזו הסיבה היחידה לבואך הנה?‬

152
00:09:24,800 --> 00:09:26,360
‫מה אתה רוצה ממנה?‬

153
00:09:27,640 --> 00:09:29,560
‫גם אני רוצה להגן עליה, ג'ק.‬

154
00:09:30,320 --> 00:09:33,720
‫ויקטוריה באמת חשובה לי.‬
‫הרבה יותר משנדמה לך.‬

155
00:09:35,360 --> 00:09:36,560
‫אל תצחיק אותי.‬

156
00:09:37,240 --> 00:09:39,760
‫לא ייתכן שיהיו לך רגשות כלפיה.‬

157
00:09:39,840 --> 00:09:40,720
‫אתה לא אנושי.‬

158
00:09:42,200 --> 00:09:45,920
‫נכון. אני לא, אבל אתה כן.‬

159
00:09:46,000 --> 00:09:47,120
‫זה העניין?‬

160
00:09:47,600 --> 00:09:48,960
‫מה זאת אומרת?‬

161
00:09:49,640 --> 00:09:51,360
‫אל תדבר איתי על אנושיות.‬

162
00:09:52,040 --> 00:09:54,360
‫אל תדבר איתי על רגשות.‬

163
00:09:55,120 --> 00:09:57,560
‫אתה לא יודע כלום.‬

164
00:10:10,240 --> 00:10:14,560
‫אתה מאוהב בוויקטוריה והיא מאוהבת בך.‬

165
00:10:14,640 --> 00:10:16,920
‫אוכל לחוס על חייך רק מהסיבה הזאת.‬

166
00:10:17,640 --> 00:10:21,480
‫למרבה הצער, זה לא מספיק‬
‫כדי להטות את הכף לטובתך.‬

167
00:10:22,000 --> 00:10:25,160
‫קדימה, תתייצב מולי!‬
‫למה אתה מתחבא, פחדן שכמוך?‬

