1
00:00:11,032 --> 00:00:12,992
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:15,786 --> 00:00:19,123
‫אחת, שתיים, שלוש, ארבע,‬

3
00:00:20,541 --> 00:00:23,878
‫חמש, שש, שבע, שמונה.‬

4
00:00:24,587 --> 00:00:26,881
‫פינקלישס, היא מריחה טוב.‬

5
00:00:27,381 --> 00:00:29,842
‫הוא מדבר ממש טוב לגילו, בלי קשר לשיתוק.‬

6
00:00:29,925 --> 00:00:32,011
‫אבל מתי הוא ילך?‬

7
00:00:32,803 --> 00:00:35,181
‫אני מתחילה לדאוג. הוא בן חמש.‬

8
00:00:35,264 --> 00:00:38,768
‫הבאתי לו הליכון, אבל הוא עדיין לא נוגע בו.‬

9
00:00:39,351 --> 00:00:42,480
‫אנחנו עדיין לא יודעים‬
‫איך השיתוק של ראיין יתבטא פיזית.‬

10
00:00:42,980 --> 00:00:46,317
‫את צריכה להתכונן לאפשרות‬
‫שראיין אולי לעולם לא ילך.‬

11
00:00:52,490 --> 00:00:54,325
‫זה נורא.‬

12
00:00:54,909 --> 00:00:57,119
‫אני אתפוס אותך. אני מוחצת אותך.‬

13
00:00:58,120 --> 00:00:58,954
‫היי.‬

14
00:01:10,800 --> 00:01:13,385
‫אלוהים. את כזאת קריפית.‬

15
00:01:14,095 --> 00:01:18,140
‫הייתה לך את אותה הבעת הפנים‬
‫כשהיית ילד קטן.‬

16
00:01:21,018 --> 00:01:23,729
‫את מתה על זה, אה?‬
‫-כן.‬

17
00:01:26,273 --> 00:01:27,608
‫הייתי זקוקה לזה.‬

18
00:01:28,150 --> 00:01:30,194
‫חיבוק בוקר טוב.‬

19
00:01:30,277 --> 00:01:33,614
‫אימא, אני ממש בכיתי‬
‫בפרסומת של חברת הביטוח "גייקו" הבוקר‬

20
00:01:33,697 --> 00:01:35,366
‫כי הבחור שם נראה כמו טאנר.‬

21
00:01:35,866 --> 00:01:38,244
‫אני אהיה בסדר?‬
‫-בטח.‬

22
00:01:38,327 --> 00:01:41,205
‫אבל אני חייבת לומר, ידעת שיש לו חבר.‬

23
00:01:41,288 --> 00:01:44,500
‫אימא! לא עוזר!‬
‫-אני מצטערת. אתה צודק.‬

24
00:01:46,168 --> 00:01:48,212
‫טוב. אני מוותר על זה.‬

25
00:01:49,630 --> 00:01:51,465
‫קאר, חשבתי על הדברים, והבנתי…‬

26
00:01:51,549 --> 00:01:52,591
‫ראיין!‬

27
00:01:55,219 --> 00:01:57,221
‫ילד מתוק שלי!‬

28
00:01:57,304 --> 00:02:02,309
‫וואו. ממש מחזק לי את הנפש‬
‫לראות אתכם שוב ביחד.‬

29
00:02:02,810 --> 00:02:05,437
‫זה יום של פיוס בכל עבר.‬

30
00:02:05,521 --> 00:02:09,233
‫אני ואימא שלך היינו במקום לא טוב אתמול,‬
‫אבל אני מוכנה להחלים.‬

31
00:02:10,234 --> 00:02:13,362
‫אני ממש שמח. נפגשנו פעם?‬

32
00:02:13,445 --> 00:02:16,198
‫בטח! סיפרתי לך על טניה.‬

33
00:02:16,282 --> 00:02:18,492
‫היא גרה איתנו כשהיית תינוק.‬

34
00:02:18,993 --> 00:02:22,788
‫התקלחנו יחד. אתה זוכר? היית כזה רפוי.‬

35
00:02:23,664 --> 00:02:25,916
‫אני לא זוכר.‬
‫-כלבלב ים רפוי.‬

36
00:02:26,000 --> 00:02:29,837
‫כן, למדנו יחד בבית ספר לאחיות.‬
‫בכל אופן, היא גרה פה עכשיו.‬

37
00:02:29,920 --> 00:02:33,215
‫קאר, סוזן לקחה מפיל‬
‫את כל החפצים שלה אתמול בלילה.‬

38
00:02:34,842 --> 00:02:39,305
‫אז נראה לי שזה נגמר.‬
‫-טניה. היי. את רוצה ארוחת בוקר?‬

39
00:02:40,055 --> 00:02:41,640
‫הייתי שמחה. אוף.‬

40
00:02:42,725 --> 00:02:45,311
‫פנקייקים. קיוויתי לפרנץ' טוסט.‬

41
00:02:47,313 --> 00:02:50,232
‫אני יכולה להכין לך.‬
‫-זה יהיה ממש נחמד מצידך.‬

42
00:02:50,316 --> 00:02:52,026
‫רק אם זו לא בעיה. תודה.‬

43
00:02:54,528 --> 00:02:55,404
‫הלו?‬

44
00:02:57,072 --> 00:02:58,240
‫כן, זו קארן.‬

45
00:03:00,534 --> 00:03:01,660
‫אלוהים.‬

46
00:03:05,331 --> 00:03:06,165
‫כן.‬

47
00:03:09,668 --> 00:03:10,628
‫הכול בסדר?‬

48
00:03:12,838 --> 00:03:14,882
‫לסבתא היה שבץ.‬

49
00:03:17,259 --> 00:03:18,594
‫היא מתה.‬

50
00:03:23,891 --> 00:03:27,019
‫אלוהים! לא!‬

51
00:03:27,645 --> 00:03:30,314
‫לא!‬

52
00:03:35,277 --> 00:03:37,363
‫- לחתוך בבשר החי -‬

53
00:03:37,446 --> 00:03:41,158
‫אבא שלי אמר לי את זה‬
‫אחרי שההורים שלו נפטרו.‬

