1 00:00:07,209 --> 00:00:10,209 ‫- סדרה של NETFLIX -‬ 2 00:00:19,293 --> 00:00:25,126 {\an8}‫- מבצר עות'מאני‬ ‫ג'יורג'יו, ולאכיה -‬ 3 00:00:25,959 --> 00:00:29,626 {\an8}‫- ינואר, 1462 -‬ 4 00:00:30,626 --> 00:00:34,543 ‫זה נראה כמו שתי יחידות של יניצ'רים.‬ ‫אולי שלוש.‬ 5 00:00:37,376 --> 00:00:42,251 ‫חמזה ביי, כמה חיילים עות'מאנים‬ ‫נמצאים בג'יורג'יו?‬ 6 00:00:44,293 --> 00:00:47,001 ‫הסולטן היה צריך להרוג אותך לפני שנים.‬ 7 00:00:49,168 --> 00:00:50,501 ‫כלב בוגדני!‬ 8 00:00:51,876 --> 00:00:54,418 ‫לידידנו העות'מאני יש השגות לגביי,‬ 9 00:00:55,209 --> 00:01:00,668 ‫אבל לפחות אנשיו היו נחמדים דיים‬ ‫לתת לנו את מדיהם המחממים.‬ 10 00:01:08,793 --> 00:01:12,418 ‫נסיכי, אישאר לצדך עד הסוף,‬ 11 00:01:14,918 --> 00:01:18,001 ‫אבל ברגע שנחצה את הדנובה,‬ ‫לא תהיה דרך חזרה.‬ 12 00:01:19,959 --> 00:01:21,668 ‫אתה בטוח שברצונך לעשות זאת?‬ 13 00:01:25,959 --> 00:01:30,168 ‫בזכות מדינו החדשים,‬ ‫הטורקים יקבלו אותנו בזרועות פתוחות.‬ 14 00:01:33,293 --> 00:01:38,918 {\an8}‫- המבצר העות'מאני בג'יורג'יו -‬ 15 00:01:39,001 --> 00:01:41,459 {\an8}‫בחורף של שנת 1462,‬ 16 00:01:41,543 --> 00:01:44,209 ‫בקטע מרוחק של נהר הדנובה,‬ 17 00:01:45,251 --> 00:01:46,959 ‫המוות בא לבקר.‬ 18 00:01:47,584 --> 00:01:48,626 ‫מי שם?‬ 19 00:01:49,709 --> 00:01:50,793 ‫פתחו את השער.‬ 20 00:01:52,043 --> 00:01:55,376 ‫אנו נמלטים מיחידה של שכירי חרב ולאכים!‬ 21 00:02:00,293 --> 00:02:02,543 ‫פתחו את השער. זו פקודה!‬ 22 00:02:05,501 --> 00:02:06,709 ‫פתחו את השער.‬ 23 00:02:50,334 --> 00:02:51,459 ‫הירגו את כולם!‬ 24 00:03:16,543 --> 00:03:20,876 {\an8}‫- איסטנבול‬ ‫4 חודשים לאחר מכן -‬ 25 00:03:20,959 --> 00:03:24,584 {\an8}‫עם התעצמות סכסוך הדמים הממושך‬ ‫בין מהמט הכובש‬ 26 00:03:24,668 --> 00:03:26,959 ‫ובין ולאד דרקולה,‬ 27 00:03:27,709 --> 00:03:29,876 ‫השפעות המלחמה הקרבה‬ 28 00:03:29,959 --> 00:03:34,209 ‫מגיעות עד ללב ליבו של הרמון הסולטן.‬ 29 00:03:45,876 --> 00:03:49,501 ‫יש לנו אמנית בקרבנו.‬ ‫-הנסיכה מארה.‬ 30 00:03:52,001 --> 00:03:55,668 ‫מהמט הבטיח שיביא אמנים מפירנצה‬ ‫שילמדו אותי.‬ 31 00:03:56,376 --> 00:03:59,209 ‫אולי דווקא את תלמדי אותם משהו.‬ 32 00:04:08,084 --> 00:04:09,584 ‫באתי להיפרד.‬ 33 00:04:10,543 --> 00:04:13,876 ‫אני עוזבת מחר לחצרו של מתיאס קורבינוס.‬ 34 00:04:16,251 --> 00:04:19,793 ‫שמעתי שהמלך ההונגרי חלקלק‬ ‫ממש כמו אביו המנוח,‬ 35 00:04:20,543 --> 00:04:23,084 ‫אבל ללא האומץ שאביו הפגין בשדה הקרב.‬ 36 00:04:23,168 --> 00:04:26,501 ‫בקרוב נגלה אם הוא נועז מספיק‬ ‫לצאת למלחמה נגד מהמט.‬ 37 00:04:28,668 --> 00:04:31,709 ‫אבל ישנו עניין נוסף.‬ 38 00:04:41,418 --> 00:04:45,168 ‫בהיעדרי, אבקש שתשמרי את זה‬ ‫תחת הכרית שלך כשתישני.‬ 39 00:04:46,543 --> 00:04:47,918 ‫אני לא מבינה.‬ 40 00:04:48,001 --> 00:04:51,418 ‫ולאד דרקולה חי בארמון הקיסרי במשך שנים.‬ 41 00:04:52,209 --> 00:04:54,959 ‫ייתכן שיש לו כאן חברים‬ ‫שעלולים להוות לך סכנה.‬ 42 00:04:55,834 --> 00:04:59,793 ‫אבל אני…‬ ‫-יום אחד תהיי המלכה האם,‬ 43 00:05:01,001 --> 00:05:03,543 ‫האישה החזקה ביותר באימפריה.‬ 44 00:05:06,418 --> 00:05:09,793 ‫אני בטוחה שאויבינו‬ ‫לא נתקלו מעולם במישהי כמוך.‬ 45 00:05:20,584 --> 00:05:22,251 ‫היי חזקה, גולבהר היקרה,‬ 46 00:05:23,459 --> 00:05:24,918 ‫ועמדי על המשמר.