168
00:10:25,880 --> 00:10:28,720
‫אני אהרוג אותך או שאמות תוך כדי!‬

169
00:10:28,800 --> 00:10:30,680
‫אבל לא אשאיר את הדברים כפי שהם.‬

170
00:10:30,760 --> 00:10:33,880
‫אז תמות תוך כדי.‬

171
00:10:33,960 --> 00:10:36,440
‫זה יהיה לטובת כולם.‬

172
00:10:51,800 --> 00:10:52,760
‫ג'ק!‬

173
00:10:53,880 --> 00:10:54,800
‫לא!‬

174
00:11:14,000 --> 00:11:15,920
‫אתה מתחיל להתעורר.‬

175
00:11:16,400 --> 00:11:18,080
‫על מה אתה מדבר?‬

176
00:11:18,160 --> 00:11:20,560
‫דבר לא יציל אותך כעת.‬

177
00:11:21,360 --> 00:11:23,560
‫אפילו לא ויקטוריה.‬

178
00:11:25,320 --> 00:11:26,160
‫חכה!‬

179
00:11:28,720 --> 00:11:30,040
‫אינך יכול פשוט לעזוב!‬

180
00:11:33,280 --> 00:11:34,760
‫אתה צריך לתת לי תשובה!‬

181
00:11:35,800 --> 00:11:37,320
‫אמור לי מי אני.‬

182
00:11:46,320 --> 00:11:47,160
‫ג'ק!‬

183
00:11:48,640 --> 00:11:50,080
‫כל כך פחדתי.‬

184
00:11:50,160 --> 00:11:52,120
‫חששתי שלא אגיע בזמן.‬

185
00:11:53,040 --> 00:11:54,680
‫לא הצלחתי להרוג אותו.‬

186
00:11:55,680 --> 00:11:57,040
‫אני מצטער, ויקטוריה.‬

187
00:11:57,440 --> 00:11:58,400
‫אכזבתי אותך.‬

188
00:12:07,000 --> 00:12:08,080
‫האם זאת…?‬

189
00:12:08,600 --> 00:12:09,880
‫כן, זאת האיאס.‬

190
00:12:09,960 --> 00:12:11,360
‫שברתי את החרב שלו.‬

191
00:12:12,520 --> 00:12:14,240
‫הוא לקח את החצי השני.‬

192
00:12:14,760 --> 00:12:16,880
‫אבל הוא לא יוכל לתקן אותה, נכון?‬

193
00:12:17,800 --> 00:12:18,640
‫ג'ק.‬

194
00:12:19,400 --> 00:12:21,560
‫שברת את החרב של קירטאש?‬

195
00:12:21,640 --> 00:12:22,520
‫אבל זה…‬

196
00:12:23,120 --> 00:12:24,640
‫בלתי אפשרי.‬

197
00:12:25,200 --> 00:12:26,760
‫זה לא משנה עכשיו.‬

198
00:12:30,840 --> 00:12:32,920
‫מה שחשוב הוא שאני איתך.‬

199
00:12:37,640 --> 00:12:39,520
‫הובסת, קירטאש.‬

200
00:12:40,240 --> 00:12:41,480
‫איך זה ייתכן?‬

201
00:12:42,120 --> 00:12:45,280
‫זאת הייתה דומיוואט, חרב האש.‬

202
00:12:45,360 --> 00:12:47,160
‫זו לא החרב.‬

203
00:12:48,040 --> 00:12:48,960
‫זה אתה.‬

204
00:12:49,680 --> 00:12:53,640
‫אתה נכנע לרגשותיך וזה הופך אותך לפגיע.‬

205
00:12:54,600 --> 00:12:55,680
‫שנאה.‬

206
00:12:55,760 --> 00:12:56,880
‫כעס.‬

207
00:12:56,960 --> 00:12:58,520
‫חוסר סבלנות.‬

208
00:12:58,600 --> 00:12:59,440
‫אהבה.‬

209
00:13:00,960 --> 00:13:03,560
‫עליך להיות מעל לכל זה.‬

210
00:13:03,640 --> 00:13:09,040
‫מסתבר שלמחתרת יש מישהו‬
‫שמסוגל להשתמש בדומיוואט ‬

211
00:13:09,120 --> 00:13:10,760
‫ביעילות רבה.‬

212
00:13:11,480 --> 00:13:14,680
‫מיהו? מכשף? גיבור?‬

213
00:13:15,480 --> 00:13:17,800
‫הוא מת מהלך.‬

214
00:13:18,960 --> 00:13:21,120
‫אין לי ספק בכך, ילד.‬

215
00:13:22,200 --> 00:13:24,960
‫אבל הזעם בתוכך לא מוצא חן בעיניי.‬

216
00:13:26,520 --> 00:13:32,200
‫המת לעתיד הזה נושא חרב אגדית,‬

217
00:13:32,280 --> 00:13:34,960
‫אבל אין זה הופך אותו לשווה לך.‬

218
00:13:36,520 --> 00:13:38,560
‫אחרי הכול, הוא רק בן אדם.‬

219
00:13:39,200 --> 00:13:40,040
‫נכון?‬

220
00:13:41,200 --> 00:13:42,200
‫כן, אדוני.‬

221
00:13:43,360 --> 00:13:44,480
‫הוא רק בן אדם.‬

222
00:13:45,720 --> 00:13:48,680
‫אני אדאג לחשל את החרב שלך מחדש.‬

223
00:13:48,760 --> 00:13:53,200
‫בתמורה, אני רוצה את ראשו‬
‫של הלוחם בעל חרב האש.‬

224
00:13:54,880 --> 00:13:57,280
‫זה יהיה לי לעונג, אדוני.‬

225
00:13:58,320 --> 00:14:00,920
‫עליך לשלוט בשנאה שלך, קירטאש.‬

226
00:14:01,760 --> 00:14:03,840
‫היא גורמת לך לפעול ללא היגיון.‬

227
00:14:04,840 --> 00:14:09,120
‫האם אתה שונא חרקים כשאתה דורך עליהם?‬

228
00:14:10,920 --> 00:14:12,480
‫אני מתנצל, אדוני.‬

229
00:14:13,200 --> 00:14:14,920
‫זה לא יקרה שוב.‬

230
00:14:15,000 --> 00:14:16,960
‫אני אהרוג את הבוגד‬

231
00:14:17,040 --> 00:14:19,160
‫משום שזהו רצונך.‬

232
00:14:19,640 --> 00:14:21,040
‫לא סיימתי.‬

233
00:14:21,720 --> 00:14:24,240
‫מעתה ואילך, עליך לפרוש מהמוזיקה.‬

234
00:14:24,840 --> 00:14:26,920
‫זה בילוי חסר תועלת‬

235
00:14:27,000 --> 00:14:30,560
‫שמסיט את תשומת לבך‬
‫והופך אותך לאנושי יותר ויותר.‬

