1
00:00:06,101 --> 00:00:09,941
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:21,701 --> 00:00:22,621
‫באת אליי.‬

3
00:00:23,981 --> 00:00:27,101
‫תהיתי מה את עשויה לרצות ממני, ואז הבנתי.‬

4
00:00:28,181 --> 00:00:29,821
‫את רוצה שאעלים את הכאב שלך.‬

5
00:00:30,621 --> 00:00:31,581
‫תבטלי את זה.‬

6
00:00:32,701 --> 00:00:33,781
‫את מה שזה לא יהיה.‬

7
00:00:34,581 --> 00:00:36,181
‫אני רוצה להיות מה שהייתי.‬

8
00:00:36,901 --> 00:00:38,941
‫למה שהיית כשלא היו לך רגשות.‬

9
00:00:39,701 --> 00:00:42,221
‫פעם היה לי כל כך אכפת מדברים.‬

10
00:00:44,941 --> 00:00:46,461
‫מיה שם עכשיו.‬

11
00:00:48,101 --> 00:00:49,741
‫יש לה משהו שאני צריכה.‬

12
00:00:51,381 --> 00:00:54,861
‫תעזרי לי להביא אותה לכאן, ועשינו עסק.‬

13
00:00:54,941 --> 00:00:56,981
‫אני יודעת איך לגרום לה לבוא אלינו.‬

14
00:00:58,461 --> 00:01:00,701
‫היא לא תוכל להתנגד לניסיון להציל אותך.‬

15
00:01:12,941 --> 00:01:14,061
‫עשינו עסק.‬

16
00:01:17,581 --> 00:01:18,501
‫לא.‬

17
00:01:19,221 --> 00:01:20,221
‫כן.‬

18
00:01:51,261 --> 00:01:55,101
‫מידג', לא משנה מה אמבר עושה,‬
‫תוכלי לעצור בעדה. ניצחת אותה בעבר.‬

19
00:01:57,141 --> 00:01:59,141
‫הוא מנסה לסכסך בינינו.‬

20
00:02:00,141 --> 00:02:01,821
‫ואנחנו רק השלמנו.‬

21
00:02:02,501 --> 00:02:05,261
‫נלחמנו מספיק. אנחנו מנסות משהו חדש.‬

22
00:02:07,101 --> 00:02:08,141
‫אימא תשמח.‬

23
00:02:08,221 --> 00:02:09,701
‫איפה האחרים?‬

24
00:02:11,981 --> 00:02:14,461
‫אלכס השאיר לך פתק מתוק מאוד.‬

25
00:02:14,541 --> 00:02:16,381
‫הם ברחו לנקודת הפינוי.‬

26
00:02:17,021 --> 00:02:18,821
‫אז הם בסדר? הם יכולים לעזוב?‬

27
00:02:19,901 --> 00:02:20,741
‫לא.‬

28
00:02:21,581 --> 00:02:23,981
‫ביטלתי את הפינוי. אין לאן ללכת.‬

29
00:02:25,781 --> 00:02:27,181
‫גם אם היית יכולה לברוח.‬

30
00:02:28,781 --> 00:02:32,021
‫קשה לברוח כשלא רואים מוצא.‬
‫למדתי את זה בדרך הקשה.‬

31
00:02:32,501 --> 00:02:35,741
‫נכון. כשאמבר השתלטה עלייך.‬

32
00:02:35,821 --> 00:02:38,901
‫היא זאת שגנבה לך את הגוף.‬
‫היא לכדה אותך בראש שלה.‬

33
00:02:39,821 --> 00:02:40,661
‫נכון.‬

34
00:02:41,341 --> 00:02:42,821
‫אבל שם קיבלתי את הרעיון.‬

35
00:02:44,621 --> 00:02:45,461
‫איזה רעיון?‬

36
00:02:46,381 --> 00:02:50,221
‫מתברר שאני צריכה גוף חדש.‬
‫אני לוקחת את שלך.‬

37
00:02:57,141 --> 00:02:59,141
‫לא ידעתי כמה זמן תהיי מחוסרת הכרה.‬

38
00:02:59,781 --> 00:03:02,581
‫את בטח מרגישה בלבול.‬

39
00:03:02,661 --> 00:03:04,221
‫זו תופעת לוואי, לצערי.‬

40
00:03:05,301 --> 00:03:06,861
‫ידעתי שאת שקרנית.‬

41
00:03:09,341 --> 00:03:11,821
‫היינו רק עכברי מעבדה בשבילך, נכון?‬

42
00:03:14,941 --> 00:03:17,421
‫מה נתת לי?‬
‫-אנימוסין טהור.‬

43
00:03:18,381 --> 00:03:21,581
‫לוקה ברח לפני שהצלחתי לחקור אותו,‬
‫והייתי זקוקה לנסיין.‬

