1 00:00:06,006 --> 00:00:07,924 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:55,013 --> 00:00:59,225 ‫…בשביל השמלה של כריס.‬ ‫ויש לך את התיק, את העיצוב הזה…‬ 3 00:00:59,809 --> 00:01:01,352 ‫הגימור פה נפלא.‬ 4 00:01:02,479 --> 00:01:03,521 ‫וואו, נחמד.‬ 5 00:01:12,864 --> 00:01:15,241 ‫בת'אן, את יפהפייה.‬ ‫-תודה.‬ 6 00:01:15,325 --> 00:01:16,826 ‫מקסים. נוח לך?‬ 7 00:01:16,910 --> 00:01:18,912 ‫ואופנתי.‬ ‫-ואופנתי.‬ 8 00:01:18,995 --> 00:01:19,954 ‫אהבתי.‬ 9 00:01:20,038 --> 00:01:21,331 ‫בואי נראה.‬ 10 00:01:27,962 --> 00:01:30,799 ‫יפהפה. את יודעת שאני הכי אוהב אותך.‬ 11 00:01:31,883 --> 00:01:33,510 ‫בסדר. לכי.‬ 12 00:01:42,936 --> 00:01:43,812 ‫פאט.‬ 13 00:01:43,895 --> 00:01:44,979 ‫מה דעתך?‬ 14 00:01:48,691 --> 00:01:51,236 ‫מה דעתכן, גבירותיי?‬ 15 00:01:58,243 --> 00:02:01,746 ‫הן בזבזו עכשיו טונה מהכסף של הבעלים שלהן.‬ 16 00:02:06,376 --> 00:02:08,044 ‫מה הן הכי רצו?‬ 17 00:02:08,753 --> 00:02:11,422 ‫את התליון המזוין.‬ 18 00:02:14,759 --> 00:02:18,596 ‫אני רוצה את זה.‬ 19 00:02:19,347 --> 00:02:20,974 ‫מה שתרצה, יקירי.‬ 20 00:02:38,950 --> 00:02:41,744 ‫- גורלך יטהר אותך או שאני אעשה זאת -‬ 21 00:03:36,132 --> 00:03:37,300 ‫מושלם.‬ 22 00:03:38,551 --> 00:03:41,137 ‫אתה לא מבין.‬ ‫-תקשיב, הלסטון, הוא יפהפה.‬ 23 00:03:41,221 --> 00:03:43,306 ‫הוא באמת יפהפה.‬ 24 00:03:43,389 --> 00:03:45,099 ‫אבל אני לא יכול לייצר אותו.‬ 25 00:03:45,183 --> 00:03:48,144 ‫תראה, הפקק לא נכנס ישר פנימה.‬ 26 00:03:48,228 --> 00:03:52,357 ‫כן, אני רואה. אני לא עיוור, דיוויד.‬ ‫זה מה שאהבתי בו.‬ 27 00:03:52,440 --> 00:03:54,567 ‫הוא מתכוון שאי אפשר לייצר בכמויות.‬ 28 00:03:54,651 --> 00:03:58,738 ‫תקשיב, הלסטון, יש מפעלים‬ ‫שעובדים באוטומציה שחוזרת על עצמה,‬ 29 00:03:58,821 --> 00:04:02,492 ‫ויש להם מין פיות שנכנסות‬ ‫ישר פנימה לתוך הבקבוקים.‬ 30 00:04:02,575 --> 00:04:05,662 ‫והנוזל מותז ישר פנימה, ו…‬ 31 00:04:07,413 --> 00:04:10,708 ‫אי אפשר לעשות את זה הצדה.‬ ‫-כי הפקק לא נכנס ישר.‬ 32 00:04:10,792 --> 00:04:11,793 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 33 00:04:11,876 --> 00:04:13,461 ‫הדקדקנות בשיחה הזאת…‬ 34 00:04:13,544 --> 00:04:15,922 ‫תקשיב, השם שלי כתוב על הבקבוק הזה.‬ 35 00:04:16,005 --> 00:04:17,715 ‫כתוב עליו "הלסטון".‬ 36 00:04:17,799 --> 00:04:19,259 ‫לא כתוב עליו "הלסטון".‬ 37 00:04:20,218 --> 00:04:24,222 ‫וגם זה עניין,‬ ‫כי השם שלך לא כתוב על הבקבוק.‬ 38 00:04:24,305 --> 00:04:25,890 ‫כי זו יצירת אמנות, דיוויד.‬ 39 00:04:25,974 --> 00:04:29,644 ‫לא רציתי לפגום באמנות.‬ ‫תקשיב, זה מה שאני רוצה.‬ 40 00:04:29,727 --> 00:04:33,398 ‫כל העניין בבושם הוא האירוטיות של הבקבוק.‬ 41 00:04:33,481 --> 00:04:35,191 ‫והפקק.‬ ‫-והפקק.‬ 42 00:04:35,275 --> 00:04:38,778 ‫שבדרך כלל יוצא ממנו שרביט זכוכית חושני.‬ 43 00:04:38,861 --> 00:04:42,282 ‫הוא… תסלח לי, הוא… אתה יודע.‬ 44 00:04:42,865 --> 00:04:43,992 ‫כמו זין.‬ 45 00:04:44,075 --> 00:04:47,578 ‫התכוונתי להגיד שהוא פאלי,‬ ‫אבל בסדר, זה זין.‬ 46 00:04:47,662 --> 00:04:50,581 ‫האישה טובלת את הפקק…‬ 47 00:04:50,665 --> 00:04:52,125 ‫זה אינטימי.‬ 48 00:04:52,208 --> 00:04:53,543 ‫חודרני.‬ 49 00:04:53,626 --> 00:04:56,671 ‫היא מוציאה אותו. הריח מטפטף ממנו.‬ 50 00:04:56,754 --> 00:04:59,549 ‫היא גוררת אותו‬ ‫על פרק כף היד או על הצוואר…‬ 51 00:04:59,632 --> 00:05:03,761 ‫עם הבקבוק הזה תהיה תקוע עם פקק קטן וקצר,‬ 52 00:05:03,845 --> 00:05:05,179 ‫והוא יהיה בזווית.‬ 53 00:05:05,263 --> 00:05:08,057 ‫אני לא יודע איזו מין חדירה אפשר לקבל איתו.‬ 54 00:05:08,141 --> 00:05:09,767 ‫זה הבקבוק שאני רוצה.‬ 55 00:05:10,393 --> 00:05:11,894 ‫זה הבקבוק שנשתמש בו.‬ 56 00:05:11,978 --> 00:05:15,481 ‫אתה אומר שזה לא אפשרי, דבר מגוחך לגמרי.‬ 57 00:05:15,565 --> 00:05:19,944 ‫אתה בעצם אומר שזה יקר מדי.‬ ‫אז תגיד לי, עד כמה זה יקר?‬ 58 00:05:20,445 --> 00:05:22,864 ‫בערך 50,000 דולר, סביר להניח.‬ 59 00:05:22,947 --> 00:05:26,326 ‫צריך לייצר מתאמים שיתחברו לפיות.‬ 60 00:05:26,409 --> 00:05:28,536 ‫טוב, מה דעתך על זה? אני אשלם על זה.‬ 61 00:05:28,619 --> 00:05:31,539 ‫הלסטון, תעזוב. אני לא ארשה לכישרון לשלם.‬ 62 00:05:31,622 --> 00:05:34,292 ‫אנשי עסקים תמיד אומרים‬ ‫שהכישרון לא יכול לשלם,‬ 63 00:05:34,375 --> 00:05:36,919 ‫ועם זאת, אנחנו משלמים. כל הזמן.‬ 64 00:05:37,003 --> 00:05:40,089 ‫בדרכים שאינכם יכולים להבין‬ ‫ושלעולם לא תבינו.‬ 65 00:05:41,049 --> 00:05:43,426 ‫כעת, השיחה הזאת הסתיימה,‬ 66 00:05:43,509 --> 00:05:47,096 ‫או שאתם רוצים לדבר עוד קצת‬ ‫על זה שאני לא יודע לזיין?‬ 67 00:05:57,065 --> 00:05:58,066 ‫- חודש קודם לכן -‬ 68 00:05:58,149 --> 00:05:59,901 ‫אז מה שלומך, הלסטון?‬ 69 00:05:59,984 --> 00:06:01,194 ‫טוב.‬ 70 00:06:01,819 --> 00:06:03,946 ‫חוץ מהכסף, אני מרגיש מוגן.‬ 71 00:06:04,030 --> 00:06:07,241 ‫אני מרגיש שמותר לי להיות יצירתי,‬ ‫כמו שדיברנו.‬ 72 00:06:07,325 --> 00:06:10,912 ‫אני מרגיש שקיימת את ההבטחה שלך,‬ ‫ואני מעריך את זה מאוד.‬ 73 00:06:10,995 --> 00:06:13,664 ‫יופי. כי זאת העבודה שלי.‬ 74 00:06:14,874 --> 00:06:17,335 ‫כעת, קולקציית הבגדים‬ 75 00:06:17,418 --> 00:06:20,463 ‫נחטפת כמו לחמניות חמות, כמובן.