1
00:00:11,095 --> 00:00:14,432
‫- סדרה של NETFLIX -‬

2
00:00:21,439 --> 00:00:22,273
‫יפה.‬

3
00:00:24,067 --> 00:00:24,901
‫זה מאוחר.‬

4
00:00:25,526 --> 00:00:26,360
‫זה נהדר.‬

5
00:00:26,444 --> 00:00:27,612
‫- אולי מרוב שהיה לה כסף‬
‫היא לא ידעה איפה הוא -‬

6
00:00:27,695 --> 00:00:28,529
‫זה מאוחר.‬

7
00:00:30,448 --> 00:00:33,409
‫אני מצטער. זה קטע של אחרי לידה?‬

8
00:00:33,493 --> 00:00:36,120
‫כי אני רוצה לנחם אותך,‬
‫אבל קראתי שאני אמור לכבד…‬

9
00:00:36,204 --> 00:00:39,332
‫נחם אותי.‬
‫-אוקיי, כתבת מאמר מעולה.‬

10
00:00:39,415 --> 00:00:40,583
‫כתבת אותו בזמן ההיריון.‬

11
00:00:40,666 --> 00:00:43,377
‫ועכשיו, יש לנו ילדה חדשה‬
‫להיות אובססיביים לגביה.‬

12
00:00:44,253 --> 00:00:45,088
‫נכון?‬

13
00:00:46,547 --> 00:00:47,381
‫נכון.‬

14
00:00:57,850 --> 00:00:59,769
‫- ויויאןקנט‬
‫מגזין מנהטן -‬

15
00:01:01,270 --> 00:01:03,022
‫- אנהדלביהאמיתית‬
‫אנה - מתמחה בדימוס -‬

16
00:01:10,113 --> 00:01:11,239
‫- חדשות ערוץ ארבע -‬

17
00:01:11,322 --> 00:01:13,449
‫היורשת הכוזבת השיגה במרמה‬

18
00:01:13,533 --> 00:01:16,202
‫ארוחות גורמה,‬

19
00:01:16,285 --> 00:01:19,539
‫מלונות יוקרה‬
‫וטיסות במטוס פרטי באלפי דולרים.‬

20
00:01:19,622 --> 00:01:22,250
‫מקורות מדווחים שרימתה גם‬
‫את האליטה של מנהטן,‬

21
00:01:22,333 --> 00:01:25,002
‫והשפילה בכירים בחברה‬

22
00:01:25,086 --> 00:01:28,172
‫מעולם האומנות, הנדל"ן, האופנה ווול סטריט.‬

23
00:01:28,256 --> 00:01:29,298
‫היי, חברים.‬

24
00:01:29,382 --> 00:01:33,511
‫אוקיי, דיברתם עליה בבראנץ',‬
‫שמתם את התלבושות שלה בפינטרסט.‬

25
00:01:33,594 --> 00:01:35,054
‫המשקפיים האלה של סלין…‬

26
00:01:35,596 --> 00:01:39,767
‫בכל מקרה, היום אנחנו‬
‫בליהוק חלומות לסיפור על אנה דלבי.‬

27
00:01:39,851 --> 00:01:42,812
‫אוקיי, אני אובססיבית‬
‫לגבי הסיפור הזה ואני יכולה פשוט…‬

28
00:01:42,895 --> 00:01:45,314
‫אוקיי, "החבר העתידני"?‬

29
00:01:45,398 --> 00:01:47,567
‫מייקל סרה, לא ככה?‬

30
00:01:47,650 --> 00:01:49,944
‫מייקל סרה? מה לעזאזל?‬

31
00:01:50,027 --> 00:01:53,197
‫אומר לכם כך, היא לא הייתה‬
‫עובדת עליי, או על החברים שלי.‬

32
00:01:53,281 --> 00:01:54,740
‫למה בדיוק?‬

33
00:01:54,824 --> 00:01:56,325
‫קל. השיער.‬

34
00:01:56,409 --> 00:01:58,953
‫הבחורה צריכה להשקיע במרכך עמוק.‬

35
00:02:05,918 --> 00:02:06,836
‫זו חברה שלי.‬

36
00:02:07,753 --> 00:02:10,381
‫זו חברה שלי!‬

37
00:02:10,882 --> 00:02:12,383
‫זו חברה שלי!‬

38
00:02:13,593 --> 00:02:18,973
‫- מריו מרקיז‬
‫ספורה - כניסה מתחת -‬

39
00:02:32,820 --> 00:02:33,863
‫סורוקין!‬

40
00:02:39,035 --> 00:02:40,286
‫אהבתי את צללית העיניים.‬

41
00:02:40,828 --> 00:02:41,704
‫לא.‬

42
00:02:44,874 --> 00:02:46,000
‫את יכולה להיכנס.‬

43
00:02:49,378 --> 00:02:50,963
‫כל השאר, שבו.‬

44
00:02:56,052 --> 00:02:57,220
‫אני מפורסמת.‬

45
00:03:13,653 --> 00:03:14,570
‫וואו.‬

46
00:04:02,451 --> 00:04:03,577
‫אוקיי, אז…‬

47
00:04:05,329 --> 00:04:06,414
‫מה? את רוצה מחמאות?‬

48
00:04:06,497 --> 00:04:07,748
‫לא, אני פשוט…‬

49
00:04:07,832 --> 00:04:11,043
‫לא, עשית עבודה טובה, פשוט… זה…‬

50
00:04:11,585 --> 00:04:12,545
‫מה?‬

51
00:04:14,422 --> 00:04:16,299
‫אני מניחה שכל הזמן הזה חשבתי שאת,‬

52
00:04:16,382 --> 00:04:18,050
‫כאילו, עיתונאית אמיתית.‬

53
00:04:23,389 --> 00:04:25,516
‫השקעתי במאמר הזה מאות שעות.‬

54
00:04:26,350 --> 00:04:30,980
‫חודשים של ראיונות, מחקר, בדיקת עובדות.‬

55
00:04:31,063 --> 00:04:33,357
‫אם האנשים סביבי היו פשוט‬
‫עושים את העבודה שלהם‬

56
00:04:33,441 --> 00:04:35,192
‫אז ההלוואות היו מאושרות,‬

57
00:04:35,276 --> 00:04:38,404
‫הקרן שלי הייתה עוברת‬
‫ועכשיו הייתי יושבת בשדרות פארק‬

58
00:04:38,487 --> 00:04:39,739
‫במקום פה איתך.‬

59
00:04:39,822 --> 00:04:40,656
‫זו עובדה.‬

60
00:04:40,740 --> 00:04:44,577
‫אני אדם רציני ואת גורמת לי‬
‫להישמע כאילו המצאתי את הכול.‬

61
00:04:44,660 --> 00:04:45,995
‫כאילו אני איזו שקרנית.‬

62
00:04:46,662 --> 00:04:48,039
‫משום ששיקרת.‬

63
00:04:49,457 --> 00:04:52,918
‫אין קרן נאמנות. אף פעם לא הייתה.‬

64
00:04:53,002 --> 00:04:55,588
‫אבא שלך הוא לא איזה איל הון מתחום הסולרי.‬

65
00:04:55,671 --> 00:04:58,841
‫קיי אן אס משאיות וקירור,‬
‫זה העסק של אבא שלך.‬

66
00:04:58,924 --> 00:05:01,010
‫מחלקת משפטים עשתה מחקר בשביל המאמר.‬

67
00:05:01,093 --> 00:05:02,094
‫אימתנו את זה.‬

68
00:05:02,178 --> 00:05:06,557
‫אין ירושה. אין הון, אין אוסף אומנות, כלום.‬

69
00:05:06,640 --> 00:05:09,226
‫משאיות וקירור, ככה הוא קורא לזה כיום?‬

70
00:05:10,936 --> 00:05:13,689
‫אנה, שחררי.‬

71
00:05:15,274 --> 00:05:17,068
‫תסתכלי סביבך.‬

72
00:05:18,069 --> 00:05:20,154
‫את חייבת להפסיק להעמיד פנים.‬

73
00:05:21,113 --> 00:05:24,408
‫לא משנה איזו "עיתונאית" את,‬

74
00:05:24,492 --> 00:05:27,328
‫את מבינה שלאבי שהוגלה מרוסיה‬

75
00:05:27,411 --> 00:05:29,455
‫אולי יש סודות להסתיר?‬

76
00:05:29,538 --> 00:05:30,873
‫אפילו המצאת את השם.‬

77
00:05:30,956 --> 00:05:34,043
‫כן, אמרתי לך, דלבי זה שם הנעורים של אימי.‬

78
00:05:34,126 --> 00:05:36,128
‫רציתי לעשות את זה בכוחות עצמי.‬

79
00:05:36,212 --> 00:05:37,671
‫בלי שאבא מחזיק לי את היד.‬

80
00:05:37,755 --> 00:05:39,382
‫אוקיי, בסדר.‬

81
00:05:43,594 --> 00:05:47,139
‫אם היית כל כך בטוחה שהכסף‬
‫הולך להגיע ושאת הולכת להצליח,‬

82
00:05:48,140 --> 00:05:49,600
‫אז מה בדיוק עשית בלוס אנג'לס?‬

83
00:05:49,683 --> 00:05:52,770
‫סליחה, אני לא יודעת למה את מתכוונת.‬

84
00:05:52,853 --> 00:05:54,397
‫בשאטו מרמונט כש…‬

85
00:05:54,480 --> 00:05:55,356
‫כשמה?‬

86
00:06:04,240 --> 00:06:05,199
‫נגמר הזמן.‬

87
00:06:07,785 --> 00:06:10,454
‫מאות של שעות, חודשים של מחקר,‬

88
00:06:10,538 --> 00:06:13,416
‫ואת עדיין לא יודעת דבר עליי.‬

89
00:06:21,549 --> 00:06:22,716
‫אבל רזית.‬

90
00:06:24,510 --> 00:06:25,970
‫היי, ילדת את התינוק.‬

91
00:06:26,637 --> 00:06:27,471
‫מזל טוב.‬

92
00:06:40,860 --> 00:06:44,989
‫- אנה? -‬

93
00:07:28,657 --> 00:07:29,492
‫לאן?‬

94
00:07:29,575 --> 00:07:30,868
‫שאטו מרמונט.‬

95
00:07:32,620 --> 00:07:34,288
‫הטירה בשדרת סנסט.‬

96
00:07:35,581 --> 00:07:39,793
‫איפה שג'ין הרלו ברחה מירח הדבש שלה‬
‫כדי להתמזמז עם קלארק גייבל.‬

97
00:07:40,419 --> 00:07:43,631
‫איפה שג'יימס דין קפץ מהחלון‬
‫כדי להשיג תפקיד.‬

98
00:07:43,714 --> 00:07:45,799
‫איפה שג'ון בלושי…‬

99
00:07:48,177 --> 00:07:51,931
‫גברתי, זה לא יעלה כל כך הרבה‬
‫בשביל להגיע לווסט הוליווד.‬

100
00:07:52,014 --> 00:07:54,099
‫לא, זה לא בשביל שתנהג, זה בשביל שתסתום.‬

101
00:08:21,585 --> 00:08:22,419
‫את קולטת?‬

102
00:08:22,503 --> 00:08:26,006
‫עברו כבר חודשיים‬
‫ודיווחי החדשות עדיין לא פוסקים.‬

103
00:08:26,090 --> 00:08:28,759
‫"האם אנה דלבי מבשרת על סופם של המשפיענים?"‬

104
00:08:28,842 --> 00:08:31,512
‫"אנה דלבי היא התרבות המלניאלית בשיאה."‬

105
00:08:31,595 --> 00:08:35,599
‫"אנה דלבי הוכיחה את הפגמים‬
‫במערכת ההגירה של ארה"ב"?‬

106
00:08:35,683 --> 00:08:36,559
‫הם לא נגמרים.‬

107
00:08:38,352 --> 00:08:39,186
‫ויו.‬

108
00:08:41,522 --> 00:08:42,648
‫סליחה, פשוט…‬

109
00:08:42,731 --> 00:08:44,942
‫אנה דלבי היא לא דעה, היא לא מם…‬

110
00:08:45,943 --> 00:08:48,821
‫אני פשוט מרגישה כאילו‬
‫כולם פספסו את הסיפור האמיתי.‬

111
00:08:50,155 --> 00:08:51,490
‫מה היה הסיפור האמיתי?‬

112
00:08:52,074 --> 00:08:55,995
‫משהו על מעמד, ניידות חברתית…‬

113
00:08:57,538 --> 00:09:00,207
‫זהות תחת הקפיטליזם. אני לא יודעת.‬

114
00:09:02,084 --> 00:09:04,628
‫אולי זו אשמתי. אני חושבת שאולי…‬

115
00:09:05,462 --> 00:09:06,755
‫לא גיליתי את הסיפור האמיתי.‬

116
00:09:07,339 --> 00:09:09,800
‫ויו, העלית את האינטרנט באש.‬

117
00:09:09,883 --> 00:09:12,344
‫לא משנה איזה סיפור מצאת, הוא הצליח.‬

118
00:09:18,517 --> 00:09:23,147
‫ואז היא עזבה את סנטרל סיינט מרטינס‬
‫והשיגה מלגה בפרפל,‬