44
00:03:22,541 --> 00:03:24,021
‫זה מה שעשית גם להארי?‬

45
00:03:24,901 --> 00:03:30,061
‫משקפיים? חוש אופנה מפוקפק? חטפת אותו ביער.‬

46
00:03:30,141 --> 00:03:33,781
‫לא נכון. אני לא יודעת על מה את מדברת.‬

47
00:03:33,861 --> 00:03:38,741
‫תראי, אני מבינה שאת כועסת,‬
‫אבל זו הדרך היחידה למצוא תרופה.‬

48
00:03:39,501 --> 00:03:42,741
‫מידג' זקוקה לדרך להילחם באנימוסין‬
‫לפני שהגוף שלה יתפרק.‬

49
00:03:44,101 --> 00:03:49,301
‫עכשיו אקח כמה דגימות, וכל זה ייגמר.‬

50
00:03:49,381 --> 00:03:52,261
‫טוב, אם כך…‬

51
00:03:52,341 --> 00:03:53,341
‫- חומר כימי מזיק -‬

52
00:03:56,261 --> 00:03:57,101
‫לא.‬

53
00:03:58,741 --> 00:04:00,541
‫רגע! חזרי!‬

54
00:04:03,141 --> 00:04:04,741
‫את הסיכוי היחיד שלה.‬

55
00:04:06,341 --> 00:04:07,461
‫מה קרה?‬

56
00:04:08,821 --> 00:04:10,421
‫חשבתי שאת רוצה להשלים איתי.‬

57
00:04:11,661 --> 00:04:13,021
‫עכשיו נהיה יחד לנצח.‬

58
00:04:13,781 --> 00:04:15,261
‫מה יקרה לי?‬

59
00:04:15,341 --> 00:04:17,381
‫את עדיין תהיי שם, ותצפי.‬

60
00:04:18,621 --> 00:04:22,901
‫הקול בתוך הראש שלי.‬
‫זה לא נורא כשמתרגלים לזה.‬

61
00:04:23,581 --> 00:04:26,701
‫יש לך אותה. את לא זקוקה לי בשביל זה.‬
‫מה עם העסקה שלנו?‬

62
00:04:27,701 --> 00:04:29,421
‫עוד לא. לא לפני שאסיים.‬

63
00:04:30,181 --> 00:04:32,501
‫בבקשה, מידג'. זאת לא את.‬

64
00:04:33,101 --> 00:04:36,541
‫מאיפה את יודעת?‬
‫אף פעם לא רצית להיות בסביבתי.‬

65
00:04:37,381 --> 00:04:41,061
‫אבל הגעתי לכאן כדי לעזור.‬
‫בדיוק כמו שידעת שאעשה!‬

66
00:04:41,861 --> 00:04:45,621
‫היינו חברות, כמו אחיות. זה היה אמיתי.‬

67
00:04:48,221 --> 00:04:49,301
‫אני זו שבגדה בזה.‬

68
00:04:50,981 --> 00:04:56,021
‫אבל את מעולם לא עשית זאת,‬
‫אז אני לא אוותר עלייך עכשיו.‬

69
00:04:57,141 --> 00:04:59,821
‫אפשר למצוא דרך אחרת.‬

70
00:05:00,581 --> 00:05:02,181
‫את לא רוצה לעשות את זה.‬

71
00:05:03,741 --> 00:05:06,981
‫אין לך מושג מה אני רוצה.‬

72
00:05:14,941 --> 00:05:16,021
‫רוצי!‬

73
00:05:38,061 --> 00:05:41,301
‫אני לא הולך איתך. תצטרך להרוג אותי.‬

74
00:05:42,701 --> 00:05:44,141
‫זה נראה די דרמטי.‬

75
00:05:52,301 --> 00:05:54,781
‫למה את עוזרת לי? רצית שאמות.‬

76
00:05:54,861 --> 00:05:56,301
‫מה השתנה?‬
‫-אני לא יודעת.‬

77
00:05:56,381 --> 00:05:59,261
‫פשוט הרגשתי שאני לא יכולה לתת לזה לקרות.‬

78
00:05:59,341 --> 00:06:00,261
‫מיה…‬

79
00:06:03,261 --> 00:06:05,981
‫את באמת חושבת שאת יכולה להסתתר ממני?‬

80
00:06:07,421 --> 00:06:11,981
‫שיחקנו את המשחק הזה בעבר, זוכרת?‬
‫אני הייתי היונה האחרונה.‬

