1
00:00:06,833 --> 00:00:10,458
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:16,958 --> 00:00:21,166
‫- נבואת הרואה: מעשייה מיתולוגית עתיקה‬
‫על בריאת העולם, מותו ולידתו מחדש -‬

3
00:00:21,250 --> 00:00:23,375
‫- הרואה וולוון מדבר אל אלים ואנשים -‬

4
00:00:23,458 --> 00:00:27,375
‫- ומספר להם שסוף העולם יגיע‬
‫אם ימשיכו במעשיהם הרעים והלא מוסריים. -‬

5
00:00:32,708 --> 00:00:33,541
‫קדימה.‬

6
00:00:42,000 --> 00:00:44,083
‫אפילו לא ידעתי שיש כאן מנהרה.‬

7
00:00:44,375 --> 00:00:45,375
‫גם אני לא.‬

8
00:00:45,666 --> 00:00:49,916
‫היא בטח מגיעה עד המפעל.‬
‫הם הסתירו באמצעותה את הפסולת הכימית שלהם.‬

9
00:01:00,208 --> 00:01:01,166
‫מה הוא עושה כאן?‬

10
00:01:02,166 --> 00:01:05,791
‫הייתי מוכרחה להודיע לתעשיות יוטול.‬
‫כל חלק ההר הזה שייך להם.‬

11
00:01:13,000 --> 00:01:16,875
‫מגנה הודיע למורה שלו, והוא יצר איתנו קשר.‬

12
00:01:18,625 --> 00:01:20,583
‫שמעתי שהיית כאן אתמול, מגנה.‬

13
00:01:21,083 --> 00:01:23,541
‫אז אתה שברת את המנעול?‬

14
00:01:24,375 --> 00:01:25,208
‫תגיד לי.‬

15
00:01:26,083 --> 00:01:27,291
‫מה ראית כאן?‬

16
00:01:28,166 --> 00:01:29,833
‫אלפיים חביות, אולי 3,000.‬

17
00:01:30,875 --> 00:01:32,875
‫איזולדה לקחה מכאן דגימת מים.‬

18
00:01:34,291 --> 00:01:35,583
‫הייתה בה פסולת כימית.‬

19
00:01:36,041 --> 00:01:37,500
‫עופרת, קדמיום וכספית.‬

20
00:01:38,500 --> 00:01:39,875
‫החביות שלכם דולפות...‬

21
00:01:40,750 --> 00:01:42,000
‫אל מי השתייה של כולם.‬

22
00:01:44,250 --> 00:01:45,833
‫זה עניין רציני.‬

23
00:01:49,833 --> 00:01:51,833
‫- סכנה -‬

24
00:02:24,041 --> 00:02:27,791
‫אני מקווה שעכשיו באמת סיימנו איתך‬

25
00:02:29,083 --> 00:02:30,500
‫ועם ההתנהגות המבישה שלך.‬

26
00:02:32,375 --> 00:02:36,083
‫עוד תתחרט על זה. ברור לך?‬

27
00:02:46,041 --> 00:02:50,333
‫- פרק 6: כן, אנחנו אוהבים את הארץ הזאת -‬

28
00:02:53,541 --> 00:02:56,833
‫מגנה התבקש לארוז את חפציו‬
‫ולעזוב את בית הספר.‬

29
00:02:58,750 --> 00:03:01,500
‫ובאתי ליידע אתכם שהוא כנראה‬

30
00:03:02,666 --> 00:03:06,208
‫לא יחזור עד סוף השנה,‬

31
00:03:07,041 --> 00:03:10,291
‫כלומר הוא לא ייגש‬
‫למבחן באנתרופולוגיה חברתית.‬

32
00:03:11,000 --> 00:03:15,958
‫יש קשר להאשמות שלו נגד תעשיות יוטול?‬

33
00:03:16,041 --> 00:03:19,250
‫אני לא מתכוונת לדון בזה עכשיו‬
‫ואני גם לא יכולה.‬

34
00:03:19,458 --> 00:03:23,333
‫כולכם יודעים שאני באופן אישי‬
‫רוצה רק בטובתו של מגנה.‬

35
00:03:23,416 --> 00:03:24,500
‫מגנה חולה?‬

36
00:03:24,583 --> 00:03:27,666
‫זה מה שמנסים לבדוק.‬

37
00:03:28,250 --> 00:03:30,750
‫הוא נשלח להערכה פסיכיאטרית.‬

38
00:03:31,166 --> 00:03:35,833
‫אבל אני רוצה שתדעו‬
‫שקבוצת מורים בראשות אריק‬

39
00:03:35,916 --> 00:03:38,875
‫פנו אליי עם הצהרה חתומה‬

40
00:03:39,666 --> 00:03:42,291
‫ולפיה לא בטוח להשאיר את מגנה בבית הספר.‬

41
00:03:42,375 --> 00:03:43,791
‫לא כל עוד ההערכה מתבצעת.‬

42
00:03:45,000 --> 00:03:48,083
‫בתור המנהלת אין לי בררה אלא להסכים.‬

43
00:03:50,375 --> 00:03:52,375
‫גרי, אין לי בררה.‬

44
00:04:49,666 --> 00:04:51,958
‫אני לא זוכר. מתי שהוא בשנות ה-60'.‬

45
00:04:52,708 --> 00:04:54,500
‫צריך לסגור את כל הפינות האלה.‬

46
00:04:55,541 --> 00:04:56,375
‫פיור!‬

47
00:04:58,000 --> 00:04:58,833
‫ברור?‬

48
00:05:00,000 --> 00:05:01,666
‫זה היה חוקי באותו זמן.‬

49
00:05:11,666 --> 00:05:12,541
‫איפה היא?‬

50
00:05:13,750 --> 00:05:14,583
‫איפה מה?‬

51
00:05:18,875 --> 00:05:21,500
‫תראה!‬

52
00:05:21,583 --> 00:05:25,208
‫כמה פעמים צריך להגיד לך‬
‫לא להתקרב לבני אנוש?‬