54
00:03:41,242 --> 00:03:43,786
‫אני ממש מצטערת שהתפרצתי ככה קודם.‬

55
00:03:43,869 --> 00:03:45,704
‫פשוט כל זה היה טריגר‬

56
00:03:45,788 --> 00:03:48,123
‫כי אימא שלי נפטרה בשנה שעברה.‬

57
00:03:48,207 --> 00:03:50,584
‫ואת יודעת, אבל נמשך כל החיים.‬

58
00:03:50,668 --> 00:03:51,961
‫זה בסדר.‬
‫-אני…‬

59
00:03:52,044 --> 00:03:54,755
‫קאר, אל תדאגי, בסדר? בבקשה, אל תדאגי.‬

60
00:03:54,838 --> 00:03:57,633
‫בעזרת הכאב שלי‬
‫אעזור לך להתמודד עם הכאב שלך.‬

61
00:03:58,300 --> 00:04:01,470
‫שמתי לב שלא בכית קודם.‬

62
00:04:01,553 --> 00:04:03,597
‫וזה בסדר. זה בסדר…‬
‫-טניה.‬

63
00:04:03,681 --> 00:04:05,683
‫את מעכלת. זה נורמלי.‬

64
00:04:05,766 --> 00:04:10,729
‫בכל יום שבת, סבתא הייתה מזכירה לי‬
‫איפה נמצאות תוכניות ההלוויה שלה.‬

65
00:04:15,150 --> 00:04:16,235
‫"קארן היקרה,‬

66
00:04:16,986 --> 00:04:19,530
‫אם את קוראת את זה, אני נפטרתי.‬

67
00:04:20,239 --> 00:04:23,742
‫בתקווה, לא בבית אבות,‬
‫שלעולם לא הייתי מסכימה לו.‬

68
00:04:23,826 --> 00:04:27,955
‫ההלוויה שלי תתקיים בכנסיית סנט ולנטינה."‬

69
00:04:28,831 --> 00:04:30,708
‫כנסייה? היא הייתה דתייה?‬

70
00:04:30,791 --> 00:04:32,376
‫אני לא יודעת. לפעמים.‬

71
00:04:33,711 --> 00:04:37,298
‫"אני רוצה אירוע קודר. ללא עליזות מיותרת."‬

72
00:04:37,381 --> 00:04:39,133
‫בלי כיף בהלוויה?‬

73
00:04:39,967 --> 00:04:40,801
‫מספיק, ריי.‬

74
00:04:42,469 --> 00:04:43,637
‫"אני רוצה שתלבשי‬

75
00:04:43,721 --> 00:04:48,434
‫את השמלה החמודה שקניתי לך‬
‫ליום ההולדת הראשון של ראיין.‬

76
00:04:51,603 --> 00:04:54,231
‫בקבלת הפנים יהיו פרוסות בשר קרות.‬

77
00:04:54,315 --> 00:04:56,734
‫תפריט מפורט יותר מצורף.‬

78
00:04:58,152 --> 00:05:01,572
‫והיא תתקיים בבית שלי."‬

79
00:05:01,655 --> 00:05:04,199
‫את לא חושבת שיותר הגיוני‬
‫שזה יהיה בבית שלנו?‬

80
00:05:04,283 --> 00:05:05,784
‫לא, זה מה שהיא רצתה.‬

81
00:05:06,368 --> 00:05:07,286
‫בסדר.‬

82
00:05:07,369 --> 00:05:10,664
‫ראיין, בוא נלך לחדר השינה והאמבטיה‬
‫ונבדוק מה מצבם.‬

83
00:05:10,748 --> 00:05:12,291
‫בסדר? בוא נעשה את זה.‬

84
00:05:33,020 --> 00:05:34,021
‫אימא?‬

85
00:05:34,980 --> 00:05:35,814
‫אימא!‬

86
00:05:36,982 --> 00:05:37,816
‫את בסדר?‬

87
00:05:38,650 --> 00:05:40,819
‫כן, אני בסדר. פשוט יש הרבה מה לעשות.‬

88
00:05:40,903 --> 00:05:43,947
‫צריך ללכת לבית הלוויות,‬
‫לקנות פרחים, להתקשר למשפחה.‬

89
00:05:44,031 --> 00:05:45,074
‫אני אנקה את הבית.‬

90
00:05:46,575 --> 00:05:48,035
‫ואני אעשה מה שאת צריכה.‬

91
00:05:48,118 --> 00:05:50,829
‫כלומר, תבוא איתי להסיר את המצעים. קדימה.‬

92
00:05:58,128 --> 00:06:02,257
‫תראה. זו היא בטקס סיום התיכון.‬

93
00:06:02,758 --> 00:06:03,759
‫אלוהים.‬

94
00:06:04,635 --> 00:06:06,261
‫איזו יפה היא הייתה.‬

95
00:06:06,345 --> 00:06:08,347
‫ממש.‬
‫-כן.‬

96
00:06:08,430 --> 00:06:10,682
‫בואי נשתמש בתמונה הזאת.‬
‫-אני…‬

97
00:06:10,766 --> 00:06:14,853
‫אתה מקסים שהצעת לישון על הספה. תודה.‬

98
00:06:14,937 --> 00:06:17,648
‫מה? אני לא הצעתי.‬

99
00:06:18,941 --> 00:06:21,610
‫אל תכעס. היא בודדה.‬
‫-בסדר.‬

100
00:06:23,362 --> 00:06:24,196
‫אימא,‬

101
00:06:24,822 --> 00:06:26,448
‫אני יכול לעשות עוד משהו?‬

102
00:06:26,532 --> 00:06:29,493
‫כלומר, אני סופר.‬
‫אני יכול לעזור לך עם ההספד.‬

