1
00:00:06,090 --> 00:00:09,010
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:09,510 --> 00:00:14,307
‫"אני רוצה שתכירו את המשפחה שלי‬
‫הם באים לדרום להישאר איתי‬

3
00:00:14,390 --> 00:00:16,017
‫מוז הגדול!‬
‫-אתם אוהבים אותי?‬

4
00:00:16,100 --> 00:00:17,143
‫כן‬
‫-אני קוקו!‬

5
00:00:17,226 --> 00:00:21,856
‫ג'ייד כאן וכמובן יש לי הרבה מה להגיד‬
‫אני אחות גדולה, מרדנית שאסור לפספס‬

6
00:00:21,939 --> 00:00:25,943
‫תקראו לי שאקה, אני מספר אחת‬

7
00:00:26,027 --> 00:00:28,112
‫מאזי, מאזי, מאזי, מאזי, מאזי זה אני‬

8
00:00:28,196 --> 00:00:29,864
‫אימא קטנה, אני אמי‬

9
00:00:29,947 --> 00:00:31,908
‫שרים בקול ונהנים‬

10
00:00:31,991 --> 00:00:34,660
‫זוהי משפחה אחת"‬

11
00:00:34,744 --> 00:00:36,079
‫- קולומבוס, ג'ורג'יה -‬

12
00:00:44,712 --> 00:00:48,007
‫היי, אבא. כשהופכים לב על ראשו,‬
‫הוא נראה כמו ישבן.‬

13
00:00:48,841 --> 00:00:51,344
‫זה באמת נראה כמו ישבן. תראו, זה טוסיק!‬

14
00:00:55,973 --> 00:00:58,935
‫אלה עוגיות ולנטיין לכיתה של אמי,‬

15
00:00:59,018 --> 00:01:00,228
‫לא ישבנים.‬

16
00:01:00,311 --> 00:01:02,105
‫מוז, אל תיתן לו לאכול עוד.‬

17
00:01:02,688 --> 00:01:03,523
‫בסדר.‬

18
00:01:04,232 --> 00:01:05,066
‫אבא!‬

19
00:01:05,650 --> 00:01:07,443
‫למה אתה עושה לי את זה?‬

20
00:01:08,027 --> 00:01:08,861
‫אני מצטער.‬

21
00:01:09,654 --> 00:01:11,447
‫אבא רע.‬
‫-יותר חזק.‬

22
00:01:19,038 --> 00:01:21,165
‫ג'ייד, את שקטה מאוד.‬

23
00:01:21,249 --> 00:01:24,210
‫מה את עושה? כי אני יודע שזה לא שיעורי בית.‬

24
00:01:24,794 --> 00:01:27,547
‫אני כותבת לדיון שיר ליום ולנטיין.‬

25
00:01:27,630 --> 00:01:29,048
‫חשבתי שאת אוהבת אותו.‬

26
00:01:30,424 --> 00:01:33,302
‫אני חושב שזה נחמד. איך קוראים לשיר?‬

27
00:01:33,386 --> 00:01:36,889
‫השיר נקרא "איך לאהוב את ג'ייד".‬

28
00:01:37,598 --> 00:01:40,560
‫גם אנחנו מנסים להבין את זה. זה היה טוב.‬

29
00:01:41,060 --> 00:01:43,604
‫כן. תמשיך ככה ותראה מה יקרה.‬

30
00:01:46,065 --> 00:01:46,899
‫שלום, חברים.‬

31
00:01:46,983 --> 00:01:48,693
‫היי, אלביס. תיכנס.‬

32
00:01:49,610 --> 00:01:50,444
‫ג'ייד,‬

33
00:01:51,195 --> 00:01:52,446
‫יש לי חדשות רעות.‬

34
00:01:54,365 --> 00:01:55,199
‫מה זה?‬

35
00:01:55,283 --> 00:01:58,578
‫צ'רי ממועדון 4-אייץ' שלי‬
‫הציעה לי לצאת איתה ביום ולנטיין.‬

36
00:01:58,661 --> 00:02:01,164
‫אני מחוץ לשוק באופן רשמי.‬

37
00:02:02,165 --> 00:02:03,416
‫אני שמחה בשבילך.‬

38
00:02:04,208 --> 00:02:07,461
‫את ממש חזקה, נכון? לא נשברת בשעת קושי.‬

39
00:02:09,964 --> 00:02:13,384
‫אני רוצה שתדעי שזאת לא הייתה החלטה קלה.‬
‫שתיכן יפות.‬

40
00:02:13,467 --> 00:02:16,512
‫אבל הפרה של צ'רי המליטה עגל עם שני ראשים,‬

41
00:02:17,013 --> 00:02:17,972
‫והיא עקפה אותך.‬

42
00:02:18,890 --> 00:02:21,475
‫פרה אחרת הביסה אותך בתחרות יופי לפרות.‬

43
00:02:22,226 --> 00:02:23,603
‫אתה אומר שאני פרה?‬

44
00:02:23,686 --> 00:02:27,231
‫אם ה"מו" שלך תואם. מו!‬
‫-תפסיק!‬

45
00:02:27,315 --> 00:02:29,901
‫זהו! זאת ההזדמנות האחרונה שלך. אתה מת!‬

46
00:02:29,984 --> 00:02:32,069
‫מספיק! ג'ייד, לכי לחדר שלך.‬

47
00:02:32,904 --> 00:02:33,738
‫טוב!‬

48
00:02:37,700 --> 00:02:41,037
‫אל תהיה קשוח איתה מדי, מר מק'קלאן.‬
‫היא פגועה.‬