81
00:06:25,621 --> 00:06:26,501
‫מצאתי אותך.‬

82
00:07:02,381 --> 00:07:05,101
‫רק כי אני קשור לעץ,‬
‫זה לא אומר שאני רוצה לדבר.‬

83
00:07:05,181 --> 00:07:09,301
‫אני רואה שמתקפת הקסם האישי ממש עובדת לך.‬
‫מה קרה?‬

84
00:07:10,341 --> 00:07:11,941
‫אני לא יודע. התעוררתי פה.‬

85
00:07:14,021 --> 00:07:15,421
‫מי שעשה את זה… ‬

86
00:07:17,821 --> 00:07:18,861
‫האם הם חוזרים?‬

87
00:07:22,221 --> 00:07:24,261
‫קדימה. אתה באמת קטנוני כל כך?‬

88
00:07:24,861 --> 00:07:26,821
‫לא תשתף פעולה כשרוצים להציל אותך?‬

89
00:07:26,901 --> 00:07:30,021
‫אני לא צריך שתציל אותי.‬
‫-אתה ללא ספק מסתדר היטב בעצמך.‬

90
00:07:30,101 --> 00:07:33,141
‫כן, כי אתה תמיד עושה את הדבר הנכון,‬
‫הלא כן, גיבור?‬

91
00:07:33,941 --> 00:07:36,301
‫חוץ מהפעם שניסיתם להכות אותי למוות.‬

92
00:07:37,061 --> 00:07:41,941
‫אני מצטער. אבל זה לא הייתי אני.‬
‫-אל תעמיד פנים שאתה לא רוצה לעזוב אותי פה.‬

93
00:07:42,581 --> 00:07:46,181
‫אני לא רוצה להשאיר אותך למות‬
‫רק כי אנחנו מחבבים את אותה בחורה.‬

94
00:07:47,421 --> 00:07:49,741
‫אני מניח שאני לא רואה בך איום כזה.‬

95
00:07:51,261 --> 00:07:52,501
‫אולי כדאי שתעשה זאת.‬

96
00:07:53,781 --> 00:07:55,661
‫מיה נראתה מאוד מעוניינת בי אמש.‬

97
00:07:57,141 --> 00:07:58,461
‫אבל זה הגיוני.‬

98
00:07:58,541 --> 00:08:02,501
‫אתה מסתובב ומשחק את הגיבור,‬
‫ואני הבחור שהיא רוצה אחרי הכול.‬

99
00:08:14,701 --> 00:08:16,861
‫מידג'. חיפשתי אותך.‬

100
00:08:18,061 --> 00:08:19,501
‫חיפשת אותי?‬

101
00:08:19,621 --> 00:08:21,821
‫היינו אמורים להשתמש בסירה ביחד.‬

102
00:08:21,901 --> 00:08:23,781
‫אני מצטער. לא רציתי לעזוב אותך.‬

103
00:08:24,501 --> 00:08:27,181
‫אני נשבע. בואי איתי ותני לי להסביר.‬

104
00:08:27,781 --> 00:08:28,701
‫מאוחר מדי.‬

105
00:08:29,581 --> 00:08:32,821
‫יש לי דברים חשובים יותר על הראש.‬
‫-אני יודע.‬

106
00:08:34,501 --> 00:08:38,301
‫אבל מה שאת חושבת שאת צריכה לעשות,‬
‫את לא יודעת את האמת.‬

107
00:08:39,141 --> 00:08:40,301
‫אימא שלך משקרת.‬

108
00:08:41,261 --> 00:08:44,101
‫אני יודע מה קורה לך.‬
‫אף אחד לא יספר לך. אני כן.‬

109
00:08:46,181 --> 00:08:49,261
‫זו התערבות? אתה מנסה לעזור לאחרים?‬

110
00:08:51,261 --> 00:08:54,101
‫אתה לא תשנה את דעתי. והיא לא תברח.‬

111
00:08:54,181 --> 00:08:56,581
‫אני כאן בשבילך. סמכי עליי.‬

112
00:08:59,381 --> 00:09:00,301
‫בבקשה.‬

113
00:09:19,501 --> 00:09:21,821
‫המסוק יגיע בקרוב.‬

114
00:09:27,341 --> 00:09:28,621
‫את דואגת למיה.‬

115
00:09:29,741 --> 00:09:31,821
‫אני לא בטוחה שאוכל לעזוב בלעדיה.‬

116
00:09:34,581 --> 00:09:36,141
‫ג'נה!‬
‫-איפה היית?‬

117
00:09:37,021 --> 00:09:38,261
‫ד"ר שו.‬

118
00:09:38,341 --> 00:09:41,741
‫היא התגנבה כמו נינג'ה מפחידה‬
‫ועשתה לי זריקת אנימוסין.‬

