1
00:00:06,101 --> 00:00:09,741
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:11,101 --> 00:00:13,061
‫זה בשבילך, מידג'.‬

3
00:00:13,141 --> 00:00:18,061
‫מחווה קטנה שאומרת, "אנחנו כל כך מצטערים‬
‫שעזבת, אבל הזיכרון שלך ממשיך לחיות."‬

4
00:00:18,981 --> 00:00:23,221
‫כולם כאן. כולם באו להיפרד ממך, מידג'.‬

5
00:00:23,301 --> 00:00:26,621
‫נכון שצילום לוויה קצת מוזר?‬

6
00:00:27,301 --> 00:00:29,541
‫הייתי רוצה שמישהו יעשה לי סרטון מחווה.‬

7
00:00:29,621 --> 00:00:34,021
‫אבל אנחנו לא ממש מכירים אותה.‬
‫-פשוט תגידי עליה משהו נחמד.‬

8
00:00:34,101 --> 00:00:35,461
‫בסדר.‬

9
00:00:36,701 --> 00:00:42,341
‫מידג', אני ממש מצטערת על מה שקרה לך.‬

10
00:00:42,421 --> 00:00:45,941
‫אני שמח שפגשנו אותך,‬
‫הלוואי שהיינו זוכים להכיר אותך יותר.‬

11
00:00:46,021 --> 00:00:49,901
‫טוב, אני לא יודע מה לומר.‬

12
00:00:52,261 --> 00:00:54,261
‫מיה, תקליטי מחווה למידג'.‬

13
00:00:56,301 --> 00:00:58,621
‫מידג', לא הכרתי אותך היטב,‬

14
00:00:59,301 --> 00:01:02,461
‫אבל תמיד היית אדם בפני עצמו.‬
‫-מי לובש לבן ללוויה?‬

15
00:01:03,341 --> 00:01:04,301
‫זה בסדר.‬

16
00:01:06,621 --> 00:01:08,541
‫לא תזכרו שום דבר מזה.‬

17
00:01:12,821 --> 00:01:14,541
‫אוכל להעלים את הכאב שלכם.‬

18
00:01:51,541 --> 00:01:54,021
‫התכוונת לשפד אותי כמו ערפד?‬

19
00:01:54,101 --> 00:01:58,461
‫חשבתי על זה. אבל לא יכולתי לעשות את זה.‬
‫אפילו לא לך.‬

20
00:01:58,541 --> 00:02:02,701
‫צדקתי, לפני שבועות.‬
‫אתה באמת רואה את הטוב באנשים.‬

21
00:02:03,501 --> 00:02:04,901
‫אני לא רואה בך טוב.‬

22
00:02:04,981 --> 00:02:07,541
‫עזרתי לך כי נפגעת, זה הכול.‬

23
00:02:07,621 --> 00:02:10,381
‫לא בגלל מי שאת, אלא בגלל מי שאני.‬

24
00:02:13,661 --> 00:02:15,941
‫לאן אתה הולך?‬
‫-למצוא את מיה.‬

25
00:02:16,541 --> 00:02:17,501
‫דב.‬

26
00:02:19,061 --> 00:02:24,941
‫מידג' עשתה לי משהו. אני מרגישה שאני משתנה.‬

27
00:02:25,901 --> 00:02:29,301
‫זה לא יעבוד, אמבר. אני נותן לך הזדמנות.‬

28
00:02:29,381 --> 00:02:34,141
‫אם את חכמה, תלכי עכשיו,‬
‫ולא תראי אף אחד מאיתנו שוב.‬

29
00:02:45,501 --> 00:02:47,301
‫מידג', לא הכרתי אותך היטב,‬

30
00:02:48,181 --> 00:02:51,341
‫אבל תמיד היית אדם בפני עצמו.‬
‫-מי לובש לבן ללוויה?‬

31
00:02:51,861 --> 00:02:53,861
‫זה בסדר.‬
‫-אז זה קרה.‬

32
00:02:54,861 --> 00:02:57,061
‫לא תזכרו שום דבר מזה.‬

33
00:02:57,141 --> 00:03:02,101
‫הלוויה של מידג'. אמבר מחקה‬
‫את הזיכרונות שלנו אז. ג'נה צילמה הכול.‬