49
00:02:41,537 --> 00:02:44,415
‫אבל כמה זמן היא חשבה שכל זה‬

50
00:02:45,082 --> 00:02:46,292
‫יישאר פנוי?‬

51
00:02:49,128 --> 00:02:50,630
‫אני לא יודע איך להגיב.‬

52
00:02:51,756 --> 00:02:53,090
‫מה קורה, בליינים?‬

53
00:02:53,174 --> 00:02:55,927
‫אתם מסתכלים על המנהל החדש של "דלואץ'"‬

54
00:02:56,010 --> 00:02:58,429
‫מסעדת הסטייקים האופנתית ביותר בקולומבוס.‬

55
00:02:58,512 --> 00:03:00,389
‫במיוחד מאז ש"סיזלר" סגרו.‬

56
00:03:01,390 --> 00:03:04,060
‫זאת העבודה החמישית שלך בשישה שבועות.‬

57
00:03:04,143 --> 00:03:07,021
‫אתה יודע מה אומרים, אבא.‬
‫בפעם החמישית מצליחים.‬

58
00:03:09,732 --> 00:03:12,652
‫היי, תהיה מחר‬
‫ארוחת ערב מיוחדת ליום ולנטיין.‬

59
00:03:12,735 --> 00:03:15,488
‫בואו כולכם. אסדר לכם הנחת משפחה.‬

60
00:03:15,571 --> 00:03:17,990
‫שאקה, נוכל לקחת את הבנות שלנו לדייט כפול.‬

61
00:03:18,074 --> 00:03:21,994
‫מגניב. מורגן אוהבת אוכל מוזל.‬
‫זה אחד מהדברים רבים שיש לנו במשותף.‬

62
00:03:22,078 --> 00:03:24,163
‫דניאל, באיזו הנחה מדובר?‬

63
00:03:24,747 --> 00:03:25,623
‫שני אחוזים.‬

64
00:03:26,123 --> 00:03:29,752
‫האמת שזה עשרה אחוזים‬
‫אבל אני לוקח את השמונה הנותרים.‬

65
00:03:30,378 --> 00:03:32,129
‫לאח שלך יש ראש לעסקים.‬

66
00:03:32,630 --> 00:03:35,049
‫רגע, אז אתה תיקח את הכסף שלנו?‬

67
00:03:35,132 --> 00:03:36,801
‫אל תכעסי.‬

68
00:03:36,884 --> 00:03:39,512
‫הוא נשאר במשפחה לפחות. בדיוק כך.‬

69
00:03:39,595 --> 00:03:41,639
‫אנחנו צוברים עושר בין-דורי.‬

70
00:03:43,140 --> 00:03:44,183
‫עושר בין-דורי.‬

71
00:03:47,895 --> 00:03:51,899
‫מלי, סופות שלג בשיקגו הן לא בדיחה.‬

72
00:03:53,025 --> 00:03:55,236
‫אני לא חושב שמזחלת כלבים היא אפשרות.‬

73
00:03:58,364 --> 00:04:00,908
‫כן, אני חושב שעדיף שתישארי שם.‬

74
00:04:02,743 --> 00:04:04,203
‫כן.‬

75
00:04:05,413 --> 00:04:06,455
‫גם אני אוהב אותך.‬

76
00:04:09,000 --> 00:04:10,042
‫מה מ'דיר אמרה?‬

77
00:04:11,294 --> 00:04:15,006
‫מזג האוויר הגרוע ביותר בשיקגו מזה שנים.‬
‫נמל התעופה סגור.‬

78
00:04:17,008 --> 00:04:20,761
‫אין לדעת מתי היא תוכל לחזור‬
‫מכנס נשות הכמרים.‬

79
00:04:21,887 --> 00:04:24,098
‫אל תעמידי פנים שאת לא שמחה.‬
‫-לא.‬

80
00:04:24,181 --> 00:04:26,976
‫אבל הפריחה שלי נעלמה מאז שהיא נסעה.‬

81
00:04:27,059 --> 00:04:29,186
‫צירוף מקרים? לא נראה לי.‬

82
00:04:31,897 --> 00:04:33,733
‫בכל השנים שמלי ואני נשואים,‬

83
00:04:33,816 --> 00:04:37,278
‫זהו יום ולנטיין הראשון שלא נהיה ביחד.‬

84
00:04:38,779 --> 00:04:40,698
‫אני אהיה בת הזוג שלך, סבא.‬

85
00:04:42,241 --> 00:04:43,701
‫אני בחור בר מזל.‬

86
00:04:44,702 --> 00:04:48,706
‫היי, אולי נלך לתמוך בדניאל‬
‫בעבודה החדשה שלו?‬

87
00:04:48,789 --> 00:04:50,833
‫יופי. גם קוקו ואני הולכים.‬
‫-חומד.‬

88
00:04:52,710 --> 00:04:55,129
‫הבית יתרוקן מאנשים.‬

89
00:04:55,212 --> 00:04:57,840
‫כן, כי כולנו נהיה במסעדה.‬

90
00:04:58,883 --> 00:05:01,719
‫אני רוצה את תפריט הלובסטר,‬
‫אולי מנה של עוף בצד.‬

91
00:05:01,802 --> 00:05:05,389
‫לא. מותק, יום ולנטיין הוא‬
‫כמו ערב חובבנים לזוגות.‬

92
00:05:05,473 --> 00:05:09,602
‫חוץ מזה, אפשר לעשות הרבה בבית ריק.‬

93
00:05:13,522 --> 00:05:17,234
‫כן! יודעים מה? לכו שניכם בלעדינו.‬
‫אנחנו נישאר כאן ו…‬