119
00:09:41,821 --> 00:09:43,381
‫אלוהים, את בסדר?‬

120
00:09:43,461 --> 00:09:46,301
‫אני לא יודעת.‬
‫היא אמרה שהיא מנסה להכין תרופה.‬

121
00:09:46,381 --> 00:09:48,101
‫תרופה? בשביל מידג'?‬

122
00:09:49,701 --> 00:09:53,621
‫אז טעיתי.‬
‫חשבתי שהיא מנסה ליצור עוד אמבריות,‬

123
00:09:53,701 --> 00:09:57,821
‫אבל היא בעצם רק מנסה להיפטר מזו שיש לנו.‬

124
00:09:59,421 --> 00:10:02,741
‫לא באתי לפגוע בכן.‬
‫זו מידג' שאתן צריכות לפחד ממנה.‬

125
00:10:02,821 --> 00:10:05,021
‫את משקרת. תגידי לנו למה את כאן באמת.‬

126
00:10:05,101 --> 00:10:08,741
‫הפינוי בוטל. אנחנו צריכים להתקשר שוב.‬

127
00:10:08,821 --> 00:10:10,701
‫זה תרגיל. זה תמיד תרגיל.‬

128
00:10:10,781 --> 00:10:14,261
‫אני לא משקרת לך. אבל אם את לא מאמינה לי… ‬

129
00:10:14,341 --> 00:10:15,941
‫נעשה את זה כמו פעם.‬

130
00:10:19,701 --> 00:10:23,341
‫אני מרגישה אותה. היא מנסה להיכנס לראש שלי.‬

131
00:10:23,421 --> 00:10:24,781
‫שמישהו יעצור אותה.‬
‫-די.‬

132
00:10:28,941 --> 00:10:30,101
‫זה בסדר.‬

133
00:10:31,541 --> 00:10:32,741
‫היא לא חזקה מספיק.‬

134
00:10:33,501 --> 00:10:39,261
‫היא לא יכולה לעשות את זה.‬
‫היא מפחדת. היא מפחדת מאיתנו.‬

135
00:10:46,301 --> 00:10:47,461
‫אל תייסר את עצמך.‬

136
00:10:48,261 --> 00:10:51,661
‫הייתה סערה, אור המדורה, אתה יודע איך זה.‬

137
00:10:51,741 --> 00:10:53,061
‫אתה משהו מיוחד.‬

138
00:10:53,701 --> 00:10:54,621
‫כך שמעתי.‬

139
00:10:54,701 --> 00:10:57,141
‫מה יש לך? אתה רוצה סיבוב שני?‬

140
00:10:57,741 --> 00:10:58,981
‫חשבתי שלעולם לא תבקש.‬

141
00:11:07,821 --> 00:11:12,501
‫כל מה שאני רוצה זה למצוא את האנשים‬
‫שאכפת לי מהם, ובמקום זה,‬

142
00:11:13,301 --> 00:11:18,261
‫אני מקבל את מידג', את אמבר ואותך.‬

143
00:11:18,341 --> 00:11:20,101
‫אני לא אלחם בך.‬

144
00:11:20,181 --> 00:11:24,021
‫אם לא הבנת שיש לנו בעיות גדולות יותר,‬
‫אתה טיפש יותר ממה שחשבתי.‬

145
00:11:26,381 --> 00:11:29,781
‫תראה, אף אחד מאיתנו לא יכול להחליט ‬
‫את מי מיה רוצה.‬

146
00:11:29,861 --> 00:11:33,821
‫ושום דבר מזה לא משנה אם לא נצא מכאן בחיים.‬

147
00:11:33,901 --> 00:11:36,621
‫עלינו למצוא אותה ולברוח.‬
‫כל השאר יכול לחכות.‬

148
00:11:40,581 --> 00:11:44,061
‫אתה צודק. הסיכויים להישרדות שלנו יעלו‬
‫אם נעבוד יחד,‬

149
00:11:44,141 --> 00:11:45,861
‫ואז זו תהיה הבחירה של מיה.‬

150
00:11:47,941 --> 00:11:51,341
‫בסדר. היא הלכה לכיוון הזה. נסה לעמוד בקצב.‬

151
00:11:57,981 --> 00:12:01,581
‫מה עשית למיה?‬
‫-כלום. הצלתי אותה.‬

152
00:12:02,261 --> 00:12:05,701
‫ממש. היינו שם כשניסית לדחוף אותה מצוק!‬

153
00:12:05,781 --> 00:12:10,861
‫אבל יש לנו מוחות משלנו.‬
‫ואני אומרת שאת צריכה לשלם על מה שעשית.‬