236
00:14:31,280 --> 00:14:32,920
‫וזה לא מוצא חן בעיניי.‬

237
00:14:33,000 --> 00:14:35,480
‫אעשה כדבריך, אדוני.‬

238
00:14:37,320 --> 00:14:38,840
‫ודבר אחרון…‬

239
00:14:39,960 --> 00:14:41,080
‫הנערה.‬

240
00:14:42,200 --> 00:14:44,000
‫אל תיפגש איתה שוב.‬

241
00:14:44,720 --> 00:14:46,960
‫היא החלישה אותך, קירטאש.‬

242
00:14:47,720 --> 00:14:50,160
‫היא מעוררת בך רגשות.‬

243
00:14:51,040 --> 00:14:55,920
‫אמרתי לך שאם אינך יכול לכבוש אותה,‬
‫עליך להרוג אותה,‬

244
00:14:56,000 --> 00:14:57,880
‫אבל שיניתי את דעתי.‬

245
00:14:57,960 --> 00:14:59,480
‫הנערה תומת,‬

246
00:15:00,360 --> 00:15:01,640
‫אך לא מידיך.‬

247
00:15:03,200 --> 00:15:05,240
‫אני אשלח את גרדה להרוג אותה.‬

248
00:15:05,320 --> 00:15:06,440
‫גרדה?‬

249
00:15:06,520 --> 00:15:08,880
‫היא מוכנה לצאת לכדור הארץ?‬

250
00:15:09,440 --> 00:15:11,200
‫תמיד הייתי מוכנה.‬

251
00:15:11,800 --> 00:15:14,440
‫אך מסתבר שאינך מעוניין לקבל את פניי.‬

252
00:15:14,520 --> 00:15:15,840
‫הייתי עסוק.‬

253
00:15:17,920 --> 00:15:19,080
‫אדוני.‬

254
00:15:20,320 --> 00:15:21,200
‫קראת לי.‬

255
00:15:21,920 --> 00:15:24,520
‫את תצאי אל כדור הארץ ותחסלי את המחתרת.‬

256
00:15:25,280 --> 00:15:27,240
‫כך הוא יוכל להתמקד אך ורק‬

257
00:15:27,320 --> 00:15:29,760
‫בחיפוש אחר הדרקון וחד הקרן.‬

258
00:15:30,600 --> 00:15:32,560
‫בלי הסחות דעת.‬

259
00:15:32,640 --> 00:15:33,560
‫האם זה ברור?‬

260
00:15:34,480 --> 00:15:35,600
‫כן, אדוני.‬

261
00:15:36,200 --> 00:15:37,480
‫ברגע שתגיעי לשם,‬

262
00:15:37,560 --> 00:15:41,520
‫תחסלי את נושאת המטה של איישל.‬

263
00:15:42,080 --> 00:15:45,440
‫אני רוצה לראות את גופתה‬
‫מונחת לרגליי במהרה.‬