94
00:05:18,361 --> 00:05:19,278
‫ננקה.‬
‫-כן.‬

95
00:05:19,362 --> 00:05:22,698
‫כולם יצאו מהבית ואנחנו ננקה.‬

96
00:05:22,782 --> 00:05:23,657
‫נכון.‬

97
00:05:24,200 --> 00:05:27,161
‫וכשנהיה נקיים, נוכל להתלכלך קצת.‬

98
00:05:27,244 --> 00:05:28,079
‫כן.‬

99
00:05:37,171 --> 00:05:38,005
‫מלוכלכת אחת…‬

100
00:05:41,842 --> 00:05:42,968
‫אני אלך…‬

101
00:05:47,473 --> 00:05:49,600
‫אבא, אני יכול לדבר איתך?‬

102
00:05:50,309 --> 00:05:51,435
‫בטח. מה מטריד אותך?‬

103
00:05:52,686 --> 00:05:55,648
‫אל תשימו לב אליי. אני עם האוזניות.‬

104
00:05:58,526 --> 00:06:01,445
‫מורגן ואני יוצאים רשמית חודש וחצי כבר.‬

105
00:06:02,029 --> 00:06:03,239
‫אז הגיע הזמן ש…‬

106
00:06:03,322 --> 00:06:06,784
‫לא! לא הגיע הזמן.‬

107
00:06:06,867 --> 00:06:09,453
‫חומד, אתה לא מוכן.‬

108
00:06:09,537 --> 00:06:13,290
‫ואני בטוח לא מוכנה.‬
‫תגיד לו, מוז. לא לפני הקולג'.‬

109
00:06:13,374 --> 00:06:14,834
‫אולי ניתן לו לספר לנו?‬

110
00:06:16,794 --> 00:06:17,962
‫אני מוכן, אבל…‬

111
00:06:20,297 --> 00:06:21,132
‫אף פעם‬

112
00:06:21,966 --> 00:06:23,217
‫לא נישקתי בת.‬

113
00:06:24,969 --> 00:06:25,803
‫נשיקה!‬

114
00:06:26,387 --> 00:06:28,097
‫תגובה מוגזמת, מוז.‬

115
00:06:29,181 --> 00:06:33,352
‫חומד, אתה בטוח שמורגן רוצה להתנשק איתך?‬

116
00:06:33,894 --> 00:06:37,815
‫זכור, אתה תמיד צריך לבקש הסכמה מהגברת.‬

117
00:06:37,898 --> 00:06:40,067
‫תגיד לו, מוז! אני צריכה לעשות הכול?‬

118
00:06:40,860 --> 00:06:43,404
‫לא. שאקה ואני דיברנו על זה.‬

119
00:06:43,487 --> 00:06:46,657
‫כן. מורגן ואני דיברנו על זה‬
‫לפני כמה שבועות‬

120
00:06:46,740 --> 00:06:48,325
‫והיא נתנה לי אור ירוק,‬

121
00:06:48,409 --> 00:06:51,203
‫אבל הלחץ שלי הדליק את האור האדום.‬

122
00:06:52,121 --> 00:06:54,373
‫זה מובן. אבל אתה תהיה בסדר.‬

123
00:06:54,457 --> 00:06:57,126
‫תראה, נשיקות הן משהו‬
‫שלומדים תוך כדי התנסות.‬

124
00:06:57,209 --> 00:06:59,545
‫אבל תאמין לי, ממש כיף להתאמן.‬

125
00:06:59,628 --> 00:07:03,799
‫הנה. תשתמש בזה.‬
‫כדאי לוודא שהשפתיים שלך לא יבשות.‬

126
00:07:03,883 --> 00:07:05,259
‫או המרפקים שלך.‬

127
00:07:05,342 --> 00:07:06,677
‫המרפקים מעורבים בזה?‬

128
00:07:06,760 --> 00:07:09,763
‫לא, חומד, אבל זה כלל טוב לחיים.‬

129
00:07:11,098 --> 00:07:11,932
‫אבל...‬

130
00:07:12,892 --> 00:07:14,852
‫איך אדע מתי הרגע הנכון?‬

131
00:07:14,935 --> 00:07:17,188
‫אתה תדע. אתה תראה את זה בעיניה.‬

132
00:07:17,980 --> 00:07:18,814
‫הבנתי.‬

133
00:07:19,315 --> 00:07:21,734
‫עכשיו, לאן להטות את הראש שלי?‬

134
00:07:21,817 --> 00:07:24,695
‫עיניים פקוחות או סגורות?‬
‫השפתיים עולות זו על זו,‬

135
00:07:24,778 --> 00:07:27,573
‫או שמצמידים אותן ביחד‬
‫כאילו מכינים גואקמולי?‬

136
00:07:29,783 --> 00:07:30,951
‫יש לי רעיון מעולה.‬

137
00:07:31,994 --> 00:07:34,330
‫אולי נראה לך? בסדר?‬

138
00:07:34,413 --> 00:07:36,415
‫תבליט את השפתיים ככה ו…‬

139
00:07:36,499 --> 00:07:39,752
‫תפסיקו! אלא אם אתם רוצים‬
‫שאראה לכם איך אני מקיא.‬