34
00:03:02,181 --> 00:03:04,061
‫היית ערה כל הלילה?‬

35
00:03:05,021 --> 00:03:07,221
‫כנראה. אבל הכול כאן.‬

36
00:03:07,301 --> 00:03:10,541
‫איך אמבר גרמה לנו לשכוח,‬
‫ואיך ד"ר שו החזירה אותנו למחנה.‬

37
00:03:10,621 --> 00:03:13,901
‫היא אמרה להורים שלנו‬
‫שאנחנו סובלים מאמנזיה קולקטיבית.‬

38
00:03:14,821 --> 00:03:18,181
‫"הדרך היחידה שבה הם יכולים להחלים היא‬
‫לחזור לאי פרגרין‬

39
00:03:18,261 --> 00:03:21,461
‫ולהתעמת עם הזיכרונות המודחקים שלהם."‬

40
00:03:21,541 --> 00:03:26,221
‫אז ההורים שלנו חשבו,‬
‫"בואו נתחיל לארוז שוב"?‬

41
00:03:27,341 --> 00:03:30,661
‫אז זה אומר שהמגפיים החדשים שלי‬
‫היו באמת בני שנה!‬

42
00:03:30,741 --> 00:03:34,541
‫היא זייפה את הלוויה של בתה,‬
‫הכול כדי לשמור על אמבר וכוחותיה בסוד.‬

43
00:03:35,701 --> 00:03:36,781
‫עלינו לעצור אותה.‬

44
00:03:41,541 --> 00:03:42,621
‫סליחה.‬

45
00:03:42,701 --> 00:03:43,661
‫סליחה.‬

46
00:03:44,861 --> 00:03:48,301
‫באנו לספר לכן‬
‫שחיפשנו בכל הבניין אתמול בלילה.‬

47
00:03:48,381 --> 00:03:50,021
‫לא מצאנו את האחרים.‬

48
00:03:50,101 --> 00:03:54,301
‫זה לא הכול. מידג' עזבה הבוקר, היה לה תיק.‬

49
00:03:54,381 --> 00:03:56,501
‫אני חושבת שהיא נוסעת לסירה בלעדינו.‬

50
00:03:57,381 --> 00:03:59,181
‫מיה אמרה לא לסמוך עליה.‬

51
00:03:59,581 --> 00:04:02,541
‫סליחה שזה מוקדם,‬
‫אבל לא יכולתי להישאר שם דקה נוספת.‬

52
00:04:02,621 --> 00:04:05,541
‫זה בסדר. כל הקודם זוכה ב… סירה.‬

53
00:04:07,021 --> 00:04:09,101
‫אפשר לספר לך משהו לא מגניב על עצמי?‬

54
00:04:10,661 --> 00:04:12,341
‫אני ממש אוהב בקרים מוקדמים.‬

55
00:04:13,301 --> 00:04:14,501
‫גם אני.‬
‫-באמת?‬

56
00:04:15,101 --> 00:04:17,821
‫הבטחה של יום חדש.‬
‫-אני אוהב את זה.‬

57
00:04:19,021 --> 00:04:22,941
‫אז יש רק מקום אחד קטן מספיק לסירה‬
‫שבו היא יכולה לעגון מבלי להיראות,‬

58
00:04:23,021 --> 00:04:25,261
‫ואנחנו משתמשים בו כשאנחנו יוצאים לדוג.‬

59
00:04:32,421 --> 00:04:34,541
‫אבא, למה שלא תבוא איתנו?‬

60
00:04:34,621 --> 00:04:36,261
‫לכו. אני אחכה כאן.‬

61
00:04:42,741 --> 00:04:46,661
‫הוא אף פעם לא בא. את שואלת אותו כל שנה.‬
‫-ואשאל גם בשנה הבאה.‬

62
00:04:47,461 --> 00:04:52,141
‫טוב, תשכחי מהסירה. מצאתי קודי פינוי.‬

63
00:04:52,221 --> 00:04:54,981
‫נוכל להתקשר למסוק ולספר על זה לכל העולם.‬

64
00:04:55,061 --> 00:04:58,341
‫אנחנו כל כך מכנסים מסיבת עיתונאים.‬

65
00:04:59,501 --> 00:05:04,621
‫יש עוד משהו.‬
‫זאק, אני חושבת שאתה צריך לראות את זה.‬

66
00:05:07,101 --> 00:05:10,621
‫טוב, אני מקווה שמישהו יראה את זה.‬
‫שמי ברנדן וולש,‬