119
00:09:23,230 --> 00:09:26,900
‫שזה מגזין צרפתי דוחה‬
‫שאני לא מרשה לך לקרוא.‬

120
00:09:29,486 --> 00:09:31,113
‫- יורשת גרמנייה מזויפת -‬

121
00:09:31,196 --> 00:09:32,239
‫מה?‬

122
00:09:33,449 --> 00:09:34,366
‫זה מם.‬

123
00:09:39,747 --> 00:09:42,916
‫"סופה של ברית המועצות‬
‫העיד על סופה של דרך חיים.‬

124
00:09:43,584 --> 00:09:45,085
‫עבור רוסים מכל המעמדות,‬

125
00:09:45,169 --> 00:09:48,339
‫זו הייתה גם קטסטרופה וגם הזדמנות.‬

126
00:09:48,422 --> 00:09:51,050
‫הזדמנות להמציא חיים חדשים."‬

127
00:09:51,133 --> 00:09:53,636
‫- אנהדלבי‬
‫איקוניק אל איי -‬

128
00:09:53,719 --> 00:09:55,137
‫- שאטו מרמונט -‬

129
00:09:56,805 --> 00:09:58,515
‫בנוסף למטבח מלא,‬

130
00:09:58,599 --> 00:10:00,768
‫הפנטהאוז כולל חדר סעודה רשמי.‬

131
00:10:00,851 --> 00:10:01,977
‫מושלם עבור אירוח.‬

132
00:10:02,686 --> 00:10:04,980
‫עכשיו השטיחים מ…‬

133
00:10:05,064 --> 00:10:06,148
‫מה זה?‬

134
00:10:12,655 --> 00:10:14,365
‫אני מקווה שהכול לשביעות רצונך.‬

135
00:10:17,534 --> 00:10:18,452
‫כמעט.‬

136
00:10:23,123 --> 00:10:25,125
‫אצטרך בקבוק טוב של רוזה.‬

137
00:10:30,714 --> 00:10:31,715
‫תגידי לי שראית את זה.‬

138
00:10:31,799 --> 00:10:32,800
‫מה ראיתי?‬

139
00:10:33,509 --> 00:10:36,512
‫האינסטגרם של אנה, עצי דקל, הרעפים האלה.‬

140
00:10:36,595 --> 00:10:38,138
‫זה השאטו מרמונט.‬

141
00:10:38,222 --> 00:10:39,056
‫המה?‬

142
00:10:39,139 --> 00:10:41,850
‫השאטו מרמונט. המלון. בה"א הידיעה.‬

143
00:10:41,934 --> 00:10:44,144
‫אוקיי, אז זה מלון. אני לא מבינה.‬

144
00:10:44,228 --> 00:10:47,314
‫אנה בלוס אנג'לס, מתאכסנת בשאטו.‬
‫את יכולה לעצור אותה.‬

145
00:10:48,899 --> 00:10:49,983
‫מי? אני?‬

146
00:10:50,067 --> 00:10:51,235
‫אני לא יודעת, המשטרה?‬

147
00:10:51,318 --> 00:10:52,569
‫רייצ'ל, הייתי שמחה לעזור,‬

148
00:10:52,653 --> 00:10:56,198
‫אבל לא אוכל לצוות על המשטרה‬
‫לחפש את חברה שלך בעיר.‬

149
00:10:56,281 --> 00:10:58,033
‫אבל השופטת הוציאה צו בית משפט.‬

150
00:10:58,117 --> 00:10:59,827
‫שווה כמו הנייר שעליו הוא מודפס.‬

151
00:10:59,910 --> 00:11:02,204
‫את יודעת כמה צווי מעצר‬
‫שעדיין לא טופלו קיימים?‬

152
00:11:02,287 --> 00:11:03,122
‫עשרה.‬

153
00:11:03,706 --> 00:11:04,832
‫מיליון.‬

154
00:11:04,915 --> 00:11:06,917
‫אז, מה? נוותר לה?‬

155
00:11:07,000 --> 00:11:08,252
‫אמרת שיש לי תיק מבוסס.‬

156
00:11:08,335 --> 00:11:10,045
‫אמרת "דפוס רחב של גניבה".‬

157
00:11:10,129 --> 00:11:11,130
‫לא תעשי את עבודתך?‬

158
00:11:11,213 --> 00:11:13,966
‫את יודעת מה על סדר היום שלי כרגע?‬
‫עשרה מקרי רצח.‬

159
00:11:14,049 --> 00:11:16,593
‫תיק של פיגוע טרור. זו העבודה שלי.‬

160
00:11:16,677 --> 00:11:18,971
‫הכסף של החופשה שלך לא בראש סדר העדיפויות.‬

161
00:11:26,019 --> 00:11:28,188
‫היי, בינינו,‬

162
00:11:28,897 --> 00:11:31,191
‫זה נראה שהיא רימתה גם כמה בנקאים.‬

163
00:11:32,109 --> 00:11:33,485
‫לא נחשוף זאת בינתיים‬

164
00:11:33,569 --> 00:11:37,197
‫כי זה עלול להביך המון אנשים חזקים.‬

165
00:11:38,031 --> 00:11:40,993
‫אבל בפרקליטות המחוז מדברים‬
‫על זימון של חבר מושבעים גדול,‬

166
00:11:41,076 --> 00:11:42,494
‫לראות כמה רחוק אפשר לקדם זאת.‬

167
00:11:42,578 --> 00:11:45,247
‫אז את לא לבד. לא שכחו אותך.‬

168
00:11:45,330 --> 00:11:47,499
‫הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות, לחכות.‬

169
00:11:48,041 --> 00:11:49,585
‫חכי לחבר המושבעים הגדול.‬

170
00:11:53,756 --> 00:11:55,174
‫תודה על הפגישה בהתראה קצרה.‬

171
00:11:55,257 --> 00:11:58,218
‫לא. תודה שהגעת בחופשת הלידה שלך.‬

172
00:11:58,844 --> 00:12:00,345
‫מזל טוב, דרך אגב.‬

173
00:12:00,929 --> 00:12:02,014
‫תודה.‬

174
00:12:02,097 --> 00:12:03,557
‫חזרת הגיבורה הכובשת.‬

175
00:12:04,099 --> 00:12:05,684
‫בדקת בצ'ארטביט?‬

176
00:12:05,768 --> 00:12:09,855
‫אנה דלבי הייתה הכתבה המצליחה ביותר שלנו‬
‫בחמש השנים האחרונות.‬

177
00:12:09,938 --> 00:12:11,398
‫הרשתות החברתיות כמרקחה.‬

178
00:12:11,482 --> 00:12:13,859
‫טלפונים מצלצלים, מוציאים לאור, מפרסמים.‬

179
00:12:13,942 --> 00:12:16,195
‫"מה צופן העתיד לוויויאן?"‬

180
00:12:16,278 --> 00:12:19,573
‫הם מבקשים את הדעה שלך לגבי אליזבת' הולמס.‬

181
00:12:19,656 --> 00:12:22,618
‫או טראמפ. הבית-הלבן-בתור-ג'ורג'-12.‬

182
00:12:23,827 --> 00:12:27,748
‫כמובן, אמרנו לכולם שאת לא עובדת לזמן מה.‬

183
00:12:28,415 --> 00:12:30,876
‫טוב, האמת שזו הסיבה שרציתי להיפגש.‬

184
00:12:31,460 --> 00:12:32,669
‫החלטתי איך להמשיך.‬

185
00:12:34,797 --> 00:12:35,631
‫דברי.‬

186
00:12:36,465 --> 00:12:37,841
‫תכווני גבוה.‬

187
00:12:40,385 --> 00:12:43,472
‫אני אלך עכשיו. אני אוהבת אותך. ביי.‬

188
00:12:47,184 --> 00:12:48,227
‫לאן את נוסעת?‬

189
00:12:48,310 --> 00:12:50,604
‫ג'ק!‬
‫-סליחה, לאן את נוסעת?‬

190
00:12:51,396 --> 00:12:52,356
‫גרמניה.‬

191
00:12:53,148 --> 00:12:54,274
‫למה?‬

192
00:12:54,358 --> 00:12:56,735
‫כי מה אם היא לא מזויפת?‬

193
00:12:56,819 --> 00:12:58,695
‫מה אם היא לא יורשת מזויפת?‬

194
00:12:58,779 --> 00:13:00,948
‫מה אם היא אמרה את האמת כל הזמן הזה?‬

195
00:13:01,031 --> 00:13:03,617
‫הכסף שהיא הגיעה איתו לניו יורק.‬
‫מאיפה הוא היה?‬

196
00:13:03,700 --> 00:13:05,869
‫השמועות אומרות שהיא אולי הלבינה כספים.‬

197
00:13:05,953 --> 00:13:08,413
‫כל התשובות החשודות שהשגתי מההורים שלה.‬

198
00:13:08,497 --> 00:13:09,373
‫אוקיי, תאטי.‬

199
00:13:09,456 --> 00:13:10,916
‫זה יכול להיות גדול יותר מאנה.‬

200
00:13:10,999 --> 00:13:14,419
‫זה יכול להיות גדול יותר‬
‫ממה שכולם יודעים ואני…‬

201
00:13:17,297 --> 00:13:19,758
‫אני יודעת שהתזמון גרוע.‬

202
00:13:21,510 --> 00:13:23,595
‫כואב לי לא להיות איתה באותו חדר.‬

203
00:13:23,679 --> 00:13:26,807
‫אני לא יכולה לדמיין להיות ביבשת אחרת,‬

204
00:13:27,307 --> 00:13:28,809
‫אבל הכול סודר.‬

205
00:13:28,892 --> 00:13:32,688
‫המגזין שילם על הכרטיס, על המלון. אני…‬

206
00:13:32,771 --> 00:13:34,606
‫אפילו שכרתי מתורגמנית.‬

207
00:13:35,524 --> 00:13:37,526
‫וזה רק לשבוע.‬

208
00:13:38,485 --> 00:13:40,320
‫זו האחריות שלי בתור עיתונאית.‬

209
00:13:44,032 --> 00:13:46,743
‫פשוט… בתור עיתונאית,‬

210
00:13:46,827 --> 00:13:49,580
‫את לא אמורה לשמור טיפה מרחק‬
‫מהמרואיינים שלך?‬

211
00:13:49,663 --> 00:13:51,707
‫הבחורה הזו סוציופתית.‬

212
00:13:51,790 --> 00:13:55,002
‫היא עבדה על כולם שיש לה כסף,‬

213
00:13:55,085 --> 00:13:57,379
‫ועכשיו, מה אם היא עובדת עלייך?‬

214
00:13:57,462 --> 00:13:59,756
‫זה לא כזה פשוט. היא לא סוציופתית.‬

215
00:14:00,549 --> 00:14:01,884
‫איך את יודעת את זה?‬

216
00:14:01,967 --> 00:14:04,136
‫בגלל מה שקרה בשאטו מרמונט.‬

217
00:14:06,263 --> 00:14:11,351
‫הסיפור מורכב יותר‬
‫ממה שאני, אתה ואחרים יודעים.‬

218
00:14:12,311 --> 00:14:15,606
‫אבל אני פתחתי את תיבת פנדורה הזו‬
‫ועכשיו אני חייבת לסגור אותה.‬

219
00:14:46,762 --> 00:14:48,180
‫- מחכה להעברה הזו. -‬

220
00:16:12,305 --> 00:16:14,182
‫- ברלין -‬

221
00:16:43,128 --> 00:16:46,006
‫סליחה, אני לא יודעת גרמנית.‬
‫אני פוגשת את אבא שלי כאן.‬

222
00:16:47,966 --> 00:16:48,842
‫פתחי בבקשה.‬

223
00:16:49,342 --> 00:16:51,094
‫הוא נעול. אני לא יודעת מה הקוד.‬

224
00:16:51,178 --> 00:16:53,221
‫אני אמורה להביא אותו ישירות לאבא שלי.‬

225
00:16:54,264 --> 00:16:56,308
‫היי! עצור!‬

226
00:17:04,608 --> 00:17:05,650
‫היי.‬

227
00:17:12,616 --> 00:17:13,617
‫עבור הטרחה שלך.‬

228
00:17:26,421 --> 00:17:27,464
‫בואי איתנו.‬

229
00:17:27,547 --> 00:17:28,965
‫לאן אנחנו הולכים?‬

230
00:17:29,049 --> 00:17:30,509
‫לאבא שלך.‬

231
00:17:46,274 --> 00:17:48,985
‫- אחד בינואר 2006‬
‫אנה מצטרפת לאביה בגרמניה -‬

