1 00:00:06,861 --> 00:00:10,531 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:01:48,587 --> 00:01:52,007 ‫- מפגשים מהסוג המצמרר -‬ 3 00:01:54,844 --> 00:01:55,886 ‫שמי ברנדי,‬ 4 00:01:56,387 --> 00:02:01,058 ‫ועוניתי על ידי אישה שגרה בבניין שלנו‬ ‫מאחורי קיר משותף.‬ 5 00:02:03,435 --> 00:02:07,565 ‫- זהו סיפור אמיתי -‬ 6 00:02:10,316 --> 00:02:12,820 ‫גדלתי בהוליווד, קליפורניה.‬ 7 00:02:13,863 --> 00:02:16,240 ‫הוליווד בשנות ה-70 המוקדמות הייתה…‬ 8 00:02:18,033 --> 00:02:18,868 ‫הייתה שונה.‬ 9 00:02:18,951 --> 00:02:20,119 ‫- כריסטי, חברה של ברנדי -‬ 10 00:02:20,202 --> 00:02:22,705 ‫אפשר היה ללכת ברחובות. לא נעלו דלתות.‬ 11 00:02:23,289 --> 00:02:25,708 ‫האווירה הייתה היפית כזאת.‬ 12 00:02:26,834 --> 00:02:28,544 ‫אימא שלי עבדה כל הזמן.‬ 13 00:02:28,627 --> 00:02:32,214 ‫היא עבדה בהמון משרות, אז היא נעדרה הרבה.‬ 14 00:02:33,507 --> 00:02:34,800 ‫לא הייתה לה ברירה.‬ 15 00:02:34,884 --> 00:02:36,010 ‫- קווין, אח של ברנדי -‬ 16 00:02:36,093 --> 00:02:39,430 ‫היא הייתה אם יחידנית.‬ ‫היא עבדה בשתיים או שלוש עבודות.‬ 17 00:02:39,513 --> 00:02:40,639 ‫- רייצ'ל, אחות של ברנדי -‬ 18 00:02:40,723 --> 00:02:42,808 ‫והייתה מאוד מחויבת.‬ 19 00:02:42,892 --> 00:02:44,685 ‫היא עשתה הכול בשבילנו.‬ 20 00:02:45,269 --> 00:02:46,645 ‫ניסתה לגמור את החודש.‬ 21 00:02:46,729 --> 00:02:48,689 ‫גרנו בדופלקס דו-קומתי‬ 22 00:02:48,772 --> 00:02:49,773 ‫- פני, הבת של ברנדי -‬ 23 00:02:49,857 --> 00:02:55,738 ‫שהיה בבעלות חברה שלה שהשכירה לה אותו.‬ 24 00:02:55,821 --> 00:02:58,908 ‫וגרנו מעבר לכביש מול הבית הזה‬ 25 00:03:00,075 --> 00:03:01,285 ‫שהיה די מפחיד.‬ 26 00:03:04,205 --> 00:03:07,499 ‫זה היה הבית שכל הילדים התרחקו ממנו…‬ 27 00:03:09,251 --> 00:03:13,714 ‫כי גרה שם מאחור אישה זקנה ומרושעת.‬ 28 00:03:23,724 --> 00:03:25,434 ‫- להשכרה -‬ 29 00:04:01,303 --> 00:04:05,015 ‫פשוט עבר בי רעד מקפיא בכל הגוף.‬ 30 00:04:05,641 --> 00:04:08,894 ‫אף אחד מהילדים האחרים‬ ‫לא רצה להתקרב אל האישה הזאת.‬ 31 00:04:09,561 --> 00:04:12,356 ‫אמרתי לאימא שלי, "היא רעה".‬ 32 00:04:13,274 --> 00:04:16,276 ‫אז היא אמרה, "פשוט תתרחקי ממנה.‬ 33 00:04:16,360 --> 00:04:19,237 ‫אל תתייחסי אליה. אל תעמדי בדרכה.‬ 34 00:04:19,321 --> 00:04:20,906 ‫היא סתם אישה זקנה".‬ 35 00:04:20,990 --> 00:04:23,158 ‫היא אמרה, "תתרחקו ממנה".‬ 36 00:04:23,742 --> 00:04:26,453 ‫וכך עשינו, במשך שנים.‬ 37 00:04:27,454 --> 00:04:32,668 ‫ויום אחד הבעלים של הדופלקס שבו גרנו,‬ 38 00:04:33,460 --> 00:04:34,795 ‫רצו לחזור.