1
00:00:11,136 --> 00:00:14,386
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:54,012 --> 00:00:55,312
‫משוך!‬

3
00:02:09,503 --> 00:02:11,093
‫שאל בבקשה את מיס נולן‬

4
00:02:11,172 --> 00:02:15,142
‫אם חפציי האישיים נלקחו כבר‬
‫מחדר המיטות של הדוכס,‬

5
00:02:15,218 --> 00:02:16,968
‫והועברו לחדריה של הדוכסית.‬

6
00:02:17,053 --> 00:02:19,313
‫הבהר בבקשה להוד מעלתה‬

7
00:02:19,389 --> 00:02:20,969
‫שלא אסכים לדבר שכזה.‬

8
00:02:23,226 --> 00:02:25,766
‫האם באמת להעביר את המסר, הוד מעלתך?‬

9
00:02:25,854 --> 00:02:29,074
‫בוודאי אינך מאמין שאקבל אותך שוב במיטתי‬

10
00:02:29,149 --> 00:02:30,779
‫אחרי השקרים וההטעיות שלך?‬

11
00:02:30,859 --> 00:02:31,729
‫תנוח דעתך,‬

12
00:02:31,818 --> 00:02:35,238
‫יחסי אישות הם הדבר האחרון שמעניין אותי‬
‫אחרי התנהגותך לאחרונה.‬

13
00:02:35,321 --> 00:02:38,071
‫אז לשם מה אתה מעוניין לעכב אותי?‬

14
00:02:38,158 --> 00:02:39,778
‫מפני שאת אשתי.‬

15
00:02:43,872 --> 00:02:46,462
‫נהוג שהאישה מתגוררת בחדר השינה שלה‬

16
00:02:46,541 --> 00:02:47,881
‫אחרי שירח הדבש מסתיים.‬

17
00:02:49,335 --> 00:02:51,915
‫הזמן לעשות זאת חלף מזמן. הלא כן?‬

18
00:02:52,005 --> 00:02:54,125
‫בכוונתי לקבל עדכונים‬

19
00:02:54,716 --> 00:02:57,756
‫לגבי הצלחתם של מאמצי ההתעברות שלך.‬

20
00:02:57,844 --> 00:03:01,764
‫לא הייתי חולמת להסתיר את האמת‬
‫על עניינים חשובים שכאלה.‬

21
00:03:01,848 --> 00:03:02,678
‫הוד מעלתך.‬

22
00:03:03,558 --> 00:03:04,808
‫הוויסלדאון הגיע.‬

23
00:03:05,310 --> 00:03:06,850
‫טוב, כדאי ש…‬

24
00:03:07,687 --> 00:03:08,807
‫קרה משהו?‬

25
00:03:08,897 --> 00:03:11,067
‫עלינו לארוז מיד.‬
‫-כן, הוד מעלתך.‬

26
00:03:11,816 --> 00:03:12,896
‫מה קרה?‬

27
00:03:14,110 --> 00:03:16,780
‫נראה שאחי הסתבך בשערורייה.‬

28
00:03:16,863 --> 00:03:18,363
‫עליי לשוב למשפחתי מיד.‬

29
00:03:18,448 --> 00:03:20,408
‫הם יזדקקו לי.‬
‫-אתלווה אלייך.‬

30
00:03:20,491 --> 00:03:21,951
‫זה עניין משפחתי.‬

31
00:03:22,035 --> 00:03:25,155
‫מילא חדרי שינה נפרדים, אך בתים נפרדים?‬
‫זה בלתי נסבל.‬

32
00:03:26,247 --> 00:03:28,827
‫לא אסיר ממך את עיניי עד שנדע אם את בהריון.‬

33
00:03:32,253 --> 00:03:35,673
‫אנא בקשו מהוד מעלתו‬
‫שיכין את כרכרתו הגדולה ביותר.‬