103
00:06:29,576 --> 00:06:30,911
‫אני מטפלת בזה.‬

104
00:06:30,994 --> 00:06:32,746
‫בסדר. על מה תכתבי?‬

105
00:06:32,830 --> 00:06:35,249
‫הבנתי שאני לא יודע הרבה על החיים של סבתא.‬

106
00:06:35,332 --> 00:06:36,417
‫מה היו התחביבים שלה?‬

107
00:06:37,000 --> 00:06:39,128
‫היה לה אותי.‬

108
00:06:39,628 --> 00:06:43,715
‫וזה… בערך הכול.‬

109
00:06:43,799 --> 00:06:45,342
‫היא הייתה במועדון ספרים.‬

110
00:06:46,593 --> 00:06:48,804
‫אבל הם סילקו אותה. הם זרקו אותה משם.‬

111
00:06:48,887 --> 00:06:54,893
‫היה ויכוח אפי,‬
‫האם "מאה שנים של בדידות" הוא גס.‬

112
00:06:55,727 --> 00:06:57,354
‫היא לא חשבה ככה.‬

113
00:06:57,438 --> 00:06:58,272
‫היא אהבה‬

114
00:06:59,148 --> 00:07:02,317
‫רומנטיקה, וזהו זה.‬

115
00:07:02,401 --> 00:07:03,986
‫והיא פשוט הייתה בסביבה.‬

116
00:07:06,989 --> 00:07:08,282
‫אולי נעשה הפסקה?‬

117
00:07:08,782 --> 00:07:11,410
‫את יודעת למי תמיד רע יותר ממך?‬

118
00:07:11,493 --> 00:07:12,619
‫למי?‬
‫-סוניה מורגן.‬

119
00:07:13,996 --> 00:07:17,124
‫ריי! החצי הראשון של‬
‫"עקרות בית אמיתיות ניו יורק"!‬

120
00:07:17,207 --> 00:07:19,084
‫אוי.‬
‫-אני אביא לנו משהו לשתות.‬

121
00:07:19,168 --> 00:07:20,544
‫אוי, ריי, אני…‬

122
00:07:21,503 --> 00:07:22,671
‫חשבתי על…‬

123
00:07:24,006 --> 00:07:26,800
‫זו הפרסומת של גייקו‬
‫עם הבחור שמזכיר את טאנר!‬

124
00:07:27,301 --> 00:07:28,552
‫אני מצטערת.‬

125
00:07:28,635 --> 00:07:30,179
‫זה בסדר. יין יעזור.‬

126
00:07:33,056 --> 00:07:34,641
‫כבלים זה כל כך יקר.‬

127
00:07:40,564 --> 00:07:41,565
‫אימא?‬

128
00:07:49,698 --> 00:07:51,742
‫קודם התפוז, עכשיו זה.‬

129
00:07:51,825 --> 00:07:53,619
‫השיתוק מכה שנית.‬

130
00:07:54,161 --> 00:07:55,120
‫אני מצטער.‬

131
00:07:55,204 --> 00:08:00,125
‫ריי, יש דברים שאתה לא יכול לעשות,‬
‫אבל זה לא אחד מהם.‬

132
00:08:00,918 --> 00:08:04,713
‫למה מעולם לא לימדת אותי?‬
‫-ניסיתי, אבל תמיד התחמקת.‬

133
00:08:04,796 --> 00:08:07,508
‫אוקיי, את יכולה ללמד אותי עכשיו?‬
‫-לא.‬

134
00:08:08,175 --> 00:08:10,511
‫פשוט… קל יותר שאעשה את זה בעצמי.‬

135
00:08:13,388 --> 00:08:14,223
‫לך.‬

136
00:08:24,775 --> 00:08:27,110
‫איך זה עובד?‬

137
00:08:27,194 --> 00:08:28,987
‫תגיד לי.‬
‫-אני רוצה את הקשת.‬

138
00:08:30,405 --> 00:08:33,867
‫ריי, תראה את זה. זה כמו פתית שלג קטן.‬

139
00:08:36,036 --> 00:08:38,205
‫זה היה עצוב כל כך. זה…‬

140
00:08:39,498 --> 00:08:41,959
‫אתה יכול להכניס את זה למחפר הזה…‬
‫-ראיין.‬

141
00:08:42,042 --> 00:08:45,170
‫תראה. היי, סבתא קנתה לך צעצוע חדש.‬

142
00:08:46,713 --> 00:08:48,298
‫הינה.‬
‫-לא לזחול.‬

143
00:08:48,382 --> 00:08:50,008
‫אם אתה רוצה את זה, תלך.‬

144
00:08:50,092 --> 00:08:53,554
‫אימא, הוא לא יכול ללכת.‬
‫-אם תמשיכי לפנק אותו, זה לא ישתנה.‬

145
00:08:55,556 --> 00:08:57,516
‫כן. קדימה.‬

146
00:08:58,058 --> 00:08:58,892
‫קדימה.‬

147
00:08:59,434 --> 00:09:01,019
‫כן. קדימה. יופי.‬

148
00:09:01,520 --> 00:09:03,021
‫טוב מאוד. כן.‬

149
00:09:04,565 --> 00:09:05,482
‫אימא.‬
‫-זה בסדר.‬

150
00:09:05,566 --> 00:09:07,859
‫רגע, אני…‬
‫-איזה ילד טוב.‬

151
00:09:08,652 --> 00:09:11,321
‫רואה? נחמד. ממש נחמד.‬

152
00:09:13,699 --> 00:09:14,575
‫בסדר.‬

153
00:09:15,534 --> 00:09:18,870
‫אני לא יכול לעמוד.‬
‫-ואתה…‬

154
00:09:27,588 --> 00:09:29,965
‫היי.‬
‫-קארן, היי.‬

155
00:09:30,048 --> 00:09:31,174
‫תקשיב,‬

156
00:09:32,050 --> 00:09:36,930
‫אימא שלי נפטרה,‬
‫ואני לא רוצה להיות לבד, אז…‬

