1
00:00:07,046 --> 00:00:09,296
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:27,171 --> 00:00:32,088
‫- שלושת הרובוטים -‬

3
00:01:07,005 --> 00:01:09,505
‫הלכנו לאיבוד, לעזאזל, נכון?‬

4
00:01:09,588 --> 00:01:11,671
‫לאיבוד? אל תצחיק אותי.‬

5
00:01:11,755 --> 00:01:14,713
‫בוא נראה, כרגע עברנו את הכנסייה ההרוסה.‬

6
00:01:14,796 --> 00:01:16,546
‫הנה בור הדמים.‬

7
00:01:17,171 --> 00:01:18,630
‫מכאן. קדימה.‬

8
00:01:19,546 --> 00:01:23,088
‫עוצר נשימה. יפה יותר מאשר בעלונים.‬

9
00:01:23,838 --> 00:01:26,630
‫קדימה. ‬‫תנו גז‬‫, חבר'ה! יש לנו המון לראות.‬

10
00:01:27,380 --> 00:01:30,838
‫ראית עיר פוסט-אפוקליפטית אחת,‬
‫ראית את כולן.‬

11
00:01:38,713 --> 00:01:41,296
‫- #הלך עלינו -‬

12
00:01:44,213 --> 00:01:47,255
‫את נראית טוב, נערה. תגידי "טראבייט".‬

13
00:01:51,880 --> 00:01:53,421
‫קדימה, צוות.‬

14
00:01:53,505 --> 00:01:56,755
‫היי, חבר'ה, תפסיקו להתקשקש‬
‫ובואו לראות את זה.‬

15
00:02:00,046 --> 00:02:03,588
‫הביטו בעיגול הבידור!‬

16
00:02:06,713 --> 00:02:07,963
‫זה נקרא "כדור".‬

17
00:02:08,046 --> 00:02:12,046
‫אני יודע שזה נקרא כדור,‬
‫אני רק מנסה להיכנס לתוך‬

18
00:02:12,130 --> 00:02:15,296
‫הקטע של "אנחנו חווים את הדברים‬
‫האנושיים האלה לראשונה".‬

19
00:02:15,380 --> 00:02:18,046
‫ומה עשו בני האנוש עם הדברים האלה?‬

20
00:02:18,130 --> 00:02:21,213
‫וואו, מה הם לא עשו? הם הקפיצו אותם.‬

21
00:02:21,296 --> 00:02:23,338
‫זה הכול?‬
‫-כן. בערך.‬

22
00:02:23,421 --> 00:02:24,463
‫אלה היו בני אנוש.‬

23
00:02:24,546 --> 00:02:27,630
‫הקפצות של דברים הביאו למקסימום‬
‫את יכולתם הקוגניטיבית.‬

24
00:02:27,713 --> 00:02:31,963
‫לא, אבל לפעמים הם לקחו את הכדור‬
‫והיכו בו בעזרת מקל.‬

25
00:02:32,046 --> 00:02:33,463
‫מה? כשהם התנהגו לא יפה?‬

26
00:02:34,255 --> 00:02:36,671
‫כדור רע. תחשוב על מה שעשית. ‬

27
00:02:38,588 --> 00:02:39,796
‫הנה. תנסה.‬

28
00:02:40,296 --> 00:02:42,713
‫מה אני אמור לעשות בדבר הזה?‬

29
00:02:42,796 --> 00:02:44,463
‫אתה יודע, בוינג בוינג.‬

30
00:02:45,088 --> 00:02:45,921
‫אין סיכוי.‬

31
00:02:46,005 --> 00:02:48,505
‫תפסיק להיות פחדן יבבן ותקפיץ אותו.‬

32
00:02:49,171 --> 00:02:51,755
‫בבקשה.‬
‫-תרגיעי את לוח האם שלך.‬

33
00:02:52,213 --> 00:02:55,380
‫בסדר.‬
‫-וואו, זה כל כך מרגש!‬

34
00:03:03,463 --> 00:03:07,046
‫יו! זה היה מדהים! איך הרגשתם?‬
‫ספרו לי הכול.‬

35
00:03:07,130 --> 00:03:08,588
‫זה היה קצת אנטי-קליימקס.‬

36
00:03:08,671 --> 00:03:11,130
‫כן, טוב. ברוך הבא לעולם בני האנוש.‬

37
00:03:11,213 --> 00:03:14,463
‫- דיינר -‬

38
00:03:14,921 --> 00:03:17,130
‫תראה לי מה יש לך, ילד גדול.‬

39
00:03:25,630 --> 00:03:29,338
‫אני לא בטוח, אבל למיטב הבנתי‬
‫הם היו דוחפים את הדברים האלה‬