53
00:05:25,291 --> 00:05:27,000
‫זיינת אותה בבית שלנו,‬

54
00:05:27,708 --> 00:05:29,250
‫אז אני שואל אותך.‬

55
00:05:29,791 --> 00:05:34,500
‫היא גנבה את התמונה הזו של המשפחה שלנו?‬
‫לקחה לעצמה מזכרת הביתה?‬

56
00:05:34,583 --> 00:05:36,875
‫לא, לעזאזל! היא לא ראתה דבר.‬

57
00:05:36,958 --> 00:05:39,125
‫אי אפשר להיות כאן ולא לראות דבר.‬

58
00:05:41,500 --> 00:05:44,541
‫אתה מבין לאיזה סיכון חשפת אותנו?‬

59
00:05:45,375 --> 00:05:47,500
‫הרגשות שלך עלולים להביא לסוף המשפחה.‬

60
00:05:49,083 --> 00:05:51,208
‫אתה מסכן הכול.‬

61
00:06:03,500 --> 00:06:04,583
‫היי, חמוד.‬

62
00:06:11,083 --> 00:06:11,958
‫היי.‬

63
00:06:12,041 --> 00:06:13,166
‫במה אתה צופה?‬

64
00:06:17,500 --> 00:06:18,333
‫מה שלומנו?‬

65
00:06:21,958 --> 00:06:23,875
‫מלבד העובדה ש"אנחנו" סולקנו היום‬

66
00:06:23,958 --> 00:06:26,416
‫ו"אנחנו" נאלצים ללכת לפסיכולוג,‬

67
00:06:26,500 --> 00:06:28,333
‫נראה לי שמעולה. תודה על ששאלת.‬

68
00:06:28,416 --> 00:06:31,166
‫מגנה! צריך לדבר על זה, לא?‬

69
00:06:31,250 --> 00:06:32,083
‫לכי על זה.‬

70
00:06:32,833 --> 00:06:36,500
‫נשמע שכולם במצב רוח טוב.‬
‫-טוב, אנחנו לא במצב רוח רע.‬

71
00:06:36,583 --> 00:06:39,125
‫מגנה רק צריך להבין‬
‫שהוא צריך ללכת לפסיכיאטר.‬

72
00:06:40,875 --> 00:06:44,083
‫יש סיכוי שתישלח למאסר,‬
‫אבל נתמודד גם עם זה.‬

73
00:06:44,666 --> 00:06:47,958
‫אולי ניאלץ לעבור, אבל זה בסדר.‬
‫-שכחי מזה.‬

74
00:06:48,791 --> 00:06:50,291
‫גם הפסיכולוג לא יאמין לי.‬

75
00:06:51,375 --> 00:06:52,833
‫אין מצב שאני עובר שוב.‬

76
00:06:52,916 --> 00:06:57,000
‫תעשה מה שאני אומרת,‬
‫עד גיל 18 אתה באחריותי.‬

77
00:06:58,166 --> 00:07:00,666
‫מעולם לא קיבלת אחריות על שום דבר.‬

78
00:07:01,291 --> 00:07:04,583
‫אולי כדאי שתנסי להיות אימא טובה.‬

79
00:07:04,833 --> 00:07:05,833
‫ועוד משהו...‬

80
00:07:06,166 --> 00:07:07,125
‫נגמר החלב.‬

81
00:07:27,416 --> 00:07:30,416
‫אל תניחו לחשכה לטרוף אתכם.‬

82
00:07:32,583 --> 00:07:34,500
‫האור בדרך.‬

83
00:07:37,000 --> 00:07:40,375
‫על מה את מדברת? אני לא מבינה מילה.‬

84
00:07:40,458 --> 00:07:44,833
‫את יושבת לך בקופה,‬
‫סורקת דברים וממלמלת שטויות.‬

85
00:07:45,916 --> 00:07:49,041
‫אי אפשר להבין אותך. אני חיה בעולם האמיתי.‬

86
00:07:49,625 --> 00:07:50,708
‫מאיפה את?‬

87
00:07:51,958 --> 00:07:54,250
‫בבקשה, 629 קרונות ו-50 אורה.‬

88
00:08:10,208 --> 00:08:11,208
‫אתה בסדר?‬

89
00:08:28,791 --> 00:08:30,958
‫יופי, אחי. היא שוב מדוכאת.‬

90
00:08:46,833 --> 00:08:47,750
‫אל תבהה בי.‬

91
00:08:49,000 --> 00:08:49,916
‫לך.‬

92
00:09:01,333 --> 00:09:05,083
‫סיבכת את עצמך במין פנטזיה.‬

93
00:09:05,958 --> 00:09:09,125
‫מגנה רק צריך להבין‬
‫שהוא צריך ללכת לפסיכיאטר.‬

94
00:09:09,208 --> 00:09:10,208
‫אתה בסדר, ילד חדש.‬

95
00:09:11,166 --> 00:09:12,416
‫אל תצפה שיעזרו לך.‬

96
00:09:12,500 --> 00:09:15,500
‫לא המשפחה שלך‬
‫וגם לא החברה שלך לסירוגין גרי.‬

