1
00:00:13,471 --> 00:00:15,265
‫מיליון גנואים,‬

2
00:00:16,141 --> 00:00:18,810
‫אחרי צעדה של 1,000 ק"מ,‬

3
00:00:18,893 --> 00:00:22,772
‫מתמודדים עם המכשול הגדול ביותר‬
‫בנדידה השנתית שלהם.‬

4
00:00:25,442 --> 00:00:27,610
‫נהר מארה שבטנזניה.‬

5
00:00:34,659 --> 00:00:39,456
‫זברות נודדות איתם. חלקן, נקבות עם סייחים.‬

6
00:00:47,088 --> 00:00:48,506
‫ומחכים להם…‬

7
00:00:51,676 --> 00:00:52,677
‫תנינים.‬

8
00:01:03,354 --> 00:01:07,067
‫ככל שהסייח קטן יותר,‬
‫כך הסיכויים שלו נמוכים יותר.‬

9
00:01:11,488 --> 00:01:13,740
‫והוא אחד הקטנים ביותר.‬

10
00:01:21,164 --> 00:01:24,167
‫הוא מנסה להישאר קרוב ככל האפשר לאמו.‬

11
00:01:24,876 --> 00:01:28,755
‫אלה שנפרדים לא סביר שישרדו.‬

12
00:01:34,219 --> 00:01:35,970
‫הוא מתקשה לעמוד בקצב.‬

13
00:01:45,105 --> 00:01:46,856
‫כל שהוא יכול לעשות זה לבעוט‬

14
00:01:48,483 --> 00:01:50,985
‫בזמן שאחרים נופלים קרבן.‬

15
00:02:08,419 --> 00:02:11,923
‫הסחות הדעת נמשכות מספיק זמן‬

16
00:02:12,006 --> 00:02:14,968
‫כדי לאפשר לו להגיע לאמו…‬

17
00:02:17,178 --> 00:02:21,224
‫ולהמשיך את צעדתם‬
‫עם העדר הגדול ביותר בעולם.‬

18
00:02:33,903 --> 00:02:40,910
‫- כוכב הלכת המופלא 2 -‬

19
00:02:43,204 --> 00:02:46,749
‫- פרק 3: הדור הבא -‬

20
00:02:53,256 --> 00:02:59,012
‫- אוקטובר -‬

21
00:02:59,095 --> 00:03:02,599
‫יש בעלי חיים שנותנים לצאצאיהם‬
‫את ההתחלה הטובה ביותר לחיים…‬

22
00:03:03,433 --> 00:03:06,603
‫באמצעות מסעות מדהימים באמת.‬

23
00:03:08,021 --> 00:03:12,275
‫ולא רק היעד שלהם חשוב, אלא גם העיתוי.‬

24
00:03:15,862 --> 00:03:18,406
‫חוף האוקיינוס השקט של מקסיקו.‬

25
00:03:28,416 --> 00:03:30,710
‫החוף נראה נטוש.‬

26
00:03:35,340 --> 00:03:37,300
‫אבל מתחת לחול,‬

27
00:03:37,884 --> 00:03:40,845
‫אלפי בעלי חיים בתנועה.‬

28
00:03:52,190 --> 00:03:54,609
‫אבקועים של צב ים זיתני.‬

29
00:03:59,030 --> 00:04:04,118
‫באוקטובר,‬
‫החול בדיוק בטמפרטורה הנכונה לגיחה.‬

30
00:04:07,330 --> 00:04:09,207
‫הראשונים שעולים אל פני השטח‬

31
00:04:10,500 --> 00:04:11,834
‫אינם זזים.‬

32
00:04:16,673 --> 00:04:19,384
‫כל תנועה עלולה למשוך תשומת לב.‬

33
00:04:22,345 --> 00:04:23,763
‫עליהם לחכות לאחרים.‬

34
00:04:27,934 --> 00:04:29,477
‫הם עומדים להתחיל‬

35
00:04:29,560 --> 00:04:32,981
‫את המסע המסוכן ביותר בחייהם.‬

36
00:04:35,692 --> 00:04:38,486
‫ועדיף לעשות את זה ביחד.‬

37
00:04:59,841 --> 00:05:01,175
‫עבור הציידים…‬

38
00:05:04,012 --> 00:05:06,389
‫זו הסעודה הגדולה ביותר של השנה.‬

39
00:05:17,608 --> 00:05:21,195
‫הם תופסים חצי מהאבקועים שמגיחים בחוף.‬

40
00:05:23,156 --> 00:05:26,826
‫אבל הצבים הקטנים ממשיכים להגיע בכמות כזו‬

41
00:05:26,909 --> 00:05:29,412
‫שהטורפים פשוט לא יכולים לעמוד בקצב.‬

42
00:05:30,538 --> 00:05:34,292
‫וזה הסיכוי היחיד שלהם להגיע למים.‬

43
00:06:21,547 --> 00:06:23,424
‫הגאות יורדת.‬

44
00:06:28,971 --> 00:06:33,059
‫המצב נעשה מסוכן עוד יותר‬
‫עבור הצבים הקטנים.‬

45
00:06:36,020 --> 00:06:38,815
‫הסיכוי היחיד שלהם הוא ללכת בעקבות האחרים.‬

46
00:06:55,206 --> 00:06:57,250
‫חלק מגיעים למים הרדודים.‬

47
00:07:00,586 --> 00:07:03,047
‫אבל אפילו עכשיו הם לא בטוחים.‬

48
00:07:16,477 --> 00:07:17,770
‫אלה ששורדים‬

49
00:07:18,438 --> 00:07:21,357
‫ישחו חזק יותר ב-24 השעות הבאות‬

50
00:07:21,441 --> 00:07:23,276
‫משישחו אי פעם.‬

51
00:07:25,403 --> 00:07:30,199
‫בזמן מסעם, השדה המגנטי של כדור הארץ‬
‫מטביע בהם את חותמו.‬