‬ 39 00:04:34,878 --> 00:04:37,172 ‫חסכנו במשך כל הזמן שגרנו שם.‬ 40 00:04:37,673 --> 00:04:40,592 ‫אז אימא התחילה לחפש עבורנו‬ ‫מקום אחר לעבור אליו.‬ 41 00:04:41,218 --> 00:04:44,221 ‫יום אחד אחרי בית ספר, חזרתי הביתה‬ 42 00:04:44,805 --> 00:04:47,308 ‫וכל הדברים שלנו הועברו‬ 43 00:04:47,391 --> 00:04:49,476 ‫מהדירה הישנה שלנו מעבר לכביש‬ 44 00:04:49,560 --> 00:04:50,978 ‫אל הבית הגדול הזה‬ 45 00:04:51,061 --> 00:04:53,063 ‫שבו הגברת הזקנה גרה מאחור.‬ 46 00:04:54,565 --> 00:04:55,441 ‫- הושכר -‬ 47 00:04:59,111 --> 00:05:01,864 ‫לא חשבתי בכלל על הזקנה באותו זמן.‬ 48 00:05:03,198 --> 00:05:05,617 ‫חשבתי שאולי היא נפטרה.‬ 49 00:05:07,995 --> 00:05:10,664 ‫אז פשוט התרגשתי לקראת הבית החדש,‬ 50 00:05:10,748 --> 00:05:12,583 ‫והיה בו מקום לכולנו.‬ 51 00:06:03,592 --> 00:06:08,806 ‫היה קיר שהפריד בין הבית האחורי לבית שלנו.‬ 52 00:06:10,265 --> 00:06:14,436 ‫וכשהייתי בקומה העליונה,‬ ‫התחושה פשוט השתנתה.‬ 53 00:06:14,520 --> 00:06:16,647 ‫האווירה, הכול השתנה.‬ 54 00:06:58,605 --> 00:07:01,692 ‫רצתי כל כך מהר,‬ ‫הלכתי לאימא ומשכתי אותה.‬ 55 00:07:01,775 --> 00:07:03,777 ‫היא שאלה, "מה זה? מה קרה?"‬ 56 00:07:03,861 --> 00:07:05,988 ‫אמרתי, "אימא, אנחנו לא יכולים לגור פה.‬ 57 00:07:06,071 --> 00:07:09,116 ‫משהו תקף אותי למעלה.‬ ‫אנחנו לא יכולים לגור פה."‬ 58 00:07:09,199 --> 00:07:10,993 ‫היא אמרה, "מה? מה קרה?"‬ 59 00:07:11,577 --> 00:07:12,911 ‫אז הסברתי לה.‬ 60 00:07:12,995 --> 00:07:15,747 ‫והיא אמרה, "אין מה לעשות.‬ 61 00:07:15,831 --> 00:07:18,876 ‫הוצאתי כל סנט שהיה לנו‬ ‫כדי להיכנס לבית הזה.‬ 62 00:07:18,959 --> 00:07:21,295 ‫אז אני מצטערת".‬ 63 00:07:22,254 --> 00:07:24,214 ‫לא ידעתי מה זה היה,‬ 64 00:07:24,840 --> 00:07:26,675 ‫ולא רציתי ללכת לחקור,‬ 65 00:07:26,758 --> 00:07:28,385 ‫אבל משהו שם היה לא בסדר.‬ 66 00:07:28,469 --> 00:07:30,179 ‫משהו היה לגמרי לא בסדר.‬ 67 00:07:30,262 --> 00:07:35,100 ‫אני זוכרת שהיית כל כך מפוחדת ומזועזעת מזה,‬ 68 00:07:35,184 --> 00:07:39,104 ‫ואימא המסכנה, היא פשוט לא יכלה לעשות דבר.‬ 69 00:07:39,188 --> 00:07:41,148 ‫כן.‬ ‫ -ומהיום הראשון,‬ 70 00:07:41,231 --> 00:07:42,816 ‫מעולם לא ישנת שם.‬ ‫-לא.‬ 71 00:07:42,900 --> 00:07:45,402 ‫לא הצלחנו לגרור אותך שם. בשום אופן.‬ 72 00:07:45,486 --> 00:07:48,405 ‫ישנתי עם אימא למטה. מוגנת ובטוחה.‬ 73 00:08:25,734 --> 00:08:27,653 ‫היא חשבה שנוכל לברך את הבית.‬ 74 00:08:28,153 --> 00:08:32,824 ‫שהיא תוכל לפזר מלח בפינות‬ ‫ולטהר את הבית והכול יהיה בסדר.‬ 75 00:09:24,918 --> 00:09:27,671 ‫היא אמרה, "זה אמור להיות בסדר עכשיו.