34
00:03:36,591 --> 00:03:38,341
‫אזדקק למרחב פרטי.‬

35
00:03:54,400 --> 00:03:57,570
‫מעידתה האחרונה של מיס מרינה תומפסון‬

36
00:03:57,654 --> 00:04:01,824
‫ממשיכה להדהד בכל טרקליני העיר,‬

37
00:04:01,908 --> 00:04:04,328
‫ימים לאחר שנתגלה‬

38
00:04:04,410 --> 00:04:09,040
‫שאירוסיה לקולין ברידג׳רטון‬
‫היו תרמית ותו לא.‬

39
00:04:16,172 --> 00:04:18,512
‫מן הסתם, חרפתה של ליידי‬

40
00:04:18,591 --> 00:04:20,801
‫לא מכתימה רק את שמה בלבד.‬

41
00:04:21,594 --> 00:04:23,474
‫בדומה לזפת של התמזה,‬

42
00:04:23,554 --> 00:04:25,934
‫היא מותירה גם כתם איום‬

43
00:04:26,015 --> 00:04:27,885
‫על כל מי שנמצא בקרבתה. ‬

44
00:04:28,476 --> 00:04:30,136
‫אל תזוזי, יקירתי.‬

45
00:04:32,855 --> 00:04:35,685
‫הסקנדל הזה עלול להכתים את יציאתי לחברה.‬

46
00:04:35,775 --> 00:04:38,235
‫אולי מוטב לדחות אותה בכמה שנים?‬

47
00:04:38,319 --> 00:04:42,989
‫שקט, ילדה. הכול יהיה בסדר. המשיכי לחייך.‬
‫-חיוך יספיק להצלת בנות פת׳רינגטון?‬

48
00:04:43,074 --> 00:04:46,584
‫פנלופי ואחיותיה לא עשו כל רע,‬
‫אך שמן הטוב נהרס.‬

49
00:04:46,661 --> 00:04:49,411
‫מוטב שתחשבי מה יעלה בגורל משפחתך.‬

50
00:04:49,497 --> 00:04:51,707
‫מצבנו מסוכן לא פחות.‬

51
00:04:51,791 --> 00:04:54,131
‫יום מקסים. הלא כן, ליידי ריצ׳מונד?‬

52
00:04:57,088 --> 00:05:00,548
‫הכול בגלל ויסלדאון הזו.‬
‫-הלוואי שלעולם לא ארגיז אותה.‬

53
00:05:00,633 --> 00:05:02,553
‫מילותיה דברי אלוהים חיים.‬

54
00:05:02,635 --> 00:05:03,465
‫כן.‬

55
00:05:04,595 --> 00:05:07,135
‫אבל אולי, אם היא מסוגלת להרוס מוניטין…‬

56
00:05:08,808 --> 00:05:10,228
‫אולי היא יכולה גם לשקם?‬

57
00:05:12,687 --> 00:05:14,977
‫אלגנטי ביותר, מיס ברידג׳רטון.‬

58
00:05:15,565 --> 00:05:17,185
‫איזו יציאה לחברה תהיה לך!‬

59
00:05:18,192 --> 00:05:21,202
‫אמנם אין בעולם כולו שמשייה חזקה דיה‬

60
00:05:21,279 --> 00:05:23,609
‫כדי להגן על אישה ששמה הטוב נהרס,‬

61
00:05:23,698 --> 00:05:29,118
‫מיס תומפסון שירדה מגדולתה‬
‫יכולה רק לקוות שתמצא מקלט איפשהו.‬