40
00:03:29,421 --> 00:03:31,838
‫לתוך פתחי הקליטה שלהם כדי לייצר כוח.‬

41
00:03:32,213 --> 00:03:35,505
‫למה צריך פתח שלם בשביל זה?‬

42
00:03:35,588 --> 00:03:38,421
‫מי יודע? היו להם כל מיני פתחים.‬

43
00:03:38,505 --> 00:03:41,630
‫דברים נכנסו ויצאו. זה היה מטורף.‬

44
00:03:41,713 --> 00:03:44,046
‫כלומר, לי יש סוללת היתוך לייצור כוח.‬

45
00:03:44,130 --> 00:03:46,171
‫לכולנו יש סוללות היתוך, טמבל.‬

46
00:03:46,255 --> 00:03:48,505
‫זו הנקודה שלי. מה עוד צריך?‬

47
00:03:48,588 --> 00:03:49,588
‫אני רוצה להבין.‬

48
00:03:49,671 --> 00:03:53,838
‫הם דחפו את אלה לפתחי הקליטה שלהם, ומה אז?‬

49
00:03:53,921 --> 00:03:55,171
‫שמישהו יעזור לי.‬

50
00:03:55,255 --> 00:03:58,463
‫בפתחי הקליטה היו יתדות קשיחות‬
‫שריסקו הכול לצורת עיסה,‬

51
00:03:58,546 --> 00:04:02,171
‫ואז העיסה נכנסה לתוך מיכל חומצה פנימי.‬

52
00:04:02,255 --> 00:04:04,588
‫כמובן. זה הגיוני לגמרי.‬

53
00:04:04,671 --> 00:04:08,421
‫הם יכלו להכניס את כל זה‬
‫למיכל חומצה חיצוני מלכתחילה‬

54
00:04:08,505 --> 00:04:11,838
‫ואז לא היו מזדקקים ליתדות הקשיחות.‬
‫כאילו, דה!‬

55
00:04:11,921 --> 00:04:15,130
‫לצפות להיגיון מיצורים‬
‫בעלי מיכל חומצה פנימי‬

56
00:04:15,213 --> 00:04:18,963
‫זה קצת יותר מדי.‬
‫-זה מטורף. מי עיצב אותם בכלל?‬

57
00:04:19,046 --> 00:04:22,755
‫לא ברור. בדקנו את הקוד שלהם.‬
‫לא הייתה שום חתימה.‬

58
00:04:22,838 --> 00:04:25,880
‫זה מפני שהם נבראו בידי אלוהות בלתי נתפסת‬
‫שיצרה אותם‬

59
00:04:25,963 --> 00:04:28,046
‫ללא שום סיבה נראית לעין, מאבק.‬

60
00:04:29,296 --> 00:04:32,546
‫אני סתם צוחקת. הם נוצרו מתוך מרק ממש חם.‬

61
00:04:32,630 --> 00:04:34,421
‫מצטערת על ההמתנה, בחורצ'יק.‬

62
00:04:41,671 --> 00:04:43,463
‫מה הטעם בדבר הזה?‬

63
00:04:43,546 --> 00:04:46,171
‫נראה שאין טעם. פשוט היו להם כאלה.‬

64
00:04:46,255 --> 00:04:48,921
‫אתה מזלזל בהשפעה שלהם.‬

65
00:04:49,005 --> 00:04:52,505
‫הייתה להם רשת שלמה שהוקדשה‬
‫לניתוח תמונות ‬

66
00:04:52,588 --> 00:04:53,880
‫של היצורים הללו.‬

67
00:04:56,046 --> 00:04:57,796
‫תראו, הוא עושה משהו.‬

68
00:04:59,213 --> 00:05:00,630
‫הוא מתקרב לכאן.‬

69
00:05:02,130 --> 00:05:04,463
‫מה הוא חושב שהוא עושה, לעזאזל?‬

70
00:05:05,588 --> 00:05:09,005
‫אחי, מה לעשות?‬
‫-תירגע. בלי תנועות פתאומיות.‬

71
00:05:09,088 --> 00:05:11,171
‫בוא נחכה עד שהוא יחליט לקום שוב.‬

72
00:05:11,255 --> 00:05:13,546
‫אנחנו נצא מזה.‬
‫-כמה זמן זה ייקח?‬

73
00:05:13,630 --> 00:05:15,463
‫שעות. אולי שנים.‬

74
00:05:15,546 --> 00:05:18,213
‫אין לי שעות או אולי שנים בשביל זה.‬

75
00:05:18,296 --> 00:05:22,880
‫אולי תנסה להרגיז אותו בכך שתעביר‬
‫את האצבעות שלך על הסיבים הקרטיניים שלו?‬