67
00:05:10,701 --> 00:05:13,901
‫ואני ברחתי מהאי פרגרין, לכאורה, אי נופש,‬

68
00:05:13,981 --> 00:05:17,741
‫אבל עושים שם ניסוי מטורף של שליטה במוח,‬

69
00:05:17,821 --> 00:05:21,821
‫ולא הייתי מאמין אם לא הייתי מגיע לשם.‬
‫תחפשו, זה נקרא "אי פרגרין".‬

70
00:05:21,901 --> 00:05:24,781
‫אי פרגרין. הם לא נותנים לאף אחד לעזוב.‬

71
00:05:25,661 --> 00:05:27,941
‫הם לא נותנים לאיש להגיע. האי תחת הסגר.‬

72
00:05:28,021 --> 00:05:31,781
‫החבר שלי זאק יאנג עדיין שם.‬

73
00:05:31,861 --> 00:05:36,181
‫הם מעבירים לשם ילדים בתרדמת. זה לא הגיוני.‬

74
00:05:36,261 --> 00:05:38,541
‫הצלחתי לברוח כי שחיתי,‬

75
00:05:38,621 --> 00:05:41,461
‫ומצאתי באקראי אנשים שהייתה להם סירת דיג,‬

76
00:05:41,541 --> 00:05:45,221
‫אבל הם לא האמינו לשום דבר שאמרתי‬
‫או למה שקרה לי.‬

77
00:05:45,301 --> 00:05:49,541
‫הם לא האמינו לי.‬
‫אמרתי להם שאני אומר את האמת.‬

78
00:05:49,621 --> 00:05:53,061
‫אני יכול לשלוח את זה רק כי אני הולך למקום‬
‫שבו לא ימצאו אותי‬

79
00:05:53,141 --> 00:05:55,301
‫כי אני לא יכול להרשות לעצמי לחזור.‬

80
00:05:55,381 --> 00:06:00,261
‫זאק, אם יש לך הזדמנות להקשיב לזה,‬
‫פשוט תבין שהייתי צריך ללכת.‬

81
00:06:00,341 --> 00:06:04,381
‫אני עושה כמיטב יכולתי לעזור לך‬
‫ולהציל אותך.‬

82
00:06:04,461 --> 00:06:08,461
‫אני אוהב אותך, אחי.‬
‫חבר'ה, בבקשה, תעזרו לי להציל את החבר שלי.‬

83
00:06:09,981 --> 00:06:11,341
‫הוא לא שכח אותי.‬

84
00:06:11,421 --> 00:06:15,581
‫ברנדן ברח, אבל בדוח כתוב‬
‫שכל מה שהוא פרסם נמחק.‬

85
00:06:16,501 --> 00:06:21,141
‫זה בסדר. אני אצא מהמקום הזה ואסגור אותו.‬

86
00:06:22,261 --> 00:06:23,821
‫ואז אלך למצוא אותו.‬

87
00:06:29,821 --> 00:06:33,701
‫יופי, אתה ער. טוב, הבנתי מה אעשה.‬

88
00:06:33,781 --> 00:06:37,461
‫סיימתי להתבוסס בשנאה עצמית.‬
‫אתמול בלילה הגעתי לתחתית.‬

89
00:06:38,301 --> 00:06:42,221
‫תודה.‬
‫-הבנתי שאני צריכה להתמודד עם העבר שלי.‬

90
00:06:42,301 --> 00:06:45,421
‫אני צריכה לחזור לבית הבובות,‬
‫לילדות שלי ושל מידג',‬

91
00:06:45,501 --> 00:06:48,501
‫ולמצוא דרך לתקן את המצב.‬

92
00:06:49,181 --> 00:06:52,341
‫אמרת שתעשה הכול כדי לשנות‬
‫את מה שקרה לחבר שלך.‬

93
00:06:53,141 --> 00:06:54,381
‫אולי אני עדיין יכולה.‬

94
00:06:55,101 --> 00:06:58,421
‫אני לא יכול ללכת לשם. זה גורם לי להרגיש‬
‫שהמוח שלי נקרע לגזרים.‬