232
00:17:53,573 --> 00:17:55,575
‫מירה, המתורגמנית שלך.‬

233
00:17:56,201 --> 00:17:57,869
‫סליחה, אני חושבת שהבהלתי אותך.‬

234
00:17:57,953 --> 00:18:01,998
‫תודה לך. לא. סליחה, פשוט חלמתי בהקיץ.‬

235
00:18:02,582 --> 00:18:06,878
‫דמיינתי את אנה עוזבת את רוסיה‬
‫ומגיעה לכאן לבדה.‬

236
00:18:06,962 --> 00:18:10,549
‫אני יודעת, נכון? אני עדיין מנסה לדמיין‬
‫איך היא הייתה בתור ילדה.‬

237
00:18:11,133 --> 00:18:12,425
‫גם את?‬

238
00:18:13,093 --> 00:18:15,720
‫אוקיי, הבטחתי לעצמי‬
‫שלא אהפוך למעריצה שרופה מדי,‬

239
00:18:15,804 --> 00:18:19,266
‫אבל אני אהבתי את המאמר שלך רצח.‬

240
00:18:19,349 --> 00:18:21,101
‫זה כל כך נחמד.‬

241
00:18:21,184 --> 00:18:24,771
‫כולם אהבו. כולם בגרמניה חשבו לעצמם,‬
‫"אנחנו יצרנו את זה?"‬

242
00:18:25,355 --> 00:18:27,482
‫אז אני בבית ספר לעיתונאות, טוב,‬

243
00:18:27,566 --> 00:18:28,942
‫וכולם שולחים זה לזה דוא"ל,‬

244
00:18:29,025 --> 00:18:32,487
‫וכותבים שככה כותבים כתבת פרופיל.‬

245
00:18:32,571 --> 00:18:36,241
‫תודה, זה ממש מספק לשמוע.‬

246
00:18:36,950 --> 00:18:39,578
‫אז כשהמרצה שלי ראה‬

247
00:18:39,661 --> 00:18:41,913
‫שבמגזין שלך מחפשים מתורגמנים…‬

248
00:18:42,581 --> 00:18:44,708
‫כן.‬
‫-התחרות הייתה קשוחה.‬

249
00:18:44,791 --> 00:18:46,376
‫יכול להיות ששולם שוחד.‬

250
00:18:47,460 --> 00:18:48,962
‫אוקיי. נהדר.‬

251
00:19:33,423 --> 00:19:34,382
‫את ערה.‬

252
00:19:35,634 --> 00:19:36,509
‫מי אתה?‬

253
00:19:36,593 --> 00:19:37,510
‫נגיע לזה.‬

254
00:19:37,594 --> 00:19:39,262
‫קודם כל, את יכולה לומר לי מי את?‬

255
00:19:40,680 --> 00:19:41,514
‫אנה.‬

256
00:19:42,057 --> 00:19:43,391
‫איזה יום בשבוע היום?‬

257
00:19:43,475 --> 00:19:45,477
‫אני אף פעם לא יודעת איזה יום זה בשבוע.‬

258
00:19:46,895 --> 00:19:47,979
‫את יודעת איפה את?‬

259
00:19:49,189 --> 00:19:51,024
‫זה נראה כמו בית חולים מזדיין.‬

260
00:19:51,983 --> 00:19:52,817
‫יפה מאוד.‬

261
00:19:53,735 --> 00:19:55,820
‫אני הפסיכיאטר התורן, אנדרו מיליקן.‬

262
00:19:55,904 --> 00:19:58,490
‫את בבית החולים סידרס סיני בלוס אנג'לס.‬

263
00:19:59,199 --> 00:20:00,951
‫את יודעת למה את כאן, אנה?‬

264
00:20:03,036 --> 00:20:05,664
‫נמצאת מחוסרת הכרה ליד בקבוק ריק של זאנקס.‬

265
00:20:06,915 --> 00:20:08,333
‫אתה מתנהג בכזו דרמטיות.‬

266
00:20:08,416 --> 00:20:10,502
‫הייתי לחוצה ופשוט רציתי לישון.‬

267
00:20:10,585 --> 00:20:13,630
‫החיינו אותך.‬
‫חיברנו אותך למכונת הנשמה לזמן מה.‬

268
00:20:13,713 --> 00:20:15,215
‫יש לך המון מזל, שתדעי.‬

269
00:20:17,592 --> 00:20:20,804
‫אוקיי. תודה. אני אלך עכשיו.‬

270
00:20:20,887 --> 00:20:23,640
‫האמת, אני עדיין צריך לערוך הערכה כוללת,‬

271
00:20:23,723 --> 00:20:25,809
‫ואת בהשגחה פסיכיאטרית 5150.‬

272
00:20:25,892 --> 00:20:29,646
‫זה אומר שאת כאן למשך 72 שעות‬
‫או עד שנוכל להחליט על השלבים הבאים.‬

273
00:20:30,188 --> 00:20:33,692
‫מה אתם תעשו אם אעזוב? תהרגו אותי?‬

274
00:20:33,775 --> 00:20:35,026
‫אני אפעיל קוד זהב.‬

275
00:20:35,110 --> 00:20:37,195
‫ופיזיותרפיסטים יגיעו לכאן ויכפתו אותך.‬

276
00:20:37,279 --> 00:20:39,447
‫אני לא מפחדת מפיזיותרפיסטים.‬

277
00:20:39,531 --> 00:20:41,866
‫ואני אהיה חייב להודיע לרשויות החוק.‬

278
00:20:46,288 --> 00:20:48,206
‫אז, בואי נתחיל.‬

279
00:21:05,307 --> 00:21:07,851
‫אז הבחור הזה, זה ודים,‬

280
00:21:07,934 --> 00:21:10,895
‫אביה של אנה, שטוען שהוא מהנדס פשוט‬

281
00:21:10,979 --> 00:21:13,773
‫שהתקשה לפרנס את משפחתו‬
‫אחרי נפילת ברית המועצות.‬

282
00:21:13,857 --> 00:21:15,734
‫בסופו של דבר הוא היגר לאשוויילר,‬

283
00:21:15,817 --> 00:21:17,652
‫העיירה שאליה אנחנו נוסעות כרגע.‬

284
00:21:17,736 --> 00:21:20,071
‫הוא אומר שהוא מנהל עסק של משאיות וקירור.‬

285
00:21:20,155 --> 00:21:22,741
‫אני לא בטוחה שאני מאמינה לו.‬
‫-למה לא?‬

286
00:21:22,824 --> 00:21:25,785
‫אנה לא בדיוק חיה בצניעות‬
‫אחרי שעזבה את אשוויילר.‬

287
00:21:25,869 --> 00:21:28,163
‫התמחות בברלין ופריז.‬

288
00:21:28,246 --> 00:21:31,249
‫נרשמה ללימודים בסנטרל סיינט מרטינס‬
‫ועזבה אחרי שבוע.‬

289
00:21:31,333 --> 00:21:34,377
‫האם נהג משאית יכול להרשות לממן את כל זה?‬

290
00:21:34,461 --> 00:21:35,295
‫בנוסף…‬

291
00:21:36,880 --> 00:21:38,506
‫האם זה נראה כמו בית של נהג משאית?‬

292
00:21:41,634 --> 00:21:43,928
‫אז מאיפה את חושבת שהגיע הכסף?‬

293
00:21:44,012 --> 00:21:45,388
‫סליחה…‬

294
00:21:49,517 --> 00:21:51,186
‫בעיות של אימא טרייה.‬

295
00:21:53,146 --> 00:21:54,606
‫בכל מקרה,‬

296
00:21:55,440 --> 00:21:57,484
‫הכסף, אני לא בטוחה,‬

297
00:21:57,567 --> 00:22:00,362
‫אבל אני חושבת שזה עוזר לחשוב‬
‫על ההיסטוריה הרוסית הטרייה.‬

298
00:22:03,156 --> 00:22:05,408
‫אז, ברית המועצות נופלת,‬

299
00:22:05,492 --> 00:22:07,744
‫פתאום כל המכרות והמפעלים שבבעלות המדינה,‬

300
00:22:07,827 --> 00:22:09,496
‫הכול זמין לכל דורש.‬

301
00:22:09,579 --> 00:22:12,749
‫האנשים שהשתלטו עליהם צברו כוח בלתי רגיל.‬

302
00:22:12,832 --> 00:22:13,833
‫אשוויילר!‬

303
00:22:21,132 --> 00:22:21,966
‫- אשוויילר -‬

304
00:22:22,050 --> 00:22:24,636
‫אבל בסופו של דבר‬
‫לרוסים נמאס מהמאפיונרים האלה‬

305
00:22:24,719 --> 00:22:27,180
‫והם בוחרים נשיא חדש, ולדימיר פוטין,‬

306
00:22:27,263 --> 00:22:29,349
‫שמתחיל להקשות עליהם.‬

307
00:22:30,392 --> 00:22:33,395
‫אז האוליגרכים מתחילים‬
‫להחביא את כספם בחו"ל.‬

308
00:22:33,478 --> 00:22:37,357
‫מסתירים אותו בערים אירופאיות קטנות,‬
‫בחברות קש משעממות,‬

309
00:22:37,440 --> 00:22:39,317
‫כמו משאיות וקירור.‬

310
00:22:43,405 --> 00:22:45,949
‫והשיא של בהלת כסף החירום הזה?‬

311
00:22:46,533 --> 00:22:51,788
‫ב-2006. בשנה שאנה מגיעה לגרמניה.‬

312
00:23:12,475 --> 00:23:13,977
‫אנישקה!‬

313
00:23:15,019 --> 00:23:16,646
‫את באמת פה!‬

314
00:23:21,568 --> 00:23:22,569
‫מה קרה?‬

315
00:23:24,946 --> 00:23:25,947
‫לא משנה.‬

316
00:23:31,327 --> 00:23:35,623
‫בקבוק… חאטו פטרוס 1996.‬

317
00:23:36,166 --> 00:23:37,625
‫אבא, מה קורה פה?‬

318
00:23:37,709 --> 00:23:39,043
‫מה קורה פה?‬

319
00:23:39,127 --> 00:23:41,713
‫אנחנו חוגגים את החיים החדשים שלנו ביחד.‬

320
00:23:41,796 --> 00:23:43,923
‫ברוסיה אף פעם לא שתית יין.‬

321
00:23:44,007 --> 00:23:45,508
‫אף פעם לא היו לנו דברים יפים.‬

322
00:23:45,592 --> 00:23:48,470
‫פעם בשנה, ביום ההולדת שלך, שתית דיאט קולה.‬

323
00:23:48,553 --> 00:23:49,888
‫את רוצה דיאט קולה?‬

324
00:23:50,472 --> 00:23:52,599
‫אף פעם לא אכלנו במסעדות.‬

325
00:23:52,682 --> 00:23:53,975
‫את תיהני.‬

326
00:23:54,058 --> 00:23:55,059
‫אני מבטיח.‬

327
00:23:59,272 --> 00:24:02,192
‫אדוני, מנהל הבר שלנו התעקש…‬

328
00:24:02,692 --> 00:24:08,072
‫הוא רצה לוודא איתך‬
‫שאתה יודע שהבקבוק הזה עולה 3,000 יורו.‬

329
00:24:15,705 --> 00:24:17,040
‫זה מאוד מתחשב.‬

330
00:24:17,916 --> 00:24:19,209
‫אקח אותו. תודה.‬

331
00:24:21,127 --> 00:24:23,046
‫וניקח גם דיאט קולה.‬

332
00:24:26,925 --> 00:24:29,135
‫אני רוצה שתזכרי את המלצר הזה.‬

333
00:24:29,719 --> 00:24:33,264
‫איך הוא העליב אותנו. משום שאנחנו זרים.‬

334
00:24:33,348 --> 00:24:38,603
‫אנשים פה מניחים‬
‫שאנחנו עניים, נואשים, מושחתים.‬