‬ 47 00:05:43,334 --> 00:05:46,168 {\an8}‫- בולגריה‬ ‫מאי, 1462 -‬ 48 00:05:46,251 --> 00:05:48,626 {\an8}‫במרחק 550 ק"מ צפונה משם,‬ 49 00:05:48,709 --> 00:05:53,834 ‫צבאו העצום של הסולטן מהמט השני‬ ‫ממשיך לצעוד לעבר ולאכיה,‬ 50 00:05:54,418 --> 00:05:57,293 ‫היכן שהוא מוצא עצמו מוקף בקטל‬ 51 00:05:57,376 --> 00:06:01,293 ‫מהפשיטה הקודמת‬ ‫של ולאד דרקולה לאורך הדנובה.‬ 52 00:06:01,376 --> 00:06:05,043 ‫אך הם לא רואים כל סימן למצביא הנעדר,‬ ‫חמזה ביי.‬ 53 00:06:05,834 --> 00:06:09,543 ‫מסרו של "המשפד" לחבר ילדותו‬ 54 00:06:09,626 --> 00:06:13,709 ‫כתוב בדמם של אלפי קורבנות:‬ ‫"בוא תתפוס אותי."‬ 55 00:06:15,584 --> 00:06:18,418 ‫זלזול שכזה היה משהו‬ 56 00:06:18,501 --> 00:06:22,626 ‫ששליט כגון מהמט השני‬ ‫לא יכול היה לעבור עליו בשתיקה.‬ 57 00:06:22,709 --> 00:06:25,293 {\an8}‫כי בעולם הזה, המוניטין הוא הכול.‬ 58 00:06:26,251 --> 00:06:31,584 ‫אז מהנקודה הזו והלאה, העימות בין‬ ‫מהמט לוולאד הופך להיות אישי למדי.‬ 59 00:06:32,834 --> 00:06:38,251 {\an8}‫מה שוולאד דרקולה היה צריך לעשות‬ ‫לגבי מהמט היה לחפש הסכם שלום מוגבל.‬ 60 00:06:38,334 --> 00:06:40,126 {\an8}‫אולי הפחתה במס המחווה.‬ 61 00:06:41,001 --> 00:06:46,918 ‫אבל הבעיה עם ולאד דרקולה היא‬ ‫שהכול אצלו הוא דו קרב.‬ 62 00:06:47,001 --> 00:06:49,334 ‫ייתכן, שוב, שזה נובע מנעוריו,‬ 63 00:06:49,418 --> 00:06:53,001 ‫הילדות הקשוחה שלו, הרעיון שאסור לו לוותר.‬ 64 00:06:53,668 --> 00:06:55,918 ‫שתמיד מדובר באחד נגד השני,‬ 65 00:06:56,001 --> 00:06:57,084 ‫שחור ולבן.‬ 66 00:07:00,293 --> 00:07:03,584 {\an8}‫- סבישטוב, בולגריה -‬ 67 00:07:13,793 --> 00:07:15,918 ‫ולאד טבח באומללים הללו‬ 68 00:07:16,001 --> 00:07:19,084 ‫כדי להרשים את אדוניו בבודה ובוותיקן,‬ 69 00:07:19,168 --> 00:07:20,709 ‫וכדי לגרום לי לצאת.‬ 70 00:07:22,709 --> 00:07:24,126 ‫לא הייתי מסוגל לעשות זאת.‬ 71 00:07:25,959 --> 00:07:28,959 ‫לכן תהיה שליט טוב יותר מוולאד.‬ 72 00:07:31,668 --> 00:07:34,376 ‫ועדיין, מהמוט פאשה אינו בוטח בי.‬ 73 00:07:35,793 --> 00:07:38,126 ‫לא פשוט לזכות באמונו של מהמוט פאשה.‬ 74 00:07:39,168 --> 00:07:41,709 ‫זו אחת הסיבות שבחרתי בו‬ ‫לתפקיד הווזיר הגדול.‬ 75 00:07:42,876 --> 00:07:46,043 ‫אבל האם לא הייתי חבר ויועץ נאמן?‬ 76 00:07:48,376 --> 00:07:52,459 ‫כן, אבל לרוע מזלך, שם משפחתך זהה‬ 77 00:07:52,543 --> 00:07:55,459 ‫לשם האדם שכל חייל בצבא הזה הגיע להרוג.‬ 78 00:08:08,251 --> 00:08:12,959 ‫הדנובה היתה אמורה להוות גשר‬ ‫בין הממלכות שלנו, לא חומה.‬ 79 00:08:16,209 --> 00:08:20,126 {\an8}‫- הים האגאי‬ ‫19 שנים קודם לכן -‬ 80 00:08:20,209 --> 00:08:22,626 ‫אין בושה במקום שני, ולאד.‬ 81 00:08:24,001 --> 00:08:24,876 ‫ניצחתי.‬ 82 00:08:24,959 --> 00:08:26,501 ‫מהמט, רימית!‬ 83 00:08:26,584 --> 00:08:28,418 ‫לא, ניצחתי.‬ 84 00:08:38,584 --> 00:08:39,918 ‫אתה מתגעגע לוולאכיה?‬ 85 00:08:40,543 --> 00:08:41,793 ‫יותר מהכול.‬ 86 00:08:44,793 --> 00:08:46,376 ‫אבל יש לך חיים כאן עכשיו.‬ 87 00:08:47,918 --> 00:08:50,334 ‫אלה לא החיים שלי. אלה החיים שלך.‬ 88 00:09:04,168 --> 00:09:06,959 ‫יום אחד, העולם יהיה שלנו, ולאד אחי.‬ 89 00:09:12,084 --> 00:09:14,959 ‫הקרבות שלך יהיו הקרבות שלי.‬ 90 00:09:41,501 --> 00:09:47,209 ‫"האש היא בוחנת הזהב, ואויבת הידידות."‬ 91 00:09:56,293 --> 00:10:01,376 ‫ולאד, שגדל בחצר המלכות הזה,‬ ‫פגש במהמט הצעיר, שיגדל להיות מהמט השני,‬ 92 00:10:02,501 --> 00:10:06,418 {\an8}‫כי הנסיכים בחצר העות'מאנית גדלו…‬ 93 00:10:06,501 --> 00:10:08,251 {\an8}‫- מיכאי-פלורין חסאן‬ ‫היסטוריון של ימה"ב -‬ 94 00:10:08,334 --> 00:10:11,293 {\an8}‫לצד היורשים לכס העות'מאני.‬ 95 00:10:11,376 --> 00:10:14,126 ‫והם גדלו יחד כאחים לנשק.