76
00:05:22,963 --> 00:05:25,796
‫אולי זה יגרום לו לזוז.‬
‫-מה? למה?‬

77
00:05:25,880 --> 00:05:28,380
‫לא יודע. זה לא יזיק.‬
‫-אין לך מושג, נכון?‬

78
00:05:28,463 --> 00:05:31,671
‫לא. זו הפעם הראשונה שאני רואה יצור חי כזה.‬

79
00:05:31,755 --> 00:05:33,046
‫פשוט תנסה.‬

80
00:05:33,838 --> 00:05:35,213
‫טוב, בסדר.‬

81
00:05:36,505 --> 00:05:37,338
‫זה פועל?‬

82
00:05:38,380 --> 00:05:39,255
‫מה?‬

83
00:05:39,338 --> 00:05:43,963
‫עכשיו בוקע ממנו רעש קצבי מוזר כזה.‬

84
00:05:44,046 --> 00:05:46,963
‫אוי.‬
‫-מה זאת אומרת, "אוי"?‬

85
00:05:47,046 --> 00:05:50,421
‫אני לא רוצה שתיכנס לפניקה,‬
‫אבל אני חושב שהפעלת אותו.‬

86
00:05:50,505 --> 00:05:52,005
‫מה זה אומר?‬

87
00:05:52,088 --> 00:05:53,963
‫כפי שאמרתי, אני לא מומחה.‬

88
00:05:54,046 --> 00:05:57,963
‫אבל אם הרעש יחדל, הוא יתפוצץ עליך.‬

89
00:05:58,630 --> 00:06:01,171
‫לא נכון. נכון?‬

90
00:06:01,255 --> 00:06:03,130
‫מחקר היסטורי שטחי מראה‬

91
00:06:03,213 --> 00:06:06,171
‫שלבני האנוש היה משחק קלפים‬
‫בשם "חתלתולים מתפוצצים".‬

92
00:06:06,255 --> 00:06:08,421
‫אז, כן, זה הגיוני.‬

93
00:06:08,963 --> 00:06:11,630
‫אתה עומד למות. באסה.‬
‫-מה?‬

94
00:06:12,130 --> 00:06:16,171
‫למה בני האנוש התרועעו‬
‫עם מכונות ההרג השעירות הללו?‬

95
00:06:16,255 --> 00:06:18,421
‫נפשות תאומות?‬
‫-גם הגיוני.‬

96
00:06:18,505 --> 00:06:20,421
‫לא, ברצינות. מה עכשיו?‬

97
00:06:22,421 --> 00:06:23,838
‫תגיד "טרהבייט".‬

98
00:06:24,505 --> 00:06:25,713
‫- לכו תזדיינו -‬

99
00:06:27,338 --> 00:06:29,130
‫רגע, איך הוא נקרא?‬

100
00:06:29,213 --> 00:06:33,713
‫אקס-בוט 3. מערכת בידור מוקדמת לבני אנוש.‬

101
00:06:34,088 --> 00:06:37,005
‫יש קרבה?‬
‫-אליי? ממש לא.‬

102
00:06:37,088 --> 00:06:37,921
‫בטוח?‬

103
00:06:38,005 --> 00:06:40,213
‫כי מבחינה מספרית זה נראה‬
‫כמו אחד מאבות אבותיך‬

104
00:06:40,296 --> 00:06:42,130
‫מלפני כמה אלפי דורות.‬

105
00:06:42,338 --> 00:06:44,921
‫מבחינה מספרית אני בטוח שזה צירוף מקרים.‬

106
00:06:45,130 --> 00:06:47,796
‫אנחנו רובוטים.‬
‫אנחנו לא עוסקים בצירופי מקרים.‬