335
00:24:39,187 --> 00:24:42,524
‫אבל, אנקה, יש לי חברים עכשיו.‬

336
00:24:43,191 --> 00:24:44,567
‫חברים חזקים.‬

337
00:24:45,068 --> 00:24:47,070
‫אנחנו לא עניים יותר.‬

338
00:25:28,236 --> 00:25:30,280
‫אני אוהב את היין שלי מתוק.‬

339
00:25:38,079 --> 00:25:41,791
‫צריך להרשים את האנשים האלו בעליונות.‬

340
00:25:55,054 --> 00:25:57,890
‫אז אנה הבריחה כסף בשביל אבא שלה?‬

341
00:25:57,974 --> 00:25:59,350
‫זאת אומרת, אולי…‬

342
00:26:00,435 --> 00:26:02,478
‫אני יודעת שזה מופרך,‬

343
00:26:02,562 --> 00:26:05,106
‫אבל מסתובבות שמועות משוגעות יותר לגביה.‬

344
00:26:05,189 --> 00:26:06,649
‫וזה הקטע עם אנה.‬

345
00:26:06,733 --> 00:26:08,735
‫על כל שלושה דברים משוגעים שאת שומעת עליה,‬

346
00:26:08,818 --> 00:26:10,320
‫אחד מתברר כנכון.‬

347
00:26:11,237 --> 00:26:12,071
‫בכל מקרה.‬

348
00:26:13,323 --> 00:26:15,742
‫בואי נבקר בווילה של סורוקין.‬

349
00:26:16,326 --> 00:26:18,328
‫נגלה מה משוגע ומה לא.‬

350
00:26:24,959 --> 00:26:26,961
‫אז, למה עזבת את ניו יורק בכלל?‬

351
00:26:28,671 --> 00:26:30,256
‫אני אוהבת את לוס אנג'לס בסתיו.‬

352
00:26:30,757 --> 00:26:34,010
‫אמרת למישהו שתהיי פה? חברים? משפחה?‬

353
00:26:35,803 --> 00:26:37,930
‫אני חייבת לספר הכול לכולם?‬

354
00:26:38,014 --> 00:26:38,848
‫אוקיי.‬

355
00:26:40,099 --> 00:26:40,975
‫מה לגבי זה?‬

356
00:26:42,185 --> 00:26:44,312
‫יש מישהו שאוכל לדבר איתו?‬

357
00:26:44,937 --> 00:26:46,606
‫מישהו בגרמניה?‬

358
00:26:50,151 --> 00:26:51,611
‫למה שתרצה לדבר איתם?‬

359
00:26:51,694 --> 00:26:53,112
‫זה יכול לעזור לך לצאת מכאן.‬

360
00:26:53,613 --> 00:26:56,491
‫העבודה שלי היא לקבוע‬
‫אם זה בטוח עבורך לחזור הביתה ו…‬

361
00:26:56,574 --> 00:26:59,786
‫אם באמת הייתי רוצה להתאבד, הייתי מצליחה.‬

362
00:27:03,623 --> 00:27:07,001
‫המשפחה שלי ואני לא כל כך קרובים.‬

363
00:27:07,794 --> 00:27:10,046
‫את יודעת, זו נורת אזהרה עבור אנשים כמוני.‬

364
00:27:10,880 --> 00:27:12,131
‫לא בקטע כזה.‬

365
00:27:12,215 --> 00:27:15,968
‫כל החיים האלו בגרמניה,‬
‫זה פשוט מאחוריי כרגע.‬

366
00:27:16,803 --> 00:27:18,680
‫זה פשוט… נגמר.‬

367
00:27:21,766 --> 00:27:24,602
‫בעיתונאות, מגע עדין הוא הכול.‬

368
00:27:25,103 --> 00:27:28,314
‫אפילו כשאת דופקת על דלת‬
‫של מישהו ללא הזמנה.‬

369
00:27:28,398 --> 00:27:29,357
‫במיוחד אז.‬

370
00:27:30,483 --> 00:27:35,238
‫תכיני את כל המילים היפות‬
‫והמנומסות ביותר שלך בגרמנית.‬

371
00:27:35,321 --> 00:27:37,448
‫אז בעיקרון הגרמנית הכי פחות גרמנית שלי.‬

372
00:27:37,532 --> 00:27:38,533
‫בדיוק.‬

373
00:27:40,785 --> 00:27:42,620
‫אני חושבת…‬

374
00:27:45,623 --> 00:27:49,001
‫שה…וילה אמורה להיות קרובה.‬

375
00:27:50,044 --> 00:27:50,962
‫בדיוק כאן.‬

376
00:27:51,879 --> 00:27:52,714
‫מה לעזאזל?‬

377
00:27:53,589 --> 00:27:55,425
‫אולי טעינו בכתובת?‬

378
00:28:00,430 --> 00:28:01,973
‫זה נראה כמו…‬

379
00:28:02,056 --> 00:28:03,141
‫האם זה…‬

380
00:28:03,224 --> 00:28:04,434
‫ודים!‬

381
00:28:04,517 --> 00:28:06,394
‫עזבו אותי בשקט!‬

382
00:28:06,477 --> 00:28:08,980
‫ודים! בבקשה, אני צריכה לדבר איתך!‬

383
00:28:14,318 --> 00:28:17,572
‫אז, בדקתי את התמונה שוב והמגרש הריק הזה,‬

384
00:28:17,655 --> 00:28:20,074
‫זה בוודאות המיקום הקודם שלה.‬

385
00:28:20,158 --> 00:28:23,911
‫הווילה שאנה גדלה בה. ועכשיו היא איננה.‬

386
00:28:23,995 --> 00:28:24,954
‫נעלמה.‬

387
00:28:25,037 --> 00:28:27,749
‫איך אחוזה כזו פשוט נעלמת?‬

388
00:28:28,249 --> 00:28:30,793
‫כן. אני חושבת, לפי איך שהוא נראה,‬

389
00:28:30,877 --> 00:28:33,045
‫שהוא לא מקושר היטב כמו שחשבתי.‬

390
00:28:33,129 --> 00:28:35,423
‫אולי הוא היה פחות אוליגרך, ויותר מאפיונר.‬

391
00:28:35,506 --> 00:28:37,300
‫אולי הוא מסתיר שם סחורה מוברחת.‬

392
00:28:37,842 --> 00:28:38,926
‫כלי נשק, סמים…‬

393
00:28:39,010 --> 00:28:40,094
‫כן.‬

394
00:28:40,595 --> 00:28:43,347
‫המשטרה הגרמנית התחילה לרחרח,‬
‫הוא היה חייב לשרוף אותה.‬

395
00:28:43,431 --> 00:28:45,266
‫או הונאת ביטוח.‬
‫-או שיריב תקף אותו.‬

396
00:28:46,225 --> 00:28:47,059
‫או…‬

397
00:28:51,856 --> 00:28:53,983
‫תראו אותי. אני הייתי מתוחכמת מניו יורק.‬

398
00:28:54,066 --> 00:28:56,068
‫הייתי המשכילה התשושה שחולה על אירוניה.‬

399
00:28:56,152 --> 00:28:59,113
‫עכשיו אני רודפת אחרי גברים רוסים בסמטאות‬

400
00:28:59,197 --> 00:29:00,573
‫ומתנהגת כמו קלייר דיינס.‬

401
00:29:00,656 --> 00:29:01,991
‫אני נופלת איתך.‬

402
00:29:03,993 --> 00:29:06,788
‫הגעת ללוס אנג'לס כי ברחת ממשהו, אנה?‬

403
00:29:06,871 --> 00:29:08,289
‫ממה יש לי לברוח?‬

404
00:29:08,372 --> 00:29:09,791
‫אני רק בוחן את הראיות.‬

405
00:29:09,874 --> 00:29:12,960
‫הגעת עם כרטיס כיוון אחד,‬
‫מבלי לומר לאיש, שילמת במזומן…‬

406
00:29:13,044 --> 00:29:14,796
‫אלו לא ראיות לכלום.‬

407
00:29:15,379 --> 00:29:17,256
‫האם אי פעם קראת דוסטויבסקי?‬

408
00:29:18,049 --> 00:29:21,552
‫בטח. זאת אומרת, לא מאז הלימודים.‬

409
00:29:23,513 --> 00:29:26,015
‫אבא של אהב את דוסטויבסקי.‬

410
00:29:27,141 --> 00:29:30,269
‫"החטא ועונשו" היה הרומן האהוב עליו.‬

411
00:29:31,521 --> 00:29:32,814
‫הוא התעקש שאקרא אותו.‬

412
00:29:34,732 --> 00:29:39,111
‫ויש את הדמות הזו, סבידריגיילוב,‬

413
00:29:40,154 --> 00:29:43,074
‫יום אחד, משום מקום,‬

414
00:29:43,616 --> 00:29:48,454
‫סבידריגיילוב אומר שהוא‬
‫הולך לעשות את הונו באמריקה.‬

415
00:29:49,580 --> 00:29:52,083
‫הוא נפרד מכל החברים שלו.‬

416
00:29:53,292 --> 00:29:56,504
‫"להתראות! אני נוסע לאמריקה."‬

417
00:30:00,258 --> 00:30:01,592
‫אתה יודע מה הוא עושה אז?‬

418
00:30:01,676 --> 00:30:02,510
‫תספרי לי.‬

419
00:30:04,220 --> 00:30:05,596
‫הוא יורה בעצמו.‬

420
00:30:06,430 --> 00:30:07,348
‫בראש.‬

421
00:30:10,309 --> 00:30:11,143
‫טוב,‬

422
00:30:11,978 --> 00:30:13,354
‫לפחות אנחנו מדברים עכשיו.‬

423
00:30:20,236 --> 00:30:22,530
‫טוב, ברוכה הבאה לעיירה קטנה בגרמניה.‬

424
00:30:23,489 --> 00:30:25,366
‫בואי נתחיל.‬

425
00:30:25,449 --> 00:30:29,078
‫נראה מי הכיר את אנה‬
‫כשהייתה העלמה הצעירה בדירה ליד.‬

426
00:30:35,835 --> 00:30:37,086
‫הוא מכיר את הסורוקינים.‬

427
00:30:37,169 --> 00:30:39,297
‫ככל הנראה ודים ניסה למכור לו מקרר.‬

428
00:30:42,508 --> 00:30:43,843
‫אבל הוא מעולם לא סמך עליהם.‬

429
00:30:52,435 --> 00:30:53,269
‫מה?‬

430
00:30:53,811 --> 00:30:54,812
‫מה הוא אמר?‬

431
00:30:55,938 --> 00:30:59,650
‫הוא אמר שהרוסים והטורקים‬
‫לא רוצים להשתלב בחברה הגרמנית.‬

432
00:31:01,193 --> 00:31:02,570
‫הוא אמר לך את זה?‬

433
00:31:04,196 --> 00:31:06,157
‫כן, ברוכה הבאה לעיירה קטנה בגרמניה.‬

434
00:31:06,908 --> 00:31:07,742
‫היי.‬

435
00:31:08,326 --> 00:31:09,243
‫הנקניקייה דוחה.‬

436
00:31:14,874 --> 00:31:19,253
‫כן, קראתי את המאמר שלך.‬
‫לא האמנתי. אנה שלנו?‬

437
00:31:19,337 --> 00:31:20,838
‫איך היא הייתה כשהייתה פה?‬

438
00:31:20,922 --> 00:31:23,716
‫זה בדיוק העניין. היא הייתה נורמלית.‬

439
00:31:24,425 --> 00:31:26,052
‫טיפה ביישנית אולי.‬

440
00:31:26,135 --> 00:31:27,720
‫ביישנית? אנה?‬

441
00:31:28,220 --> 00:31:30,181
‫זה קשה לדמיין.‬

442
00:31:30,264 --> 00:31:32,350
‫טיפה מוזרה.‬

443
00:31:32,433 --> 00:31:33,809
‫הראש בעננים.‬

444
00:31:33,893 --> 00:31:37,772
‫אבל אולי זו הייתה רק הגרמנית שלה,‬
‫היא עוד לא הייתה מושלמת.‬

445
00:31:37,855 --> 00:31:41,067
‫אני מצטערת, אני חייבת‬
‫להגיע לשיעור, אבל בהצלחה.‬

446
00:31:41,150 --> 00:31:43,986
‫כולי ציפייה לקרוא עוד‬
‫על הסלבריטאית הקטנה שלנו.‬

447
00:31:51,035 --> 00:31:53,663
‫וואו, המקום הזה, הוא נראה כמו…‬

448
00:31:53,746 --> 00:31:54,914
‫בבקשה אל תגידי הוגוורטס.‬

449
00:31:57,166 --> 00:31:59,585
‫סליחה. זה היה גס מצידי. זה פשוט ברח לי.‬

450
00:31:59,669 --> 00:32:01,462
‫איך ידעת שאני הולכת לומר הוגוורטס?‬

451
00:32:02,505 --> 00:32:06,092
‫אמריקאים חושבים שכל המקומות הישנים האלה‬
‫נראים כמו הוגוורטס.‬

452
00:32:06,175 --> 00:32:07,635
‫בסדר, עלית עליי.‬

453
00:32:08,511 --> 00:32:11,514
‫אבל תסתכלי על זה.‬
‫הלוואי שהייתי לומדת במקום כזה.‬

454
00:32:15,059 --> 00:32:15,935
‫מה?‬

455
00:32:16,978 --> 00:32:17,979
‫פשוט תגידי את זה.‬

456
00:32:19,188 --> 00:32:21,941
‫אני כן הלכתי‬

457
00:32:22,024 --> 00:32:23,359
‫אני שונאת מקומות כאלה.‬

458
00:32:23,442 --> 00:32:27,822
‫זאת אומרת, כל האריחים הישנים,‬
‫סמלי המשפחה והמוטואים הלטינים האלה.‬