‬ 96 00:10:17,876 --> 00:10:20,418 ‫ניתן לתהות האם במהלך הפלישה הזו‬ 97 00:10:20,501 --> 00:10:24,584 ‫שני הגברים נזכרו בילדותם וחשבו על כך.‬ 98 00:10:24,668 --> 00:10:26,709 {\an8}‫- ד"ר מייקל טלבוט‬ ‫פרופסור להיסטוריה עות'מאנית -‬ 99 00:10:26,793 --> 00:10:29,709 {\an8}‫אולי הם התלוצצו יחד או נלחמו יחד‬ ‫בארמון באדירנה.‬ 100 00:10:31,334 --> 00:10:34,459 ‫"יום אחד, כשאהיה הסולטן, ארדוף אחריך."‬ 101 00:10:34,543 --> 00:10:38,084 ‫"יום אחד, כשאהיה הנסיך, אני ארדוף אחריך."‬ 102 00:10:43,084 --> 00:10:45,334 ‫הנסיך, הכוחות מוכנים.‬ 103 00:10:45,751 --> 00:10:46,876 {\an8}‫- טרגובישטה‬ ‫בירת ולאכיה -‬ 104 00:10:46,959 --> 00:10:48,834 {\an8}‫נפגוש בחייליו של גאלש מחוץ לעיר.‬ 105 00:10:48,918 --> 00:10:51,376 {\an8}‫יפה. ומה לגבי צבא הסולטן?‬ 106 00:10:52,709 --> 00:10:54,251 ‫אנחנו כבר רואים אותו?‬ 107 00:10:55,501 --> 00:10:58,001 ‫הם עדיין דרומית לדנובה, צועדים צפונה.‬ 108 00:10:58,876 --> 00:11:00,418 ‫100,000 חיילים לפחות,‬ 109 00:11:01,876 --> 00:11:03,084 ‫ו-100 תותחים.‬ 110 00:11:08,126 --> 00:11:10,668 ‫הוא הביא הנה את עוצמת האימפריה כולה.‬ 111 00:11:13,626 --> 00:11:15,459 ‫עכשיו הוא מתייחס אליי ברצינות.‬ 112 00:11:16,793 --> 00:11:18,793 ‫שהמרגלים שלנו ידווחו מדי שעה.‬ 113 00:11:18,876 --> 00:11:23,501 ‫אנו חייבים לגלות היכן הם יחצו‬ ‫ולהכות בהם כשהם חשופים.‬ 114 00:11:24,668 --> 00:11:25,543 ‫כן, הנסיך.‬ 115 00:11:27,709 --> 00:11:30,459 ‫לאחר שנים של איומים והתגרויות,‬ 116 00:11:31,043 --> 00:11:34,501 ‫בעלי הברית שהפכו אויבים‬ ‫יעמדו סוף סוף זה מול זה‬ 117 00:11:34,584 --> 00:11:37,709 {\an8}‫בקרב על גדות נהר הדנובה.‬ 118 00:11:38,834 --> 00:11:42,668 {\an8}‫כל אחד מהם נחוש להשמיד את השני.‬ 119 00:11:56,626 --> 00:11:58,543 ‫מהמט סוף סוף בא אליי.‬ 120 00:12:00,209 --> 00:12:02,209 ‫הוא מזלזל בך.‬ ‫-לא.‬ 121 00:12:04,209 --> 00:12:06,376 ‫הוא עדיין רואה בי אסיר שלו,‬ 122 00:12:09,126 --> 00:12:11,126 ‫אבל ברגע שההונגרים יצטרפו אלינו,‬ 123 00:12:12,959 --> 00:12:15,209 ‫מהמט הוא זה שיירד על ברכיו,‬ 124 00:12:16,584 --> 00:12:17,959 ‫ויתחנן לרחמים.‬ 125 00:12:27,001 --> 00:12:29,501 ‫אם אפול בקרב… תקשיבי לי.‬ 126 00:12:31,459 --> 00:12:34,834 ‫אם אפול בקרב, הטורקים יגיעו אלייך.‬ 127 00:12:38,459 --> 00:12:39,376 ‫לא.‬ 128 00:12:41,043 --> 00:12:46,293 ‫אשליך את עצמי לארג'ש,‬ ‫ואתן לדגים לאכול את בשרי‬ 129 00:12:47,293 --> 00:12:49,418 ‫לפני שאהיה שפחתו של הסולטן.‬ 130 00:12:57,251 --> 00:13:01,084 ‫הגופות היחידות בנהר יהיו של מהמט וצבאו.‬ 131 00:13:36,043 --> 00:13:38,584 {\an8}‫ולאד דרקולה יוצא לנהר הדנובה,‬ 132 00:13:38,668 --> 00:13:41,251 {\an8}‫מרחק 180 ק"מ דרומה,‬ 133 00:13:41,334 --> 00:13:43,668 {\an8}‫שם הוא יגן על גבולות ולאכיה.‬ 134 00:13:44,376 --> 00:13:47,209 ‫צבאו כולל את שומרי ראשו האישיים,‬ 135 00:13:47,293 --> 00:13:49,543 ‫בויארים נאמנים, ושכירי חרב.‬ 136 00:13:49,626 --> 00:13:52,126 ‫מספרם פחות מ-30,000,‬ 137 00:13:52,209 --> 00:13:55,876 ‫אבל לוולאד יש היתרון של לחימה בשטח ביתי‬ 138 00:13:55,959 --> 00:14:00,001 ‫נגד אויב שהוא מכיר‬ ‫כמעט כמו שהוא מכיר את עצמו.‬ 139 00:14:00,084 --> 00:14:02,751 ‫כשהוא היה ילד בחצר העות'מאנית,‬ 140 00:14:02,834 --> 00:14:06,126 {\an8}‫הוא למד הרבה על העות'מאנים.‬ ‫הוא ידע עליהם הכול.‬ 141 00:14:06,793 --> 00:14:10,043 ‫הוא ידע איך הם חושבים,‬ ‫הוא ידע איך הצבאות שלהם נאספים,‬ 142 00:14:10,126 --> 00:14:15,293 ‫איך הם נלחמים,‬ ‫ואולי זה הניע אותו לפתוח נגדם במלחמה,‬ 143 00:14:15,376 --> 00:14:19,209 ‫אבל הוא ידע מה מצפה לו,‬ ‫והוא ידע שהצבא הזה יהיה עצום.