97
00:09:15,583 --> 00:09:18,416
‫נראה לי שאתה חושב שמה שחווית היה אמיתי.‬

98
00:09:43,958 --> 00:09:46,833
‫- בחינות בסוציולוגיה‬
‫ובאנתרופולוגיה חברתית, שקט בבקשה! -‬

99
00:09:50,166 --> 00:09:52,833
‫כן, לדעתי צריך ללכת...‬
‫-כן.‬

100
00:09:59,250 --> 00:10:02,875
‫שמתם לב שאנחנו מתחילים להיראות‬
‫כמו פרסומת לבגדים?‬

101
00:10:03,958 --> 00:10:05,458
‫יש מקום אפילו לך, אימו.‬

102
00:10:10,791 --> 00:10:13,083
‫אז במובנים רבים אפשר להסיק‬

103
00:10:13,166 --> 00:10:15,916
‫שאדה היא דוגמה מובהקת לעיירה מצליחה‬

104
00:10:16,000 --> 00:10:17,791
‫במערכת הרווחה של נורווגיה.‬

105
00:10:18,083 --> 00:10:20,583
‫כי בסופו של דבר, מי האחראי?‬

106
00:10:22,000 --> 00:10:23,583
‫אנחנו, כולנו.‬

107
00:10:25,750 --> 00:10:29,208
‫אני חושב שהבנת היטב את הנושא שלך, גרי.‬

108
00:10:29,708 --> 00:10:31,333
‫אתה רוצה להוסיף משהו?‬

109
00:10:31,833 --> 00:10:32,666
‫לא.‬

110
00:10:32,875 --> 00:10:34,708
‫כמעט מתחשק לי לעבור לאדה.‬

111
00:10:36,833 --> 00:10:39,500
‫בסדר גמור. כעת נבצע הערכה...‬

112
00:10:39,583 --> 00:10:41,000
‫כן, תודה.‬

113
00:10:51,250 --> 00:10:53,791
‫הכול היה אירוני, אני מקווה שהבנתם.‬

114
00:10:54,833 --> 00:10:57,375
‫מה?‬
‫-כולם יודעים שאדה בכלל לא ככה.‬

115
00:10:58,041 --> 00:11:00,875
‫יש זיהום, קרח נמס,‬
‫אנשים שוכבים חולים בבית,‬

116
00:11:00,958 --> 00:11:02,458
‫אבל איש לא מדבר על זה.‬

117
00:11:02,541 --> 00:11:04,875
‫גרי, אולי כדאי ש...‬
‫-לא כדאי לי שום דבר.‬

118
00:11:05,250 --> 00:11:10,500
‫אדה ממש כמו המון עיירות נורווגיות אחרות.‬
‫אנחנו תלויים לחלוטין במפעל אחד מחורבן.‬

119
00:11:10,583 --> 00:11:15,208
‫ומי מימן את המרכז העירוני החדש,‬
‫את הסורק החדש בבית החולים‬

120
00:11:15,291 --> 00:11:17,375
‫ואת אולמות הספורט החדשים שבונים שם?‬

121
00:11:17,583 --> 00:11:19,875
‫אנחנו ממש חיים בקוריאה הצפונית.‬

122
00:11:23,041 --> 00:11:25,833
‫אתם יודעים מי ינאם ב-17 במאי?‬

123
00:11:25,916 --> 00:11:28,166
‫איך הלך? קיבלת שש?‬

124
00:11:28,666 --> 00:11:29,583
‫נכשלתי.‬

125
00:11:30,291 --> 00:11:32,250
‫מה?‬
‫-למה?‬

126
00:11:33,083 --> 00:11:35,416
‫כי אמרתי שהעבודה כולה אירונית.‬

127
00:11:35,500 --> 00:11:37,166
‫לא סתם כתבת עבודה גרועה?‬

128
00:11:41,541 --> 00:11:45,166
‫איזולדה צדקה, כולנו יודעים את זה.‬
‫פשוט אף פעם לא מדברים על זה.‬

129
00:11:45,750 --> 00:11:48,125
‫אנחנו יודעים טוב מאוד על כל הזבל במים‬

130
00:11:48,208 --> 00:11:49,708
‫ושמדי פעם בפעם הוא מסריח.‬

131
00:11:50,750 --> 00:11:51,583
‫היי.‬

132
00:11:52,541 --> 00:11:55,416
‫אני לא מוכנה להקשיב, את לא גרטה תונברג.‬

133
00:11:56,416 --> 00:12:01,833
‫את סתם תלמידת תיכון בעיירה קטנטנה‬

134
00:12:01,916 --> 00:12:03,541
‫שנכשלה בבחינה שלה.‬

135
00:12:08,083 --> 00:12:09,750
‫אז מה מגנה ראה בקרחון?‬

136
00:12:11,458 --> 00:12:12,333
‫אשליות.‬

137
00:12:13,625 --> 00:12:14,458
‫קדימה, נלך.‬

138
00:13:04,416 --> 00:13:07,250
‫היי. זה מגנה, הבן של טוריד.‬

139
00:13:08,000 --> 00:13:10,541
‫רק רציתי לומר‬
‫שאימא שלי לא תגיע לעבודה היום.‬