157
00:09:37,014 --> 00:09:38,098
‫אני מצטער.‬

158
00:09:39,933 --> 00:09:40,934
‫בואי אליי.‬

159
00:09:54,990 --> 00:09:56,158
‫תקשיבי, אימא.‬

160
00:09:58,243 --> 00:10:00,787
‫אני חשבתי על מה שאמרת,‬

161
00:10:01,788 --> 00:10:05,584
‫את עושה כל כך הרבה בשבילי,‬
‫ואני רק רוצה לעזור לך.‬

162
00:10:06,376 --> 00:10:10,631
‫אז אני יכול לפחות לטפל‬
‫באוכל של קבלת הפנים או משהו?‬

163
00:10:12,257 --> 00:10:14,259
‫אתה יודע, זה יהיה נפלא.‬

164
00:10:15,385 --> 00:10:18,930
‫אתה יכול גם להביא את הבגד‬
‫שסבתא רצתה בשביל הארון הפתוח?‬

165
00:10:19,431 --> 00:10:22,768
‫אתה יודע איזה בגד זה, נכון?‬
‫-השמלה הלבנה. הבנתי.‬

166
00:10:25,604 --> 00:10:27,522
‫אני אשמח אותך מאוד. אני מבטיח.‬

167
00:10:32,277 --> 00:10:35,364
‫הצד החיובי,‬
‫מכרתי את הלובוטין מעל שווי השוק.‬

168
00:10:36,114 --> 00:10:37,824
‫זו הצלחה.‬
‫-נכון?‬

169
00:10:37,908 --> 00:10:39,076
‫כן.‬
‫-קים?‬

170
00:10:40,827 --> 00:10:41,662
‫היי.‬

171
00:10:42,287 --> 00:10:44,956
‫איך אתה מרגיש?‬
‫-אני בסדר.‬

172
00:10:46,458 --> 00:10:47,751
‫מה את עושה כאן?‬

173
00:10:49,961 --> 00:10:53,924
‫ידעתי שקארן עוברת את זה,‬
‫אז הצעתי להכין ארוחת ערב.‬

174
00:10:54,007 --> 00:10:56,802
‫כן, אולי שכחתי לספר לך,‬

175
00:10:56,885 --> 00:11:00,597
‫אבל אימא שלך ואני התחברנו כשלא דיברתם.‬

176
00:11:00,681 --> 00:11:03,350
‫הכנתי לה את קונכיות הפסטה הממולאות‬
‫האהובות עליך.‬

177
00:11:03,433 --> 00:11:05,060
‫הקונכיות הממולאות שלי?‬

178
00:11:05,143 --> 00:11:07,396
‫ואני מבינה למה הן אהובות עליך.‬

179
00:11:07,479 --> 00:11:09,481
‫הן טעימות. מצטערת. אתה כועס עליי?‬

180
00:11:10,482 --> 00:11:12,943
‫בזמן רגיל, הייתי כועס,‬

181
00:11:13,944 --> 00:11:18,657
‫אבל בדיוק זרקו אותך, ואימא שלך נפטרה,‬
‫אז אני אעביר את זה.‬

182
00:11:20,575 --> 00:11:22,994
‫צ'אנה מסאלה.‬

183
00:11:24,037 --> 00:11:25,163
‫זה נתקע בפה.‬

184
00:11:26,623 --> 00:11:30,752
‫זה ממש נדיר שמבשלים עבורי. תודה.‬

185
00:11:31,461 --> 00:11:32,879
‫טוב, בשמחה.‬

186
00:11:33,380 --> 00:11:35,173
‫אני מרגישה שאוכל לישון שבוע.‬

187
00:11:35,924 --> 00:11:37,926
‫טוב, תירגעי, אני אשטוף את הכלים.‬

188
00:11:38,844 --> 00:11:42,180
‫מותק, אחרי אתמול בערב,‬
‫אני חושבת שעדיף שקים תשטוף אותם.‬

189
00:11:43,223 --> 00:11:45,308
‫אימא, אני יכול לשטוף את הכלים.‬

190
00:11:47,644 --> 00:11:49,604
‫אני יכולה לשטוף אותם. זה בסדר.‬

191
00:11:49,688 --> 00:11:52,023
‫אני מבשלת, אני מנקה. שמישהו יתחתן איתי.‬

192
00:12:16,798 --> 00:12:19,593
‫אל תשנאי אותי כי אני שואל,‬
‫אבל איך את מרגישה?‬

193
00:12:22,888 --> 00:12:24,139
‫אני לא ממש יודעת.‬

194
00:12:25,307 --> 00:12:26,141
‫אני מבין.‬

195
00:12:27,392 --> 00:12:32,147
‫כשאימא שלי נפטרה, כולם הניחו שאני מתאבל,‬
‫אבל פשוט הייתי חסר תחושה.‬

196
00:12:33,523 --> 00:12:35,442
‫זה בדיוק זה.‬

197
00:12:35,525 --> 00:12:39,905
‫כלומר, לא האמנתי‬
‫שאיבדתי את האדם הכי חשוב בחיי.‬

198
00:12:40,405 --> 00:12:44,826
‫אימא שלי הייתה אדם אוהב ומדהים.‬

199
00:12:44,910 --> 00:12:49,873
‫אימהות באה לה בקלות.‬
‫היא טיפלה בכול בשבילנו.‬

200
00:12:50,749 --> 00:12:53,585
‫אני עדיין לא חושב‬
‫שמישהו יאהב אותי כמו אימא שלי.‬