140
00:07:41,921 --> 00:07:44,757
‫- דלואץ' -‬

141
00:07:47,718 --> 00:07:49,178
‫דניאל!‬

142
00:07:49,261 --> 00:07:51,764
‫הכול נראה מעולה.‬

143
00:07:51,847 --> 00:07:55,100
‫כן, גברת גינסמור. אני מבטיח לך שהכול מוכן.‬

144
00:07:55,184 --> 00:07:58,145
‫יופי. אבוא לבדוק מאוחר יותר.‬

145
00:07:58,729 --> 00:08:01,106
‫אני הולכת לתנומת היופי שלי.‬

146
00:08:02,149 --> 00:08:05,903
‫התנומה תימשך בטח חמש דקות כי את יפה גם כך.‬

147
00:08:09,240 --> 00:08:10,741
‫פוחז שכמוך!‬

148
00:08:11,867 --> 00:08:12,743
‫אשם!‬

149
00:08:18,958 --> 00:08:20,084
‫מקום נחמד, מה?‬

150
00:08:20,167 --> 00:08:23,754
‫זה אדיר, שאקה. ציפיתי ל"שייק שאק".‬

151
00:08:24,338 --> 00:08:26,173
‫לפני שתחשבי שאני עשיר כמו דידי,‬

152
00:08:26,257 --> 00:08:29,468
‫נעזרתי בהנחה של דודי דניאל,‬
‫בהוריי ובשובר "גרופון".‬

153
00:08:30,302 --> 00:08:32,179
‫אני אוהבת גבר שיודע להתארגן.‬

154
00:08:33,180 --> 00:08:36,725
‫צ'רי תפגוש אותנו כאן.‬
‫אני אחכה בחוץ כדי לתת לה פרחים.‬

155
00:08:39,395 --> 00:08:40,312
‫מכאן, בבקשה.‬

156
00:09:01,750 --> 00:09:02,585
‫אז…‬

157
00:09:04,461 --> 00:09:06,130
‫מה דעתך, גברת מק'קלאן?‬

158
00:09:06,964 --> 00:09:07,798
‫מקסים.‬

159
00:09:08,382 --> 00:09:11,885
‫אבל בדיוק כמו שחשבתי,‬
‫אנחנו הזוג הכי יפה פה.‬

160
00:09:12,595 --> 00:09:13,846
‫התעוררנו ככה.‬

161
00:09:14,430 --> 00:09:15,264
‫ללא רבב.‬

162
00:09:18,976 --> 00:09:21,312
‫אני שמח שבאתם. הנה.‬

163
00:09:21,812 --> 00:09:23,647
‫אלווה אתכם לשולחן שלכם.‬

164
00:09:25,566 --> 00:09:26,400
‫גברתי.‬

165
00:09:29,236 --> 00:09:30,154
‫מאוחר מדי.‬

166
00:09:31,989 --> 00:09:34,033
‫קשה למצוא עוברים טובים.‬

167
00:09:37,036 --> 00:09:38,287
‫תיקח ממני טיפים שוב?‬

168
00:09:38,370 --> 00:09:41,165
‫טוב, אם עליי לבצע את עבודתך במקומך,‬
‫מגיע לי.‬

169
00:09:41,248 --> 00:09:43,292
‫לך לשים את הצלחות באזור ההכנה.‬

170
00:09:49,506 --> 00:09:51,800
‫- תנשק אותי! -‬

171
00:10:20,746 --> 00:10:22,498
‫זה יורד מהמשכורת שלך.‬

172
00:10:22,581 --> 00:10:25,751
‫אתה זה שאמר לי להזדרז!‬
‫ואיך נהפכת למנהל בכלל?‬

173
00:10:25,834 --> 00:10:29,630
‫ברור שאתה לא יודע מה אתה עושה, דן.‬
‫-"דן"?‬

174
00:10:30,255 --> 00:10:31,799
‫דניאל בשבילך.‬

175
00:10:31,882 --> 00:10:34,760
‫ברור לכל שאתה לא מכבד את הסמכות שלי,‬

176
00:10:34,843 --> 00:10:38,764
‫אז אם אתה רוצה להמשיך לעבוד,‬
‫אני מציע שתגלה קצת כבוד לשם שלי.‬

177
00:10:39,431 --> 00:10:41,558
‫בסדר, מר דניאל. תכבד את זה.‬

178
00:10:45,771 --> 00:10:48,273
‫אל דאגה. הכול בשליטה.‬

179
00:11:13,465 --> 00:11:14,842
‫מוז,‬

180
00:11:14,925 --> 00:11:16,885
‫זה מרשים מאוד.‬

181
00:11:17,678 --> 00:11:21,014
‫הפכת מרפסת שחרקים מתים פזורים בה בדרך כלל‬

182
00:11:21,098 --> 00:11:24,393
‫למסעדת חמישה כוכבים.‬

183
00:11:24,476 --> 00:11:27,438
‫תודה, מותק. את ראויה לזה ויותר.‬

184
00:11:28,522 --> 00:11:29,773
‫אני אוהבת אותך.‬

185
00:11:29,857 --> 00:11:30,983
‫זה משגע.‬

186
00:11:36,196 --> 00:11:40,409
‫טוב, לחיי ערב ללא ילדים.‬

187
00:11:40,492 --> 00:11:43,370
‫אני תומך.‬
‫איני זוכר מתי בפעם האחרונה היינו בבית…‬

188
00:11:43,954 --> 00:11:45,581
‫אני שונאת את דיון!‬

189
00:11:46,165 --> 00:11:47,291
‫לבד.‬

190
00:11:49,501 --> 00:11:51,086
‫חומד, מה קרה?‬

191
00:11:51,170 --> 00:11:54,673
‫טוב, הקראתי לדיון‬
‫את השיר המדהים שכתבתי לו ו…‬

192
00:11:54,757 --> 00:11:56,675
‫אני אנחש. הוא לא אהב אותו?‬

193
00:11:57,634 --> 00:12:00,387
‫אני ממש מצטער לשמוע. תחזרי להתפייס איתו.‬

194
00:12:02,431 --> 00:12:05,726
‫מוז...‬
‫-לא, אימא, הוא צודק. הוא לא אהב את השיר.‬