52
00:07:31,909 --> 00:07:36,581
‫סמן מנטלי שינחה אותם חזרה‬
‫כשיגיע זמנם להתרבות.‬

53
00:07:42,378 --> 00:07:44,338
‫כל צב ים זיתני‬

54
00:07:44,422 --> 00:07:48,009
‫יבלה את 15 השנים הראשונות בחייו‬
‫באוקיינוס השקט‬

55
00:07:48,634 --> 00:07:51,053
‫כשהוא אוכל וגדל לבד.‬

56
00:07:51,137 --> 00:07:52,847
‫- האוקיינוס השקט‬
‫דרום אמריקה -‬

57
00:07:52,930 --> 00:07:55,683
‫כל אחד מהם יעבור מאות אלפי קילומטרים‬

58
00:07:56,309 --> 00:07:59,145
‫עד שיום אחד הם ישנו כיוון…‬

59
00:08:01,647 --> 00:08:05,860
‫ויתחילו את המסע הארוך בחזרה לחוף שבו בקעו.‬

60
00:08:10,615 --> 00:08:12,950
‫לראשונה מזה יותר מעשור,‬

61
00:08:13,534 --> 00:08:15,453
‫הצבה המתבגרת הזו‬

62
00:08:16,078 --> 00:08:18,581
‫פוגשת אחרים מסוגה.‬

63
00:08:26,506 --> 00:08:28,716
‫רבע מיליון מהם.‬

64
00:08:31,594 --> 00:08:34,472
‫המפגש הגדול ביותר של צבים בכדור הארץ.‬

65
00:08:53,824 --> 00:08:57,912
‫כאן היא תזדווג,‬
‫ואז תשחה לחוף כדי להטיל ביצים.‬

66
00:09:07,964 --> 00:09:10,466
‫היא כבר לא אבקוע קטן.‬

67
00:09:11,509 --> 00:09:14,387
‫אבל המים הרדודים מרתיעים עדיין לא פחות.‬

68
00:09:51,424 --> 00:09:52,383
‫יבשה.‬

69
00:09:54,010 --> 00:09:57,263
‫הראשונה שהיא נוגעת בה מזה 15 שנה.‬

70
00:09:59,515 --> 00:10:02,977
‫עכשיו יש לה דברים דחופים לעשות.‬

71
00:10:08,316 --> 00:10:10,818
‫הביצים שלה מוכנות להטלה,‬

72
00:10:11,652 --> 00:10:13,863
‫ועליה לחפור להן קן.‬

73
00:10:18,284 --> 00:10:20,995
‫אם היא תניח אותן מתחת לקו הגאות,‬

74
00:10:21,078 --> 00:10:22,288
‫הם יטבעו.‬

75
00:10:23,372 --> 00:10:25,249
‫אבל רחוק מדי מהמים‬

76
00:10:25,333 --> 00:10:26,834
‫והם עלולים להתייבש.‬

77
00:10:28,794 --> 00:10:31,881
‫אז האמצע פופולרי מאוד.‬

78
00:10:38,929 --> 00:10:41,223
‫בעוד אלפי בוגרים נוספים מגיעים,‬

79
00:10:42,016 --> 00:10:44,727
‫עד 80 אחוז מהביצים שהוטלו כאן‬

80
00:10:44,810 --> 00:10:49,315
‫נשברות בטעות על ידי נקבות מקננות אחרות.‬

81
00:10:57,865 --> 00:10:59,950
‫אבל כל כך הרבה ביצים מוטלות‬

82
00:11:00,951 --> 00:11:05,122
‫שמיליונים יוותרו ללא פגע, עמוק בחול.‬

83
00:11:11,045 --> 00:11:13,214
‫היא מטילה מאה בערך.‬

84
00:11:14,298 --> 00:11:17,259
‫ובזאת עבודתה הסתיימה.‬

85
00:11:20,054 --> 00:11:23,057
‫אבל בשנה הבאה, באותו זמן,‬

86
00:11:23,140 --> 00:11:27,103
‫היא תחזור לחוף הזה בדיוק כדי להטיל שוב‬

87
00:11:28,771 --> 00:11:32,316
‫ותמשיך לעשות זאת במשך שארית חייה.‬

88
00:11:37,697 --> 00:11:42,702
‫- דרום האוקיינוס האטלנטי -‬

89
00:11:42,785 --> 00:11:45,287
‫רוב המסעות שנעשים כדי להתרבות‬

90
00:11:45,788 --> 00:11:48,207
‫כמעט שלא השתנו במשך אלפי שנים.‬

91
00:11:54,380 --> 00:11:58,342
‫בחלק נידח של האוקיינוס האטלנטי,‬
‫מזרחית לדרום אמריקה,‬

92
00:11:58,426 --> 00:12:00,469
‫שוכנים איי פוקלנד.‬

93
00:12:10,855 --> 00:12:13,983
‫פילי ים מגיעים לכאן כדי להתרבות‬

94
00:12:14,066 --> 00:12:15,526
‫כבר אלפי שנים.‬

95
00:12:18,779 --> 00:12:21,490
‫כאן בחוף הזה בסוף אוקטובר,‬

96
00:12:21,574 --> 00:12:23,117
‫יש רק גורים.‬

97
00:12:25,077 --> 00:12:29,665
‫האימהות שלהם עזבו אותם לפני שבועות,‬
‫ועכשיו עליהם לדאוג לעצמם.‬

98
00:12:34,795 --> 00:12:37,131
‫בעוד כמה ימים, גם הם יעזבו‬

99
00:12:37,214 --> 00:12:41,093
‫ויתחילו את חייהם כנוודים‬
‫במים העמוקים של האוקיינוס.‬