264
00:15:46,760 --> 00:15:48,840
‫לא אאכזב אותך, אדוני.‬

265
00:15:50,680 --> 00:15:52,600
‫מה חשבת לעצמך?‬

266
00:15:53,040 --> 00:15:56,280
‫אמרתי לך שאסור לך להילחם בקירטאש לבדך.‬

267
00:15:56,360 --> 00:15:58,600
‫הפעם ניצחתי אותו, אלכסנדר.‬

268
00:15:59,400 --> 00:16:01,240
‫ואתה אמרת שזה בלתי אפשרי.‬

269
00:16:01,760 --> 00:16:04,480
‫טוב, יש לך חרב אגדית עכשיו.‬

270
00:16:05,240 --> 00:16:07,560
‫למה רדפת אחרי קירטאש?‬

271
00:16:07,640 --> 00:16:08,880
‫רציתי לדעת אם…‬

272
00:16:10,160 --> 00:16:12,560
‫אם באמת יש לו רגשות כלפי ויקטוריה.‬

273
00:16:13,240 --> 00:16:15,760
‫ואם הוא שיחק ברגשותיה,‬

274
00:16:16,280 --> 00:16:17,440
‫רציתי שהוא ישלם.‬

275
00:16:18,440 --> 00:16:19,720
‫נכון שזה מוזר?‬

276
00:16:19,800 --> 00:16:23,120
‫הוא מגיב כמו בן אנוש למרות שהוא לא כזה.‬

277
00:16:24,440 --> 00:16:26,680
‫ואני אמור להיות בן אנוש,‬

278
00:16:27,320 --> 00:16:29,840
‫אבל אני יכול לעשות דברים על־אנושיים.‬

279
00:16:31,440 --> 00:16:33,800
‫אני רוצה לדעת מי אני באמת.‬

280
00:16:36,760 --> 00:16:37,960
‫ויקטוריה.‬

281
00:16:43,120 --> 00:16:44,240
‫אני לא אבוא.‬

282
00:16:44,840 --> 00:16:46,560
‫חכה כמה שתרצה.‬

283
00:16:47,840 --> 00:16:49,000
‫ויקטוריה.‬

284
00:16:56,080 --> 00:16:57,640
‫ערב טוב, ויקטוריה.‬

285
00:16:59,080 --> 00:17:00,200
‫ערב טוב.‬

286
00:17:02,000 --> 00:17:04,840
‫תתקרבי ושבי, בבקשה.‬

287
00:17:06,000 --> 00:17:07,640
‫אני מעדיפה להישאר כאן.‬

288
00:17:08,480 --> 00:17:09,480
‫כרצונך.‬

289
00:17:09,960 --> 00:17:11,360
‫אעשה זאת בקצרה.‬

290
00:17:12,440 --> 00:17:16,280
‫באתי להגיד לך שאשראן שלח מישהי להרוג אותך.‬

291
00:17:16,360 --> 00:17:18,840
‫והיא לא תהסס לשים קץ לחייך.‬

292
00:17:19,480 --> 00:17:20,360
‫"היא"?‬

293
00:17:20,920 --> 00:17:22,000
‫שמה גרדה.‬

294
00:17:22,520 --> 00:17:26,360
‫היא פיה מכשפת רבת עוצמה שבגדה בבני עמה,‬

295
00:17:26,440 --> 00:17:28,800
‫והיא נחושה להרוג אותך.‬

296
00:17:29,960 --> 00:17:31,520
‫אני אילחם בה.‬

297
00:17:31,600 --> 00:17:33,800
‫אני לא מפחדת. אני אביס אותה.‬

298
00:17:33,880 --> 00:17:37,560
‫אז אשראן ישלח מישהו אחר להרוג אותך.‬

299
00:17:37,640 --> 00:17:38,920
‫אני אילחם בכולם!‬

300
00:17:40,480 --> 00:17:43,080
‫אני יודע. לא ציפיתי ממך לפחות, ויקטוריה.‬

301
00:17:43,600 --> 00:17:46,040
‫איך ג'ק הצליח לשבור את החרב שלך?‬

302
00:17:46,600 --> 00:17:48,000
‫אתה שׁק, לא?‬

303
00:17:48,800 --> 00:17:50,360
‫הרי אתם כמעט בלתי מנוצחים.‬

304
00:17:51,600 --> 00:17:55,080
‫כן, אני שׁק, אבל זה לא חדש לך.‬

305
00:17:55,880 --> 00:17:58,160
‫מה בדיוק את רוצה לדעת?‬

306
00:17:58,800 --> 00:18:00,720
‫אני רוצה לדעת אם…‬

307
00:18:01,360 --> 00:18:05,080
‫אם באמת יכולים להיות לך רגשות.‬