‬ 76 00:06:20,546 --> 00:06:22,173 ‫זה אמור להימשך כך עוד זמן מה.‬ 77 00:06:22,256 --> 00:06:25,593 ‫אבל אם אתה רוצה שאמשיך לתת לך‬ 78 00:06:25,676 --> 00:06:28,805 ‫את המרחב שאתה צריך‬ ‫כדי להרגיש יצירתי ומוגן,‬ 79 00:06:28,888 --> 00:06:31,474 ‫אני צריך שאתה תיתן לי דבר אחד.‬ 80 00:06:32,683 --> 00:06:33,601 ‫בושם.‬ 81 00:06:35,436 --> 00:06:37,605 ‫תן לי לחשוב על זה בחגים.‬ 82 00:06:38,106 --> 00:06:41,192 ‫לא, הלסטון, אנחנו צריכים אותו עכשיו.‬ 83 00:06:41,692 --> 00:06:44,404 ‫נורטון סיימון היא הבעלים‬ ‫של המותג מקס פקטור.‬ 84 00:06:44,487 --> 00:06:46,906 ‫התקשרתי אליהם. הם ממש רוצים לעשות את זה.‬ 85 00:06:46,989 --> 00:06:50,952 ‫בושם של הלסטון יכול להיות ענקי.‬ 86 00:06:51,035 --> 00:06:52,829 ‫השם שלך יהיה מוכר בכל בית.‬ 87 00:06:56,749 --> 00:07:01,170 ‫אם אתן לך בושם, דיוויד, יש משהו שאני רוצה.‬ 88 00:07:01,796 --> 00:07:02,922 ‫רק תגיד.‬ 89 00:07:03,423 --> 00:07:04,424 ‫אטלייה.‬ 90 00:07:04,924 --> 00:07:06,801 ‫אטלייה חדש, יוקרתי.‬ 91 00:07:07,635 --> 00:07:08,845 ‫הסטודיו שלי קטן מדי.‬ 92 00:07:08,928 --> 00:07:12,181 ‫ראיתי מקום במגדל אולימפיק,‬ ‫ואני חושב שאוכל ליצור בו.‬ 93 00:07:12,682 --> 00:07:15,226 ‫הרגשתי שאני מרחף בעננים.‬ 94 00:07:15,309 --> 00:07:18,020 ‫טוב, הלסטון, אם תדהים אותי הפעם,‬ 95 00:07:18,104 --> 00:07:19,730 ‫אני אתן לך כל מה שתרצה.‬ 96 00:07:30,992 --> 00:07:34,120 ‫בוא נלך, אני רוצה לבלות.‬ ‫-לא, ויקטור, מחר יש בית ספר.‬ 97 00:07:34,203 --> 00:07:37,707 ‫בחייך, אל תתחיל עם החרא הזה.‬ ‫ממתי זה מפריע לך?‬ 98 00:07:37,790 --> 00:07:39,292 ‫לא, אני רציני.‬ 99 00:07:39,375 --> 00:07:42,211 ‫אני מנסה להיות מבוגר אחראי.‬ 100 00:07:42,295 --> 00:07:45,256 ‫אני לא יכול לבלות כל הלילה‬ ‫בכל לילות השבוע.‬ 101 00:07:45,339 --> 00:07:47,675 ‫אני צריך לסיים מחר שתי קולקציות.‬ 102 00:07:50,303 --> 00:07:51,888 ‫הבנתי מה קורה פה.‬ 103 00:07:51,971 --> 00:07:55,057 ‫על מה אתה מדבר, ויקטור?‬ ‫אני פשוט רוצה להישאר בבית.‬ 104 00:07:55,141 --> 00:07:58,019 ‫לבד, זה מה שאתה אומר.‬ ‫אתה אוהב להישאר לבד בבית.‬ 105 00:07:58,102 --> 00:07:59,228 ‫לא אמרתי את זה.‬ 106 00:07:59,312 --> 00:08:01,939 ‫לך להזדיין. מר חשוב, הלסטון המפורסם.‬ 107 00:08:02,023 --> 00:08:04,609 ‫הבנתי אותך לגמרי, זבל.‬ ‫-על מה אתה מדבר?‬ 108 00:08:04,692 --> 00:08:06,652 ‫אני נער ליווי. זה מה שאתה רוצה ממני.‬ 109 00:08:06,736 --> 00:08:10,072 ‫אוי, באמת, ויקטור,‬ ‫בסך הכול אמרתי שאני לא רוצה לצאת.‬ 110 00:08:10,156 --> 00:08:12,200 ‫תקשיב. זה שקר, בסדר?‬ 111 00:08:12,283 --> 00:08:14,494 ‫אני מזיין אותך עם הזין הגדול הזה,‬ ‫ואתה מת על זה.‬ 112 00:08:14,577 --> 00:08:17,788 ‫ואז אתה זורק אותי החוצה,‬ ‫וחוזר לחיים המושלמים שלך.‬ 113 00:08:17,872 --> 00:08:19,832 ‫אתה שם סדיני משי יפים ונקיים.‬ 114 00:08:19,916 --> 00:08:21,751 ‫אני לא מעוניין בחרא הזה, בסדר?‬ 115 00:08:21,834 --> 00:08:24,003 ‫אלוהים…‬ ‫-אתה לא רוצה להיראות איתי.‬ 116 00:08:24,086 --> 00:08:27,131 ‫אני רק זין מבחינתך.‬ ‫אתה לא רוצה ממני שום דבר אחר.‬ 117 00:08:28,674 --> 00:08:29,967 ‫בסדר.‬ 118 00:08:30,676 --> 00:08:32,220 ‫אז אני אצא לבלות.‬ 119 00:08:34,305 --> 00:08:35,181 ‫תודה.‬ 120 00:08:39,852 --> 00:08:40,686 ‫אבל…‬ 121 00:08:41,729 --> 00:08:45,900 ‫אני אחזור הבית באחת, ואיכנס למיטה שלי.‬ 122 00:08:45,983 --> 00:08:50,029 ‫וכן, אני אישן לבד הלילה. אתה מבין?‬ 123 00:08:51,280 --> 00:08:53,824 ‫אני אשתה כוסית אחת, ובלי קוק.‬ 124 00:08:54,575 --> 00:08:56,285 ‫בלי קוק, כמובן.‬ 125 00:09:00,831 --> 00:09:02,375 ‫רבותיי, אני אדבר בבוטות.‬ 126 00:09:02,458 --> 00:09:05,962 ‫אני יודע שמקס פקטור היו משהו בעבר,‬ 127 00:09:06,045 --> 00:09:08,506 ‫פעם, כשכדור הארץ עדיין הלך והתקרר.‬ 128 00:09:08,589 --> 00:09:09,757 ‫והם יחזרו להיות.‬ 129 00:09:09,840 --> 00:09:11,634 ‫אבל עכשיו הם לא, נכון?‬ 130 00:09:12,260 --> 00:09:16,180 ‫אני לא רוצה להיות זרג,‬ ‫אבל מקס פקטור הוא מותג נדוש, המוני.‬ 131 00:09:16,264 --> 00:09:17,598 ‫אפשר לקנות אותו בסופר.‬ 132 00:09:17,682 --> 00:09:19,392 ‫זה בעצם העניין, הלסטון.‬ 133 00:09:19,475 --> 00:09:24,230 ‫מצד שני, מבחינת הרווחים, הוא פשוט מתפוצץ.‬ 134 00:09:24,313 --> 00:09:26,524 ‫מקס פקטור נגיש לכולם.‬ 135 00:09:26,607 --> 00:09:28,609 ‫אבל זה מה שאני אומר, דיוויד.‬ 136 00:09:28,693 --> 00:09:31,654 ‫אם כל אחד יכול לקבל משהו,‬ ‫מה הטעם לקבל אותו?‬ 137 00:09:31,737 --> 00:09:34,782 ‫אתה לא יכול להיכנס‬ ‫לחנות מבצעים ולקנות הלסטון,‬ 138 00:09:34,865 --> 00:09:36,367 ‫ואתה לא אמור להיות מסוגל.‬ 139 00:09:36,867 --> 00:09:38,703 ‫זה יהרוס את ההילה שלו.‬ 140 00:09:39,537 --> 00:09:41,372 ‫סליחה אם אני נשמע סנוב…‬ 141 00:09:41,455 --> 00:09:43,874 ‫לפרוטוקול, אתה באמת נשמע סנוב.‬ 142 00:09:44,792 --> 00:09:47,044 ‫הלסטון, אתה לא מאינדיאנה?‬ 143 00:09:48,045 --> 00:09:48,921 ‫הייתי.‬ 144 00:09:50,840 --> 00:09:55,886 ‫מקס פקטור, כל מה שהמותג מייצג,‬ ‫הפריטים הזולים עטופי הצלופן,‬ 145 00:09:55,970 --> 00:09:57,597 ‫הוא כל מה שברחתי ממנו.‬ 146 00:09:57,680 --> 00:09:58,639 ‫מקובל.‬ 147 00:09:59,140 --> 00:10:02,518 ‫אבל למקס פקטור יש גם סדר גודל.