100
00:12:46,599 --> 00:12:49,560
‫אבל הם עוד לא למדו לשחות.‬

101
00:12:54,857 --> 00:12:57,485
‫בריכת החוף המוגנת הזאת‬

102
00:12:57,568 --> 00:13:00,446
‫נראית כמו מקום טוב לעשות את זה.‬

103
00:13:12,500 --> 00:13:15,002
‫הם עורכים היכרות עם הים.‬

104
00:13:19,131 --> 00:13:22,468
‫הם עושים את תנועות השחייה הנכונות‬
‫באופן אינסטינקטיבי,‬

105
00:13:23,219 --> 00:13:27,223
‫אבל הם עדיין לא מסוגלים להבין מהי סכנה.‬

106
00:13:33,229 --> 00:13:34,104
‫אורקות.‬

107
00:13:35,064 --> 00:13:36,232
‫לווייתנים קטלניים.‬

108
00:13:43,739 --> 00:13:46,492
‫זו לא להקה שהגיעה באקראי.‬

109
00:13:47,451 --> 00:13:52,581
‫הם עברו מאות קילומטרים‬
‫כדי להגיע הנה בדיוק בזמן הזה.‬

110
00:13:56,502 --> 00:13:57,670
‫לפני 20 שנה,‬

111
00:13:57,753 --> 00:14:01,924
‫הנקבה הראשית גילתה‬
‫מתי הגורים הולכים לבריכת הילדים שלהם.‬

112
00:14:03,050 --> 00:14:07,346
‫וכשהגאות תעלה, מתי גם היא תוכל להגיע אליה.‬

113
00:14:13,853 --> 00:14:16,063
‫עד אז, עליה לחכות.‬

114
00:14:19,066 --> 00:14:20,860
‫אם היא תשגה בתזמון המתקפה שלה,‬

115
00:14:20,943 --> 00:14:23,445
‫היא תיתקע על הסלעים.‬

116
00:14:32,329 --> 00:14:34,039
‫כשהגאות בחצי הגובה,‬

117
00:14:34,123 --> 00:14:37,751
‫זהו עומק שמספיק בדיוק עבור לווייתן קטלן.‬

118
00:14:53,893 --> 00:14:56,604
‫הגורים לא מזהים את האיום,‬

119
00:14:58,230 --> 00:15:00,733
‫אפילו כשהוא ממש מולם.‬

120
00:15:16,165 --> 00:15:18,792
‫היא צריכה שאחד הגורים יהיה במים,‬

121
00:15:18,876 --> 00:15:21,921
‫אבל זה עדיין רדוד באופן מסוכן עבורה.‬

122
00:15:25,341 --> 00:15:26,467
‫פנייה לא נכונה‬

123
00:15:27,676 --> 00:15:29,136
‫והיא עלולה להיתקע.‬

124
00:15:35,809 --> 00:15:38,187
‫הגורים כמעט בהישג יד.‬

125
00:15:42,316 --> 00:15:44,902
‫היא צופה ומחכה‬

126
00:15:46,236 --> 00:15:49,031
‫שאחד יתקרב מספיק כדי לחטוף אותו.‬

127
00:16:14,556 --> 00:16:18,352
‫היא נושאת אותו לים כשהוא עדיין בחיים.‬

128
00:16:24,817 --> 00:16:28,862
‫נקבת האורקה הזאת היא היחידה שצדה כך.‬

129
00:16:31,281 --> 00:16:34,451
‫והיא עושה זאת בשביל כל המשפחה שלה.‬

130
00:16:39,164 --> 00:16:42,584
‫הגור נשאר בחיים שעות.‬

131
00:16:48,716 --> 00:16:52,261
‫האורקות האלה למדו לנצל‬

132
00:16:52,344 --> 00:16:55,055
‫את המסעות השנתיים של פילי הים לכאן‬
‫כדי להתרבות.‬

133
00:16:56,974 --> 00:16:59,643
‫ואולי באופן מפליא במידה שווה,‬

134
00:17:00,269 --> 00:17:03,981
‫הם יודעים בדיוק מתי עליהם לחזור בכל שנה.‬

135
00:17:20,122 --> 00:17:22,791
‫רבייה בטוחה, עבור בעלי חיים מסוימים,‬

136
00:17:23,459 --> 00:17:25,878
‫פירושה הימנעות מההמון.‬

137
00:17:33,010 --> 00:17:34,136
‫ניו זילנד.‬

138
00:17:34,636 --> 00:17:38,724
‫היבשה האחרונה הראויה למגורים‬
‫שבני האדם הגיעו אליה.‬

139
00:17:46,148 --> 00:17:46,982
‫כדי להגיע הנה,‬

140
00:17:47,066 --> 00:17:51,820
‫הפולינזים נאלצו‬
‫לחצות אלפי קילומטרים של אוקיינוס פתוח.‬

141
00:17:53,072 --> 00:17:55,949
‫וכך גם כל בעל חיים.‬

142
00:18:01,288 --> 00:18:05,876
‫אבל בכל זאת,‬
‫מבקר אחד עורך מסע של 6,000 ק"מ‬

143
00:18:05,959 --> 00:18:08,629
‫לאורך האוקיינוס הדרומי מדי שנה‬

144
00:18:09,630 --> 00:18:12,508
‫לפינות המבודדות ביותר באי.‬

145
00:18:26,146 --> 00:18:29,191
‫הוא ביישן ומסתורי.‬

146
00:18:40,494 --> 00:18:43,372
‫פינגווין טאוואקי עב-מקור.‬

147
00:18:44,373 --> 00:18:46,333
‫פינגווין הג'ונגל.‬

148
00:18:47,793 --> 00:18:50,504
‫הוא מטפל בגוזל שלו, בן שמונה שבועות,‬

149
00:18:51,547 --> 00:18:55,217
‫כשבת הזוג שלו בים בחיפוש אחר מזון.‬

150
00:18:56,593 --> 00:19:00,389
‫אם הוא לא יעשה זאת כראוי,‬
‫היא עלולה לעזוב אותו.‬