154
00:12:12,621 --> 00:12:16,741
‫קיילי, מה את עושה? זאת לא את.‬
‫את לא יכולה פשוט לדחוף אותה מצוק.‬

155
00:12:16,821 --> 00:12:20,661
‫למה לא? זה מגיע לה.‬
‫-היא הייתה עושה לנו את אותו הדבר.‬

156
00:12:20,741 --> 00:12:22,461
‫נכון. היא לא אנושית.‬

157
00:12:25,941 --> 00:12:30,501
‫רגע! מידג' ניצחה אותה לפני כן.‬
‫אולי זה שבר אותה.‬

158
00:12:31,101 --> 00:12:33,181
‫אני לא שבורה.‬

159
00:12:34,701 --> 00:12:37,741
‫אבל השתנית. אני רואה את זה.‬

160
00:12:37,821 --> 00:12:40,501
‫מאז שנלחמתי במידג', הכוחות שלי דועכים.‬

161
00:12:40,581 --> 00:12:44,901
‫אבל היא התחזקה. החלק האנושי בה נעלם.‬

162
00:12:44,981 --> 00:12:47,941
‫היא לא תיתן לאף אחד מאיתנו ללכת,‬
‫אלא אם נעצור אותה.‬

163
00:13:16,341 --> 00:13:17,301
‫את.‬

164
00:13:17,941 --> 00:13:19,261
‫שוב שלום, מיה.‬

165
00:13:21,621 --> 00:13:22,941
‫זאק הלך למצוא אות.‬

166
00:13:23,021 --> 00:13:25,901
‫אם נשיג את מיה במכשיר הקשר,‬
‫נדע אם היא משקרת.‬

167
00:13:26,541 --> 00:13:29,581
‫אני עדיין לא סומכת‬
‫על "גברת שליטה במחשבות".‬

168
00:13:29,661 --> 00:13:32,141
‫גם אני לא. אבל אם הפינוי בוטל,‬

169
00:13:32,221 --> 00:13:34,181
‫עלינו לחזור ולהתקשר אליהם.‬

170
00:13:34,261 --> 00:13:36,061
‫מה עם מידג'?‬
‫-ג'נה.‬

171
00:13:36,141 --> 00:13:39,461
‫אם אמבר דוברת אמת, היא מחכה לנו במכון.‬

172
00:13:39,541 --> 00:13:41,901
‫תראי. שם!‬

173
00:13:42,861 --> 00:13:44,621
‫מה זה?‬
‫-הוא ממש שם.‬

174
00:13:46,581 --> 00:13:49,901
‫זה כמו לוקה. הוא חלה והתחיל להזות.‬

175
00:13:50,701 --> 00:13:53,141
‫זה האנימוסין. הוא משחק עם הראש שלה.‬

176
00:13:53,221 --> 00:13:55,741
‫לא. זה מראה לך מה באמת נמצא שם.‬

177
00:13:56,821 --> 00:13:57,941
‫מה את רואה?‬

178
00:13:58,581 --> 00:14:01,581
‫זה כמו… הוא רוצה שאבוא איתו.‬

179
00:14:05,021 --> 00:14:06,101
‫כולנו נלך.‬

180
00:14:07,261 --> 00:14:09,621
‫מה שזה לא יהיה, נפתור את זה ביחד, טוב?‬

181
00:14:10,221 --> 00:14:13,021
‫לכו אתן. אחת מאיתנו צריכה למצוא את הפינוי.‬

182
00:14:14,861 --> 00:14:15,781
‫אני אבוא איתך.‬

183
00:14:16,901 --> 00:14:19,021
‫אם מידג' נמצאת בבניין, תזדקקי לעזרה.‬

184
00:14:22,141 --> 00:14:23,901
‫לא. את לא יכולה ללכת איתה.‬

185
00:14:23,981 --> 00:14:27,461
‫היא לא יכולה לפגוע בי עכשיו,‬
‫והיא האחרונה שראתה את מיה.‬

186
00:14:28,061 --> 00:14:31,261
‫עליי למצוא אותה.‬
‫היא הייתה עושה את אותו הדבר בשבילי.‬

187
00:14:32,781 --> 00:14:36,101
‫בסדר, אז גם אני אלך.‬
‫אני לא אוהבת שאת לבד איתה.‬

188
00:14:36,181 --> 00:14:39,501
‫לא, את לא צריכה להיות בחברתה,‬
‫לא אחרי הכול.‬