201
00:12:56,671 --> 00:12:57,923
‫אני מבינה אותך.‬

202
00:13:26,743 --> 00:13:27,619
‫יבוא.‬

203
00:13:31,081 --> 00:13:33,458
‫אל תאמר אף מילה.‬

204
00:13:40,882 --> 00:13:41,716
‫גברת הייז.‬

205
00:13:42,259 --> 00:13:43,176
‫השמלה מקסימה.‬

206
00:13:44,427 --> 00:13:46,972
‫הארון מוכן, אם את רוצה להסתכל.‬

207
00:13:48,765 --> 00:13:49,683
‫אלוהים.‬

208
00:13:50,517 --> 00:13:52,185
‫אלוהים, ראיין!‬

209
00:13:52,269 --> 00:13:54,396
‫ראיין, מה עשית?‬

210
00:13:54,479 --> 00:13:57,357
‫שכחת תחתונית!‬

211
00:13:57,440 --> 00:14:00,443
‫רואים לה הכול.‬

212
00:14:03,071 --> 00:14:04,072
‫אלוהים.‬

213
00:14:05,073 --> 00:14:08,034
‫אימא, איך יכולתי לדעת? לא אמרת לי.‬

214
00:14:08,118 --> 00:14:12,205
‫לא חשבתי שאני צריכה להסביר‬
‫את המכניקה הבסיסית של ביגוד.‬

215
00:14:13,373 --> 00:14:16,877
‫אדוני, אנחנו נבחר בארון סגור.‬

216
00:14:18,503 --> 00:14:19,421
‫תודה.‬

217
00:14:27,137 --> 00:14:28,471
‫תראי, אני מצטער, אימא.‬

218
00:14:28,555 --> 00:14:29,723
‫זה בסדר.‬

219
00:14:30,599 --> 00:14:33,894
‫אולי קים הייתה צריכה להביא את השמלה.‬
‫-מה?‬

220
00:14:33,977 --> 00:14:36,438
‫אני רק אומר. היא לא הייתה מפשלת.‬

221
00:14:37,272 --> 00:14:39,357
‫תפסיק להיות ילדותי כל כך.‬

222
00:14:41,860 --> 00:14:43,445
‫שלום, דניאל.‬
‫-היי.‬

223
00:14:44,487 --> 00:14:46,990
‫אלוהים. היא לובשת שמלה אדומה.‬

224
00:14:47,073 --> 00:14:48,283
‫כמובן.‬

225
00:14:48,366 --> 00:14:49,200
‫שלום.‬

226
00:14:50,577 --> 00:14:52,704
‫תראי אותך, לובשת את זה.‬

227
00:14:54,039 --> 00:14:55,749
‫זה כזה, כל הכבוד.‬

228
00:14:55,832 --> 00:14:58,084
‫את יכולה לחלק את אלה?‬

229
00:14:59,127 --> 00:15:01,588
‫אני לא יכולה. יש לי דלקת בפרק כף היד.‬

230
00:15:01,671 --> 00:15:05,133
‫חשבתי שידעת את זה. אני מצטערת.‬
‫אני יודעת שהיום הזה קשה.‬

231
00:15:07,844 --> 00:15:11,097
‫קים, תודה שבאת.‬
‫-כן.‬

232
00:15:11,181 --> 00:15:13,683
‫את יכולה לחלק את התוכניות האלה?‬

233
00:15:13,767 --> 00:15:14,893
‫כמובן.‬
‫-תודה.‬

234
00:15:14,976 --> 00:15:15,977
‫היי.‬
‫-היי.‬

235
00:15:17,854 --> 00:15:19,397
‫אימא, אני לא ילדותי.‬

236
00:15:19,481 --> 00:15:21,650
‫אני רק אומר שלך ולקים יש חיבור.‬

237
00:15:21,733 --> 00:15:23,985
‫ואת סומכת עליה שתעשה דברים יותר מעליי.‬

238
00:15:24,069 --> 00:15:26,488
‫בבקשה, אל תהיה אנוכי ביום הזה.‬

239
00:15:26,571 --> 00:15:29,240
‫זו ההלוויה של אימא שלי. בבקשה.‬

240
00:15:30,367 --> 00:15:33,203
‫אלוהים. סבתא הכירה בחור גיי נוסף? איך?‬

241
00:15:33,286 --> 00:15:37,248
‫שלום, תודה שבאת. אנחנו נתחיל בעוד רגע.‬

242
00:15:37,832 --> 00:15:39,000
‫תיהנה.‬

243
00:15:41,795 --> 00:15:45,757
‫טוב, אני לא מצליח לעשות‬
‫שום דבר כמו שצריך היום, אז אני אלך לשבת.‬

244
00:15:45,840 --> 00:15:46,675
‫כן.‬

245
00:15:51,554 --> 00:15:52,555
‫גברת הייז?‬
‫-כן.‬

246
00:15:52,639 --> 00:15:53,848
‫אנחנו מוכנים להתחיל.‬

247
00:15:55,725 --> 00:15:57,102
‫לא יכול להיות שזה כולם.‬

248
00:15:58,478 --> 00:15:59,521
‫אני ממש מצטער.‬

249
00:16:00,313 --> 00:16:01,731
‫אפשר לחכות כמה דקות.‬

250
00:16:04,192 --> 00:16:05,026
‫לא.‬

251
00:16:05,819 --> 00:16:06,820
‫בוא נעשה את זה.‬

252
00:16:13,326 --> 00:16:14,160
‫נא לעמוד.‬

253
00:16:15,787 --> 00:16:17,872
‫נקרא מ"האיגרת השנייה אל טימותיוס".‬

254
00:16:20,834 --> 00:16:23,753
‫ועכשיו, הבת של לורי, קארן.‬

255
00:16:52,115 --> 00:16:55,243
‫אימא שלי הייתה…‬

256
00:16:56,828 --> 00:16:59,956
‫היא הייתה סופר-אימא.‬

257
00:17:01,624 --> 00:17:03,877
‫אימהות באה לה בקלות.‬

258
00:17:05,837 --> 00:17:08,173
‫עד כדי כך שזה נעשה החיים שלה.‬

259
00:17:10,216 --> 00:17:12,177
‫אני לא מאמינה שהיא איננה.‬

260
00:17:14,387 --> 00:17:18,558
‫אני לא מאמינה שאי פעם‬
‫מישהו יוכל לאהוב אותי כמוה.‬

