1 00:00:06,000 --> 00:00:08,960 ‫- NETFLIX מציגה -‬ 2 00:00:16,640 --> 00:00:19,680 ‫מי דקר אותך כך, מותק?‬ ‫-במקום הרפואי ההוא,‬ 3 00:00:19,760 --> 00:00:21,640 ‫אמרו לנו שאנו דגימות ייחודיות.‬ 4 00:00:22,200 --> 00:00:25,120 ‫הילדים בסדר, בריאים ומאושרים.‬ 5 00:00:25,200 --> 00:00:27,680 ‫אנו עושים איסוף וחיסון לסירוגין.‬ 6 00:00:27,760 --> 00:00:29,720 ‫אני מקווה לקבל הנחיות בקרוב.‬ 7 00:00:29,800 --> 00:00:32,560 ‫נרים כוסית לחיסול הנגיף!‬ 8 00:00:32,640 --> 00:00:35,920 ‫אני מאוד מצטער… על התאונה של חברך.‬ 9 00:00:36,000 --> 00:00:38,680 ‫מישהו ניסה לירות בי אתמול.‬ ‫גם זו הייתה תאונה?‬ 10 00:00:38,760 --> 00:00:42,640 ‫שמעתי שהיו יריות אתמול‬ ‫בגלל טרוריסטית שברחה.‬ 11 00:00:43,840 --> 00:00:45,520 ‫השר, תתכופף!‬ 12 00:00:45,960 --> 00:00:48,360 ‫לא יכול להיות שהיית איתה… נכון?‬ 13 00:00:49,320 --> 00:00:50,760 ‫סליחה, גבירתי.‬ ‫-קחי אותו.‬ 14 00:00:51,240 --> 00:00:52,880 ‫הוא האחיין של שר הבריאות.‬ 15 00:00:59,000 --> 00:01:00,120 ‫לעזאזל!‬ 16 00:01:00,200 --> 00:01:02,440 ‫מה אתה עושה כאן?‬ ‫-אני חייב לדעת מה קרה.‬ 17 00:01:02,520 --> 00:01:04,280 ‫ואת?‬ ‫-קלרה, היא החביאה פה משהו‬ 18 00:01:04,360 --> 00:01:07,840 ‫ורצתה שאביא לה את זה.‬ ‫-תקחי את הטלפון. תתקשרי אם יקרה משהו.‬ 19 00:01:10,240 --> 00:01:13,240 ‫יש לך חנות מכולת?‬ ‫אנחנו מאמינים שהילד שלנו נמצא שם.‬ 20 00:01:14,680 --> 00:01:18,400 ‫יש לו עיניים חומות גדולות.‬ ‫-ושתי שומות גדולות מאחורי האוזן.‬ 21 00:01:18,960 --> 00:01:21,440 ‫למה שהם ייקחו את הבן שלהם?‬ ‫-אני לא יודע.‬ 22 00:01:21,520 --> 00:01:24,680 ‫אבל אנחנו צריכים להחזיר אותו,‬ ‫אחרת הם ישאלו שאלות.‬ 23 00:01:24,760 --> 00:01:27,800 ‫אנחנו חייבים להחזיר אותו למשפחה,‬ ‫אחרת הם ידאגו.‬ 24 00:01:27,880 --> 00:01:29,120 ‫תיכלא, או גרוע מזה.‬ 25 00:01:31,360 --> 00:01:33,120 ‫תבוא לישון אצלנו הלילה.‬ 26 00:01:36,600 --> 00:01:37,680 ‫- שם, תאריך לידה -‬ 27 00:01:37,760 --> 00:01:39,520 ‫אלוהים! מרתה!‬ 28 00:02:22,040 --> 00:02:23,000 ‫איפה הוא?‬ 29 00:02:24,240 --> 00:02:25,240 ‫איפה הילד?‬ 30 00:02:25,920 --> 00:02:27,480 ‫גבירתי…‬ ‫-איפה הוא?‬ 31 00:02:27,560 --> 00:02:30,200 ‫אולי כדאי ש…‬ ‫-איפה הוא?‬ 32 00:02:30,720 --> 00:02:32,360 ‫בחדר של מרתה, ישן.‬ 33 00:02:34,480 --> 00:02:35,320 ‫סרחיו.‬ 34 00:02:36,360 --> 00:02:38,880 ‫אין אור, דודה.‬ ‫-תחליף בגדים. קדימה.‬ 35 00:02:39,440 --> 00:02:40,280 ‫עכשיו!‬ 36 00:02:40,880 --> 00:02:41,800 ‫קדימה, בוא נלך.‬ 37 00:02:45,360 --> 00:02:48,080 ‫קדימה. תעזור לי.‬ ‫-אל תגידי לה כלום.‬ 38 00:02:48,160 --> 00:02:50,000 ‫כמובן.‬ ‫-תדברי עם לואיס, לא איתה.‬ 39 00:02:50,520 --> 00:02:52,400 ‫אנחנו ממש מצטערים.‬ 40 00:02:53,040 --> 00:02:55,160 ‫אנו יודעים שאת פוחדת, אבל הילד בסדר.‬ 41 00:02:55,720 --> 00:02:57,880 ‫החזרנו אותו, לא היית שם.‬ 42 00:02:57,960 --> 00:02:59,400 ‫הוא היה לגמרי לבד.‬ 43 00:02:59,480 --> 00:03:01,720 ‫לא רציתם שהוא יהיה לבד.‬ ‫-כן.‬ 44 00:03:03,520 --> 00:03:05,680 ‫עף לי המוח, באמת.‬ 45 00:03:07,440 --> 00:03:11,280 ‫מי אתם חושבים שאתם שתקבלו החלטה כזו?‬ 46 00:03:11,680 --> 00:03:12,800 ‫גבירתי, תקשיבי…‬ 47 00:03:13,640 --> 00:03:16,320 ‫זוג הגיע הנה אתמול…‬ ‫-לא אכפת לי.‬ 48 00:03:16,760 --> 00:03:20,440 ‫אתם יודעים איך הרגשתי‬ ‫כשראיתי שהוא לא במיטה?‬ 49 00:03:21,480 --> 00:03:23,880 ‫אתם זוכרים את ההרגשה כשמרתה נעלמה?‬ 50 00:03:23,960 --> 00:03:26,880 ‫אם לא, זה בסדר. תרגישו זאת שוב בקרוב‬ 51 00:03:26,960 --> 00:03:29,520 ‫כשייקחו אותה כי תהיו מובטלים.‬ 52 00:03:29,600 --> 00:03:31,920 ‫אתם מפוטרים. אל תדרכו בבית שלי לעולם!‬ 53 00:03:32,000 --> 00:03:34,520 ‫מה זאת אומרת…‬ ‫-בוא, מותק. אתה בסדר?‬ 54 00:03:35,120 --> 00:03:36,040 ‫חכי, גבירתי.‬ 55 00:03:36,120 --> 00:03:38,200 ‫אל תיגע בי.‬ ‫-אני מתחנן בפנייך.‬ 56 00:03:38,280 --> 00:03:39,400 ‫בוא, מותק.‬ 57 00:03:46,320 --> 00:03:47,360 ‫זה בסדר, מותק.‬ 58 00:03:49,280 --> 00:03:50,360 ‫זה באמת קרה?‬ 59 00:03:51,440 --> 00:03:52,640 ‫היא יכולה לפטר כך?‬ 60 00:03:52,720 --> 00:03:53,560 ‫לעזאזל!‬ 61 00:03:53,640 --> 00:03:55,000 ‫בת זונה!‬ 62 00:03:55,080 --> 00:03:58,200 ‫אני לא מאמין.‬ ‫לא ארשה להם לקחת את מרתה שוב.‬ 63 00:03:59,200 --> 00:04:01,880 ‫תפסיקו לבזבז זמן. לכו לדבר עם לואיס, מייד.‬ 64 00:04:01,960 --> 00:04:02,800 ‫אנחנו הולכים.‬ 65 00:04:04,840 --> 00:04:07,960 ‫- תיזכר מי אתה -‬ 66 00:04:12,840 --> 00:04:14,360 ‫- אין פחד -‬ 67 00:04:15,840 --> 00:04:19,600 ‫- בונים את העתיד -‬ 68 00:04:22,000 --> 00:04:24,800 ‫- זוכרים את הגשם -‬ 69 00:04:26,040 --> 00:04:28,720 ‫- צוחקים עליהם -‬ 70 00:04:29,960 --> 00:04:33,040 ‫-לנגד החומה, הזיכרון -‬ 71 00:04:33,640 --> 00:04:37,800 ‫- זכויות יש להרוויח -‬ 72 00:04:44,440 --> 00:04:45,520 ‫לך עם רוזה, סרחיו.‬ 73 00:04:48,880 --> 00:04:50,960 ‫-אלחו, מה קרה?‬ ‫-תירגעי, עלמה.‬ 74 00:04:51,040 --> 00:04:53,520 ‫הילדים בסדר.‬ ‫-בוקר טוב, אלחו!‬ 75 00:04:55,000 --> 00:04:58,120 ‫הם הולכים לארוחת בוקר.‬ ‫יש לנו חלב טרי. הם מאושרים כאן.‬ 76 00:04:59,240 --> 00:05:02,480 ‫אבל אנחנו צריכים להיות סבלניים.‬ ‫חלקם כבר חלשים מאוד.‬ 77 00:05:02,560 --> 00:05:06,000 ‫אי אפשר לסחוט אותם יותר מזה.‬ ‫-אל תהיה פחדן, אח קטן.‬ 78 00:05:06,680 --> 00:05:07,880 ‫זוכר את אימא?‬ 79 00:05:08,920 --> 00:05:10,680 ‫עלינו להתקדם. קדימה.‬ 80 00:05:54,480 --> 00:05:56,480 ‫קח מה שאתה רוצה, אבל אל תפגע בי.‬ 81 00:05:57,640 --> 00:05:58,480 ‫בבקשה.‬ 82 00:05:59,280 --> 00:06:00,640 ‫קח מה שאתה רוצה‬ 83 00:06:01,800 --> 00:06:04,040 ‫ולך!‬ 84 00:06:04,120 --> 00:06:05,040 ‫תירגעי.‬ 85 00:06:09,680 --> 00:06:10,560 ‫זה אני, אימא.‬ 86 00:06:13,520 --> 00:06:15,040 ‫זה… לא יכול להיות.‬ 87 00:06:18,240 --> 00:06:23,160 ‫לא יכול להיות.‬ 88 00:06:26,480 --> 00:06:29,760 ‫ילד שלי!‬ 89 00:06:30,760 --> 00:06:31,720 ‫אתה חי!