‬ 148 00:10:02,602 --> 00:10:06,856 ‫לסדר הגודל שבו מקס פקטור‬ ‫יכולים לייצר את הבושם של הלסטון‬ 149 00:10:06,939 --> 00:10:09,108 ‫פשוט אין מתחרים בשום מקום בשוק.‬ 150 00:10:09,191 --> 00:10:14,113 ‫מייק, אתה איש מקסים, אני בטוח,‬ ‫אבל אתה פשוט לא שומע אותי.‬ 151 00:10:17,950 --> 00:10:19,577 ‫בואו נלך לטיול קטן.‬ 152 00:10:20,202 --> 00:10:23,748 ‫תביאו את המעילים שלכם. קדימה, רבותיי.‬ ‫-בוא נלך לטיול קטן.‬ 153 00:10:28,127 --> 00:10:30,379 ‫הלסטון. תודה.‬ 154 00:10:30,463 --> 00:10:33,758 ‫זה הבית החדש שלי. סיימתי אותו השבוע.‬ 155 00:10:33,841 --> 00:10:35,217 ‫אם אני צריך ליצור בושם,‬ 156 00:10:35,301 --> 00:10:40,473 ‫הוא חייב להשתוות לרמה הזאת של תחכום וטעם,‬ ‫או להתעלות עליה.‬ 157 00:10:40,556 --> 00:10:43,142 ‫אחרת, אני לא אעשה את זה.‬ 158 00:10:43,225 --> 00:10:44,435 ‫השיחה הסתיימה.‬ 159 00:10:47,563 --> 00:10:48,397 ‫וואו.‬ 160 00:10:50,399 --> 00:10:51,400 ‫ממש פלא.‬ 161 00:10:53,986 --> 00:10:55,404 ‫עכשיו אני מבין.‬ 162 00:11:12,505 --> 00:11:13,464 ‫בן זונה.‬ 163 00:11:14,048 --> 00:11:15,424 ‫לא מצחיק, ויקטור.‬ 164 00:11:18,761 --> 00:11:19,762 ‫את שונאת אותו.‬ 165 00:11:20,888 --> 00:11:23,891 ‫את חושבת שהוא קר. אני פשוט חושב שזה העתיד.‬ 166 00:11:23,974 --> 00:11:27,436 ‫הלסטון, אני מתה עליו, בסדר?‬ 167 00:11:27,520 --> 00:11:30,022 ‫יש לך את הטעם הכי טוב‬ ‫מכל מי שהכרתי אי פעם.‬ 168 00:11:30,106 --> 00:11:32,066 ‫אני אעבור לגור פה, אם תסכים.‬ 169 00:11:32,149 --> 00:11:33,567 ‫טוב, אני אסכים.‬ 170 00:11:34,151 --> 00:11:36,821 ‫תוכלי להשתמש באוסקר שלך‬ ‫כמעצור לדלת חדר הרחצה.‬ 171 00:11:41,325 --> 00:11:42,785 ‫ממש נהדר.‬ 172 00:11:43,411 --> 00:11:47,123 ‫לאכול שוב אוכל אמיתי,‬ ‫אחרי חודשים בגיהינום המקסיקאי ההוא.‬ 173 00:11:47,665 --> 00:11:49,875 ‫נהיה לי ריח של חור תחת של חסילון.‬ 174 00:11:49,959 --> 00:11:52,044 ‫לייזה…‬ ‫-אני רצינית.‬ 175 00:11:52,128 --> 00:11:53,754 ‫נתנו לנו רק חסילונים.‬ 176 00:11:54,338 --> 00:11:58,175 ‫חצי מהסרט מתרחש בספינה, בסדר?‬ 177 00:11:59,009 --> 00:12:01,137 ‫והספינה הייתה ממש מסריחה.‬ 178 00:12:01,637 --> 00:12:04,181 ‫ג'ין הקמן סירב לרדת מתחת לסיפון.‬ 179 00:12:04,265 --> 00:12:07,435 ‫ברט ואני ירדנו למטה כדי לבדוק ממה הריח.‬ 180 00:12:07,935 --> 00:12:09,729 ‫שיפוליים, ככה קוראים לזה.‬ 181 00:12:09,812 --> 00:12:11,605 ‫מין ביוב חום ורקוב.‬ 182 00:12:11,689 --> 00:12:14,734 ‫בחיי, חשבתי להקיא רק כדי לשפר את הריח.‬ 183 00:12:14,817 --> 00:12:16,986 ‫תפסיקי, מותק, אני מנסה לאכול.‬ 184 00:12:17,695 --> 00:12:18,612 ‫סליחה.‬ 185 00:12:20,448 --> 00:12:22,491 ‫מי הכין את זה? אתה?‬ 186 00:12:23,868 --> 00:12:24,744 ‫21.‬ 187 00:12:26,036 --> 00:12:26,954 ‫מה?‬ 188 00:12:27,580 --> 00:12:32,293 ‫טוב, מותק, עכשיו אתה יוקרתי לגמרי.‬ 189 00:12:32,376 --> 00:12:35,629 ‫נכון. אני פשוט מתקשר ואומר מי אני,‬ 190 00:12:35,713 --> 00:12:39,383 ‫והביטו וראו, עשר דקות אחר כך‬ ‫מגיעה הנה ארוחת שלוש מנות.‬ 191 00:12:39,467 --> 00:12:42,261 ‫השף בעצמו מביא אותה בעגלה קטנה.‬ 192 00:12:42,344 --> 00:12:44,472 ‫צלחות, סכו"ם, הכול.‬ ‫-לא.‬ 193 00:12:47,767 --> 00:12:49,769 ‫טוב, אז אם אני אעבור לגור פה,‬ 194 00:12:50,895 --> 00:12:52,688 ‫מה נעשה בקשר לאד?‬ 195 00:12:52,772 --> 00:12:55,107 ‫התנגדות. את מובילה את העד.‬ 196 00:12:56,817 --> 00:13:00,488 ‫לא, אד בסדר.‬ ‫הוא מטפל עכשיו בחלונות. אד הוא אד.‬ 197 00:13:00,571 --> 00:13:02,740 ‫ומה עם ויקטור? איפה הוא?‬ 198 00:13:02,823 --> 00:13:04,450 ‫לא היה לי כוח אליו הערב.‬ 199 00:13:04,533 --> 00:13:09,455 ‫זה כמו להכניס הביתה‬ ‫מזג אוויר קיצוני מאוד ומקומי מאוד.‬ 200 00:13:10,039 --> 00:13:13,292 ‫לא, באמת, הערב רציתי רק להירגע,‬ 201 00:13:13,375 --> 00:13:18,464 ‫וליהנות מארוחה ברמה הכי גבוהה‬ ‫בבית החדש שלי, עם האישה שאני אוהב.‬ 202 00:13:24,970 --> 00:13:25,971 ‫הלסטון…‬ 203 00:13:28,140 --> 00:13:29,600 ‫אני מתחתנת.‬ 204 00:13:32,269 --> 00:13:33,229 ‫עם מי?‬ 205 00:13:33,312 --> 00:13:35,147 ‫עם ג'ק. עם מי חשבת?‬ 206 00:13:35,231 --> 00:13:37,149 ‫כמובן, מותק.‬ 207 00:13:38,400 --> 00:13:39,443 ‫נפלא.‬ 208 00:13:39,944 --> 00:13:40,986 ‫כן?‬ 209 00:13:42,321 --> 00:13:43,864 ‫אז לא תעברי לגור פה.‬ 210 00:13:44,949 --> 00:13:47,576 ‫מותק, מה קרה?‬ 211 00:13:48,661 --> 00:13:50,287 ‫פשוט נבהלתי.‬ 212 00:13:53,958 --> 00:13:56,669 ‫את תתחתני, ואני לא אראה אותך יותר.‬ 213 00:13:56,752 --> 00:13:58,337 ‫זה לא יקרה אף פעם.‬ 214 00:13:59,296 --> 00:14:01,507 ‫בסדר? אני מבטיחה.‬ 215 00:14:05,177 --> 00:14:06,053 ‫יופי.‬ 216 00:14:24,280 --> 00:14:26,574 ‫הלסטון, לאן הלכת?‬ 217 00:14:28,033 --> 00:14:29,034 ‫לא, אני פה.‬ 218 00:14:32,204 --> 00:14:34,707 ‫פשוט חשבתי על שמלת הכלה שאכין בשבילך.‬ 219 00:14:35,708 --> 00:14:36,750 ‫באמת?‬ 220 00:14:38,210 --> 00:14:40,087 ‫מותק, אין כמוך.‬ 221 00:14:44,341 --> 00:14:48,637 ‫אז הבת של דורותי מתחתנת עם הבן של איש הפח?‬ 222 00:14:51,015 --> 00:14:53,267 ‫כאילו שחלום רטוב של הומואים חלם חלום רטוב.‬ 223 00:14:57,229 --> 00:14:58,898 ‫אולי נלביש את לייזה בצהוב?‬ 224 00:14:58,981 --> 00:15:01,817 ‫כאילו שהיא דרך הלבנים הצהובות.‬ 225 00:15:01,901 --> 00:15:03,569 ‫אבל לא אמרתי את זה.