1
00:00:11,095 --> 00:00:14,432
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:23,691 --> 00:00:25,651
‫אז, את מוכנה?‬

3
00:00:26,569 --> 00:00:27,820
‫אני מוכן.‬

4
00:00:29,030 --> 00:00:30,198
‫היום הגדול מגיע.‬

5
00:00:30,823 --> 00:00:33,868
‫חבר המושבעים הוא ערב רב‬
‫אבל אנחנו צריכים רק חלק מהם,‬

6
00:00:33,951 --> 00:00:38,915
‫כנראה נשים, שאולי יאהבו אותי,‬
‫בלתי אפשרי שלא, או שירחמו עלייך.‬

7
00:00:38,998 --> 00:00:41,000
‫עם מה שאת מנסה לבנות ולהשיג.‬

8
00:00:41,084 --> 00:00:42,543
‫אם לא הדרך שלך להגיע לשם.‬

9
00:00:42,627 --> 00:00:43,544
‫מה האסטרטגיה שלנו?‬

10
00:00:43,628 --> 00:00:46,547
‫כל העסק תלוי בשתי מילים,‬

11
00:00:47,131 --> 00:00:48,674
‫קרבה מסוכנת.‬

12
00:00:48,758 --> 00:00:53,137
‫כשהשופטת תיתן הנחיות לחבר המושבעים‬
‫לדון על פשע בכוונת תחילה,‬

13
00:00:53,221 --> 00:00:56,641
‫זו ההגדרה שהיא תדחוף להם‬
‫בשביל שיגיעו לגזר דין.‬

14
00:00:56,724 --> 00:00:58,392
‫היא הולכת לבקש מהם להחליט‬

15
00:00:58,476 --> 00:01:01,312
‫אם את היית בקרבה מסוכנת לביצוע פשע.‬

16
00:01:01,395 --> 00:01:03,314
‫עכשיו, האישומים הזניחים יותר.‬

17
00:01:03,397 --> 00:01:06,442
‫מלון הביקמן, המטוס ששאלת,‬

18
00:01:06,526 --> 00:01:08,194
‫אנחנו נדפקנו, יש יותר מדי ראיות.‬

19
00:01:08,277 --> 00:01:09,403
‫הדרך היחידה להיחלץ מזה‬

20
00:01:09,487 --> 00:01:12,115
‫היא אם כל חבר המושבעים יתאהב בך בטירוף.‬

21
00:01:12,198 --> 00:01:18,371
‫אבל פורטרס, סיטי נשיונל,‬
‫ורייצ'ל ויליאמס המזדיינת,‬

22
00:01:18,454 --> 00:01:20,373
‫האישומים החמורים, יש לנו סיכוי.‬

23
00:01:21,415 --> 00:01:22,708
‫אנחנו יכולים לטעון בתוקף‬

24
00:01:22,792 --> 00:01:26,254
‫שאת מעולם לא היית קרובה‬
‫באופן מסוכן לביצוע אף אחד מהפשעים האלה.‬

25
00:01:27,171 --> 00:01:29,549
‫אז אתה טוען שאני כושלת?‬

26
00:01:29,632 --> 00:01:31,968
‫בלהיות פושעת גאונה?‬

27
00:01:32,051 --> 00:01:33,970
‫כן. זו העבודה שלי.‬

28
00:01:34,053 --> 00:01:35,429
‫הקמתי עסק.‬

29
00:01:35,513 --> 00:01:37,223
‫וזה יהיה חלק מהטיעון שלי,‬

30
00:01:37,306 --> 00:01:41,227
‫אבל זה לא מבחן גמר במנהל עסקים,‬
‫זה החופש שלך שבסיכון.‬

31
00:01:41,310 --> 00:01:43,980
‫אז אני חייב להוכיח להם‬
‫שאת לא היית קרובה בכלל‬

32
00:01:44,063 --> 00:01:46,983
‫להשיג משהו מהכסף הזה לעמותה שלך. אוקיי?‬

33
00:01:47,859 --> 00:01:49,152
‫אוקיי.‬

34
00:01:49,235 --> 00:01:50,361
‫עוד שאלות?‬

35
00:01:50,444 --> 00:01:52,488
‫מה אני לובשת?‬
‫-לא באמת מזיז לי.‬

36
00:01:53,114 --> 00:01:55,658
‫זאת אומרת, בית המשפט מספק בגדים.‬

37
00:01:55,741 --> 00:01:57,285
‫פשוטים אבל…‬

38
00:01:57,368 --> 00:01:58,911
‫יש לי מותג לשקול.‬

39
00:01:58,995 --> 00:02:02,290
‫בנוסף, זה שונה עבור נשים.‬
‫אני באמת צריכה להסביר לך את זה?‬

40
00:02:02,373 --> 00:02:04,792
‫פשוט תשיג לי סטייליסטית.‬
‫-את לחוצה.‬

41
00:02:05,585 --> 00:02:07,128
‫יש תחושה של חוסר שליטה.‬

42
00:02:07,211 --> 00:02:08,087
‫ראיתי את זה המון.‬

43
00:02:08,171 --> 00:02:10,798
‫מוטב להיראות צנועה,‬
‫ללבוש את בגדי בית המשפט,‬

44
00:02:10,882 --> 00:02:12,300
‫אני אציג לראווה‬

45
00:02:12,383 --> 00:02:15,678
‫את הילדה הקטנה, הצעירה,‬
‫השאפתנית ובעלת הכוונות הטובות שאת,‬

46
00:02:15,761 --> 00:02:17,388
‫ויהיה לנו סיכוי…‬

47
00:02:18,389 --> 00:02:21,517
‫לשכנע את כל הממזרים המסכנים‬
‫שנתקעו בחבר המושבעים‬

48
00:02:21,601 --> 00:02:25,479
‫שאת לא היית קרובה באופן מסוכן‬
‫לרמות את רייצ'ל או כל אחד מהבנקים האלה.‬

49
00:02:25,563 --> 00:02:26,981
‫אוקיי?‬

50
00:02:42,413 --> 00:02:43,998
‫תודה. קוד.‬

51
00:02:46,918 --> 00:02:49,086
‫אמרת שתי מנות חמות לעשר דקות.‬

52
00:02:49,170 --> 00:02:52,006
‫תני לי עוד 20 דקות‬
‫ואתן לך ארבע. עכשיו לכי.‬

53
00:03:02,600 --> 00:03:03,893
‫ותפיצי את השמועה!‬

54
00:03:06,312 --> 00:03:07,355
‫יו.‬

55
00:03:07,438 --> 00:03:08,564
‫יו גם לך.‬

56
00:03:08,648 --> 00:03:10,942
‫מי הסטייליסטית בהזמנה שלך,‬
‫זו שמלבישה ראפרים?‬

57
00:03:11,025 --> 00:03:11,984
‫נטשה.‬
‫-כן.‬

58
00:03:12,068 --> 00:03:14,153
‫את חושבת על סגנונות למשפט…‬

59
00:03:14,237 --> 00:03:18,491
‫אני חושבת על כלבה מנהיגה,‬
‫אבל גם כזו צעירה ומתחנחנת.‬

60
00:03:19,075 --> 00:03:21,619
‫כמו שילוב של לוליטה ומילדרד פירס,‬
‫רק עכשווי.‬

61
00:03:21,702 --> 00:03:22,828
‫יש לך כסף?‬

62
00:03:22,912 --> 00:03:24,288
‫את יודעת שיש לי מצלצלים.‬

63
00:03:24,372 --> 00:03:27,458
‫חכי, אומנם את בכלא‬
‫אבל אסור לך להשתמש בסלנג.‬

64
00:03:27,541 --> 00:03:30,962
‫תקשרי בינינו, אחזור אלייך.‬
‫-כלומר, תעשי לי טלפון?‬

65
00:03:35,216 --> 00:03:37,134
‫את בסדר?‬
‫-כן, למה?‬

66
00:03:38,552 --> 00:03:40,888
‫תשלחי הודעת אזהרה לפני שאת מתקשרת לחברה.‬

67
00:03:40,972 --> 00:03:43,849
‫חשבתי שחלית בסרטן,‬
‫או שאת בהיריון או חרא כזה.‬

68
00:03:43,933 --> 00:03:44,976
‫לא, אני בסדר,‬

69
00:03:45,059 --> 00:03:48,479
‫אבל יש לי חברה בצרה, במשפט שמתחיל מחר.‬

70
00:03:48,562 --> 00:03:49,689
‫מפורסמת…‬

71
00:03:49,772 --> 00:03:52,525
‫רמאית הסוהו? כן, אני יודעת.‬

72
00:03:52,608 --> 00:03:54,443
‫בא לך לסגנן אותה?‬

73
00:03:54,527 --> 00:03:57,363
‫כדי שהיא תרמה אותי גם? לא תודה.‬

74
00:03:58,030 --> 00:03:59,323
‫זו היא, אני הולכת…‬

75
00:04:01,242 --> 00:04:03,661
‫נטשה, אנה. אנה…‬

76
00:04:03,744 --> 00:04:06,289
‫נטשה, היי! תודה רבה שאת עושה את זה.‬

77
00:04:06,372 --> 00:04:09,250
‫תקשיבי, המחיר שלי זה 1,200 ליום רק להיות…‬

78
00:04:09,333 --> 00:04:10,835
‫כן! כן. כמובן.‬

79
00:04:10,918 --> 00:04:14,005
‫אני אדאג שאבא שלי‬
‫יעביר לך את התשלום ברגע שנתחיל.‬

80
00:04:14,088 --> 00:04:16,173
‫מגניב, אז מה הווייב?‬

81
00:04:16,257 --> 00:04:20,428
‫אז, התמונות מהמשפט הזה הולכות לחיות לנצח.‬

82
00:04:20,511 --> 00:04:24,598
‫הן יכולות באמת להגדיר‬
‫את כל הזהות שלי בהמשך אז…‬

83
00:04:24,682 --> 00:04:26,142
‫אז בלי לחץ.‬

84
00:04:26,225 --> 00:04:27,268
‫אוקיי, חייבת לסיים.‬

85
00:04:27,351 --> 00:04:29,270
‫אוקיי. הבנתי אותך.‬

86
00:04:29,353 --> 00:04:32,189
‫בואי נשאר קלאסיות עם נגיעה מודרנית.‬

87
00:04:32,857 --> 00:04:36,110
‫מקצועית עם חספוס בוהמי צעיר.‬

88
00:04:36,193 --> 00:04:38,738
‫מושלם. הצלמים יהיו מאחוריי‬

89
00:04:38,821 --> 00:04:42,450
‫במשך רוב המשפט אז אסור להזניח את הגב.‬

90
00:04:42,533 --> 00:04:44,535
‫אני? בחיים לא.‬

91
00:04:44,618 --> 00:04:46,829
‫אלוהים, התאורה שם.‬

92
00:04:47,580 --> 00:04:51,500
‫פלואורסצנט עליון דפוק,‬
‫צללית חזקה יכולה לכבוש הכול.‬

93
00:04:52,501 --> 00:04:53,878
‫אל תדאגי.‬

94
00:04:54,670 --> 00:04:55,713
‫אני דואגת לך, אנה.‬

95
00:04:56,672 --> 00:04:57,757
‫תודה.‬

96
00:05:03,554 --> 00:05:04,597
‫קחי.‬

97
00:05:10,269 --> 00:05:12,438
‫ויויאן. איך את?‬

98
00:05:13,522 --> 00:05:15,816
‫אז, מי עוד מסקר את המשפט שלי?‬

99
00:05:15,900 --> 00:05:18,569
‫מאיפה אני יודעת? הפוסט, כנראה.‬

100
00:05:18,652 --> 00:05:21,113
‫הפוסט, כמובן, אבל מה לגבי הטיימס?‬

101
00:05:21,197 --> 00:05:23,282
‫הטיימס? הניו יורק טיימס?‬

102
00:05:23,366 --> 00:05:24,700
‫או הרשתות?‬

103
00:05:24,784 --> 00:05:27,578
‫אני לא יודעת כמה עניין לאומי יש במקרה הזה.‬

104
00:05:27,661 --> 00:05:29,789
‫אבל את יכולה לגרום להם להתעניין.‬

105
00:05:29,872 --> 00:05:32,291
‫אני מדווחת על המשפט, לא מקדמת אותו.‬

106
00:05:32,375 --> 00:05:34,543
‫סיקור נוסף עוזר גם לך, לא?‬

107
00:05:34,627 --> 00:05:35,628
‫אנה…‬

108
00:05:35,711 --> 00:05:36,962
‫מאשר את הדיווחים שלך,‬

109
00:05:37,046 --> 00:05:40,049
‫אלא אם את מרוצה מכך שזו סתם כתבה מקומית.‬

110
00:05:40,132 --> 00:05:42,718
‫את לא רוצה סיבה להשוויץ?‬
‫-אני מנתקת עכשיו.‬

111
00:05:42,802 --> 00:05:46,764
‫את צריכה גם לעשות כתבה על רייצ'ל,‬
‫להראות איזו רמאית מפוקפקת היא.‬

112
00:05:46,847 --> 00:05:48,015
‫להתראות, אנה.‬

113
00:05:56,440 --> 00:05:57,691
‫ספודק ושות'.‬

114
00:05:57,775 --> 00:05:58,901
‫את טוד, עכשיו.‬

115
00:05:59,860 --> 00:06:02,196
‫אני חושש שהוא לא נמצא כרגע, אנה.‬

116
00:06:02,279 --> 00:06:04,198
‫אתה משקר, אלקסי.‬

117
00:06:04,281 --> 00:06:05,783
‫תרצי להשאיר הודעה?‬

118
00:06:07,827 --> 00:06:11,956
‫אתה יודע, הכרתי המון דמויות צבעוניות פה.‬

119
00:06:12,039 --> 00:06:14,625
‫רוצחות, מתנקשות,‬

120
00:06:14,708 --> 00:06:18,796
‫אתה יודע, לא היה לי מושג‬
‫כמה זול זה להזמין חיסול. לך היה?‬

121
00:06:18,879 --> 00:06:22,341
‫כאילו, ברצינות,‬
‫כמו המחיר של תיק שאנל מזויף.‬

122
00:06:22,425 --> 00:06:25,469
‫ברצינות. אתה קולט?‬
‫-תרצי להשאיר הודעה?‬

123
00:06:25,553 --> 00:06:27,930
‫תגיד לטוד להתקשר לאבא שלי.‬

124
00:06:28,013 --> 00:06:31,767
‫תגיד לו או להעביר עשרת אלפים‬
‫בשביל לשלם לסטייליסטית שלי‬

125
00:06:32,768 --> 00:06:34,770
‫או שיביא אותם כשהוא מגיע למשפט.‬

126
00:06:34,854 --> 00:06:35,938
‫אני איידע אותו.‬

127
00:06:36,689 --> 00:06:39,608
‫ואלקסי, אל תשקר בפעם הבאה.‬

128
00:06:47,908 --> 00:06:49,994
‫- טוד -‬

129
00:06:51,704 --> 00:06:53,914
‫ישנה טיפה של אנה בכולנו.‬

130
00:06:55,166 --> 00:06:57,042
‫כולם משקרים טיפה.‬

131
00:06:57,126 --> 00:07:01,380
‫אנחנו כולנו, כל אחד מאיתנו, בפנים…‬

132
00:07:06,260 --> 00:07:08,971
‫יש טיפה של אנה בכולנו.‬

133
00:07:09,054 --> 00:07:10,014
‫לא בי.‬

134
00:07:11,140 --> 00:07:15,186
‫אולי ניפחתם את קורות החיים,‬
‫הפרזתם בנאום המכירות,‬

135
00:07:15,269 --> 00:07:17,771
‫שיחקתם בפילטרים ברשתות החברתיות.‬

136
00:07:17,855 --> 00:07:19,398
‫מודה.‬
‫-כולנו עושים את זה.‬

137
00:07:20,191 --> 00:07:22,860
‫כל אחד מאיתנו נהפך למותג,‬

138
00:07:22,943 --> 00:07:26,322
‫לדמות, לשקר שאנחנו מקרינים לעולם.‬

139
00:07:27,114 --> 00:07:29,033
‫מה?‬
‫-כלום.‬

140
00:07:29,700 --> 00:07:31,577
‫זה טוב?‬
‫-מאוד.‬

141
00:07:31,660 --> 00:07:33,829
‫אז מה?‬
‫-מה?‬

142
00:07:33,913 --> 00:07:37,541
‫תאשרי, תבקרי, תעזרי.‬
‫כל דבר מזדיין, חוץ מלשתוק.‬

143
00:07:37,625 --> 00:07:40,586
‫היא בת מזל שיש לה אותך.‬
‫-נכון?‬

144
00:07:42,922 --> 00:07:45,216
‫זה היה כפל לשון?‬

145
00:07:45,299 --> 00:07:47,426
‫יש לה אותי? את חושבת שאני בכיס שלה?‬

146
00:07:48,469 --> 00:07:49,929
‫קדימה, מגס.‬
‫-אני פשוט…‬

147
00:07:50,679 --> 00:07:53,933
‫אני רוצה להעביר קדימה לחופשת האביב.‬

148
00:07:54,016 --> 00:07:57,353
‫אני רוצה חול בבהונות הרגליים‬
‫ומרגריטות בשתי הידיים.‬

149
00:07:57,436 --> 00:08:00,439
‫אני רוצה קרב בנות משפחתי‬
‫בקצה הרדוד של הבריכה המחוממת,‬

150
00:08:00,523 --> 00:08:03,025
‫ואני רוצה שהמשפט הזה יהיה מאחורינו.‬

151
00:08:03,108 --> 00:08:04,777
‫גם אני רוצה.‬

152
00:08:05,444 --> 00:08:07,363
‫את חושבת שלא?‬

153
00:08:08,447 --> 00:08:09,740
‫איזה זין.‬

154
00:08:13,160 --> 00:08:15,579
‫חבר המושבעים ימות עליך.‬
‫תפיל אותם מהרגליים.‬

155
00:08:17,998 --> 00:08:18,916
‫כן.‬

156
00:08:19,667 --> 00:08:21,043
‫כן, לא, אני בדרך.‬

157
00:08:51,240 --> 00:08:53,242
‫בקסטר.‬
‫-מקו.‬

158
00:08:55,369 --> 00:08:56,203
‫מי זה?‬

159
00:08:57,580 --> 00:08:59,373
‫עיניים ואוזניים. שליח של סיי.‬

160
00:09:01,667 --> 00:09:03,294
‫פרקליט המחוז התחיל להתעניין.‬

161
00:09:06,422 --> 00:09:08,215
‫היי, פספסתי משהו?‬

162
00:09:08,299 --> 00:09:10,426
‫עדיין מחכים.‬
‫-איפה אני אמורה לשבת?‬

163
00:09:11,176 --> 00:09:13,178
‫קבוצת אנה זה הצד הזה.‬

164
00:09:13,262 --> 00:09:15,889
‫קבוצת רייצ'ל זה הצד הזה.‬

165
00:09:15,973 --> 00:09:18,601
‫נף, מותק, אני שווייץ בכל זה.‬

166
00:09:18,684 --> 00:09:22,229
‫מה זאת אומרת היא לא לבושה?‬
‫-הנאשמת בתלבושת בית הכלא.‬