261
00:17:33,573 --> 00:17:37,035
‫גברת הייז, ראיין, אני משתתף בצערכם.‬

262
00:17:37,118 --> 00:17:38,495
‫תודה, הנרי.‬

263
00:17:38,578 --> 00:17:41,289
‫איך הכרת את סבתא שלי?‬
‫-הייתי הגנן שלה.‬

264
00:17:42,290 --> 00:17:45,210
‫ולפעמים היא הייתה מתבלבלת וקוראת לי ראיין.‬

265
00:17:46,086 --> 00:17:47,545
‫אני לא. אני הנרי.‬

266
00:17:47,629 --> 00:17:48,588
‫נעים…‬

267
00:17:49,380 --> 00:17:51,466
‫לורי בלבלה בין גייז. בעייתי!‬

268
00:17:52,759 --> 00:17:53,593
‫אני לא גיי.‬

269
00:17:54,552 --> 00:17:55,804
‫אני כל כך מצטער.‬

270
00:17:55,887 --> 00:17:58,973
‫עכשיו אני הבעייתי. סליחה שהנחתי.‬

271
00:17:59,057 --> 00:18:02,060
‫לא שיש משהו לא בסדר עם להיות סטרייט.‬

272
00:18:02,143 --> 00:18:05,772
‫למרות שקצת כן יש.‬
‫-אני צוחק. אני ממש גיי.‬

273
00:18:09,901 --> 00:18:12,946
‫זה פשוט "עיר החשחוש". אני על הספקטרום.‬

274
00:18:13,029 --> 00:18:15,198
‫באופן מתון, אז רק קצת.‬

275
00:18:15,281 --> 00:18:18,451
‫לי יש שיתוק מוחין. גם רק קצת.‬

276
00:18:19,077 --> 00:18:22,288
‫אתה צריך לבוא לקבוצת הנכים שלי.‬
‫אנחנו נקראים "הקריפס".‬

277
00:18:22,372 --> 00:18:25,416
‫ומסיבות ברורות,‬
‫אנחנו לא יכולים להצטרף ל-Meetup.com.‬

278
00:18:26,126 --> 00:18:29,087
‫אני אתן לך את מספר הטלפון שלי.‬
‫-כן, זה יהיה נהדר.‬

279
00:18:29,796 --> 00:18:30,630
‫ריי.‬

280
00:18:31,840 --> 00:18:33,007
‫אנחנו צריכים ללכת.‬

281
00:18:33,091 --> 00:18:34,634
‫כן, רק רגע.‬

282
00:18:35,760 --> 00:18:37,345
‫נהנית מהטקס היום?‬

283
00:18:37,428 --> 00:18:38,680
‫הוא היה מקסים.‬
‫-כן.‬

284
00:18:39,305 --> 00:18:40,223
‫תודה.‬

285
00:18:40,306 --> 00:18:42,225
‫אני ממש מצטער.‬
‫-אני מעריכה את זה.‬

286
00:18:42,725 --> 00:18:43,977
‫ראיין.‬
‫-כן.‬

287
00:18:44,060 --> 00:18:44,894
‫בסדר.‬

288
00:18:45,395 --> 00:18:47,188
‫בסדר, נעים להכיר אותך.‬
‫-ביי.‬

289
00:18:55,697 --> 00:18:58,825
‫בוא נוודא שכל הווילונות מוסטים.‬

290
00:18:58,908 --> 00:19:01,578
‫המקום הזה נראה הרבה פחות מדכא באור.‬

291
00:19:02,287 --> 00:19:04,205
‫ריי, איפה גבינת הקוטג'?‬

292
00:19:06,624 --> 00:19:09,127
‫אלה לא פרוסות בשר קרות.‬
‫-אני יודע! הבאתי…‬

293
00:19:09,210 --> 00:19:12,088
‫לסבתא היו הנחיות מפורשות.‬

294
00:19:12,172 --> 00:19:14,257
‫אלוהים, איך יכולת? אתה לא משתנה!‬

295
00:19:14,924 --> 00:19:16,926
‫כדורי הבשר האלה נראים מדהים.‬

296
00:19:17,594 --> 00:19:19,429
‫מה שסבתא רצתה בקושי נחשב אוכל.‬

297
00:19:19,512 --> 00:19:21,890
‫זה לא משנה! הייתי צריכה לטפל בזה בעצמי.‬

298
00:19:21,973 --> 00:19:24,809
‫איך אי פעם אלמד לעשות משהו‬
‫כשאת חולת שליטה כזאת?‬

299
00:19:24,893 --> 00:19:27,896
‫זה פשוט…‬
‫אנחנו נדבר על זה אחר כך.‬

300
00:19:27,979 --> 00:19:31,316
‫דוד ג'רלד. היי!‬
‫-היי!‬

301
00:19:31,399 --> 00:19:33,151
‫נפלא לראות אותך.‬

302
00:19:33,234 --> 00:19:34,402
‫דודה דניאל.‬

303
00:19:36,779 --> 00:19:38,656
‫היי. מה אני יכולה לעשות?‬

304
00:19:39,324 --> 00:19:41,951
‫דודה דניאלה היא שתיינית.‬

305
00:19:42,035 --> 00:19:44,996
‫את יכולה לדאוג שהיא לא תשתה?‬

306
00:19:46,831 --> 00:19:49,918
‫דודה דניאל! היי, ילדה! היי!‬

307
00:19:50,543 --> 00:19:52,545
‫בשבילי? תודה.‬

308
00:19:56,591 --> 00:19:58,635
‫היי, מותק, מה שלומך?‬

309
00:19:59,135 --> 00:20:01,304
‫אני זוכרת, בהלוויה של אימא שלי,‬

310
00:20:01,387 --> 00:20:03,431
‫זה הרגע שבו כל הצער הכה בי.‬

311
00:20:03,514 --> 00:20:05,808
‫הייתי שבורה. הוא מכה בך עכשיו?‬
‫-אני…‬

312
00:20:05,892 --> 00:20:08,603
‫הוא מכה בך?‬
‫-אני אלך לשירותים. סליחה.‬

313
00:20:08,686 --> 00:20:11,940
‫הוא בטח יכה בך שם. תהיי מוכנה.‬
‫תחזיקי במשהו.‬