‬ 226 00:15:03,652 --> 00:15:04,612 ‫אין סיכוי.‬ 227 00:15:05,112 --> 00:15:08,198 ‫הנה, ניתן לה שובל ארוך…‬ ‫-כן, שובל ארוך.‬ 228 00:15:08,282 --> 00:15:10,701 ‫ונעלי אודם. בבקשה.‬ ‫-לא.‬ 229 00:15:11,368 --> 00:15:13,996 ‫אלזה, את יכולה להביא לי קצת משי? משי צהוב?‬ 230 00:15:14,079 --> 00:15:16,123 ‫קרפ דה שין.‬ 231 00:15:16,206 --> 00:15:17,625 ‫תודה, אהובתי.‬ 232 00:15:18,459 --> 00:15:19,960 ‫אני מת על זה.‬ 233 00:15:21,295 --> 00:15:23,505 ‫אתה לא חושב שזה קצת ישיר מדי?‬ 234 00:15:23,589 --> 00:15:25,466 ‫עם כלב קטן בסלסלה?‬ 235 00:15:26,383 --> 00:15:27,676 ‫מה עם חליפה?‬ 236 00:15:28,302 --> 00:15:30,763 ‫זאת אומרת, שמלת ערב, היא כבר עשתה את זה.‬ 237 00:15:30,846 --> 00:15:35,434 ‫אבל מקטורן צהוב ברכיסה כפולה?‬ ‫היא יכולה לעשות את זה.‬ 238 00:15:35,517 --> 00:15:38,854 ‫אלזה, אהובתי.‬ ‫-אלזה, את גאונית.‬ 239 00:15:38,938 --> 00:15:42,358 ‫אלזה, אהובתי, תביאי לנו עוד וודקה.‬ 240 00:15:43,067 --> 00:15:44,944 ‫סליחה, אני לא המשרתת שלך.‬ 241 00:15:45,027 --> 00:15:48,906 ‫ויקטור, קח כסף מהז'קט שלי,‬ ‫ולך לקנות מה שאתה צריך.‬ 242 00:15:48,989 --> 00:15:50,783 ‫אתה חושב שאין לי כסף משלי?‬ 243 00:15:50,866 --> 00:15:52,451 ‫לא אמרתי שאין לך.‬ 244 00:15:52,534 --> 00:15:54,954 ‫אנחנו עובדים. ואתה מתנהג כמו שמוק.‬ 245 00:15:55,037 --> 00:15:58,165 ‫תסתכלו. אני חושב שעם דש של טוקסידו…‬ 246 00:16:02,419 --> 00:16:04,922 ‫שלום לכולם. שמי הלסטון.‬ 247 00:16:05,005 --> 00:16:06,632 ‫אני מלא מאוד בעצמי.‬ 248 00:16:06,715 --> 00:16:08,342 ‫אני תמיד עובד.‬ 249 00:16:08,425 --> 00:16:09,969 ‫אני חשוב מאוד,‬ 250 00:16:10,052 --> 00:16:12,805 ‫ואני אוהב ללעוג לוויקטור ולקרוא לו שמוק,‬ 251 00:16:13,305 --> 00:16:17,267 ‫כשברור שאני השמוק המזוין!‬ 252 00:16:18,644 --> 00:16:19,603 ‫ויקטור.‬ 253 00:16:20,813 --> 00:16:21,689 ‫ויקטור!‬ 254 00:16:24,817 --> 00:16:25,693 ‫ויקטור…‬ 255 00:16:25,776 --> 00:16:26,902 ‫לך להזדיין.‬ 256 00:16:26,986 --> 00:16:30,030 ‫מה הבעיה שלך?‬ ‫-שום דבר. כלום. הכול מושלם.‬ 257 00:16:30,114 --> 00:16:31,699 ‫איתך הכול תמיד מושלם.‬ 258 00:16:31,782 --> 00:16:32,783 ‫ויקטור…‬ 259 00:16:34,493 --> 00:16:35,869 ‫אני רוצה לבוא לחתונה.‬ 260 00:16:35,953 --> 00:16:39,456 ‫כולנו נלך לחתונה.‬ ‫אלזה, ג'ו, אתה, כל הבנות…‬ 261 00:16:39,540 --> 00:16:41,125 ‫תקשיב לי, הלסטון.‬ 262 00:16:41,208 --> 00:16:45,212 ‫אני רוצה לבוא איתך לחתונה.‬ 263 00:16:45,963 --> 00:16:48,882 ‫על זרועך.‬ ‫-ויקטור, אתה שיכור לגמרי.‬ 264 00:16:50,676 --> 00:16:52,886 ‫אתה יודע מה עוד? מעכשיו,‬ 265 00:16:54,054 --> 00:16:56,390 ‫כשאני מזיין אותך, זה על חשבוני.‬ 266 00:16:56,473 --> 00:16:58,434 ‫אני לא אגבה ממך יותר כסף.‬ 267 00:16:59,226 --> 00:17:01,562 ‫"אבל זה מה שכיף בזה, ויקטור.‬ 268 00:17:01,645 --> 00:17:05,107 ‫אני אוהב לשלם לך על זיון קשוח.‬ ‫זה מעמיד לי."‬ 269 00:17:05,190 --> 00:17:06,442 ‫נחש מה.‬ 270 00:17:07,484 --> 00:17:10,154 ‫אני לא סתם זונה, בסדר?‬ 271 00:17:10,237 --> 00:17:14,074 ‫אני יותר מזה. אני אמן.‬ ‫אני אמן מדהים, מותק.‬ 272 00:17:14,158 --> 00:17:16,160 ‫ואני צריך להיות יותר מזה בשבילך.‬ 273 00:17:17,119 --> 00:17:19,997 ‫אז מעכשיו, אני הגבר שלך.‬ 274 00:17:20,080 --> 00:17:22,041 ‫אתה מבין?‬ ‫-כן.‬ 275 00:17:22,541 --> 00:17:23,709 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 276 00:17:23,792 --> 00:17:25,044 ‫בסדר.‬ 277 00:17:25,127 --> 00:17:27,755 ‫אז אולי תיתן לגבר שלך‬ 278 00:17:28,464 --> 00:17:31,508 ‫לקחת אותך הביתה ולזיין לך את הצורה?‬ 279 00:17:36,972 --> 00:17:39,850 ‫היי, אלזה, אהובתי, זה הלסטון.‬ 280 00:17:39,933 --> 00:17:43,395 ‫אני הולך עכשיו כדי לתת לוויקטור,‬ ‫הגבר שלי, לזיין אותי.‬ 281 00:17:44,855 --> 00:17:45,856 ‫זין…‬ 282 00:17:57,910 --> 00:17:59,870 ‫אפשר לקחת את המעיל שלך?‬ ‫-כן, תודה.‬ 283 00:18:04,583 --> 00:18:07,002 ‫אני מניח שאת האף שלי.‬ 284 00:18:10,380 --> 00:18:13,258 ‫אתה חייב להסביר לי את העניין שלך בסחלבים.‬ 285 00:18:13,342 --> 00:18:16,637 ‫אין באמת צורך בהסבר. הם יפהפיים.‬ 286 00:18:17,805 --> 00:18:19,431 ‫ואין להם ריח.‬ 287 00:18:21,642 --> 00:18:22,559 ‫מעניין מאוד.‬ 288 00:18:23,185 --> 00:18:25,312 ‫הלסטון.‬ ‫-אדל.‬ 289 00:18:25,395 --> 00:18:26,939 ‫ועבור מי את עובדת, אדל?‬ 290 00:18:27,022 --> 00:18:29,566 ‫חברה בשם‬ ‫"אינטרנשונל פלייבור אנד פרייגרנסס".‬ 291 00:18:29,650 --> 00:18:32,069 ‫מקס פקטור ביקשו ממני…‬ ‫-את עובדת עבורי.‬ 292 00:18:33,195 --> 00:18:38,534 ‫אם אנחנו אמורים לעצב ביחד בושם,‬ ‫את עובדת עבור הלסטון, לא עבור מקס פקטור.‬ 293 00:18:43,163 --> 00:18:46,333 ‫לפני שנתחיל, אני אבקש שתכבה את הסיגריה.‬ 294 00:18:46,917 --> 00:18:49,753 ‫את יכולה לבקש, יקירה, אבל זה לא יקרה.‬ 295 00:18:59,138 --> 00:19:03,308 ‫כל בושם הוא תערובת של שלושה תווים.‬ 296 00:19:04,309 --> 00:19:07,729 ‫הבסיס, הלב והפסגה.‬ 297 00:19:07,813 --> 00:19:11,233 ‫אני אוהבת לחשוב על הפסגה כעל ההווה.‬ 298 00:19:11,733 --> 00:19:14,403 ‫היא חולפת. היא פה, ואז נעלמת.‬ 299 00:19:15,070 --> 00:19:16,029 ‫הלב.‬ 300 00:19:16,697 --> 00:19:20,868 ‫הלב הוא ליבת הריח, נשמת הבושם.‬ 301 00:19:20,951 --> 00:19:22,870 ‫הוא מה שמחבר הכול ביחד.