167
00:09:22,313 --> 00:09:24,231
‫מה הסיפור, מר ספודק?‬

168
00:09:24,315 --> 00:09:27,610
‫אני לא בטוח מה העניין, כבודה.‬

169
00:09:27,693 --> 00:09:30,446
‫מה נטשה אמרה?‬
‫-היא שלחה הודעה, היא מסרה את הבגדים.‬

170
00:09:30,529 --> 00:09:32,156
‫למה היא לא…‬
‫-תירגעי. אני שולחת.‬

171
00:09:32,239 --> 00:09:34,408
‫בכל שנותיי,‬

172
00:09:34,491 --> 00:09:37,286
‫התעכבתי משום שכיוונו עליי אקדח באולם הזה,‬

173
00:09:37,369 --> 00:09:38,912
‫אבל מעולם לא בגלל תלבושות.‬

174
00:09:38,996 --> 00:09:40,289
‫אם תרשי לי לדבר איתה…‬

175
00:09:40,372 --> 00:09:43,000
‫סבורני שבית המשפט מספק בגדים לנזקקים.‬

176
00:09:43,083 --> 00:09:44,335
‫כן. אני מודעת.‬

177
00:09:44,418 --> 00:09:47,212
‫עוד כוכב זהב לתעודה שלך, פרקליטה.‬

178
00:09:47,296 --> 00:09:48,881
‫הנאשמת מסרבת ללבוש אותם.‬

179
00:09:48,964 --> 00:09:52,134
‫אני הולכת לשתות מהקפה הקר הזה, מר ספודק,‬

180
00:09:52,217 --> 00:09:53,552
‫וכשאסיים,‬

181
00:09:53,636 --> 00:09:57,056
‫אם הלקוחה שלך לא תהיה לבושה מולי,‬

182
00:09:57,139 --> 00:10:00,392
‫אני אהיה עצובה עד עמקי נשמתי.‬

183
00:10:01,143 --> 00:10:02,353
‫כן, כבודה.‬

184
00:10:02,436 --> 00:10:05,648
‫ואל תיתן לגודל הג'מבו להטעות אותך.‬

185
00:10:05,731 --> 00:10:07,149
‫אני שותה מהר.‬

186
00:10:09,818 --> 00:10:13,614
‫תתלבשי. אנחנו לא יכולים‬
‫לתת לבית המשפט לחכות.‬

187
00:10:13,697 --> 00:10:16,116
‫זה טירוף.‬
‫-הבגדים האלה מטורפים.‬

188
00:10:16,200 --> 00:10:17,826
‫אני מעדיפה ללבוש את הסרבל שלי.‬

189
00:10:17,910 --> 00:10:19,870
‫אסור לך.‬
‫-למה?‬

190
00:10:19,953 --> 00:10:22,581
‫כי רושם ראשוני חשוב עבור המושבעים‬

191
00:10:22,665 --> 00:10:25,084
‫ונראה שאת מרגישה יותר מדי בנוח‬
‫בסרבל של הכלא.‬

192
00:10:25,167 --> 00:10:27,544
‫והשופטת לא תאשר את זה. זה אסור על פי חוק.‬

193
00:10:27,628 --> 00:10:30,381
‫זה נראה רע באולם הדיונים‬
‫ועלול להוביל לפסילת משפט.‬

194
00:10:30,464 --> 00:10:33,217
‫את הופכת אותה לאויבת מהיום הראשון.‬

195
00:10:33,300 --> 00:10:34,885
‫כל שנייה שאנחנו מעכבים את…‬

196
00:10:34,968 --> 00:10:36,887
‫אז תשיג לי בגדים שאני יכולה ללבוש.‬

197
00:10:39,932 --> 00:10:43,018
‫שימי את הבגדים המזדיינים. זה פוגע בך, אנה.‬

198
00:10:43,977 --> 00:10:46,146
‫פוגע בי? אני בסדר.‬

199
00:10:51,026 --> 00:10:53,237
‫תגיד לה ללבוש את הבגדים של ביהמ"ש.‬
‫-אמרתי.‬

200
00:10:53,320 --> 00:10:55,864
‫היא הסתכלה עליי‬
‫כאילו ביקשתי ממנה לזיין אותה בתחת.‬

201
00:10:55,948 --> 00:10:59,368
‫איפה הבגדים המזדיינים?‬
‫-ברייקרז. נטשה מסרה אותם אמש.‬

202
00:10:59,451 --> 00:11:01,453
‫יש לה אחרים?‬
‫-אני לא תופסת אותה…‬

203
00:11:01,537 --> 00:11:03,372
‫תביאי אותם לפה.‬
‫-אני לא תופסת אותה.‬

204
00:11:03,455 --> 00:11:05,958
‫אני חושבת שהיא ישנה אחרי לילה…‬
‫-תעירי אותה.‬

205
00:11:06,041 --> 00:11:08,168
‫אני לא עובדת אצלך.‬

206
00:11:08,961 --> 00:11:10,879
‫זה כל כך דפוק.‬

207
00:11:10,963 --> 00:11:15,008
‫יש לנו 30 דקות עד שהשופטת תתעצבן עליי.‬

208
00:11:15,092 --> 00:11:16,885
‫כדאי שתעשה קניות.‬
‫-אני?‬

209
00:11:16,969 --> 00:11:18,762
‫תשברו את הראש, יש לי משמרת.‬

210
00:11:18,846 --> 00:11:22,850
‫אוקיי, זה… אני בבית המשפט,‬
‫אני לא יכול ללכת לקנות בגדים.‬

211
00:11:22,933 --> 00:11:25,185
‫אני לא יכולה להשתתף בהגנה של אנה!‬

212
00:11:25,269 --> 00:11:28,647
‫זה יהיה לא אתי, חציית קו אדום עיתונאי.‬

213
00:11:28,731 --> 00:11:30,149
‫טוב, אני גבר מזדיין.‬

214
00:11:30,232 --> 00:11:32,234
‫תגידי לי אילו גרבונים לפחות?‬

215
00:11:32,317 --> 00:11:35,821
‫אתה חושב שגרבונים הולכים להיות…‬
‫-מה הבעיה איתם?‬

216
00:11:35,904 --> 00:11:37,197
‫בסדר!‬

217
00:11:37,281 --> 00:11:41,076
‫אבל אתה תיתן לי‬
‫גישה לכל מסמכי הגילוי בתיק הזה.‬

218
00:11:41,160 --> 00:11:45,330
‫הכול. הטלפון של אנה, הדוא"ל,‬
‫כל מה שיש לתביעה, אני רוצה.‬

219
00:11:45,414 --> 00:11:47,958
‫כן. זין. מה שתרצי. פשוט לכי.‬

220
00:12:04,641 --> 00:12:07,978
‫היי, ברוכה הבאה ל…‬
‫-עסקים, מתוק, צנוע. עכשיו.‬

221
00:12:08,061 --> 00:12:09,897
‫הם ממש שם.‬
‫-תראי לי.‬

222
00:12:18,155 --> 00:12:20,574
‫שטוחות, שחורות, מידה 37.5. קדימה!‬

223
00:12:41,887 --> 00:12:46,058
‫ויויאן בטח חשבה שזה שרוך או חגורה או משהו.‬

224
00:12:46,975 --> 00:12:48,352
‫תאונה חיובית.‬

225
00:12:49,645 --> 00:12:52,689
‫אבל זו לא התחלה טובה לקבוצה שלנו.‬

226
00:12:52,773 --> 00:12:55,359
‫אני ממש מאוכזבת מההכנה שלנו ביום הראשון.‬

227
00:12:55,442 --> 00:12:57,486
‫אנחנו חייבים ללכת!‬

228
00:12:58,821 --> 00:13:00,322
‫עכשיו!‬

229
00:13:02,241 --> 00:13:04,576
‫אל תפריע לכניסה שלי.‬

230
00:14:28,160 --> 00:14:29,328
‫את בסדר?‬

231
00:14:30,954 --> 00:14:34,082
‫תודה רבה שהצטרפת אלינו, מיס סורוקין.‬

232
00:14:34,166 --> 00:14:36,126
‫שוטר, תכניס את המושבעים.‬

233
00:14:37,961 --> 00:14:40,505
‫ב-11 באוקטובר, 1944,‬

234
00:14:40,589 --> 00:14:44,968
‫פרנק סינטרה פתח‬
‫את תאטרון פרמאונט בטיימס סקוור.‬

235
00:14:45,052 --> 00:14:48,972
‫נשים התרגשו מהמראה של תכול העיניים.‬

236
00:14:49,056 --> 00:14:50,515
‫הן התעלפו פשוטו כמשמעו.‬

237
00:14:50,599 --> 00:14:53,518
‫עבור הציבור, זה היה אפקט סינטרה,‬

238
00:14:53,602 --> 00:14:59,316
‫אבל במציאות, הוא נוצר אסטרטגית‬
‫על ידי היחצ"נים של סינטרה.‬

239
00:15:00,317 --> 00:15:02,235
‫שילמו לנשים בשביל שיתעלפו.‬

240
00:15:02,319 --> 00:15:05,113
‫ושישלחו נשיקות, ויזרקו בגדים על הבמה.‬

241
00:15:05,197 --> 00:15:08,700
‫אמבולנסים ואחיות‬
‫הוצבו מחוץ לתאטרון בכוונה.‬

242
00:15:08,784 --> 00:15:12,204
‫הכול משום שאם הוא יכול לעשות את זה פה…‬

243
00:15:13,830 --> 00:15:14,998
‫הוא יעשה את זה בכל מקום.‬

244
00:15:16,291 --> 00:15:18,961
‫אנה הגיעה לניו יורק‬
‫בדיוק כמו שחלקכם הגעתם.‬

245
00:15:19,044 --> 00:15:22,547
‫נחושה ומלאת חיים, נרגשת מההזדמנויות.‬

246
00:15:22,631 --> 00:15:24,841
‫בת 25 בלבד.‬

247
00:15:24,925 --> 00:15:27,344
‫בלי הורים עשירים. בלי קשרים.‬

248
00:15:27,427 --> 00:15:29,513
‫בלי ייחוס מבית ספר יוקרתי.‬

249
00:15:29,596 --> 00:15:31,640
‫אנה לא יכלה לחכות להזדמנויות.‬

250
00:15:31,723 --> 00:15:34,434
‫היא הייתה חייבת ליצור אותן.‬
‫כולנו יכולים להתחבר לזה.‬

251
00:15:34,518 --> 00:15:37,270
‫יש טיפה של אנה בכולנו.‬

252
00:15:37,938 --> 00:15:40,774
‫כולם משקרים טיפה.‬

253
00:15:40,857 --> 00:15:44,820
‫בין אם זה בקורות חיים,‬
‫או בנאום מכירות, או ברשתות החברתיות.‬

254
00:15:44,903 --> 00:15:47,030
‫אנחנו חושבים שהעולם השתנה‬
‫עם הרשתות החברתיות.‬

255
00:15:47,114 --> 00:15:49,491
‫כל אדם נהיה מותג.‬

256
00:15:49,574 --> 00:15:52,911
‫דמות שמראים לעולם. שקר.‬

257
00:15:53,829 --> 00:15:57,457
‫אבל מה שהיה נכון עבור אנה‬
‫היה נכון עבור סינטרה.‬

258
00:15:57,541 --> 00:16:00,252
‫לפעמים צריך להעמיד פנים עד שמצליחים.‬

259
00:16:00,335 --> 00:16:06,800
‫אז, אנה פעלה בהתאם‬
‫והפכה להיות האדם שרצתה להיות.‬

260
00:16:06,883 --> 00:16:10,804
‫אדם שיקבל את השטיח האדום‬
‫מהאליטה של ניו יורק.‬

261
00:16:10,887 --> 00:16:14,057
‫היא נתנה לכולם להאמין‬
‫לסיפור שהם רצו להאמין לו.‬

262
00:16:14,141 --> 00:16:15,976
‫זה לא היה פשע כשסינטרה עשה את זה.‬

263
00:16:16,810 --> 00:16:18,478
‫זה לא פשע עכשיו.‬

264
00:16:19,354 --> 00:16:20,856
‫האנשים שאתם תשמעו מהם,‬

265
00:16:20,939 --> 00:16:23,567
‫רצו להאמין שאנה הייתה יורשת גרמנייה‬

266
00:16:23,650 --> 00:16:26,111
‫כי הם הרוויחו מזה.‬

267
00:16:26,194 --> 00:16:27,070
‫זה מה שהם קיבלו.‬

268
00:16:27,154 --> 00:16:31,742
‫לרגע לא הייתה לאנה כוונה לגנוב כסף.‬

269
00:16:31,825 --> 00:16:34,494
‫כל האנשים שייכנסו לכאן‬

270
00:16:34,578 --> 00:16:37,622
‫וישבו בכיסא הזה, רצו לתת לאנה כסף‬

271
00:16:37,706 --> 00:16:41,334
‫משום שהם רצו לעשות איתה עסקים.‬

272
00:16:41,418 --> 00:16:44,004
‫להיות קרובים לאנה דלבי!‬

273
00:16:44,796 --> 00:16:46,339
‫היורשת הגרמנייה!‬

274
00:16:46,423 --> 00:16:49,468
‫האם הם היו רוצים‬
‫לעשות עסקים עם אנה סורוקין?‬

275
00:16:50,135 --> 00:16:52,888
‫זרה ממעמד הביניים? לא.‬

276
00:16:52,971 --> 00:16:57,267
‫אנה הייתה חייבת להעמיד פנים עד שתצליח.‬

277
00:16:57,934 --> 00:16:59,561
‫אתם יכולים לשפוט אותה על זה.‬

278
00:16:59,644 --> 00:17:00,771
‫לחשוב שהיא לא אתית.‬

279
00:17:00,854 --> 00:17:03,106
‫כמו שחלק יחשבו שסינטרה היה לא אתי‬

280
00:17:03,190 --> 00:17:05,400
‫כשביים נשים מתעלפות בהופעות שלו.‬

281
00:17:05,484 --> 00:17:10,280
‫אבל זו לא עבירה.‬

282
00:17:11,198 --> 00:17:14,493
‫והאמת היא, מה שאתם צריכים לזכור יותר מכול…‬

283
00:17:15,994 --> 00:17:20,082
‫הראיות יראו לכם שאנה מעולם לא הייתה קרובה,‬

284
00:17:20,165 --> 00:17:24,127
‫קל וחומר בקרבה מסוכנת,‬
‫להשיג את ההלוואות האלו‬

285
00:17:24,211 --> 00:17:28,215
‫או לגנוב מכל מי שישב בכיסא הזה‬
‫ויספר לכם אחרת.‬

286
00:17:28,298 --> 00:17:31,009
‫אף. לא. דולר. אחד.‬

287
00:17:35,388 --> 00:17:36,389
‫תודה לכם.‬

288
00:17:41,645 --> 00:17:44,106
‫קו הגנה של סינטרה. אמיץ.‬

289
00:17:46,149 --> 00:17:48,276
‫בעיה מנהלית אחת אחרונה, כבודה.‬

290
00:17:48,360 --> 00:17:50,445
‫בתאריך מאוחר יותר, אנחנו נכניס לראיות‬

291
00:17:50,529 --> 00:17:53,156
‫את התוכן של הטלפון והמחשב הנייד של הנאשמת‬

292
00:17:53,240 --> 00:17:55,325
‫מכיוון שציפינו לתקשורת‬

293
00:17:55,408 --> 00:17:57,953
‫בין הנאשמת ואנשי הקשר השונים שלה.‬

294
00:17:58,036 --> 00:18:00,997
‫אני רוצה להזהיר אותך שהיו תקלות טכניות‬

295
00:18:01,081 --> 00:18:03,416
‫במחלקת המחשוב שלנו עקב קריסת מחשב.‬

296
00:18:03,500 --> 00:18:06,419
‫ואת יודעת, הדבר המרכזי‬
‫הוא שרוב המיצגים שלנו‬

297
00:18:06,503 --> 00:18:08,964
‫הם במצב שבו הם יהיו ניתנים להצגה,‬

298
00:18:09,047 --> 00:18:12,134
‫הבעיה היחידה שנשארת‬
‫והצבנו אותה בעדיפות גבוהה…‬

299
00:18:12,843 --> 00:18:15,303
‫מה היא…‬
‫-אשאל את טוד.‬

300
00:18:15,387 --> 00:18:19,057
‫ישנם שני עדים שיעידו בנוגע לעניינים אלו.‬

301
00:18:20,308 --> 00:18:21,685
‫- ויויאן‬
‫מה הנזק שלה? -‬

302
00:18:24,813 --> 00:18:27,190
‫מה הבעיה?‬
‫-איפה כולם?‬

303
00:18:31,570 --> 00:18:33,446
‫היא רוצה לדעת איפה כולם.‬

304
00:18:34,698 --> 00:18:36,366
‫כולם? מי אלה כולם?‬

305
00:18:37,701 --> 00:18:38,702
‫התקשורת?‬

306
00:18:38,785 --> 00:18:40,453
‫הציבור שלה? מה שזה לא יהיה.‬

307
00:18:48,962 --> 00:18:50,881
‫רק לתקשורת מותר לצלם פה.‬

308
00:18:51,882 --> 00:18:54,634
‫את מהתקשורת, תצלמי את.‬
‫-למה זה?‬

309
00:18:56,428 --> 00:18:59,806
‫אייחצן את האירוע. שימי לב.‬

310
00:18:59,890 --> 00:19:03,435
‫רואה את הצלמים האלו,‬
‫אלו הדיילי מייל, ניו יורק פוסט, אייפי.‬

311
00:19:03,518 --> 00:19:06,229
‫הם מפרסמים ללא הפסקה.‬
‫אם את רוצה תמונות, תשתמשי בשלהם.‬

312
00:19:14,988 --> 00:19:16,823
‫- צור שם משתמש‬
‫אנהדלביאופנתביתמשפט -‬

313
00:19:36,676 --> 00:19:38,094
‫- אנה בלבן כמו מלאך! -‬

314
00:19:47,520 --> 00:19:49,022
‫המדינה מזמנת את אלן ריד.‬

315
00:19:50,815 --> 00:19:52,359
‫והאם סיפקת את השירותים שלך‬

316
00:19:52,442 --> 00:19:55,070
‫כשקישרת אותה עם בנקים שאולי יתנו הלוואה?‬

317
00:19:55,153 --> 00:19:57,989
‫עשיתי זאת.‬
‫-האם הנאשמת שילמה עבור השירותים האלו?‬

318
00:19:58,073 --> 00:19:59,241
‫לא.‬

319
00:20:01,076 --> 00:20:02,661
‫וגם אחרי שהמשכת לעבוד,‬

320
00:20:02,744 --> 00:20:05,664
‫וחייבת על כל השעות האלו‬
‫בתוספת שכר טרחה שלא שולם‬

321
00:20:05,747 --> 00:20:10,126
‫בתעריף של 1,000 דולר לשעה,‬
‫הצלחת לקרב את אנה‬

322
00:20:10,210 --> 00:20:13,213
‫להשגת הלוואה מאושרת, או להעברת כסף לחזקתה?‬

323
00:20:13,296 --> 00:20:14,589
‫לא.‬

324
00:20:14,673 --> 00:20:18,134
‫האם זו אשמתה של מרשתי‬
‫שלא ניהלת את העסק שלך כמו שצריך?‬