151
00:19:07,771 --> 00:19:10,691
‫שיעורי הגירושים של הפינגווינים גבוהים.‬

152
00:19:14,194 --> 00:19:16,655
‫אז כדאי לו להרחיק את כולם.‬

153
00:19:22,536 --> 00:19:27,249
‫בת זוגו חזרה לחוף‬
‫אחרי יום עמוס של איסוף מזון.‬

154
00:19:30,335 --> 00:19:32,754
‫אבל לא קל לעלות לחוף.‬

155
00:19:41,805 --> 00:19:43,891
‫זו שאלה של תזמון.‬

156
00:19:51,481 --> 00:19:52,649
‫כמעט!‬

157
00:20:10,542 --> 00:20:11,710
‫יפה מאוד.‬

158
00:20:14,671 --> 00:20:16,215
‫כדי להגיע לגוזל הרעב שלה,‬

159
00:20:17,257 --> 00:20:19,551
‫עליה לעבור סלעים,‬

160
00:20:20,677 --> 00:20:21,595
‫שורשים,‬

161
00:20:22,846 --> 00:20:24,014
‫ונקיקים.‬

162
00:20:39,029 --> 00:20:42,741
‫זה וולט, בסגנון של פינגווינים.‬

163
00:20:46,912 --> 00:20:49,706
‫אבא יכול רק לצפות בקנאה.‬

164
00:20:53,961 --> 00:20:57,506
‫ככל שהגוזל גדל, כך גם תאבונו.‬

165
00:20:59,508 --> 00:21:01,468
‫כדי לעמוד בדרישה,‬

166
00:21:01,551 --> 00:21:05,347
‫על האם להשלים את מסלול המכשולים בג'ונגל‬

167
00:21:06,515 --> 00:21:07,766
‫שוב‬

168
00:21:09,434 --> 00:21:10,727
‫ושוב.‬

169
00:21:22,364 --> 00:21:25,951
‫כדי לגדל את הגוזל שלה,‬
‫היא תלך מרחק של מרתון‬

170
00:21:26,034 --> 00:21:28,870
‫ותשחה יותר מ-1,000 קילומטרים.‬

171
00:21:30,163 --> 00:21:33,834
‫והיא תאבד עד חצי ממשקל הגוף שלה.‬

172
00:21:38,463 --> 00:21:40,716
‫אבל זה לא עוצר בעדה.‬

173
00:22:00,610 --> 00:22:03,739
‫ואז, אחרי עשרה שבועות ארוכים,‬

174
00:22:04,823 --> 00:22:06,658
‫נמאס לה סוף סוף.‬

175
00:22:09,536 --> 00:22:12,205
‫עם סיום שירות המשלוחים,‬

176
00:22:12,289 --> 00:22:15,292
‫הרעב דוחף את הגוזל אל הים.‬

177
00:22:19,963 --> 00:22:22,674
‫יש הרבה אוכל זמין קרוב לחוף,‬

178
00:22:23,675 --> 00:22:26,970
‫אבל באופן מוזר, הוא מתרחק בשחייה עם אחרים‬

179
00:22:27,054 --> 00:22:29,598
‫וממשיך לשחות אלפי קילומטרים‬

180
00:22:29,681 --> 00:22:31,933
‫עד אמצע הדרך לאנטרקטיקה.‬

181
00:22:32,017 --> 00:22:33,518
‫- ניו זילנד -‬

182
00:22:33,602 --> 00:22:37,481
‫זה המסע הבודד הארוך ביותר‬
‫של פינגווין כלשהו‬

183
00:22:38,065 --> 00:22:40,776
‫וכנראה גם חסר טעם.‬

184
00:22:40,859 --> 00:22:43,528
‫- האוקיינוס הדרומי -‬

185
00:22:43,612 --> 00:22:45,280
‫- אנטרקטיקה -‬

186
00:22:45,364 --> 00:22:49,242
‫משערים שאבות אבותיהם התחילו‬
‫לעשות זאת לפני שני מיליון שנה‬

187
00:22:49,326 --> 00:22:52,120
‫כשניתן היה למצוא את המזון שלהם רק כאן.‬

188
00:22:52,913 --> 00:22:55,791
‫וניכר שמדובר בשגרה שקשה לשבור.‬

189
00:23:01,671 --> 00:23:05,384
‫- נובמבר -‬

190
00:23:05,467 --> 00:23:06,468
‫בנובמבר,‬

191
00:23:06,551 --> 00:23:10,680
‫עלייה בכמות אור השמש היומי‬
‫מחממת את האוקיינוס ההודי‬

192
00:23:11,264 --> 00:23:13,683
‫ומניעה את המונסון.‬

193
00:23:13,767 --> 00:23:15,143
‫- האוקיינוס ההודי -‬

194
00:23:15,227 --> 00:23:18,146
‫בדרכו נמצא אי חג המולד.‬

195
00:23:18,230 --> 00:23:19,356
‫- אי חג המולד -‬

196
00:23:21,149 --> 00:23:25,946
‫העלייה בלחות שהוא מביא מעוררת צבא רדום.‬

197
00:23:37,916 --> 00:23:39,709
‫סרטנים אדומים של אי חג המולד‬

198
00:23:39,793 --> 00:23:42,421
‫חיים כיום כמעט רק ביבשה.‬

199
00:23:44,506 --> 00:23:45,632
‫אבל כדי לנשום,‬

200
00:23:45,715 --> 00:23:47,968
‫הם עדיין זקוקים ללחות בזימים שלהם‬

201
00:23:49,010 --> 00:23:51,805
‫ולים כדי להטיל בו את ביציהם.‬

202
00:23:53,932 --> 00:23:59,563
‫אז הם עושים מסע שנתי לחוף,‬
‫כפי שעשו במשך 200,000 שנה.‬