‬ 302 00:19:23,453 --> 00:19:26,999 ‫אבל אני אוהבת להתחיל בתו התחתון, בבסיס.‬ 303 00:19:27,082 --> 00:19:29,960 ‫הבסיס הוא החשוב מכולם.‬ 304 00:19:30,460 --> 00:19:32,296 ‫הוא קשור לעבר.‬ 305 00:19:32,379 --> 00:19:34,798 ‫כשנפתח ביחד את השפה שלנו,‬ 306 00:19:34,882 --> 00:19:39,261 ‫אני אבקש ממך להיזכר בדברים מחייך.‬ 307 00:19:39,344 --> 00:19:45,934 ‫ריחות, כן, אבל גם תחושות, זיכרונות.‬ 308 00:19:54,026 --> 00:19:55,903 ‫יש לזה ריח של זבל פרות.‬ 309 00:19:57,613 --> 00:19:58,739 ‫מעניין.‬ 310 00:20:00,407 --> 00:20:01,575 ‫זה עוד.‬ 311 00:20:02,201 --> 00:20:04,077 ‫ריח כבד, דמוי מושק.‬ 312 00:20:04,161 --> 00:20:07,206 ‫הוא עתיק. הוא מופק מעצי אגאר.‬ 313 00:20:07,289 --> 00:20:08,540 ‫זה לא זבל פרות,‬ 314 00:20:09,166 --> 00:20:12,252 ‫אבל מעניין שזה מה שהוא מעלה בך.‬ 315 00:20:14,796 --> 00:20:18,050 ‫אין תשובות שגויות, הלסטון, זה פשוט תהליך.‬ 316 00:20:18,133 --> 00:20:20,385 ‫זה התהליך שאני יכול לתת לך ביום אחד.‬ 317 00:20:20,469 --> 00:20:24,014 ‫אסור לתת לנשות הלסטון‬ ‫להסתובב עם ריח של פרות, נכון?‬ 318 00:20:24,097 --> 00:20:27,184 ‫בואי נקבע עוד פגישה. מוחמד?‬ 319 00:20:27,267 --> 00:20:31,146 ‫כן. ועד שניפגש שוב,‬ ‫אני אשמח אם תחשוב על כמה דברים.‬ 320 00:20:31,230 --> 00:20:32,856 ‫אני מקבל שיעורי בית?‬ 321 00:20:32,940 --> 00:20:34,024 ‫לא משהו קשה.‬ 322 00:20:34,566 --> 00:20:37,736 ‫רק שלוש מילים מהעבר שלך.‬ 323 00:20:40,113 --> 00:20:41,198 ‫כן, בסדר.‬ 324 00:20:41,281 --> 00:20:43,283 ‫תגיד לי שאני עושה את הדבר הנכון.‬ 325 00:20:43,367 --> 00:20:47,746 ‫תחזרי אחריי. אני אתחתן עם גבר השנה שלי…‬ 326 00:20:48,455 --> 00:20:49,873 ‫הלסטון.‬ ‫-תגידי את זה.‬ 327 00:20:52,834 --> 00:20:55,379 ‫אני אתחתן עם גבר השנה שלי.‬ 328 00:20:56,088 --> 00:20:57,839 ‫ואני אחגוג את זה.‬ 329 00:20:59,466 --> 00:21:01,134 ‫ואני אחגוג את זה.‬ 330 00:21:04,429 --> 00:21:06,181 ‫ואתה כזה רשע!‬ 331 00:21:06,765 --> 00:21:08,016 ‫בואי.‬ ‫-בוא.‬ 332 00:21:08,100 --> 00:21:10,978 ‫אני מכריז עליכם בזאת בעל ואישה.‬ 333 00:21:17,651 --> 00:21:18,944 ‫כל הכבוד!‬ 334 00:21:19,027 --> 00:21:19,987 ‫לייזה!‬ 335 00:21:23,699 --> 00:21:26,702 ‫אני אוהבת אותך.‬ ‫-אני אוהב אותך.‬ 336 00:21:44,219 --> 00:21:46,513 ‫את יפהפייה!‬ ‫-את מקסימה.‬ 337 00:21:49,474 --> 00:21:50,684 ‫אל תדאג.‬ 338 00:21:51,268 --> 00:21:52,769 ‫אני יכולה לטפל בך.‬ 339 00:21:54,271 --> 00:21:55,564 ‫אהיה הלייזה החדשה שלך.‬ 340 00:21:56,064 --> 00:21:58,734 ‫לא, לא. אל תבני על זה, יקירה.‬ ‫זה התפקיד שלי.‬ 341 00:22:03,405 --> 00:22:04,823 ‫מה המילה הבאה שלך?‬ 342 00:22:05,824 --> 00:22:06,783 ‫דשא.‬ 343 00:22:10,746 --> 00:22:11,747 ‫דשא מכוסח?‬ 344 00:22:12,873 --> 00:22:15,042 ‫כמו מדשאה שכוסחה זה עתה?‬ 345 00:22:15,959 --> 00:22:16,835 ‫לא.‬ 346 00:22:18,503 --> 00:22:20,130 ‫לא, עשב אביבי,‬ 347 00:22:21,089 --> 00:22:24,259 ‫שמגיח מהבוץ אחרי שהאדמה מפשירה.‬ 348 00:22:26,011 --> 00:22:27,054 ‫נרקיסים.‬ 349 00:22:28,180 --> 00:22:31,266 ‫ומה ריח הנרקיסים גורם לך להרגיש?‬ 350 00:22:32,100 --> 00:22:33,101 ‫תמימות.‬ 351 00:22:34,561 --> 00:22:35,437 ‫נחמה.‬ 352 00:22:43,195 --> 00:22:44,321 ‫אוי, אהבתי.‬ 353 00:22:44,404 --> 00:22:45,405 ‫מקסים מאוד.‬ 354 00:22:46,073 --> 00:22:48,283 ‫הדרי. קליל מאוד.‬ 355 00:22:49,618 --> 00:22:51,244 ‫אבל הוא זקוק לתו תחתון.‬ 356 00:23:02,964 --> 00:23:03,882 ‫מה זה?‬ 357 00:23:03,965 --> 00:23:05,092 ‫עור.‬ 358 00:23:09,012 --> 00:23:10,555 ‫מה היית מוסיף לו?‬ 359 00:23:11,139 --> 00:23:11,973 ‫סבון.‬ 360 00:23:13,392 --> 00:23:14,351 ‫או…‬ 361 00:23:16,603 --> 00:23:18,105 ‫משחת גילוח.‬ 362 00:23:24,945 --> 00:23:26,113 ‫טוב מאוד.‬ 363 00:23:29,241 --> 00:23:31,535 ‫מה הריחות האלה גורמים לך להרגיש?‬ 364 00:23:34,287 --> 00:23:35,330 ‫קירבה.‬ 365 00:23:37,666 --> 00:23:38,792 ‫מה זה, לעזאזל?‬ 366 00:23:39,626 --> 00:23:40,710 ‫קבלה.‬ 367 00:23:42,421 --> 00:23:44,464 ‫הולי מיי, את לא יכולה לגדל אותו ככה,‬ 368 00:23:44,548 --> 00:23:46,800 ‫בסוף הוא יהיה ילד רכרוכי.‬ 369 00:23:46,883 --> 00:23:49,428 ‫את רוצה שהוא יהיה ילד רכרוכי?‬ ‫-תפסיק!‬ 370 00:23:59,855 --> 00:24:01,523 ‫אני יודעת שזה קשה,‬ 371 00:24:02,566 --> 00:24:04,484 ‫אבל אנחנו מתקדמים מצוין.‬ 372 00:24:07,195 --> 00:24:08,905 ‫תחזור בהמשך השבוע.‬ 373 00:24:12,242 --> 00:24:13,201 ‫הלסטון.‬ 374 00:24:14,536 --> 00:24:17,497 ‫בפעם הבאה, אתה תביא לי ריחות.‬ 375 00:24:17,581 --> 00:24:18,623 ‫כן?‬ 376 00:24:22,919 --> 00:24:24,921 ‫לוסי, אני בבית!‬ 377 00:24:30,093 --> 00:24:31,052 ‫מה קורה פה?‬ 378 00:24:31,136 --> 00:24:32,345 ‫אני מבשל לך.‬ 379 00:24:33,638 --> 00:24:35,849 ‫ארפס בנוסח ונצואלה.‬ 380 00:24:36,850 --> 00:24:38,560 ‫אני לא עובד עליך. בוא.‬ 381 00:24:40,437 --> 00:24:41,313 ‫בוא.‬ 382 00:24:52,199 --> 00:24:54,159 ‫הלוואי שלא היית פוחד ממני, מותק.‬ 383 00:24:58,788 --> 00:25:01,124 ‫אתה רוצה נאמנות מכל מי שסביבך.‬ 384 00:25:02,083 --> 00:25:04,503 ‫אבל אתה רוצה שהם יעשו בדיוק מה שאתה אומר.‬ 385 00:25:05,045 --> 00:25:06,004 ‫ואני לא כזה.‬ 386 00:25:06,755 --> 00:25:11,635 ‫אני אומר לך "לא",‬ ‫כי אני לא נאמן כמו עיוור.