95
00:06:58,501 --> 00:07:00,581
‫כן, לכן אמרתי שאני הולכת.‬
‫-מיה.‬

96
00:07:02,741 --> 00:07:04,861
‫אתמול בלילה?‬
‫-זו הייתה רק נשיקה.‬

97
00:07:04,941 --> 00:07:09,101
‫אנחנו בסדר. קח, למקרה שתהיה רעב כשלא אהיה.‬

98
00:07:33,061 --> 00:07:35,621
‫הלכתי לאיבוד. בבקשה תעזרי לי.‬

99
00:07:38,341 --> 00:07:39,821
‫החלק הראשון של הקוד?‬

100
00:07:39,901 --> 00:07:44,061
‫זירו, בראבו, נובמבר,‬
‫שבע, שבע, חמש, ארבע, עשרים ואחת.‬

101
00:07:44,141 --> 00:07:46,861
‫החלק השני?‬
‫-אקוומרין פייפר ארל.‬

102
00:07:46,941 --> 00:07:49,261
‫שם וסיווג?‬
‫-ד"ר שו. סיווג 6.‬

103
00:07:49,341 --> 00:07:50,621
‫מאושרת.‬
‫-בסדר.‬

104
00:07:52,821 --> 00:07:54,621
‫המשלוח הטוב ביותר אי פעם.‬

105
00:07:55,341 --> 00:07:56,181
‫רגע.‬

106
00:08:03,021 --> 00:08:04,301
‫ששו לא תאתר אותנו.‬

107
00:09:05,501 --> 00:09:06,701
‫הצילו!‬
‫-תנו לנו לצאת!‬

108
00:09:06,781 --> 00:09:08,661
‫חבר'ה! שלום! יש שם מישהו?‬

109
00:09:08,741 --> 00:09:10,221
‫חבר'ה! תוציאו אותנו!‬

110
00:09:25,781 --> 00:09:29,701
‫זאת הבקתה שלך, נכון, מידג'?‬
‫איפה שהסתתרת בשנה הראשונה.‬

111
00:09:30,461 --> 00:09:33,541
‫שינית אותה, אבל זה עדיין אותו מקום,‬

112
00:09:33,621 --> 00:09:36,541
‫בדיוק כמו שאת משנה את כל האי.‬

113
00:09:52,381 --> 00:09:57,221
‫לא. בלי רוחות רפאים. אתה לא כאן.‬
‫אתה לא אמיתי. אתה מת.‬

114
00:09:58,221 --> 00:09:59,141
‫שלום, לוקה.‬

115
00:10:02,821 --> 00:10:07,741
‫אני מרגישה כל כך טיפשה. באתי לכאן‬
‫עם כמה חברים למסיבה והלכתי לאיבוד.‬

116
00:10:07,821 --> 00:10:09,261
‫הם השאירו אותך מאחור?‬

117
00:10:09,341 --> 00:10:12,341
‫היו לנו שתי סירות.‬
‫הם בטח חשבו שאני בשנייה.‬

118
00:10:12,421 --> 00:10:16,261
‫מזל שלא הבחינו בהם.‬
‫את יודעת שהאי הזה בהסגר?‬

119
00:10:16,341 --> 00:10:18,181
‫הפלגנו בלילה. בלי מנועים.‬

120
00:10:19,461 --> 00:10:21,501
‫גם אנחנו לא אמורים להיות כאן.‬

121
00:10:21,581 --> 00:10:24,061
‫אני שמחה שכן. אחרת לא הייתה לי דרך לחזור.‬

122
00:10:25,141 --> 00:10:27,581
‫שמי אמבר, דרך אגב.‬
‫-אייריס.‬

123
00:10:29,021 --> 00:10:32,061
‫אז איך הגעת לכאן?‬
‫-סירת הדיג של אבא שלי.‬

124
00:10:33,061 --> 00:10:36,021
‫זה מה שאת עושה? את דייגת?‬

125
00:10:36,101 --> 00:10:40,381
‫אני וקאלן עוזרים לפעמים,‬
‫אבל דיג זה יותר הקטע של אבא שלי.‬

126
00:10:41,181 --> 00:10:45,461
‫מעניין אם הדג יודע מה קורה לו. זה כואב?‬

127
00:10:45,541 --> 00:10:48,021
‫אנחנו לא ממש חושבים על זה.‬

128
00:10:48,101 --> 00:10:51,021
‫אני יודעת שזה נשמע קצת מגעיל,‬

129
00:10:51,101 --> 00:10:55,261
‫אבל מתרגלים לזה. אפשר להתרגל לכל דבר.‬

130
00:10:58,781 --> 00:11:00,181
‫אנחנו באמת עושים את זה.‬

131
00:11:00,861 --> 00:11:01,861
‫באמת.‬

132
00:11:12,061 --> 00:11:16,021
‫זוזי מהדרך, אימא.‬
‫-תפסיקי. בבקשה, הקשיבי לי.‬