‬ 90 00:06:32,320 --> 00:06:33,440 ‫ידעתי, אהובי!‬ 91 00:06:37,760 --> 00:06:38,880 ‫בשבועות האחרונים,‬ 92 00:06:38,960 --> 00:06:42,520 ‫תועדו 500 מקרים חדשים של נורה-וירוס.‬ 93 00:06:42,600 --> 00:06:45,440 ‫ועל אף שהגישה למדריד הייתה מחמירה,‬ 94 00:06:45,520 --> 00:06:48,280 ‫זוהה מוקד הדבקה באלקורקון.‬ 95 00:06:48,360 --> 00:06:51,000 ‫האזור נמצא תחת סגר והכניסה אליו אסורה.‬ 96 00:06:51,080 --> 00:06:54,440 ‫זכרו את כל…‬ ‫-זה נעשה יותר ויותר מכוער.‬ 97 00:06:54,520 --> 00:06:57,320 ‫מה יכול לקרות?‬ ‫-מדריד יכולה להיות בהסגר.‬ 98 00:06:58,160 --> 00:07:00,480 ‫אם זה יקרה, יהיה לנו מחסור באספקה.‬ 99 00:07:00,560 --> 00:07:01,680 ‫אלוהים אדירים.‬ ‫-כן.‬ 100 00:07:02,440 --> 00:07:05,200 ‫למען ביטחונכם, אנא שאו את מסמכיכם עליכם‬ 101 00:07:05,280 --> 00:07:07,640 ‫והראו אותם לאוכפי החוק לבקשתם…‬ ‫-בוקר טוב.‬ 102 00:07:09,280 --> 00:07:10,600 ‫האישור כבר לא בתוקף.‬ 103 00:07:12,160 --> 00:07:15,920 ‫איך זה? לא יכול להיות. אתה מכיר אותנו.‬ ‫אנחנו באים לכאן בכל יום.‬ 104 00:07:18,080 --> 00:07:18,920 ‫מכאן.‬ 105 00:07:20,840 --> 00:07:22,400 ‫קדימה, נסה שוב.‬ 106 00:07:24,960 --> 00:07:25,800 ‫זה לא תקף.‬ 107 00:07:25,880 --> 00:07:27,160 ‫איך?‬ ‫-לא יכול להיות.‬ 108 00:07:27,240 --> 00:07:29,600 ‫בבקשה, תבדוק ברשימה. זו טעות.‬ 109 00:07:30,680 --> 00:07:33,600 ‫אנו עובדים בבית של אדם חשוב מאוד.‬ ‫-מי?‬ 110 00:07:33,680 --> 00:07:35,520 ‫שר הבריאות.‬ ‫-כן.‬ 111 00:07:35,640 --> 00:07:36,520 ‫אסור לנו לאחר.‬ 112 00:07:36,600 --> 00:07:37,880 ‫בבקשה.‬ ‫-תן לי לראות.‬ 113 00:07:41,560 --> 00:07:43,720 ‫זהירות! היא חולה!‬ 114 00:07:43,800 --> 00:07:44,800 ‫זה הנגיף!‬ ‫-עצרו!‬ 115 00:07:45,360 --> 00:07:47,000 ‫עצרו!‬ 116 00:07:47,080 --> 00:07:48,560 ‫רוצו!‬ 117 00:07:48,640 --> 00:07:50,280 ‫תעברו מהר. קדימה.‬ 118 00:07:50,360 --> 00:07:51,360 ‫סגר!‬ 119 00:07:51,440 --> 00:07:53,680 ‫הם עובדים אצל השר. תן להם לעבור.‬ 120 00:07:53,760 --> 00:07:55,320 ‫קדימה.‬ ‫-בואי, מהר!‬ 121 00:07:55,400 --> 00:07:57,680 ‫מבקש תמיכה בזיהום ביוכימי.‬ 122 00:08:04,640 --> 00:08:06,800 ‫- שם: הוגו חימנס פואנטס‬ ‫12/01/2040 -‬ 123 00:08:06,880 --> 00:08:09,320 ‫- פליפה ראמוס גלרה‬ ‫ת.לידה: 08/08/2040 -‬ 124 00:08:12,600 --> 00:08:13,440 ‫אמיליה?‬ 125 00:08:18,640 --> 00:08:19,840 ‫אמיליה?‬ ‫-כן.‬ 126 00:08:19,920 --> 00:08:20,760 ‫את בסדר?‬ 127 00:08:21,400 --> 00:08:22,240 ‫כן.‬ 128 00:08:29,080 --> 00:08:30,320 ‫על מה את חושבת?‬ 129 00:08:30,400 --> 00:08:31,480 ‫אני פשוט לא מבינה.‬ 130 00:08:36,880 --> 00:08:39,960 ‫אני לא מבינה למה קרלוס נתן לבת שלי‬ ‫את התמונות האלה.‬ 131 00:08:40,040 --> 00:08:42,600 ‫היא סיכנה את חייה כשהביאה אותן לכאן.‬ 132 00:08:44,280 --> 00:08:46,760 ‫איני מבין למה יש להם תמונות‬ ‫של מרתה וסרחיו.‬ 133 00:08:47,640 --> 00:08:50,960 ‫איך הם קשורים זה לזה?‬ ‫איך הם קשורים לילדים האחרים?‬ 134 00:08:51,480 --> 00:08:52,400 ‫יודע מה דעתי?‬ 135 00:08:54,600 --> 00:08:56,200 ‫אולי לא לקחו את מרתה‬ 136 00:08:56,800 --> 00:08:58,400 ‫כי אחיך היה מובטל.‬ 137 00:08:59,720 --> 00:09:01,560 ‫אולי הם רצו לקחת אותה.‬ 138 00:09:03,280 --> 00:09:04,400 ‫מה?‬ 139 00:09:04,480 --> 00:09:05,440 ‫למה שיעשו את זה?‬ 140 00:09:07,760 --> 00:09:08,680 ‫הייתה תקופה,‬ 141 00:09:10,560 --> 00:09:11,560 ‫לפני כמה שנים,‬ 142 00:09:12,240 --> 00:09:13,480 ‫שהסתובבה שמועה.‬ 143 00:09:14,120 --> 00:09:17,680 ‫קבוצת הורים שחיפשו את ילדיהם הנעדרים.‬ ‫הם אמרו‬ 144 00:09:17,760 --> 00:09:20,400 ‫שבתי החולים גרמו להם לוותר על ילדיהם‬ 145 00:09:20,480 --> 00:09:22,200 ‫ושנאמר להם שהילדים שלהם מתים.‬ 146 00:09:22,920 --> 00:09:25,240 ‫השמועות האלה הסתובבו זמן מה.‬ 147 00:09:25,320 --> 00:09:26,640 ‫ואז, פתאום…‬ 148 00:09:28,520 --> 00:09:30,400 ‫השמועה נעלמה, התפוגגה.‬ 149 00:09:30,960 --> 00:09:32,240 ‫אני מכירה את הילדים.‬ 150 00:09:38,600 --> 00:09:40,160 ‫אני מכירה את הילדים האלה‬ 151 00:09:40,240 --> 00:09:41,280 ‫מהבניין הרפואי.‬ 152 00:09:42,000 --> 00:09:43,160 ‫לקחו אותם.‬ 153 00:09:43,240 --> 00:09:45,960 ‫תחזרי למיטה, ילדונת. עדיין מוקדם…‬ ‫-לא, חכה.‬ 154 00:09:46,040 --> 00:09:47,560 ‫לאן הם נלקחו, יקירתי?‬ 155 00:09:49,160 --> 00:09:54,440 ‫"שוב נשמע את השם‬ 156 00:09:54,520 --> 00:09:56,840 ‫של המולדת במלוא הדרה…"‬ 157 00:09:56,920 --> 00:09:59,000 ‫הם לקחו חלק מאיתנו‬ 158 00:10:00,640 --> 00:10:02,520 ‫והעלו אותנו על אוטובוס.‬ 159 00:10:05,440 --> 00:10:08,360 ‫היינו ממש עייפים ונרדמנו.‬ 160 00:10:11,160 --> 00:10:13,520 ‫גם הילדים האלה רצו להיות עם ההורים שלהם.‬ 161 00:10:14,440 --> 00:10:15,480 ‫כמוני.‬ 162 00:10:17,320 --> 00:10:18,800 ‫עלינו לעשות משהו, אמיליה.‬ 163 00:10:19,760 --> 00:10:21,640 ‫עלינו למצוא את המשפחות שלהם.‬ 164 00:10:22,600 --> 00:10:23,440 ‫בואי, אהובה.‬ 165 00:10:25,520 --> 00:10:26,360 ‫בואי הנה.‬ 166 00:10:36,120 --> 00:10:37,200 ‫- דגימות ייחודיות -‬ 167 00:10:37,280 --> 00:10:39,120 ‫- העתיד שייך לנו -‬ 168 00:10:40,280 --> 00:10:42,360 ‫- יחד, נתקדם -‬ 169 00:10:48,800 --> 00:10:51,400 ‫התחנה הבאה: אזור סי-שתיים.‬ 170 00:11:19,960 --> 00:11:20,800 ‫שלום?‬ 171 00:11:22,920 --> 00:11:23,760 ‫רוזה!‬ 172 00:11:24,280 --> 00:11:26,000 ‫מנואלה! תפתחו את הדלת, בבקשה!‬ 173 00:11:28,200 --> 00:11:29,920 ‫ריי, באנו לדבר עם הבוס שלנו.‬ 174 00:11:30,560 --> 00:11:33,160 ‫אתם לא יכולים. אינכם עובדים פה.‬ ‫-בבקשה, ריי.‬ 175 00:11:33,240 --> 00:11:34,400 ‫זה חשוב, ריי.‬ 176 00:11:34,480 --> 00:11:37,000 ‫אז תתקשרו אליו. אני בטוח שהוא יענה.‬ 177 00:11:37,080 --> 00:11:38,840 ‫תן להיכנס. אל תהיה בן זונה.‬ 178 00:11:38,920 --> 00:11:41,440 ‫איך קראת לי?‬ ‫-שמעת אותי. אתה בן זונה, ריי!‬ 179 00:11:41,520 --> 00:11:43,760 ‫תן לנו להיכנס, בבקשה!‬ ‫-בסדר.