‬ 387 00:25:12,636 --> 00:25:13,762 ‫אני כן נאמן.‬ 388 00:25:15,555 --> 00:25:17,724 ‫אבל אני גם אני.‬ 389 00:25:19,184 --> 00:25:20,268 ‫אתה מבין?‬ 390 00:25:26,149 --> 00:25:27,067 ‫ככה.‬ 391 00:25:28,360 --> 00:25:30,237 ‫כן? ככה?‬ 392 00:25:31,154 --> 00:25:32,906 ‫לא, לא, בעיניים.‬ 393 00:25:37,702 --> 00:25:38,828 ‫תרגיש את זה.‬ 394 00:25:40,580 --> 00:25:41,456 ‫צוות אחד.‬ 395 00:25:41,957 --> 00:25:42,791 ‫אתה ואני.‬ 396 00:25:52,759 --> 00:25:54,886 ‫למה אתה עושה את זה? מרחיק אותי ככה?‬ 397 00:25:54,970 --> 00:25:59,140 ‫אני לא מרחיק אותך, אני פשוט מותש.‬ ‫היה לי יום קשה מאוד.‬ 398 00:25:59,224 --> 00:26:02,811 ‫זאת הבעיה שלך, מותק.‬ ‫אתה חושב שאתה היחיד שמותש.‬ 399 00:26:02,894 --> 00:26:07,065 ‫אתה יודע מה מתיש, הלסטון? זה.‬ ‫להיות אמן, ואף אחד לא יודע את זה.‬ 400 00:26:07,148 --> 00:26:09,025 ‫היינו יכולים להיות צוות, אתה ואני.‬ 401 00:26:09,109 --> 00:26:11,570 ‫אבל לא, אתה מתייחס אליי כמו אל זיון מביך.‬ 402 00:26:11,653 --> 00:26:14,406 ‫אני לא יכול. אני לא יכול להתמודד איתך. לך.‬ 403 00:26:15,657 --> 00:26:18,368 ‫אז אני מכין לך ארוחה,‬ ‫ואתה זורק אותי מהבית?‬ 404 00:26:18,451 --> 00:26:20,453 ‫תזמין את אד, תאכלו ארוחה נחמדה.‬ 405 00:26:20,537 --> 00:26:23,039 ‫אלוהים אדירים! אני לא שם זין על אד!‬ 406 00:26:26,751 --> 00:26:28,837 ‫אני אוהב אותך. תגיד שאתה אוהב אותי.‬ 407 00:26:28,920 --> 00:26:32,007 ‫פשוט תעוף מהבית.‬ ‫-לך להזדיין, הלסטון. אני אוהב אותך.‬ 408 00:26:32,090 --> 00:26:32,966 ‫תגיד לי…‬ 409 00:26:34,301 --> 00:26:35,677 ‫תגיד לי שאתה אוהב אותי.‬ 410 00:26:36,720 --> 00:26:38,680 ‫אני לא יכול.‬ 411 00:26:43,685 --> 00:26:45,937 ‫בסדר. בסדר.‬ 412 00:26:53,278 --> 00:26:54,237 ‫ויקטור.‬ 413 00:26:55,488 --> 00:26:56,781 ‫אל תעזוב אותי.‬ 414 00:26:57,324 --> 00:26:59,576 ‫ויקטור, אל תעזוב אותי. בבקשה.‬ 415 00:27:02,912 --> 00:27:03,747 ‫בבקשה.‬ 416 00:27:06,374 --> 00:27:09,044 ‫בבקשה! בבקשה.‬ 417 00:27:10,587 --> 00:27:14,507 ‫בסדר, סליחה. סליחה, מותק.‬ ‫לא הייתי צריך לדחוק בך ככה.‬ 418 00:27:14,591 --> 00:27:17,218 ‫סליחה. אני פה. אני פה.‬ 419 00:27:17,302 --> 00:27:18,261 ‫אני פה.‬ 420 00:27:22,140 --> 00:27:23,308 ‫האישה של הלסטון.‬ 421 00:27:23,892 --> 00:27:26,269 ‫בטוחה בעצמה. יפהפייה.‬ 422 00:27:26,353 --> 00:27:27,729 ‫בת 28 עד 45,‬ 423 00:27:27,812 --> 00:27:31,900 ‫משק בית עם הכנסה ממוצעת של 38 אלף דולר,‬ ‫נהנית מהחיים הטובים.‬ 424 00:27:31,983 --> 00:27:35,445 ‫נהנית מליל בילויים, אבל מתה על לילה ביתי.‬ 425 00:27:35,528 --> 00:27:37,781 ‫על השידה שלה מונח שאנל מספר 5.‬ 426 00:27:38,365 --> 00:27:41,326 ‫וצ'רלי, הבושם שצריך לנצח.‬ 427 00:27:41,910 --> 00:27:42,994 ‫איך נעשה את זה?‬ 428 00:27:43,078 --> 00:27:43,912 ‫לא.‬ 429 00:27:46,081 --> 00:27:50,085 ‫בסדר. "לא" למה? לבקבוק?‬ 430 00:27:50,168 --> 00:27:53,171 ‫בסדר, אין בעיה.‬ ‫יש לנו הרבה אפשרויות. חכה רגע.‬ 431 00:27:53,254 --> 00:27:54,589 ‫לא.‬ 432 00:27:55,215 --> 00:27:56,257 ‫בסדר.‬ 433 00:27:56,341 --> 00:27:59,094 ‫לא.‬ ‫-הלסטון, אפילו לא הסתכלת עליו.‬ 434 00:28:01,179 --> 00:28:02,639 ‫תשתף איתנו פעולה, הלסטון.‬ 435 00:28:05,725 --> 00:28:08,019 ‫לא. לא.‬ 436 00:28:08,603 --> 00:28:09,562 ‫לא.‬ 437 00:28:11,481 --> 00:28:12,482 ‫לא.‬ 438 00:28:13,358 --> 00:28:14,192 ‫לא.‬ 439 00:28:15,110 --> 00:28:15,985 ‫לא.‬ 440 00:28:18,029 --> 00:28:18,947 ‫לא.‬ 441 00:28:19,030 --> 00:28:20,865 ‫הלסטון, אפשר לדבר איתך?‬ 442 00:28:20,949 --> 00:28:21,825 ‫לא.‬ 443 00:28:22,909 --> 00:28:24,619 ‫התליון, כן. מה איתו?‬ 444 00:28:24,703 --> 00:28:27,122 ‫אפשר לייצר אותו בזכוכית?‬ ‫-בטח.‬ 445 00:28:27,205 --> 00:28:29,082 ‫אבל הלסטון, מותק,‬ 446 00:28:30,041 --> 00:28:32,085 ‫אני אתן לך את הבקבוק שלך, ומה?‬ 447 00:28:32,794 --> 00:28:33,628 ‫מה אני אקבל?‬ 448 00:28:33,712 --> 00:28:37,465 ‫טוב, דיברתי היום עם וולטר הובינג מטיפאני,‬ 449 00:28:37,549 --> 00:28:43,263 ‫והוא רוצה לשכור אותך כמעצבת הבית שלו.‬ 450 00:28:43,346 --> 00:28:44,514 ‫זה הכול?‬ 451 00:28:45,098 --> 00:28:46,391 ‫לא שמעת מה אמרתי?‬ 452 00:28:47,100 --> 00:28:51,396 ‫בסדר, אני אתן לך בקבוק לבושם שלך,‬ ‫ואתה תיתן לי ריאיון איפשהו?‬ 453 00:28:51,479 --> 00:28:52,772 ‫מה הבעיה שלך?‬ 454 00:28:52,856 --> 00:28:54,649 ‫חוץ מזה קניתי לך‬ 455 00:28:54,733 --> 00:28:57,152 ‫מעיל פרווה יקר מאוד.‬ 456 00:28:57,819 --> 00:29:01,781 ‫פרוות שועל ארקטי. חכי שתראי אותו.‬ 457 00:29:01,865 --> 00:29:02,699 ‫הוא יפהפה.‬ 458 00:29:02,782 --> 00:29:05,118 ‫וואו, מדהים, הלסטון.‬ 459 00:29:05,201 --> 00:29:07,078 ‫מעיל? אתה ממש צדיק.‬ 460 00:29:07,162 --> 00:29:08,788 ‫טוב, תפסיקי.‬ 461 00:29:08,872 --> 00:29:11,040 ‫טוב, אני אתן לך את הדירה שלי.‬ 462 00:29:15,795 --> 00:29:17,213 ‫אני אשלם את שכר הדירה.‬ 463 00:29:17,297 --> 00:29:18,923 ‫תוכלי לגור פה בחינם.‬ 464 00:29:20,175 --> 00:29:21,259 ‫תגיד לי את האמת.‬ 465 00:29:22,385 --> 00:29:25,805 ‫אתה נדיב,‬ ‫או שאתה מחזיק אותי קרוב כדי לשלוט בי?‬ 466 00:29:25,889 --> 00:29:28,099 ‫אני מחזיק אותך קרוב כדי לשלוט בך.‬ 467 00:29:30,977 --> 00:29:32,228 ‫בסדר.