308
00:18:05,920 --> 00:18:07,200
‫כלפיי.‬

309
00:18:08,320 --> 00:18:09,720
‫את עדיין מפקפקת בכך?‬

310
00:18:11,000 --> 00:18:12,520
‫מי אתה באמת?‬

311
00:18:13,560 --> 00:18:16,880
‫שמי קירטאש, אבל את יכולה לקרוא לי גם…‬

312
00:18:17,560 --> 00:18:19,880
‫כריסטיאן, אם את רוצה.‬

313
00:18:19,960 --> 00:18:22,040
‫את באמת רוצה לדעת יותר עליי?‬

314
00:18:25,160 --> 00:18:26,520
‫זה סיפור ארוך.‬

315
00:18:27,000 --> 00:18:28,560
‫את מוכנה להקשיב?‬

316
00:18:30,400 --> 00:18:33,160
‫נולדתי אנושי לגמרי.‬

317
00:18:37,520 --> 00:18:38,880
‫גרתי עם אימא שלי.‬

318
00:18:39,800 --> 00:18:41,720
‫ליד אליס לית'בן.‬

319
00:18:42,440 --> 00:18:44,560
‫היה לי שם אחר באותה תקופה.‬

320
00:18:44,640 --> 00:18:47,440
‫אבל אני לא זוכר אותו, ואני לא זוכר אותה.‬

321
00:18:49,040 --> 00:18:53,480
‫אבל אני זוכר את חד הקרן‬
‫שנתן לי את מתנת הכישוף.‬

322
00:19:43,280 --> 00:19:46,400
‫מה יכולתי לעשות ‬
‫נגד הכישוף רב הכוח של אשראן?‬

323
00:19:46,960 --> 00:19:49,760
‫הייתי הבן שלו. לכן הייתי שייך לו.‬

324
00:19:51,200 --> 00:19:55,280
‫אשראן לקח אותי והשתמש בי‬
‫כדי לכרות ברית עם השׁקים.‬

325
00:19:55,760 --> 00:19:59,000
‫הם הולידו צאצא משלהם, תינוקת.‬

326
00:19:59,080 --> 00:20:01,680
‫אשראן הציע את בנו.‬

327
00:20:02,880 --> 00:20:06,120
‫הוא איחד את שנינו לישות אחת.‬

328
00:20:06,680 --> 00:20:07,680
‫מה?‬

329
00:20:08,200 --> 00:20:11,680
‫אשראן הטביע את נשמתו של השׁק בגופי.‬

330
00:20:13,360 --> 00:20:15,520
‫שתי נשמות בגוף אחד.‬

331
00:20:16,800 --> 00:20:18,440
‫מיזוג מושלם.‬

332
00:20:20,360 --> 00:20:21,760
‫בן־כלאיים שלם.‬

333
00:20:24,480 --> 00:20:26,640
‫איך ייתכן שאתה בן־כלאיים?‬

334
00:20:27,160 --> 00:20:31,120
‫הוא השתמש באותו כישוף‬
‫שהפך את אלכסנדר, ידידך,‬

335
00:20:31,200 --> 00:20:33,040
‫למה שהוא עכשיו.‬

336
00:20:33,600 --> 00:20:35,040
‫אבל אתה…‬

337
00:20:35,520 --> 00:20:36,520
‫שונה.‬

338
00:20:37,280 --> 00:20:39,200
‫זה לא ממש עובד על מבוגרים.‬

339
00:20:39,720 --> 00:20:43,320
‫נשמתו של אלכסנדר מרדה בנשמת הזאב.‬

340
00:20:43,400 --> 00:20:46,880
‫לכן שתיהן נלחמות עדיין על השליטה בגופו.‬

341
00:20:47,440 --> 00:20:50,360
‫הוא מה שאנחנו מכנים "בן־כלאיים לא שלם".‬

342
00:20:51,160 --> 00:20:55,080
‫ואני לא רק בן אנוש עם כוחות של שׁק.‬

343
00:20:55,160 --> 00:20:56,600
‫אני שׁק.‬

344
00:20:58,760 --> 00:21:01,280
‫יחד עם זאת, אני בן אנוש.‬

345
00:21:03,720 --> 00:21:06,080
‫אתה לא שונא את אשראן על מה שהוא עשה לך?‬

346
00:21:07,040 --> 00:21:09,000
‫אני חייב לו את קיומי.‬

347
00:21:09,080 --> 00:21:13,720
‫אני בן־כלאיים שנוצר בזכות אשראן וכוחו.‬

348
00:21:15,240 --> 00:21:19,240
‫תאמיני או לא,‬
‫אני יכול גם לחוש רגשות אנושיים,‬