‬ 180 00:11:43,840 --> 00:11:46,280 ‫ריי, זה חשוב.‬ ‫-תסתלקו מפה, עכשיו!‬ 181 00:11:46,360 --> 00:11:49,400 ‫אנחנו לא הולכים לשום מקום, ריי.‬ ‫מנואלה! רוזה!‬ 182 00:11:49,480 --> 00:11:51,360 ‫אל תיגע בה. עלמתי!‬ ‫-דניאלה!‬ 183 00:11:51,440 --> 00:11:56,200 ‫עלמתי, אנו צריכים לדבר עם אבא שלך.‬ ‫זו בעיה מסובכת, בסדר?‬ 184 00:11:56,280 --> 00:11:58,760 ‫זה בקשר לסרחיו. באמת, אנחנו חייבים להיכנס.‬ 185 00:12:01,160 --> 00:12:03,080 ‫ריי… תן להם להיכנס.‬ 186 00:12:06,720 --> 00:12:07,560 ‫לעזאזל!‬ 187 00:12:09,360 --> 00:12:10,200 ‫תודה.‬ 188 00:12:11,880 --> 00:12:14,800 ‫שלא תעז להטריד את האדון!‬ ‫-רוזה, שחררי אותי מייד.‬ 189 00:12:14,880 --> 00:12:17,360 ‫ברצינות, אני לא רוצה לפגוע בך.‬ ‫-אני מתחננת.‬ 190 00:12:17,440 --> 00:12:20,440 ‫שרה, מותק.‬ ‫-גם היא באה?‬ 191 00:12:20,520 --> 00:12:22,120 ‫אדוני.‬ ‫-מה קרה?‬ 192 00:12:22,200 --> 00:12:25,360 ‫אני מצטער שהתפרצנו פנימה,‬ ‫אבל אתה חייב להקשיב לנו.‬ 193 00:12:25,440 --> 00:12:28,480 ‫אם זה בגלל שפוטרת…‬ ‫-תקשיב לנו לרגע… בבקשה.‬ 194 00:12:29,680 --> 00:12:30,960 ‫מה? הם עם בעלי?‬ 195 00:12:31,040 --> 00:12:31,880 ‫כן…‬ 196 00:12:32,280 --> 00:12:35,040 ‫לא אמרתי מפורשות שנאסר עליהם להיכנס לבית?‬ 197 00:12:35,120 --> 00:12:36,360 ‫תני לי לעזור, גבירתי.‬ 198 00:12:37,880 --> 00:12:38,720 ‫אני אעשה זאת.‬ 199 00:12:40,280 --> 00:12:42,640 ‫מי הכניס אותם, רוזה?‬ ‫-איני יודעת, גבירתי.‬ 200 00:12:43,320 --> 00:12:44,440 ‫אני באמת לא יודעת.‬ 201 00:12:46,520 --> 00:12:49,680 ‫זה כתוב שם. זוג שטוען שהוא הוריו של סרחיו.‬ 202 00:12:53,600 --> 00:12:54,560 ‫מה?‬ 203 00:12:55,200 --> 00:12:56,800 ‫לקחנו אותו לבית שלנו אתמול.‬ 204 00:12:57,440 --> 00:12:59,840 ‫ניסינו לדבר איתך, אבל לא היית כאן.‬ 205 00:13:00,400 --> 00:13:02,200 ‫לכן לקחנו אותו איתנו הביתה.‬ 206 00:13:02,680 --> 00:13:03,840 ‫הם אומרים…‬ 207 00:13:04,680 --> 00:13:06,080 ‫שגרמו להם לוותר עליו,‬ 208 00:13:07,000 --> 00:13:08,160 ‫שהוא נלקח מהם.‬ 209 00:13:08,880 --> 00:13:12,720 ‫הם סיפרו לנו דברים על הילד.‬ ‫נראה שהם מכירים אותו היטב.‬ 210 00:13:13,360 --> 00:13:14,200 ‫הבנת?‬ 211 00:13:24,560 --> 00:13:26,320 ‫למה אתם כאן? איך אתם מעיזים?‬ 212 00:13:26,400 --> 00:13:28,880 ‫עלמה, חכי…‬ ‫-לא! אני מתקשרת למשטרה.‬ 213 00:13:30,040 --> 00:13:32,120 ‫שניכם… לא אמרתי שאתם מפוטרים?‬ 214 00:13:32,600 --> 00:13:35,480 ‫ממש חטפתם את סרחיו. כל כך דאגתי!‬ 215 00:13:36,120 --> 00:13:36,960 ‫סיימת?‬ 216 00:13:37,960 --> 00:13:38,800 ‫יופי.‬ 217 00:13:39,280 --> 00:13:41,560 ‫בואי נקשיב להם. בבקשה, זה חשוב.‬ 218 00:13:43,160 --> 00:13:45,080 ‫תקשיבי, גבירתי‬ ‫-יש לך דקה אחת.‬ 219 00:13:46,280 --> 00:13:49,240 ‫אני לא מבינה אותך.‬ ‫-עלמה, את זוכרת את שם המשפחה‬ 220 00:13:49,320 --> 00:13:50,520 ‫של הוריו של סרחיו?‬ 221 00:13:53,080 --> 00:13:56,320 ‫כן… הם יודעים היטב‬ ‫שסרחיו הוא לא האחיין שלנו.‬ 222 00:13:56,400 --> 00:13:58,040 ‫זה רק כינוי חיבה.‬ 223 00:13:58,120 --> 00:13:58,960 ‫חואן.‬ 224 00:13:59,600 --> 00:14:00,720 ‫שמו חואן.‬ 225 00:14:00,800 --> 00:14:02,440 ‫זה שמו האמיתי.‬ 226 00:14:04,080 --> 00:14:04,920 ‫נכון?‬ 227 00:14:07,160 --> 00:14:08,360 ‫איפה שמעת את זה?‬ 228 00:14:09,400 --> 00:14:11,920 ‫זוג, בעל ואישה סיפרו לנו.‬ 229 00:14:12,000 --> 00:14:14,000 ‫אני חושב שזה חשוב שתקשיבי להם.‬ 230 00:14:14,680 --> 00:14:17,720 ‫חכו לנו במטבח, בבקשה. תודה.‬ 231 00:14:30,720 --> 00:14:31,800 ‫אולי מדובר בהם.‬ 232 00:14:34,400 --> 00:14:35,840 ‫אם איזו אישה פשוט תופיע,‬ 233 00:14:36,680 --> 00:14:39,440 ‫תגיד שהיא אימא של סרחיו,‬ 234 00:14:40,400 --> 00:14:41,680 ‫היא רוצה כסף.‬ 235 00:14:42,600 --> 00:14:45,160 ‫אני בטוחה שהמשרתים מעורבים בזה.‬ ‫אתה לא מבין?‬ 236 00:14:45,240 --> 00:14:46,200 ‫אני לא יודע…‬ 237 00:14:48,120 --> 00:14:50,080 ‫בכל מקרה, אני רוצה לפגוש אותם.‬ 238 00:14:50,160 --> 00:14:51,000 ‫למה?‬ 239 00:14:51,800 --> 00:14:53,480 ‫כי אנו חייבים את זה לסרחיו.‬ 240 00:14:54,480 --> 00:14:55,320 ‫או לחואן.‬ 241 00:14:56,520 --> 00:14:57,600 ‫את לא חושבת?‬ 242 00:15:00,520 --> 00:15:01,920 ‫תחתמו פה ופה.‬ 243 00:15:02,680 --> 00:15:05,000 ‫אמרתי לכם ביום הראשון שלא תחזיקו מעמד.‬ 244 00:15:05,080 --> 00:15:06,520 ‫מה עשיתם?‬ 245 00:15:07,160 --> 00:15:08,760 ‫הם דחפו את האף.‬ 246 00:15:09,680 --> 00:15:11,600 ‫הם עושים זאת כל הזמן. לא שמת לב?‬ 247 00:15:12,360 --> 00:15:13,200 ‫תחתמו.‬ 248 00:15:19,360 --> 00:15:20,640 ‫לא נחתום על שום דבר.‬ 249 00:15:23,160 --> 00:15:24,000 ‫לא?‬ 250 00:15:25,000 --> 00:15:27,840 ‫אז תעזבו בידיים ריקות.‬ 251 00:15:30,560 --> 00:15:34,040 ‫תחתמו. זה לטובתכם.‬ ‫-אנו לא יכולים, רוזה.‬ 252 00:15:34,720 --> 00:15:37,040 ‫בגלל בתנו,‬ ‫אין לנו אפשרות להיות מפוטרים.‬ 253 00:15:37,120 --> 00:15:40,840 ‫הייתם צריכים לחשוב על זה קודם.‬ ‫למה לעזאזל לקחתם את הילד?‬ 254 00:15:40,920 --> 00:15:43,880 ‫הוא בבת עינה של הגברת.‬ ‫-זה לא נכון, רוזה.‬ 255 00:15:43,960 --> 00:15:48,160 ‫זה לא נכון,‬ ‫ואת יודעת היטב שהילד הזה תמיד בודד.‬ 256 00:15:48,240 --> 00:15:49,360 ‫נכון, מנואלה?‬ 257 00:15:49,480 --> 00:15:52,960 ‫הוא אולי בודד,‬ ‫אבל יש לו אוכל, קורת גג ועתיד!‬ 258 00:15:53,040 --> 00:15:55,000 ‫אתם נשמעים כאילו שאתם מכוכב אחר!‬ 259 00:15:55,080 --> 00:15:57,880 ‫כן, כוכב בו אנשים אוהבים ומכבדים זה את זה.‬ 260 00:15:57,960 --> 00:16:00,960 ‫למה שלא תדברו עם העלמה דניאלה?‬ ‫היא ודאי תוכל לעזור.‬ 261 00:16:01,640 --> 00:16:04,040 ‫היחיד שיכול לעזור להם הוא הנשיא בעצמו…‬ 262 00:16:04,840 --> 00:16:06,040 ‫הגברת קשוחה.‬ 263 00:16:06,600 --> 00:16:08,040 ‫והיא ממש זועמת.‬ 264 00:16:09,000 --> 00:16:10,960 ‫קדימה, תחתמו לפני שהיא תיכנס.‬ 265 00:16:11,040 --> 00:16:11,880 ‫הוגו!‬ 266 00:16:14,240 --> 00:16:17,600 ‫אשתי ואני דיברנו… זו הייתה אי הבנה.‬ ‫אתם עדיין עובדים כאן.