140
00:13:11,375 --> 00:13:13,666
‫היא הולכת איתי לרופא.‬

141
00:13:14,208 --> 00:13:15,708
‫זה חשוב למשפחה שלנו.‬

142
00:13:17,583 --> 00:13:20,250
‫היי, מגנה. טוב שבאתם בכל זאת.‬

143
00:13:20,625 --> 00:13:24,625
‫טוב, התבקשנו לבצע הערכה פסיכיאטרית.‬

144
00:13:25,416 --> 00:13:26,250
‫אידה סטורליאן.‬

145
00:13:27,125 --> 00:13:28,541
‫נעים מאוד.‬
‫-היי.‬

146
00:13:29,041 --> 00:13:30,416
‫טוריד.‬
‫-אידה. נעים מאוד.‬

147
00:13:30,500 --> 00:13:33,666
‫טוב, אולי ניקח את מגנה למשרד?‬

148
00:13:33,750 --> 00:13:35,666
‫כן, כמובן. בוא איתי, מגנה.‬

149
00:13:40,125 --> 00:13:42,166
‫אני מבינה שזה לא פשוט,‬

150
00:13:42,250 --> 00:13:44,708
‫אבל אני מבטיחה שנדאג לבן שלך.‬

151
00:13:45,833 --> 00:13:46,791
‫תודה.‬

152
00:13:48,250 --> 00:13:49,750
‫אולי גם עיסוי ראש?‬

153
00:13:52,500 --> 00:13:54,000
‫סליחה, רק רגע.‬

154
00:13:54,916 --> 00:13:56,416
‫היי!‬
‫-היי.‬

155
00:13:58,208 --> 00:14:01,166
‫אני צריכה עוד בקבוק של קרם הפלא שנתת לי.‬

156
00:14:01,250 --> 00:14:04,083
‫כן. נכון שהוא נהדר?‬
‫-מעולה.‬

157
00:14:05,250 --> 00:14:06,083
‫כן.‬

158
00:14:06,375 --> 00:14:09,291
‫הצטערתי לשמוע על גרי ועל הבחינה.‬

159
00:14:10,958 --> 00:14:13,708
‫לדעתי זה קשור למגנה. הם מבלים הרבה יחד.‬

160
00:14:14,125 --> 00:14:15,833
‫ועכשיו יש לו עניינים‬

161
00:14:15,916 --> 00:14:18,500
‫עם המשטרה ועם פסיכיאטרים...‬
‫-כן.‬

162
00:14:20,125 --> 00:14:24,041
‫לדעתי הכי טוב שאנחנו המבוגרים נשגיח היטב‬

163
00:14:24,125 --> 00:14:26,000
‫על מה שהצעירים החמודים עושים.‬

164
00:14:26,458 --> 00:14:27,291
‫את באה?‬

165
00:14:30,666 --> 00:14:31,500
‫לוריץ.‬

166
00:14:33,166 --> 00:14:34,041
‫אתה כאן.‬

167
00:14:35,875 --> 00:14:37,916
‫סליחה אם...‬
‫-לא.‬

168
00:14:38,541 --> 00:14:40,291
‫מגנה השתגע קצת אז...‬

169
00:14:41,000 --> 00:14:43,958
‫אנחנו בסך הכול מנסים לעזור לו ככל האפשר.‬

170
00:14:44,041 --> 00:14:44,875
‫כן.‬

171
00:14:47,750 --> 00:14:48,625
‫אני זזה.‬
‫-כן.‬

172
00:14:48,708 --> 00:14:50,666
‫הכנות לקראת 17 במאי.‬

173
00:14:53,166 --> 00:14:56,416
‫דרך אגב, נאום התלמיד...‬

174
00:14:57,000 --> 00:14:59,250
‫נראה לך שאוכל לשאת אותו השנה?‬

175
00:15:03,666 --> 00:15:04,916
‫אשקול זאת.‬

176
00:15:09,583 --> 00:15:11,666
‫לא. נשים רצות יחד!‬

177
00:15:12,458 --> 00:15:13,500
‫תודה, ביורג.‬

178
00:15:18,833 --> 00:15:20,958
‫טוב. נמשיך?‬
‫-כן.‬

179
00:15:22,833 --> 00:15:23,875
‫רק לקצר, כן?‬

180
00:15:23,958 --> 00:15:27,333
‫האמת... נראה לי שמתחשק לי להיות בלונדיני.‬

181
00:15:28,541 --> 00:15:29,375
‫בסדר.‬

182
00:15:32,125 --> 00:15:34,250
‫טוב, נצטרך כמה כימיקלים.‬

183
00:15:35,083 --> 00:15:36,000
‫קדימה.‬

184
00:15:45,166 --> 00:15:50,250
‫כתבתי את הנאום.‬
‫השתמשתי בקטעים מהנאום של סקסה ב-1974.‬