‬ 144 00:14:26,543 --> 00:14:29,209 ‫בעוד הפלישה לוולאכיה קרבה ובאה,‬ 145 00:14:29,293 --> 00:14:35,501 {\an8}‫האתגר של מהמט השני הוא כעת כיצד להעביר‬ ‫100,000 חיילים, 100 תותחים,‬ 146 00:14:35,584 --> 00:14:39,834 ‫ואלפי סוסים על פני מימי הדנובה המסוכנים,‬ 147 00:14:39,918 --> 00:14:45,501 ‫היכן שוולאד דרקולה השמיד‬ ‫את רוב נקודות העגינה, וצבאו ממתין.‬ 148 00:14:48,043 --> 00:14:53,376 ‫ולאד ידע מתי הכוח העיקרי בצבא‬ ‫יחצה את הדנובה ויגיע לארצו,‬ 149 00:14:53,459 --> 00:14:56,793 ‫כי הוא היה מוכשר מאוד בתור מפקד צבאי.‬ 150 00:14:57,376 --> 00:14:58,709 ‫הוא ידע איך להילחם.‬ 151 00:15:01,209 --> 00:15:03,626 ‫זה התגלה כסיוט לוגיסטי.‬ 152 00:15:03,709 --> 00:15:06,376 ‫כשחוצים נהר כמו הדנובה,‬ 153 00:15:06,459 --> 00:15:11,543 ‫זו משימה קשה מאוד,‬ ‫להעביר את כל הכוחות האלה לצד השני.‬ 154 00:15:12,126 --> 00:15:16,376 ‫וגם, הכי חשוב, זה פוגע ביכולת התמרון.‬ 155 00:15:18,209 --> 00:15:20,043 ‫איך חוצים את הדנובה?‬ 156 00:15:20,126 --> 00:15:23,251 ‫הנהר מתרחב ונעשה קשה יותר לחצייה,‬ 157 00:15:23,334 --> 00:15:25,376 ‫בעיקר בקטע הזה שלו.‬ 158 00:15:25,459 --> 00:15:28,001 ‫ישנה גם הבעיה שבגדות הצפוניות,‬ 159 00:15:28,084 --> 00:15:30,001 ‫ישנם ביצורים.‬ 160 00:15:31,543 --> 00:15:35,376 ‫אז מה שהצבא העות'מאני צריך לעשות‬ ‫זה לתכנן משימה ימית‬ 161 00:15:35,459 --> 00:15:39,709 ‫שתבטיח את מעבר החיילים בעזרת סירות.‬ 162 00:15:40,376 --> 00:15:43,459 ‫אז מהמט ומפקדי צבאו צריכים כעת‬ 163 00:15:43,543 --> 00:15:46,084 ‫למצוא את המקום המתאים לאורך הנהר,‬ 164 00:15:46,168 --> 00:15:50,209 ‫ובו בזמן לתכנן את המסלול שלהם‬ ‫לעבר הבירה הוולאכית.‬ 165 00:15:56,251 --> 00:16:01,709 {\an8}‫- מזרחית לניקופוליס, בולגריה -‬ 166 00:16:01,793 --> 00:16:03,751 ‫אם כך, בוגדן ביי.‬ 167 00:16:04,251 --> 00:16:07,543 ‫מהמוט פאשה אומר לי שתוכל לעזור לנו בכך‬ 168 00:16:07,626 --> 00:16:11,876 ‫שתספק לי 70 סירות ומעבר בטוח לצד השני.‬ 169 00:16:11,959 --> 00:16:15,209 ‫כן, הסולטן, אעזור לכם בשמחה.‬ 170 00:16:16,501 --> 00:16:18,251 ‫בתנאי שתשלם לי…‬ 171 00:16:21,084 --> 00:16:22,376 ‫אלף דוקאטים.‬ 172 00:16:23,334 --> 00:16:24,168 ‫מראש.‬ 173 00:16:27,834 --> 00:16:29,293 ‫אתה דייג או שודד דרכים?‬ 174 00:16:29,376 --> 00:16:33,709 ‫מהמוט פאשה, משפחתי חיה‬ ‫על גדות הנהר הזה כבר 200 שנה.‬ 175 00:16:34,293 --> 00:16:36,168 ‫איש לא מכיר אותו טוב ממני.‬ 176 00:16:40,918 --> 00:16:43,543 ‫חמש מאות עכשיו, ו-500 כשנחצה.‬ 177 00:16:48,084 --> 00:16:49,001 ‫עשינו עסק.‬ 178 00:16:54,668 --> 00:17:00,293 ‫אם תבגוד בי, בוגדן ביי, אסיר את ראשך.‬ 179 00:17:10,043 --> 00:17:14,584 ‫הסולטן, אם לא אבוא הביתה עם אלף דוקאטים,‬ 180 00:17:14,668 --> 00:17:16,668 ‫אשתי תסיר את ראשי.‬ 181 00:17:26,126 --> 00:17:28,043 {\an8}‫- בודה, הונגריה‬ ‫ארמון המלך מתיאס קורבינוס -‬ 182 00:17:28,168 --> 00:17:30,209 {\an8}‫בעוד מהמט מתכונן לחצות לתוך ולאכיה,‬ 183 00:17:30,293 --> 00:17:34,418 {\an8}‫הוא שולח את אימו החורגת לבודה‬ ‫כדי לברר את כוונותיו האמיתיות‬ 184 00:17:34,501 --> 00:17:37,334 ‫של המלך ההונגרי מתיאס קורבינוס,‬ 185 00:17:37,418 --> 00:17:41,918 ‫שחבר לכאורה לוולאד דרקולה במלחמה הקרבה.‬ 186 00:17:43,959 --> 00:17:48,751 ‫לא לעיתים קרובות זוכה אני לפגוש‬ ‫בנסיכה בשליחות דיפלומטית,‬ 187 00:17:49,668 --> 00:17:53,793 ‫שלא לדבר על אימו החורגת של גדול הטורקים.‬ 188 00:17:54,751 --> 00:17:55,876 ‫אני מעדיפה "אמא".