133
00:11:16,101 --> 00:11:20,101
‫לא, את תקשיבי. כל חיי,‬
‫מעולם לא הייתי טובה מספיק בשבילך,‬

134
00:11:20,181 --> 00:11:24,221
‫אף פעם לא חכמה מספיק,‬
‫לא מישהי שהתעניינת בה. עד שנפגעתי.‬

135
00:11:24,301 --> 00:11:25,421
‫זה לא הוגן.‬

136
00:11:25,501 --> 00:11:28,141
‫אפילו אז, מי שהיה לך אכפת ממנה הייתה אמבר.‬

137
00:11:29,221 --> 00:11:31,221
‫היא הבת שבילית איתה.‬

138
00:11:32,741 --> 00:11:37,261
‫אבל עכשיו מצאתי מישהו שאוהב אותי‬
‫בגלל מי שאני, ואנחנו עוזבים.‬

139
00:11:39,501 --> 00:11:41,381
‫סאם? סאם!‬

140
00:11:41,461 --> 00:11:45,381
‫אמרת שאת לא נורמלית, וצדקת.‬

141
00:11:45,461 --> 00:11:49,301
‫האנימוסין שמחזיק אותך בחיים משתלט עלייך.‬

142
00:11:50,181 --> 00:11:53,541
‫זה הופך את הגוף שלך ללא יציב. משמיד אותו.‬

143
00:11:56,661 --> 00:12:00,261
‫את משקרת. זה תרגיל כדי להחזיר אותי.‬

144
00:12:00,341 --> 00:12:03,781
‫יש לנו יום. אולי רק כמה שעות.‬

145
00:12:05,621 --> 00:12:09,141
‫כבר איבדתי אותך פעם אחת,‬
‫ואם לא אוכל לשנות את מה שקורה,‬

146
00:12:09,221 --> 00:12:11,141
‫אז אאבד אותך לנצח.‬

147
00:12:12,661 --> 00:12:14,341
‫כבר איבדת אותי, אימא.‬

148
00:12:15,741 --> 00:12:17,021
‫מזמן.‬

149
00:12:20,741 --> 00:12:21,661
‫סאם!‬

150
00:12:23,421 --> 00:12:24,461
‫סאם!‬

151
00:12:34,821 --> 00:12:37,501
‫מה הוא עושה?‬
‫-זה סוג של טקס.‬

152
00:12:38,501 --> 00:12:40,821
‫משחק ששיחקנו בילדות עם אחינו הגדול.‬

153
00:12:42,341 --> 00:12:44,941
‫הוא זורק אבנים, אני קוטפת פרחים.‬

154
00:12:46,341 --> 00:12:47,701
‫זו סמליות זולה.‬

155
00:12:47,781 --> 00:12:48,821
‫סמל של מה?‬

156
00:12:51,461 --> 00:12:55,581
‫כמה החיים קצרים ויפים.‬

157
00:12:57,341 --> 00:12:58,341
‫סליחה.‬

158
00:12:59,781 --> 00:13:01,341
‫זה יום קשה.‬

159
00:13:02,821 --> 00:13:05,181
‫יום השנה של משהו רע.‬

160
00:13:09,381 --> 00:13:13,381
‫אני יכולה לעזור לך, אייריס.‬
‫אני יכולה להעלים את כל הכאב שלך.‬

161
00:13:16,821 --> 00:13:20,101
‫אבל אני לא רוצה שהכאב שלי ייעלם.‬
‫זה מחיר הזיכרונות.‬

162
00:13:20,821 --> 00:13:23,661
‫לא הייתי רוצה לאבד אותם,‬
‫גם אם הם יעציבו אותי.‬

163
00:13:24,301 --> 00:13:25,661
‫למה שמישהו ירצה את זה?‬

164
00:13:25,741 --> 00:13:30,981
‫כשאני מרגישה את הדברים האלה,‬
‫כשאני רואה את הכאב שלך, זה כואב.‬

165
00:13:32,621 --> 00:13:35,381
‫החיים האלה מלאים בפחד ועצב.‬

166
00:13:36,101 --> 00:13:37,061
‫אבל גם בתקווה.‬

167
00:13:38,941 --> 00:13:39,781
‫ובאהבה.‬

168
00:13:40,821 --> 00:13:41,701
‫ובשמחה.‬

169
00:13:43,781 --> 00:13:45,461
‫ככה רגשות עובדים.‬

170
00:13:46,701 --> 00:13:49,461
‫את לא יכולה להיות שמחה‬
‫אם את אף פעם לא עצובה.‬