185
00:15:50,333 --> 00:15:51,583
‫אף אחד לא זוכר אותו.‬

186
00:15:52,625 --> 00:15:54,833
‫כשאנו חוגגים בנורווגיה את 17 במאי,‬

187
00:15:55,416 --> 00:15:57,458
‫אנחנו לא מצדיעים רק למדינה שלנו.‬

188
00:15:58,166 --> 00:16:00,541
‫יותר מכול אלה הצעירים...‬

189
00:16:04,583 --> 00:16:05,791
‫אני צריך לענות.‬

190
00:16:08,875 --> 00:16:09,708
‫ויליאם.‬

191
00:16:11,125 --> 00:16:13,458
‫מתי האונייה של יוטול יוצאת מאדה?‬

192
00:16:15,416 --> 00:16:17,083
‫תדחה את היציאה ב-24 שעות.‬

193
00:16:18,000 --> 00:16:19,666
‫יש לי משהו שצריך להיות בה.‬

194
00:16:21,583 --> 00:16:23,625
‫אלפיים חמש מאות חביות פלדה.‬

195
00:16:26,041 --> 00:16:27,250
‫אתה לא רוצה לדעת.‬

196
00:16:29,166 --> 00:16:31,541
‫יוהאן ביצע עסקה עם סיירה לאון.‬

197
00:16:36,041 --> 00:16:39,208
‫ויליאם, לא מעניין אותי. תדאג לזה.‬

198
00:16:41,166 --> 00:16:42,000
‫יופי.‬

199
00:16:44,666 --> 00:16:48,958
‫נותרו יומיים עד 17 במאי.‬

200
00:16:49,041 --> 00:16:52,958
‫אנחנו עדיין מחפשים את אוטובוס השמיניסטים‬
‫המטורף ביותר במחוז המערבי.‬

201
00:16:53,041 --> 00:16:54,291
‫שלחו לנו תמונות‬

202
00:16:54,375 --> 00:16:57,208
‫ואולי תזכו בארוחת ערב‬
‫לכל המשפחה באדה גריל.‬

203
00:16:57,708 --> 00:16:59,250
‫אל תשתי את המים האלה.‬

204
00:17:02,458 --> 00:17:05,875
‫אגב, דיברתי עם ביה"ס.‬
‫תוכלי לגשת לבחינה מחדש.‬

205
00:17:06,083 --> 00:17:07,875
‫התקשרת לחברה שלך ראן?‬

206
00:17:10,208 --> 00:17:11,666
‫היי.‬
‫-היי. אני מפריע?‬

207
00:17:11,750 --> 00:17:14,250
‫לא, תיכנס.‬

208
00:17:14,333 --> 00:17:15,375
‫איזה יופי.‬

209
00:17:15,875 --> 00:17:18,791
‫אני בדיוק יוצאת לריצה.‬

210
00:17:24,333 --> 00:17:26,458
‫מה אתה רוצה?‬
‫-הבאתי משהו לאבא שלך.‬

211
00:17:27,458 --> 00:17:28,416
‫לאבא שלי?‬

212
00:17:30,375 --> 00:17:31,291
‫אני רוצה לעזור.‬

213
00:17:35,166 --> 00:17:37,000
‫אבא?‬
‫-כן?‬

214
00:17:37,708 --> 00:17:39,416
‫פיור כאן.‬

215
00:17:41,208 --> 00:17:42,125
‫טוב.‬

216
00:17:44,291 --> 00:17:46,375
‫אני חושב שלא קיבלת יחס הוגן.‬

217
00:17:55,500 --> 00:17:56,541
‫מה זה?‬

218
00:17:57,375 --> 00:17:58,375
‫צדק.‬

219
00:18:00,041 --> 00:18:01,958
‫אותו סכום שהיית מקבל מהביטוח.‬

220
00:18:05,583 --> 00:18:06,666
‫מאתיים חמישים אלף.‬

221
00:18:07,708 --> 00:18:11,083
‫אתה לא יכול לתת לאבא שלי‬
‫מאתיים חמישים אלף קרונות סתם ככה.‬

222
00:18:11,166 --> 00:18:13,333
‫למה לא? אתם צריכים כסף.‬

223
00:18:13,416 --> 00:18:15,083
‫אולי, ובכל זאת אתה לא יכול‬

224
00:18:15,166 --> 00:18:17,041
‫לתת סתם ככה רבע מיליון.‬
‫-גרי.‬

225
00:18:20,750 --> 00:18:23,416
‫זה ממש נחמד מצדך.‬

226
00:18:25,583 --> 00:18:28,125
‫אתה בטח מרגיש שזה המעשה הנכון.‬

227
00:18:32,416 --> 00:18:33,916
‫אבל איני יכול לקחת את זה.‬

228
00:19:04,875 --> 00:19:05,708
‫טוב, ניסע.‬

229
00:19:06,291 --> 00:19:07,125
‫ניסע?‬

230
00:19:09,250 --> 00:19:11,958
‫אני לא מבין איך אפשר להיות גאה כל כך.‬

231
00:19:13,000 --> 00:19:14,916
‫אם אין לך עקרונות, אתה שום דבר.‬

232
00:19:17,333 --> 00:19:18,208
‫לא.‬

233
00:19:20,875 --> 00:19:22,750
‫ועם זאת אתם שבריריים כל כך.‬

234
00:19:24,291 --> 00:19:26,166
‫מזדקנים, נעשים חולים ומתים.‬

235
00:19:27,583 --> 00:19:28,416
‫"אתם"?‬

236
00:19:29,000 --> 00:19:30,416
‫זה קורה לכולנו.‬

237
00:19:30,958 --> 00:19:32,750
‫כן. כמובן.‬

238
00:19:36,875 --> 00:19:40,000
‫מעולם לא פגשתי מישהו כמוך. אתה כל כך...‬

239
00:19:42,000 --> 00:19:44,666
‫מושלם, אבל באופן ממש מוזר.‬

240
00:19:47,208 --> 00:19:50,708
‫כל המשפחה שלך ככה. סקסה לדוגמה תמיד...‬

241
00:19:50,791 --> 00:19:51,833
‫לא, די.‬

242
00:19:52,583 --> 00:19:53,583
‫רדי מזה.‬

243
00:19:54,833 --> 00:19:55,958
‫כשרק שנינו לבד...‬

244
00:19:57,750 --> 00:19:58,708
‫הכול בסדר.‬

245
00:20:13,000 --> 00:20:13,875
‫- אדה, 1967 -‬

246
00:20:13,958 --> 00:20:14,916
‫סליחה.‬

247
00:20:34,208 --> 00:20:35,791
‫כל המשפחה שלי...‬

248
00:20:37,916 --> 00:20:39,666
‫גם הם...‬

249
00:20:39,750 --> 00:20:40,916
‫היו מושלמים.‬

250
00:20:43,166 --> 00:20:44,166
‫בדיוק כמוך.‬

251
00:20:53,916 --> 00:20:57,500
‫אני לא רוצה להיות מושלם,‬
‫אני רוצה להיות בן אדם טוב.‬