325
00:20:29,729 --> 00:20:31,982
‫המדינה מזמנת את גבריאל קלטרבה.‬

326
00:20:35,318 --> 00:20:37,696
‫היי.‬
‫-היי.‬

327
00:20:45,870 --> 00:20:48,832
‫היא מסרה לך רישיון נהיגה ללא מקום הולדתה,‬

328
00:20:48,957 --> 00:20:52,669
‫ומסמך נאמנות מזויף‬
‫שנכתב על ידיה בגרמנית במיקרוסופט וורד.‬

329
00:20:52,752 --> 00:20:55,171
‫כתובת מזויפת של העסק של אביה בחו"ל.‬

330
00:20:55,255 --> 00:20:56,131
‫זה נכון.‬

331
00:20:56,214 --> 00:20:58,341
‫היית אומר שהנאשמת הייתה בלתי נלאית?‬

332
00:20:58,425 --> 00:21:00,510
‫שלא עצרה עד שתשיג את הלוואה מפורטרס?‬

333
00:21:00,593 --> 00:21:02,512
‫היא הייתה עקשנית, כן.‬

334
00:21:05,724 --> 00:21:07,183
‫המשכת לעבוד איתה‬

335
00:21:07,267 --> 00:21:09,269
‫כי היית מעוניין בה מבחינה רומנטית?‬

336
00:21:11,938 --> 00:21:12,981
‫כן. הוא כן.‬

337
00:21:13,064 --> 00:21:15,525
‫אתה זוכר שפלרטטת עם מיס סורוקין?‬

338
00:21:15,608 --> 00:21:16,901
‫לצערי.‬

339
00:21:17,652 --> 00:21:19,738
‫האם אמרת לה שאתה רוצה לנשק אותה?‬

340
00:21:19,821 --> 00:21:21,781
‫התנגדות.‬
‫-מתקבלת.‬

341
00:21:24,075 --> 00:21:25,827
‫כן, בהחלט אמרת.‬

342
00:21:30,206 --> 00:21:31,499
‫- #אדאופנה -‬

343
00:21:31,583 --> 00:21:35,295
‫בית משפט הוא מקום לא צפוי לתצוגת אופנה,‬

344
00:21:35,378 --> 00:21:37,839
‫אבל הכול לגבי אנה דלבי,‬

345
00:21:37,922 --> 00:21:40,467
‫היורשת הגרמנייה המזויפת שנשפטת במנהטן,‬

346
00:21:40,550 --> 00:21:42,635
‫מפתיע ומרתק.‬

347
00:21:42,719 --> 00:21:46,306
‫עכשיו למלתחת הבגדים של אנה דלבי‬
‫בבית המשפט יש חשבון אינסטגרם משלה.‬

348
00:21:46,389 --> 00:21:48,725
‫מי יצר את החשבון? אף אחד לא יודע.‬

349
00:21:48,808 --> 00:21:51,811
‫אבל התלבושות האייקוניות של אנה‬
‫הן עכשיו אופנה שחובה להשיג,‬

350
00:21:51,895 --> 00:21:53,855
‫והכול בזכות סטייליסטית של סלבריטאים.‬

351
00:21:54,564 --> 00:21:55,899
‫אני יודעת שזאת את.‬

352
00:21:55,982 --> 00:21:58,068
‫יש טביעות אצבע שלך על כל ההאשטאג הזה.‬

353
00:21:58,151 --> 00:22:02,614
‫קייסי, אל תאשימי אותי‬
‫שאני משהו שאני ממש גאה שאני עושה.‬

354
00:22:02,697 --> 00:22:06,326
‫מה שאת עושה זה לגרום‬
‫לבחורה המסכנה הזו לספר את הסיפור‬

355
00:22:06,409 --> 00:22:10,705
‫העצוב והמביך שלה לכל העולם‬
‫במקום רק למושבעים.‬

356
00:22:10,789 --> 00:22:13,041
‫אנה יכולה להישלח לכלא ל-15 שנים,‬

357
00:22:13,124 --> 00:22:16,086
‫ואת דואגת לגבי 15 דקות הבושה של בקי?‬

358
00:22:16,169 --> 00:22:18,380
‫תפסיקי לקרוא לי בקי.‬
‫-אוקיי, קרן.‬

359
00:22:18,463 --> 00:22:23,218
‫מתי את הולכת להתעורר על החיים שלך‬
‫ולהבין שאת המזכירה של השטן?‬

360
00:22:23,301 --> 00:22:25,136
‫תומכת בה וזמינה לשיחות 24/7.‬

361
00:22:25,220 --> 00:22:26,179
‫ועוד איך.‬

362
00:22:26,262 --> 00:22:29,349
‫יש לכן מושג מה אנה צריכה לעשות‬
‫כדי להתקשר אליי 24/7?‬

363
00:22:30,558 --> 00:22:32,769
‫מנות חמות. בכמויות.‬

364
00:22:32,852 --> 00:22:35,980
‫תראו, כל אסירה מקבלת שש דקות שיחה ביום.‬

365
00:22:36,064 --> 00:22:37,399
‫שש דקות.‬

366
00:22:37,482 --> 00:22:40,110
‫כמות לא אפשרית בשביל ניהול הגנה משפטית.‬

367
00:22:40,193 --> 00:22:44,114
‫אז בכל יום היא עובדת, סוחרת במנות חמות,‬

368
00:22:44,197 --> 00:22:45,949
‫נס קפה, טמפונים מזדיינים,‬

369
00:22:46,032 --> 00:22:48,701
‫בכל מה שהיא יכולה להשיג דרך המזנון‬

370
00:22:48,785 --> 00:22:51,037
‫או מעסקאות עם אנשים מפחידים בטירוף,‬

371
00:22:51,121 --> 00:22:52,747
‫וממירה הכול לדקות.‬

372
00:22:52,831 --> 00:22:54,999
‫שעות מזדיינות של עבודה בכל יום.‬

373
00:22:55,083 --> 00:22:57,752
‫זו עבודה קשה. אני מכבדת את זה.‬

374
00:22:57,836 --> 00:23:01,840
‫כשאתן תתנהגו בדרך שאני מכבדת,‬
‫תגיעו למקום העבודה שלי ותגידו שלום.‬

375
00:23:01,923 --> 00:23:04,008
‫עד אז, תמיד נחמד, מיס קרן,‬

376
00:23:04,092 --> 00:23:07,095
‫וטוב לראות שבחרת צד, מיס שווייץ.‬

377
00:23:12,350 --> 00:23:13,476
‫- ערוץ הבידור!‬
‫משמר הדלבי -‬

378
00:23:14,394 --> 00:23:15,728
‫לאנה יש רעיון מאוד ברור‬

379
00:23:15,812 --> 00:23:19,023
‫של מה שהיא רוצה‬
‫ואיך שהיא מציגה את עצמה לעולם.‬

380
00:23:19,107 --> 00:23:22,068
‫אני מקווה שהבגדים שבחרתי‬
‫יוכלו לשקף את הכוח שלה‬

381
00:23:22,152 --> 00:23:26,990
‫ואת העוצמה שלה בעולם העסקים‬
‫ואת חוש האופנה האדיר שלה.‬

382
00:23:27,073 --> 00:23:30,493
‫התקשורת הופכת את אנה לאיזו סוג של ריהאנה.‬

383
00:23:30,577 --> 00:23:32,704
‫איזו אייקון אופנה חרוצה.‬

384
00:23:33,288 --> 00:23:35,915
‫את משחקת אותה בבית המשפט,‬
‫אבל סיי יראו את הסיקור הזה‬

385
00:23:35,999 --> 00:23:38,501
‫וממה שאני יכולה לומר, הם זוכרים רק טעויות,‬

386
00:23:38,585 --> 00:23:40,753
‫והם מתגמלים רק על שלמות כאן.‬

387
00:23:40,837 --> 00:23:43,715
‫זה כזה לא הוגן.‬
‫בטח נקבל נזיפות מבקסטר מחר.‬

388
00:23:43,798 --> 00:23:45,550
‫הוא מתווך לא רלוונטי.‬

389
00:23:45,633 --> 00:23:48,511
‫העניין של סיי ידלג לדבר הנוצץ הבא אחרי זה.‬

390
00:23:48,595 --> 00:23:52,015
‫אני זו שזוכרת טעויות ומתגמלת רק על שלמות.‬

391
00:23:52,098 --> 00:23:53,558
‫בקסטר בא והולך.‬

392
00:23:53,641 --> 00:23:56,895
‫אם אני אפסיד אישום אחד בתיק הזה,‬
‫לא אשכח זאת לעולם.‬

393
00:23:57,687 --> 00:23:58,688
‫לשארית חיי.‬

394
00:23:59,814 --> 00:24:00,899
‫אז, תשכחי מבקסטר‬

395
00:24:00,982 --> 00:24:03,568
‫ותמצאי לי את העדות של רייצ'ל‬
‫לחבר המושבעים הגדול‬

396
00:24:03,651 --> 00:24:05,487
‫שביקשתי ממך לפני עשר דקות.‬

397
00:24:07,071 --> 00:24:08,156
‫אלוהים.‬

398
00:24:10,200 --> 00:24:13,703
‫זאת אומרת, לאנה יש מעריצים.‬
‫הם מתחילים להטריל אותי עכשיו.‬

399
00:24:13,786 --> 00:24:16,539
‫זה הולך להיות יותר גרוע‬
‫כשאני אעלה לדוכן העדים. זין.‬

400
00:24:16,623 --> 00:24:17,999
‫אצטרך לשנות את הזהות שלי.‬

401
00:24:18,082 --> 00:24:20,668
‫הם יכולים לגלות את כתובתי?‬
‫הם יודעים איפה אני עובדת.‬

402
00:24:22,629 --> 00:24:23,463
‫את מפוחדת.‬

403
00:24:25,340 --> 00:24:27,258
‫את פושעת?‬
‫-לא.‬

404
00:24:27,342 --> 00:24:28,885
‫מי כן?‬
‫-היא כן.‬

405
00:24:28,968 --> 00:24:30,762
‫האם מעלת באמון של חברתך?‬
‫-לא.‬

406
00:24:30,845 --> 00:24:33,056
‫השארת אותה חסרת ישע ברגע של חולשה?‬

407
00:24:33,139 --> 00:24:33,973
‫לא.‬

408
00:24:34,057 --> 00:24:35,892
‫מי עשתה את זה?‬
‫-אנה עשתה את זה.‬

409
00:24:35,975 --> 00:24:38,144
‫מי צריכה לפחד עכשיו?‬
‫-אנה צריכה.‬

410
00:24:38,228 --> 00:24:40,355
‫מי אמורה לרצות להתחבא עכשיו?‬
‫-אנה אמורה.‬

411
00:24:40,438 --> 00:24:41,272
‫אמן.‬

412
00:24:46,361 --> 00:24:48,071
‫אבל עדיין, מה לגבי…‬

413
00:24:49,906 --> 00:24:52,116
‫כולם הולכים לשנוא אותי אחרי שאעיד.‬

414
00:24:52,951 --> 00:24:54,661
‫האם את תשנאי את עצמך?‬

415
00:24:57,038 --> 00:24:58,456
‫תעמדי על האמת שלך,‬

416
00:24:58,540 --> 00:25:02,043
‫מבוצרת באדיבות שלך, וספרי את הסיפור שלך…‬

417
00:25:03,586 --> 00:25:04,879
‫יא כלבה רעה שכמותך.‬

418
00:25:12,762 --> 00:25:15,306
‫מיס מקו, אני לא נעשית צעירה יותר.‬

419
00:25:16,224 --> 00:25:18,851
‫המדינה מזמנת‬
‫את רייצ'ל דלוש ויליאמס, כבודה.‬

420
00:25:19,519 --> 00:25:22,021
‫ד-ל-ו-ש.‬

421
00:25:22,105 --> 00:25:23,314
‫תודה.‬

422
00:25:23,398 --> 00:25:24,524
‫וברוכה הבאה.‬

423
00:25:27,068 --> 00:25:28,611
‫כן, תודה.‬

424
00:25:28,695 --> 00:25:30,613
‫אני יודעת שזו לא הייתה תקופה קלה עבורך.‬

425
00:25:31,406 --> 00:25:33,533
‫איפה את גרה, רייצ'ל?‬
‫-בווסט וילג'.‬

426
00:25:33,616 --> 00:25:36,119
‫ובאיזה קולג' למדת?‬
‫-קניון קולג'.‬

427
00:25:36,202 --> 00:25:37,662
‫ולמה באת לניו יורק?‬

428
00:25:37,745 --> 00:25:40,999
‫רציתי להיות כתבת. ולעבוד בווניטי פייר.‬

429
00:25:41,082 --> 00:25:42,834
‫והאם הצלחת?‬
‫-כן הצלחתי.‬

430
00:25:43,668 --> 00:25:46,921
‫כמה זמן לקח לך‬
‫להשיג משרה שם אחרי שהגעת הנה?‬

431
00:25:47,005 --> 00:25:49,299
‫שלושה חודשים.‬
‫-ותוכלי לספר לנו איך?‬

432
00:25:49,382 --> 00:25:52,468
‫היה לי ראיון היכרות עם מישהי שעבדה שם‬

433
00:25:52,552 --> 00:25:55,680
‫והיה נראה שיש בינינו כימיה,‬
‫אבל לא שמעתי ממנה חזרה אז…‬

434
00:25:56,389 --> 00:25:59,559
‫אז שלחתי לה מכתב אל-תשכחי-אותי בכתב-יד‬

435
00:25:59,642 --> 00:26:02,353
‫עם ספר שירה די חנוני כזה‬

436
00:26:02,437 --> 00:26:04,897
‫וקופסה של תה בבקשה שתזכור אותי.‬

437
00:26:05,773 --> 00:26:09,235
‫הגעתי לראיון יום לאחר מכן‬
‫והתחלתי לעבוד ביום שאחריו.‬

438
00:26:14,115 --> 00:26:18,328
‫מיס ויליאמס,‬
‫לפני שנצלול לנבכי הקושי המחריד‬

439
00:26:18,411 --> 00:26:21,247
‫והמאבק בניסיון שלך לקבל החזר ממיס סורוקין,‬

440
00:26:21,331 --> 00:26:23,041
‫קיוויתי שתוכלי לספר לבית המשפט‬

441
00:26:23,124 --> 00:26:25,335
‫איך כל החוויה הזו השפיעה על חייך.‬

442
00:26:25,418 --> 00:26:27,670
‫על חיי? בטח.‬

443
00:26:29,339 --> 00:26:33,009
‫בכנות, הכסף,‬
‫הלחץ שהיא גרמה לי עם העבודה שלי,‬

444
00:26:33,092 --> 00:26:35,637
‫ומשפחה, עם כמה שכל זה היה נורא,‬

445
00:26:35,720 --> 00:26:38,306
‫אני מרגישה כאילו‬
‫זה יעבור בסופו של דבר, אבל…‬

446
00:26:38,389 --> 00:26:39,599
‫אבל…‬

447
00:26:39,682 --> 00:26:42,185
‫היית חברה קרובה של הנאשמת.‬

448
00:26:44,187 --> 00:26:45,063
‫כן.‬

449
00:26:45,146 --> 00:26:48,399
‫לכן בטחת בה, הגנת עליה, עזרת לה אפילו כש…‬

450
00:26:48,483 --> 00:26:49,484
‫אהבתי את אנה.‬

451
00:26:50,693 --> 00:26:51,903
‫הייתי מסורה לה.‬

452
00:26:51,986 --> 00:26:54,614
‫תמכתי בה, הייתי חברה טובה שלה.‬

453
00:26:54,697 --> 00:26:56,574
‫חברה טובה מאוד, אתם יודעים?‬

454
00:26:56,658 --> 00:26:58,993
‫אז כשפתאום היא נהפכה לאדם הקר והאכזר‬

455
00:26:59,077 --> 00:27:01,454
‫שמוכן לתת לי לאבד את העבודה שלי‬
‫ואולי ללכת לכלא‬

456
00:27:01,537 --> 00:27:06,125
‫על שימוש בכרטיס חברה לעזור לה במשבר,‬
‫הכול בשביל סגנון החיים המפואר שלה…‬

457
00:27:06,209 --> 00:27:10,880
‫אני בכנות לא יודעת‬
‫אם אוכל לסמוך על מישהו שוב אי פעם.‬

458
00:27:10,963 --> 00:27:13,466
‫להכניס מישהו לחיים שלי אי פעם שוב.‬

459
00:27:13,549 --> 00:27:17,970
‫כאילו, אני מקווה שזה ישתנה,‬
‫אבל אני יכולה להרגיש כמה אני שונה עכשיו.‬

460
00:27:18,054 --> 00:27:19,555
‫כמה מפוחדת ופגיעה…‬

461
00:27:20,765 --> 00:27:22,558
‫כאילו, כל מה שהיא העבירה אותי…‬

462
00:27:23,476 --> 00:27:28,314
‫כל השקרים והלחץ והבגידה,‬
‫אני יודעת שאני יכולה לשרוד‬

463
00:27:28,398 --> 00:27:31,609
‫אבל אני לא יודעת אם היכולת לתת אמון‬
‫תשתנה אי פעם.‬

464
00:27:33,403 --> 00:27:38,825
‫אם אהיה אני עצמי שוב מתישהו.‬
‫אם אהיה מסוגלת להיפתח.‬

465
00:27:39,909 --> 00:27:41,160
‫לאהוב.‬

466
00:27:47,291 --> 00:27:48,292
‫את צריכה רגע?‬

467
00:27:52,880 --> 00:27:54,298
‫אני כל כך מצטערת.‬

468
00:27:57,135 --> 00:27:58,136
‫אני מצטערת.‬

469
00:28:00,012 --> 00:28:00,930
‫אני בסדר.‬

470
00:28:02,223 --> 00:28:05,476
‫אני בסדר. בבקשה.‬

471
00:28:07,478 --> 00:28:12,984
‫תוכלי לומר לחבר המושבעים‬
‫למה בחרת להפיק רווח מהחוויה הנוראה הזו?‬

472
00:28:14,277 --> 00:28:15,319
‫חוב עצום.‬

473
00:28:18,531 --> 00:28:22,535
‫אבל גם, הבנתי שאני סוג של, כאילו,‬
‫תקועה בתוך הראש שלי.‬

474
00:28:23,786 --> 00:28:25,580
‫משחזרת את הסצנות שוב ושוב.‬

475
00:28:26,289 --> 00:28:29,375
‫אז חשבתי שהדבר היחידי‬
‫שאני יכולה לעשות זה לכתוב את זה.‬

476
00:28:32,253 --> 00:28:35,506
‫והיה לי חשוב מאוד‬
‫שאני אהיה זו שמספרת את הסיפור שלי.‬

477
00:28:52,398 --> 00:28:54,901
‫אל תדאגי, אנחנו נקבל‬
‫את ההזדמנות שלנו איתה מחר.‬

478
00:29:04,911 --> 00:29:07,497
‫אתה מדבר רוסית, נכון?‬

479
00:29:07,580 --> 00:29:08,581
‫קצת.‬

480
00:29:08,664 --> 00:29:09,707
‫כן.‬

481
00:29:11,250 --> 00:29:14,545
‫מר סורוקין, זה טוד ספודק,‬
‫עורך הדין של בתך.‬