459
00:32:29,031 --> 00:32:30,616
‫הם אומרים שהמקום הזה גרמני.‬

460
00:32:31,117 --> 00:32:32,410
‫ועבור גרמנים.‬

461
00:32:33,035 --> 00:32:35,663
‫ואם את לא גרמנייה, את לא רצויה פה.‬

462
00:32:36,956 --> 00:32:37,873
‫אז…‬

463
00:32:38,874 --> 00:32:43,796
‫אם את מטורקיה או רוסיה,‬
‫במיוחד אם אבא שלך הוא איזה אדם שפל…‬

464
00:33:33,137 --> 00:33:35,723
‫אולי הקפטריה תוסיף בורשט לתפריט.‬

465
00:33:41,520 --> 00:33:45,900
‫זאת אומרת, אפשר להאשים אותה‬
‫על שהייתה ביישנית במקום כזה?‬

466
00:33:46,817 --> 00:33:47,651
‫אולי…‬

467
00:33:48,986 --> 00:33:51,739
‫אני לא יודעת. זה פשוט לא נשמע לי כמו אנה.‬

468
00:33:57,828 --> 00:33:59,205
‫היית בת 15.‬

469
00:33:59,288 --> 00:34:01,499
‫אבא שלך אמר לך לעזוב כל מה שהכרת.‬

470
00:34:02,208 --> 00:34:04,960
‫את הבית שלך, החברים שלך, השפה שלך.‬

471
00:34:05,544 --> 00:34:07,338
‫את שונאת אותו על זה?‬
‫-לא.‬

472
00:34:08,214 --> 00:34:10,091
‫האמנתי בעתיד המזהיר שהוא הבטיח לי.‬

473
00:34:10,674 --> 00:34:11,884
‫וכשהגעת לגרמניה?‬

474
00:34:13,219 --> 00:34:16,597
‫לא, קשה למהגרים בכל מקום.‬

475
00:34:16,680 --> 00:34:17,890
‫אנשים היו אכזריים.‬

476
00:34:17,973 --> 00:34:19,892
‫שנאת אותו אז?‬
‫-לא,‬

477
00:34:20,643 --> 00:34:23,479
‫כי אני זוכרת מה הוא לימד אותי.‬

478
00:34:24,146 --> 00:34:26,857
‫לא לתת לאף אחד להגדיר אותך לפי העבר שלך.‬

479
00:34:26,941 --> 00:34:28,984
‫להראות להם את העתיד המזהיר שאת בונה.‬

480
00:34:33,322 --> 00:34:35,741
‫שנאתי שהוא שכח.‬

481
00:34:36,617 --> 00:34:37,576
‫למה את מתכוונת?‬

482
00:34:38,577 --> 00:34:40,287
‫כשאיבדנו את הבית.‬

483
00:34:40,830 --> 00:34:44,333
‫כשאנשים אמרו שלא יעשו עסקים עם רוסים.‬

484
00:34:44,416 --> 00:34:46,919
‫כשהעתיד המזהיר לא הגיע ו…‬

485
00:34:48,838 --> 00:34:49,672
‫תמשיכי.‬

486
00:34:53,843 --> 00:34:55,469
‫והוא התחיל לשתות.‬

487
00:34:56,929 --> 00:35:03,394
‫האבא הגדול והחזק שהכרתי נהיה קטן וחלש…‬

488
00:35:04,854 --> 00:35:06,272
‫ועצבני ו…‬

489
00:35:08,023 --> 00:35:08,858
‫אלים?‬

490
00:35:12,987 --> 00:35:14,113
‫מה עשית‬

491
00:35:15,489 --> 00:35:16,699
‫כשהוא נעשה אלים?‬

492
00:35:24,540 --> 00:35:26,250
‫קראתי מגזינים.‬

493
00:35:29,420 --> 00:35:31,255
‫הסתתרתי בחדרי‬

494
00:35:32,381 --> 00:35:38,304
‫עם ווג, ווג גרמניה,‬
‫וניטי פייר, הרפר'ס בזאר.‬

495
00:35:39,305 --> 00:35:42,099
‫רציתי ללמוד הכול.‬

496
00:35:43,559 --> 00:35:45,686
‫כדי שאוכל להיות הכול.‬

497
00:35:47,938 --> 00:35:48,772
‫כי…‬

498
00:35:50,441 --> 00:35:52,902
‫עדיין האמנתי בעתיד המזהיר הזה.‬

499
00:35:55,905 --> 00:36:01,785
‫והתכוונתי לעשות כל מה שיידרש‬
‫כדי לברוח הרחק מאשוויילר.‬

500
00:36:02,453 --> 00:36:05,623
‫הרחק מהבנות בבית הספר.‬

501
00:36:17,843 --> 00:36:18,886
‫הרחק מ…‬

502
00:36:19,929 --> 00:36:21,013
‫מאבא שלי.‬

503
00:36:37,154 --> 00:36:38,405
‫למה זה?‬

504
00:36:39,698 --> 00:36:42,576
‫אנה, את בוכה.‬

505
00:37:09,144 --> 00:37:11,188
‫תשאלי אותו אם הוא יודע מה קרה לווילה.‬

506
00:37:23,367 --> 00:37:26,704
‫הוא אומר שהפארק התעשייתי שהיה מפעל כימי‬

507
00:37:26,787 --> 00:37:27,997
‫שנשרף בשנות השמונים,‬

508
00:37:28,080 --> 00:37:31,417
‫אני מניחה שמשרד הבריאות‬
‫גילה שהבית היה מזוהם‬

509
00:37:31,500 --> 00:37:33,419
‫אז ודים היה חייב להרוס אותו.‬

510
00:37:34,086 --> 00:37:36,922
‫אנה גרה בווילה מזוהמת?‬

511
00:37:45,014 --> 00:37:47,850
‫אז, ודים באמת היה מוכר מקררים.‬

512
00:37:47,933 --> 00:37:49,518
‫הווילה נידונה להריסה.‬

513
00:37:49,601 --> 00:37:51,687
‫הוא השיג אותה כי אף אחד אחר לא רצה אותה,‬

514
00:37:51,770 --> 00:37:53,897
‫ואנה הייתה סתם איזו תלמידת בית ספר מוזרה.‬

515
00:37:53,981 --> 00:37:55,983
‫אני מצטערת, האם שמעתי אותך אומרת אנה?‬

516
00:37:57,318 --> 00:38:00,487
‫סליחה על ההפרעה, אבל את אמריקאית?‬

517
00:38:00,571 --> 00:38:02,531
‫דיברתן על אנה סורוקינה?‬

518
00:38:02,614 --> 00:38:03,907
‫האם הכרת אותה?‬

519
00:38:03,991 --> 00:38:05,200
‫לצערי.‬

520
00:38:05,284 --> 00:38:07,619
‫הכלבה הזו עשתה לי את המוות בתיכון.‬

521
00:38:07,703 --> 00:38:10,497
‫מורה אמרה לנו שהיא הייתה ביישנית.‬

522
00:38:10,581 --> 00:38:12,291
‫מה מורים יודעים?‬

523
00:38:12,374 --> 00:38:14,710
‫היא הייתה טיפה שקטה בהתחלה כשעברה לכאן.‬

524
00:38:14,793 --> 00:38:18,589
‫והגרמנית שלה הייתה גרועה,‬
‫אבל אז היא נהייתה אובססיבית לגבי בגדים.‬

525
00:38:18,672 --> 00:38:20,466
‫התחילה להתלבש יותר טוב מכולם.‬

526
00:38:20,549 --> 00:38:22,301
‫נהפכה למשטרת האופנה.‬

527
00:38:22,384 --> 00:38:24,345
‫אוקיי. זאת אנה שלנו.‬

528
00:38:49,870 --> 00:38:51,705
‫אתן עדיין לובשות את זה?‬

529
00:39:01,382 --> 00:39:02,841
‫לחיים!‬
‫-לחיים!‬

530
00:39:11,141 --> 00:39:13,727
‫היא אמרה דברים איומים‬
‫אם התלבושת שלך לא הייתה לטעמה,‬

531
00:39:13,811 --> 00:39:15,687
‫ובמקרה שלי זה קרה בכל יום.‬

532
00:39:15,771 --> 00:39:17,147
‫וכולם פשוט היו צוחקים.‬

533
00:39:17,231 --> 00:39:19,400
‫ברצינות, קלרה? את היית הכי גרועה.‬

534
00:39:19,483 --> 00:39:22,069
‫כל כך רצית שהיא תחבב אותך.‬
‫-לא רציתי!‬

535
00:39:22,152 --> 00:39:25,322
‫הייתה לה השפעה מוזרה על אנשים.‬
‫במיוחד כשידענו על אבא שלה.‬

536
00:39:25,406 --> 00:39:26,532
‫מה לגבי אבא שלה?‬

537
00:39:26,615 --> 00:39:30,244
‫אנשים אמרו שהוא היה,‬
‫כאילו, מאפיונר או משהו.‬

538
00:39:30,327 --> 00:39:32,329
‫ושהוא כיסח במכות הורים של מישהו.‬

539
00:39:32,413 --> 00:39:33,455
‫אנשים פחדו ממנו.‬

540
00:39:34,123 --> 00:39:35,290
‫פחדו גם מאנה.‬

541
00:39:35,833 --> 00:39:36,667
‫כן.‬

542
00:39:37,543 --> 00:39:38,377
‫כן.‬

543
00:39:41,588 --> 00:39:42,423
‫רואה?‬

544
00:39:43,215 --> 00:39:45,592
‫יש משהו פה, משהו גדול, נכון?‬

545
00:39:47,636 --> 00:39:49,471
‫נכון?‬
‫-אולי, כן.‬

546
00:39:50,681 --> 00:39:51,515
‫אולי?‬

547
00:39:53,016 --> 00:39:55,102
‫דיברנו עם חצי מהאנשים בעיירה הזו.‬

548
00:39:55,185 --> 00:39:57,980
‫ומה קיבלנו? רכילות, שמועות…‬

549
00:40:00,441 --> 00:40:01,650
‫את צודקת. אני מצטערת.‬

550
00:40:03,527 --> 00:40:08,157
‫יש רק ריאיון אחד שבאמת משנה. ודים.‬

551
00:40:08,240 --> 00:40:10,284
‫אבל ודים לא ידבר איתנו.‬

552
00:40:12,953 --> 00:40:13,787
‫נגרום לו.‬

553
00:40:17,916 --> 00:40:21,336
‫אז כשעזבת את גרמניה, ברחת ממשהו.‬

554
00:40:22,129 --> 00:40:24,506
‫ברחתי למשהו.‬

555
00:40:25,257 --> 00:40:26,925
‫לעולם היפה הזה במגזינים.‬

556
00:40:27,009 --> 00:40:28,760
‫העולם הזה לא קיים.‬

557
00:40:28,844 --> 00:40:30,512
‫אבל הוא כן.‬

558
00:40:31,096 --> 00:40:34,183
‫בלונדון, ברלין, פריז, ניו יורק.‬

559
00:40:34,683 --> 00:40:37,436
‫עם הלילות שלהם, מסיבות.‬

560
00:40:37,519 --> 00:40:39,855
‫הייתי אחרי שתי כוסות שמפניה‬

561
00:40:39,938 --> 00:40:43,484
‫והייתי מסתכלת‬
‫על האנשים היפים שסביבי וחושבת,‬

562
00:40:44,026 --> 00:40:46,904
‫"עשיתי את זה. אני פה".‬

563
00:40:47,529 --> 00:40:49,114
‫"במרכז העולם."‬

564
00:40:54,536 --> 00:40:57,456
‫ואז אדם מכוער מופיע,‬

565
00:40:57,539 --> 00:41:00,417
‫או שמישהו מספר סיפור משעמם,‬

566
00:41:00,501 --> 00:41:03,712
‫או שמוזיקה גרועה מתחילה להתנגן‬

567
00:41:04,421 --> 00:41:06,215
‫ואז את שוב בשום מקום.‬

568
00:41:06,298 --> 00:41:07,216
‫אז,‬

569
00:41:08,133 --> 00:41:11,386
‫את שותה כוס שלישית, רביעית…‬

570
00:41:13,096 --> 00:41:15,307
‫את לוקחת כמה כדורים ו…‬

571
00:41:17,142 --> 00:41:18,810
‫תוהה איפה המסיבה הטובה יותר.‬

572
00:41:20,896 --> 00:41:21,980
‫אולי היא בלוס אנג'לס.‬

573
00:41:22,064 --> 00:41:25,150
‫אולי, אולי היא בשאטו מרמונט.‬

574
00:41:29,947 --> 00:41:31,323
‫ואז את מתעוררת פה.‬

575
00:41:33,242 --> 00:41:34,660
‫המסיבה הטובה מכולן.‬

576
00:41:44,169 --> 00:41:45,337
‫ודים?‬

577
00:41:46,797 --> 00:41:48,006
‫אני יודעת שזה אגרסיבי…‬

578
00:41:49,424 --> 00:41:50,342
‫בלי כתבים!‬

579
00:41:50,425 --> 00:41:54,096
‫אני לא סתם כתבת. אני פרסמתי את הכתבה.‬
‫אני מכירה את הבת שלך.‬