62
00:05:29,203 --> 00:05:30,753
‫צר לי, גבירתי. המקום מלא.‬

63
00:05:30,830 --> 00:05:32,710
‫זה מקרה חירום.‬

64
00:05:32,790 --> 00:05:35,340
‫לילד של העלמה לא יהיה מקום אחר.‬

65
00:05:35,418 --> 00:05:37,798
‫בטח אפשר לחרוג מהנוהל במקרים מיוחדים.‬

66
00:05:37,879 --> 00:05:39,629
‫בוודאי אצליח להשיג חדר,‬

67
00:05:39,714 --> 00:05:41,724
‫בתנאי שתינתן תרומה משמעותית.‬

68
00:05:41,799 --> 00:05:44,889
‫אך זה אמור להיות ארגון צדקה.‬

69
00:05:44,969 --> 00:05:46,549
‫אפילו צדקה מצריכה מימון.‬

70
00:05:46,637 --> 00:05:49,677
‫מצרך שיש לך ממנו בשפע, אני מניחה?‬

71
00:05:49,766 --> 00:05:50,636
‫אני…‬

72
00:06:09,202 --> 00:06:10,242
‫הגענו?‬

73
00:06:15,792 --> 00:06:18,092
‫אין צורך לנהוג כסוהר.‬

74
00:06:18,169 --> 00:06:21,959
‫לא אגלה שאני הרה בשעה הקרובה, הלא כן?‬

75
00:06:25,385 --> 00:06:28,385
‫השקר בטח מייסר את מיס תומפסון.‬
‫מדוע שלא אבוא לבקרה?‬

76
00:06:28,471 --> 00:06:30,011
‫קולין…‬
‫-שמע לי, אחי.‬

77
00:06:30,098 --> 00:06:32,678
‫הבון־טון בולע בשקיקה‬
‫את הרכילות של ויסלדאון,‬

78
00:06:32,767 --> 00:06:34,477
‫ורק בזכותה נחסכה מאיתנו חרפה.‬

79
00:06:34,560 --> 00:06:37,940
‫הודות לטור שלה, איש לא מאמין‬
‫שאתה אבי ילדה של מיס תומפסון.‬

80
00:06:38,022 --> 00:06:39,442
‫אך אם תתקרב אליה,‬

81
00:06:39,524 --> 00:06:41,364
‫הם יניחו שאתה האחראי למפלתה,‬

82
00:06:41,442 --> 00:06:44,242
‫ואחיותיך ישלמו את מחיר קלונך.‬
‫זה מה שאתה רוצה?‬

83
00:06:44,320 --> 00:06:45,570
‫ודאי שלא, אבל…‬

84
00:06:46,656 --> 00:06:47,946
‫ערב טוב לכם.‬
‫-יקירתי!‬

85
00:06:48,032 --> 00:06:51,242
‫מה את עושה פה, דף?‬
‫את לא אמורה להיות כלה טרייה ומאושרת?‬

86
00:06:51,327 --> 00:06:53,997
‫באתי בשיא המהירות ברגע ששמעתי את החדשות.‬

87
00:06:54,080 --> 00:06:55,210
‫באמצע ירח הדבש שלך?‬

88
00:06:55,289 --> 00:06:58,039
‫הייסטינגס בטח מקלל‬
‫את השם ברידג׳רטון בגלל זה.‬

89
00:06:58,126 --> 00:06:58,956
‫איפה הוא בכלל?‬

90
00:06:59,544 --> 00:07:02,764
‫הוא נסע כדי לסדר את בית הייסטינגס.‬
‫-דאגנו לכול, אחותי.‬

91
00:07:02,839 --> 00:07:06,929
‫איננו זקוקים לעזרתך.‬
‫-זה לא נכון, אנתוני, ואתה יודע זאת.‬

92
00:07:07,009 --> 00:07:09,179
‫ייתכן כי דפני היא התשובה לכל בעיותינו.‬

93
00:07:09,262 --> 00:07:12,682
‫כשהבון־טון יראה שאנו עדיין‬
‫בקשר טוב עם הדוכס והדוכסית,‬

94
00:07:12,765 --> 00:07:14,475
‫ייתכן שהשמועות ישככו,‬

95
00:07:14,559 --> 00:07:17,849
‫ונמשיך לחיות כרגיל, כאילו דבר לא קרה.‬

96
00:07:17,937 --> 00:07:20,397
‫כאילו כלום לא השתבש.‬
‫-ואיש לא יֵדע.‬

97
00:07:22,191 --> 00:07:27,241
‫העמדת פנים שהכול כשורה‬
‫היא הדרך המושלמת להערים על פתיים.‬

98
00:07:27,989 --> 00:07:29,069
‫הלא כן, אימא?‬

99
00:07:32,452 --> 00:07:36,002
‫ובכן, לאיזה אירוע פאר‬
‫תנהר החברה הגבוהה השבוע?‬