482
00:29:21,427 --> 00:29:24,430
‫אז בכל מקרה, אני לא בטוח כמה מהמשפט‬

483
00:29:24,514 --> 00:29:26,307
‫הצלחת לתפוס מגרמניה…‬

484
00:29:34,690 --> 00:29:36,484
‫אבל אני מתקשר לבדוק‬

485
00:29:36,567 --> 00:29:39,278
‫אם שקלת להצטרף אלינו פיזית.‬

486
00:29:44,242 --> 00:29:45,993
‫לא.‬
‫-הוא אומר לא.‬

487
00:29:46,077 --> 00:29:47,328
‫הבנתי את זה.‬

488
00:29:48,162 --> 00:29:52,792
‫אז ודים, הקטע הוא, שהבת שלך טיפה מוטרדת‬

489
00:29:53,626 --> 00:29:55,920
‫שזה לא אומר שאנחנו מפסידים, אנחנו לא,‬

490
00:29:56,003 --> 00:29:58,881
‫אבל בהתחשב בלחצים של משפט כמו זה,‬

491
00:29:58,965 --> 00:30:01,050
‫במיוחד עם כל התקשורת מסביב…‬

492
00:30:09,308 --> 00:30:12,144
‫באמת אין תחליף למשפחה.‬

493
00:30:12,228 --> 00:30:14,146
‫היא צריכה את המשפחה שלה כאן.‬

494
00:30:21,821 --> 00:30:22,822
‫בבקשה.‬

495
00:30:27,618 --> 00:30:29,120
‫הבת שלך?‬

496
00:30:29,203 --> 00:30:31,038
‫במשפט במדינה זרה.‬

497
00:30:31,122 --> 00:30:33,374
‫אני רק עורך הדין שלה, ודים.‬

498
00:30:34,208 --> 00:30:35,668
‫אני לא יכול להיות גם אבא שלה.‬

499
00:30:35,751 --> 00:30:36,836
‫אני לא יכול לעשות זאת.‬

500
00:30:37,461 --> 00:30:39,005
‫אני לא יכול להיות הכול בשבילה.‬

501
00:30:43,843 --> 00:30:45,052
‫הוא אמר, "יום טוב."‬

502
00:31:05,197 --> 00:31:08,868
‫היי ויו, מה פספסנו?‬
‫-לא את הכניסה של אנה, תודה לאל.‬

503
00:31:08,951 --> 00:31:11,454
‫פספסנו יום אחד של העדות של רייצ'ל,‬
‫לא נפספס עוד אחד.‬

504
00:31:11,537 --> 00:31:15,333
‫הבאנו לך ארוחת צהריים…‬
‫-אין צורך, אעדכן אתכם.‬

505
00:31:15,416 --> 00:31:17,585
‫זה לא היה אמור להתחיל כבר?‬

506
00:31:17,668 --> 00:31:19,337
‫לפני חצי שעה.‬

507
00:31:19,420 --> 00:31:22,506
‫למה מתעכבים?‬
‫-לא בטוחה. טוד לא עונה לי.‬

508
00:31:23,299 --> 00:31:24,300
‫ניסית להתקשר?‬

509
00:31:24,383 --> 00:31:27,553
‫אני חושב שזה הרבה יותר מיידי מהודעות.‬

510
00:31:27,637 --> 00:31:30,890
‫הורות צמודה. לא ידעתי מה זה אומר עד עכשיו.‬

511
00:31:32,224 --> 00:31:34,769
‫את עושה צחוק. אוקיי.‬

512
00:31:35,937 --> 00:31:39,565
‫גבירותיי ורבותיי, אני מתנצלת על העיכוב.‬

513
00:31:39,649 --> 00:31:42,735
‫ככל הנראה הנאשמת שלנו מסרבת להצטרף אלינו‬

514
00:31:42,818 --> 00:31:46,781
‫כשהיא מטפלת בבעיות מלתחה מתמשכות.‬

515
00:31:46,864 --> 00:31:50,409
‫בעיות? מה עכשיו?‬
‫היא קיבלה בדיוק מה שהיא ביקשה.‬

516
00:31:51,077 --> 00:31:52,578
‫זה לא מה שהיא קיבלה.‬

517
00:31:52,662 --> 00:31:55,665
‫אלא כמה היא קיבלה.‬

518
00:31:55,748 --> 00:31:57,708
‫אני מניחה שתורי לקנות ב-H&M.‬

519
00:31:57,792 --> 00:31:59,710
‫קנייה ב-H&M?‬
‫-התור שלה?‬

520
00:32:00,461 --> 00:32:04,173
‫אני פשוט… פשוט, אני… זה יכול לקחת זמן.‬

521
00:32:04,256 --> 00:32:06,092
‫כדאי שתחזרו‬

522
00:32:06,175 --> 00:32:09,011
‫לפני שפול ייתן‬
‫את שולחנות העבודה שלכם למתמחים.‬

523
00:32:10,763 --> 00:32:12,556
‫מה הבעיה עם הבגדים, אנה?‬

524
00:32:13,265 --> 00:32:14,976
‫הם מלוכלכים.‬
‫-אז תלבשי את אלו.‬

525
00:32:15,685 --> 00:32:17,645
‫תשיג לי חדשים.‬
‫-אי אפשר לעשות את זה שוב.‬

526
00:32:17,728 --> 00:32:20,523
‫תשיג לי בגדים חדשים‬
‫ותגיד לשופטת שאני עולה לדוכן העדים.‬

527
00:32:20,606 --> 00:32:25,277
‫אוקיי, אנה, תקשיבי…‬
‫-לא! אתה דפקת את כל המשפט הזה.‬

528
00:32:25,361 --> 00:32:28,364
‫ידעתי, עם המבטא המטומטם שלך מלונג איילנד‬

529
00:32:28,447 --> 00:32:29,615
‫והפרצוף המטומטם שלך‬

530
00:32:29,699 --> 00:32:32,368
‫שתהיה עורך דין חרא חסר תועלת!‬

531
00:32:32,451 --> 00:32:34,704
‫אנה, תסתמי את הפה ותקשיבי.‬
‫-לא, אתה תקשיב!‬

532
00:32:34,787 --> 00:32:36,372
‫אני מעידה. תגיד לשופטת.‬

533
00:32:36,455 --> 00:32:39,250
‫ותגיד לנטשה להביא לי בגדים טובים יותר‬
‫או שאפטר אותך!‬

534
00:32:39,333 --> 00:32:40,292
‫מה הבעיה שלך?‬

535
00:32:40,376 --> 00:32:45,756
‫עורך הדין החרא, הזול, המכוער‬
‫והאידיוט המזדיין שלי הוא הבעיה שלי!‬

536
00:32:45,840 --> 00:32:48,426
‫אני עולה לדוכן העדים, יא קוף חסר יכולת.‬

537
00:32:48,509 --> 00:32:51,178
‫דפקת את כל ההגנה הזו.‬

538
00:32:51,262 --> 00:32:52,763
‫אם הייתי צריכה את הכסף,‬

539
00:32:52,847 --> 00:32:56,767
‫יכולתי להתחתן‬
‫עם הבנקאים העשירים הזבלים האלה!‬

540
00:32:56,851 --> 00:32:59,103
‫אני מנסה לבנות משהו‬

541
00:32:59,186 --> 00:33:01,814
‫ואתה הרסת לגמרי את המוניטין שלי!‬

542
00:33:02,982 --> 00:33:05,943
‫המוניטין שלך?‬
‫-זהו זה, אתה מפוטר! צא החוצה!‬

543
00:33:06,027 --> 00:33:08,612
‫קודם כל, עלייה לדוכן העדים‬
‫תהיה התאבדות משפטית.‬

544
00:33:08,696 --> 00:33:11,449
‫שאני… אנחנו סיימנו!‬
‫-חושף אותך לשאלות שלא כדאי…‬

545
00:33:11,532 --> 00:33:13,701
‫לך תזדיין, לך תמצא מטרידן בצרה.‬

546
00:33:13,784 --> 00:33:16,037
‫שאלות שיגרמו לך להיראות חמדנית,‬

547
00:33:16,120 --> 00:33:18,789
‫שקרנית ורמאית עלובה עם מבטא מפחיד מזדיין.‬

548
00:33:18,873 --> 00:33:20,791
‫אבל זו לא הסיבה שאת לא עולה לדוכן.‬

549
00:33:20,875 --> 00:33:24,336
‫את לא עולה לדוכן כי זו ההחלטה שלי, לא שלך.‬

550
00:33:24,420 --> 00:33:26,672
‫אתה מפוטר, יא אפס נחות!‬

551
00:33:26,756 --> 00:33:29,216
‫אבל גם זו לא הסיבה.‬
‫-אין לך שום זכות!‬

552
00:33:29,300 --> 00:33:31,135
‫זה אולי המוניטין שלך…‬

553
00:33:31,218 --> 00:33:35,389
‫זה לא רק המוניטין שלי, מניאק,‬

554
00:33:35,473 --> 00:33:38,059
‫אלה החיים שלי. זה החופש שלי!‬

555
00:33:38,142 --> 00:33:41,437
‫חתיכת חיקוי גרוע‬
‫של רמאית חסרת יכולת ותועלת.‬

556
00:33:41,520 --> 00:33:43,898
‫פגשתי כמויות ענקיות‬
‫של פושעים מזדיינים בתקופתי‬

557
00:33:43,981 --> 00:33:47,276
‫ואת מתחת לממוצע המזדיין בפשע,‬
‫אז, לכי תזדייני.‬

558
00:33:47,359 --> 00:33:49,153
‫ושיזדיין המוניטין שלך.‬

559
00:33:49,236 --> 00:33:51,530
‫ושיזדיינו חייך המזויפים‬
‫והמסריחים והחופש שלך.‬

560
00:33:51,614 --> 00:33:55,534
‫את מסכנת את המוניטין, הזהות‬

561
00:33:55,618 --> 00:33:59,497
‫והיכולת שלי לכלכל את משפחתי,‬

562
00:33:59,580 --> 00:34:03,542
‫ועכשיו, עכשיו אני נראה כמו חובבן מזדיין‬
‫כי אני לא מצליח לשלוט בלקוח שלי.‬

563
00:34:03,626 --> 00:34:04,960
‫לא יכול להלביש את התינוקת.‬

564
00:34:05,044 --> 00:34:07,421
‫אם אתן לך לעלות לדוכן,‬

565
00:34:08,297 --> 00:34:11,258
‫זה המסמר האחרון בארון הקבורה שלך ושלי.‬

566
00:34:11,342 --> 00:34:15,471
‫את תקבלי את העונש המקסימלי‬
‫ואף אחד לא יעסיק אותי יותר בחיים!‬

567
00:34:15,554 --> 00:34:16,972
‫ובצדק.‬

568
00:34:17,056 --> 00:34:19,225
‫אתה יודע, זין עליי, זין עליך!‬

569
00:34:19,308 --> 00:34:23,437
‫צא החוצה, אני… אבא שלי ימצא לי‬
‫עורך דין שהוא לא איזה זבל זקן…‬

570
00:34:23,521 --> 00:34:26,565
‫אבא שלך? האבא המזדיין שלך?‬

571
00:34:26,649 --> 00:34:28,818
‫את לא מטומטמת, אז מה זה?‬

572
00:34:28,901 --> 00:34:30,903
‫חתיכת אשליה מזדיינת‬

573
00:34:30,986 --> 00:34:34,281
‫שגורמת לך להאמין שהוא בכלל מתקרב לפה?‬

574
00:34:36,075 --> 00:34:38,577
‫את מאמינה לשקרים שלך?‬

575
00:34:41,372 --> 00:34:42,915
‫הם בשבילי או בשבילך?‬

576
00:34:42,998 --> 00:34:44,083
‫כנראה בשבילך.‬

577
00:34:44,166 --> 00:34:47,169
‫כי כל שאר האנשים בחיים שלך‬
‫שלא נטשו אותך עדיין‬

578
00:34:47,253 --> 00:34:50,005
‫כבר ממש לא מאמינים להם ולא אכפת להם!‬

579
00:34:50,089 --> 00:34:52,007
‫כל עוד הצ'קים שלך לא חוזרים.‬

580
00:34:52,091 --> 00:34:55,636
‫אפילו אבא שלך מיצה את ההצגה המסריחה שלך.‬

581
00:34:55,719 --> 00:34:57,179
‫לכן הבגדים שלך מלוכלכים.‬

582
00:34:57,263 --> 00:34:59,765
‫האשליה שלך בטח ברמה אדירה‬

583
00:34:59,849 --> 00:35:03,435
‫שדמיינת אפילו לרגע שהוא יגיע לכאן,‬

584
00:35:03,519 --> 00:35:05,896
‫ועוד ישלם לסטייליסטית‬
‫היוקרתית המזדיינת שלך‬

585
00:35:05,980 --> 00:35:08,607
‫שתלביש אותך כמו בובת ברבי בבית משפט!‬

586
00:35:41,015 --> 00:35:42,600
‫המושבעים אהבו אותה.‬

587
00:35:44,768 --> 00:35:48,689
‫אכלו בכפית את השקרים שלה.‬

588
00:35:51,025 --> 00:35:57,615
‫היא חסרת כישרון שחיה בסרט‬
‫ומנסה להשיג תהילה על חשבוני.‬

589
00:35:58,741 --> 00:35:59,909
‫והם אהבו אותה.‬

590
00:36:01,952 --> 00:36:04,413
‫הם לא יכלו להוריד את העיניים מרייצ'ל.‬

591
00:36:06,457 --> 00:36:09,627
‫אבל זה משום שהיא, היא יפה יותר ממני…‬

592
00:36:10,794 --> 00:36:11,837
‫יותר חביבה.‬

593
00:36:13,088 --> 00:36:14,381
‫היא יכולה להשתלב בכל מקום.‬

594
00:36:17,343 --> 00:36:18,510
‫היא שחקנית יותר טובה.‬

595
00:36:26,060 --> 00:36:27,269
‫זה לא המופע שלה.‬

596
00:36:28,604 --> 00:36:30,397
‫זה המופע שלנו.‬
‫-וראית?‬

597
00:36:30,481 --> 00:36:32,399
‫היא גרמה להם לבכות, לעזאזל.‬

598
00:36:32,483 --> 00:36:35,861
‫זה המופע שלנו. את הכוכבת.‬

599
00:36:35,945 --> 00:36:37,780
‫אני הזין הזה, איך קוראים לזה?‬

600
00:36:37,863 --> 00:36:40,908
‫עורך דין לוזר שמפוטר על הפרק הראשון.‬

601
00:36:41,992 --> 00:36:43,202
‫לא, לא זה.‬

602
00:36:44,662 --> 00:36:45,496
‫כוכב משנה.‬

603
00:36:48,958 --> 00:36:52,002
‫זה שעומד לצידך כשאף אחד אחר לא מוכן.‬

604
00:36:52,670 --> 00:36:55,673
‫זה שאף פעם לא נוטש אותך,‬
‫אפילו כשאני לא מסוגל לסבול אותך.‬

605
00:36:55,756 --> 00:36:57,967
‫אפילו כשאת מתייחסת אליי כמו חרא,‬

606
00:36:58,050 --> 00:37:02,012
‫אני עדיין אגן עלייך‬
‫מכל מי שחושב שאת מניאקית ושמוקית.‬

607
00:37:02,096 --> 00:37:05,391
‫ואת כזו.‬
‫את חתיכת שמוקית, אנה. שמוקית ענקית.‬

608
00:37:05,474 --> 00:37:08,477
‫אבל יש לך גם ביצים.‬
‫ביצים גדולות ומזדיינות של קרנף.‬

609
00:37:08,560 --> 00:37:11,480
‫כן, אני מכבד רצח‬
‫את הביצים הגדולות והמתנדנדות…‬

610
00:37:11,563 --> 00:37:14,942
‫מהסוג שצריך כדי להשיג דברים בעיר הזאת.‬

611
00:37:15,025 --> 00:37:17,027
‫אבל האנשים האלה, הם לא רואים את זה.‬

612
00:37:17,111 --> 00:37:20,114
‫הם רואים שמוקית אגואיסטית‬
‫שגונבת מחברים שלה‬

613
00:37:20,197 --> 00:37:22,616
‫ופושטת על מיני ברים של מלונות מזדיינים‬

614
00:37:22,700 --> 00:37:25,369
‫בכל העיר כמו איזה רקון רוסי חולה כלבת.‬

615
00:37:27,538 --> 00:37:28,872
‫אני אשנה את זה.‬

616
00:37:29,581 --> 00:37:33,127
‫אני אחשוף את רייצ'ל‬
‫ואראה את הצבועה המזדיינת שהיא,‬

617
00:37:33,210 --> 00:37:35,296
‫ואגיש את הביצים הגדולות הענקיות…‬
‫-מגעיל.‬

618
00:37:35,379 --> 00:37:37,172
‫…על מגש כסף מזדיין עצום‬

619
00:37:37,256 --> 00:37:40,301
‫בשביל שכולם בבית המשפט ובעולם יתפעלו.‬

620
00:37:41,051 --> 00:37:42,678
‫אני אהרוג בשבילך.‬

621
00:37:42,761 --> 00:37:44,638
‫לא משום שמגיע לך, מגיע לך,‬

622
00:37:45,639 --> 00:37:49,226
‫אלא משום שאני צריך את זה.‬
‫משום שאני צריך את זה, לעזאזל.‬

623
00:37:50,394 --> 00:37:51,312
‫בשבילי.‬

624
00:37:53,647 --> 00:37:54,732
‫וכי אני יכול.‬

625
00:37:56,442 --> 00:37:57,818
‫אני מוכן לקרב, לעזאזל.‬

626
00:38:03,449 --> 00:38:05,117
‫אבל את צריכה להפסיק לריב איתי.‬

627
00:38:13,167 --> 00:38:18,172
‫אני מעדיפה להיכנס לכלא לתמיד‬
‫מאשר שיחשבו שאני איזו חיה בסרט.‬

628
00:38:19,131 --> 00:38:20,716
‫איזו חובבנית.‬

629
00:38:21,300 --> 00:38:26,638
‫איזו מלניאלית עצלנית‬
‫שרק מחפשת קיצור דרך לתהילה ולהון.‬

630
00:38:26,722 --> 00:38:28,182
‫כן. איזו רייצ'ל.‬

631
00:38:31,060 --> 00:38:34,646
‫אני רוצה כבוד.‬

632
00:38:35,647 --> 00:38:37,941
‫אני רוצה שתגן עליי שם בחוץ.‬

633
00:38:38,025 --> 00:38:42,988
‫אני רוצה שתגן על העבודה שלי,‬
‫על העמותה שלי. על ההישגים שלי.‬