580
00:41:54,179 --> 00:41:56,807
‫היא לגמרי לבדה בתא ברייקרז.‬

581
00:41:56,890 --> 00:42:00,269
‫ואני לא יודעת מה אתה עוד,‬
‫אוליגרך, מאפיונר,‬

582
00:42:00,352 --> 00:42:03,355
‫אבל אני יודעת שאתה אבא שלה,‬
‫ואני יודעת שאתה אמור לעזור לה.‬

583
00:42:03,438 --> 00:42:06,608
‫ואוכל לעזור לך לעזור לה אם פשוט תדבר איתי.‬

584
00:42:10,988 --> 00:42:12,155
‫מירה, את יכולה?‬

585
00:42:14,908 --> 00:42:17,703
‫היא אדם ממש טוב,‬

586
00:42:17,786 --> 00:42:19,496
‫היא פשוט קצת לחוצה עכשיו.‬

587
00:42:20,205 --> 00:42:22,165
‫בנוסף היא אחרי לידה בדיוק?‬

588
00:42:22,249 --> 00:42:24,167
‫אני לא בדיוק יודעת אם זה רלוונטי.‬

589
00:42:25,335 --> 00:42:27,504
‫אבל היא רק רוצה לשאול אותך מספר שאלות‬

590
00:42:27,588 --> 00:42:28,964
‫לגבי הבת שלך ו…‬

591
00:42:29,464 --> 00:42:31,550
‫אני מבטיחה שאחרי זה נעזוב אותך לנפשך.‬

592
00:42:41,393 --> 00:42:42,227
‫בסדר.‬

593
00:42:43,395 --> 00:42:44,438
‫אנחנו נדבר.‬

594
00:42:54,114 --> 00:42:56,325
‫הוא אומר שהוא לא יכול להסביר מה אנה עשתה.‬

595
00:42:56,408 --> 00:42:58,118
‫הוא לא יכול להבין בעצמו.‬

596
00:43:06,209 --> 00:43:07,628
‫היא תמיד רצתה עוד.‬

597
00:43:07,711 --> 00:43:10,964
‫היא תמיד הסתכלה במגזינים,‬
‫רצתה את הנעליים הכי טובות, בגדים.‬

598
00:43:11,673 --> 00:43:13,842
‫הרבה בנות מסתכלות במגזינים.‬

599
00:43:13,925 --> 00:43:15,802
‫רובן לא מבצעות הונאות בנקאיות.‬

600
00:43:21,058 --> 00:43:22,851
‫היא נהייתה פזיזה.‬

601
00:43:37,908 --> 00:43:39,576
‫במוסקבה הם אומרים,‬

602
00:43:39,660 --> 00:43:44,247
‫"למה לשמור כסף ליום סגריר‬
‫כשאת יכולה לקנות זוג של מנולו בלאניק?"‬

603
00:43:44,331 --> 00:43:47,042
‫"אלוהים לא יוריד גשם‬
‫על ילדה בנעליים כאלו."‬

604
00:43:50,879 --> 00:43:51,713
‫ודים…‬

605
00:43:56,009 --> 00:44:00,305
‫מה שאני עומדת לומר הוא רגיש. אבל…‬

606
00:44:01,515 --> 00:44:05,102
‫נראה שהמון אנשים חושבים‬

607
00:44:05,185 --> 00:44:07,229
‫שיש לך כסף מוחבא איפשהו.‬

608
00:44:07,771 --> 00:44:09,564
‫גם הבת שלך.‬

609
00:44:11,900 --> 00:44:15,404
‫אני לא יודעת מה נכון ומה לא, אבל…‬

610
00:44:16,029 --> 00:44:19,324
‫מסתובבות המון שמועות בעיירה הזו.‬

611
00:44:20,075 --> 00:44:25,956
‫המון אנשים כאן חושבים שאתה איזה אוליגרך.‬

612
00:44:26,623 --> 00:44:28,959
‫או מסווה להלבנת כספים.‬

613
00:44:29,835 --> 00:44:30,711
‫או…‬

614
00:44:32,295 --> 00:44:33,130
‫מאפיונר.‬

615
00:44:44,391 --> 00:44:47,144
‫כל מה שהוא עשה‬
‫זה לנסות לפרנס את המשפחה שלו.‬

616
00:44:47,227 --> 00:44:48,395
‫אפשר לפגוש את משפחתך?‬

617
00:44:48,478 --> 00:44:50,689
‫ונוכל לבוא לראות את הבית שלך?‬

618
00:44:51,440 --> 00:44:52,816
‫יש לך משפחה?‬

619
00:44:57,320 --> 00:45:01,700
‫אין לך משפחה, ילדים, אנשים שאת אוהבת,‬
‫היית רוצה שהם…‬

620
00:45:12,461 --> 00:45:17,841
‫למען האמת, הדבר הכי גרוע‬
‫הוא שאני מתנהגת בדיוק כמוהו.‬

621
00:45:17,924 --> 00:45:19,885
‫שותה כדי להתחמק מהבעיות שלי.‬

622
00:45:19,968 --> 00:45:24,973
‫זה כמו לנסות לברוח ממנו איכשהו‬
‫ובסוף להיות כמוהו.‬

623
00:45:32,564 --> 00:45:33,648
‫מה השאלה הבאה?‬

624
00:45:33,732 --> 00:45:37,819
‫האמת, זהו… זה.‬

625
00:45:39,446 --> 00:45:40,280
‫זהו זה?‬

626
00:45:40,363 --> 00:45:41,823
‫אני חותם על שחרורך.‬

627
00:45:41,907 --> 00:45:44,201
‫אני חושב שמה שקרה היה טעות בתום לב,‬

628
00:45:44,284 --> 00:45:46,661
‫ואני חושב שאת לא בסיכון לפגוע בעצמך שוב.‬

629
00:45:47,704 --> 00:45:48,580
‫אבל…‬

630
00:45:49,164 --> 00:45:52,959
‫אני ממליץ שתחשבי על שהייה‬
‫במוסד לטיפול בשימוש באלכוהול וסמים.‬

631
00:45:54,211 --> 00:45:55,212
‫גמילה?‬

632
00:45:55,295 --> 00:45:58,590
‫אני יודע, ישנה סטיגמה מסוימת‬
‫שנלווית למילה הזו,‬

633
00:45:59,508 --> 00:46:02,344
‫אבל מה שעשינו כאן היום, זו הייתה רק התחלה.‬

634
00:46:03,345 --> 00:46:06,807
‫שיחה אחת טובה לא הולכת‬
‫לשנות את החיים שלך, אנה.‬

635
00:46:07,849 --> 00:46:09,267
‫סוג השינוי שאת צריכה,‬

636
00:46:09,768 --> 00:46:13,814
‫מכוון, תכליתי,‬
‫בשבילך ולא בשביל אף אחד אחר.‬

637
00:46:14,940 --> 00:46:16,107
‫זה מצריך השקעה.‬

638
00:46:19,069 --> 00:46:19,903
‫זו…‬

639
00:46:20,403 --> 00:46:21,488
‫גמילה, אני פשוט…‬

640
00:46:23,156 --> 00:46:25,283
‫זה פשוט נשמע כל כך זול.‬

641
00:46:26,493 --> 00:46:27,410
‫תתפלאי.‬

642
00:46:28,286 --> 00:46:29,329
‫במיוחד בעיר הזו.‬

643
00:46:29,830 --> 00:46:33,375
‫זאת אומרת, בלוס אנג'לס רבתי‬
‫יש מוסדות מהנוחים ביותר בעולם.‬

644
00:46:52,727 --> 00:46:56,982
‫- אנהדלבי‬
‫אני בבו כלבות! -‬

645
00:46:58,817 --> 00:47:00,777
‫- פסג'ס‬
‫מליבו -‬

646
00:47:00,861 --> 00:47:02,779
‫המפגש הקבוצתי ב-18:00,‬

647
00:47:02,863 --> 00:47:07,367
‫אז עד אז הרגישי חופשייה‬
‫לחקור את השטח ולהסתגל למקום.‬

648
00:47:12,956 --> 00:47:15,792
‫למען שמירה על פרטיות, אנחנו לא מרשים לצלם.‬

649
00:47:17,586 --> 00:47:20,547
‫אוקיי, אני מניח שאחת לא תזיק.‬

650
00:47:21,089 --> 00:47:22,799
‫ויש רק עוד דבר אחד.‬

651
00:47:22,883 --> 00:47:26,011
‫אני חושב שאין לנו עדיין‬
‫אמצעי תשלום בקובץ שלך.‬

652
00:47:32,767 --> 00:47:34,144
‫אתם מכבדים העברות בנקאיות?‬

653
00:47:38,815 --> 00:47:39,983
‫אתן קולטות?‬

654
00:47:40,859 --> 00:47:41,693
‫אחלה בריכה.‬

655
00:47:42,444 --> 00:47:45,572
‫היא אמרה לי לבקר אותה בלוס אנג'לס,‬
‫כאילו אנחנו עדיין חברות.‬

656
00:47:45,655 --> 00:47:47,616
‫כאילו היא לא גנבה ממני 60 אלף.‬

657
00:47:47,699 --> 00:47:49,618
‫המשטרה לא מטפלת בזה?‬
‫-לא, היא חסרת תועלת.‬

658
00:47:49,701 --> 00:47:52,495
‫אני לא מאמינה שהיא נמצאת ליד בריכה‬

659
00:47:52,579 --> 00:47:55,457
‫בזמן שאני מסננת שיחות מחברת האשראי שלי.‬

660
00:47:55,540 --> 00:47:59,753
‫שמעתי שאם את משנה את שמך בצורה חוקית,‬
‫הם לא יכולים לחייב אותך לשלם את זה.‬

661
00:48:00,921 --> 00:48:03,048
‫מה? תירגעי! רק מנסה לעזור.‬

662
00:48:03,131 --> 00:48:05,675
‫קל לך להירגע, היא החזירה לך את הכסף.‬

663
00:48:06,426 --> 00:48:08,261
‫ואיך את כל כך רגועה עכשיו?‬

664
00:48:08,887 --> 00:48:11,222
‫אני פשוט לא מאפשרת לאנה‬
‫לקחת שום דבר נוסף ממני.‬

665
00:48:11,306 --> 00:48:14,017
‫לא עוד מהזמן שלי, לא עוד מתשומת הלב שלי.‬

666
00:48:14,100 --> 00:48:16,978
‫הלוואי שהיה לי הזן שיש לך,‬
‫את לא כועסת בכלל.‬

667
00:48:17,062 --> 00:48:18,521
‫אגיד לך משהו לגבי כעס.‬

668
00:48:19,147 --> 00:48:23,318
‫כשאת כועסת, את רק דמות‬
‫בסיפור של מישהו אחר.‬

669
00:48:23,944 --> 00:48:28,573
‫אבל כשאת משחררת מהכעס,‬
‫את תובעת מחדש את הסיפור של עצמך.‬

670
00:48:29,074 --> 00:48:31,451
‫הופכת לגיבור הסיפור של עצמך שוב.‬

671
00:48:43,964 --> 00:48:46,591
‫זאת אומרת, זין. ראית את זה?‬

672
00:48:46,675 --> 00:48:49,094
‫זה נראה כאילו הוא הולך לתלוש לי את הראש.‬

673
00:48:49,177 --> 00:48:50,804
‫אני חושבת שהוא רק היה מובך.‬

674
00:48:50,887 --> 00:48:54,307
‫איש שמתגונן ככה בטח מסתיר הרבה.‬

675
00:48:54,391 --> 00:48:56,226
‫המשפחה שלו הוטרדה על ידי כתבים.‬

676
00:48:56,309 --> 00:48:58,728
‫את לא צריכה…‬
‫-את מדמיינת אותו כאב?‬

677
00:48:58,812 --> 00:49:00,605
‫אני חושבת שטעיתי לגבי הכול.‬

678
00:49:00,689 --> 00:49:02,941
‫מה אם אנה לא הפכה למי שהיא‬

679
00:49:03,024 --> 00:49:05,151
‫בגלל אביה, אלא למרות אביה.‬

680
00:49:07,237 --> 00:49:08,863
‫מה אם הוא סרסר בה?‬

681
00:49:09,406 --> 00:49:13,034
‫זה יסביר המון,‬
‫למה היא אף פעם לא מדברת על העבר שלך.‬

682
00:49:13,118 --> 00:49:14,703
‫כמה מוזרה היא לגבי סקס.‬

683
00:49:14,786 --> 00:49:16,579
‫הקיבעון שלה לגבי גברים מבוגרים.‬

684
00:49:16,663 --> 00:49:19,207
‫אוז, דני רוז, אלן ריד!‬

685
00:49:19,290 --> 00:49:22,377
‫ויויאן, אני חושבת שמה שבדיוק ראינו‬
‫היה אדם לחוץ מאוד.‬