189
00:14:39,581 --> 00:14:42,221
‫לכי איתן. אני אהיה בסדר.‬

190
00:14:44,261 --> 00:14:46,701
‫את מבטיחה?‬
‫-כן.‬

191
00:14:53,701 --> 00:14:57,461
‫מה זה? את עושה עליהם ניסויים?‬

192
00:14:57,541 --> 00:14:59,621
‫כמובן שלא. אני רופאה.‬

193
00:15:00,221 --> 00:15:02,101
‫עם מי את חושבת שאת מדברת?‬

194
00:15:02,181 --> 00:15:04,661
‫העמדת פנים שאת המטפלת שלי. הערמת עליי.‬

195
00:15:04,741 --> 00:15:08,381
‫זה היה חייב להיות סודי,‬
‫אחרת אנשים היו מנסים לעצור את זה.‬

196
00:15:09,381 --> 00:15:11,061
‫עשיתי מה שהייתי צריכה לעשות.‬

197
00:15:11,141 --> 00:15:12,381
‫למה?‬

198
00:15:12,981 --> 00:15:13,821
‫מידג'.‬

199
00:15:14,941 --> 00:15:16,181
‫הכול היה בשביל מידג'.‬

200
00:15:17,861 --> 00:15:21,621
‫העברתי לכאן את מטופלי התרדמת‬
‫כי חשבתי שהם יעזרו לי למצוא תרופה.‬

201
00:15:22,421 --> 00:15:23,741
‫אבל לא אוכל לעשות דבר.‬

202
00:15:24,781 --> 00:15:28,141
‫אני שולחת אותם חזרה ליבשת. זה נגמר.‬

203
00:15:28,221 --> 00:15:29,101
‫לא.‬

204
00:15:29,941 --> 00:15:32,701
‫אין מצב. את לא יכולה להיכנע עכשיו.‬
‫היא הבת שלך.‬

205
00:15:32,781 --> 00:15:36,541
‫את אמורה לנהל את המקום הזה.‬
‫-ניסיתי הכול!‬

206
00:15:37,661 --> 00:15:42,141
‫בהתחלה הייתה לי תקווה.‬
‫חשבתי שאוכל לתקן את זה בגללך.‬

207
00:15:42,221 --> 00:15:46,421
‫בגלל זה החזקתי אותך בנפרד, לקחתי ממך דם… ‬

208
00:15:48,781 --> 00:15:53,301
‫מידג' ואני היינו אחיות דם.‬
‫זו הסיבה שאמבר לא הצליחה להשפיע עליי?‬

209
00:15:54,141 --> 00:15:55,621
‫אני לא יודעת בדיוק.‬

210
00:15:56,861 --> 00:15:59,261
‫הקשר בין שלושתכן חזק,‬

211
00:15:59,341 --> 00:16:05,261
‫אבל אמבר ומידג' מופרדות עכשיו,‬
‫ומידג' לא יכולה לשרוד לבדה.‬

212
00:16:06,501 --> 00:16:10,461
‫אבל אם תפסיקי את האנימוסין, מידג' תינצל.‬

213
00:16:12,261 --> 00:16:14,221
‫לצערי, זה לא כל כך פשוט.‬

214
00:16:20,021 --> 00:16:21,741
‫למה הבאת אותי לכאן?‬

215
00:16:24,021 --> 00:16:25,861
‫אמרתי שלא התכוונתי לעזוב אותך,‬

216
00:16:25,941 --> 00:16:29,581
‫אני לא תמיד יכול לשלוט בזה. הכי קל פה.‬

217
00:16:30,181 --> 00:16:31,781
‫או כשאנחנו יחד.‬

218
00:16:33,381 --> 00:16:36,781
‫זה מחזק אותי איכשהו, להיות בסביבתך.‬

219
00:16:38,741 --> 00:16:40,621
‫כל כך מחזק עד ששכחתי מה שהייתי.‬

220
00:16:42,301 --> 00:16:43,821
‫מה זאת אומרת, "מה שהיית"?‬

221
00:16:45,821 --> 00:16:46,701
‫לא רק אני.‬

222
00:16:50,741 --> 00:16:51,781
‫מה ששנינו היינו.‬

223
00:16:55,141 --> 00:16:56,781
‫אי אפשר להציל את מידג'.‬

224
00:16:58,541 --> 00:17:00,541
‫היא מתה כשהיא נפלה מהצוק ההוא.‬

225
00:17:02,221 --> 00:17:07,701
‫אבל האנימוסין עזר לה להחזיק מעמד,‬
‫עזר לי להחזיק מעמד.‬