634
00:38:46,075 --> 00:38:47,117
‫אבא שלי…‬

635
00:38:49,244 --> 00:38:51,121
‫כולם,‬

636
00:38:52,164 --> 00:38:55,125
‫הם חייבים לדעת כמה קרובה הייתי.‬

637
00:38:55,209 --> 00:38:59,797
‫הם חייבים לדעת שאני לא נוכלת.‬

638
00:39:03,092 --> 00:39:04,259
‫אני מבטיח לך.‬

639
00:39:06,011 --> 00:39:06,845
‫תתלבשי.‬

640
00:39:14,686 --> 00:39:16,855
‫זה לא ראוי ובלתי מתקבל על הדעת.‬

641
00:39:16,939 --> 00:39:19,274
‫יש לי פה חבר מושבעים מ-9:30.‬

642
00:39:19,358 --> 00:39:21,527
‫את עומדת לדין בבית משפט פלילי.‬

643
00:39:21,610 --> 00:39:23,445
‫זו לא תצוגת אופנה.‬

644
00:39:23,529 --> 00:39:25,531
‫מי לעזאזל את חושבת שאת?‬

645
00:39:25,614 --> 00:39:27,116
‫אני מתנצלת, כבודה.‬

646
00:39:27,199 --> 00:39:28,784
‫בפעם הבאה, אשלח שוטרים‬

647
00:39:28,867 --> 00:39:31,245
‫שיעטפו אותך בווילונות‬
‫ויגררו אותך לכיסא הזה.‬

648
00:39:31,328 --> 00:39:35,124
‫את מבינה, מיס סורוקין?‬
‫-כן, כבודה.‬

649
00:39:35,207 --> 00:39:37,668
‫אוקיי. בואו נכניס את חבר המושבעים.‬

650
00:39:38,252 --> 00:39:41,046
‫למדנו המון על הביוגרפיה שלך מהעדות שלך.‬

651
00:39:41,130 --> 00:39:43,215
‫ילדות טובה, קולג' טוב.‬

652
00:39:43,298 --> 00:39:46,385
‫השגת את עבודת החלומות שלך‬
‫שלושה חודשים אחרי שהגעת הנה.‬

653
00:39:47,386 --> 00:39:49,263
‫ברכותיי על ההצלחה שלך ככתבת.‬

654
00:39:49,346 --> 00:39:51,890
‫זה מעורר קנאה. כולם צריכים כזה מזל.‬
‫-התנגדות.‬

655
00:39:52,558 --> 00:39:54,810
‫שאל שאלה, מר ספודק.‬

656
00:39:55,602 --> 00:39:58,105
‫הכרת את אנה לפני שפגשת אותה?‬

657
00:39:58,772 --> 00:40:00,107
‫ראיתי אותה ברשתות החברתיות.‬

658
00:40:00,190 --> 00:40:02,443
‫אז זו הנחה סבירה שרצית לפגוש אותה לפני כן.‬

659
00:40:02,526 --> 00:40:05,654
‫היא הייתה מעניינת.‬
‫הפיד שלה היה מעניין בעיניי, כן.‬

660
00:40:05,737 --> 00:40:08,449
‫מה היה מעניין בה? או בפידים שלה ברשתות?‬

661
00:40:09,241 --> 00:40:11,493
‫תמונות של אומנות, טיולים,‬

662
00:40:11,577 --> 00:40:13,954
‫העורכת הראשית, אני מניחה, במגזין פרפל.‬

663
00:40:14,037 --> 00:40:15,831
‫אז קריירות דומות משכו אותך?‬

664
00:40:15,914 --> 00:40:18,709
‫שתיכן עובדות במגזיני אופנה.‬
‫לאנה היה יתרון, אבל…‬

665
00:40:18,792 --> 00:40:19,626
‫כן.‬

666
00:40:20,252 --> 00:40:24,256
‫וכשהתחברת לאנה,‬
‫האם אי פעם שילמת עבור משקה?‬

667
00:40:24,339 --> 00:40:26,425
‫היא לא הייתה נותנת לי…‬
‫-תעני לשאלה.‬

668
00:40:28,802 --> 00:40:30,012
‫לא שאני זוכרת.‬

669
00:40:30,095 --> 00:40:34,391
‫באחת מעשרות ארוחות הערב בלה קוקו‬
‫ובמסעדות יוקרתיות אחרות?‬

670
00:40:34,475 --> 00:40:37,227
‫לא שאני זוכרת.‬
‫-טיפולי ספא? טיפולי פנים?‬

671
00:40:37,311 --> 00:40:39,897
‫סאונות אינפרה-אדום?‬
‫מסז'ים, סלוני ציפורניים?‬

672
00:40:39,980 --> 00:40:43,233
‫לא. אנה הייתה מאוד נדיבה.‬
‫-אימונים פרטיים של סלבריטאים?‬

673
00:40:43,901 --> 00:40:45,694
‫לא.‬
‫-מעולם לא שילמת על דבר מזה?‬

674
00:40:46,987 --> 00:40:49,865
‫וכמה מהפינוקים השונים‬

675
00:40:49,948 --> 00:40:52,951
‫אנה קנתה עבורך במהלך השנתיים שביליתן יחד?‬

676
00:40:53,035 --> 00:40:55,579
‫כמו מה?‬
‫-תתחילי בארוחות ערב ותמשיכי משם.‬

677
00:40:56,371 --> 00:40:57,498
‫כמה?‬

678
00:40:59,374 --> 00:41:01,418
‫אני לא זוכרת.‬
‫-לא כתבת אותן?‬

679
00:41:01,502 --> 00:41:03,962
‫לא.‬
‫-איך תזכרי אותן עבור הספר שלך?‬

680
00:41:04,046 --> 00:41:05,881
‫התנגדות, כבודה.‬
‫-מתקבלת.‬

681
00:41:07,633 --> 00:41:10,761
‫האם שיתפת פעולה עם משטרת ניו יורק,‬

682
00:41:10,844 --> 00:41:15,057
‫עם בלש לעזור במעצר‬
‫של חברה שלך, אנה סורוקין?‬

683
00:41:18,936 --> 00:41:20,020
‫כן. לא הייתה ברירה…‬

684
00:41:20,103 --> 00:41:23,440
‫אז למה לא הזכרת את זה‬
‫בכתבה שלך בווניטי פייר?‬

685
00:41:23,524 --> 00:41:24,983
‫לא היה לי מספיק מקום.‬

686
00:41:25,067 --> 00:41:26,777
‫אבל מכל הפרטים.‬

687
00:41:26,860 --> 00:41:28,779
‫כתבת על שיצאתן לעיר ביחד‬

688
00:41:28,862 --> 00:41:32,491
‫ורגעי חיבור קטנים שהיו לך‬
‫עם אנה עם ירידה יפה לפרטים.‬

689
00:41:32,574 --> 00:41:36,245
‫חשבת שהאירוע הדרמטי של תכנון מבצע עוקץ‬

690
00:41:36,328 --> 00:41:39,873
‫כדי לעצור את אנה‬
‫לא היה ראוי למקום במאמר שלך?‬

691
00:41:41,041 --> 00:41:42,209
‫לא היה לי מספיק מקום.‬

692
00:41:43,335 --> 00:41:45,128
‫כמה משלמים לך‬

693
00:41:45,212 --> 00:41:48,006
‫לכתיבת הספר על החוויה שלך עם אנה?‬

694
00:41:49,174 --> 00:41:51,843
‫אני לא יודעת.‬
‫אני לא באמת מבינה איך החוזים…‬

695
00:41:51,927 --> 00:41:54,471
‫אני עורך דין, אז תני לי לעזור לך.‬

696
00:41:56,139 --> 00:42:01,228
‫כתוב פה שאת מקבלת 300 אלף‬
‫בארבעה תשלומים. אני צודק?‬

697
00:42:01,311 --> 00:42:02,145
‫כן.‬

698
00:42:02,229 --> 00:42:04,815
‫ועסקת הטלוויזיה שלך,‬
‫את יודעת כמה את מקבלת עבורה?‬

699
00:42:04,898 --> 00:42:08,986
‫או שאת צריכה שאסביר?‬
‫-אני חושבת שבסביבות… 30,000.‬

700
00:42:09,069 --> 00:42:13,156
‫עבור האופציה. ואז עוד 300,000 דולר‬
‫אם התוכנית מצולמת. נכון?‬

701
00:42:13,824 --> 00:42:18,078
‫נכון.‬
‫-אז בסך הכול, 630,000 דולר.‬

702
00:42:18,161 --> 00:42:21,331
‫בנוסף ל-1,200 שקיבלת‬
‫מווניטי פייר על כתיבת המאמר. נכון?‬

703
00:42:21,415 --> 00:42:24,668
‫אני לא רוצה שהעדות שלי‬
‫תתפרש שלא כהלכה או תיראה‬

704
00:42:24,751 --> 00:42:27,296
‫כמזימה לרווח האישי שלי כי היא לא.‬

705
00:42:27,379 --> 00:42:30,674
‫זה לא נוגע לבידור, אלא לחוק וסדר ופשע!‬

706
00:42:30,757 --> 00:42:32,509
‫בשבילך זה בידור, נכון?‬

707
00:42:32,593 --> 00:42:33,677
‫זה נוגע לטראומה.‬

708
00:42:33,760 --> 00:42:37,598
‫זה נוגע למערכת המשפט באמריקה,‬
‫שתזהיר אחרים כדי…‬

709
00:42:37,681 --> 00:42:39,016
‫זה לא נוגע לבידור,‬

710
00:42:39,099 --> 00:42:42,227
‫זה הדבר הכי טראומתי שאי פעם עברתי.‬

711
00:42:42,311 --> 00:42:43,604
‫אני מבין את כל זה.‬

712
00:42:43,687 --> 00:42:46,898
‫אבל החוויה הטראומטית שעברת,‬

713
00:42:46,982 --> 00:42:49,985
‫מכרת אותה לשלושה אנשים שונים. נכון?‬

714
00:42:56,825 --> 00:42:57,701
‫עבדתי מאוד קשה.‬

715
00:42:57,784 --> 00:42:58,910
‫תעני לשאלה.‬

716
00:43:01,872 --> 00:43:05,542
‫כן, כן מכרתי לשלושה אנשים שונים,‬
‫אבל עבדתי מאוד קשה.‬

717
00:43:05,626 --> 00:43:07,753
‫וכשאת אומרת שעבדת מאוד קשה,‬

718
00:43:07,836 --> 00:43:10,589
‫עבדת מאוד קשה כדי להתחבר למיס סורוקין,‬

719
00:43:10,672 --> 00:43:12,841
‫להרוויח מהקשרים שלה,‬

720
00:43:12,924 --> 00:43:14,301
‫מהנדיבות המוגזמת שלה,‬

721
00:43:14,384 --> 00:43:17,721
‫ואחרי דבר אחד שלא היה לרוחך, תקלה אחת,‬

722
00:43:17,804 --> 00:43:22,893
‫עבדת מאוד קשה על שיתוף פעולה‬
‫עם המשטרה בשביל לעצור את אנה.‬

723
00:43:22,976 --> 00:43:27,147
‫עבדת מאוד קשה לפתות אותה‬
‫לצאת ממרכז גמילה במליבו,‬

724
00:43:27,230 --> 00:43:29,232
‫בתואנה שאתן נפגשות לארוחת צהריים.‬

725
00:43:29,316 --> 00:43:33,403
‫עבדת מאוד קשה על החלום שלך להפוך לכתבת‬

726
00:43:33,487 --> 00:43:35,864
‫על ידי מציאת דמות ויצרת סיפור עסיסי…‬

727
00:43:35,947 --> 00:43:37,532
‫התנגדות.‬
‫-נדחית.‬

728
00:43:37,616 --> 00:43:42,245
‫ועבדת מאוד קשה על מכירת הסיפור הזה‬

729
00:43:42,329 --> 00:43:46,083
‫של החוויה שלך עם אנה למרבה במחיר, נכון?‬

730
00:43:49,878 --> 00:43:51,338
‫זה לא…‬

731
00:43:52,506 --> 00:43:53,924
‫אני מתחרטת שהכרתי את אנה.‬

732
00:43:54,007 --> 00:43:56,426
‫לא הייתי מייחלת זאת לאיש.‬

733
00:43:56,510 --> 00:43:58,512
‫זה הדבר הכי גרוע שאי פעם קרה לי.‬

734
00:43:58,595 --> 00:44:02,099
‫שנתיים אחרי שהגעת לעיר הזו‬
‫במטרה להצליח בתור כתבת,‬

735
00:44:02,182 --> 00:44:04,476
‫פרסמת מאמר בווניטי פייר.‬

736
00:44:04,559 --> 00:44:08,438
‫את עומדת להרוויח למעלה מ-600,000 דולר‬
‫בעסקאות של ספר וטלוויזיה.‬

737
00:44:08,522 --> 00:44:13,527
‫הכול משום שמצאת והתחברת‬
‫והסגרת את אנה למשטרה.‬

738
00:44:13,610 --> 00:44:15,696
‫אם זה הדבר הכי גרוע שקרה לך,‬

739
00:44:15,779 --> 00:44:17,406
‫כולם צריכים כזה מזל.‬
‫-התנגדות.‬

740
00:44:17,489 --> 00:44:19,574
‫חוזר בי. אין שאלות נוספות, כבודה.‬

741
00:44:42,139 --> 00:44:43,640
‫הלשנת על אנה?‬

742
00:44:46,393 --> 00:44:49,771
‫עבדת עם המשטרה? סידרת אותה?‬
‫פיתית אותה לצאת מהגמילה?‬

743
00:44:49,855 --> 00:44:51,148
‫תראי, אני יכולה להסביר.‬

744
00:44:52,357 --> 00:44:54,693
‫אני יודעת שאת בטח כועסת…‬
‫-זה שוק.‬

745
00:44:55,402 --> 00:44:56,903
‫את תדעי כשאכעס.‬

746
00:44:56,987 --> 00:45:00,657
‫הייתי חייבת לשתף פעולה עם המשטרה.‬
‫זו הייתה הדרך היחידה לקבל החזר.‬

747
00:45:00,741 --> 00:45:01,742
‫למה הסתרת את זה?‬

748
00:45:04,077 --> 00:45:05,370
‫התביישתי.‬

749
00:45:06,413 --> 00:45:07,622
‫הרגשתי מנוצלת.‬

750
00:45:08,290 --> 00:45:09,833
‫על ידי המשטרה, על ידי התובע…‬

751
00:45:09,916 --> 00:45:12,794
‫אני מרגישה מנוצלת.‬

752
00:45:12,878 --> 00:45:14,129
‫על ידייך.‬

753
00:45:14,212 --> 00:45:17,132
‫כשחשבתי שאת איזה סוג‬
‫של קורבן בכל זה. דאגתי לך.‬

754
00:45:17,215 --> 00:45:19,801
‫אני כן קורבן בכל זה.‬

755
00:45:19,885 --> 00:45:22,387
‫לפחות תוכלי לבכות לתוך כל הכסף הזה.‬

756
00:45:22,471 --> 00:45:27,017
‫נראה שיישאר לך הרבה, אפילו אחרי‬
‫שתשלמי לאמריקן אקספרס את החוב של ה-60 אלף.‬

757
00:45:29,394 --> 00:45:32,105
‫אלא אם מישהו כבר שילם את זה בשבילך.‬

758
00:45:34,065 --> 00:45:36,234
‫אל תסתירי ממני ברגע הזה או שאני…‬

759
00:45:36,318 --> 00:45:39,321
‫אמריקן אקספרס דאגו לזה.‬
‫הם ראו כמה משוגע המצב הזה היה והם…‬

760
00:45:39,404 --> 00:45:43,450
‫אז הסתדרת ממש אחלה‬
‫מזה שהלשנת על החברה שלך!‬

761
00:45:55,962 --> 00:45:57,172
‫- מספר חסוי -‬

762
00:45:57,255 --> 00:45:58,298
‫האם זה…‬
‫-כן.‬

763
00:45:58,381 --> 00:45:59,800
‫אתה הולך ל…‬
‫-לא.‬

764
00:46:00,550 --> 00:46:01,384
‫אוקיי.‬

765
00:46:02,636 --> 00:46:05,180
‫אבל מה אם זה…‬
‫-קווים. גבולות.‬

766
00:46:06,598 --> 00:46:12,354
‫לחיי… החקירה הנגדית המצוינת‬
‫שעשית לרייצ'ל היום.‬

767
00:46:12,437 --> 00:46:15,607
‫יכול לעזור באישום אחד, אבל התשעה האחרים…‬

768
00:46:16,942 --> 00:46:19,945
‫קתרין היא כמו איזה‬
‫רובוט עובדות בלתי ניתן לעצירה,‬

769
00:46:20,028 --> 00:46:22,113
‫מלעיטה גרונות של שבויים בראיות‬

770
00:46:22,197 --> 00:46:25,200
‫עד שמרוב שהם מלאים אין מקום לשלי.‬

771
00:46:25,826 --> 00:46:27,410
‫אז נשנה אסטרטגיה.‬

772
00:46:27,494 --> 00:46:28,912
‫האסטרטגיה הטובה ביותר שלי‬

773
00:46:28,995 --> 00:46:32,249
‫היא שהיא מעולם לא הייתה‬
‫בקרבה מסוכנת להשגת הכסף הזה.‬

774
00:46:32,332 --> 00:46:34,334
‫אני לא יכול להשתמש בה כי הלקוחה שלי‬

775
00:46:34,417 --> 00:46:36,586
‫מעדיפה להירקב בכלא מאשר לאפשר לזרים‬

776
00:46:36,670 --> 00:46:38,421
‫לחשוב שהיא גרועה בעסקים.‬

777
00:46:38,505 --> 00:46:42,092
‫מי אמר שאתה חייב להקשיב לה?‬
‫-אתיקה. הגינות.‬

778
00:46:42,175 --> 00:46:44,427
‫מה שיידרש, נכון?‬

779
00:46:45,554 --> 00:46:48,932
‫נו באמת. היית מעולה היום. קטן עליך!‬

780
00:46:49,015 --> 00:46:50,058
‫כמה שיכורה את?‬

781
00:46:50,141 --> 00:46:54,229
‫אני מתרגשת. אנחנו יכולים לנצח.‬

782
00:46:54,312 --> 00:46:58,275
‫אנה יכולה לשבת בדיוק שם,‬
‫על השרפרף, בעוד שבוע.‬

783
00:47:00,569 --> 00:47:02,821
‫אנה בחיים לא תגיע למקום כזה.‬

784
00:47:06,992 --> 00:47:07,993
‫צריך ללכת הביתה.‬

785
00:47:08,743 --> 00:47:09,870
‫סביר להניח.‬

786
00:47:13,832 --> 00:47:17,085
‫גבולות. גבולות, ויויאן.‬

787
00:47:19,629 --> 00:47:20,672
‫כן, אני מסכימה.‬

788
00:47:22,257 --> 00:47:23,216
‫מה קורה, אנה?‬

789
00:47:31,349 --> 00:47:33,393
‫יש לך משהו שאני לא יודע לגביו?‬

790
00:47:33,476 --> 00:47:35,353
‫חשבתי שאתה ישן.‬

791
00:47:35,437 --> 00:47:36,271
‫ישנתי.‬

792
00:47:37,105 --> 00:47:39,858
‫אני כל הזמן חושב שאני שומע אותה בוכה.‬

793
00:47:39,941 --> 00:47:44,321
‫ואז אני מתעורר וזה בכי רפאים או משהו.‬

794
00:47:45,071 --> 00:47:46,031
‫גם את שומעת אותו?‬

795
00:47:46,114 --> 00:47:48,909
‫מה קרה לכל השמלות שלי?‬

796
00:47:48,992 --> 00:47:50,952
‫משטרת האופנה פשטה על הדירה אחר הצהריים.‬

797
00:47:51,036 --> 00:47:52,203
‫הייתי צריך לספר לך.‬

798
00:47:52,287 --> 00:47:56,082
‫אני חייבת להביא בגדים לרייקרז עד 11:00‬
‫או שהם לא יהיו שם‬