‬ 189 00:17:57,376 --> 00:18:00,543 ‫למהמט יש נשקים שונים באמתחתו.‬ 190 00:18:01,501 --> 00:18:02,334 ‫ובכן…‬ 191 00:18:03,334 --> 00:18:06,209 ‫מתפלל אני שפנינו עדיין לא למלחמה.‬ 192 00:18:07,293 --> 00:18:11,126 ‫אבי אמנם ניצח את כוחות הסולטן בבלגרד,‬ 193 00:18:12,376 --> 00:18:15,918 ‫איש כאן אינו להוט להיכנס לעימות נוסף.‬ 194 00:18:20,043 --> 00:18:22,751 ‫מלחשים על כך שהאפיפיור שילם לך‬ 195 00:18:22,834 --> 00:18:25,043 ‫שתנהיג מסע צלב נגד הסולטן,‬ 196 00:18:26,001 --> 00:18:29,501 ‫ושוולאד דרקולה יעמוד בראש הצבא.‬ 197 00:18:31,668 --> 00:18:35,834 ‫אם שמועה זו נכונה, מהמט יצטער מאוד.‬ 198 00:18:36,418 --> 00:18:39,459 ‫מדובר יהיה בהכרזת מלחמה.‬ 199 00:18:40,876 --> 00:18:46,501 ‫השמועות ששמעת על כך שאנו מעודדים‬ ‫את הרפתקאותיו של דרקולה הן בדיוק כאלה.‬ 200 00:18:47,834 --> 00:18:49,126 ‫שמועות.‬ 201 00:18:51,376 --> 00:18:56,709 ‫מהמט רואה בעימות עניין משפחתי‬ ‫שיש ליישב בין שניהם.‬ 202 00:18:56,793 --> 00:19:01,501 ‫אין לי שום רצון להתערב בסכסוך בין אחים.‬ 203 00:19:04,876 --> 00:19:07,251 ‫עדיין, זה ודאי מכאיב לסולטן.‬ 204 00:19:08,418 --> 00:19:14,126 ‫הם היו קרובים מאוד כילדים, וכעת הם יריבים.‬ 205 00:19:17,543 --> 00:19:18,543 ‫"יריבים"?‬ 206 00:19:21,834 --> 00:19:25,876 ‫ולאד הוא נסיך נואש,‬ 207 00:19:25,959 --> 00:19:29,168 ‫שמתקשה לשלוט במדינת חסות.‬ 208 00:19:30,126 --> 00:19:33,209 ‫מהמט ישלוט יום אחד בעולם.‬ 209 00:19:37,668 --> 00:19:41,126 {\an8}‫מהמט כיבד מאוד את אימו החורגת…‬ 210 00:19:41,209 --> 00:19:42,626 {\an8}‫- ד"ר גונהאן בורקצ'י‬ ‫היסטוריון -‬ 211 00:19:42,709 --> 00:19:46,084 {\an8}‫והשתמש בה בתור דיפלומטית,‬ ‫כי עלינו תמיד לזכור‬ 212 00:19:46,168 --> 00:19:51,126 ‫שמארה ברנקוביץ'‬ ‫באה מרקע קיסרי מלכותי אמיתי.‬ 213 00:19:51,626 --> 00:19:57,793 ‫מעמדה בחצר המלכות מעולם לא פחת.‬ 214 00:19:57,876 --> 00:20:01,168 ‫להפך, היא היוותה מתווכת פוליטית חשובה.‬ 215 00:20:04,584 --> 00:20:07,459 ‫רוצה לשמוע משהו מוזר לגבי הכיבוש?‬ 216 00:20:11,626 --> 00:20:16,168 ‫אחרי כל הלחימה, כשהעיר נפלה,‬ 217 00:20:18,209 --> 00:20:20,918 ‫הם מעולם לא מצאו את גופת הקיסר קונסטנטין.‬ 218 00:20:23,084 --> 00:20:25,001 ‫רק את נעלי הבית הסגולות שלו.‬ 219 00:20:26,251 --> 00:20:29,084 ‫אימפריה בת 2,000 שנה התפוגגה,‬ 220 00:20:32,209 --> 00:20:33,251 ‫פשוט כך.‬ 221 00:20:39,251 --> 00:20:40,418 ‫שאלוהים יהיה עמך.‬ 222 00:20:50,459 --> 00:20:53,501 ‫בעוד שעון הפלישה לוולאכיה מתקתק,‬ 223 00:20:53,584 --> 00:20:59,709 ‫מהמט וצבאו הגיעו לנמל ניקופוליס האגדי‬ ‫בתחילת יוני 1462.‬ 224 00:21:00,334 --> 00:21:03,251 {\an8}‫- 3 ק"מ במורד הנהר מניקופוליס -‬ 225 00:21:03,334 --> 00:21:05,418 {\an8}‫הנסיך ראדו, מה אתה עושה?‬ 226 00:21:06,459 --> 00:21:10,084 ‫יש שם קרחת יער. מקום מושלם לעגינה.‬ 227 00:21:10,168 --> 00:21:11,001 ‫ממש שם.‬ 228 00:21:11,584 --> 00:21:14,376 ‫הנסיך. בבקשה, תן לי לבוא עמך.‬ 229 00:21:14,459 --> 00:21:18,168 ‫לא. תדאג שלא יראו אותך עד שובי הלילה.‬ 230 00:21:30,626 --> 00:21:34,376 {\an8}‫- הארמון הקיסרי העות'מאני‬ ‫איסטנבול -‬ 231 00:21:34,459 --> 00:21:36,793 {\an8}‫בינתיים, בבירה העות'מאנית,‬ 232 00:21:36,876 --> 00:21:41,001 ‫השם ולאד דרקולה‬ ‫מהדהד במסדרונות הארמון,‬ 233 00:21:41,084 --> 00:21:45,751 ‫בשעה ששמועות על מרגליו ומתנקשיו‬ ‫מגיעות להרמון הקיסרי.‬ 234 00:22:21,793 --> 00:22:23,168 ‫מי את?‬ 235 00:22:23,834 --> 00:22:24,834 ‫אני אלנה.