252
00:20:58,083 --> 00:20:59,083
‫בדיוק כמוך.‬

253
00:21:00,625 --> 00:21:01,583
‫תוכלי ללמד אותי?‬

254
00:21:23,458 --> 00:21:24,916
‫-בית החולים אדה -‬

255
00:21:25,000 --> 00:21:28,500
‫למגנה ולי היו כמה‬
‫שיחות נחמדות בימים האחרונים.‬

256
00:21:29,125 --> 00:21:31,666
‫אני מודה לך על הכנות, מגנה.‬

257
00:21:32,291 --> 00:21:34,791
‫תודה על שאפשרת לי להיכנס לעולם שלך.‬

258
00:21:35,750 --> 00:21:40,500
‫עם זאת, מגנה מאמין שסוף העולם קרב‬

259
00:21:41,083 --> 00:21:44,583
‫ושזה תפקידו להציל אותנו מאבדון.‬

260
00:21:45,208 --> 00:21:46,583
‫מה זה אומר?‬

261
00:21:47,333 --> 00:21:51,083
‫אנו מזהים במגנה את כל הקריטריונים‬

262
00:21:51,166 --> 00:21:53,083
‫לסכיזופרניה פרנואידית.‬

263
00:21:54,333 --> 00:21:57,291
‫הכי חשוב כרגע שמגנה יקבל טיפול‬

264
00:21:57,375 --> 00:21:59,958
‫כדי שלא יהווה סכנה לאחרים או לעצמו.‬

265
00:22:01,166 --> 00:22:06,000
‫הוצאתי מרשמים לזיפרסידון ולריספרידון‬

266
00:22:06,083 --> 00:22:08,166
‫כדי שנוכל להתחיל בטיפול מיד.‬

267
00:22:08,916 --> 00:22:13,083
‫התרופות האלה יגרמו למגנה להיות רגוע יותר,‬

268
00:22:13,166 --> 00:22:16,375
‫אלים פחות ואולי אדיש יותר.‬

269
00:22:16,458 --> 00:22:19,708
‫אולי תרגיש קצת שונה,‬

270
00:22:19,791 --> 00:22:22,208
‫אבל הטיפול הזה הכרחי בעבורך כרגע.‬

271
00:22:25,375 --> 00:22:27,500
‫אבחנה ותרופות.‬

272
00:22:27,583 --> 00:22:29,125
‫התחלה לפחות.‬

273
00:22:54,625 --> 00:22:55,458
‫נדבר אחר כך?‬

274
00:23:20,125 --> 00:23:21,000
‫מגנה!‬

275
00:23:40,791 --> 00:23:41,791
‫רק תדע שצדקת.‬

276
00:23:45,791 --> 00:23:47,541
‫היו 2,500 חביות בקרחון.‬

277
00:23:49,208 --> 00:23:50,708
‫הן יישלחו מכאן הלילה.‬

278
00:23:53,500 --> 00:23:55,416
‫אני יודע שכבר אי אפשר לתקן הכול.‬

279
00:24:01,541 --> 00:24:02,666
‫רק רציתי שתדע.‬

280
00:24:07,666 --> 00:24:09,333
‫נחמד שאתם נעשים חברים.‬

281
00:24:10,625 --> 00:24:13,333
‫אולי תיקח כדור אחד עכשיו?‬

282
00:24:13,416 --> 00:24:15,291
‫עדיף להתחיל כבר.‬

283
00:24:21,208 --> 00:24:22,041
‫לא.‬

284
00:24:23,916 --> 00:24:25,333
‫לא, אני לא רוצה.‬

285
00:24:26,416 --> 00:24:27,250
‫אני אהיה עצמי.‬

286
00:24:29,958 --> 00:24:31,333
‫לא, מגנה...‬

287
00:25:09,916 --> 00:25:13,291
‫ביצעת עבירה נגד המשפחה שלך.‬

288
00:25:17,833 --> 00:25:19,041
‫שיקרת בנוגע לתמונה.‬

289
00:25:20,041 --> 00:25:21,708
‫היא יודעת יותר מדי.‬

290
00:25:24,541 --> 00:25:25,875
‫כן, אבא.‬

291
00:25:27,416 --> 00:25:30,875
‫הגיע הזמן שתוכיח את נאמנותך. הרוג אותה.‬

292
00:26:05,833 --> 00:26:08,708
‫יום החוקה של נורווגיה הגיע‬

293
00:26:09,041 --> 00:26:13,041
‫וברחבי המדינה חוגגים בפאר רב.‬

294
00:26:13,125 --> 00:26:18,166
‫אבל מעבר למעטה החיצוני יש אנשים מיוסרים.‬
‫חם כל כך בתלבושות האלה‬