203
00:24:01,940 --> 00:24:05,026
‫עם זאת, לאחרונה הרבה השתנה.‬

204
00:24:12,242 --> 00:24:14,578
‫אבל העזרה נמצאת עכשיו בהישג יד.‬

205
00:24:29,092 --> 00:24:32,596
‫מקומיים בנו גם גשרים מיוחדים‬

206
00:24:32,679 --> 00:24:36,725
‫שמאפשרים להם לחצות כבישים עמוסים ביותר‬
‫במהירות שלהם,‬

207
00:24:38,101 --> 00:24:40,979
‫ורשת של מנהרות תת-קרקעיות מובילה אותם.‬

208
00:24:46,735 --> 00:24:48,403
‫הם מגבירים את הקצב שלהם,‬

209
00:24:48,904 --> 00:24:51,114
‫כי עליהם להספיק לשיא הגאות.‬

210
00:24:55,702 --> 00:24:59,915
‫בלילה אחד,‬
‫ארבעה מיליון סרטנים מגיעים לחוף.‬

211
00:25:08,381 --> 00:25:12,802
‫כל נקבה מנענעת 100 אלף ביצים לתוך הגל.‬

212
00:25:25,899 --> 00:25:30,195
‫הם בוקעים מיד והופכים לזחלים ששוחים חופשי.‬

213
00:25:34,115 --> 00:25:39,037
‫ברוב השנים,‬
‫הרוב המכריע נאכל או נשטף למעמקים‬

214
00:25:39,788 --> 00:25:41,665
‫ולא חוזר.‬

215
00:25:44,292 --> 00:25:47,629
‫אבל עם קצת מזל, בשיא הגאות בחודש הבא‬

216
00:25:47,712 --> 00:25:50,924
‫הם ייסחפו חזרה לחופי האי.‬

217
00:25:53,635 --> 00:25:57,722
‫- דרום האוקיינוס האטלנטי -‬

218
00:25:57,806 --> 00:26:00,225
‫אלפי קילומטרים דרומה,‬

219
00:26:00,308 --> 00:26:02,978
‫עוד מסע ראשון עומד להתחיל.‬

220
00:26:08,400 --> 00:26:09,609
‫סוף נובמבר,‬

221
00:26:10,193 --> 00:26:12,988
‫אמצע הקיץ בסוף העולם.‬

222
00:26:15,490 --> 00:26:20,120
‫פטגוניה, הקצה הדרומי ביותר של אמריקה.‬

223
00:26:26,501 --> 00:26:30,922
‫רק טורף יבשתי גדול אחד גר דרומית כל כך.‬

224
00:26:33,592 --> 00:26:34,551
‫הפומה.‬

225
00:26:41,182 --> 00:26:42,642
‫זה מצ'יטו.‬

226
00:26:43,393 --> 00:26:44,728
‫האפור.‬

227
00:26:46,062 --> 00:26:50,609
‫הוא בן שנה‬
‫ועומד להתמודד עם המבחן הגדול ביותר בחייו.‬

228
00:26:51,985 --> 00:26:53,403
‫לא שהוא יודע את זה.‬

229
00:27:02,370 --> 00:27:04,623
‫הוא ואחותו, ניניה,‬

230
00:27:05,290 --> 00:27:10,795
‫הגיעו לגיל בו עליהם להיפרד‬
‫ועל כל אחד מהם למצוא טריטוריה משלו.‬

231
00:27:21,348 --> 00:27:23,391
‫תחרות בין זכרים‬

232
00:27:23,475 --> 00:27:27,646
‫פירושה שמצ'יטו יצטרך‬
‫לנדוד הרבה יותר רחוק מאחותו.‬

233
00:27:31,441 --> 00:27:34,986
‫אבל עכשיו שניהם צריכים ללמוד לצוד.‬

234
00:27:44,829 --> 00:27:46,206
‫אפילו בשביל אימא שלהם,‬

235
00:27:47,540 --> 00:27:49,542
‫אין אתגר גדול יותר…‬

236
00:27:52,545 --> 00:27:55,548
‫מאשר לתפוס זכר גואנקו בוגר‬

237
00:27:56,174 --> 00:27:58,343
‫שגדול ממנה פי שלושה.‬

238
00:28:00,637 --> 00:28:02,055
‫אבל היא מומחית.‬

239
00:28:04,974 --> 00:28:06,935
‫הגורים צופים מקרוב.‬

240
00:28:15,360 --> 00:28:19,155
‫כדי להצליח,‬
‫עליה להגיע למרחק של כמה מטרים ממנו.‬