‬ ‫הכול יהיה בסדר."‬ 76 00:09:28,589 --> 00:09:30,716 ‫ובמשך זמן מה הכול היה בסדר.‬ 77 00:09:31,216 --> 00:09:37,681 ‫ויום אחד אימא ביקשה ממני להשקות את הצמחים.‬ 78 00:10:05,584 --> 00:10:07,836 ‫הסתלקי מהבית שלי!‬ 79 00:10:18,680 --> 00:10:20,182 ‫חשבתי שהיא איננה.‬ 80 00:10:22,059 --> 00:10:23,518 ‫הפנים שלה היו ממש כאן.‬ 81 00:10:24,603 --> 00:10:28,148 ‫היא חרקה שיניים ולא ראיתי שם נשמה.‬ 82 00:10:28,231 --> 00:10:30,233 ‫לא ראיתי כלום בעיניים האלה.‬ 83 00:10:30,776 --> 00:10:35,113 ‫והרוע שהרגשתי שנשב ממנה‬ 84 00:10:36,490 --> 00:10:38,116 ‫היה מקפיא עצמות.‬ 85 00:10:38,825 --> 00:10:43,664 ‫זו הייתה אותה התחושה שחשתי קודם‬ ‫כשהותקפתי למעלה.‬ 86 00:10:45,791 --> 00:10:48,794 ‫כל מה שסיפרת לי, האמנתי שאכן חווית.‬ 87 00:10:49,461 --> 00:10:51,922 ‫רק מפני שאני לא חוויתי זאת‬ 88 00:10:52,005 --> 00:10:55,384 ‫לא בהכרח אומר שאת לא חווית את זה.‬ 89 00:10:55,967 --> 00:11:02,099 ‫אז עד אז, מעולם לא חוויתי‬ ‫חוויות כאלה בבית הזה בעצמי.‬ 90 00:12:27,100 --> 00:12:31,271 ‫יש משהו בחדר שלי.‬ ‫אנחנו חייבים לעזוב. עכשיו!‬ 91 00:12:48,121 --> 00:12:49,664 ‫היו לי סימנים על הצוואר.‬ 92 00:12:50,290 --> 00:12:54,544 ‫עמוקים, מוטבעים בעור שלו.‬ ‫אפשר היה לראות את החבורות גם כעבור שבוע.‬ 93 00:12:55,045 --> 00:12:59,049 ‫זו הפעם הראשונה שהותקפתי על ידי משהו,‬ 94 00:12:59,633 --> 00:13:03,386 ‫וזאת חוויה שהופכת לך את החיים,‬ 95 00:13:03,470 --> 00:13:06,056 ‫להתנסות במשהו כזה, ואמרתי…‬ 96 00:13:07,015 --> 00:13:08,600 ‫"אני לא עולה שוב למעלה".‬ 97 00:13:08,683 --> 00:13:11,269 ‫התחלתי לישון בסלון, על מזרן על הרצפה.‬ 98 00:13:14,064 --> 00:13:16,900 ‫הייתי משוכנעת שזה אותו דבר שתפס אותי.‬ 99 00:13:17,526 --> 00:13:18,985 ‫מישהו אחר הותקף.‬ 100 00:13:19,069 --> 00:13:22,364 ‫הרגשתי רע, אבל יחד עם זאת‬ ‫הרגשתי שזה מגבה אותי.‬ 101 00:13:22,447 --> 00:13:26,368 ‫כולם מלבד רייצ'ל ישנו בסלון.‬ 102 00:13:26,451 --> 00:13:28,787 ‫היא כאילו… היא מאוד,‬ 103 00:13:29,538 --> 00:13:32,082 ‫טיפוס של "עזבו אותי משטויות.‬ 104 00:13:33,458 --> 00:13:35,335 ‫אתם סתם מגזימים".‬ 105 00:14:21,381 --> 00:14:23,633 ‫דם בכל מקום ואני מתחילה לצרוח.‬ 106 00:14:24,342 --> 00:14:26,636 ‫לא היה לכך שום הסבר.‬ 107 00:14:28,930 --> 00:14:31,600 ‫זה הפחיד אותי מאוד.‬ 108 00:14:35,228 --> 00:14:36,354 ‫ואז ירדתי למטה.‬ 109 00:14:43,403 --> 00:14:45,322 ‫כולם כבר היו למטה בשלב הזה.‬ 110 00:14:52,996 --> 00:14:58,043 ‫בשלב ההוא חשבתי, "זה הולך ומחמיר".