195
00:12:06,226 --> 00:12:09,146
‫הוא אמר, "שירה זה מה שאנשים‬
‫ששוכחים לתת מתנה‬

196
00:12:09,229 --> 00:12:10,981
‫נותנים לאחרים ביום ולנטיין".‬

197
00:12:11,064 --> 00:12:14,485
‫טוב, זה טיפשי, כי קנית לו גם מתנה, נכון?‬

198
00:12:16,028 --> 00:12:16,862
‫לא.‬

199
00:12:18,155 --> 00:12:19,031
‫ג'ייד…‬

200
00:12:19,114 --> 00:12:21,658
‫לא מפני ששכחתי.‬

201
00:12:21,742 --> 00:12:24,536
‫מפני שחשבתי שהרגשות האמיתיים שלי‬
‫יהיו שווים יותר‬

202
00:12:24,620 --> 00:12:27,498
‫מאיזו מתנה שכל אחד יכול לקנות.‬

203
00:12:27,581 --> 00:12:28,999
‫אני מבינה, חומד.‬

204
00:12:30,125 --> 00:12:32,795
‫הנה. תני לו 50 דולר. זה יגרום לו לסלוח לך.‬

205
00:12:32,878 --> 00:12:35,923
‫ואם לא, תחזרי בעוד שעתיים, טוב, מתוקה?‬

206
00:12:36,006 --> 00:12:39,676
‫אבא, הוא האדם האחרון‬
‫שאני רוצה לבלות איתו את יום ולנטיין.‬

207
00:12:39,760 --> 00:12:42,387
‫בסדר. אם כך, אקח את זה בחזרה.‬

208
00:12:43,889 --> 00:12:47,643
‫אני אלך לחדר שלי‬
‫ואקשיב לבילי אייליש, שוב ושוב.‬

209
00:12:47,726 --> 00:12:50,562
‫בסדר, להתראות.‬
‫-אבל אני לא רוצה!‬

210
00:12:53,273 --> 00:12:54,608
‫בוא לכאן, חומד.‬

211
00:12:55,859 --> 00:12:58,779
‫אי אפשר לתת לה להישאר לבד ביום ולנטיין.‬

212
00:12:58,862 --> 00:13:01,698
‫כן אפשר. זה יהיה לקח על קמצנות.‬

213
00:13:01,782 --> 00:13:02,616
‫מוז!‬

214
00:13:04,284 --> 00:13:06,787
‫ג'ייד, אולי תצטרפי אלינו לארוחת ערב?‬

215
00:13:08,539 --> 00:13:09,581
‫אני יכולה לאכול.‬

216
00:13:12,751 --> 00:13:13,585
‫אוקיי.‬

217
00:13:17,923 --> 00:13:19,091
‫אבא, מה בשבילך?‬

218
00:13:20,425 --> 00:13:23,053
‫אני אגיד לך מה לא. עוד ילדים.‬

219
00:13:46,869 --> 00:13:49,538
‫טוב, יוני האהבה ועוד אחד מוכנים להזמין?‬

220
00:13:49,621 --> 00:13:51,206
‫כן. אני מת מרעב.‬

221
00:13:51,290 --> 00:13:52,332
‫גם אני.‬

222
00:13:52,416 --> 00:13:55,711
‫רגע. אנחנו לא רוצים להיות לא מנומסים.‬
‫אנחנו מחכים למישהי.‬

223
00:13:57,004 --> 00:14:00,799
‫אפשר לקבל לחם, בבקשה?‬
‫-בהחלט. בתוספת שלושה דולרים.‬

224
00:14:00,883 --> 00:14:02,676
‫לא מקבלים לחם עם הארוחה?‬

225
00:14:03,302 --> 00:14:06,346
‫כן, עם הארוחה. בנפרד זה עולה שלושה דולרים.‬

226
00:14:07,264 --> 00:14:08,682
‫בחייך, דוד דניאל.‬

227
00:14:09,933 --> 00:14:12,519
‫כן, ההנחה המשפחתית. זה יהיה 2.50.‬

228
00:14:15,439 --> 00:14:16,899
‫ניסית להתקשר לצ'רי שוב?‬

229
00:14:17,608 --> 00:14:19,109
‫אני מגיע ישירות תא הקולי.‬

230
00:14:19,693 --> 00:14:20,652
‫אולי הטלפון כבה.‬

231
00:14:20,736 --> 00:14:24,948
‫כן! הסוללה שלה בטח התרוקנה בדרך לכאן‬
‫והיא חזרה כדי להטעין אותה.‬

232
00:14:25,741 --> 00:14:28,952
‫אבל כשהיא חזרה הביתה,‬
‫בריונים פרצו לבית שלה.‬

233
00:14:29,453 --> 00:14:33,582
‫היא בטח נאלצה להילחם בהם‬
‫וכשהיא תסיים, היא בטוח תבוא.‬

234
00:14:34,499 --> 00:14:35,584
‫בדיוק מה שחשבתי.‬

235
00:14:37,336 --> 00:14:39,922
‫אני צריך לשירותים. היא תגיע עוד מעט.‬

236
00:14:44,092 --> 00:14:45,427
‫אני ממש מרחמת עליו.‬

237
00:14:45,510 --> 00:14:48,347
‫גם אני.‬
‫אבל לא ניתן לזה להרוס לנו את הדייט.‬