799
00:47:56,166 --> 00:47:59,294
‫כשהם לוקחים אותה בבוקר,‬
‫וזה יהיה עוד פיאסקו.‬

800
00:47:59,377 --> 00:48:03,590
‫היא? מבינה, כשאני אומר "היא",‬
‫אני מתכוון לבת שלנו. כשאת אומרת "היא"…‬

801
00:48:03,673 --> 00:48:05,967
‫אלו רק בגדים, אני רק עוזרת.‬

802
00:48:06,051 --> 00:48:07,260
‫הנה את!‬

803
00:48:08,345 --> 00:48:12,182
‫אם הייתי מראה סרטון שלך עכשיו‬
‫לעצמך מתקופת הלימודים,‬

804
00:48:12,265 --> 00:48:13,725
‫היא הייתה מתחרפת לגמרי.‬

805
00:48:13,808 --> 00:48:17,354
‫זו רק שמלה, ג'ק. למה זה מפריע לך כל כך?‬

806
00:48:17,437 --> 00:48:19,814
‫זה מפריע לי שזה לא מפריע לך.‬

807
00:48:19,898 --> 00:48:24,194
‫בטח שזה מפריע לי.‬
‫אני שונאת לחשוב על בגדים.‬

808
00:48:24,277 --> 00:48:27,030
‫אני שונאת להיות הרחק מהבת שלי.‬
‫אני שונאת לנסוע לרייקרז.‬

809
00:48:27,113 --> 00:48:28,323
‫אז למה?‬

810
00:48:28,406 --> 00:48:30,742
‫כי אני יצרתי את המפלצת הזאת.‬

811
00:48:30,825 --> 00:48:33,411
‫עכשיו העיניים של כל עולם עליה.‬
‫אין לה אף אחד.‬

812
00:48:33,495 --> 00:48:36,581
‫יש המון סיבות טובות לכך שאין לה אף אחד.‬

813
00:48:38,124 --> 00:48:40,377
‫אני צריכה להביא את זה לרייקרז, אז…‬

814
00:48:42,253 --> 00:48:43,755
‫איך אתה מעז לומר לי דבר כזה?‬

815
00:48:43,838 --> 00:48:46,049
‫במשך חודשים ידעת על החופשה הזאת!‬

816
00:48:46,132 --> 00:48:48,093
‫זו אשמתי שהמשפט הזה נגרר?‬

817
00:48:48,176 --> 00:48:51,888
‫כלום לא באשמתך. מה פתאום?‬
‫-אני לא יכול להפקיר את מרשתי!‬

818
00:48:51,972 --> 00:48:54,891
‫להעביר אותה לפרקליט שותף זו לא הפקרה.‬

819
00:48:54,975 --> 00:48:57,978
‫לא היית שם, אפילו פעם אחת, לתמוך בי.‬

820
00:48:58,061 --> 00:49:01,606
‫אין לך מושג, עם טונות של תקשורת,‬
‫אני לא יכול פשוט לוותר…‬

821
00:49:01,690 --> 00:49:04,067
‫עכשיו אנחנו יודעים מה באמת העניין.‬
‫-מה?‬

822
00:49:04,150 --> 00:49:06,319
‫אתה רוצה להיות שם בשביל מסיבת העיתונאים,‬

823
00:49:06,403 --> 00:49:08,697
‫כדי שכמה חברים מהכיתה שלך בבית ספר למשפטים‬

824
00:49:08,780 --> 00:49:10,740
‫יוכלו לראות את פניך בטלוויזיה. פתטי.‬

825
00:49:10,824 --> 00:49:13,660
‫על הזין שלי…‬
‫-אם זה היה תיק של עונש מוות, מילא!‬

826
00:49:13,743 --> 00:49:16,955
‫קח את כל הזמן שאתה צריך,‬
‫אבל כל האגו שלך רוכב‬

827
00:49:17,038 --> 00:49:20,583
‫על הגנבת המפונקת הקטנה הזאת שהיא,‬
‫בוא נודה, אשמה ללא ספק!‬

828
00:49:20,667 --> 00:49:22,877
‫לו הייתה רוצחת בדם קר,‬
‫היא לא הייתה צריכה אותי,‬

829
00:49:22,961 --> 00:49:24,295
‫אבל היא לא. היא ילדה.‬

830
00:49:24,379 --> 00:49:27,757
‫ילדה מהגרת, שהגיעה לארץ הזאת‬
‫בשביל החלום האמריקאי…‬

831
00:49:27,841 --> 00:49:30,343
‫בבקשה אל תעטוף את הפסיכית הזאת בדגל.‬

832
00:49:30,427 --> 00:49:32,137
‫אני כל מה שיש לה!‬

833
00:49:36,224 --> 00:49:39,102
‫את גדלת על הר אולימפוס המזדיין.‬

834
00:49:39,185 --> 00:49:41,688
‫את בחיים לא תוכלי להבין מה זה.‬

835
00:49:42,772 --> 00:49:46,151
‫בבקשה… תסביר לי את זה.‬

836
00:49:56,828 --> 00:49:58,830
‫תענה, קדימה.‬
‫-לא.‬

837
00:49:58,913 --> 00:50:01,041
‫ספר לאנה שהיא נראתה נהדר היום בבית המשפט.‬

838
00:50:02,000 --> 00:50:05,253
‫את מתנהגת כאילו אני מזיין‬
‫את הבחורה הזאת. היא לקוחה!‬

839
00:50:05,336 --> 00:50:07,964
‫חבל שלא, כך הייתי מצליחה להבין‬

840
00:50:08,048 --> 00:50:09,883
‫למה אתה חושב פתאום שזה בסדר‬

841
00:50:09,966 --> 00:50:13,261
‫להרוס לגמרי את החופשה‬
‫היחידה שלנו בשנתיים האחרונות.‬

842
00:50:21,853 --> 00:50:23,980
‫יש לי גבולות.‬
‫-היא תתקשר שוב.‬

843
00:50:24,064 --> 00:50:25,106
‫הלו.‬

844
00:50:25,190 --> 00:50:28,401
‫היי. בריאן, נכון? אבא שלך שם?‬

845
00:50:28,485 --> 00:50:30,111
‫הוא רב עם אימא שלי.‬

846
00:50:30,195 --> 00:50:33,281
‫אני יכולה לחכות.‬
‫אבל לא יותר מדי. אני בכלא.‬

847
00:50:33,364 --> 00:50:34,783
‫מה עשית?‬

848
00:50:34,866 --> 00:50:37,160
‫כלום, רק שאלתי קצת כסף.‬

849
00:50:38,036 --> 00:50:38,870
‫ומטוס פרטי.‬

850
00:50:38,953 --> 00:50:40,580
‫אני יכול לשאול קצת כסף?‬

851
00:50:41,998 --> 00:50:43,458
‫כל הכסף שלי אצל אביך.‬

852
00:50:43,541 --> 00:50:45,460
‫הוא לא נותן לי כלום.‬

853
00:50:45,543 --> 00:50:46,503
‫מסופקני.‬

854
00:50:47,337 --> 00:50:48,463
‫הוא בחור נחמד.‬

855
00:50:49,172 --> 00:50:50,757
‫והוא אוהב אותך מאוד.‬

856
00:50:50,840 --> 00:50:53,343
‫אבל הוא עושה את אימא שלי עצובה.‬

857
00:50:53,426 --> 00:50:55,553
‫אתה יכול כנראה להאשים אותי בזה.‬

858
00:50:55,637 --> 00:50:58,973
‫אבל אתה גם יכול להשתמש בזה‬
‫כדי להשיג מה שאתה רוצה.‬

859
00:50:59,057 --> 00:51:00,266
‫אני יכול?‬

860
00:51:00,350 --> 00:51:04,354
‫בטח. אנשים נותנים כסף מכל מיני סיבות.‬

861
00:51:04,437 --> 00:51:07,857
‫אשמה ואהבה הן שתיים מהגדולות ביותר.‬

862
00:51:07,941 --> 00:51:11,444
‫ויש לך את שתיהן. אתה צריך לבקש את הירח.‬

863
00:51:12,153 --> 00:51:13,488
‫אלך לקרוא לאבא שלי.‬

864
00:51:13,571 --> 00:51:17,408
‫לא. תן להם לריב.‬

865
00:51:17,492 --> 00:51:20,286
‫אבל זה לא נעים לי. זה רועש.‬

866
00:51:21,162 --> 00:51:22,747
‫זה טוב יותר מדממה.‬

867
00:51:26,292 --> 00:51:29,087
‫טוב… בריאן, הזמן שלי נגמר.‬

868
00:51:29,963 --> 00:51:30,880
‫ביי.‬

869
00:51:30,964 --> 00:51:32,173
‫ביי.‬

870
00:51:42,142 --> 00:51:45,895
‫כשהבלש מקפרי הלך לחפש‬
‫את אנה בבית המשפט, האם היא הייתה שם?‬

871
00:51:45,979 --> 00:51:46,813
‫לא.‬

872
00:51:46,896 --> 00:51:49,107
‫האם היא נשארה להילחם באישומים שלה?‬

873
00:51:49,190 --> 00:51:50,024
‫לא.‬

874
00:51:50,108 --> 00:51:53,903
‫היא נסעה לקליפורניה‬
‫כי ידעה שאין קו הגנה לאישומים האלה.‬

875
00:51:53,987 --> 00:51:57,490
‫היא ידעה שהיא אשמה במיוחס לה.‬

876
00:51:57,574 --> 00:51:59,409
‫זה מראה בבירור שהנאשמת…‬

877
00:51:59,492 --> 00:52:03,288
‫לבן לנאומי הסיכום? גאוני.‬

878
00:52:03,371 --> 00:52:04,539
‫ביצעה את הפשעים האלו.‬

879
00:52:04,622 --> 00:52:07,000
‫כשאתם הולכים לחדר המושבעים לדון,‬

880
00:52:07,083 --> 00:52:10,003
‫אני מפצירה בכם להגיע לגזר הדין היחידי‬

881
00:52:10,086 --> 00:52:13,006
‫שתואם את החוק והראיות.‬

882
00:52:13,089 --> 00:52:15,091
‫והוא שהנאשמת אשמה‬

883
00:52:15,175 --> 00:52:18,136
‫מעבר לספק סביר בכל עשרת הסעיפים.‬

884
00:52:19,971 --> 00:52:20,805
‫תודה לכם.‬

885
00:52:36,112 --> 00:52:37,405
‫מר ספודק?‬

886
00:52:41,117 --> 00:52:41,951
‫טוד.‬

887
00:52:46,915 --> 00:52:48,791
‫זוכרת שאמרתי לך שאהרוג בשבילך?‬

888
00:52:49,584 --> 00:52:50,418
‫מה?‬

889
00:52:50,501 --> 00:52:53,338
‫פשוט… תסמכי על כוכב המשנה שלך.‬

890
00:52:53,421 --> 00:52:54,255
‫אוקיי?‬

891
00:52:58,635 --> 00:53:02,805
‫שמעתם המון ראיות מהמון עדים במשפט הזה,‬

892
00:53:02,889 --> 00:53:05,516
‫אבל האם שמתם לב לדבר אחד במהלכו?‬

893
00:53:05,600 --> 00:53:09,437
‫כל עד שהעיד לפניכם‬
‫במהלך המשפט הזה היה מובך.‬

894
00:53:10,521 --> 00:53:12,398
‫הם לא רצו לספר את האמת במלואה.‬

895
00:53:12,482 --> 00:53:15,401
‫כל עד מאשים מישהו אחר בטעויות שלו.‬

896
00:53:15,485 --> 00:53:16,694
‫לכולם היה סיפור.‬

897
00:53:17,362 --> 00:53:20,240
‫כי כל אחד ואחד מהם, בעלי השכר גבוה,‬

898
00:53:20,323 --> 00:53:24,035
‫המשכילים, אנשי העסקים המנוסים,‬

899
00:53:24,786 --> 00:53:27,664
‫נפל קורבן להטעיה של ילדה בת 25‬

900
00:53:27,747 --> 00:53:30,124
‫ללא תואר, ללא תעודות,‬

901
00:53:30,208 --> 00:53:33,336
‫וללא ניסיון עסקי מעבר להתמחות.‬

902
00:53:33,419 --> 00:53:35,797
‫אנה הייתה הכי טירונית שיש.‬

903
00:53:35,880 --> 00:53:38,841
‫בעולם שבו לא הכירה אף אחד‬
‫וללא מושג מה היא עושה.‬

904
00:53:38,925 --> 00:53:43,263
‫איך היא יכלה להגיע לקרבה מסוכנת‬
‫להונאה של הבנקים האלו?‬

905
00:53:43,346 --> 00:53:44,555
‫להשגת חלק מהכסף הזה?‬

906
00:53:44,639 --> 00:53:46,808
‫עכשיו, אולי חשבתם שההתנהגות של מיס סורוקין‬

907
00:53:46,891 --> 00:53:50,144
‫פסולה, לא מוסרית, לא אתית, לא מקובלת.‬

908
00:53:50,228 --> 00:53:53,356
‫אתם יכולים לאהוב אותה או לשנוא אותה‬
‫על שניצלה את המערכת.‬

909
00:53:53,439 --> 00:53:55,692
‫מה הוא…‬
‫-אבל אם מישהו בתיק הזה‬

910
00:53:55,775 --> 00:53:59,237
‫מנסה לגזול מאנשים את כספם, אלו הבנקאים.‬

911
00:53:59,320 --> 00:54:02,198
‫הם יעשו פשוטו כמשמעו כל דבר שבטבע שלהם‬

912
00:54:02,282 --> 00:54:03,700
‫להשיג את חשבונותיכם ועסקיכם.‬

913
00:54:03,783 --> 00:54:06,536
‫האם אנה הייתה אי פעם קרובה אפילו קצת‬

914
00:54:06,619 --> 00:54:08,997
‫להשיג אחת מההלוואות האלו‬
‫מאחד מהבנקים האלו?‬

915
00:54:09,080 --> 00:54:10,123
‫מעולם לא.‬

916
00:54:10,206 --> 00:54:13,042
‫וגם אם כן,‬
‫הכסף לא היה אמור להיכנס לכיס שלה.‬

917
00:54:13,126 --> 00:54:15,003
‫הוא היה הולך לבעלים של הבניין‬

918
00:54:15,086 --> 00:54:17,005
‫שרצתה לחדש עבור העסק שלה.‬

919
00:54:17,088 --> 00:54:21,009
‫אבל תבחנו את הראיות, ואתם תראו,‬

920
00:54:22,385 --> 00:54:23,344
‫לא היה עסק.‬

921
00:54:24,095 --> 00:54:26,931
‫זה היה רק חלום. רעיון.‬

922
00:54:27,015 --> 00:54:30,351
‫הדבר היחיד שיצא לפועל היה מצגת מכירה.‬

923
00:54:30,435 --> 00:54:32,645
‫מספר מילים ותמונות.‬

924
00:54:32,729 --> 00:54:35,606
‫זה מעולם לא היה אמיתי. לא היה מוחשי.‬

925
00:54:35,690 --> 00:54:38,526
‫אנה הייתה צעירה, שאפתנית, במצב שגדול עליה,‬

926
00:54:38,609 --> 00:54:42,613
‫לגמרי לא מוכנה ולא מסוגלת‬
‫למה שהיא התכוונה לעשות.‬

927
00:54:42,697 --> 00:54:44,615
‫היא מעולם לא הייתה, ולו לרגע, קרובה,‬

928
00:54:44,699 --> 00:54:46,492
‫שלא לדבר על קרובה באופן מסוכן,‬

929
00:54:46,576 --> 00:54:49,370
‫להשגת הכסף הזה או בניית הבניין הזה,‬

930
00:54:49,454 --> 00:54:52,582
‫או פתיחת המועדון הזה, עמותת האומנות הזו.‬

931
00:54:52,665 --> 00:54:55,501
‫הכול היה דיבורים. רעש וצלצולים.‬

932
00:54:55,585 --> 00:55:00,423
‫הדרך לשום מקום‬
‫רצופה נאיביות וכוונות טובות.‬

933
00:55:01,257 --> 00:55:03,593
‫כדי להוכיח שהייתה לה כוונה,‬

934
00:55:03,676 --> 00:55:05,845
‫תצטרכו להוכיח שהייתה קרובה באופן מסוכן.‬

935
00:55:05,928 --> 00:55:09,640
‫ואם לא תמצאו כוונה,‬
‫לא תוכלו להאשים אותה באף פשע.‬

936
00:55:10,892 --> 00:55:14,145
‫אם יש לכם ספק סביר בנוגע לכוונה שלה,‬

937
00:55:14,228 --> 00:55:15,521
‫להלך הרוח שלה,‬

938
00:55:15,605 --> 00:55:19,233
‫עליכם לפטור אותה מאשמה על כל הסעיפים.‬

939
00:55:22,987 --> 00:55:23,863
‫תודה לכם.‬

940
00:55:26,366 --> 00:55:27,617
‫תודה, מר ספודק.‬

941
00:55:27,700 --> 00:55:30,286
‫עכשיו, גבירותיי ורבותיי,‬
‫נסו להישאר קשובים.‬

942
00:55:30,370 --> 00:55:32,580
‫אני הולכת לשנות את הטון שלי טיפה‬

943
00:55:32,663 --> 00:55:35,792
‫כדי שאתם תשימו לב כי זה חשוב.‬

944
00:55:36,584 --> 00:55:39,128
‫הוא הכשיל אותה. הוא לגמרי הכשיל אותה.‬

945
00:55:40,880 --> 00:55:43,341
‫כתב האישום אינו ראיה לאשמה,‬

946
00:55:43,424 --> 00:55:44,759
‫הוא הודעה על האישומים…‬

947
00:55:44,842 --> 00:55:46,928
‫הייתי חייב. זה היה…‬
‫-נגד הנאשמת‬

948
00:55:47,011 --> 00:55:50,098
‫ומשרת בתור מנגנון בהעמדתה לדין.‬

949
00:55:50,181 --> 00:55:52,308
‫במשך הליכים אלו, הנאשמת…‬

950
00:55:57,105 --> 00:55:58,272
‫היי.‬

951
00:56:06,697 --> 00:56:08,157
‫כמה זמן החרא הזה לוקח?‬

952
00:56:11,077 --> 00:56:12,537
‫כמה שזה לוקח, אני מניחה.‬

953
00:56:14,288 --> 00:56:17,375
‫אני לא בן אדם סבלני,‬
‫אז תני לי איזו מנטרה או משהו.‬

954
00:56:20,878 --> 00:56:24,799
‫אלוהים, תן לי את הכוח‬
‫לקבל את הדברים שאני לא יכולה לשנות…‬