‬ 267 00:16:18,160 --> 00:16:19,240 ‫תודה רבה, אדוני.‬ 268 00:16:19,320 --> 00:16:23,320 ‫תביא את האנשים האלה מחר בבוקר.‬ ‫אני עסוק מדי היום. קח את האוטו שלי.‬ 269 00:16:23,400 --> 00:16:24,360 ‫כמובן, אדוני.‬ 270 00:16:26,240 --> 00:16:27,840 ‫אהובה, אלך להחליף בגדים.‬ 271 00:16:27,920 --> 00:16:28,760 ‫בסדר.‬ 272 00:16:30,040 --> 00:16:30,960 ‫זה נהדר!‬ 273 00:16:33,360 --> 00:16:35,480 ‫שניכם תמיד מצליחים לנחות על הרגליים.‬ 274 00:16:36,960 --> 00:16:39,840 ‫לכי תבדקי מה עם סרחיו.‬ ‫הוא אפילו לא רצה לאכול.‬ 275 00:16:40,440 --> 00:16:41,280 ‫כמובן, רוזה.‬ 276 00:16:48,000 --> 00:16:49,400 ‫הבית הזה כל כך מוזר…‬ 277 00:16:51,200 --> 00:16:52,040 ‫מה?‬ 278 00:16:53,800 --> 00:16:57,280 ‫לפני ארבעה חודשים, השניים האלה‬ ‫לא היו שורדים אפילו יומיים.‬ 279 00:16:57,360 --> 00:16:58,480 ‫תסתכלי עליהם עכשיו.‬ 280 00:17:00,160 --> 00:17:01,760 ‫השר באמת השתנה.‬ 281 00:17:05,120 --> 00:17:06,840 ‫טוב, בואי נחזור לעבודה!‬ 282 00:17:06,920 --> 00:17:07,920 ‫תוציאי את הזבל!‬ 283 00:17:08,800 --> 00:17:11,360 ‫אל תשכחי למחזר את הזכוכית.‬ ‫-כן.‬ 284 00:17:19,160 --> 00:17:20,320 ‫שלום!‬ 285 00:17:20,400 --> 00:17:21,240 ‫שרה!‬ 286 00:17:22,280 --> 00:17:23,120 ‫היי!‬ 287 00:17:24,760 --> 00:17:26,400 ‫מה שלומך? אתה בסדר?‬ 288 00:17:26,960 --> 00:17:28,880 ‫כן, איוון שומר עליי.‬ ‫-כן?‬ 289 00:17:29,480 --> 00:17:30,480 ‫אני רואה.‬ 290 00:17:30,560 --> 00:17:32,760 ‫אבל… הבטן שלי כואבת קצת.‬ 291 00:17:32,840 --> 00:17:34,040 ‫למה זה?‬ 292 00:17:34,720 --> 00:17:37,960 ‫באת להיפרד? דודה אמרה לי שאת עוזבת.‬ 293 00:17:38,040 --> 00:17:41,400 ‫לא, אני לא. אני נשארת איתך.‬ ‫-נהדר!‬ 294 00:17:41,480 --> 00:17:42,320 ‫אין מצב!‬ 295 00:17:42,920 --> 00:17:44,080 ‫היא לא פיטרה אתכם?‬ 296 00:17:44,960 --> 00:17:46,040 ‫אדיר!‬ 297 00:17:46,840 --> 00:17:48,720 ‫אז תכיני לו ארוחת בוקר.‬ 298 00:17:49,880 --> 00:17:53,000 ‫תודה לאל, יפיופה. אני לא שמרטף טוב.‬ 299 00:17:53,600 --> 00:17:55,400 ‫טוב, לפעמים אני בסדר…‬ 300 00:17:55,960 --> 00:17:57,200 ‫כשהן מעל גיל 16.‬ 301 00:17:58,160 --> 00:17:59,000 ‫נכון.‬ 302 00:18:02,000 --> 00:18:03,320 ‫אז? שנתלבש?‬ 303 00:18:03,400 --> 00:18:04,440 ‫כן!‬ ‫-נלך לפארק?‬ 304 00:18:04,520 --> 00:18:06,000 ‫-כן!‬ ‫-נו, אז קדימה.‬ 305 00:18:06,880 --> 00:18:08,000 ‫קדימה.‬ 306 00:18:08,080 --> 00:18:10,240 ‫בוא נחליף לך בגדים. אחת, שתיים!‬ 307 00:18:10,320 --> 00:18:12,120 ‫אימא, את באה איתי.‬ 308 00:18:12,680 --> 00:18:15,520 ‫נמצא מקום איפשהו.‬ ‫עכשיו, בואי ניקח את הדברים שלך.‬ 309 00:18:15,600 --> 00:18:17,360 ‫עלינו לעזוב מייד.‬ 310 00:18:17,440 --> 00:18:18,280 ‫בסדר?‬ 311 00:18:18,360 --> 00:18:19,640 ‫בן, תסתכל עליי.‬ 312 00:18:20,760 --> 00:18:22,240 ‫אני עיוורת…‬ ‫-אימא.‬ 313 00:18:22,320 --> 00:18:23,160 ‫אני זקנה מאוד.‬ 314 00:18:24,280 --> 00:18:29,160 ‫לבלות איתך שוב היה הרגע המאושר בחיי.‬ 315 00:18:29,240 --> 00:18:32,120 ‫אימא, בבקשה.‬ ‫-אני לא יכולה לבקש יותר מזה. לך אתה.‬ 316 00:18:32,200 --> 00:18:33,320 ‫לפני שימצאו אותך.‬ 317 00:18:34,440 --> 00:18:35,760 ‫תשכח ממני.‬ 318 00:18:35,840 --> 00:18:36,880 ‫אימא, תקשיבי לי.‬ 319 00:18:37,400 --> 00:18:38,520 ‫אין זמן לדיבורים.‬ 320 00:18:39,160 --> 00:18:41,880 ‫שימי את כל מה שאת צריכה בתיק ונלך, בבקשה.‬ 321 00:18:45,680 --> 00:18:46,520 ‫כמובן.‬ 322 00:18:51,560 --> 00:18:55,280 ‫ננוע ללא נטל מיותר.‬ ‫תארזי רק דברים חיוניים.‬ 323 00:19:00,440 --> 00:19:01,400 ‫את בסדר, אימא?‬ 324 00:19:04,760 --> 00:19:05,600 ‫אימא!‬ 325 00:19:25,760 --> 00:19:26,600 ‫אימא!‬ 326 00:19:51,800 --> 00:19:53,360 ‫- אתם מכירים אותם? -‬ 327 00:19:53,440 --> 00:19:57,480 ‫למען ביטחונכם, העוצר יתחיל בעוד 15 דקות.‬ 328 00:19:57,560 --> 00:20:01,240 ‫אנו מבקשים מכל האזרחים‬ ‫לחזור הביתה בצורה מסודרת.‬ 329 00:20:32,560 --> 00:20:33,880 ‫מה לעזאזל אתה עושה?‬ 330 00:20:50,920 --> 00:20:52,360 ‫שים את כל הדברים שלך פה.‬ 331 00:20:53,880 --> 00:20:54,720 ‫קדימה.‬ 332 00:20:57,320 --> 00:20:58,680 ‫קדימה, מהר.‬ ‫-בסדר.‬ 333 00:21:04,960 --> 00:21:05,800 ‫קדימה.‬ 334 00:21:13,520 --> 00:21:14,920 ‫אינך צריך את זה, נכון?‬ 335 00:21:15,880 --> 00:21:16,720 ‫עוד משהו?‬ 336 00:21:19,000 --> 00:21:21,080 ‫בסדר, נלך למקום נוח.‬ 337 00:21:21,160 --> 00:21:23,120 ‫רגע! אני רוצה להתקשר לעו"ד שלי.‬ 338 00:21:23,560 --> 00:21:24,920 ‫למי? עורך הדין שלך?‬ 339 00:21:25,000 --> 00:21:26,560 ‫כן, העו"ד שלי. מה הבעיה?‬ 340 00:21:26,640 --> 00:21:28,920 ‫איך אתה יכול להרשות לעצמך עורך דין?‬ 341 00:21:29,000 --> 00:21:29,840 ‫זוז!‬ 342 00:21:29,920 --> 00:21:31,360 ‫אני לא רוצה, לעזאזל!‬ 343 00:21:32,840 --> 00:21:34,400 ‫יש חדש?‬ ‫-לא, אדוני.‬ 344 00:22:16,720 --> 00:22:17,680 ‫הגענו.‬ ‫-כן.‬ 345 00:22:21,720 --> 00:22:22,840 ‫תודה.‬ ‫-על לא דבר.‬ 346 00:22:22,920 --> 00:22:23,760 ‫שלום.‬ 347 00:22:24,640 --> 00:22:25,480 ‫שלום.‬ 348 00:22:29,720 --> 00:22:30,800 ‫מה שלומכם?‬ 349 00:22:30,880 --> 00:22:32,120 ‫לחוצים.‬ ‫-כן?‬ 350 00:22:33,040 --> 00:22:35,240 ‫בסדר, השר מחכה.‬ ‫-תודה.‬ 351 00:22:37,840 --> 00:22:38,920 ‫היכנסו, בבקשה.‬ 352 00:22:46,280 --> 00:22:49,160 ‫שבו. הם יגיעו בקרוב.‬ 353 00:22:55,080 --> 00:22:55,920 ‫אנחנו כאן.‬ 354 00:22:59,000 --> 00:23:00,120 ‫אני מאוד מצטערת.‬ 355 00:23:01,200 --> 00:23:03,720 ‫תודה שבאתם. זה מצב לא נעים.‬ 356 00:23:03,800 --> 00:23:05,120 ‫לואיס. נעים מאוד.‬ 357 00:23:05,200 --> 00:23:06,040 ‫מנואל.‬ 358 00:23:07,240 --> 00:23:09,200 ‫בואו נשב. יש לנו הרבה על מה לדבר.‬ 359 00:23:10,920 --> 00:23:12,320 ‫רוזה , את יכולה ללכת.‬ 360 00:23:14,680 --> 00:23:16,280 ‫שניכם, לא. בבקשה, תישארו.‬ 361 00:23:19,600 --> 00:23:20,440 ‫ובכן,‬ 362 00:23:21,680 --> 00:23:24,960 ‫אני חייבת לומר שאני ממש מזועזעת‬ ‫מהעניין הזה.