241
00:28:46,391 --> 00:28:49,894
‫ואז להחזיק, לא משנה כמה פראית הריצה.‬

242
00:29:19,591 --> 00:29:22,886
‫על הגורים לנצל עד תום את הארוחה הקלה.‬

243
00:29:24,095 --> 00:29:27,766
‫החיים הקלים שלהם עומדים להסתיים.‬

244
00:29:34,022 --> 00:29:36,983
‫אימא שלהם עשתה כל מה שהיא יכולה בשבילם.‬

245
00:29:40,737 --> 00:29:42,363
‫אחרי שנה ביחד,‬

246
00:29:42,447 --> 00:29:45,492
‫הטריטוריה שלה כבר לא שלהם.‬

247
00:29:54,876 --> 00:29:57,045
‫הגיע זמנם לעזוב.‬

248
00:30:07,096 --> 00:30:10,850
‫במשך כמה שבועות, האחים נשארים קרוב זה לזה.‬

249
00:30:11,726 --> 00:30:14,854
‫אבל בקרוב יהיה עליהם להיפרד.‬

250
00:30:16,606 --> 00:30:18,316
‫ניניה, הנקבה,‬

251
00:30:18,399 --> 00:30:21,653
‫תורשה לגור קרוב לטווח ביתה של אמה.‬

252
00:30:23,363 --> 00:30:25,824
‫מצ'יטו לא.‬

253
00:30:30,870 --> 00:30:33,373
‫שטחי הזכרים גדולים בהרבה.‬

254
00:30:33,456 --> 00:30:35,375
‫וכדי למצוא מספיק מקום,‬

255
00:30:35,458 --> 00:30:38,253
‫ייתכן שיהיה עליו ללכת מאות קילומטרים.‬

256
00:30:49,597 --> 00:30:51,724
‫בפעם הראשונה בחייו,‬

257
00:30:52,642 --> 00:30:54,227
‫הוא לבדו.‬

258
00:31:01,484 --> 00:31:03,111
‫אחרי שבועות בתנועה,‬

259
00:31:03,736 --> 00:31:05,154
‫הוא גווע ברעב.‬

260
00:31:15,915 --> 00:31:17,333
‫הוא ראה איך צדים,‬

261
00:31:18,376 --> 00:31:20,420
‫אבל האם הוא למד מספיק?‬

262
00:31:31,848 --> 00:31:32,849
‫לא ממש.‬

263
00:31:37,145 --> 00:31:39,772
‫כדי למצוא מזון, עליו להמשיך לזוז,‬

264
00:31:40,815 --> 00:31:44,652
‫עמוק יותר אל תוך שטחים בלתי-מוכרים.‬

265
00:31:52,285 --> 00:31:54,996
‫הוא לא מפסיק עד ש…‬

266
00:31:57,457 --> 00:32:01,753
‫הוא קולט את ריחו המובהק של פגר טרי.‬

267
00:32:10,470 --> 00:32:11,846
‫אבל הוא שייך…‬

268
00:32:14,474 --> 00:32:16,100
‫לזכר ענק.‬

269
00:32:46,673 --> 00:32:48,967
‫גודלו כפול משל מצ'יטו…‬

270
00:32:52,845 --> 00:32:55,056
‫והוא יכול להרוג אותו בשניות.‬

271
00:33:05,441 --> 00:33:08,361
‫אבל הוא רעב מדי מכדי לוותר עכשיו.‬

272
00:33:26,879 --> 00:33:29,424
‫למרבה הפלא, הפומה הוותיק נסוג‬

273
00:33:30,717 --> 00:33:32,719
‫ומאפשר לצעיר לאכול,‬

274
00:33:33,344 --> 00:33:36,514
‫התנהגות נדירה מאוד בקרב זכרים.‬

275
00:33:38,850 --> 00:33:42,145
‫האומץ של מצ'יטו אולי קנה לו עוד זמן,‬

276
00:33:43,688 --> 00:33:46,774
‫אבל המסע שלו רק התחיל.‬

277
00:33:52,572 --> 00:33:55,658
‫זכרי פומות נודדים רחוק ומהר.‬

278
00:33:56,534 --> 00:34:00,830
‫כתוצאה מכך,‬
‫מעט מאוד ידוע על חייהם העצמאיים.‬

279
00:34:06,002 --> 00:34:10,006
‫משערים שמעטים שורדים את שנתם הראשונה לבד.‬

280
00:34:12,675 --> 00:34:15,386
‫עם קצת מזל, הוא יהיה אחד מהם.‬

281
00:34:23,436 --> 00:34:26,898
‫- דצמבר -‬

282
00:34:33,863 --> 00:34:35,740
‫זה ערב חג המולד,‬

283
00:34:35,823 --> 00:34:39,494
‫וחופי אי חג המולד בוהקים באדום.‬

284
00:34:42,872 --> 00:34:44,207
‫אחת לעשור,‬

285
00:34:44,707 --> 00:34:48,544
‫זרמי האוקיינוס מתאימים בדיוק‬
‫לחזרתם של הסרטנים הצעירים.‬

286
00:34:50,797 --> 00:34:53,633
‫וזו אחת החזרות הגדולות ביותר שנראו אי פעם.‬

287
00:34:55,426 --> 00:34:57,470
‫מיליארדים מציפים את השוניות…‬

288
00:35:04,352 --> 00:35:06,062
‫מבלבלים את המקומיים.‬

289
00:35:07,939 --> 00:35:10,525
‫הם מנסים להגיע ליבשה‬

290
00:35:11,567 --> 00:35:13,236
‫בכל דרך אפשרית.‬

291
00:35:17,782 --> 00:35:21,077
‫עליהם להגיע ליער ממנו הגיעו הוריהם‬

292
00:35:21,160 --> 00:35:25,581
‫ושבו יהיו בטוחים,‬
‫אשר נמצא במרחק שני קילומטרים בלבד.‬

293
00:35:26,999 --> 00:35:30,378
‫אבל ההורים שלהם לא היו בגודל ראש סיכה.‬

294
00:35:33,464 --> 00:35:37,135
‫עכשיו הם משילים את שריונם,‬
‫מחליפים את חליפות הצלילה שלהם‬

295
00:35:37,218 --> 00:35:39,971
‫למשהו שקל יותר לנשום בו.‬

296
00:35:43,891 --> 00:35:44,725
‫הם מוכנים.‬

297
00:35:45,560 --> 00:35:47,770
‫אבל עוד לפני שהם עוזבים את החוף…‬

298
00:35:50,398 --> 00:35:53,317
‫הם מותקפים על ידי מישהו בלתי צפוי.‬

299
00:35:58,906 --> 00:35:59,824
‫אימא?‬

300
00:36:04,912 --> 00:36:10,084
‫ניכר שסרטנים אדומים בוגרים‬
‫אינם ידידותיים במיוחד לילדים.‬