238
00:14:49,348 --> 00:14:52,142
‫בסדר, מנת צד של לחם.‬

239
00:14:53,936 --> 00:14:55,354
‫כך אומרים "שוד" בצרפתית.‬

240
00:14:57,606 --> 00:15:01,610
‫דניאל, טרקת את דלת התנור והסופלה קרס.‬

241
00:15:01,693 --> 00:15:04,780
‫רק הצצתי ורציתי לוודא שהדלת סגורה לגמרי.‬

242
00:15:04,863 --> 00:15:07,324
‫אל תאשימי אותי בסופלה הצונח שלך.‬

243
00:15:08,200 --> 00:15:09,701
‫עכשיו אתה קונדיטור?‬

244
00:15:09,785 --> 00:15:13,580
‫אני יכול להיות. זרית אבקת סוכר על עוגייה‬
‫ועכשיו את גברת פילדס?‬

245
00:15:14,915 --> 00:15:18,168
‫אני לא יכולה לעבוד ככה.‬
‫בהצלחה עם פלמבה הבננות.‬

246
00:15:19,419 --> 00:15:25,175
‫כולם, היציאה כאן.‬
‫תזדקקו לה כשהוא ישרוף את המסעדה.‬

247
00:15:28,887 --> 00:15:31,723
‫כולנו מבינים מה קורה. אלוהים.‬

248
00:15:34,977 --> 00:15:39,398
‫הילד הזה. מ'דיר ואני‬
‫ניאלץ לתמוך בו עד סוף חייו.‬

249
00:15:39,898 --> 00:15:41,608
‫מה הוא יעשה כשלא נהיה יותר?‬

250
00:15:42,192 --> 00:15:45,028
‫לא יודעת. אני אהיה עסוקה כל הזמן עם ג'ייד.‬

251
00:15:50,993 --> 00:15:53,120
‫אני מצטער שזה לא יוצא כמו שתכננתי.‬

252
00:15:53,203 --> 00:15:56,331
‫אני נהנית. אני תמיד נהנית כשאני איתך.‬

253
00:16:05,424 --> 00:16:06,591
‫לחם טוב.‬

254
00:16:17,310 --> 00:16:20,355
‫בכך תמה ארוחת יום ולנטיין הרומנטית שלנו.‬

255
00:16:20,439 --> 00:16:24,151
‫ג'ייד אכלה את כל הצדפות. היא תעזוב אי פעם?‬

256
00:16:24,234 --> 00:16:26,695
‫הזמנת אותה. אני רציתי לשלוח אותה לבכות.‬

257
00:16:28,196 --> 00:16:30,490
‫כן. למה אכפת לי כל כך מהילדים שלי?‬

258
00:16:32,200 --> 00:16:33,452
‫קבל את זה, דיון!‬

259
00:16:34,578 --> 00:16:38,540
‫האשטאג-ילד-לא-בוגר. האשטאג-תנשק-לי…‬

260
00:16:38,623 --> 00:16:39,583
‫ג'ייד!‬

261
00:16:39,666 --> 00:16:40,792
‫בטבעת.‬

262
00:16:41,501 --> 00:16:43,128
‫התכוונתי לכתוב, "בטבעת".‬

263
00:16:44,421 --> 00:16:46,965
‫אני מבינה שהמצב עדיין לא טוב בין שניכם.‬

264
00:16:47,758 --> 00:16:52,220
‫לא. אנחנו מתקדמים.‬
‫עד מחר זה יהיה כאילו לא קרה כלום הלילה.‬

265
00:16:53,055 --> 00:16:57,476
‫מעניין מה שלום שאקה בדייט שלו.‬
‫-הוא שלח לי הודעה לפני כמה זמן. התעלמתי.‬

266
00:16:59,227 --> 00:17:00,896
‫לא יכול להיות גרוע יותר מזה.‬

267
00:17:03,356 --> 00:17:04,441
‫אוי, לא!‬

268
00:17:05,692 --> 00:17:07,527
‫שאקה כותב שזה נורא ואיום.‬

269
00:17:08,570 --> 00:17:11,114
‫הדייט של אלביס לא באה‬
‫ועכשיו הוא גלגל שלישי.‬

270
00:17:15,243 --> 00:17:16,870
‫גלגל שלישי…‬

271
00:17:19,289 --> 00:17:20,707
‫אלוהים!‬

272
00:17:21,541 --> 00:17:27,339
‫אלוהים! יין, נרות‬
‫ומוזיקה רומנטית של הזקנים.‬

273
00:17:28,173 --> 00:17:30,008
‫שאמרת לנו לכבות.‬

274
00:17:31,927 --> 00:17:33,345
‫והצדפות!‬

275
00:17:34,179 --> 00:17:37,015
‫ניסיתם ליהנות מערב רומנטי.‬

276
00:17:37,099 --> 00:17:37,933
‫איכס!‬

277
00:17:39,309 --> 00:17:40,644
‫טוב. אני מצטערת.‬

278
00:17:40,727 --> 00:17:44,064
‫תעמידו פנים שאני לא כאן‬
‫ותחזרו למה שהתכוונתם לעשות‬

279
00:17:44,147 --> 00:17:45,816
‫שאיני רוצה לחשוב עליו אפילו.‬

280
00:17:49,778 --> 00:17:54,074
‫אני לא יודע מה כל כך דוחה אותה?‬
‫היא כאן בזכות צדפות ויין.‬