226
00:17:07,781 --> 00:17:10,981
‫אמבר התגברה על זה‬
‫כשהרוח של מידג' לכודה בתוכה.‬

227
00:17:12,141 --> 00:17:13,621
‫כשהפרידו ביניהן בכוח,‬

228
00:17:14,261 --> 00:17:17,181
‫האנימוסין היה חזק מספיק‬
‫כדי לתת למידג' גוף משלה,‬

229
00:17:17,261 --> 00:17:18,821
‫אבל הוא לא יחזיק מעמד.‬

230
00:17:20,341 --> 00:17:24,021
‫הוא ימשיך לצרוך כל מה שהוא נוגע בו.‬

231
00:17:26,341 --> 00:17:27,861
‫היא לעולם לא תהיה שלווה.‬

232
00:17:30,421 --> 00:17:37,301
‫אתה טועה. אני לא מתה.‬
‫איך אני יכולה להיות מת כשאני כאן?‬

233
00:17:37,381 --> 00:17:41,501
‫זה המקום הזה. האנשים שמתים כאן,‬
‫הוא מחזיק בנו.‬

234
00:17:41,581 --> 00:17:44,381
‫הוא מחזיר אותנו שוב ושוב, כמו הגאות.‬

235
00:17:45,341 --> 00:17:49,421
‫לפעמים אני כאן, ואז שוב אינני.‬

236
00:17:56,341 --> 00:17:57,381
‫אבל אתה אמיתי.‬

237
00:18:00,581 --> 00:18:02,221
‫אני רוצה שתהיה אמיתי.‬

238
00:18:02,821 --> 00:18:04,261
‫אני אמיתי כמוך.‬

239
00:18:05,501 --> 00:18:08,301
‫אנחנו פשוט תקועים.‬

240
00:18:14,701 --> 00:18:15,621
‫את שונה.‬

241
00:18:17,061 --> 00:18:19,461
‫מסיבה כלשהי, את יכולה לשלוט באנימוסין.‬

242
00:18:21,821 --> 00:18:23,101
‫תגרמי לו לשחרר אותנו.‬

243
00:18:24,741 --> 00:18:25,821
‫לשחרר אותנו?‬

244
00:18:29,181 --> 00:18:30,021
‫לא.‬

245
00:18:32,181 --> 00:18:33,261
‫לא.‬

246
00:18:34,661 --> 00:18:36,861
‫אני לא מתכוונת להתפוגג.‬

247
00:18:42,061 --> 00:18:45,941
‫מה שהיה עם אמבר… די אינטנסיבי, לא?‬

248
00:18:46,021 --> 00:18:47,381
‫אני לא רוצה לדבר על זה.‬

249
00:18:48,261 --> 00:18:49,101
‫טוב.‬

250
00:18:49,221 --> 00:18:52,781
‫אני יודעת שאתה בטח חושב שאני מפלצת,‬
‫אבל אני נשבעת… ‬

251
00:18:52,861 --> 00:18:55,221
‫לעולם לא היית דוחפת אותה. אני יודע.‬

252
00:18:56,221 --> 00:18:59,021
‫אני מכיר אותך. קיילי.‬

253
00:19:01,181 --> 00:19:02,141
‫זאק…‬

254
00:19:04,301 --> 00:19:05,141
‫חבר'ה!‬

255
00:19:06,141 --> 00:19:07,141
‫תראו את זה.‬

256
00:19:22,341 --> 00:19:26,141
‫ג'נה. מכאן.‬
‫-הארי!‬

257
00:19:27,141 --> 00:19:29,141
‫לא!‬
‫-מה קרה?‬

258
00:19:30,141 --> 00:19:33,861
‫זה הארי! אני יודעת שזה נשמע מטורף,‬
‫אבל זה הוא, אני נשבעת!‬