955
00:56:24,882 --> 00:56:27,176
‫את המצאת את זה או שגנבת את זה מהתנ"ך?‬

956
00:56:30,263 --> 00:56:31,180
‫לא זה ולא זה.‬

957
00:56:32,140 --> 00:56:34,267
‫האקס שלי באלכוהוליסטים אנונימיים.‬

958
00:57:04,297 --> 00:57:06,048
‫אז עשרה סעיפים נגד אנה, נכון?‬

959
00:57:06,883 --> 00:57:08,342
‫כן, ויויאן, עשרה סעיפים.‬

960
00:57:11,179 --> 00:57:13,639
‫והיא יכולה לקבל 15 שנים‬
‫אם היא מורשעת בכולם?‬

961
00:57:13,723 --> 00:57:16,476
‫ידעת את זה… מה זה? אמנזיה?‬

962
00:57:16,559 --> 00:57:18,060
‫אלצהיימר מוקדם מזדיין…‬

963
00:57:18,144 --> 00:57:19,187
‫אני מנסה להעסיק אותך‬

964
00:57:19,270 --> 00:57:21,105
‫כדי שתפסיק לסובב את הפקק הזה.‬

965
00:57:21,189 --> 00:57:23,357
‫זה מסדרון גדול, ויויאן.‬

966
00:57:29,739 --> 00:57:33,409
‫אתה חושב שאחד המושבעים‬
‫משתהה כמו ב"12 המושבעים" או…‬

967
00:57:34,035 --> 00:57:36,287
‫שהם מסתבכים עם ההגדרות המשפטיות?‬

968
00:57:38,289 --> 00:57:40,124
‫כבר לא אכפת לי.‬

969
00:57:40,208 --> 00:57:41,292
‫עשיתי את שלי.‬

970
00:57:42,043 --> 00:57:45,254
‫אני עולה לטיסה למקסיקו‬
‫בעוד חמש שעות. יהיה מה שיהיה.‬

971
00:57:45,880 --> 00:57:46,714
‫אתה עוזב?‬

972
00:57:46,797 --> 00:57:48,633
‫טוב, זה או זה או גירושין.‬

973
00:57:48,716 --> 00:57:49,634
‫אז…‬

974
00:57:50,426 --> 00:57:52,845
‫אלקסי יכול להתמודד עם זה מפה.‬
‫הוא מוכשר מספיק.‬

975
00:57:52,929 --> 00:57:53,930
‫אתה עוזב היום?‬

976
00:57:54,597 --> 00:57:56,599
‫זה רק תיק, ויויאן.‬
‫-אני יודעת.‬

977
00:57:56,682 --> 00:57:58,643
‫נטשתי את המשפחה שלי מספיק.‬

978
00:57:58,726 --> 00:57:59,810
‫אני מבינה. פשוט…‬

979
00:58:00,978 --> 00:58:02,605
‫אנה ילדה גדולה.‬
‫-אני יודעת.‬

980
00:58:03,356 --> 00:58:04,357
‫זה לא זה.‬

981
00:58:04,941 --> 00:58:06,651
‫זה… אני מניחה…‬

982
00:58:08,319 --> 00:58:11,322
‫אין לי המילים,‬
‫וצריכות להיות לי כי מילים הן העבודה שלי,‬

983
00:58:11,405 --> 00:58:13,366
‫אבל הדבר הקרוב ביותר שעולה לי‬

984
00:58:13,449 --> 00:58:15,409
‫לגבי איך שאני מרגישה זה שאתגעגע אליך.‬

985
00:58:18,579 --> 00:58:21,958
‫זה לא… דרכינו יצטלבו.‬

986
00:58:22,041 --> 00:58:22,875
‫ברור.‬

987
00:58:22,959 --> 00:58:25,336
‫ויהיו עוד תיקים עם עניין ציבורי.‬

988
00:58:25,419 --> 00:58:26,796
‫זאת אומרת, בוודאות.‬

989
00:58:26,879 --> 00:58:27,713
‫נכון.‬

990
00:58:29,632 --> 00:58:32,426
‫אנחנו יכולים לצאת לארוחת ערב. ארבעתנו.‬

991
00:58:33,135 --> 00:58:34,470
‫אולי חמשתנו.‬

992
00:58:35,096 --> 00:58:37,181
‫נכון. כן.‬

993
00:58:40,142 --> 00:58:40,977
‫נקווה.‬

994
00:58:56,492 --> 00:58:57,368
‫אין חדש עדיין?‬

995
00:58:57,451 --> 00:58:58,619
‫אל תשאל אותי שוב.‬

996
00:58:58,703 --> 00:59:00,788
‫אולי אין אינטרנט, קליטה גרועה…‬

997
00:59:00,871 --> 00:59:01,789
‫ויו מחוברת.‬

998
00:59:01,872 --> 00:59:03,499
‫האור הירוק אומר לי כך.‬

999
00:59:03,583 --> 00:59:06,335
‫הדבר הזה במחשב אפילו אומר לי כשהיא מקלידה.‬

1000
00:59:06,419 --> 00:59:09,005
‫הוא ממש אומר לי מתי ויויאן מקלידה.‬

1001
00:59:09,088 --> 00:59:11,173
‫מי לעזאזל צריך כל כך הרבה מידע?‬

1002
00:59:11,257 --> 00:59:14,635
‫זה אמור להקל על החרדה שלי?‬
‫כי זה עושה בדיוק ההפך.‬

1003
00:59:14,719 --> 00:59:17,888
‫טוב, מאחר שוויויאן לא מקלידה,‬
‫אני מכין תה ירוק. רוצים?‬

1004
00:59:18,556 --> 00:59:19,390
‫לא, תודה.‬

1005
00:59:19,473 --> 00:59:21,434
‫אני אקח רד איי.‬

1006
00:59:21,517 --> 00:59:22,518
‫רגע…‬

1007
00:59:23,436 --> 00:59:24,687
‫ויויאן מקלידה.‬

1008
00:59:50,546 --> 00:59:51,380
‫זה הרגע.‬

1009
00:59:51,464 --> 00:59:52,506
‫זה הרגע.‬

1010
00:59:53,591 --> 00:59:54,925
‫בואו נכניס את המושבעים.‬

1011
00:59:55,009 --> 00:59:57,803
‫כולם לשבת! עכשיו!‬

1012
01:00:06,395 --> 01:00:08,147
‫יש פסק דין.‬
‫-אנחנו יודעים לקרוא.‬

1013
01:00:24,497 --> 01:00:25,748
‫טוב.‬

1014
01:00:25,831 --> 01:00:26,749
‫חבר המושבעים,‬

1015
01:00:26,832 --> 01:00:30,419
‫אני מבינה שישנה הודעה‬
‫המבשרת שהגעתם לפסק דין.‬

1016
01:00:30,503 --> 01:00:31,671
‫אבקש מהפקיד…‬

1017
01:00:31,754 --> 01:00:33,506
‫יו"ר המושבעים מתבקשת לעמוד.‬

1018
01:00:36,384 --> 01:00:37,218
‫עלייך לעמוד כעת.‬

1019
01:00:40,346 --> 01:00:41,931
‫האם פסק הדין התקבל פה אחד?‬

1020
01:00:42,014 --> 01:00:42,932
‫כן.‬

1021
01:00:43,849 --> 01:00:47,144
‫מה פסיקתכם בנוגע לסעיף אחד,‬
‫המאשים את הנאשמת, אנה סורוקין,‬

1022
01:00:47,228 --> 01:00:49,689
‫בניסיון לגנבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

1023
01:00:49,772 --> 01:00:51,941
‫ניסיון גניבת נכס מבנק סיטי נשיונל‬

1024
01:00:52,024 --> 01:00:54,402
‫בשווי העולה על מיליון דולר. אשמה או זכאית?‬

1025
01:00:56,529 --> 01:00:57,363
‫זכאית.‬

1026
01:01:03,494 --> 01:01:05,287
‫יש! גדול!‬

1027
01:01:06,747 --> 01:01:09,583
‫מה פסיקתכם בנוגע לסעיף השני,‬
‫המאשים את הנאשמת‬

1028
01:01:09,667 --> 01:01:12,503
‫בניסיון גניבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

1029
01:01:12,586 --> 01:01:15,005
‫ניסיון גניבת נכס מפורטרס השקעות בע"מ‬

1030
01:01:15,089 --> 01:01:16,674
‫בשווי העולה על מיליון דולר.‬

1031
01:01:17,299 --> 01:01:18,509
‫אשמה או זכאית?‬

1032
01:01:18,592 --> 01:01:20,886
‫קדימה, תקלידי מהר יותר.‬

1033
01:01:20,970 --> 01:01:22,763
‫תקלידי, ויויאן, נרים את הגג באוויר.‬

1034
01:01:24,515 --> 01:01:25,725
‫אשמה.‬

1035
01:01:25,808 --> 01:01:29,228
‫הסעיף השלישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בניסיון גניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1036
01:01:29,311 --> 01:01:32,648
‫נכס גנוב מבנק סיטי נשיונל‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1037
01:01:32,732 --> 01:01:34,525
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1038
01:01:35,192 --> 01:01:38,654
‫סעיף רביעי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1039
01:01:38,738 --> 01:01:42,575
‫נכס גנוב מסיטיבנק NA‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1040
01:01:42,658 --> 01:01:44,952
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1041
01:01:45,035 --> 01:01:48,456
‫סעיף חמישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

1042
01:01:48,539 --> 01:01:52,418
‫נכס גנוב מרייצ'ל ויליאמס‬
‫בשווי העולה על 50,000 דולר.‬

1043
01:01:52,501 --> 01:01:53,711
‫אשמה או זכאית?‬

1044
01:01:53,794 --> 01:01:55,004
‫זכאית.‬

1045
01:01:55,087 --> 01:01:58,674
‫סעיף שישי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה חמורה מדרגה שלישית,‬

1046
01:01:58,758 --> 01:02:02,303
‫נכס גנוב מסיגנצ'ר בנק‬
‫בשווי העולה על 3,000 דולר.‬

1047
01:02:02,386 --> 01:02:04,430
‫-אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1048
01:02:04,513 --> 01:02:07,516
‫סעיף שביעי, המאשים את הנאשמת‬
‫בגניבה של שירותים,‬

1049
01:02:07,600 --> 01:02:10,853
‫כוונה להשיג שירות תחבורה אווירית‬
‫מפליי בלייד בע"מ‬

1050
01:02:10,936 --> 01:02:13,147
‫אשמה או זכאית?‬
‫-אשמה.‬

1051
01:02:13,230 --> 01:02:14,315
‫מלון ביקמן?‬

1052
01:02:15,065 --> 01:02:15,983
‫אשמה.‬

1053
01:02:16,066 --> 01:02:17,902
‫מלון דאבליו.‬
‫-אשמה.‬

1054
01:02:17,985 --> 01:02:20,279
‫מלון לה פארקר מרידיאן.‬
‫-אשמה.‬

1055
01:02:33,793 --> 01:02:34,627
‫טוב…‬

1056
01:02:36,545 --> 01:02:37,630
‫זהו זה.‬

1057
01:02:41,300 --> 01:02:45,221
‫גבירותיי ורבותיי, זו הייתה עבודה קשה מאוד.‬

1058
01:02:45,304 --> 01:02:47,598
‫אני מבינה ואני מעריכה את זה.‬

1059
01:02:48,474 --> 01:02:51,268
‫כמו שאמרתי, לא משנה מה היה פסק דינכם,‬

1060
01:02:51,352 --> 01:02:53,479
‫שירתם את הקהילה שלכם כראוי.‬

1061
01:02:53,562 --> 01:02:55,314
‫מספר דברים, כל ה…‬

1062
01:02:55,397 --> 01:02:58,901
‫היי, ניצחנו בשניים מתוך שלושת הגדולים.‬
‫זה משהו.‬

1063
01:02:59,860 --> 01:03:02,822
‫לא, כן. סיטי נשיונל ורייצ'ל.‬

1064
01:03:03,531 --> 01:03:04,615
‫זה לא רע.‬

1065
01:03:05,783 --> 01:03:07,785
‫אם ברצונכם לדבר איתם, אתם רשאים.‬

1066
01:03:07,868 --> 01:03:11,455
‫אני חושבת שחלק מאנשי התקשורת‬
‫ירצו לדבר איתכם גם כן.‬

1067
01:03:11,539 --> 01:03:15,584
‫שוב, זו בחירה שלכם אם לדבר איתם.‬

1068
01:03:15,668 --> 01:03:17,795
‫ואני רוצה לציין משהו לגבי התקשורת.‬

1069
01:03:17,878 --> 01:03:20,881
‫מן הסתם, ראיתם אותם פה כל הזמן.‬

1070
01:03:20,965 --> 01:03:25,261
‫אני מאוד גאה בזה שהתמקדתם בתיק, ולא בהם.‬

1071
01:03:25,344 --> 01:03:27,471
‫אני מצטער, אבל אני חייב ללכת ישר אחרי זה.‬

1072
01:03:27,555 --> 01:03:29,723
‫אלקסי ידריך אותך בשלבים הבאים.‬

1073
01:03:29,807 --> 01:03:31,976
‫אחזור בשבוע הבא לבדוק לשלומך. אוקיי?‬

1074
01:03:32,643 --> 01:03:33,769
‫כן.‬

1075
01:03:33,853 --> 01:03:35,563
‫שתהיה חופשה טובה. הרווחת אותה.‬

1076
01:03:37,857 --> 01:03:40,150
‫ושוב תודה על השירות שלכם.‬

1077
01:03:40,234 --> 01:03:41,151
‫תודה לך.‬

1078
01:03:42,987 --> 01:03:45,281
‫אתם רשאים לצאת. אתם משוחררים.‬

1079
01:03:46,615 --> 01:03:47,700
‫אני כל כך גאה בך.‬

1080
01:03:47,783 --> 01:03:49,660
‫תודה. זה חשוב לי.‬

1081
01:03:49,743 --> 01:03:52,121
‫אנחנו צריכים לעצור לקנות‬
‫לבומי מדבקות לקטנים‬

1082
01:03:52,204 --> 01:03:54,331
‫כדי שיהיה סיכוי את הטיסה הזאת.‬

1083
01:03:54,415 --> 01:03:55,749
‫וביקשתי שגלוריה תתקשר למלון‬

1084
01:03:55,833 --> 01:03:57,918
‫ותרשום אותם למועדונית בכל יום,‬

1085
01:03:58,002 --> 01:04:01,213
‫שנוכל לקחת חצי יום לעצמנו‬
‫וללכת למגרש הגולף,‬

1086
01:04:01,297 --> 01:04:04,049
‫להסתובב בעיר, לבלות את כל היום במיטה.‬

1087
01:04:06,302 --> 01:04:07,136
‫מה יש?‬

1088
01:04:07,219 --> 01:04:09,555
‫אני לא יכול ללכת. לא עכשיו.‬

1089
01:04:09,638 --> 01:04:11,974
‫למה? טוד, זה נגמר.‬

1090
01:04:12,850 --> 01:04:14,768
‫אני אבוא ברגע שאוכל.‬

1091
01:04:17,938 --> 01:04:20,566
‫אני חושבת שאתה לא מבין מה אתה עושה עכשיו.‬

1092
01:04:21,734 --> 01:04:22,776
‫אני כן מבין.‬

1093
01:04:23,861 --> 01:04:25,279
‫אני חושב שאת לא מבינה…‬

1094
01:04:25,362 --> 01:04:28,365
‫היא מסנג'רת אותך, טוד. אתה יודע את זה.‬

1095
01:04:36,665 --> 01:04:37,666
‫אני אוהב אותך, אני…‬

1096
01:05:11,867 --> 01:05:12,868
‫את בסדר?‬

1097
01:05:14,036 --> 01:05:15,829
‫בגדת בי.‬

1098
01:05:17,289 --> 01:05:18,791
‫זו דרך אחת להסתכל על זה.‬

1099
01:05:20,793 --> 01:05:23,253
‫גם ניצחתי בשניים‬
‫משלושת הסעיפים הגדולים שלך.‬

1100
01:05:23,921 --> 01:05:27,007
‫את לא חייבת לאהוב את הדרך שלי,‬
‫אבל תרשי לי להסביר.‬

1101
01:05:27,091 --> 01:05:28,175
‫זה לא משנה.‬

1102
01:05:29,969 --> 01:05:31,095
‫זה לא משנה.‬

1103
01:05:34,139 --> 01:05:37,017
‫חבר המושבעים קרא אותך.‬

1104
01:05:37,101 --> 01:05:42,481
‫הם ראו כמה קרובה הייתי לכסף, לעא"ד.‬

1105
01:05:42,564 --> 01:05:45,693
‫הם קלטו את החרטא של רייצ'ל.‬

1106
01:05:45,776 --> 01:05:51,699
‫לא הייתי צריכה לדפוק את חברה שלי‬
‫בשביל 60 אלף‬

1107
01:05:51,782 --> 01:05:56,537
‫אם ילדי האחווה המזדיינים בפורטרס‬
‫היו מוכנים לתת לי מעל ל-20 מיליון!‬