281
00:17:59,746 --> 00:18:01,665
‫אני מקווה שתיהנו מהארוחה.‬

282
00:18:02,374 --> 00:18:03,458
‫היא הוכנה באהבה.‬

283
00:18:05,210 --> 00:18:06,920
‫הכול לשביעות רצונכם?‬
‫-כן.‬

284
00:18:07,003 --> 00:18:07,838
‫נהדר.‬

285
00:18:10,423 --> 00:18:11,591
‫זה היה ממש טעים.‬

286
00:18:11,675 --> 00:18:14,302
‫אני המום. דניאל עשה עבודה מעולה.‬

287
00:18:14,386 --> 00:18:18,890
‫כן. כמעט מספיק כדי לגרום לי לשכוח‬
‫שבת הזוג שלי נעדרת.‬

288
00:18:20,600 --> 00:18:22,102
‫אחי, אתה בסדר?‬

289
00:18:22,978 --> 00:18:25,397
‫כן. אני מניח שצ'רי לא תבוא.‬

290
00:18:26,898 --> 00:18:28,233
‫כך זה נראה.‬

291
00:18:29,359 --> 00:18:30,819
‫אני מצטערת, אלביס.‬

292
00:18:32,112 --> 00:18:33,113
‫גם אני.‬

293
00:18:36,032 --> 00:18:37,242
‫אני מתה על השיר הזה!‬

294
00:18:37,325 --> 00:18:38,285
‫גם אני.‬

295
00:18:40,203 --> 00:18:42,164
‫לכו לרקוד. אני אהיה בסדר.‬

296
00:18:43,373 --> 00:18:44,374
‫בסופו של דבר.‬

297
00:19:10,901 --> 00:19:13,195
‫זה הקינוח הבוער שהשפית הזהירה מפניו.‬

298
00:19:14,279 --> 00:19:15,697
‫קחי את המעיל ונסתלק.‬

299
00:19:18,325 --> 00:19:20,911
‫קבל את הפלמבה בננות.‬

300
00:19:21,786 --> 00:19:24,414
‫לא הזמנתי.‬
‫-אל תדאג. על חשבון הבית.‬

301
00:19:50,065 --> 00:19:52,567
‫נראה שדניאל השתלט על העניינים.‬

302
00:19:52,651 --> 00:19:56,821
‫כן. גבו נדחק לקיר והוא הצליח להתגבר.‬
‫הוא בן מק'קלאן.‬

303
00:19:57,906 --> 00:20:01,451
‫נכון, את צודקת. לפעמים אני שוכח את זה.‬

304
00:20:12,796 --> 00:20:14,130
‫התרצה לרקוד איתי?‬

305
00:20:15,465 --> 00:20:18,635
‫ג'ייד, מה את עושה כאן? איפה דיון?‬

306
00:20:18,718 --> 00:20:20,762
‫טוב, רבנו כל הערב.‬

307
00:20:20,845 --> 00:20:21,680
‫התפייסנו.‬

308
00:20:22,305 --> 00:20:24,849
‫אבל החלטתי שאתה, ידידי,‬

309
00:20:24,933 --> 00:20:27,811
‫מתוק מדי מכדי לבלות את יום ולנטיין לבד.‬

310
00:20:28,603 --> 00:20:29,938
‫באת לכאן רק בשבילי?‬

311
00:20:30,021 --> 00:20:31,648
‫לא, בשביל הפלמבה בננות.‬

312
00:20:33,066 --> 00:20:35,151
‫ברור שבאתי לכאן בשבילך.‬

313
00:20:38,196 --> 00:20:39,322
‫שנרקוד?‬

314
00:20:40,907 --> 00:20:42,158
‫בהחלט.‬

315
00:20:47,998 --> 00:20:51,251
‫אני מרגיש ממש טיפש.‬
‫חשבתי שצ'רי מעוניינת בי.‬

316
00:20:52,335 --> 00:20:55,922
‫היי. אתה לא טיפש, אלביס. תחזיקי מעמד.‬

317
00:20:56,506 --> 00:21:00,969
‫בסופו של דבר תפגוש את הנערה הנכונה‬
‫שתדע לזהות כמה אתה מיוחד.‬

318
00:21:01,803 --> 00:21:02,637
‫תודה, ג'ייד.‬

319
00:21:03,430 --> 00:21:06,599
‫ואף שאני יודע‬
‫שהיחסים בינינו אפלטוניים לגמרי,‬

320
00:21:06,683 --> 00:21:09,227
‫אני רוצה שתדעי שאני מסכים שתנשקי אותי.‬

321
00:21:12,564 --> 00:21:13,857
‫בסדר, אלביס.‬

322
00:21:18,194 --> 00:21:21,531
‫אם אני חולם, אל תעיר אותי, אבא'לה.‬

323
00:21:22,949 --> 00:21:23,783
‫בוא.‬

324
00:21:30,874 --> 00:21:31,916
‫- חיבוקים -‬

325
00:21:32,000 --> 00:21:32,834
‫- תנשקי אותי -‬

326
00:21:35,045 --> 00:21:36,171
‫- יום ולנטיין שמח -‬

327
00:21:39,090 --> 00:21:40,342
‫סוף סוף,‬

328
00:21:41,009 --> 00:21:42,427
‫זמן פרטי‬

329
00:21:42,510 --> 00:21:44,095
‫עם האהוב שלי.‬

330
00:21:44,179 --> 00:21:45,096
‫לחיים.‬

331
00:21:50,977 --> 00:21:52,187
‫חומד, מה אתה עושה?‬

332
00:21:52,270 --> 00:21:55,190
‫רק מוודא שמכ"ם הרומנטיקה ריק.‬

333
00:21:56,775 --> 00:21:57,817
‫וזה…‬

334
00:21:58,902 --> 00:22:00,779
‫בשבילך, אהובה.‬

335
00:22:01,780 --> 00:22:06,076
‫חומד! חשבתי שלא נקנה מתנות השנה‬
‫כדי לחסוך כסף.‬