301
00:36:12,753 --> 00:36:15,882
‫הגיע הזמן לעזוב את החוף ובמהירות.‬

302
00:36:20,052 --> 00:36:23,598
‫בשביל זה צריך לטפס על חומת החוף.‬

303
00:36:25,600 --> 00:36:29,103
‫היא אימתנית כמו גורד שחקים עבורנו.‬

304
00:36:35,526 --> 00:36:39,030
‫משהגיעו למעלה, עליהם לזחול דרך העיירה.‬

305
00:36:46,078 --> 00:36:48,497
‫אבל קשה לשמור על פרופיל נמוך‬

306
00:36:48,581 --> 00:36:52,001
‫כשאתה חלק מצבא של כמה מיליארדים.‬

307
00:37:09,852 --> 00:37:12,605
‫העולם מאוד מאוד מסוכן‬

308
00:37:12,688 --> 00:37:14,649
‫כשאתה מאוד מאוד קטן.‬

309
00:37:16,025 --> 00:37:18,277
‫אז עליהם לשים לב לכל צעד.‬

310
00:37:25,952 --> 00:37:26,994
‫קצה היער.‬

311
00:37:27,495 --> 00:37:29,455
‫הביטחון באופק.‬

312
00:37:30,539 --> 00:37:32,416
‫אבל מוקדם מדי להירגע.‬

313
00:37:36,337 --> 00:37:38,297
‫נמלים צהובות משוגעות,‬

314
00:37:39,590 --> 00:37:41,509
‫אשר אוכלות סרטנים צעירים.‬

315
00:37:45,096 --> 00:37:46,639
‫אלה שמצליחים לעבור‬

316
00:37:47,390 --> 00:37:49,892
‫יהיו בבית לחג המולד.‬

317
00:37:53,771 --> 00:37:57,733
‫בחמש השנים הבאות הם יאכלו ויגדלו‬

318
00:37:58,484 --> 00:38:01,612
‫לפני שיעשו את המסע חזרה לים‬

319
00:38:02,238 --> 00:38:05,032
‫ויולידו סרטנים צעירים משלהם.‬

320
00:38:12,248 --> 00:38:14,041
‫המסע הראשון של כל בעל חיים‬

321
00:38:14,125 --> 00:38:17,253
‫יהיה כמעט תמיד המאתגר ביותר.‬

322
00:38:18,754 --> 00:38:21,382
‫אבל חלקם מפחידים במיוחד.‬

323
00:38:26,971 --> 00:38:28,931
‫עגורי חן צעירים‬

324
00:38:29,015 --> 00:38:32,893
‫מתמודדים עם אחת הנדידות הקשות ביותר‬
‫של ציפור כלשהי.‬

325
00:38:37,481 --> 00:38:39,567
‫אחרי שהם נמלטים ממונגוליה הקפואה,‬

326
00:38:39,650 --> 00:38:43,404
‫הם עפים דרומה כדי לבלות את החורף בהודו.‬

327
00:38:45,781 --> 00:38:49,076
‫אבל המסע לשם לא תמיד היה קשה כזה.‬

328
00:38:55,583 --> 00:38:57,626
‫לפני 45 מיליון שנה,‬

329
00:38:57,710 --> 00:38:58,544
‫- מונגוליה -‬

330
00:38:58,627 --> 00:39:01,380
‫האדמה מתחתיהם הייתה שטוחה יחסית.‬

331
00:39:02,465 --> 00:39:06,427
‫אלא שאז היא נמחצה‬
‫ונדחפה מעלה לקפלים אדירים,‬

332
00:39:06,510 --> 00:39:09,430
‫יוצרת את רכס ההרים הגבוה ביותר בכדור הארץ.‬

333
00:39:09,513 --> 00:39:10,348
‫- הודו -‬

334
00:39:11,766 --> 00:39:12,933
‫ההימלאיה.‬

335
00:39:19,648 --> 00:39:24,945
‫כדי לחצות אותו, על העגורים‬
‫לעלות כעת לגובה 8,000 מטרים מעל פני הים.‬

336
00:39:27,823 --> 00:39:31,660
‫ככל שהם עפים גבוה יותר,‬
‫כך שיעור החמצן נמוך יותר.‬

337
00:39:40,378 --> 00:39:43,172
‫כשהם מותשים הם פגיעים לתקיפה.‬

338
00:39:50,679 --> 00:39:55,351
‫עיטים זהובים שנישאים על אוויר חם‬
‫שעולה מהמדרונות התלולים‬

339
00:39:55,976 --> 00:39:58,354
‫נוסקים מעל העגורים.‬

340
00:40:12,243 --> 00:40:14,995
‫ואז הם צוללים מטה לעברם.‬

341
00:40:32,012 --> 00:40:34,014
‫כדי להפיל טרף כה גדול,‬

342
00:40:34,098 --> 00:40:36,058
‫הנשרים עובדים בצמדים.‬

343
00:40:49,238 --> 00:40:50,823
‫המסע הראשון של הגוזל הזה‬

344
00:40:52,450 --> 00:40:53,951
‫הפך למסעו האחרון.‬

345
00:41:10,885 --> 00:41:13,804
‫יש מסלולים נמוכים ובטוחים יותר מזה.‬

346
00:41:14,972 --> 00:41:16,891
‫אבל האינסטינקט של העגורים‬

347
00:41:16,974 --> 00:41:20,019
‫הוא לטוס באותו כיוון שבו עפו תמיד.‬

348
00:41:32,031 --> 00:41:34,992
‫עד לאחרונה, הם התמודדו עם ציד‬

349
00:41:35,701 --> 00:41:38,996
‫ועם אבדן של רבים‬
‫מאתרי ההאכלה המסורתיים שלהם.‬

350
00:41:46,795 --> 00:41:50,633
‫ואז כפר קטן אחד בצפון הודו‬

351
00:41:51,217 --> 00:41:53,010
‫שינה את גורלם.‬

352
00:42:12,613 --> 00:42:17,785
‫אנשי קיצ'אן החלו להאכיל את העגורים‬
‫ולהגן עליהם.‬