295
00:26:18,250 --> 00:26:23,208
‫עד שאפילו אלוף הסאונה הפיני‬
‫היה מתייאש ואומר,‬

296
00:26:23,583 --> 00:26:25,833
‫"לך תזדיין, לעזאזל!"‬

297
00:26:34,750 --> 00:26:36,125
‫היי, יום חוקה שמח.‬

298
00:26:47,125 --> 00:26:48,666
‫מגנה. היי.‬

299
00:26:48,750 --> 00:26:51,000
‫אמיץ מאוד מצדך להגיע היום,‬

300
00:26:51,875 --> 00:26:53,125
‫אחרי כל מה שעבר עליך.‬

301
00:26:53,708 --> 00:26:56,916
‫שלום. יום חוקה שמח.‬
‫-היי. יום חוקה שמח!‬

302
00:26:57,000 --> 00:26:58,833
‫יום חוקה שמח, מגנה.‬

303
00:26:59,708 --> 00:27:03,166
‫תקשיב, אולי שמעת על המסמך שחתמתי עליו.‬

304
00:27:03,958 --> 00:27:06,750
‫רק רציתי...‬
‫-זה בסדר, אריק.‬

305
00:27:10,666 --> 00:27:11,500
‫טוב.‬

306
00:27:40,958 --> 00:27:42,625
‫אנשים יקרים.‬

307
00:27:43,041 --> 00:27:45,666
‫יום חוקה שמח.‬

308
00:27:46,375 --> 00:27:49,333
‫אם לא תעשה זאת, אעשה זאת במקומך.‬

309
00:27:51,958 --> 00:27:56,416
‫בדרך כלל פלגסטד היא זו‬

310
00:27:56,500 --> 00:27:59,166
‫שמשמשת מנחה ב-17 במאי.‬

311
00:28:01,666 --> 00:28:07,458
‫אבל כידוע לרובכם‬
‫היא נאלצה לעזוב את תפקידה,‬

312
00:28:08,750 --> 00:28:11,500
‫לכן תצטרכו להסתפק בי השנה.‬

313
00:28:14,875 --> 00:28:17,541
‫זה יום שמח,‬

314
00:28:18,541 --> 00:28:20,250
‫ואנחנו עומדים לחגוג.‬

315
00:28:21,166 --> 00:28:24,750
‫ולכן אני מתכבד לומר לכולכם, ברוכים הבאים‬

316
00:28:25,500 --> 00:28:28,833
‫למופע המסורתי של 17 במאי.‬

317
00:28:47,416 --> 00:28:49,708
‫החביות האלה היו כאן הבוקר כשהגענו.‬

318
00:28:50,541 --> 00:28:52,791
‫אנחנו לא יודעים מי שם אותן כאן,‬

319
00:28:52,958 --> 00:28:55,875
‫אבל הן מתאימות בדיוק לתיאור של מגנה סאייר.‬

320
00:28:55,958 --> 00:28:57,416
‫- סכנה -‬

321
00:28:57,500 --> 00:28:58,958
‫- תעשיות יוטול -‬

322
00:29:02,500 --> 00:29:03,958
‫אני לא יודע דבר על זה.‬

323
00:29:04,041 --> 00:29:06,375
‫וידאר, אלה החביות שלך.‬

324
00:29:07,916 --> 00:29:10,208
‫מדובר באחסון לא חוקי של פסולת כימית.‬

325
00:29:11,250 --> 00:29:15,166
‫נפתח בחקירה ואני מצפה ממך לשיתוף פעולה.‬

326
00:29:16,041 --> 00:29:18,083
‫בואי נירגע קצת.‬

327
00:29:18,625 --> 00:29:20,875
‫נדבר על זה עם ראש העיר.‬

328
00:29:21,125 --> 00:29:23,916
‫אולי כך התנהלת עם זו שקדמה לי בתפקיד,‬

329
00:29:24,666 --> 00:29:26,166
‫אבל המצב השתנה.‬

330
00:29:37,083 --> 00:29:41,791
‫אני מתכבד להזמין לבמה את סקסה יוטול‬

331
00:29:41,875 --> 00:29:44,458
‫שתשיר איתנו את ההמנון הלאומי.‬

332
00:29:53,458 --> 00:29:58,250
‫"כן, אנחנו אוהבים את הארץ הזאת‬

333
00:29:58,333 --> 00:30:01,916
‫אשר עולה‬

334
00:30:03,208 --> 00:30:08,083
‫חרושת תלמים, חשופה על פני המים‬

335
00:30:08,166 --> 00:30:12,291
‫אלפי בתים בה‬

336
00:30:13,083 --> 00:30:17,500
‫נאהב, נאהבה ונהרהר‬

337
00:30:18,166 --> 00:30:21,458
‫על אבינו ועל אמנו‬

338
00:30:22,375 --> 00:30:28,125
‫ועל אותו ליל סאגה‬

339
00:30:28,208 --> 00:30:32,541
‫המרווה את אדמתנו בחלום‬

340
00:30:32,625 --> 00:30:37,916
‫ועל אותו ליל סאגה המרווה‬

341
00:30:38,000 --> 00:30:42,916
‫מרווה את אדמתנו בחלום"‬

342
00:30:45,000 --> 00:30:47,250
‫לאן הולכים?‬
‫-אני רוצה להראות לך משהו.‬

343
00:30:48,708 --> 00:30:50,208
‫שם.‬

344
00:30:51,541 --> 00:30:53,166
‫אחרייך.‬
‫-טוב.‬

345
00:30:53,250 --> 00:30:58,083
‫כעת אני מתכבד להזמין‬

346
00:30:58,291 --> 00:31:00,500
‫את מנהלת בית הספר.‬

347
00:31:05,000 --> 00:31:10,541
‫קבלו במחיאות כפיים‬
‫את האחת והיחידה, ראן יוטול.‬