‬ 111 00:14:58,126 --> 00:15:02,464 ‫זה מגיע למצב שבו‬ ‫אנחנו לא יכולים להיות בבית כלל‬ 112 00:15:02,547 --> 00:15:05,967 ‫בלי שיתרחש בו אירוע כלשהו.‬ 113 00:15:06,718 --> 00:15:09,512 ‫משהו היה צריך להתבצע.‬ ‫משהו חייב היה לקרות.‬ 114 00:15:12,682 --> 00:15:18,104 ‫כל האירועים שהתרחשו‬ ‫החלו בקיר המשותף שהיא חלקה איתנו.‬ 115 00:15:23,777 --> 00:15:27,197 ‫ויום אחד היא השאירה את הדלת פתוחה.‬ 116 00:17:15,388 --> 00:17:16,222 ‫תתכופפי!‬ 117 00:18:08,775 --> 00:18:09,609 ‫קדימה!‬ 118 00:19:10,128 --> 00:19:12,505 ‫הסתלקו מהבית שלי!‬ 119 00:19:38,615 --> 00:19:40,491 ‫זה דבר מפחיד עבור ילדה קטנה.‬ 120 00:19:44,495 --> 00:19:46,497 ‫ו…סליחה.‬ 121 00:19:49,459 --> 00:19:51,169 ‫היא יצאה מגדרה כדי…‬ 122 00:19:52,921 --> 00:19:53,755 ‫כדי לפגוע בנו.‬ 123 00:19:55,048 --> 00:19:56,257 ‫זה היה כאילו…‬ 124 00:19:57,592 --> 00:20:01,846 ‫גל הדף עבר בגופי עד לבהונות‬ 125 00:20:02,388 --> 00:20:03,806 ‫וחשתי עקצוצים.‬ 126 00:20:05,058 --> 00:20:07,227 ‫פשוט הפחד הנורא הזה…‬ 127 00:20:09,395 --> 00:20:12,398 ‫שאתה לבד ומשהו עומד לתפוס אותך.‬ 128 00:20:15,026 --> 00:20:18,488 ‫אני חושבת שהיא שאבה אליה את האופל.‬ 129 00:20:20,323 --> 00:20:22,033 ‫חשבתי שהיא מכשפה.‬ 130 00:20:22,992 --> 00:20:24,202 ‫וסיפרתי לאימא על זה.‬ 131 00:20:25,245 --> 00:20:27,664 ‫והיא אמרה, "טוב, זה הגיוני".‬ 132 00:20:28,831 --> 00:20:31,167 ‫זה היה כמו, אהה!‬ 133 00:20:31,251 --> 00:20:35,213 ‫אני חושב שבשלב הזה‬ ‫היא התחילה לחבר אחד ועוד אחד.‬ 134 00:20:35,296 --> 00:20:37,882 ‫הקש האחרון שגרם לנו לעזוב‬ 135 00:20:37,966 --> 00:20:39,926 ‫היה הכומר שהגיע לברך את הבית.‬ 136 00:20:40,468 --> 00:20:42,470 ‫הוא הסתובב בבית כדי לברך אותו‬ 137 00:20:42,553 --> 00:20:47,100 ‫וכשירד למטה הוא אמר לאימא,‬ ‫כולנו עמדנו בסלון,‬ 138 00:20:47,725 --> 00:20:53,398 ‫הוא אמר לאימא שלא משנה מהו הדבר הזה,‬ ‫זה חזק מדי ומרושע מדי.‬ 139 00:20:53,481 --> 00:20:56,192 ‫שכל עוד הזקנה שם מאחור‬ 140 00:20:57,235 --> 00:21:02,699 ‫שואבת אליה את האופל הזה,‬ ‫אי אפשר באמת לטהר את הבית‬ 141 00:21:03,491 --> 00:21:06,786 ‫כשהאופל כה עצום.‬ 142 00:21:07,537 --> 00:21:10,331 ‫והוא הציע שנעבור משם.‬ 143 00:21:12,166 --> 00:21:13,334 ‫- להשכרה -‬ 144 00:21:13,626 --> 00:21:18,047 ‫זו הייתה הדחיפה הגדולה לצאת משם מייד.‬ 145 00:21:21,592 --> 00:21:23,886 ‫היה לנו מספיק כסף ולבסוף עברנו משם.‬ 146 00:21:28,016 --> 00:21:29,142 ‫המאבק הסתיים.‬ 147 00:21:31,269 --> 00:21:33,104 ‫היא קיבלה את מבוקשה.‬ 148 00:22:06,888 --> 00:22:08,890 ‫תרגום כתוביות: מיכל קושניר‬