‬ 468 00:29:32,312 --> 00:29:33,188 ‫טוב.‬ 469 00:29:34,105 --> 00:29:35,273 ‫עשינו עסק.‬ 470 00:29:35,356 --> 00:29:36,274 ‫יופי.‬ 471 00:29:40,153 --> 00:29:41,613 ‫זה נפוץ מאוד,‬ 472 00:29:42,906 --> 00:29:44,032 ‫מה שקרה בפעם שעברה.‬ 473 00:29:46,826 --> 00:29:51,706 ‫אצל בני אדם, חוש הריח‬ ‫הוא החוש שקשור יותר מכולם לזיכרון.‬ 474 00:29:53,082 --> 00:29:56,294 ‫לאינטימיות, גם בהווה וגם בעבר.‬ 475 00:29:57,337 --> 00:29:59,631 ‫הרגשת רגשות חזקים,‬ 476 00:30:00,131 --> 00:30:02,008 ‫זאת אומרת שאתה עושה את העבודה.‬ 477 00:30:03,593 --> 00:30:04,803 ‫ואני מודה לך על כך.‬ 478 00:30:04,886 --> 00:30:09,349 ‫אני צריך להודות לך, באמת.‬ ‫אני כבר לא צריך לפגוש את המטפל שלי.‬ 479 00:30:09,432 --> 00:30:12,101 ‫אני יכול פשוט לבוא הנה ולהריח בקבוקון,‬ 480 00:30:12,185 --> 00:30:14,103 ‫ואני יכול להתמוטט מתי שבא לי.‬ 481 00:30:14,604 --> 00:30:15,814 ‫זה טוב בשבילי. באמת.‬ 482 00:30:20,568 --> 00:30:26,324 ‫אני חושב שיש לי מחסומים רגשיים‬ ‫שצריך לעבוד עליהם.‬ 483 00:30:29,410 --> 00:30:31,663 ‫היו לך שיעורי בית.‬ ‫-כן.‬ 484 00:30:33,414 --> 00:30:36,709 ‫טעית כשאמרת שלסחלבים אין ריח.‬ 485 00:30:44,551 --> 00:30:46,845 ‫הסחלב הזה נקרא "גבירת הלילה".‬ 486 00:30:47,720 --> 00:30:51,975 ‫הוא מזכיר פריזיה, או את שושנת העמקים.‬ 487 00:30:52,058 --> 00:30:53,309 ‫והוא נדיר.‬ 488 00:30:54,602 --> 00:30:56,271 ‫נדיר זה טוב.‬ 489 00:31:00,108 --> 00:31:00,984 ‫בנוסף,‬ 490 00:31:02,360 --> 00:31:04,696 ‫יש לנו גם טבק.‬ 491 00:31:04,779 --> 00:31:07,073 ‫הרחתי אותו בהרבה בשמים של גברים,‬ 492 00:31:07,156 --> 00:31:09,200 ‫אבל מעולם לא בבושם של אישה.‬ 493 00:31:09,284 --> 00:31:10,493 ‫הוא מתוק.‬ 494 00:31:11,661 --> 00:31:13,913 ‫מעבדים את הטבק עם סוכר.‬ 495 00:31:13,997 --> 00:31:15,415 ‫הוא מנחם אותי מאוד.‬ 496 00:31:15,498 --> 00:31:19,085 ‫כמו כיכר לחם שנאפית בתנור.‬ 497 00:31:19,168 --> 00:31:22,797 ‫מרתק. אני מתה על זה, הלסטון.‬ ‫אני מתה על זה.‬ 498 00:31:24,757 --> 00:31:26,718 ‫ויש לי עוד אחד.‬ ‫-מקסים.‬ 499 00:31:36,185 --> 00:31:37,353 ‫זה מגן אשכים?‬ 500 00:31:37,437 --> 00:31:38,271 ‫כן.‬ 501 00:31:39,188 --> 00:31:40,481 ‫הוא לא שלי.‬ 502 00:31:40,565 --> 00:31:42,400 ‫הוא של המאהב שלי, ויקטור.‬ 503 00:31:43,109 --> 00:31:46,404 ‫אולי את לא רוצה להריח אותו.‬ ‫-תן לי אותו.‬ 504 00:32:30,365 --> 00:32:31,574 ‫הלסטון…‬ 505 00:32:33,993 --> 00:32:37,580 ‫אתה מעצב בשמים מלידה.‬ 506 00:32:40,041 --> 00:32:41,793 ‫בושם הלסטון.‬ 507 00:32:43,878 --> 00:32:45,254 ‫חושני.‬ 508 00:32:46,089 --> 00:32:47,548 ‫ראוותני.‬ 509 00:32:48,675 --> 00:32:50,051 ‫שובה לב.‬ 510 00:32:53,429 --> 00:32:55,682 ‫בושם הלסטון טהור.‬ 511 00:32:56,391 --> 00:32:57,225 ‫- הלסטון -‬ 512 00:32:57,308 --> 00:33:00,103 ‫זמין לרכישה בחנויות הכלבו המשובחות.‬ 513 00:33:01,396 --> 00:33:02,605 ‫נגמר לנו המלאי.‬ 514 00:33:02,689 --> 00:33:04,357 ‫הוא נגמר כבר לפני הצהריים.‬ 515 00:33:04,440 --> 00:33:07,652 ‫הרבה אנשים קונים אותו רק בגלל הבקבוק.‬ 516 00:33:11,322 --> 00:33:12,573 ‫טוב, תודה.‬ 517 00:33:18,705 --> 00:33:21,499 ‫אז מה אתה חושב עליך ועליי?‬ ‫-מה זאת אומרת?‬ 518 00:33:22,000 --> 00:33:23,626 ‫נדמה לי שאתה יודע.‬ 519 00:33:24,127 --> 00:33:25,795 ‫לא, באמת, אני לא יודע.‬ 520 00:33:32,385 --> 00:33:33,636 ‫אוי, מותק.‬ 521 00:33:34,345 --> 00:33:35,763 ‫אני אוהבת אותך, הלסטון.‬ 522 00:33:35,847 --> 00:33:37,348 ‫גם אני אוהב אותך.‬ 523 00:33:39,517 --> 00:33:41,561 ‫אני פשוט לא כזה.‬ 524 00:33:41,644 --> 00:33:42,770 ‫את יודעת את זה.‬ 525 00:33:44,147 --> 00:33:45,648 ‫אני יודעת.‬ 526 00:33:46,315 --> 00:33:48,234 ‫פשוט הייתי חייבת לנסות.‬ 527 00:33:49,694 --> 00:33:52,071 ‫אתה הגבר היחיד שהבין אותי אי פעם.‬ 528 00:33:52,155 --> 00:33:53,656 ‫שניסה בכלל.‬ 529 00:33:55,408 --> 00:33:56,826 ‫אני הלסטון.‬ 530 00:33:56,909 --> 00:33:59,162 ‫אני נרגש לספר לכן על הקולקציה החדשה שלי‬ 531 00:33:59,245 --> 00:34:02,415 ‫של מזוודות אולטרה-זמש מתוצרת הרטמן.‬ 532 00:34:03,082 --> 00:34:07,045 ‫סוף סוף, להלסטון יש סט מזוודות חדש.‬ 533 00:34:08,379 --> 00:34:10,214 ‫שלום, אני הלסטון.‬ 534 00:34:10,298 --> 00:34:12,550 ‫אם יש דבר אחד‬ ‫שאני אוהב להניח עליו את רגליי‬ 535 00:34:12,633 --> 00:34:15,678 ‫בסוף היום, זה שטיח של קרסטן.‬ 536 00:34:15,762 --> 00:34:17,430 ‫תראו את האיכות.‬ 537 00:34:17,513 --> 00:34:20,224 ‫שטיחי הלסטון, להיום ולמחר.‬ 538 00:34:20,308 --> 00:34:22,435 ‫שלום, אני הלסטון.‬ 539 00:34:22,518 --> 00:34:25,730 ‫ואני שמח להכריז‬ ‫על קולקציה חדשה של אופנה גבוהה.‬ 540 00:34:25,813 --> 00:34:27,857 ‫מעכשיו, כשתטוסו בברניף איירליינס,‬ 541 00:34:27,940 --> 00:34:31,152 ‫הכול, החל בכיסאות,‬ ‫דרך המדים וכלה בכפכפים שתנעלו,‬ 542 00:34:31,235 --> 00:34:32,779 ‫יעוצב על ידי עבדכם הנאמן.‬ 543 00:34:32,862 --> 00:34:36,657 ‫שלום, אני הלסטון. העתיד מזהיר, והוא עכשיו.‬ 544 00:34:36,741 --> 00:34:40,328 ‫משקפי השמש החדשים של הלסטון‬ ‫יתאימו תמיד לרגע.‬ 545 00:34:40,411 --> 00:34:42,163 ‫תראו את העולם המודרני בבירור.‬ 546 00:34:42,246 --> 00:34:44,624 ‫הלסטון, ליום שלכם.‬ 547 00:34:44,707 --> 00:34:46,834 ‫הלסטון, לכל יום.