‬ 363 00:23:26,040 --> 00:23:27,400 ‫אני מבינה את המצב שלכם.‬ 364 00:23:28,160 --> 00:23:31,080 ‫אתם ודאי יודעים, סרחיו הוא כמו בני השלישי.‬ 365 00:23:31,160 --> 00:23:33,000 ‫שרה והוגו סיפרו לנו הכול.‬ 366 00:23:33,520 --> 00:23:34,960 ‫טוב, לא היינו…‬ 367 00:23:35,920 --> 00:23:37,680 ‫בבית החולים אמרו לנו שהוא מת.‬ 368 00:23:38,280 --> 00:23:41,160 ‫שהוא נדבק בנגיף ו…‬ ‫-מנואל, מותק.‬ 369 00:23:41,800 --> 00:23:42,640 ‫הם יודעים.‬ 370 00:23:43,200 --> 00:23:45,120 ‫לואיס, תוכל לתת לי את המסמכים?‬ 371 00:23:45,200 --> 00:23:49,400 ‫כן… אלה המסמכים שחתמנו עליהם‬ ‫כשהפכנו לאפוטרופוסים שלו.‬ 372 00:23:49,880 --> 00:23:51,600 ‫סליחה. הינה, תראו.‬ 373 00:23:53,760 --> 00:23:55,080 ‫מחלתו של סרחיו.‬ 374 00:23:56,440 --> 00:23:57,520 ‫תראו מה כתוב פה.‬ 375 00:23:58,720 --> 00:23:59,560 ‫כאן.‬ 376 00:24:00,440 --> 00:24:02,120 ‫כתוב שסרחיו היה חולה מאוד,‬ 377 00:24:02,200 --> 00:24:05,080 ‫ולקחנו אותו אלינו כי הוריו נטשו אותו.‬ 378 00:24:05,560 --> 00:24:06,840 ‫ו… רק רגע. כאן.‬ 379 00:24:07,720 --> 00:24:10,400 ‫זה המסמך שחתמתם עליו כשוויתרתם עליו.‬ 380 00:24:10,480 --> 00:24:12,520 ‫לא, זה לא נכון.‬ 381 00:24:12,600 --> 00:24:14,080 ‫לא חתמנו על כלום.‬ 382 00:24:14,160 --> 00:24:16,880 ‫לעולם לא ננטוש את הבן שלנו.‬ 383 00:24:16,960 --> 00:24:20,760 ‫לעולם לא, ברצינות!‬ ‫-אתם לא צריכים להאשים את עצמכם, באמת.‬ 384 00:24:21,240 --> 00:24:23,440 ‫ילד שהיה לו סיכוי קטן כל כך לשרוד…‬ 385 00:24:23,520 --> 00:24:24,960 ‫זה לא קרה!‬ 386 00:24:25,040 --> 00:24:27,040 ‫הוא הבן שלי. לא הייתי עוזבת אותו.‬ 387 00:24:27,120 --> 00:24:28,960 ‫ידעת על מחלתו של סרחיו?‬ 388 00:24:29,760 --> 00:24:33,000 ‫המחלה של סרחיו דורשת טיפול מורכב מאוד.‬ 389 00:24:33,080 --> 00:24:35,680 ‫הוא מקבל… עירויים באופן קבוע.‬ 390 00:24:36,280 --> 00:24:39,720 ‫כשאימצנו אותו, היו לו כמה שנים לחיות.‬ 391 00:24:39,800 --> 00:24:41,560 ‫קיבלנו אותו בכל מקרה.‬ 392 00:24:46,680 --> 00:24:48,560 ‫בשביל מי אתה עובד, לעזאזל?‬ 393 00:24:49,880 --> 00:24:50,800 ‫אף אחד.‬ 394 00:24:52,400 --> 00:24:56,080 ‫האמת שאני מחפש עבודה.‬ ‫אם אתה יודע על משרות פתוחות,‬ 395 00:24:56,160 --> 00:24:57,320 ‫תודיע לי, בבקשה.‬ 396 00:25:06,760 --> 00:25:07,600 ‫הוא מדבר?‬ 397 00:25:09,200 --> 00:25:10,040 ‫עדיין לא.‬ 398 00:25:11,280 --> 00:25:12,720 ‫אנחנו עדיין מחממים אותו.‬ 399 00:25:12,800 --> 00:25:16,240 ‫חצי שעה ואני אגרום…‬ ‫-תשחרר אותו ותביא אותו למשרד שלי.‬ 400 00:25:18,120 --> 00:25:18,960 ‫סליחה?‬ 401 00:25:22,880 --> 00:25:23,760 ‫שמעת אותי.‬ 402 00:25:24,440 --> 00:25:28,480 ‫תשחרר אותו ותביא אותו למשרד שלי, עכשיו!‬ 403 00:25:40,160 --> 00:25:41,680 ‫הבן שלי עומד למות?‬ 404 00:25:44,840 --> 00:25:46,240 ‫אנחנו מלאי תקווה עכשיו.‬ 405 00:25:47,160 --> 00:25:51,040 ‫עם הטיפול שאנחנו נותנים לו,‬ ‫הוא עשוי לחיות חיים ארוכים, נכון?‬ 406 00:25:51,520 --> 00:25:55,160 ‫אנחנו יכולים לטפל בו. אני ספר. אשתי תופרת.‬ 407 00:25:55,240 --> 00:25:58,920 ‫ניתן לו הכול. רק תגידו לנו מה לעשות.‬ 408 00:25:59,000 --> 00:26:02,160 ‫זה טיפול ניסיוני. אולי נוכל‬ 409 00:26:02,240 --> 00:26:04,840 ‫לעזור להם כנותני חסות…‬ ‫-זה לא מספיק.‬ 410 00:26:04,920 --> 00:26:09,160 ‫הילד זקוק לטיפול רפואי מתמשך,‬ ‫כפי שאתה כבר יודע.‬ 411 00:26:09,240 --> 00:26:11,960 ‫טוב, נוכל להעסיק מישהו.‬ 412 00:26:12,040 --> 00:26:15,240 ‫לואיס, בבקשה, זה לא כזה פשוט, אהובי.‬ ‫סליחה.‬ 413 00:26:15,320 --> 00:26:18,920 ‫בעלי לא מודע להשלכות של מחלתו של סרחיו.‬ 414 00:26:19,600 --> 00:26:23,320 ‫לואיס מבלה מעט זמן בבית‬ ‫בשל תפקידו הממשלתי, כמובן.‬ 415 00:26:23,400 --> 00:26:27,080 ‫הייתי האחראית על סרחיו כל השנים האלה.‬ 416 00:26:27,160 --> 00:26:28,360 ‫כן, זה נכון.‬ 417 00:26:29,200 --> 00:26:32,440 ‫לאף אחד אין הבנה גדולה יותר של הפרטים‬ 418 00:26:32,520 --> 00:26:35,640 ‫וההשלכות של הטיפול בבנכם מאשר לאשתי.‬ 419 00:26:35,720 --> 00:26:39,680 ‫בכל מקרה, אני לא מבין.‬ ‫הוא נולד תינוק בריא.‬ 420 00:26:40,120 --> 00:26:41,400 ‫לא אמרו לנו כלום.‬ 421 00:26:41,480 --> 00:26:45,400 ‫זה ברור שאתם, בדיוק כמונו, הקורבנות כאן.‬ 422 00:26:45,880 --> 00:26:49,080 ‫אך ישנו קורבן גדול יותר,‬ ‫ועלינו לחשוב עליו עכשיו.‬ 423 00:26:49,160 --> 00:26:50,720 ‫זה סרחיו, אתם מבינים?‬ 424 00:26:51,800 --> 00:26:52,760 ‫מה זאת אומרת?‬ 425 00:26:53,560 --> 00:26:55,040 ‫אתם צריכים לקבל החלטה.‬ 426 00:26:56,000 --> 00:26:58,720 ‫סרחיו שברירי מאוד, רגיש לשינויים.‬ 427 00:26:58,800 --> 00:27:02,080 ‫אם נבשר לו את החדשות עכשיו, שהוריו בחיים…‬ 428 00:27:02,160 --> 00:27:03,000 ‫במצב שלו…‬ 429 00:27:04,200 --> 00:27:06,240 ‫ובכן, אני פשוט לא מבין.‬ 430 00:27:06,720 --> 00:27:09,200 ‫מה אתם רוצים שנעשה?‬ ‫-תחשבו על זה.‬ 431 00:27:10,200 --> 00:27:12,000 ‫תהיו נדיבים לילד שלכם.‬ 432 00:27:12,080 --> 00:27:16,520 ‫כל החלטה שתקבלו, תחשבו עליו, לא על עצמכם.‬ 433 00:27:20,640 --> 00:27:21,880 ‫בואי ניתן להם פרטיות.‬ 434 00:27:21,960 --> 00:27:23,880 ‫כמובן.‬ ‫-הם יכולים לחשוב על זה.‬ 435 00:27:23,960 --> 00:27:25,000 ‫בטח, כמובן.‬ 436 00:27:25,080 --> 00:27:28,960 ‫קפה, בבקשה. לא, עדיף תה.‬ ‫זה כל כך אמוציונלי.‬ 437 00:27:35,360 --> 00:27:38,480 ‫אני לא מאמינה שהם עושים להם את זה, הוגו.‬ ‫באמת.‬ 438 00:27:38,920 --> 00:27:41,480 ‫בחייך. אל תהיי ככה. את צודקת.‬ 439 00:27:42,440 --> 00:27:46,240 ‫אבל, זה פשוט… אני לא יודע…‬ ‫את יודעת שהילד חולה.‬ 440 00:27:46,760 --> 00:27:48,880 ‫נכון? את אמרת לי.‬ ‫-אני לא יודעת.‬ 441 00:27:48,960 --> 00:27:51,600 ‫הוגו, אני לא חושבת שהילד כזה חולה.‬ 442 00:27:52,200 --> 00:27:55,160 ‫הם רופאים, מנואל.‬ ‫מה אנחנו יודעים על המחלה?‬ 443 00:27:55,240 --> 00:27:57,280 ‫אם ניקח אותו ומשהו יקרה…‬ 444 00:27:57,360 --> 00:28:00,400 ‫הדבר הכי טוב לילד הוא להיות עם ההורים שלו,‬ ‫תמיד.