349
00:21:19,320 --> 00:21:21,760
‫אבל בעיניי, זאת חולשה.‬

350
00:21:22,880 --> 00:21:25,840
‫לכן אבא שלי רוצה לחסל אותך.‬

351
00:21:26,400 --> 00:21:30,000
‫כי הוא כבר יודע איך אני מרגיש כלפייך.‬

352
00:21:30,560 --> 00:21:34,080
‫אבל אם אציע לו את חייו של ג'ק‬
‫בתמורה לחייך,‬

353
00:21:34,160 --> 00:21:37,040
‫הוא עשוי לשנות את דעתו ולחוס עלייך.‬

354
00:21:37,960 --> 00:21:41,720
‫לא אסכים לקבל את המחילה שלו‬
‫בתמורה לחייו של ידידי הטוב ביותר.‬

355
00:21:42,360 --> 00:21:45,360
‫אם עליי להילחם כדי להגן עליו, אעשה זאת.‬

356
00:21:46,600 --> 00:21:48,000
‫למה אתה מחייך?‬

357
00:21:48,080 --> 00:21:51,520
‫כי אני יודע שג'ק‬
‫הוא הרבה יותר מידיד עבורך.‬

358
00:21:52,720 --> 00:21:54,640
‫לכן אתה רוצה להרוג אותו?‬

359
00:21:54,720 --> 00:21:55,720
‫בכלל לא.‬

360
00:21:58,320 --> 00:22:01,240
‫אני לא מבין למה צריך לאהוב רק אדם אחד.‬

361
00:22:02,240 --> 00:22:04,640
‫אם בלבך יש מקום לשניים…‬

362
00:22:06,440 --> 00:22:08,240
‫את לא שייכת לי, ויקטוריה.‬

363
00:22:09,240 --> 00:22:12,760
‫רק הרגשות שלך כלפיי שייכים לי.‬

364
00:22:14,000 --> 00:22:17,840
‫אבל את רשאית שיהיו לך רגשות‬
‫כלפי אנשים אחרים.‬

365
00:22:19,080 --> 00:22:21,200
‫רגשות הם חופשיים.‬

366
00:22:21,640 --> 00:22:23,760
‫הם לא מצייתים לשום חוקים.‬

367
00:22:25,720 --> 00:22:29,120
‫תישאר איתנו. אל תחזור לאשראן.‬

368
00:22:30,320 --> 00:22:32,520
‫את מבקשת ממני לבגוד בבני עמי.‬

369
00:22:33,120 --> 00:22:34,720
‫באדון והמורה שלי.‬

370
00:22:35,840 --> 00:22:37,120
‫באבי.‬

371
00:22:38,280 --> 00:22:39,680
‫אתה כבר עושה זאת.‬

372
00:22:40,120 --> 00:22:42,040
‫אשראן לא יודע שאתה כאן.‬

373
00:22:42,560 --> 00:22:45,000
‫זה מפני שלמרות הכול, ויקטוריה,‬

374
00:22:45,520 --> 00:22:48,120
‫אינני יכול לבגוד בעצמי.‬

375
00:22:51,040 --> 00:22:52,800
‫מה יקרה לג'ק?‬

376
00:22:53,840 --> 00:22:56,600
‫על ג'ק ועליי נגזר להילחם זה בזה.‬

377
00:22:57,280 --> 00:22:58,720
‫זה בטבע שלנו.‬

378
00:22:59,200 --> 00:23:01,360
‫אבל עכשיו יותר מתמיד,‬

379
00:23:01,440 --> 00:23:07,120
‫אני מודע לכך שהוא עלול להרוג אותי‬
‫בסופו של דבר.‬

380
00:23:08,240 --> 00:23:09,520
‫זה נורא.‬

381
00:23:10,240 --> 00:23:11,280
‫אני יודע.‬

382
00:23:11,360 --> 00:23:13,800
‫אבל אני חושש שזו המציאות.‬

383
00:23:21,920 --> 00:23:24,640
‫תסתלקי מהבית שלי.‬

384
00:23:29,000 --> 00:23:29,920
‫אדוני.‬

385
00:23:33,800 --> 00:23:35,800
‫יש לי משהו לספר לך.‬

386
00:25:04,680 --> 00:25:08,480
‫תרגום כתוביות: לאה שרמן־קיש‬