‬ 236 00:22:26,084 --> 00:22:28,668 ‫סלחי לי, סולטנה, הבאתי מצעים נקיים.‬ 237 00:22:29,876 --> 00:22:31,084 ‫היכן פטמה?‬ 238 00:22:32,126 --> 00:22:33,168 ‫פטמה חלתה,‬ 239 00:22:34,001 --> 00:22:36,876 ‫אז אני מחליפה אותה רק היום.‬ 240 00:22:40,376 --> 00:22:42,293 ‫לא אזדקק למצעים.‬ 241 00:22:43,543 --> 00:22:45,626 ‫זה הכול, אלנה.‬ 242 00:22:46,334 --> 00:22:47,168 ‫כן, גברתי.‬ 243 00:23:15,918 --> 00:23:19,876 ‫אפשרי שלוולאד היו מרגלים בארמון העות'מאני,‬ 244 00:23:19,959 --> 00:23:22,209 ‫עוד מתקופת היותו בן ערובה.‬ 245 00:23:22,293 --> 00:23:27,459 {\an8}‫בואו לא נשכח שבחצר העות'מאנית‬ ‫לא היו רק עות'מאנים או טורקים.‬ 246 00:23:27,543 --> 00:23:30,334 ‫היו בה אנשים מכל רחבי האימפריה,‬ 247 00:23:30,418 --> 00:23:32,334 ‫או אפילו מחוץ לאימפריה.‬ 248 00:23:32,418 --> 00:23:34,084 {\an8}‫- סנם אוגור‬ ‫מדריכת טיולים ומשפטנית -‬ 249 00:23:34,168 --> 00:23:38,459 {\an8}‫כשקיים כוח, ישנם אלו שינסו לנצל אותו.‬ 250 00:23:38,543 --> 00:23:45,084 ‫היו נשים שנענשו‬ 251 00:23:45,668 --> 00:23:48,501 ‫בעונש מוות כי ריגלו בהרמון.‬ 252 00:23:51,834 --> 00:23:56,418 ‫שש מאות ק"מ צפונית לשם,‬ ‫בצד הוולאכי של הדנובה,‬ 253 00:23:57,001 --> 00:24:01,376 ‫ולאד דרקולה מכין את צבאו‬ ‫לפלישה העות'מאנית.‬ 254 00:24:06,209 --> 00:24:07,876 ‫נסיכי, הסייר הגיע.‬ 255 00:24:27,251 --> 00:24:31,793 ‫נסיכי, אני מביא לך את ראשיהם‬ ‫של עות'מאנים שנפלו למארב שלנו.‬ 256 00:24:31,876 --> 00:24:35,001 ‫נעץ אותם על יתדות‬ ‫והצב אותם לאורך גדת הנהר.‬ 257 00:24:35,501 --> 00:24:37,959 ‫אני רוצה שמהמט יראה פנים מוכרות.‬ 258 00:24:39,126 --> 00:24:40,209 ‫יש חדשות?‬ 259 00:24:40,793 --> 00:24:45,043 ‫צבאו של הסולטן נמצא שוב בתנועה,‬ ‫לעבר ניקופוליס.‬ 260 00:24:45,543 --> 00:24:46,793 ‫הצבא כולו?‬ 261 00:24:50,834 --> 00:24:52,376 ‫זו יכולה להיות הסחת דעת.‬ 262 00:24:53,751 --> 00:24:55,251 ‫תשאיר את הכוח העיקרי בניקופוליס‬ 263 00:24:55,334 --> 00:24:58,251 ‫ופרוס את שאר היחידות‬ ‫לאורך הגדה הצפונית של הנהר.‬ 264 00:25:01,834 --> 00:25:05,418 ‫אני כבר מחכה לראות‬ ‫את הסולטן מתחנן על חייו!‬ 265 00:25:06,043 --> 00:25:08,959 ‫אשמח להרוג אותו למענך!‬ 266 00:25:13,459 --> 00:25:15,334 ‫נלחמת פעם נגד מהמט?‬ 267 00:25:18,376 --> 00:25:19,209 ‫לא, נסיכי.‬ 268 00:25:20,459 --> 00:25:23,168 ‫מהמט לא מרפה.‬ 269 00:25:23,793 --> 00:25:28,043 ‫כשהוא יבוא אחריך, אתה תתחנן למות,‬ 270 00:25:28,126 --> 00:25:29,793 ‫רק כדי שהסבל ייפסק!‬ 271 00:25:36,126 --> 00:25:40,418 ‫הבסתו תדרוש מאיתנו את כל מה שיש לנו,‬ 272 00:25:42,501 --> 00:25:43,918 ‫בנוסף לרצון האל!‬ 273 00:25:52,876 --> 00:25:55,293 ‫לעולם לא אשוב להיות אסירו של מהמט.‬ 274 00:26:01,209 --> 00:26:04,251 ‫עזבו אותי! אני נסיך!‬ 275 00:26:04,334 --> 00:26:06,293 {\an8}‫שמסי פאשה! לאן אתה לוקח אותם?‬ 276 00:26:06,376 --> 00:26:08,209 {\an8}‫- הארמון הקיסרי באדירנה‬ ‫18 שנים קודם לכן -‬ 277 00:26:08,293 --> 00:26:09,793 {\an8}‫שמסי פאשה, לאן אתה לוקח אותם?‬ 278 00:26:09,876 --> 00:26:12,459 ‫זה לא עניינך, הנסיך מהמט.‬ 279 00:26:12,543 --> 00:26:15,834 {\an8}‫תחזור לישון!‬ ‫-מהמט! תעצור אותם!‬ 280 00:26:15,918 --> 00:26:16,834 ‫עזבו אותי!‬ 281 00:26:18,418 --> 00:26:20,043 ‫תורידו ממני את הידיים!‬ 282 00:26:20,668 --> 00:26:22,293 ‫עזבו אותי!‬ 283 00:26:23,668 --> 00:26:27,168 ‫אתה נמצא בחצר הסולטן. תשתלט על עצמך.‬ 284 00:26:27,251 --> 00:26:28,209 ‫עזבו אותי!‬ 285 00:26:28,293 --> 00:26:29,209 ‫די!‬ 286 00:26:38,876 --> 00:26:45,709 ‫אביכם בגד בשבועה שבה נשבע בחייכם‬ ‫כאן בחצר המלכות הזה.