‬ 445 00:28:00,480 --> 00:28:02,800 ‫מריה, אי אפשר להשאיר אותו כאן.‬ 446 00:28:03,640 --> 00:28:05,200 ‫לא אוכל לאבד את בני שוב.‬ 447 00:28:05,280 --> 00:28:07,640 ‫עכשיו הכול תלוי בהוריו.‬ 448 00:28:09,040 --> 00:28:11,240 ‫אתה חושב שאני לא רוצה לקחת אותו עכשיו‬ 449 00:28:13,680 --> 00:28:15,240 ‫ולהגיד לו שאנחנו הוריו?‬ 450 00:28:17,080 --> 00:28:19,320 ‫שאנחנו חושבים עליו בכל יום,‬ 451 00:28:21,840 --> 00:28:23,320 ‫כל השנים האלה?‬ 452 00:28:23,400 --> 00:28:24,840 ‫אני לא מאמינה לעלמה.‬ 453 00:28:24,920 --> 00:28:27,800 ‫היא מתמרנת אותם, כדי שישאירו את סרחיו כאן.‬ 454 00:28:27,880 --> 00:28:28,720 ‫כן.‬ 455 00:28:29,840 --> 00:28:31,800 ‫אני רואה אותו רץ בגינה,‬ 456 00:28:33,280 --> 00:28:35,920 ‫צוחק, שוחה בבריכה.‬ 457 00:28:36,720 --> 00:28:39,360 ‫אני רק אומר שיש להם את המשאבים הכספיים‬ 458 00:28:39,440 --> 00:28:41,240 ‫לשמור על סרחיו בחיים, זה הכול.‬ 459 00:28:42,200 --> 00:28:44,280 ‫מה נוכל להציע לו?‬ ‫ -טוב…‬ 460 00:28:45,360 --> 00:28:48,640 ‫אז עמוק בפנים, הכול מסתכם בכסף, נכון?‬ 461 00:28:49,280 --> 00:28:50,480 ‫זה העניין?‬ 462 00:28:51,280 --> 00:28:52,880 ‫נוכל לתת לו את אהבתנו.‬ 463 00:28:55,720 --> 00:28:56,560 ‫תראי,‬ 464 00:28:58,080 --> 00:29:00,600 ‫הייתי נותן הכול‬ ‫כדי להציל את חייה של אחותך.‬ 465 00:29:03,360 --> 00:29:04,200 ‫את מבינה?‬ 466 00:29:12,240 --> 00:29:13,080 ‫קדימה.‬ 467 00:29:13,840 --> 00:29:14,680 ‫לך.‬ 468 00:29:30,040 --> 00:29:31,720 ‫מאיפה השגת את הכרזות האלה?‬ 469 00:29:34,880 --> 00:29:37,280 ‫משום מקום. אני הכנתי אותן.‬ 470 00:29:37,960 --> 00:29:39,600 ‫למה אתה תולה אותם?‬ 471 00:29:42,920 --> 00:29:44,280 ‫הילדים האלה נעדרים.‬ 472 00:29:45,800 --> 00:29:46,760 ‫אני יודע.‬ 473 00:29:46,840 --> 00:29:49,680 ‫שאלתי אותך למה אתה עושה את זה.‬ 474 00:29:53,440 --> 00:29:55,160 ‫רק רציתי לדבר עם ההורים שלהם.‬ 475 00:29:56,240 --> 00:29:59,280 ‫אני די בטוח שדיבור עם אנשים אינו פשע…‬ ‫-לא.‬ 476 00:30:01,640 --> 00:30:03,000 ‫מה אתה רוצה לומר להם?‬ 477 00:30:05,160 --> 00:30:06,840 ‫אתה יודע משהו שהם לא יודעים?‬ 478 00:30:08,400 --> 00:30:09,240 ‫אולי.‬ 479 00:30:11,280 --> 00:30:12,320 ‫מה אתה יודע?‬ 480 00:30:24,160 --> 00:30:25,000 ‫תראה,‬ 481 00:30:26,200 --> 00:30:29,840 ‫אם תחזור לחדר ההוא, אולי לא תעזוב לעולם.‬ 482 00:30:30,960 --> 00:30:32,600 ‫כדאי שתענה לי.‬ 483 00:30:33,640 --> 00:30:35,080 ‫מה אתה יודע?‬ 484 00:30:38,960 --> 00:30:41,040 ‫ייתכן שהילדים האלה בחיים.‬ 485 00:30:46,360 --> 00:30:50,720 ‫שלום. אני דניאלה קובארוביאס.‬ ‫אני עורכת הדין של הבחור הזה.‬ 486 00:30:51,200 --> 00:30:52,480 ‫והבת של השר.‬ 487 00:30:53,520 --> 00:30:55,440 ‫האם יש אישומים נגד מרשי?‬ 488 00:30:57,280 --> 00:30:59,000 ‫לא, עדיין לא.‬ 489 00:31:00,000 --> 00:31:02,360 ‫אם אתה רוצה לדבר איתו, זה המספר שלי.‬ 490 00:31:17,280 --> 00:31:18,840 ‫הולכים לפארק?‬ 491 00:31:19,760 --> 00:31:21,680 ‫אני לא בטוחה שנוכל, יקירי.‬ 492 00:31:21,760 --> 00:31:23,880 ‫אפשר להיות איתו לבד?‬ ‫-סליחה, לא היום.‬ 493 00:31:24,480 --> 00:31:27,320 ‫זה יהיה מוזר.‬ ‫אנו לא רוצים להפחיד או להעציב אותו.‬ 494 00:31:28,680 --> 00:31:30,520 ‫תראה, סרחיו, אתה זוכר אותם?‬ 495 00:31:38,080 --> 00:31:39,640 ‫מה קרה, דודה?‬ 496 00:31:40,160 --> 00:31:43,640 ‫שום דבר, מותק. הם באו להגיד שלום,‬ ‫אבל הם עוזבים.‬ 497 00:31:44,640 --> 00:31:46,560 ‫היה נחמד לשחק באותו יום.‬ 498 00:31:48,880 --> 00:31:49,920 ‫כן.‬ 499 00:31:50,000 --> 00:31:51,560 ‫אתם רוצים לשחק שוב?‬ 500 00:31:52,400 --> 00:31:53,480 ‫הם יכולים, דודה?‬ 501 00:31:55,080 --> 00:31:57,440 ‫היינו שמחים, אבל לא נוכל היום, יקירי.‬ 502 00:31:58,680 --> 00:32:01,440 ‫הכרנו את אימא שלך, אתה יודע?‬ 503 00:32:01,520 --> 00:32:02,360 ‫ואת אבא שלך.‬ 504 00:32:03,040 --> 00:32:06,640 ‫הם אהבו אותך כל כך. יותר מכל דבר בעולם.‬ 505 00:32:09,400 --> 00:32:11,040 ‫הם אמרו לנו לתת לך את זה.‬ 506 00:32:16,360 --> 00:32:17,200 ‫תודה.‬ 507 00:32:19,160 --> 00:32:20,280 ‫איך אימא שלי הייתה?‬ 508 00:32:23,720 --> 00:32:24,560 ‫טוב…‬ 509 00:32:25,440 --> 00:32:26,960 ‫אתה מאוד דומה לה.‬ 510 00:32:27,920 --> 00:32:29,680 ‫היא הייתה אדיבה וחכמה.‬ 511 00:32:30,400 --> 00:32:32,120 ‫היא רצתה בטובתך…‬ 512 00:32:32,200 --> 00:32:33,480 ‫תודה על הכול.‬ 513 00:32:34,080 --> 00:32:35,600 ‫הוא יהיה עם דודתו היום.‬ 514 00:32:36,440 --> 00:32:37,920 ‫בוא נצפה בטלוויזיה, מותק?‬ 515 00:32:38,800 --> 00:32:39,640 ‫להתראות.‬ 516 00:32:41,640 --> 00:32:42,920 ‫תראה לי את זה.‬ 517 00:32:54,600 --> 00:32:55,440 ‫אני מצטער.‬ 518 00:32:56,240 --> 00:32:57,360 ‫אני ממש מצטער.‬ 519 00:32:59,280 --> 00:33:00,960 ‫הייתם אמיצים מאוד.‬ 520 00:33:06,520 --> 00:33:09,360 ‫טוב, אתם יודעים איפה אני נמצא.‬ 521 00:33:10,280 --> 00:33:12,920 ‫אני פה בשביל כל מה שתצטרכו.‬ 522 00:33:36,400 --> 00:33:38,520 ‫לא יכולתי להגיד לו כל מה שרציתי.‬ 523 00:33:39,840 --> 00:33:41,640 ‫השר אמר שנוכל לחזור.‬ 524 00:33:42,280 --> 00:33:44,200 ‫זה נכון?‬ ‫-בטח שכן.‬ 525 00:33:44,280 --> 00:33:46,120 ‫ותוכלו להיות לבד עם חואן.‬ 526 00:33:46,200 --> 00:33:48,160 ‫לבד… אני לא חושב שהם יתנו לנו.‬ 527 00:33:48,240 --> 00:33:49,520 ‫ודאי שכן.‬ 528 00:33:49,880 --> 00:33:51,320 ‫כן, הם יתנו. אל תדאגו.‬ 529 00:33:51,400 --> 00:33:53,520 ‫זאת רק ההתחלה, בסדר?‬ ‫-כן.‬ 530 00:33:55,320 --> 00:33:56,440 ‫אני כל כך מצטערת ש…‬ 531 00:33:57,440 --> 00:33:58,880 ‫שכך הדברים הסתיימו היום.‬ 532 00:34:00,760 --> 00:34:04,160 ‫בכל מה שתצטרכו, אנחנו כאן בשבילכם, אוקיי?‬ 533 00:34:05,640 --> 00:34:06,480 ‫כן, טוב…‬ 534 00:34:08,680 --> 00:34:11,120 ‫הייתי נלחמת על הבן שלי עד הסוף. את יודעת?‬ 535 00:34:12,280 --> 00:34:14,400 ‫אבל זה הקרב היחיד שלא אוכל לנצח בו.