259
00:19:33,941 --> 00:19:36,221
‫אני חושבת שהוא לכוד איכשהו.‬

260
00:19:36,301 --> 00:19:39,701
‫הוא אמר שזה כאילו שהאבנים רצו אותו.‬

261
00:19:42,181 --> 00:19:43,501
‫יש פה מנהרות.‬

262
00:19:44,501 --> 00:19:45,701
‫המחקר של הארי.‬

263
00:19:46,381 --> 00:19:49,541
‫הוא דיבר על רשת מנהרות מתחת לאי.‬

264
00:19:50,381 --> 00:19:53,021
‫המדענים ניסו לחפש אותן. הן היו כמו מבוך.‬

265
00:19:53,101 --> 00:19:55,341
‫הם חיפשו את מקור האנימוסין.‬

266
00:19:56,301 --> 00:19:59,661
‫ולמה שהוא ירצה שנמצא את זה?‬
‫-אני לא יודעת.‬

267
00:20:00,661 --> 00:20:03,261
‫אני לא יודעת מה אני אמורה לעשות.‬

268
00:20:04,621 --> 00:20:06,261
‫הראש שלי הורג אותי.‬

269
00:20:07,541 --> 00:20:10,741
‫קדימה, בואי נשב.‬

270
00:20:10,821 --> 00:20:12,181
‫אני בסדר.‬

271
00:20:13,181 --> 00:20:19,661
‫בפעם האחרונה שהיינו כאן, אני ופיץ,‬
‫ראינו המון דמויות כאלה.‬

272
00:20:19,741 --> 00:20:23,101
‫מה אם כולם לכודים? מה אם הארי איתם?‬

273
00:20:34,021 --> 00:20:35,181
‫מיה!‬

274
00:20:38,381 --> 00:20:41,661
‫ידעתי שמידג' משקרת.‬
‫היא אמרה שעזבת. את בסדר?‬

275
00:20:42,221 --> 00:20:43,141
‫בערך.‬

276
00:20:44,781 --> 00:20:47,261
‫תודה. הצלת אותי.‬

277
00:20:48,461 --> 00:20:50,181
‫לעת עתה. היא תחזור.‬

278
00:20:50,981 --> 00:20:53,101
‫אני יודעת. איפה האחרים?‬

279
00:20:54,581 --> 00:20:56,901
‫אלכס?‬
‫-סליחה.‬

280
00:20:56,981 --> 00:20:59,941
‫דעתי הוסחה מהעובדה שנכנסנו לאזור הדמדומים.‬

281
00:21:01,021 --> 00:21:03,021
‫האחרים בסדר. כולם יחד.‬

282
00:21:03,101 --> 00:21:06,421
‫אבל אין סימן לדב או ללוקה.‬
‫-לוקה בסדר.‬

283
00:21:07,741 --> 00:21:11,661
‫נתקלתי בו.‬
‫-"נתקלת בו"? את רצינית?‬

284
00:21:11,741 --> 00:21:13,021
‫מי זה לוקה?‬
‫-מה עם דב?‬

285
00:21:13,101 --> 00:21:14,541
‫אני לא יודעת, טוב?‬

286
00:21:15,101 --> 00:21:19,381
‫באתי עד לכאן, היו לנו 30 שניות ביחד‬
‫ואז הוא פשוט נעלם!‬

287
00:21:19,461 --> 00:21:21,941
‫כשראיתי אותו, אפילו אחרי הכול,‬

288
00:21:22,021 --> 00:21:24,901
‫ידעתי שנהיה בסדר, ועכשיו,‬
‫אני לא יודעת מה יקרה.‬

289
00:21:26,101 --> 00:21:27,101
‫מי…‬
‫-אין זמן.‬

290
00:21:27,221 --> 00:21:28,581
‫תקשיבו. הם בסכנה.‬

291
00:21:29,141 --> 00:21:30,941
‫שמעתי אותך קודם עם מידג'.‬

292
00:21:31,021 --> 00:21:33,581
‫איך…‬
‫-בבקשה, היא לא יכולה לעצור את עצמה.‬

293
00:21:33,661 --> 00:21:36,701
‫תצילו אותם, אחרת לא יישאר דבר.‬

294
00:21:42,261 --> 00:21:44,341
‫פיץ!‬
‫-הוא חי?‬

295
00:21:45,621 --> 00:21:46,541
‫כן.‬

296
00:21:48,461 --> 00:21:52,701
‫הוא היה כל כך מלא חיים.‬
‫לקחתי רק את מה שהייתי צריכה.‬

297
00:21:53,781 --> 00:21:55,021
‫אבל זה לא יחזיק מעמד.‬

298
00:21:56,541 --> 00:21:57,421
‫אני צריכה עוד.‬

299
00:22:21,381 --> 00:22:22,301
‫לא.‬

300
00:22:25,021 --> 00:22:30,341
‫פטל, את בסדר? את בסדר? פטל?‬

301
00:22:31,221 --> 00:22:33,421
‫לא. תתעוררי.‬

302
00:22:36,221 --> 00:22:37,501
‫פטל, בבקשה.‬

303
00:22:40,101 --> 00:22:42,141
‫תתעוררי! פטל!‬

304
00:22:55,061 --> 00:22:56,821
‫אמרתי לה שהיא לא יכולה לברוח.‬

305
00:23:23,061 --> 00:23:25,941
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