171
00:14:30,741 --> 00:14:31,661
‫את בסדר?‬

172
00:14:34,861 --> 00:14:36,301
‫חשבתי ששמעתי משהו.‬

173
00:14:36,381 --> 00:14:37,741
‫אולי החברים שלי חזרו.‬

174
00:14:39,061 --> 00:14:40,341
‫אני הולכת לבדוק.‬

175
00:15:31,461 --> 00:15:32,461
‫זאת הבובה שלי.‬

176
00:15:34,901 --> 00:15:35,741
‫מידג'.‬

177
00:15:36,301 --> 00:15:39,221
‫אבל אני לא רוצה אותה יותר. אני מפחדת.‬

178
00:15:40,421 --> 00:15:42,701
‫זה בסדר. הבובה לא יכולה לפגוע בך.‬

179
00:15:42,781 --> 00:15:44,821
‫אמבר כבר לא בבובה.‬

180
00:15:45,421 --> 00:15:46,341
‫איפה היא?‬

181
00:15:46,421 --> 00:15:49,941
‫היא באה לתפוס אותי.‬
‫היא אומרת שרק אחת מאיתנו יכולה לחיות.‬

182
00:15:50,021 --> 00:15:53,741
‫היא רוצה את הכוחות שלה בחזרה.‬
‫היא רוצה להפסיק להרגיש עצובה.‬

183
00:15:54,901 --> 00:15:58,181
‫אל תדאגי. לא אתן שיקרה לך משהו.‬

184
00:15:59,261 --> 00:16:00,181
‫מבטיחה?‬

185
00:16:01,381 --> 00:16:02,221
‫אני מבטיחה.‬

186
00:16:26,301 --> 00:16:27,221
‫היי, חבר.‬

187
00:16:28,501 --> 00:16:29,541
‫מזמן לא התראינו.‬

188
00:16:30,381 --> 00:16:31,461
‫אתה באמת כאן.‬

189
00:16:32,061 --> 00:16:34,541
‫אני לא מאמין. חשבתי שאתה מת.‬

190
00:16:35,141 --> 00:16:36,221
‫האשמתי את עצמי.‬

191
00:16:36,301 --> 00:16:37,181
‫בצדק.‬

192
00:16:37,981 --> 00:16:42,181
‫הסיבה היחידה שאני בחיים היא שמישהו ראה‬
‫את התאונה, והתקשר לאמבולנס.‬

193
00:16:44,661 --> 00:16:46,101
‫היית החבר הכי טוב שלי.‬

194
00:16:47,341 --> 00:16:48,621
‫עזבת אותי כשגססתי.‬

195
00:16:51,301 --> 00:16:53,381
‫אם הייתי יודע שאתה חי…‬
‫-אז היית מה?‬

196
00:16:54,341 --> 00:16:56,861
‫היית נשאר? הולך לכלא?‬

197
00:16:58,581 --> 00:16:59,941
‫כי לשם אתה הולך עכשיו.‬

198
00:17:00,781 --> 00:17:02,981
‫אני מצטער, פחדתי,‬

199
00:17:03,061 --> 00:17:04,861
‫אבל חשבתי עליך כל יום.‬

200
00:17:06,581 --> 00:17:08,701
‫מצחיק. גם אני.‬

201
00:17:09,461 --> 00:17:14,661
‫שלושה חודשים,‬
‫שבועיים ושלושה ימים בבית חולים.‬

202
00:17:15,541 --> 00:17:18,661
‫שישים ושבעה תפרים ושתי סיכות מתכת.‬

203
00:17:19,461 --> 00:17:21,381
‫אתה יודע מה דחף אותי להמשיך?‬

204
00:17:22,181 --> 00:17:25,021
‫המחשבה למצוא אותך ולגרום לך לשלם.‬

205
00:17:36,621 --> 00:17:37,581
‫הם מגיעים.‬

206
00:17:39,341 --> 00:17:40,861
‫מאחוריך!‬

207
00:17:40,941 --> 00:17:43,901
‫ברצינות? תצטרך לעשות עבודה טובה יותר מ…‬

208
00:17:45,181 --> 00:17:46,101
‫מזה.‬

209
00:17:47,741 --> 00:17:48,981
‫מה אתם רוצים?‬

210
00:17:50,221 --> 00:17:51,261
‫מי אתם?‬

211
00:17:51,941 --> 00:17:53,461
‫אני יודע ג'יוג'יטסו.‬

212
00:18:54,581 --> 00:18:57,341
‫אני אשאיר למיה פתק למקרה שהיא תחזור.‬

213
00:18:58,061 --> 00:19:01,421
‫נקודת הפינוי נמצאת על הצוקים.‬
‫-היה מסוק או משהו?‬