686
00:49:22,460 --> 00:49:24,087
‫איש עייף שחי חיים קשים.‬

687
00:49:24,170 --> 00:49:25,797
‫את לא מכירה את אנה כמוני.‬

688
00:49:25,880 --> 00:49:28,425
‫חיים משעממים לא יוצרים את אנה.‬

689
00:49:28,967 --> 00:49:30,051
‫אמצא אותך אחר כך.‬

690
00:49:31,136 --> 00:49:31,970
‫ויויאן.‬

691
00:49:37,225 --> 00:49:39,853
‫ניו יורק כל כך שחוקה.‬

692
00:49:39,936 --> 00:49:44,232
‫בימים אלו כל בוגרי בתי הספר לאומנות‬
‫עוברים ישר מייל ללוס אנג'לס.‬

693
00:49:44,816 --> 00:49:46,026
‫אז, כן.‬

694
00:49:46,985 --> 00:49:49,821
‫זו הסיבה שאני חושבת על הקמת העמותה שלי פה.‬

695
00:49:53,491 --> 00:49:54,367
‫אוקיי.‬

696
00:49:54,951 --> 00:49:58,496
‫אז בכל מקרה,‬
‫אנחנו דיברנו על חמלה עצמית קיצונית.‬

697
00:49:58,580 --> 00:49:59,622
‫סלחו לי.‬

698
00:50:02,876 --> 00:50:07,630
‫רייצ'ל, סוף סוף התקשרת אליי, כלבה.‬
‫אני מתגעגעת אלייך.‬

699
00:50:08,131 --> 00:50:10,300
‫את יודעת מה? גם אני מתגעגעת אלייך.‬

700
00:50:10,383 --> 00:50:12,469
‫טוב, כן, כדאי לך.‬

701
00:50:13,178 --> 00:50:16,973
‫אז, האמת שהגעתי בלוס אנג'לס‬
‫למפגש המנהיגות החדשה של וניטי פייר,‬

702
00:50:18,266 --> 00:50:19,184
‫ואנה,‬

703
00:50:19,809 --> 00:50:21,269
‫אני יודעת שהמצב היה מתוח‬

704
00:50:22,103 --> 00:50:23,104
‫בינינו לאחרונה,‬

705
00:50:24,314 --> 00:50:25,732
‫אבל אני יודעת שאת אדם טוב‬

706
00:50:26,900 --> 00:50:28,234
‫ושתמיד יש לך כוונות טובות.‬

707
00:50:29,319 --> 00:50:32,197
‫קיוויתי שנוכל להיפגש לארוחת צהריים.‬

708
00:50:32,280 --> 00:50:34,365
‫מה שהיה היה. דף חדש?‬

709
00:50:35,283 --> 00:50:38,328
‫אוי, אלוהים. כן, בבקשה.‬

710
00:50:38,411 --> 00:50:41,664
‫האמת שאני באיזה מקום במליבו.‬

711
00:50:41,748 --> 00:50:43,917
‫אם אסמס לך את הכתובת תוכלי לאסוף אותי?‬

712
00:50:44,501 --> 00:50:46,961
‫בטח. אני יכולה להיות שם עוד מעט.‬

713
00:50:48,004 --> 00:50:49,964
‫אוקיי. ביי. נתראה.‬

714
00:52:43,953 --> 00:52:46,039
‫אני מצטערת. הלכתי לאיבוד.‬
‫-אימא. אבא.‬

715
00:52:46,122 --> 00:52:48,041
‫אני הולכת.‬
‫-אבא.‬

716
00:52:55,840 --> 00:52:57,717
‫את זו שכתבה על הבת שלנו?‬

717
00:53:01,387 --> 00:53:02,597
‫אני מניחה שכדאי שתיכנסי.‬

718
00:53:15,109 --> 00:53:18,988
‫שימוש בחיזוקים יום-יומיים‬
‫מהווה תזכורת לערך שלכם.‬

719
00:53:19,072 --> 00:53:21,074
‫אתם אמורים לראות תוצאות בטווח הארוך.‬

720
00:53:21,157 --> 00:53:23,743
‫אני חייבת ללכת. יש לי ארוחת צהריים.‬

721
00:53:25,119 --> 00:53:26,579
‫ספגו עדיין קיים?‬

722
00:53:26,663 --> 00:53:29,958
‫אנה, את לא יכולה לקום וללכת. זו גמילה.‬

723
00:53:30,500 --> 00:53:32,001
‫זה לא שזה כלא.‬

724
00:53:36,589 --> 00:53:40,218
‫- פסג'ס מליבו - בריכה - מגרשי טניס‬
‫מרכז כושר - גינת מדיטציה -‬

725
00:53:41,886 --> 00:53:43,763
‫רייצ'ל, איפה את?‬

726
00:53:43,846 --> 00:53:46,516
‫אני פה, רק תצאי מהשער. אני ממש מעבר לפינה.‬

727
00:53:47,725 --> 00:53:48,768
‫אנה סורוקינה?‬

728
00:53:50,353 --> 00:53:52,438
‫מה לעזאזל? אני אמורה לפגוש חברה שלי.‬

729
00:53:52,522 --> 00:53:54,524
‫רייצ'ל? רייצ'ל!‬

730
00:53:58,945 --> 00:53:59,779
‫רייצ'ל!‬

731
00:54:00,280 --> 00:54:02,490
‫ישנו צו מעצר עבורך בניו יורק.‬

732
00:54:05,118 --> 00:54:06,327
‫מה? אני…‬

733
00:54:15,336 --> 00:54:17,505
‫רק אקח אותה למעלה.‬

734
00:54:37,358 --> 00:54:38,192
‫בירה?‬

735
00:54:39,569 --> 00:54:40,528
‫בטח.‬

736
00:55:02,050 --> 00:55:04,844
‫הוא אומר שהוא מצטער על שצעק עלייך במסעדה.‬

737
00:55:05,553 --> 00:55:07,889
‫היה המון לחץ עם כולכם מסביב.‬

738
00:55:07,972 --> 00:55:09,307
‫כולכם?‬

739
00:55:10,933 --> 00:55:12,477
‫את חושבת שאת היחידה?‬

740
00:55:13,061 --> 00:55:16,147
‫בכל יום. אימייל, שיחת טלפון, דפיקות בדלת.‬

741
00:55:16,814 --> 00:55:19,067
‫אנה דלבי. דלבי!‬

742
00:55:19,859 --> 00:55:21,194
‫מעולם לא שמעתי את השם הזה.‬

743
00:55:21,277 --> 00:55:23,905
‫אז היא פשוט המציאה את השם?‬

744
00:55:23,988 --> 00:55:25,948
‫מאיפה אתם חושבים שהיא הביאה אותו?‬

745
00:55:26,032 --> 00:55:27,867
‫לא. אנחנו לא עושים את זה.‬

746
00:55:28,534 --> 00:55:29,410
‫בלי עיתונות.‬

747
00:55:29,494 --> 00:55:32,622
‫היי, אני לא אשמה בכול.‬

748
00:55:33,206 --> 00:55:35,375
‫אם לא הייתי כותבת עליה‬
‫מישהו אחר היה עושה זאת.‬

749
00:55:35,458 --> 00:55:38,795
‫היא הבת שלכם.‬
‫היא עשתה דברים רעים ועכשיו היא מפורסמת.‬

750
00:55:38,878 --> 00:55:40,588
‫מה זה קשור אלינו?‬

751
00:55:40,671 --> 00:55:42,173
‫זה מה שאני מנסה לברר.‬

752
00:55:42,673 --> 00:55:45,802
‫תראו, אני מצטערת על שאני מסיגת גבול. אבל…‬

753
00:55:47,303 --> 00:55:48,930
‫פשוט שמעתי כל מיני שמועות.‬

754
00:55:49,013 --> 00:55:51,015
‫שמועות, כן. תמיד שמועות.‬

755
00:55:51,099 --> 00:55:53,309
‫מאז שעברנו הנה, תמיד "רוסים מפחידים".‬

756
00:55:53,393 --> 00:55:56,521
‫כן, היא מוכרת הרואין במקרר.‬

757
00:55:56,604 --> 00:55:59,399
‫יש להם זהב סובייטי קבור בגינה.‬

758
00:55:59,482 --> 00:56:02,985
‫מי יודע? אולי יש לי‬
‫הפין של רספוטין בארון איפשהו.‬

759
00:56:03,069 --> 00:56:05,822
‫ועכשיו, הבת היא פושעת גאונה.‬

760
00:56:05,905 --> 00:56:07,990
‫אלא שזה נכון.‬

761
00:56:08,074 --> 00:56:10,284
‫והיא הייתה חייבת ללמוד את זה איפשהו, נכון?‬

762
00:56:10,868 --> 00:56:12,954
‫אני פשוט מנסה להבין איפה.‬

763
00:56:30,888 --> 00:56:31,722
‫בבקשה.‬

764
00:56:36,394 --> 00:56:37,437
‫את אימא?‬

765
00:56:39,147 --> 00:56:40,731
‫כבר כמה חודשים.‬

766
00:56:45,945 --> 00:56:50,158
‫זה קל יותר לדמיין את אבא שלה,‬
‫לדמיין אותי, בתור מפלצות.‬

767
00:56:50,241 --> 00:56:52,910
‫זה עדיף להאמין שמפלצות יוצרות מפלצות.‬

768
00:56:52,994 --> 00:56:55,788
‫כי ילדים, אנחנו חושבים שאנחנו יוצרים אותם.‬

769
00:56:57,331 --> 00:57:01,544
‫אנו חושבים שאנחנו מעצבים אותם‬
‫ויוצרים את מי שהם נהפכים להיות.‬

770
00:57:02,420 --> 00:57:07,216
‫כי אנחנו עושים עבורם,‬
‫ואנחנו אוהבים אותם, ואנחנו מדריכים אותם.‬

771
00:57:08,384 --> 00:57:09,218
‫אבל לא.‬

772
00:57:09,927 --> 00:57:11,429
‫אנחנו לא יוצרים אותם.‬

773
00:57:12,054 --> 00:57:15,516
‫ילדים לא מגיעים "מ…". הם מגיעים "דרך".‬

774
00:57:21,439 --> 00:57:24,692
‫אז היא תמיד הייתה כזו.‬

775
00:57:29,530 --> 00:57:30,781
‫את יודעת, לפעמים,‬

776
00:57:31,991 --> 00:57:36,496
‫יש לך ילדים כמו איבן שלי‬
‫והנשמה שלהם היא הנשמה שלך.‬

777
00:57:38,247 --> 00:57:42,084
‫ולפעמים יש לך ילדה ש…‬

778
00:57:44,045 --> 00:57:45,546
‫שהיא זרה בצל קורתך.‬

779
00:57:48,591 --> 00:57:51,302
‫אנה הייתה זרה. כל החיים שלה.‬

780
00:57:51,969 --> 00:57:53,304
‫זרה קרה.‬

781
00:57:58,059 --> 00:57:58,893
‫אבל…‬

782
00:58:00,645 --> 00:58:04,857
‫אתם יודעים שהיא ניסתה להתאבד?‬

783
00:58:06,108 --> 00:58:07,276
‫בקליפורניה?‬

784
00:58:09,695 --> 00:58:11,697
‫למה שמישהי כזו‬

785
00:58:12,698 --> 00:58:17,495
‫שלא אכפת לה מאף אחד,‬
‫מישהי בעלת כל כך הרבה ביטחון,‬

786
00:58:18,538 --> 00:58:24,502
‫מישהי כל כך חסרת ספק עצמי, תנסה משהו כזה?‬

787
00:58:25,586 --> 00:58:29,549
‫חשבתי שאולי אמצא רמז כאן.‬

788
00:58:31,092 --> 00:58:35,221
‫משהו אפל בעבר שלה. נהייתי אובססיבית.‬

789
00:58:35,304 --> 00:58:36,514
‫אכפת לך ממנה.‬

790
00:58:38,057 --> 00:58:40,851
‫היא טובה בלגרום לאנשים לפתח אכפתיות כלפיה.‬

791
00:58:42,228 --> 00:58:45,606
‫אבל אם למדנו לשחרר, גם את יכולה.‬

792
00:58:57,743 --> 00:59:00,204
‫פשוט שחררתם ממנה?‬

793
00:59:02,164 --> 00:59:03,374
‫מהבת שלכם?‬

794
00:59:07,795 --> 00:59:08,629
‫לא.‬

795
00:59:09,964 --> 00:59:11,882
‫היא תמיד הייתה מעלינו.‬

796
01:00:07,271 --> 01:00:08,898
‫ויויאן?‬
‫-את עדיין ערה?‬

797
01:00:09,815 --> 01:00:11,067
‫מה את לובשת?‬

798
01:00:12,818 --> 01:00:13,944
‫זה סיפור ארוך.‬

799
01:00:15,613 --> 01:00:16,447
‫היי,‬

800
01:00:17,031 --> 01:00:20,409
‫אחליף את הכרטיס שלי ואחזור הביתה מוקדם.‬

801
01:00:20,493 --> 01:00:22,620
‫מה לגבי מאמר ההמשך?‬

802
01:00:22,703 --> 01:00:24,914
‫אני אדאג שישלמו לך בכל זאת,‬
‫אבל אני מבטלת אותו.‬