‬ 287 00:26:48,168 --> 00:26:51,959 ‫הוא הצטרף להונגרים‬ ‫ומתקומם כעת נגדי בווארנה.‬ 288 00:26:52,626 --> 00:26:53,918 ‫הנסיך ולאד!‬ 289 00:26:55,376 --> 00:26:56,209 ‫הנסיך ראדו.‬ 290 00:26:58,126 --> 00:27:00,126 ‫אתם תוצאו להורג.‬ 291 00:27:05,084 --> 00:27:07,668 ‫הרוג אותי אם אתה חייב, הסולטן,‬ 292 00:27:08,876 --> 00:27:11,834 ‫אבל בבקשה, חוס על אחי.‬ 293 00:27:14,709 --> 00:27:18,751 ‫אז עדיין נותר מעט כבוד בבית דרקולשט, אה?‬ 294 00:27:29,001 --> 00:27:34,293 ‫שמסי פאשה מספר לי שאתה יהיר ועיקש…‬ 295 00:27:40,751 --> 00:27:43,751 ‫אבל שאתה כבר מראה יכולת מרשימה‬ ‫בשימוש בחרב.‬ 296 00:27:46,209 --> 00:27:47,876 ‫אז מה אעשה איתך?‬ 297 00:27:54,834 --> 00:27:57,209 ‫מחיר החמלה שלי הוא נאמנות.‬ 298 00:28:00,959 --> 00:28:04,834 ‫אתם תהפכו למשרתי החצר העות'מאנית‬ ‫לכל חייכם.‬ 299 00:28:07,251 --> 00:28:08,876 ‫כשתיקראו לדגל…‬ 300 00:28:10,168 --> 00:28:13,501 ‫תרימו את חרבכם כנגד אויבינו.‬ 301 00:28:17,084 --> 00:28:18,334 ‫כעת הישבעו לי,‬ 302 00:28:20,376 --> 00:28:21,668 ‫ואחוס על חייכם.‬ 303 00:28:22,668 --> 00:28:24,668 ‫אני נשבע, הסולטן.‬ 304 00:28:25,168 --> 00:28:26,001 ‫ואתה, ולאד?‬ 305 00:28:27,209 --> 00:28:30,043 ‫תישבע, ולאד! בבקשה!‬ 306 00:28:34,334 --> 00:28:37,626 ‫בחר בקפידה את מילותיך הבאות, ילד.‬ 307 00:28:49,918 --> 00:28:54,293 ‫נאמנותי נתונה לך, הסולטן.‬ 308 00:29:21,126 --> 00:29:22,084 ‫מה קרה?‬ 309 00:29:23,126 --> 00:29:24,501 ‫אבי…‬ 310 00:29:25,209 --> 00:29:27,168 ‫נטש אותנו.‬ 311 00:29:32,251 --> 00:29:33,543 ‫אנחנו משפחה כעת.‬ 312 00:29:34,626 --> 00:29:35,584 ‫אנחנו אחים.‬ 313 00:29:36,793 --> 00:29:39,709 ‫לא, אני אסירך.‬ 314 00:29:47,168 --> 00:29:51,543 {\an8}‫5ולאד השני נוטש למעשה‬ ‫את שני הבנים ושוכח מהם לגמרי.‬ 315 00:29:52,209 --> 00:29:54,459 ‫הבעיה של ולאד דרקולה בכל זה‬ 316 00:29:54,543 --> 00:29:57,126 ‫היא שהוא מתחיל לא לבטוח באף אחד.‬ 317 00:29:57,209 --> 00:30:01,293 {\an8}‫העות'מאנים לא הרגו את ולאד ואחיו ראדו,‬ 318 00:30:01,376 --> 00:30:06,709 ‫כי הם האמינו שהם יביאו יותר תועלת‬ ‫אם יישארו בחיים.‬ 319 00:30:06,793 --> 00:30:09,418 ‫אם העות'מאנים ירצו להעלות‬ ‫מישהו אחר לשלטון,‬ 320 00:30:09,501 --> 00:30:12,584 ‫ויש להם שני מועמדים מתחת לאף,‬ ‫למה להרוג אותם?‬ 321 00:30:12,668 --> 00:30:14,126 ‫הם אנשים מחושבים מאוד.‬ 322 00:30:14,209 --> 00:30:16,501 ‫הם משחקים במשחק הזה כבר זמן רב.‬ 323 00:30:17,043 --> 00:30:22,043 {\an8}‫- 3 ק"מ במורד הנהר מניקופוליס‬ ‫ההווה -‬ 324 00:30:31,043 --> 00:30:33,918 {\an8}‫- 4 ביוני 1462 -‬ 325 00:30:35,834 --> 00:30:39,334 ‫צבאותיו של ולאד חונים היכן שהוא ביערות,‬ ‫קרוב לכאן.‬ 326 00:30:39,418 --> 00:30:43,168 ‫3,000, 4,000 חיילים,‬ ‫עם עוד כמה אלפים שפרוסים לאורך הנהר.‬ 327 00:30:43,251 --> 00:30:46,376 ‫הם לא גדולים במספריהם, אבל הם מסוכנים.‬ 328 00:30:46,459 --> 00:30:48,709 ‫אותתנו להם שנחצה כאן,‬ 329 00:30:48,793 --> 00:30:50,834 ‫היכן שהמים רדודים יותר והנהר נעשה צר.‬ 330 00:30:50,918 --> 00:30:54,584 ‫הם יצפו לנו שם, וימתינו לנו,‬ 331 00:30:54,668 --> 00:31:00,626 ‫אבל אנחנו למעשה ננחת כאן‬ ‫עם 5,000 יניצ'רים וארטילריה‬ 332 00:31:00,709 --> 00:31:03,793 ‫בתור גל התקיפה הראשון,‬ ‫בפיקוד מהמוט פאשה.‬ 333 00:31:05,751 --> 00:31:09,043 ‫מהמוט פאשה הגיע משורות היניצ'רים,‬ 334 00:31:09,126 --> 00:31:12,959 ‫והוא מישהו שמהמט סומך עליו מאוד.‬ 335 00:31:13,043 --> 00:31:14,543 ‫הוא מצביא מצליח מאוד.