336
00:22:06,159 --> 00:22:08,078
‫אני יודע, אבל חסכתי בשביל זה.‬

337
00:22:11,498 --> 00:22:15,085
‫כתונת לילה מקסימה. אני אוהבת אותה.‬

338
00:22:15,168 --> 00:22:19,422
‫אני שמח. והחלק הכי טוב הוא‬
‫שזו מתנה גם בשבילי.‬

339
00:22:33,978 --> 00:22:35,230
‫הפלתי את המפית שלי.‬

340
00:22:35,313 --> 00:22:36,231
‫אני ארים.‬

341
00:22:39,984 --> 00:22:41,152
‫בבקשה.‬

342
00:22:41,736 --> 00:22:42,904
‫אתה מהיר.‬

343
00:22:43,696 --> 00:22:44,531
‫לפעמים.‬

344
00:22:45,532 --> 00:22:46,366
‫נכון.‬

345
00:22:47,450 --> 00:22:49,661
‫- תנשקי אותי! -‬

346
00:22:56,459 --> 00:22:57,919
‫זה היה טוב.‬

347
00:23:00,713 --> 00:23:03,383
‫כן. אולי ננסה שוב מתישהו.‬

348
00:23:04,050 --> 00:23:05,093
‫אני פנוי עכשיו.‬

349
00:23:08,054 --> 00:23:10,098
‫בסדר. תחזרי שוב.‬

350
00:23:10,598 --> 00:23:13,393
‫היי, בן.‬
‫-מה קרה? מה אתם צריכים? עוד קרח?‬

351
00:23:13,476 --> 00:23:14,853
‫אני לא צריך כלום.‬

352
00:23:16,646 --> 00:23:19,399
‫אני מודה, כשהאנשים ההם התפטרו,‬

353
00:23:20,442 --> 00:23:23,778
‫חששתי שהלילה ייהפך לאסון.‬

354
00:23:24,362 --> 00:23:27,407
‫אבל אתה הצלחת לעשות את זה.‬

355
00:23:29,534 --> 00:23:32,203
‫תודה, אבא. אני רק רוצה להסב לך גאווה.‬

356
00:23:32,287 --> 00:23:35,248
‫וכך עשית. אני כבר מת לספר לאמך.‬

357
00:23:36,040 --> 00:23:39,335
‫אבל אל תדאג. צילמתי כדי שהיא תאמין.‬

358
00:23:39,919 --> 00:23:40,753
‫כן!‬

359
00:23:45,216 --> 00:23:47,635
‫אמי, השארת לי משהו?‬

360
00:23:47,719 --> 00:23:50,722
‫סבא, אני אוהבת אותך ולא רוצה שתשמין.‬

361
00:23:53,099 --> 00:23:55,435
‫את בדיוק כמו מ'דיר.‬

362
00:24:03,193 --> 00:24:04,944
‫המטבח מצוחצח.‬

363
00:24:05,570 --> 00:24:08,823
‫ואני רואה במדיה החברתית‬
‫שהלקוחות היו מרוצים.‬

364
00:24:08,907 --> 00:24:11,868
‫עשית עבודה טובה הערב, דניאל.‬

365
00:24:12,494 --> 00:24:15,830
‫תודה! זה אומר‬
‫שאני מקבל קביעות, גברת גינסמור?‬

366
00:24:15,914 --> 00:24:20,251
‫קרא לי אורסולה. וכן, המשרה בהחלט שלך.‬

367
00:24:21,127 --> 00:24:24,714
‫אתה יודע, העסקתי אותך כי חשבתי שאתה נאה.‬

368
00:24:28,009 --> 00:24:29,135
‫טוב, זה נכון.‬

369
00:24:30,094 --> 00:24:32,388
‫יש לי הרבה רעיונות לשיווק.‬

370
00:24:32,472 --> 00:24:36,226
‫חשבתי שנוכל אולי להוסיף עוד שולחנות ליד…‬

371
00:24:43,316 --> 00:24:44,526
‫כבר מאוחר.‬

372
00:24:49,322 --> 00:24:50,365
‫וחשוך.‬

373
00:24:53,451 --> 00:24:57,372
‫בוא נהפוך את יום ולנטיין הזה לבלתי נשכח.‬

374
00:24:59,707 --> 00:25:00,833
‫אני מתחיל לפחד.‬

375
00:25:00,917 --> 00:25:02,293
‫בצדק.‬

376
00:25:04,796 --> 00:25:05,672
‫בוא איתי.‬

377
00:25:08,550 --> 00:25:10,134
‫טוב, אני צריך לנעול.‬

378
00:25:11,678 --> 00:25:15,348
‫אולי נפגש במשרד שלך עוד כמה דקות?‬

379
00:25:16,391 --> 00:25:17,475
‫נשמע טוב.‬

380
00:25:18,476 --> 00:25:20,478
‫אל תגרום לי לחכות.‬

381
00:25:20,562 --> 00:25:21,521
‫אוקיי.‬

382
00:25:31,406 --> 00:25:33,241
‫תירגע.‬

383
00:25:41,624 --> 00:25:42,458
‫טוב,‬

384
00:25:44,002 --> 00:25:47,463
‫זה היה טוב כל עוד זה נמשך.‬

385
00:25:52,260 --> 00:25:54,345
‫יום ולנטיין שמח. אני מתפטר!‬

386
00:25:58,641 --> 00:26:02,562
‫- כותב הפרק הזה מקדיש אותו‬
‫ל"טוריאן היוז. תודה על הצחוקים." -‬

387
00:26:42,602 --> 00:26:47,607
‫תרגום כתוביות: דנה סבן‬