1108
01:05:59,373 --> 01:06:05,087
‫האנשים האלה שם. הם קלטו אותי.‬

1109
01:06:05,170 --> 01:06:10,467
‫הייתי קרובה באופן מסוכן, והם קלטו זאת.‬

1110
01:06:13,303 --> 01:06:19,518
‫עכשיו העולם ידע שאני לא אידיוטית.‬

1111
01:06:19,601 --> 01:06:22,396
‫אני לא איזו אשת חברה מטומטמת.‬

1112
01:06:27,609 --> 01:06:28,736
‫אני שחקנית.‬

1113
01:06:38,328 --> 01:06:41,874
‫הייתי… הייתי צעד אחד משם.‬

1114
01:06:51,050 --> 01:06:52,426
‫אתקשר לאבא שלך.‬

1115
01:06:53,969 --> 01:06:54,887
‫איידע אותו.‬

1116
01:07:00,309 --> 01:07:03,479
‫- מנהטן -‬

1117
01:07:03,562 --> 01:07:07,983
‫כמות הגולשים בכתבה המקורית שלך מטורפת.‬

1118
01:07:08,067 --> 01:07:09,651
‫בין המשפט ופסק הדין,‬

1119
01:07:09,735 --> 01:07:11,945
‫היא בשיא באופן קבוע בתור הכתבה הכי חמה,‬

1120
01:07:12,029 --> 01:07:14,156
‫עם אחוזי הקריאה הגבוהים ביותר באתר.‬

1121
01:07:14,239 --> 01:07:17,117
‫מבחינה גלובלית, מעל לארבע מיליון כניסות.‬

1122
01:07:17,201 --> 01:07:19,411
‫בחיים לא ראינו משהו כזה.‬

1123
01:07:19,495 --> 01:07:21,205
‫נכון, פול?‬
‫-לא שזכור לי.‬

1124
01:07:21,288 --> 01:07:23,415
‫העניין בזה הוא, טוב, פשוט…‬

1125
01:07:24,917 --> 01:07:26,376
‫אנחנו כמובן נצטרך מאמר המשך.‬

1126
01:07:26,460 --> 01:07:27,294
‫ברור.‬

1127
01:07:27,377 --> 01:07:28,212
‫כתבת שער.‬

1128
01:07:28,295 --> 01:07:29,797
‫כן, הרבה רעש.‬

1129
01:07:29,880 --> 01:07:32,800
‫תעמיקי. אני רוצה את כל הפרטים הקטנים.‬

1130
01:07:32,883 --> 01:07:34,301
‫העימות עם השופטת.‬

1131
01:07:34,384 --> 01:07:37,805
‫כל אולם הדיונים, העניין עם תצוגת המסלול.‬

1132
01:07:37,888 --> 01:07:40,808
‫מתברר שהיא לבשה לבן ביום של נאומי הסיכום.‬

1133
01:07:40,891 --> 01:07:43,018
‫אני מתכוון, הבחורה הזאת מדהימה.‬

1134
01:07:43,102 --> 01:07:45,479
‫השמלה הלבנה הזו הייתה רעיון שלה?‬

1135
01:07:45,562 --> 01:07:46,814
‫או של הסטייליסטית?‬

1136
01:07:47,564 --> 01:07:48,398
‫היי.‬

1137
01:07:49,024 --> 01:07:49,942
‫צריך להעביר אותך.‬

1138
01:07:50,651 --> 01:07:53,570
‫היא צריכה משרד. המשרד לידך פנוי.‬

1139
01:07:54,196 --> 01:07:55,656
‫רוצה את המשרד ליד פול?‬

1140
01:07:55,739 --> 01:07:57,741
‫אל תדאגי בנוגע…‬

1141
01:07:59,368 --> 01:08:01,829
‫אנחנו נצטרך מנהלים אמנותיים, צלמים…‬

1142
01:08:06,125 --> 01:08:08,210
‫הילד, הילד המקסיקני.‬
‫-מי?‬

1143
01:08:29,648 --> 01:08:31,733
‫לאנדון הציע לי משרד.‬

1144
01:08:32,985 --> 01:08:34,027
‫ליד המשרד של פול.‬

1145
01:08:35,320 --> 01:08:37,197
‫כל הכבוד.‬

1146
01:08:37,281 --> 01:08:38,991
‫אני עוברת מסקריבריה.‬

1147
01:08:39,950 --> 01:08:41,326
‫זו המטרה.‬

1148
01:08:47,416 --> 01:08:48,625
‫ויויאן. מה?‬

1149
01:08:50,085 --> 01:08:52,880
‫היא הייתה שלי. השמלה הלבנה שאנה לבשה.‬

1150
01:08:57,968 --> 01:09:00,179
‫הוצאתי אותה מהארון שלי, לו.‬

1151
01:09:02,222 --> 01:09:03,056
‫כן.‬

1152
01:09:05,976 --> 01:09:06,810
‫לו…‬

1153
01:09:08,020 --> 01:09:10,105
‫סקריבריה, שמלות לבנות…‬

1154
01:09:12,900 --> 01:09:15,152
‫את סוגרת את הסיפור.‬

1155
01:09:16,862 --> 01:09:18,530
‫אכפת לי ממנה.‬

1156
01:09:19,573 --> 01:09:21,074
‫יותר ממה שאמור להיות לי.‬

1157
01:09:21,950 --> 01:09:23,952
‫לא אכפת לה ממני בכלל.‬

1158
01:09:24,036 --> 01:09:28,165
‫היה אכפת לה ממני בכלל?‬
‫הייתי סתם עוד רמאות?‬

1159
01:09:30,792 --> 01:09:32,002
‫הסיפור.‬

1160
01:09:32,085 --> 01:09:32,961
‫ויויאן.‬

1161
01:09:39,426 --> 01:09:40,802
‫מה לעזאזל אני עושה עכשיו?‬

1162
01:09:43,055 --> 01:09:44,848
‫את עוברת לכתבה הבאה.‬

1163
01:09:47,601 --> 01:09:48,769
‫זו העבודה.‬

1164
01:10:01,949 --> 01:10:03,200
‫זה בסדר.‬

1165
01:10:21,718 --> 01:10:24,137
‫מיס סורוקין, איני בוטחת בך כלל…‬

1166
01:10:24,221 --> 01:10:28,225
‫כלום… אפס… לשאת בתוצאות.‬

1167
01:10:28,308 --> 01:10:29,851
‫אני מעבירה אותך לאי רייקרז‬

1168
01:10:29,935 --> 01:10:32,938
‫לחמש עד 15 שנים, כלא מחוזי עד המשפט.‬

1169
01:10:33,021 --> 01:10:34,356
‫אנה סורוקין,‬

1170
01:10:34,439 --> 01:10:38,610
‫שמורשעת בהונאת האליטה של ניו יורק‬
‫בשווי של מעל 200,000 דולר‬

1171
01:10:38,694 --> 01:10:41,238
‫תישפט מחר בבית משפט במנהטן.‬

1172
01:10:41,321 --> 01:10:44,324
‫סורוקין צפויה לקבל עד 15 שנות מאסר.‬

1173
01:10:44,408 --> 01:10:46,201
‫- רייצ'ל- חכו לסיפור האמיתי -‬

1174
01:10:46,285 --> 01:10:47,202
‫רייצ'ל יודעת לכתוב.‬

1175
01:10:47,286 --> 01:10:49,997
‫מה היא אמרה? תביאי לי.‬
‫-די. את לא מופיעה הרבה.‬

1176
01:10:50,080 --> 01:10:50,956
‫תביאי את זה!‬

1177
01:10:51,498 --> 01:10:53,792
‫היית צריכה לבוא למרוקו,‬
‫היית מפורסמת כמוני.‬

1178
01:10:53,875 --> 01:10:55,085
‫איך היא כתבה כזה מהר?‬

1179
01:10:55,168 --> 01:10:57,254
‫יש פה את המשפט.‬
‫-תביאי לי את הספר.‬

1180
01:10:57,337 --> 01:10:58,505
‫הוא יצא עד הקיץ.‬

1181
01:10:58,588 --> 01:11:01,842
‫תוכלי לקרוא אותו על חוף ג'ונס‬
‫כמו כל שאר הכלבות המשעממות.‬

1182
01:11:15,647 --> 01:11:17,316
‫קחי, תיהני.‬

1183
01:11:20,986 --> 01:11:21,987
‫את יודעת מה, לא.‬

1184
01:11:24,156 --> 01:11:27,326
‫בזבזתי מספיק…‬

1185
01:11:29,536 --> 01:11:30,954
‫אני בהלם.‬

1186
01:11:32,289 --> 01:11:35,167
‫אני סיימתי…‬
‫לחיות את החיים דרך עיניים של אחרים.‬

1187
01:11:35,250 --> 01:11:36,918
‫אני במאית.‬

1188
01:11:37,002 --> 01:11:39,421
‫אני במאית סרטים מזדיינת, החל מעכשיו.‬

1189
01:11:40,297 --> 01:11:43,550
‫אני נכנסת עכשיו ונותנת‬
‫התראת התפטרות של שבועיים, עכשיו. תראי.‬

1190
01:11:44,760 --> 01:11:47,095
‫מותק, חכי.‬
‫-אל תנסי לשנות את דעתי.‬

1191
01:11:47,179 --> 01:11:48,972
‫חכי, פסק הדין של אנה.‬

1192
01:11:49,056 --> 01:11:50,766
‫פסיקת השופטת. היא פורסמה.‬

1193
01:11:51,391 --> 01:11:52,726
‫כמה זמן?‬

1194
01:12:02,986 --> 01:12:04,237
‫שתים עשרה שנים.‬

1195
01:12:05,030 --> 01:12:05,989
‫ארבע עד שתים עשרה.‬

1196
01:12:07,324 --> 01:12:10,077
‫שתים עשרה שנים.‬

1197
01:12:10,160 --> 01:12:14,539
‫בעוד 12 שנים לבת שלי יהיה טלפון.‬

1198
01:12:14,623 --> 01:12:15,707
‫שתים עשרה זה הגג.‬

1199
01:12:17,000 --> 01:12:18,960
‫בעוד 12 שנים לא יהיו קרחונים.‬

1200
01:12:19,628 --> 01:12:23,048
‫אני לא בטוח איך זה קשור…‬
‫-בעוד 12 שנים אנה תהיה בת 40.‬

1201
01:12:23,131 --> 01:12:25,634
‫היא לא תהיה סנסציה ויראלית.‬

1202
01:12:27,010 --> 01:12:28,678
‫היא לא תהיה כוכבת אינסטגרם.‬

1203
01:12:28,762 --> 01:12:32,307
‫היא לא תהיה הבת של התקופה‬
‫או מלכת המילניאלים.‬

1204
01:12:34,643 --> 01:12:39,815
‫היא תהיה אישה בודדה‬
‫בגיל העמידה שנגזלו ממנה חייה.‬

1205
01:12:44,903 --> 01:12:46,238
‫טוד.‬

1206
01:12:46,321 --> 01:12:48,740
‫מה? מה את רוצה שאני אגיד?‬

1207
01:12:49,908 --> 01:12:51,827
‫לא שכנעת אותה להתראיין?‬

1208
01:12:52,786 --> 01:12:53,870
‫לא השתמשת בה?‬

1209
01:12:53,954 --> 01:12:55,747
‫היא לא קיבלה בסוף פסק דין ארוך יותר‬

1210
01:12:55,831 --> 01:12:57,207
‫בגלל כל התקשורת?‬

1211
01:12:57,290 --> 01:13:02,379
‫סליחה, אבל את קיבלת עוד כניסות,‬
‫אנה קיבלה עוד זמן. פשוט מאוד.‬

1212
01:13:05,841 --> 01:13:07,008
‫איך הטלפון שלך?‬

1213
01:13:07,551 --> 01:13:08,427
‫הטלפון שלי?‬

1214
01:13:08,510 --> 01:13:09,678
‫אני בטוחה שהוא מצלצל.‬

1215
01:13:10,637 --> 01:13:11,471
‫סוף סוף.‬

1216
01:13:11,555 --> 01:13:13,515
‫מקבל לקוחות חדשים בימים אלו?‬

1217
01:13:13,598 --> 01:13:14,683
‫כן, בדיוק.‬

1218
01:13:14,766 --> 01:13:17,436
‫אתה הולך להיות עשיר‬
‫בזכות התיק הזה. תיהנה מזה.‬

1219
01:13:17,519 --> 01:13:21,064
‫אולי תיקח הפסקה. תתארגן מחדש.‬

1220
01:13:21,148 --> 01:13:24,359
‫אולי תיקח את המשפחה לחופשה…‬
‫-פספסתי את החופשה המשפחתית שלי!‬

1221
01:13:24,443 --> 01:13:25,902
‫אני מניחה שזו גם אשמתי?‬

1222
01:13:25,986 --> 01:13:29,364
‫סע לשדה התעופה המזדיין.‬
‫תהיה עם המשפחה שלך. אני לא עוצרת אותך.‬

1223
01:14:03,356 --> 01:14:04,316
‫לאן שולחים אותה?‬

1224
01:14:05,066 --> 01:14:05,942
‫בדפורד הילס.‬

1225
01:14:07,110 --> 01:14:08,028
‫מתי היא עוזבת?‬

1226
01:14:15,827 --> 01:14:17,746
‫- רייקרז איילנד -‬

1227
01:14:35,013 --> 01:14:35,847
‫את לחוצה?‬

1228
01:14:36,765 --> 01:14:40,810
‫שיזדיין המקום הזה. אני מוכנה‬
‫לכלא אמיתי עם גאוני פשע אמיתיים.‬

1229
01:14:40,894 --> 01:14:42,771
‫זה יהפוך את הימים למעניינים יותר.‬

1230
01:14:42,854 --> 01:14:45,065
‫ובדפורד הילס, אומרים שנחמד שם.‬

1231
01:14:45,774 --> 01:14:46,608
‫כן.‬

1232
01:14:51,363 --> 01:14:55,325
‫אנה, אני… רק רציתי לומר שאני מצטערת.‬

1233
01:14:56,451 --> 01:14:57,285
‫על מה?‬

1234
01:14:58,828 --> 01:15:02,832
‫על איך… שהכול נגמר.‬

1235
01:15:02,916 --> 01:15:04,042
‫על כל זה.‬

1236
01:15:04,709 --> 01:15:06,670
‫אני חשבתי…‬
‫-מה חשבת?‬

1237
01:15:06,753 --> 01:15:09,422
‫אני יודעת שלא חשבת שתצילי אותי.‬

1238
01:15:10,757 --> 01:15:11,967
‫אנה, נו באמת.‬

1239
01:15:12,050 --> 01:15:13,093
‫בלי נגיעות.‬

1240
01:15:16,638 --> 01:15:18,056
‫לרגע לא חשבתי…‬

1241
01:15:18,139 --> 01:15:20,600
‫לא מגיע לך עונש כזה.‬

1242
01:15:20,684 --> 01:15:24,521
‫אלו שפרצו לבנקים של וול סטריט‬
‫לא קיבלו כזה עונש.‬

1243
01:15:24,604 --> 01:15:25,438
‫את צריכה…‬

1244
01:15:26,147 --> 01:15:28,108
‫אם לא הייתי כותבת את המאמר הזה, אני…‬

1245
01:15:29,067 --> 01:15:31,528
‫את רק מתחילה.‬

1246
01:15:31,611 --> 01:15:34,072
‫אני אומרת… נעשו טעויות.‬

1247
01:15:34,155 --> 01:15:38,910
‫הטעות היחידה שלי הייתה להעריך יתר על המידה‬
‫את היכולת של אנשים להתמודד עם לחץ.‬

1248
01:15:40,954 --> 01:15:42,080
‫הטעות היחידה שלך?‬

1249
01:15:43,623 --> 01:15:48,169
‫את אומרת לי…‬
‫שאם יכולת להחזיר את הגלגל לאחור,‬

1250
01:15:48,253 --> 01:15:49,921
‫היית עושה בדיוק את אותם הדברים?‬

1251
01:15:53,758 --> 01:15:54,593
‫אנה.‬

1252
01:15:55,510 --> 01:15:58,346
‫זהו זה. זו הפעם האחרונה‬
‫שאנחנו הולכות להתראות.‬

1253
01:15:58,430 --> 01:16:01,016
‫אני אומרת שאני מצטערת. אני מבקשת ממך…‬

1254
01:16:01,099 --> 01:16:04,227
‫לא, תפסיקי, ויויאן. את לא חברה שלי.‬

1255
01:16:04,311 --> 01:16:08,481
‫אנחנו לא חברות אידיוטיות טובות‬
‫שמצחקקות או משהו כזה.‬

1256
01:16:09,774 --> 01:16:14,362
‫אני לא מחבבת אותך. יש לך נעליים מזעזעות.‬
‫זאת הייתה עסקה. סגרנו משהו.‬

1257
01:16:15,071 --> 01:16:16,948
‫אנה.‬
‫-לא, זה בסדר.‬

1258
01:16:17,032 --> 01:16:19,075
‫עמדת בחלק שלך בעסקה.‬

1259
01:16:19,159 --> 01:16:21,995
‫אמרת שתהפכי אותי למפורסמת, ועשית זאת.‬

1260
01:16:22,996 --> 01:16:25,081
‫מי יותר מפורסם עכשיו מאנה דלבי?‬

1261
01:16:42,349 --> 01:16:43,350
‫בלי נגיעות.‬

1262
01:16:44,726 --> 01:16:45,810
‫את תבואי לבקר.‬

1263
01:16:45,894 --> 01:16:46,770
‫בלי נגיעות.‬

1264
01:16:47,729 --> 01:16:49,064
‫את תבואי לבקר.‬

1265
01:16:54,110 --> 01:16:55,070
‫אני אבקר.‬

1266
01:16:55,153 --> 01:16:56,946
‫אלוהים, פשוט תירגע כבר, לעזאזל.‬

1267
01:16:57,030 --> 01:16:59,449
‫הזמן נגמר, אנה. קדימה.‬
‫-אוקיי, הבנתי.‬

1268
01:17:06,289 --> 01:17:07,374
‫להתראות, ויויאן.‬

1269
01:17:08,792 --> 01:17:09,751
‫להתראות, אנה.‬

1270
01:17:15,924 --> 01:17:17,008
‫ויויאן…‬

1271
01:17:19,344 --> 01:17:20,303
‫את נראית טוב.‬

1272
01:17:21,179 --> 01:17:22,097
‫רזית קצת.‬

1273
01:17:22,764 --> 01:17:24,182
‫את כבר לא כזאת שמנה.‬

1274
01:17:31,022 --> 01:17:32,816
‫- להמציא את אנה -‬

1275
01:17:36,194 --> 01:17:37,487
‫- רייצ'לויליאמס -‬

1276
01:17:38,113 --> 01:17:39,447
‫- הספר של רייצ'ל ו' -‬

1277
01:17:39,531 --> 01:17:41,908
‫- חברתי אנה‬
‫נבחר על ידי המגזין טיים לאחד מתוך -‬

1278
01:17:41,991 --> 01:17:43,785
‫- מאה הספרים הטובים ביותר לשנת 2019 -‬

1279
01:17:46,996 --> 01:17:47,914
‫- קייסידיוק -‬

1280
01:17:47,997 --> 01:17:49,749
‫- החוויה של קייסי דיוק עם אנה -‬

1281
01:17:49,833 --> 01:17:52,711
‫- דחפה אותה לחתוך‬
‫כל לקוח שהוא "קוץ בתחת". -‬

1282
01:17:52,794 --> 01:17:55,380
‫- היא ממשיכה כמאמנת וקואוצ'רית מצליחה. -‬

1283
01:17:58,883 --> 01:17:59,718
‫- נפאטרידייוויס -‬

1284
01:17:59,801 --> 01:18:02,762
‫- נפאטרי דייוויס‬
‫התפטרה מעבודתה ועברה ללוס אנג'לס. -‬

1285
01:18:02,846 --> 01:18:05,640
‫- החברות שלה עם אנה התפרקה‬
‫לאחר שאנה הכריזה, -‬

1286
01:18:05,724 --> 01:18:07,726
‫- שבכלא, היא התחילה להזדהות כשחורה. -‬

1287
01:18:11,020 --> 01:18:12,105
‫- טודספודק -‬

1288
01:18:12,188 --> 01:18:15,358
‫- טוד ספודק נהפך לפרקליט הנבחר‬
‫של רמאים בולטים. -‬

1289
01:18:15,442 --> 01:18:19,028
‫- הוא סבל מחשש בריאותי שגרם לו‬
‫להקדיש יותר זמן למשפחה, ולצאת לחופשה. -‬

1290
01:18:22,365 --> 01:18:23,199
‫- ג'סיקהפרסלר -‬

1291
01:18:23,283 --> 01:18:26,703
‫- ג'סיקה פרסלר, הכתבת‬
‫שנתנה את ההשראה לדמותה של ויויאן קנט, -‬

1292
01:18:26,786 --> 01:18:29,706
‫- היא כתבת בווניטי פייר כיום. -‬

1293
01:18:29,789 --> 01:18:32,459
‫- היא סיימה לאחרונה‬
‫את ספרה הראשון בשם אודות אנה. -‬

1294
01:18:58,651 --> 01:19:00,445
‫- אנה סורוקין בילתה 40 חודשים בכלא. -‬

1295
01:19:00,528 --> 01:19:01,571
‫- כעת היא מוחזקת -‬

1296
01:19:01,654 --> 01:19:04,282
‫- ברשות ההגירה והמכס האמריקאית‬
‫וממתינה לגירושה -‬

1297
01:19:19,172 --> 01:19:25,011
‫- "הסדרה כולה נכתבה‬
‫בהשראת הדיווחים של ג'סיקה פרסלר." -‬