803
01:00:25,498 --> 01:00:28,834
‫מה שהיה להורים שלה לומר,‬
‫אף ילד לא צריך לשמוע את זה.‬

804
01:00:31,504 --> 01:00:34,090
‫אני מצטערת שגררתי אותך הנה.‬
‫-את צוחקת?‬

805
01:00:35,383 --> 01:00:38,177
‫כשיכולתי להיות בבית הספר ולתמלל קלטות.‬

806
01:00:39,053 --> 01:00:40,388
‫זה היה כל כך הרבה יותר כיף.‬

807
01:00:42,765 --> 01:00:44,725
‫ניכנס? אל תשכחי את התיק.‬
‫-בואי.‬

808
01:01:16,424 --> 01:01:19,051
‫פרקליטות המחוז של מנהטן שמחה להודיע‬

809
01:01:19,135 --> 01:01:20,761
‫על כתב האישום נגד אנה סורוקין.‬

810
01:01:20,845 --> 01:01:23,723
‫מיס סורוקין מוכרת גם בשם אנה דלבי.‬

811
01:01:23,806 --> 01:01:26,976
‫מיס סורוקין מואשמת‬
‫בבית המשפט העליון של ניו יורק‬

812
01:01:27,059 --> 01:01:29,895
‫בשני סעיפים‬
‫של ניסיון גניבה חמורה מדרגה ראשונה,‬

813
01:01:29,979 --> 01:01:31,981
‫שלושה סעיפים של גניבה חמורה מדרגה שנייה,‬

814
01:01:32,064 --> 01:01:34,233
‫וסעיף אחד של גניבה חמורה מדרגה שלישית,‬

815
01:01:34,316 --> 01:01:35,526
‫וגניבה של שירותים.‬

816
01:01:36,110 --> 01:01:37,903
‫בכל מקרה, אל תזכירי את המטס.‬

817
01:01:37,987 --> 01:01:39,989
‫השופט הוא אוהד ותיק של הדודג'רס,‬

818
01:01:40,072 --> 01:01:41,949
‫הוא חושב שהם נמצאים בלוס אנג'לס זמנית‬

819
01:01:42,032 --> 01:01:43,784
‫ושהם חוזרים לברוקלין.‬

820
01:01:43,868 --> 01:01:45,578
‫ושהמטס הם סתם גזלנים פולשים.‬

821
01:01:45,661 --> 01:01:46,871
‫הבנת אותי?‬
‫-היי, טוד.‬

822
01:01:47,663 --> 01:01:48,497
‫אנה?‬

823
01:01:50,082 --> 01:01:51,375
‫יו, זו הלקוחה שלי!‬

824
01:01:56,922 --> 01:02:00,259
‫אז בפעם הבאה שנראה אותה היא תלבש סרבל.‬

825
01:02:03,345 --> 01:02:05,181
‫ידעתי שמתוכננת לה נפילה, אבל…‬

826
01:02:05,848 --> 01:02:07,933
‫מה היא עשתה בלוס אנג'לס בכלל?‬

827
01:02:08,017 --> 01:02:09,685
‫אני חושבת שהיא הייתה באיזו גמילה.‬

828
01:02:10,603 --> 01:02:11,437
‫גמילה?‬

829
01:02:15,441 --> 01:02:16,317
‫מניין לך?‬

830
01:02:17,943 --> 01:02:20,738
‫אוקיי, תראו, בנות,‬
‫לא תכננתי לומר את זה, אבל…‬

831
01:02:22,490 --> 01:02:25,409
‫האמת שהייתי איתה על הקו כשעצרו אותה.‬

832
01:02:25,493 --> 01:02:26,786
‫ברצינות?‬

833
01:02:26,869 --> 01:02:29,079
‫זה צירוף מקרים.‬

834
01:02:29,163 --> 01:02:30,998
‫זה היה הזוי.‬

835
01:02:31,665 --> 01:02:33,083
‫זה היה מזעזע.‬

836
01:02:34,251 --> 01:02:35,961
‫אני מקווה שהם מתייחסים אליה טוב.‬

837
01:02:36,837 --> 01:02:38,088
‫אתן יכולות לדמיין?‬

838
01:02:38,172 --> 01:02:39,340
‫אנה בכלא?‬

839
01:02:39,924 --> 01:02:41,091
‫את בטוחה יכולה לדמיין.‬

840
01:03:14,083 --> 01:03:17,586
‫אוי, אלוהים! אני מתה על הקעקועים שלך.‬
‫הם כל כך חמודים.‬

841
01:03:29,557 --> 01:03:31,100
‫היי, התגעגענו אלייך.‬

842
01:03:31,183 --> 01:03:33,394
‫הציצים שלי עומדים להתפוצץ.‬

843
01:03:39,859 --> 01:03:41,193
‫זה הגיע בדואר בשבילך.‬

844
01:03:42,486 --> 01:03:43,821
‫מה לכל…‬

845
01:03:43,904 --> 01:03:46,198
‫- מר ודים סורוקין - קמרגסה 74‬
‫54329 דורן / אשוויילר - גרמניה -‬

846
01:03:46,282 --> 01:03:48,367
‫- גברת ויויאן קנט 3218 שדרת 8‬
‫ברוקלין, ניו יורק - 11275 - ארה"ב -‬

847
01:03:48,951 --> 01:03:50,119
‫חכה רגע.‬

848
01:04:00,212 --> 01:04:06,302
‫ויויאן היקרה, סלחי לי אם המכתב הזה‬
‫לא מושלם, אני משתמש בגוגל תרגום.‬

849
01:04:06,385 --> 01:04:10,514
‫אשתי תהרוג אותי אם תדע שאני שולח לך את זה,‬

850
01:04:10,598 --> 01:04:15,936
‫אבל בדומה לך, אני לא יכול להפסיק לתהות‬
‫למה הבת שלי תנסה לפגוע בעצמה.‬

851
01:04:16,020 --> 01:04:18,230
‫בית החולים שלח לנו את אלה.‬

852
01:04:18,314 --> 01:04:20,441
‫אני לא יכול למצוא את התשובה בהם.‬

853
01:04:20,524 --> 01:04:22,234
‫אולי את יכולה. ודים.‬

854
01:04:25,863 --> 01:04:28,616
‫- סידרס-סיני‬
‫הערכה פסיכיאטרית ראשונית -‬

855
01:04:30,659 --> 01:04:33,913
‫- טופס אשפוז בריאות הנפש‬
‫תלונה - ניסיון התאבדות -‬

856
01:04:45,591 --> 01:04:48,093
‫אני מקווה שבאת להתנצל.‬
‫-סתמי.‬

857
01:04:49,261 --> 01:04:51,764
‫עבור כל השאר אבא שלך היה איש עסקים מיליונר‬

858
01:04:51,847 --> 01:04:53,140
‫שבדרך להפוך אותך לעשירה.‬

859
01:04:53,223 --> 01:04:56,352
‫עבור הרופא הזה הוא היה אלכוהוליסט אלים‬
‫שהיית חייבת לברוח ממנו.‬

860
01:04:57,186 --> 01:04:58,771
‫זה לא הסיפור של אנה דלבי.‬

861
01:04:59,605 --> 01:05:01,231
‫לא באמת ניסית להתאבד.‬

862
01:05:26,757 --> 01:05:28,550
‫היי, אני אצטרך עוד רוזה.‬

863
01:05:29,635 --> 01:05:32,721
‫תוכלו לשלוח מישהו למעלה בעוד 20 דקות?‬

864
01:05:32,805 --> 01:05:35,474
‫למקרה שלא אענה, תגידו לו שהדלת לא נעולה.‬

865
01:05:47,027 --> 01:05:48,278
‫זו הייתה סתם עוד תרמית.‬

866
01:05:48,821 --> 01:05:50,114
‫תמרנת את כולם בניו יורק‬

867
01:05:50,197 --> 01:05:52,366
‫ואז נסעת ללוס אנג'לס ותמרנת גם אותם.‬

868
01:05:52,449 --> 01:05:53,951
‫ונתתי לך לתמרן גם אותי.‬

869
01:05:54,034 --> 01:05:56,370
‫היי, אף פעם לא אמרתי שניסיתי להתאבד.‬

870
01:05:56,453 --> 01:05:58,288
‫אנשים פשוט אוהבים סיפורים עצובים.‬

871
01:05:58,872 --> 01:06:00,332
‫כולם כל כך להוטים לעזור.‬

872
01:06:00,416 --> 01:06:03,293
‫ואז תהיתי, למה שהיא תעבור את כל זה?‬

873
01:06:03,377 --> 01:06:04,795
‫היא יכלה להתחבא בכל מקום.‬

874
01:06:05,379 --> 01:06:07,923
‫אבל היא בחרה ספציפית להיכנס במרמה לגמילה.‬

875
01:06:08,007 --> 01:06:11,677
‫ואז בדקתי את חוקי הוויזה של ארה"ב.‬
‫שלך עמדה לפוג.‬

876
01:06:11,760 --> 01:06:14,722
‫אבל השעון נעצר עבור אשפוז, כולל גמילה.‬

877
01:06:16,098 --> 01:06:17,558
‫משכת זמן.‬

878
01:06:25,441 --> 01:06:26,692
‫מה את עושה?‬

879
01:06:32,322 --> 01:06:33,282
‫תפסיקי עם זה.‬

880
01:06:33,949 --> 01:06:35,534
‫מה? זה לא מה שרצית?‬

881
01:06:36,201 --> 01:06:41,081
‫פענחת את המקרה. את עיתונאית חוקרת אמיתית.‬

882
01:06:42,374 --> 01:06:43,709
‫מאיפה השגת את הטפסים האלה?‬

883
01:06:43,792 --> 01:06:44,960
‫מאבא שלך.‬

884
01:06:48,130 --> 01:06:49,048
‫אבא שלי?‬

885
01:06:49,715 --> 01:06:50,549
‫כן.‬

886
01:06:51,383 --> 01:06:54,303
‫פגשתי אותו. הוא לא כלי משחק.‬

887
01:06:55,596 --> 01:06:58,223
‫או פנטזיה. או מפלצת.‬

888
01:06:59,016 --> 01:07:00,851
‫הוא אב שאוהב אותך.‬

889
01:07:04,354 --> 01:07:05,355
‫אז איפה הוא?‬

890
01:07:06,774 --> 01:07:07,941
‫למה הוא לא בא עבורי?‬

891
01:07:17,409 --> 01:07:20,996
‫נתת להמון אנשים המון סיבות‬
‫לוותר על אנה דלבי.‬

892
01:07:25,375 --> 01:07:26,251
‫אבל, אנה,‬

893
01:07:28,170 --> 01:07:30,047
‫אני עדיין עומדת לרשותך.‬

894
01:07:31,131 --> 01:07:33,759
‫אני עדיין בעדך.‬

895
01:07:33,842 --> 01:07:38,222
‫אני פה לומר לך‬
‫שאת לא חייבת להמשיך לעשות את זה.‬

896
01:07:38,806 --> 01:07:40,808
‫את יכולה לעשות משהו חדש.‬

897
01:07:43,811 --> 01:07:45,687
‫תהרגי את אנה דלבי.‬

898
01:07:49,358 --> 01:07:50,317
‫למה את מתכוונת?‬

899
01:07:51,318 --> 01:07:52,861
‫אני מתכוונת, תפסיקי עם הרמאות.‬

900
01:07:53,445 --> 01:07:54,696
‫תפסיקי להעמיד פנים.‬

901
01:07:56,657 --> 01:07:58,700
‫תודי במה שעשית. תגידי לכולם שאת מצטערת.‬

902
01:07:58,784 --> 01:08:00,994
‫תבקשי את עסקת הטיעון שוב. תחזרי לגרמניה.‬

903
01:08:01,078 --> 01:08:03,413
‫תהיי עם המשפחה שלך. תהיי אנה סורוקינה שוב.‬

904
01:08:03,914 --> 01:08:07,000
‫מה? אז פשוט להודות שאני איזו פושעת?‬

905
01:08:08,168 --> 01:08:09,628
‫זה לא הסיפור שלי.‬

906
01:08:09,711 --> 01:08:12,422
‫אז מה הסיפור שלך, אנה?‬

907
01:08:25,269 --> 01:08:26,562
‫את העיתונאית.‬

908
01:08:27,354 --> 01:08:30,482
‫את… את אמורה לפענח את זה בכוחות עצמך.‬

909
01:08:33,277 --> 01:08:36,822
‫במקום זה תאלצי לצפות ביחד עם כל השאר.‬

910
01:08:38,532 --> 01:08:39,575
‫בואי נלך!‬