353
00:42:34,927 --> 00:42:38,180
‫יותר ויותר עגורים הגיעו בכל חורף.‬

354
00:42:46,897 --> 00:42:50,734
‫15,000 מהם מבקרים כעת בקיצ'אן מדי שנה.‬

355
00:42:54,029 --> 00:42:58,075
‫זה המפגש הגדול ביותר של מין זה בעולם.‬

356
00:43:01,412 --> 00:43:02,371
‫מבחינת הגוזלים,‬

357
00:43:02,454 --> 00:43:06,083
‫המסע שלהם דרומה‬
‫דרך רכס ההרים הגבוה ביותר בכדור הארץ‬

358
00:43:06,166 --> 00:43:07,585
‫נגמר סוף סוף.‬

359
00:43:08,502 --> 00:43:10,296
‫עד השנה הבאה.‬

360
00:43:20,097 --> 00:43:22,099
‫בעולם המשתנה הזה,‬

361
00:43:22,182 --> 00:43:25,978
‫בעלי חיים בתנועה‬
‫זקוקים לעזרתנו יותר מתמיד.‬

362
00:43:29,273 --> 00:43:31,317
‫היערות הטרופיים של יונאן‬

363
00:43:31,400 --> 00:43:35,988
‫הם ביתם האחרון של פילי הבר בסין,‬
‫שנמצאים בסכנת הכחדה.‬

364
00:43:53,297 --> 00:43:55,132
‫במרץ 2020,‬

365
00:43:56,008 --> 00:44:00,888
‫היער סבל מהבצורת הגדולה והארוכה ביותר‬
‫שתועדה אי פעם.‬

366
00:44:03,265 --> 00:44:04,725
‫עצים מתו‬

367
00:44:06,060 --> 00:44:07,978
‫ופילים גוועו ברעב.‬

368
00:44:15,444 --> 00:44:18,322
‫כשבן משפחה חדש עומד להיוולד…‬

369
00:44:21,909 --> 00:44:24,745
‫העדר החליט לעבור.‬

370
00:44:27,956 --> 00:44:31,001
‫אבל המסע הזה התברר כמיוחד מאוד.‬

371
00:44:33,253 --> 00:44:36,715
‫הסיפור שלהם שבה את דמיונו של העולם.‬

372
00:44:39,635 --> 00:44:42,596
‫הוא עסק בחיה הגדולה ביותר ביבשה‬

373
00:44:43,847 --> 00:44:45,849
‫שמנסה למצוא מקום לגור‬

374
00:44:47,601 --> 00:44:50,688
‫במדינה המאוכלסת ביותר בעולם.‬

375
00:44:57,361 --> 00:44:59,071
‫המשפחה הלכה צפונה‬

376
00:44:59,154 --> 00:45:03,492
‫אל סין שונה מאוד מזו שהשאירה מאחור.‬

377
00:45:05,119 --> 00:45:06,704
‫- סין‬
‫יערות הדרום -‬

378
00:45:06,787 --> 00:45:10,582
‫במשך שמונה חודשים‬
‫הם חצו אדמות חדשות וזרות,‬

379
00:45:11,208 --> 00:45:13,419
‫אבל לא מצאו איפה להתיישב.‬

380
00:45:15,129 --> 00:45:19,007
‫אז הצאצא החדש שלהם נולד תוך כדי תנועה.‬

381
00:45:22,094 --> 00:45:25,055
‫לפילים, זה היה יוצא דופן מאוד.‬

382
00:45:27,766 --> 00:45:31,019
‫תחילת חייו תהיה מעייפת מאוד.‬

383
00:45:34,857 --> 00:45:39,486
‫אבל המשפחה, בת 17 הנפשות עכשיו,‬
‫נאלצה להמשיך לנוע.‬

384
00:45:51,832 --> 00:45:54,918
‫ועבור אלה שרק למדו ללכת,‬

385
00:45:55,002 --> 00:45:57,212
‫כל משוכה היוותה בעיה.‬

386
00:46:00,424 --> 00:46:01,717
‫וכל מדרון‬

387
00:46:02,676 --> 00:46:03,719
‫היה תלול.‬

388
00:46:10,350 --> 00:46:11,310
‫- סין -‬

389
00:46:11,393 --> 00:46:15,147
‫הם המשיכו עוד 400 קילומטרים.‬

390
00:46:18,233 --> 00:46:20,360
‫וככל שכיתתו רגליהם צפונה יותר,‬

391
00:46:21,195 --> 00:46:22,946
‫כך הם היו שייכים פחות.‬

392
00:46:28,452 --> 00:46:29,828
‫כדי לאכול או לשתות,‬

393
00:46:31,497 --> 00:46:33,499
‫הם נאלצו לגנוב.‬

394
00:46:38,587 --> 00:46:40,172
‫אבל למרבה הפלא,‬

395
00:46:41,256 --> 00:46:43,467
‫במקום להבריח אותם,‬

396
00:46:44,593 --> 00:46:46,887
‫אנשים נתנו להם לעבור בבטחה…‬

397
00:46:48,972 --> 00:46:51,308
‫ואפשרו להם לבזוז.‬

398
00:47:01,276 --> 00:47:03,237
‫אחרי שצעדו שנה,‬

399
00:47:03,946 --> 00:47:05,489
‫הם היו מותשים.‬

400
00:47:13,956 --> 00:47:16,458
‫פילים בדרך כלל ישנים בעמידה‬

401
00:47:16,542 --> 00:47:21,171
‫ושוכבים רק כשהם עייפים לגמרי.‬

402
00:47:26,885 --> 00:47:29,638
‫אם נמשיך לשנות את כוכב הלכת שלנו,‬

403
00:47:30,305 --> 00:47:31,890
‫יותר ויותר בעלי חיים‬

404
00:47:31,974 --> 00:47:35,727
‫ייאלצו לצאת למסעות חדשים כאלה.‬

405
00:47:46,363 --> 00:47:48,991
‫אבל הצעד הבא שלהם‬

406
00:47:49,074 --> 00:47:51,702
‫היה המיוחד מכולם.‬

407
00:49:23,377 --> 00:49:25,379
‫תרגום כתוביות: ניתאי גת‬