‬ 548 00:34:46,918 --> 00:34:48,920 ‫הלסטון, לעולם שלכם.‬ 549 00:34:49,545 --> 00:34:52,673 ‫אני מתאר לעצמי שאני צריך להודות באשמה.‬ 550 00:34:53,674 --> 00:34:57,386 ‫הנה חמישים אלף הדולרים‬ ‫שנתת לנו, בתוספת ריבית.‬ 551 00:34:57,470 --> 00:34:58,346 ‫תודה.‬ 552 00:34:58,971 --> 00:35:01,766 ‫דיוויד, מייקל, תודה. אצילי מאוד מצדכם.‬ 553 00:35:01,849 --> 00:35:03,601 ‫הלסטון, אין הרבה מה לומר.‬ 554 00:35:03,684 --> 00:35:07,188 ‫בושם הלסטון‬ ‫הוא ההצלחה העולמית הגדולה ביותר‬ 555 00:35:07,271 --> 00:35:09,899 ‫בתולדות ההצלחות העולמיות.‬ 556 00:35:09,982 --> 00:35:13,861 ‫הוא עלה על כל הציפיות. תודה.‬ 557 00:35:15,238 --> 00:35:16,155 ‫תודה לכם.‬ 558 00:35:16,656 --> 00:35:17,740 ‫אני אלווה אתכם.‬ 559 00:35:19,492 --> 00:35:23,830 ‫דרך אגב, אני מתכוון ליצור בושם לגברים.‬ 560 00:35:23,913 --> 00:35:27,333 ‫אני אראה את אב הטיפוס הסופי‬ ‫של הבקבוק בסוף החודש.‬ 561 00:35:27,416 --> 00:35:28,918 ‫אבל אני חייב להזהיר אתכם,‬ 562 00:35:29,418 --> 00:35:31,504 ‫הבקבוק מאתגר למדי.‬ 563 00:35:31,587 --> 00:35:34,841 ‫הוא בצורת פין זכרי גדול.‬ 564 00:35:38,553 --> 00:35:39,470 ‫אני צוחק.‬ 565 00:35:40,346 --> 00:35:42,140 ‫אלוהים!‬ 566 00:35:42,849 --> 00:35:46,435 ‫זאת אומרת, אם הלסטון‬ ‫היה מייצר אותו, הוא בטח היה נמכר.‬ 567 00:35:46,519 --> 00:35:49,188 ‫דיוויד, אמרת שאם הבושם שלי יהיה הצלחה,‬ 568 00:35:49,272 --> 00:35:50,940 ‫אוכל לקבל מה שארצה.‬ 569 00:35:51,023 --> 00:35:54,235 ‫הלסטון, אני נשבע, כל מה שתרצה.‬ 570 00:35:54,318 --> 00:35:55,361 ‫יופי.‬ 571 00:36:00,575 --> 00:36:01,993 ‫בוקר טוב.‬ ‫-בוקר טוב.‬ 572 00:36:02,076 --> 00:36:04,745 ‫סליחה, אנחנו צריכים‬ ‫תשובה על קולקציית הגרביים.‬ 573 00:36:04,829 --> 00:36:05,955 ‫לגברים או לנשים?‬ 574 00:36:06,581 --> 00:36:07,456 ‫או זה או זה.‬ 575 00:36:08,166 --> 00:36:09,083 ‫שניהם.‬ 576 00:36:09,167 --> 00:36:10,751 ‫- הלסטון -‬ 577 00:36:13,129 --> 00:36:15,464 ‫בוקר טוב לכולם.‬ ‫-בוקר טוב, הלסטון.‬ 578 00:36:15,548 --> 00:36:16,465 ‫ויקטור.‬ 579 00:36:17,091 --> 00:36:18,217 ‫לכי מפה.‬ 580 00:36:19,218 --> 00:36:21,512 ‫הלילה נצא. לך הביתה לנמנום דיסקו.‬ 581 00:36:21,596 --> 00:36:23,556 ‫רק הגעתי. מה זה נמנום דיסקו?‬ 582 00:36:23,639 --> 00:36:28,644 ‫דיברתי איתך על זה כל השבוע.‬ ‫היום הפתיחה, מותק. סטודיו 54.‬ 583 00:36:28,728 --> 00:36:31,272 ‫אנדי יהיה שם, ביאנקה, לייזה.‬ 584 00:36:32,690 --> 00:36:34,901 ‫אבא'לה, ויקטור הוגו יהיה שם.‬ 585 00:36:34,984 --> 00:36:37,486 ‫אני לא יכול לבוא. אני עמוס מדי.‬ 586 00:36:37,570 --> 00:36:41,282 ‫משעמם!‬ ‫היי, אולי תשבי בכיסא הנדנדה שלך, סבתא?‬ 587 00:36:41,365 --> 00:36:43,451 ‫אני אביא לך שמיכה ואת החתול.‬ 588 00:36:43,534 --> 00:36:44,869 ‫אוי, תפסיק.‬ 589 00:36:45,578 --> 00:36:47,121 ‫אולי נתראה שם.‬ 590 00:36:47,997 --> 00:36:49,999 ‫כמעט כאילו שאתה מנסה לשמח אותי.‬ 591 00:36:50,750 --> 00:36:52,418 ‫אולי לשמח אותנו?‬ 592 00:36:52,501 --> 00:36:53,920 ‫אהבתי.‬ 593 00:36:54,003 --> 00:36:55,213 ‫הלסטון?‬ ‫-סליחה, אד.‬ 594 00:36:55,796 --> 00:36:57,590 ‫לא!‬ ‫-אד, אין לי זמן.‬ 595 00:36:58,633 --> 00:37:01,510 ‫אז תפנה זמן.‬ ‫-אד, אתה לא יכול פשוט להתפרץ הנה.‬ 596 00:37:01,594 --> 00:37:04,472 ‫כן, זה מה שכולם אומרים לי.‬ ‫המזכירה שלך, כולם.‬ 597 00:37:04,555 --> 00:37:06,849 ‫אסור לי לראות אותך אף פעם.‬ ‫-זה לא נכון.‬ 598 00:37:06,933 --> 00:37:08,184 ‫שטויות, הלסטון!‬ 599 00:37:08,267 --> 00:37:11,020 ‫עם כל יום שעובר,‬ ‫עם כל מוצר חדש שאתה מוציא,‬ 600 00:37:11,103 --> 00:37:13,397 ‫נהיה יותר ויותר קשה להגיע אליך.‬ 601 00:37:14,148 --> 00:37:15,733 ‫מחסום אחרי מחסום.‬ 602 00:37:15,816 --> 00:37:18,110 ‫זאת המשמעות של הצלחה, אד.‬ 603 00:37:18,194 --> 00:37:20,238 ‫אני כבר לא בן אדם, אני מותג.‬ 604 00:37:20,321 --> 00:37:23,950 ‫והמותג הזה צריך‬ ‫שאמצא זמן להיות יצירתי, לחשוב.‬ 605 00:37:24,659 --> 00:37:26,452 ‫הלסטון במצב בנייה.‬ 606 00:37:27,578 --> 00:37:28,996 ‫מה עוד יש לבנות?‬ 607 00:37:29,080 --> 00:37:30,164 ‫גרביים.‬ 608 00:37:30,873 --> 00:37:31,707 ‫מתברר.‬ 609 00:37:35,586 --> 00:37:37,213 ‫צריך לדבר על ויקטור.‬ 610 00:37:37,296 --> 00:37:38,172 ‫- סטודיו 54 -‬ 611 00:37:38,256 --> 00:37:40,549 ‫אני מעצב את חלונות הראווה. זאת העבודה שלי.‬ 612 00:37:40,633 --> 00:37:42,760 ‫לוויקטור נדמה שזאת העבודה שלו.‬ 613 00:37:48,182 --> 00:37:49,100 ‫זאת זירת פשע.‬ 614 00:37:49,684 --> 00:37:53,020 ‫ויקטור הפך את חלון התצוגה שלי‬ ‫לזירה של פשע אלים.‬ 615 00:37:53,604 --> 00:37:55,398 ‫מה בדיוק אתה מבקש ממני, אד?‬ 616 00:37:55,898 --> 00:37:57,692 ‫אני מבקש ממך לבחור.‬ 617 00:37:59,235 --> 00:38:00,111 ‫ויקטור…‬ 618 00:38:01,320 --> 00:38:02,154 ‫או אני.‬ 619 00:38:02,238 --> 00:38:03,447 ‫אני בוחר בוויקטור.‬ 620 00:38:05,491 --> 00:38:06,742 ‫הלסטון?‬ ‫-כן.‬ 621 00:38:06,826 --> 00:38:09,245 ‫סליחה, הם פה עם הבקבוק של הבושם לגברים.‬ 622 00:38:09,328 --> 00:38:11,414 ‫תכניסי אותם. תודה, סאסי.‬ 623 00:39:41,921 --> 00:39:44,256 ‫הלסטון!‬ 624 00:40:39,645 --> 00:40:41,897 ‫- מבוסס על הספר "סימפלי הלסטון"‬ ‫מאת סטיבן גיינס -‬ 625 00:43:17,553 --> 00:43:22,516 ‫תרגום כתוביות: ברונק פרלמוטר‬