214
00:19:01,501 --> 00:19:03,261
‫זה רק שדה,‬

215
00:19:03,341 --> 00:19:06,541
‫אבל הם השתמשו בו כדי להטיס מטופלים‬
‫כשזה היה בית חולים,‬

216
00:19:06,621 --> 00:19:09,181
‫ולפני כן, זה היה מלון,‬

217
00:19:09,261 --> 00:19:12,181
‫ולפני שהמקום הזה נבנה, הוא היה סנטוריום.‬

218
00:19:12,261 --> 00:19:14,461
‫בטח זה גם היה ספא פעם.‬

219
00:19:15,141 --> 00:19:16,381
‫הלוואי שזה עדיין היה.‬

220
00:19:16,901 --> 00:19:20,901
‫אבל כל מה שהם פתחו כאן תמיד נסגר,‬

221
00:19:20,981 --> 00:19:22,741
‫בגלל רוחות יער ואנשים שנעלמו.‬

222
00:19:23,461 --> 00:19:26,981
‫זה ידע מרשים למדי, ג'נה.‬
‫איך גילית את כל זה?‬

223
00:19:27,061 --> 00:19:29,541
‫לא אני. הארי עשה זאת. הכול נמצא ב… ‬

224
00:19:31,101 --> 00:19:32,501
‫במחקר שלו!‬

225
00:19:33,461 --> 00:19:35,301
‫ג'נה!‬
‫-אני אעדכן אתכם!‬

226
00:19:39,821 --> 00:19:41,701
‫חבל שלא אקבל טרמפ על סירת הדיג.‬

227
00:19:42,381 --> 00:19:44,861
‫הייתי צריכה לדעת שהחברים שלי יחזרו בשבילי.‬

228
00:19:46,181 --> 00:19:48,501
‫זה הקבר של אחינו.‬

229
00:19:53,181 --> 00:19:54,541
‫הוא אהב את האי הזה.‬

230
00:19:57,981 --> 00:20:01,301
‫אז אנחנו באים כל שנה, זוכרים אותו…‬

231
00:20:03,421 --> 00:20:06,141
‫בוכים, וחוזרים הביתה.‬

232
00:20:08,261 --> 00:20:11,301
‫וזה הזיכרון שאת רוצה לשמור?‬

233
00:20:19,541 --> 00:20:24,181
‫ואת תעשי זאת, כי זה מי שאת.‬

234
00:20:25,821 --> 00:20:29,941
‫אבל אני לעולם לא הייתי עושה את הבחירה הזו.‬
‫בגלל מי שאני.‬

235
00:20:38,701 --> 00:20:40,941
‫אני מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת.‬

236
00:20:46,341 --> 00:20:49,421
‫ואולי נשוט בסירה בפעם אחרת.‬

237
00:20:59,581 --> 00:21:04,861
‫- סאם סאת'רלנד, בן ואח אהוב -‬

238
00:21:16,461 --> 00:21:20,301
‫לוקה! אנחנו צריכים לחזור למכון.‬
‫אמבר תהרוג את מידג'.‬

239
00:21:23,661 --> 00:21:24,941
‫לעולם אל תשתנה, לוקה.‬

240
00:22:01,701 --> 00:22:03,701
‫אני מצטערת. הייתי חייבת.‬

241
00:22:18,261 --> 00:22:19,101
‫מידג'?‬

242
00:22:23,261 --> 00:22:24,781
‫אמבר באה לחפש אותך.‬

243
00:22:32,141 --> 00:22:33,061
‫מיה.‬

244
00:22:34,061 --> 00:22:34,941
‫הגעת.‬

245
00:22:37,741 --> 00:22:38,861
‫אמרתי לך שהיא תגיע.‬

246
00:23:10,301 --> 00:23:13,421
‫תרגום כתוביות: יפעת גריצמן‬