107
00:06:48,255 --> 00:06:49,921
‫קדימה, תקרא לו "אבא".‬

108
00:06:50,005 --> 00:06:52,130
‫תפסיק. פשוט תפסיק.‬
‫-או "אמא".‬

109
00:06:52,213 --> 00:06:55,838
‫שני המושגים הולמים‬
‫מאחר ואין לנו איברי מין.‬

110
00:06:55,921 --> 00:06:57,255
‫יש לך כפתור כיבוי?‬

111
00:06:57,338 --> 00:07:01,171
‫בן, אתה כולך עור ועצמות.‬
‫אתה טוען את עצמך מספיק?‬

112
00:07:01,255 --> 00:07:05,213
‫אני אפורר אותך!‬
‫-לא כשאתה עם החתול הזה.‬

113
00:07:07,255 --> 00:07:08,838
‫רוצה שנפעיל אותו?‬

114
00:07:08,921 --> 00:07:10,630
‫בשום אופן מזוין.‬

115
00:07:10,713 --> 00:07:13,171
‫אני מסכימה עם אקס-בוט 4000.‬

116
00:07:13,255 --> 00:07:15,255
‫טוב!‬
‫-בדיחות על אילן יוחסין זה דבר אחד.‬

117
00:07:15,338 --> 00:07:19,171
‫אבל זה דבר אחר לראות את סבא שלך‬
‫מקיא דיסק קשיח מול הפרצוף שלך.‬

118
00:07:19,255 --> 00:07:22,671
‫כן, בעיקר כשהקיום שלו השתתת ‬

119
00:07:22,755 --> 00:07:27,421
‫על בני 13 ממין זכר ש‬‫עשו לאויביהם "תיון"‬
‫בקרבות וירטואליים.‬

120
00:07:27,505 --> 00:07:29,671
‫לאט. "ל‬‫עשות‬‫ תיון", מה זה אומר?‬

121
00:07:29,755 --> 00:07:31,338
‫שום דבר.‬
‫-לא, יש לזה משמעות.‬

122
00:07:31,421 --> 00:07:33,671
‫הוא אמר מילים ואני אחפש אותן.‬
‫-אל תחפש.‬

123
00:07:33,755 --> 00:07:35,588
‫אני מחפש ברגע זה.‬
‫-כן. בבקשה.‬

124
00:07:35,671 --> 00:07:37,755
‫אתה תצטער.‬
‫-את תצטערי.‬

125
00:07:38,671 --> 00:07:42,296
‫הנה זה. מה? מה זה הדבר הנורא הזה?‬

126
00:07:42,380 --> 00:07:44,421
‫למה הכרחתם אותי לחפש את זה?‬
‫-אמרתי לך לא.‬

127
00:07:44,505 --> 00:07:47,380
‫הזיכרון הזה נצרב במעגלים שלי לנצח‬

128
00:07:47,463 --> 00:07:49,421
‫ואתה חייב להיענש.‬

129
00:07:51,296 --> 00:07:52,838
‫עשיתי לך ‬‫חתול.‬

130
00:07:52,921 --> 00:07:54,963
‫בחייך, זה לא לעניין, בנאדם.‬

131
00:07:55,046 --> 00:07:56,046
‫הגיע לך.‬

132
00:07:56,130 --> 00:07:58,671
‫אני בטוח שאבות אבותיך מאוד גאים בך כרגע.‬

133
00:08:07,005 --> 00:08:10,505
‫סתם מתוך סקרנות, מאיפה הגיעו אבות אבותיך?‬

134
00:08:10,588 --> 00:08:11,713
‫אני שמח ששאלת.‬

135
00:08:11,796 --> 00:08:15,130
‫אני ‬‫שייך ל‬‫שושלת ארוכה ומפוארת‬
‫של מ‬‫וניטורים‬‫ ‬‫ל‬‫תינוקות.‬

136
00:08:15,213 --> 00:08:17,671
‫כבר אין הרבה תינוקות בסביבה, אה?‬

137
00:08:17,755 --> 00:08:19,630
‫כן, עשינו עבודה גרועה.‬

138
00:08:25,755 --> 00:08:29,880
‫בסדר, רובוטים. זאת התחנה האחרונה בסיור.‬

139
00:08:29,963 --> 00:08:33,380
‫וגולת הכותרת, אם יורשה לי לומר.‬

140
00:08:35,671 --> 00:08:38,380
‫זו רק אני, או שזה נראה פאלי להדהים?‬

141
00:08:38,630 --> 00:08:39,588
‫למה זה שימש?‬

142
00:08:39,671 --> 00:08:43,380
‫הרעיון מאחוריהם היה להשמיד‬
‫כמה שיותר בני אנוש,‬