314
00:20:40,426 --> 00:20:43,638
‫אימא שלי ביקשה שבקבלת הפנים נעשה סבב‬

315
00:20:43,721 --> 00:20:46,349
‫וכל אחד יגיד עליה משהו נחמד.‬

316
00:20:47,141 --> 00:20:49,185
‫ריי, רוצה להתחיל?‬
‫-בטח.‬

317
00:20:49,269 --> 00:20:51,980
‫כן. אהבתי את סבתא שלי.‬

318
00:20:52,063 --> 00:20:54,482
‫תמיד צפינו ב"חוק וסדר" יחד.‬

319
00:20:54,983 --> 00:20:56,567
‫היא אהבה שאנשים נרצחים.‬

320
00:20:58,778 --> 00:21:02,156
‫עוד מישהו?‬
‫-לא הכרתי את לורי, אבל אני מכירה את קארן.‬

321
00:21:02,991 --> 00:21:06,661
‫אני יודעת שקארן היא מי שהיא היום‬

322
00:21:06,744 --> 00:21:10,873
‫בגלל הקשר המיוחד שהיה לה עם אימא שלה.‬

323
00:21:11,624 --> 00:21:13,167
‫תודה רבה. תודה.‬

324
00:21:13,668 --> 00:21:17,547
‫לחיי לורי. אישה יוצאת מן הכלל.‬

325
00:21:18,464 --> 00:21:19,507
‫לחיים.‬

326
00:21:21,384 --> 00:21:24,804
‫יודעים מה? בואו נפסיק עם השטויות, בסדר?‬

327
00:21:24,887 --> 00:21:28,391
‫אימא שלי לא הייתה אדם נחמד.‬
‫היא הייתה רעה ואנוכית‬

328
00:21:28,474 --> 00:21:31,561
‫ובדרך כלל היו לה דעות נוראיות על הכול.‬

329
00:21:31,644 --> 00:21:33,354
‫קארן, אני לגמרי מבינה.‬

330
00:21:33,438 --> 00:21:34,814
‫כשאימא שלי מתה…‬
‫-טניה.‬

331
00:21:35,898 --> 00:21:40,695
‫נמאס לי שאת מדברת על אימא שלך‬
‫ושואלת איך אני מרגישה.‬

332
00:21:40,778 --> 00:21:42,447
‫יודעת איך אני באמת מרגישה?‬

333
00:21:43,072 --> 00:21:46,367
‫אני מרגישה הקלה.‬
‫את יכולה להמליץ על ספר בנושא הזה?‬

334
00:21:46,451 --> 00:21:49,495
‫לאימא שלי הייתה דמנציה.‬
‫החיים שלה עמדו להיות נוראים.‬

335
00:21:49,579 --> 00:21:51,831
‫גם בלי הדמנציה היא הייתה נוראית.‬

336
00:21:52,332 --> 00:21:53,291
‫אני סיימתי.‬

337
00:21:53,374 --> 00:21:55,835
‫אמן! שפכי, אחותי. יופי!‬

338
00:21:55,918 --> 00:21:57,420
‫טניה, שתקי.‬

339
00:21:58,921 --> 00:22:01,924
‫נשארת יותר מדי, והגיע הזמן שתלכי.‬

340
00:22:02,008 --> 00:22:04,552
‫תסתלקי. אני לא רוצה לראות אותך שוב!‬

341
00:22:05,803 --> 00:22:07,638
‫בעצם, הגיע הזמן שכולכם תסתלקו.‬

342
00:22:07,722 --> 00:22:11,809
‫היא רצתה שתישארו עד שמונה,‬
‫אבל היא מתה, אז למי אכפת?‬

343
00:22:11,893 --> 00:22:14,354
‫אני רק רוצה לפשוט את הפאקינג שמלה הזאת!‬

344
00:22:22,779 --> 00:22:23,696
‫תודה לאל.‬

345
00:22:25,782 --> 00:22:27,784
‫חשבתי שיהיו לנו שתיים במחיר אחת.‬

346
00:22:29,327 --> 00:22:33,164
‫דודה דניאל? ילדה? כדאי שתזמיני לך "רוד‬‫ז‬‫י".‬

347
00:22:34,457 --> 00:22:36,376
‫את נראית בדיוק כמו הבת שלי.‬

348
00:22:39,212 --> 00:22:40,046
‫היי.‬

349
00:22:41,255 --> 00:22:43,132
‫אני אתקשר אלייך מחר. תנוחי לך.‬

350
00:22:43,216 --> 00:22:45,551
‫אל תאבדי אותה.‬
‫-שיט!‬

351
00:22:53,017 --> 00:22:54,102
‫היי.‬
‫-היי.‬

352
00:22:54,852 --> 00:22:58,815
‫אימא, ההתנהגות שלך קודם‬
‫ממש לא הייתה בסגנון לורה אשלי.‬