‬ 536 00:34:15,680 --> 00:34:19,640 ‫הפעם, לפחות זה מרגיש כאילו‬ ‫שעזרתי להציל את חייו.‬ 537 00:34:21,760 --> 00:34:22,600 ‫בהחלט.‬ 538 00:34:24,040 --> 00:34:24,960 ‫עשיתם מה שצריך.‬ 539 00:34:37,360 --> 00:34:38,600 ‫אל תעשה את זה, לואיס.‬ 540 00:34:39,240 --> 00:34:41,760 ‫הם הבינו מה הכי טוב לבנם.‬ 541 00:34:42,640 --> 00:34:45,880 ‫הוריו הם היחידים שיכולים לקבל‬ ‫את ההחלטה הזאת.‬ 542 00:34:48,480 --> 00:34:49,440 ‫לואיס, אהובי.‬ 543 00:34:51,120 --> 00:34:53,200 ‫אל תשקיע בזה מחשבה. זה לא יועיל לך.‬ 544 00:34:55,680 --> 00:34:57,360 ‫תבטיח לי שתפסיק לחשוב על זה.‬ 545 00:35:00,120 --> 00:35:00,960 ‫תבטיח לי.‬ 546 00:35:02,360 --> 00:35:03,320 ‫לואיס, אהובי.‬ 547 00:35:04,880 --> 00:35:05,720 ‫כן?‬ 548 00:35:17,360 --> 00:35:18,200 ‫שלום?‬ 549 00:35:18,760 --> 00:35:20,160 ‫שלום, בגוניה.‬ 550 00:35:21,440 --> 00:35:24,880 ‫איך הולך?‬ ‫-זה מה שרציתי לשאול אותך.‬ 551 00:35:25,840 --> 00:35:27,920 ‫מה קרה בבית שלך אתמול? שמעתי קולות.‬ 552 00:35:28,560 --> 00:35:31,720 ‫יקירה, את לא תאמיני לשטות הזו.‬ 553 00:35:32,720 --> 00:35:35,440 ‫השר שאל אם הילד יוכל לישון אצלנו,‬ 554 00:35:35,520 --> 00:35:37,760 ‫אבל הוא שכח לספר לאשתו.‬ 555 00:35:37,840 --> 00:35:39,680 ‫מה את אומרת!‬ ‫-כן.‬ 556 00:35:39,760 --> 00:35:42,120 ‫היא בטח נורא דאגה!‬ 557 00:35:42,200 --> 00:35:44,640 ‫זה מה שקורה כשמתחתנים עם שר.‬ 558 00:35:44,720 --> 00:35:47,160 ‫הוא מבלה יותר זמן בעבודה מבבית.‬ 559 00:35:48,440 --> 00:35:49,480 ‫מה את צריכה?‬ 560 00:35:50,400 --> 00:35:51,440 ‫טוב, מחר.‬ 561 00:35:51,520 --> 00:35:54,760 ‫אבוא מחר בשביל שעועית.‬ ‫-אז נתראה מחר.‬ 562 00:36:00,400 --> 00:36:01,240 ‫מה זה?‬ 563 00:36:01,800 --> 00:36:02,640 ‫מה?‬ 564 00:36:02,720 --> 00:36:04,840 ‫אמיליה, מה זה הצלצול הזה?‬ 565 00:36:04,920 --> 00:36:06,560 ‫אני מאבדת את השמיעה.‬ 566 00:36:06,640 --> 00:36:09,320 ‫הנכדה שלי שכחה את תיבת הנגינה שלה.‬ 567 00:36:19,120 --> 00:36:21,760 ‫מה קרה?‬ ‫-הרגע נזכרתי במשהו.‬ 568 00:36:22,800 --> 00:36:25,680 ‫הבת שלך, ג'וליה, נעדרת כבר ימים.‬ 569 00:36:25,760 --> 00:36:27,800 ‫היא לא יצרה איתך קשר?‬ 570 00:36:27,880 --> 00:36:28,760 ‫לא, אף מילה.‬ 571 00:36:29,440 --> 00:36:32,840 ‫אפילו לא הודעה? מכתב? שיחת טלפון? כלום?‬ 572 00:36:32,920 --> 00:36:33,760 ‫הרגע אמרתי לך.‬ 573 00:36:34,960 --> 00:36:36,360 ‫מה? את לא סומכת עליי?‬ 574 00:36:37,240 --> 00:36:39,960 ‫תפקידי הוא לחשוד בכולם. את יודעת את זה.‬ 575 00:36:43,360 --> 00:36:45,280 ‫תשמרי לי גרגרי חומוס למחר.‬ 576 00:36:51,480 --> 00:36:52,520 ‫להתראות, בגוניה.‬ 577 00:36:58,200 --> 00:36:59,040 ‫כן?‬ 578 00:36:59,480 --> 00:37:00,320 ‫הלו?‬ 579 00:37:01,160 --> 00:37:02,000 ‫מי זה?‬ 580 00:37:03,680 --> 00:37:05,200 ‫אני מתקשרת בנוגע לכרזות.‬ 581 00:37:06,680 --> 00:37:08,040 ‫את מזהה מישהו מהילדים?‬ 582 00:37:10,520 --> 00:37:12,840 ‫אחד מהם היה הבן שלי.‬ 583 00:37:34,400 --> 00:37:36,200 ‫שלום גם לך.‬ 584 00:37:37,720 --> 00:37:38,560 ‫איך היה?‬ 585 00:37:39,040 --> 00:37:39,880 ‫לא משהו.‬ 586 00:37:41,000 --> 00:37:42,840 ‫הם קיבלו את התנאים שלי לעת עתה.‬ 587 00:37:43,840 --> 00:37:45,480 ‫"לעת עתה"… אמרת הכול.‬ 588 00:37:46,800 --> 00:37:47,680 ‫ובעלך?‬ 589 00:37:51,360 --> 00:37:53,080 ‫אני לא יכולה לסמוך עליו בכלל.‬ 590 00:37:55,480 --> 00:37:56,920 ‫זה כואב, אבל זה נכון.‬ 591 00:38:00,520 --> 00:38:03,400 ‫עלמה, את יודעת שהמצב לא יכול להימשך ככה.‬ 592 00:38:05,000 --> 00:38:05,840 ‫את מבינה?‬ 593 00:38:07,280 --> 00:38:10,160 ‫אתה מתכוון ללואיס?‬ ‫-לא רק אליו.‬ 594 00:38:10,240 --> 00:38:11,280 ‫זאת הבעיה שלך.‬ 595 00:38:13,640 --> 00:38:14,480 ‫את יודעת איך.‬ 596 00:38:15,440 --> 00:38:16,520 ‫הבעיה השנייה.‬ 597 00:38:17,840 --> 00:38:21,160 ‫עשית כל שביכולתך, אך צריך לסגור קצוות.‬ ‫-אני לא רוצה לדעת.‬ 598 00:38:23,360 --> 00:38:24,560 ‫תעשה מה שעליך לעשות.‬ 599 00:38:26,840 --> 00:38:27,840 ‫כרצונך.‬ 600 00:38:44,400 --> 00:38:45,240 ‫זה כואב?‬ 601 00:38:45,960 --> 00:38:46,800 ‫מאוד.‬ 602 00:38:50,120 --> 00:38:51,240 ‫זה כואב מאוד.‬ 603 00:38:53,960 --> 00:38:55,200 ‫את יודעת מה הכי כואב?‬ 604 00:38:56,120 --> 00:38:57,320 ‫מה?‬ ‫-הגאווה שלי.‬ 605 00:38:58,200 --> 00:38:59,320 ‫הגאווה המזוינת שלי.‬ 606 00:39:00,320 --> 00:39:01,680 ‫מה חשבת לעצמך?‬ 607 00:39:02,360 --> 00:39:05,120 ‫חשבת שפשוט יתקשרו אליך?‬ 608 00:39:05,200 --> 00:39:06,040 ‫כן.‬ 609 00:39:07,600 --> 00:39:09,200 ‫איך יכולת להיות כל כך תמים?‬ 610 00:39:10,800 --> 00:39:11,640 ‫רגע.‬ 611 00:39:15,040 --> 00:39:18,440 ‫אם הילד שלך היה נעלם,‬ ‫לא היית רוצה לדעת שהוא עדיין בחיים?‬ 612 00:39:20,560 --> 00:39:21,400 ‫ברור שכן.‬ 613 00:39:22,280 --> 00:39:24,200 ‫אבל אתה צריך להיות יותר חכם מהם.‬ 614 00:39:24,920 --> 00:39:26,440 ‫אסור להתעמת איתם ישירות.‬ 615 00:39:30,440 --> 00:39:31,280 ‫מה זה?‬ 616 00:39:34,080 --> 00:39:34,920 ‫מה?‬ 617 00:39:36,480 --> 00:39:37,840 ‫אמיליה.‬ ‫-מה?‬ 618 00:39:37,920 --> 00:39:39,520 ‫אחת האימהות התקשרה, לעזאזל!‬ 619 00:39:41,000 --> 00:39:41,920 ‫חכה!‬ 620 00:39:58,720 --> 00:40:02,640 ‫אני יודעת שאת בטח מפחדת.‬ ‫גם אני מפחדת.‬ 621 00:40:03,840 --> 00:40:07,240 ‫זה טבעי, והעובדה שכולנו כאן, ביחד,‬ 622 00:40:08,160 --> 00:40:10,240 ‫זה סיכון גדול, כפי שאנו יודעים.‬ 623 00:40:12,200 --> 00:40:14,480 ‫אבל יש משהו גדול יותר‬ 624 00:40:15,440 --> 00:40:17,600 ‫ויותר… עוצמתי.‬ 625 00:40:18,480 --> 00:40:19,480 ‫זה האומץ שלנו,‬ 626 00:40:20,760 --> 00:40:22,520 ‫הריגוש והתקווה‬ 627 00:40:23,160 --> 00:40:26,120 ‫שיום אחד תראו שוב את ילדיכם.‬ 628 00:40:27,080 --> 00:40:28,240 ‫אני מציעה…‬ 629 00:40:29,760 --> 00:40:30,680 ‫שנעשה הצבעה‬ 630 00:40:32,280 --> 00:40:35,000 ‫כדי לראות מי בעד.‬ 631 00:40:40,320 --> 00:40:43,400 ‫תרימו יד אם אתם רוצים להתקדם.