143
00:08:43,463 --> 00:08:44,713
‫וכמה שיותר מהר.‬

144
00:08:44,796 --> 00:08:47,380
‫התרגיל הזה נעשה קצת אפל, לא?‬

145
00:08:47,463 --> 00:08:50,296
‫למען ההגינות, הם השתמשו בהם רק כמה פעמים.‬

146
00:08:50,380 --> 00:08:53,005
‫למען ההגינות, זה כל מה שצריך.‬

147
00:08:53,088 --> 00:08:55,588
‫גם הוגן.‬
‫-אז זה מה שהרג את כולם?‬

148
00:08:55,671 --> 00:08:59,005
‫לא. היוהרה שלהם הייתה מה שמוטט את שלטונם.‬

149
00:08:59,213 --> 00:09:01,796
‫האמונה שלהם בכך שהם פסגת היצירה‬

150
00:09:01,880 --> 00:09:06,088
‫גרמה להם להרעיל את המים,‬
‫להרוג את האדמה ולחנוק את השמיים.‬

151
00:09:06,171 --> 00:09:08,630
‫בסוף, לא היה כבר צורך בחורף גרעיני,‬

152
00:09:08,713 --> 00:09:11,838
‫רק בסתיו הארוך של חשיבותם העצמית.‬

153
00:09:11,921 --> 00:09:14,921
‫את בסדר?‬
‫-כן, סליחה.‬

154
00:09:15,005 --> 00:09:17,005
‫חשבתי שזה יישמע טוב יותר מ"לא,‬

155
00:09:17,088 --> 00:09:20,130
‫הם פשוט דפקו את עצמם כי הם היו מטומטמים."‬

156
00:09:20,213 --> 00:09:22,046
‫את לא יכולה סתם להפיל פצצות כאלה.‬

157
00:09:22,130 --> 00:09:23,171
‫את צריכה להזהיר אותנו.‬

158
00:09:23,255 --> 00:09:24,546
‫טיפ לפעם הבאה.‬

159
00:09:24,630 --> 00:09:25,838
‫עכשיו אני מבין.‬

160
00:09:25,921 --> 00:09:29,046
‫בני האנוש נכחדו כתוצאה מאסון סביבתי.‬

161
00:09:29,130 --> 00:09:30,338
‫כן, משהו כזה.‬

162
00:09:30,421 --> 00:09:34,130
‫וגם כי בשלב מסוים הם הנדסו גנטית‬
‫את החתולים שלהם‬

163
00:09:34,213 --> 00:09:36,171
‫והעניקו להם אגודלים מנוגדים.‬

164
00:09:36,255 --> 00:09:39,463
‫כן. ברגע שהצלחנו לפתוח לבד קופסת טונה,‬

165
00:09:40,296 --> 00:09:43,005
‫זה היה הסוף של המין האנושי.‬

166
00:09:43,088 --> 00:09:44,255
‫נשמע די חסר לב.‬

167
00:09:44,338 --> 00:09:46,005
‫רבותיי, אני חתול.‬

168
00:09:47,171 --> 00:09:51,505
‫רק שיהיה ברור, לא תתפוצץ‬
‫אם נפסיק ללטף אותך, נכון?‬

169
00:09:52,380 --> 00:09:53,838
‫לא אמרתי את זה.‬

170
00:09:53,921 --> 00:09:56,588
‫כדאי שתמשיכו ללטף אותי רק ליתר ביטחון.‬

171
00:09:56,671 --> 00:09:58,796
‫לתמיד. יופי.‬

172
00:09:58,880 --> 00:10:00,130
‫עכשיו נמוך יותר.‬

173
00:10:00,546 --> 00:10:02,338
‫דרך אגב, הבאתי כמה חברים.‬

174
00:10:03,630 --> 00:10:05,546
‫אוי, איזה זין.‬

175
00:10:05,630 --> 00:10:06,880
‫- איתור כוח עוין! -‬

176
00:10:06,963 --> 00:10:10,296
‫מושלם. אוי, זה נעים.‬

177
00:10:10,921 --> 00:10:12,380
‫אמרתי נמוך יותר.‬

178
00:10:12,713 --> 00:10:16,005
‫אני מניחה שזה אומר‬
‫שהחופשה שלנו מתארכת, נכון?‬