353
00:22:58,898 --> 00:23:03,069
‫אני חושבת שלורה אשלי הייתה מתגאה בי.‬

354
00:23:06,364 --> 00:23:07,198
‫היי, אימא.‬

355
00:23:07,949 --> 00:23:09,867
‫ללדת אותי הרס לך את החיים?‬

356
00:23:11,577 --> 00:23:12,954
‫לא, מותק, לא.‬

357
00:23:13,037 --> 00:23:15,039
‫ביום ההולדת שלך, אמרת שאני נטל,‬

358
00:23:15,123 --> 00:23:18,042
‫ומאז שסבתא מתה,‬
‫התנהגת כאילו אני כישלון ענקי.‬

359
00:23:18,126 --> 00:23:22,630
‫ואני לא רוצה להיות הסיבה‬
‫שהחיים שלך הם לא כמו שאת רוצה.‬

360
00:23:22,713 --> 00:23:26,592
‫מותק, ללדת אותך‬
‫אולי עשה את החיים שלי קשים יותר,‬

361
00:23:26,676 --> 00:23:29,554
‫אבל זה גם עשה אותם הרבה יותר שמחים.‬

362
00:23:30,138 --> 00:23:32,807
‫אני לא רוצה להיות‬
‫עוד מישהו שאת צריכה לטפל בו.‬

363
00:23:33,516 --> 00:23:37,353
‫הייתי רוצה לטפל בך בשארית חיי.‬

364
00:23:38,020 --> 00:23:39,439
‫אבל אתה לא זקוק לזה.‬

365
00:23:40,231 --> 00:23:43,025
‫בגלל זה הגיע הזמן שאחשוב מה אני רוצה.‬

366
00:23:44,068 --> 00:23:45,903
‫מה את רוצה?‬

367
00:23:47,530 --> 00:23:48,531
‫אני לא יודעת.‬

368
00:23:48,614 --> 00:23:52,285
‫אבל אני כן יודעת שאני רוצה שיהיו‬
‫יותר משמונה אנשים בהלוויה שלי.‬

369
00:23:53,703 --> 00:23:57,832
‫אימא, באמת,‬
‫את יכולה לקבל לפחות שתי ספרות. אלוהים!‬

370
00:23:57,915 --> 00:24:00,001
‫אולי.‬‫ ‬‫אנחנו צריכים לארוז את זה.‬

371
00:24:00,084 --> 00:24:00,918
‫בסדר.‬

372
00:24:01,752 --> 00:24:02,962
‫אלוהים.‬

373
00:24:03,880 --> 00:24:04,797
‫רגע, זה…‬

374
00:24:04,881 --> 00:24:08,259
‫הנאצ'וס האיטלקי מ"מקרוני גריל"? כן.‬

375
00:24:08,342 --> 00:24:10,219
‫חשבתי שהם לא עושים אותם יותר.‬

376
00:24:10,303 --> 00:24:13,681
‫אני יודע. אבל התקשרתי אליהם‬
‫ואמרתי שמישהו מת, והם הסכימו.‬

377
00:24:13,764 --> 00:24:14,640
‫אתה!‬

378
00:24:15,808 --> 00:24:18,769
‫זו עוגת הטריפל פירות יער‬
‫מ"סוויט ליידי ג'יין".‬

379
00:24:20,104 --> 00:24:21,147
‫אלוהים!‬
‫-כן.‬

380
00:24:21,230 --> 00:24:24,901
‫ידעתי שהיום הזה יהיה מבאס,‬
‫אז הבאתי את כל הדברים האהובים עלייך.‬

381
00:24:25,735 --> 00:24:27,278
‫אתה פשוט…‬

382
00:24:27,361 --> 00:24:29,906
‫אתה הכי מתוק…‬

383
00:24:30,698 --> 00:24:32,033
‫אלוהים!‬

384
00:24:33,618 --> 00:24:36,746
‫אני בוכה.‬

385
00:24:40,124 --> 00:24:41,626
‫הנאצ'וס שברו אותי.‬

386
00:24:41,709 --> 00:24:43,294
‫זה טוב.‬
‫-כן.‬

387
00:24:44,462 --> 00:24:47,882
‫ותראי, יצרתי ערמת לכלוך ענקית עם המטאטא.‬

388
00:24:48,549 --> 00:24:52,136
‫אבל עכשיו אני לא יכול‬
‫לטאטא אותה לתוך היעה.‬

389
00:24:52,220 --> 00:24:53,387
‫את יכולה ללמד אותי?‬

390
00:24:58,351 --> 00:25:00,645
‫זיגזג. הינה!‬

391
00:25:00,728 --> 00:25:03,272
‫אני חייב להסתלק מכאן!‬

392
00:25:04,065 --> 00:25:05,733
‫אתה צריך להשתמש בהליכון שלך.‬

393
00:25:05,816 --> 00:25:07,652
‫תעמוד ככה.‬

394
00:25:07,735 --> 00:25:09,820
‫תשים אותו כאן.‬
‫-בסדר.‬

395
00:25:09,904 --> 00:25:11,531
‫אתה צריך לתפוס אותו.‬

396
00:25:17,578 --> 00:25:19,121
‫לאן התינוק שלי הלך?‬

397
00:25:19,205 --> 00:25:20,039
‫בסדר, מוכנה?‬

398
00:25:20,122 --> 00:25:21,123
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

399
00:25:21,916 --> 00:25:24,293
‫עוד פעם, אתה יכול!‬
‫-אלוהים. תפסיקי!‬

400
00:25:24,377 --> 00:25:25,378
‫כן.‬

401
00:25:31,759 --> 00:25:33,344
‫הלכת!‬

402
00:25:33,844 --> 00:25:35,346
‫הלכת!‬

403
00:25:35,888 --> 00:25:37,431
‫עשית את זה.‬

404
00:25:38,933 --> 00:25:39,934
‫הלכת!‬

405
00:25:41,143 --> 00:25:42,144
‫עשית את זה!‬

406
00:26:35,531 --> 00:26:37,617
‫תרגום כתוביות: הדס הורנשטיין‬