‬ 632 00:41:27,560 --> 00:41:28,560 ‫שלום, סרחיו,‬ 633 00:41:30,360 --> 00:41:33,240 ‫אתה לא יכול לדמיין כמה שמחנו‬ ‫לראות אותך שוב.‬ 634 00:41:36,680 --> 00:41:40,400 ‫הכרנו אותך מזמן, כשהיית הרבה יותר צעיר.‬ 635 00:41:44,240 --> 00:41:45,920 ‫אנחנו מצפים לראות אותך שוב.‬ 636 00:41:49,360 --> 00:41:51,680 ‫למעשה, נביא לך הפתעה.‬ 637 00:41:55,840 --> 00:41:58,040 ‫אמרת שאתה אוהב עוגה.‬ 638 00:42:00,560 --> 00:42:03,320 ‫נכין לך את העוגה הכי גדולה והכי טעימה‬ 639 00:42:03,840 --> 00:42:05,480 ‫שאי פעם אכלת.‬ 640 00:42:11,240 --> 00:42:12,840 ‫פגשת אותנו רק עכשיו,‬ 641 00:42:12,920 --> 00:42:15,600 ‫אבל תמיד אהבנו אותך.‬ 642 00:42:17,400 --> 00:42:18,440 ‫החיים קשים מאוד.‬ 643 00:42:19,800 --> 00:42:22,400 ‫אבל לפעמים, דברים נפלאים מגיעים.‬ 644 00:42:25,600 --> 00:42:28,200 ‫היית האושר הגדול ביותר שהחיים נתנו לנו.‬ 645 00:42:31,560 --> 00:42:34,480 ‫לכן אתה חייב לנסות להיות מאושר ככל האפשר.‬ 646 00:42:34,560 --> 00:42:37,200 ‫אל תיתן לחיוך היפה הזה לדעוך.‬ 647 00:42:38,640 --> 00:42:41,560 ‫אנו יודעים שהאנשים שאיתם אתה גר‬ ‫אוהבים ודואגים לך.‬ 648 00:42:42,680 --> 00:42:47,600 ‫אתה חייב לשחק ולצחוק הרבה‬ ‫וללמוד הרבה דברים בבית הספר,‬ 649 00:42:47,680 --> 00:42:50,600 ‫כדי שכשתגדל, תוכל לעשות כל מה שתרצה.‬ 650 00:42:51,120 --> 00:42:53,120 ‫עורך דין או רופא…‬ 651 00:43:01,880 --> 00:43:03,440 ‫תמיד נהיה קרובים,‬ 652 00:43:04,280 --> 00:43:07,240 ‫נצפה בך גדל, בזמן שכל חלומותיך יתגשמו‬ 653 00:43:08,120 --> 00:43:10,120 ‫ותהפוך לגבר.‬ 654 00:43:12,560 --> 00:43:13,400 ‫אתה צוחק?‬ 655 00:43:19,000 --> 00:43:24,080 ‫אם אתה מרגיש עצוב ובודד,‬ ‫אם אין לך עם מי לשחק,‬ 656 00:43:24,800 --> 00:43:25,800 ‫או לדבר איתו,‬ 657 00:43:26,640 --> 00:43:30,480 ‫נהיה כאן בשבילך, נחכה בזרועות פתוחות.‬ 658 00:43:33,800 --> 00:43:38,320 ‫אתה מאוד מיוחד עבורנו.‬ ‫לעולם אל תשכח שאנו אוהבים אותך.‬ 659 00:43:38,400 --> 00:43:39,800 ‫תמיד נהיה איתך.‬ 660 00:44:06,160 --> 00:44:08,560 ‫נשיקה גדולה. נתראה בקרוב.‬ 661 00:44:09,120 --> 00:44:11,040 ‫- לסרחיו -‬ 662 00:44:11,120 --> 00:44:14,520 ‫- יחד, לטובת החברה - ‬ 663 00:44:14,600 --> 00:44:19,480 ‫למען ביטחונכם,‬ ‫עליכם לחכות לתורכם להיכנס לאזור אחת.‬ 664 00:44:19,560 --> 00:44:22,880 ‫עליכם להציג את מסמכיכם כשתדרשו לעשות כך.‬ 665 00:44:24,920 --> 00:44:25,760 ‫פרננדו.‬ 666 00:44:47,120 --> 00:44:52,120 ‫התינוק שלנו, פרננדו.‬ 667 00:45:20,240 --> 00:45:21,920 ‫שלום.‬ ‫-שלום, אחות קטנה.‬ 668 00:45:23,760 --> 00:45:24,800 ‫מה שלומך?‬ 669 00:45:24,880 --> 00:45:25,960 ‫לא טוב כמוך.‬ 670 00:45:30,640 --> 00:45:31,840 ‫איפה כל השאר?‬ 671 00:45:31,920 --> 00:45:33,720 ‫זאת הגברת מהבניין.‬ 672 00:45:34,120 --> 00:45:35,120 ‫בואי, אספר לך.‬ 673 00:45:35,200 --> 00:45:36,200 ‫שלום, גברת!‬ 674 00:45:38,480 --> 00:45:40,440 ‫הגדלנו את המינון, כמו שרצית,‬ 675 00:45:41,680 --> 00:45:42,920 ‫אבל יותר מחצי מתו.‬ 676 00:45:44,560 --> 00:45:47,240 ‫אז עלינו להביא עוד ילדים… הרבה ילדים.‬ 677 00:45:47,960 --> 00:45:48,800 ‫יש עוד.‬ 678 00:45:49,360 --> 00:45:50,200 ‫תגיד לי.‬ 679 00:45:50,760 --> 00:45:54,000 ‫עבדתי על הניתוחים החדשים שרצית, רצף הדנ"א.‬ 680 00:45:54,520 --> 00:45:57,120 ‫השתמשתי ביחידות המשנה‬ ‫מדגימות הילדים של ממ"ר.‬ 681 00:45:57,640 --> 00:45:59,160 ‫הרגע סיימתי.‬ ‫-ו?‬ 682 00:45:59,760 --> 00:46:00,640 ‫יש לי תוצאות.‬ 683 00:46:01,800 --> 00:46:05,920 ‫אני רוצה לעשות את זה שוב, רק כדי לוודא.‬ ‫אבל רמת הנוגדנים גבוהה מאוד.‬ 684 00:46:06,040 --> 00:46:08,200 ‫כמה גבוהה?‬ ‫-ב-500 אחוז.‬ 685 00:46:09,360 --> 00:46:11,600 ‫של מי?‬ ‫-זה הקטע המוזר.‬ 686 00:46:11,680 --> 00:46:13,880 ‫הילדה הזו מעולם לא הגיעה למחנה.‬ 687 00:46:13,960 --> 00:46:14,800 ‫לא הגיעה?‬ 688 00:46:20,640 --> 00:46:21,720 ‫ברוכים הבאים.‬ 689 00:46:22,920 --> 00:46:24,520 ‫אז אתם החדשים.‬ 690 00:46:24,840 --> 00:46:28,280 ‫הילדים המיוחדים האלה הם תקוותינו היחידה.‬ 691 00:46:29,240 --> 00:46:32,200 ‫חלקם מלאכים. המלאכים שלי.‬ 692 00:46:32,720 --> 00:46:34,960 ‫איפה הבת שלי? מה עשית לה?‬ 693 00:46:35,640 --> 00:46:36,480 ‫תמצאי אותה.‬ 694 00:46:38,880 --> 00:46:42,120 ‫שום דבר לא משמח אותי יותר‬ ‫מאשר להציל את הבת שלך.‬ 695 00:46:42,200 --> 00:46:43,600 ‫מעולם לא הגיעה למחנה.‬ 696 00:46:45,720 --> 00:46:46,560 ‫זו הילדה!‬ 697 00:46:47,560 --> 00:46:49,040 ‫איזו ילדה?‬ ‫-מרתה! הילדה!‬ 698 00:46:49,120 --> 00:46:51,440 ‫הבת של הזוג שעובד בבית שלי.‬ 699 00:47:01,160 --> 00:47:03,520 ‫ההורים של סרחיו נמצאו מתים.‬ 700 00:47:04,120 --> 00:47:05,760 ‫את אחראית לזה?‬ 701 00:47:06,320 --> 00:47:07,400 ‫זה לא צירוף מקרים.‬ 702 00:47:08,040 --> 00:47:10,160 ‫זה לא ייתכן. הם נרצחו, אני יודעת.‬ 703 00:47:10,240 --> 00:47:11,960 ‫מתי זה קרה?‬ ‫-אתמול.‬ 704 00:47:14,680 --> 00:47:16,520 ‫מה אם הבן שלנו בחיים?‬ 705 00:47:16,600 --> 00:47:20,520 ‫לא שוב.‬ ‫אני לא יכול לעבור את זה שוב, אליסיה.‬ 706 00:47:24,840 --> 00:47:27,560 ‫אני חושד שזה הדבר היחיד ששווה לחיות למענו.‬ 707 00:47:28,400 --> 00:47:30,840 ‫אעשה הכול כדי שזה יעבוד.‬ 708 00:47:31,600 --> 00:47:34,120 ‫אני באמת מצטער, אדוני.‬ ‫-הם לא הקשיבו לי.‬ 709 00:47:34,200 --> 00:47:35,400 ‫הם בטחו בך.‬ 710 00:47:35,480 --> 00:47:38,440 ‫אלה לא הדגלים של המדינה הזאת.‬ 711 00:47:39,040 --> 00:47:39,920 ‫לעזאזל!‬ 712 00:47:43,680 --> 00:47:44,520 ‫לכו אחורה.‬ 713 00:47:44,600 --> 00:47:47,240 ‫המצב מחמיר. הנגיף חצה את הגדר.‬ 714 00:47:49,960 --> 00:47:51,280 ‫היא בהיריון.‬ 715 00:47:51,800 --> 00:47:52,840 ‫זו מנואלה, אימא.‬ 716 00:47:52,920 --> 00:47:55,160 ‫תמצאו את מנואלה ברגע זה!‬ 717 00:47:55,240 --> 00:47:57,680 ‫תעזרי לה?‬ ‫-אעשה את מה שהכי טוב בשבילה.‬ 718 00:48:00,760 --> 00:48:01,600 ‫ובשבילך.‬ 719 00:48:03,280 --> 00:48:04,760 ‫תרגום כתוביות: שלומית בכר‬