‬ 336 00:31:14,626 --> 00:31:20,543 ‫מהמוט פאשה היה גם‬ ‫איש צבא ומפקד מוכשר מאוד.‬ 337 00:31:22,459 --> 00:31:24,793 ‫ומאין לך שהמקום הזה בטוח?‬ 338 00:31:26,626 --> 00:31:28,793 ‫עליתי שם לחוף אתמול.‬ 339 00:31:28,876 --> 00:31:31,126 ‫גדת הנהר שטוחה ומלאה בעשב גבוה,‬ 340 00:31:31,209 --> 00:31:33,626 ‫שיספק לנו מחסה בזמן שנכין את התותחים.‬ 341 00:31:33,709 --> 00:31:36,043 ‫לא ראיתי שום סימן לאנשיו של ולאד.‬ 342 00:31:36,126 --> 00:31:38,751 ‫יש לנו 70 דוברות להובלת החיילים.‬ 343 00:31:38,834 --> 00:31:42,959 ‫תחילה, מהמוט פאשה והיניצ'רים,‬ ‫עם מחצית מהתותחים,‬ 344 00:31:43,043 --> 00:31:46,293 ‫ואז הדוברות יחזרו‬ ‫כדי לקחת את שאר החיילים והתותחים.‬ 345 00:31:46,376 --> 00:31:48,918 ‫חשאיות ומהירות הן צו השעה.‬ 346 00:31:49,959 --> 00:31:53,834 ‫לא כדאי שנפרוס את התותחים והמרגמות‬ ‫לאורך הנהר כמה שיותר מהר?‬ 347 00:31:53,918 --> 00:31:57,793 ‫מהמוט פאשה, אני מבטיחך‬ ‫שכל כוח האש שלנו יהיה מוכן כשנזדקק לו.‬ 348 00:31:57,876 --> 00:32:02,376 ‫הסולטן, זה ישאיר אותנו חשופים למתקפה‬ ‫בזמן שנמתין לאחרים.‬ 349 00:32:02,459 --> 00:32:06,293 ‫אתה והיניצ'רים תחזיקו בעמדת הנחיתה.‬ 350 00:32:12,001 --> 00:32:15,626 ‫אני מקווה להרוג את המנוול הבוגד הזה‬ ‫לפני שתניח את רגלך בוולאכיה.‬ 351 00:32:17,334 --> 00:32:18,168 ‫הסולטן.‬ 352 00:32:39,709 --> 00:32:46,251 ‫בערב ה-4 ביוני 1462,‬ ‫מהמט פותח בפלישה לוולאכיה.‬ 353 00:33:11,501 --> 00:33:12,376 ‫בוא נלך.‬ 354 00:33:28,001 --> 00:33:31,959 ‫הסירות העות'מאניות הראשונות‬ ‫יוצאות לעבר הצד הוולאכי של הדנובה,‬ 355 00:33:32,043 --> 00:33:35,918 ‫ללא ידיעה מה ממתין באפלה העצומה שבהמשך.‬ 356 00:33:44,543 --> 00:33:48,459 ‫אם הזרמים יהיו בעזרנו, הם יחצו תוך שעה.‬ 357 00:33:49,793 --> 00:33:50,626 ‫יפה.‬ 358 00:33:52,459 --> 00:33:56,709 ‫חציית הדנובה מרגישה כמעט‬ ‫כמו חוף אומהה ביום הפלישה לנורמנדי.‬ 359 00:33:56,793 --> 00:33:59,251 ‫שבעים דוברות מלאות בחיילי רגלים,‬ 360 00:33:59,334 --> 00:34:01,626 ‫דוברות שינחתו על החוף.‬ 361 00:34:01,709 --> 00:34:04,959 ‫הם גם מביאים עימם ארטילריה קלה.‬ 362 00:34:05,043 --> 00:34:07,918 ‫כל חייל חייב לדעת מה תפקידו.‬ 363 00:34:08,001 --> 00:34:10,293 ‫זו לא הסתערות של "דם או תהילה".‬ 364 00:34:10,376 --> 00:34:13,209 ‫זהו תמרון מאורגן היטב‬ 365 00:34:13,293 --> 00:34:16,709 ‫שמטרתו להביס אויב עם יתרון ביתי,‬ 366 00:34:16,793 --> 00:34:18,501 ‫אויב מחופר,‬ 367 00:34:18,584 --> 00:34:22,209 ‫ואויב שגם מחזיק בכוח אש כבד ביותר.‬ 368 00:34:22,709 --> 00:34:27,334 ‫הם ממש נוקטים בגישה מודרנית‬ ‫בכל הנוגע ליישום מדע המלחמה.‬ 369 00:34:28,543 --> 00:34:32,709 ‫הגאונות ההנדסית של מהמט מתגלה בכל שלב.‬ 370 00:34:37,501 --> 00:34:40,876 ‫בשעה שכוחותיו של מהמט מתקרבים בחשאיות,‬ 371 00:34:40,959 --> 00:34:43,209 ‫החוף הוולאכי מתגלה לעיניהם.‬ 372 00:34:49,209 --> 00:34:50,668 ‫כדאי שתתכוננו, בחורים.‬ 373 00:35:37,876 --> 00:35:39,459 ‫שחרר!‬ 374 00:35:40,418 --> 00:35:41,293 ‫מגינים!‬ 375 00:35:57,959 --> 00:35:59,459 ‫הם חיכו לנו.‬ 376 00:36:02,251 --> 00:36:04,668 ‫האח ולאד גילה את ידו מוקדם מדי.‬ 377 00:36:05,751 --> 00:36:07,126 ‫כעת הוא יפסיד אותה.‬ 378 00:36:12,626 --> 00:36:15,168 ‫תמשיכו!‬ 379 00:36:15,251 --> 00:36:17,709 ‫תמשיכו! מהר יותר!‬ 380 00:36:26,668 --> 00:36:28,793 ‫הכינו את התותחים.‬ ‫-כן, הסולטן.‬ 381 00:36:32,459 --> 00:36:33,793 ‫הכינו את התותחים!‬ 382 00:36:46,959 --> 00:36:48,001 ‫אש!‬ 383 00:40:43,876 --> 00:40:48,793 ‫תרגום כתוביות: ליאור הדר‬