348
00:31:41,166 --> 00:31:42,375
‫אנשים יקרים.‬

349
00:31:43,625 --> 00:31:46,333
‫יום חוקה שמח, 17 במאי.‬

350
00:31:47,125 --> 00:31:51,083
‫כן, אנחנו אוהבים את הארץ הזאת, לא כן?‬

351
00:31:53,500 --> 00:31:56,000
‫תגיד לי לאן הולכים, זה נעשה מוזר.‬

352
00:31:56,750 --> 00:31:57,791
‫תסמכי עליי.‬

353
00:31:57,875 --> 00:31:59,250
‫יש המון מה לאהוב.‬

354
00:31:59,791 --> 00:32:00,791
‫הצעירים.‬

355
00:32:00,875 --> 00:32:05,958
‫שלא יהיה ספק, אני אוהבת את הצעירים מאוד.‬

356
00:32:11,666 --> 00:32:15,958
‫אני אוהבת גם את הדמוקרטיה הנורווגית‬
‫הישנה והטובה שלנו.‬

357
00:32:16,041 --> 00:32:17,166
‫פיור, תגיד לי כבר.‬

358
00:32:19,875 --> 00:32:22,083
‫כי אומנם לאנשים אין השפעה על דבר,‬

359
00:32:22,166 --> 00:32:24,416
‫אבל לפחות הם חושבים שיש להם.‬

360
00:32:26,041 --> 00:32:27,125
‫פיור?‬

361
00:32:31,250 --> 00:32:32,750
‫והארץ עצמה.‬

362
00:32:32,833 --> 00:32:36,458
‫הטבע הטהור והיפה, מושא גאוותה של נורווגיה.‬

363
00:32:37,125 --> 00:32:39,708
‫הקרח נמס, האקלים משתולל.‬

364
00:32:39,791 --> 00:32:40,666
‫אני מצטער.‬

365
00:32:40,750 --> 00:32:43,833
‫מדברים על זיהום, אבל למי אכפת?‬

366
00:32:44,833 --> 00:32:48,083
‫זו הסיבה שנורווגיה‬
‫היא מהמדינות העשירות בעולם.‬

367
00:32:50,250 --> 00:32:54,208
‫ואם יש כאן במקרה בוגדים‬
‫שמאמינים בשמירה על הסביבה‬

368
00:32:54,291 --> 00:32:58,000
‫ולא מוצאים סיבה לאהוב את נורווגיה...‬

369
00:32:58,916 --> 00:33:00,625
‫חשבו על ההרים, חבריי,‬

370
00:33:02,166 --> 00:33:03,416
‫ושאלו את עצמכם...‬

371
00:33:03,500 --> 00:33:05,791
‫פיור, מה נסגר?‬
‫-אין לי בררה.‬

372
00:33:05,875 --> 00:33:08,625
‫...מי לדעתכם יטבעו אחרונים‬

373
00:33:09,208 --> 00:33:11,791
‫לאחר שכל הקרח יימס?‬

374
00:33:12,958 --> 00:33:16,083
‫אנחנו, אלה שבפסגת העולם.‬

375
00:33:53,916 --> 00:33:54,750
‫מגנה!‬

376
00:33:57,916 --> 00:34:00,458
‫מגנה!‬

377
00:34:01,083 --> 00:34:02,083
‫די!‬

378
00:34:06,000 --> 00:34:07,083
‫הוא שוב עצמו.‬

379
00:34:16,666 --> 00:34:17,750
‫תור!‬

380
00:34:26,416 --> 00:34:27,458
‫הוא יהרוג אותנו.‬

381
00:34:29,416 --> 00:34:30,708
‫השמש משחירה.‬

382
00:34:31,416 --> 00:34:32,875
‫הארץ שוקעת בים.‬

383
00:34:34,250 --> 00:34:36,375
‫תברחו!‬

384
00:34:38,833 --> 00:34:41,083
‫הכוכבים הבהירים יוצאים בשמים.‬

385
00:34:42,333 --> 00:34:48,833
‫האש זועמת על הלהבות.‬

386
00:35:48,083 --> 00:35:49,208
‫טעיתי.‬

387
00:35:50,625 --> 00:35:52,666
‫אתה לא האל תור.‬

388
00:35:56,583 --> 00:35:58,666
‫אתה לא האויב המושבע של הענקים.‬

389
00:36:03,458 --> 00:36:05,041
‫אתה סתם ילד.‬

390
00:36:06,250 --> 00:36:09,666
‫ילד קטן ומפוחד.‬

391
00:36:11,166 --> 00:36:12,708
‫בדיוק כמו אביך.‬

392
00:36:31,583 --> 00:36:35,083
‫בדיוק כמו שאיזולדה‬
‫הייתה סתם ילדה קטנה ומפוחדת.‬

393
00:36:37,541 --> 00:36:39,916
‫כעת אקח את לבך, ילד קטן.‬

394
00:37:42,791 --> 00:37:46,083
‫רבים מאמינים שראגנארוק היה הסוף.‬

395
00:37:49,583 --> 00:37:50,791
‫הם טועים.‬

396
00:37:57,333 --> 00:37:59,666
‫כאן הכול מתחיל.‬