100
00:07:36,080 --> 00:07:37,420
‫יש כזה, מן הסתם.‬

101
00:07:38,499 --> 00:07:39,419
‫ה…‬

102
00:07:40,251 --> 00:07:41,791
‫המלכה עורכת סעודה.‬

103
00:07:41,878 --> 00:07:44,458
‫אני בטוחה שהדוכס ואני נצליח להשיג הזמנה.‬

104
00:07:44,547 --> 00:07:45,507
‫עם קצת מזל,‬

105
00:07:45,590 --> 00:07:49,300
‫חזרתנו ללונדון תיתן לכולם חומר רב לשיחה,‬

106
00:07:49,385 --> 00:07:51,845
‫עד שלא יישאר להם זמן לדון בעניינים אחרים.‬

107
00:07:51,929 --> 00:07:54,139
‫כמה טוב שכל זה טופל למעני.‬

108
00:08:08,404 --> 00:08:10,914
‫באמת רצית להתחתן איתה?‬
‫-כן.‬

109
00:08:11,407 --> 00:08:14,577
‫אז… אולי אתה בר מזל,‬

110
00:08:15,203 --> 00:08:16,623
‫שלא התחתנת עם זרה.‬

111
00:08:16,704 --> 00:08:19,624
‫היא לא הייתה זרה.‬
‫-דווקא כן, אחי.‬

112
00:08:19,707 --> 00:08:22,787
‫ויסלדאון היטיבה ממך להכיר אותה.‬
‫-היא יודעת את הסודות של כולם.‬

113
00:08:22,877 --> 00:08:26,297
‫ולמזלך, גילית את סודה עכשיו,‬
‫ולא אחרי חתונתכם.‬

114
00:08:32,178 --> 00:08:34,098
‫את בוודאי חושבת שאני טיפש,‬

115
00:08:35,181 --> 00:08:37,481
‫אך לבי אינו שומע לקול ההיגיון.‬

116
00:08:38,058 --> 00:08:39,018
‫כשאני חושב עליה,‬

117
00:08:39,101 --> 00:08:41,901
‫אני רק רוצה להיות בקרבתה, להיות איתה,‬

118
00:08:42,647 --> 00:08:44,437
‫גם אם השכל הישר אומר אחרת.‬

119
00:08:46,651 --> 00:08:48,071
‫הטירוף הזה מוכר לי היטב,‬

120
00:08:49,987 --> 00:08:51,407
‫אך אסור שתיפגש איתה.‬

121
00:08:57,453 --> 00:09:00,123
‫לאנדרוס שחה מאבידוס לססטוס מדי לילה,‬

122
00:09:00,206 --> 00:09:03,126
‫בעלטה גמורה, רק כדי לראות את אהובתו.‬

123
00:09:03,209 --> 00:09:06,089
‫לאנדרוס גם תעה בדרך, וטבע.‬

124
00:09:09,173 --> 00:09:10,423
‫כך האגדה מספרת.‬

125
00:09:12,343 --> 00:09:14,013
‫קרה משהו, אחותי?‬

126
00:09:14,554 --> 00:09:15,604
‫בקלייבדון?‬

127
00:09:20,226 --> 00:09:22,476
‫אם אתה באמת מוכרח‬
‫לדבר עם מיס תומפסון,‬

128
00:09:23,062 --> 00:09:24,232
‫אולי אוכל לארגן מפגש.‬

129
00:09:25,147 --> 00:09:26,857
‫בנוכחות מלווה, כמובן.‬

130
00:09:26,941 --> 00:09:28,281
‫אעריך זאת מאוד.‬

131
00:09:28,359 --> 00:09:30,529
‫את תראי שאהבתי אינה לשווא.‬

132
00:09:40,413 --> 00:09:42,423
‫תמיד היית מהיר־תפישה, ידידי.‬

133
00:09:42,915 --> 00:09:45,455
‫אבל מוטב שאשמר את כוחותיי לקרבות ראווה,‬

134
00:09:45,543 --> 00:09:47,423
‫במקום לבזבז אותם על הצרות שלך.‬

135
00:09:47,503 --> 00:09:49,213
‫אתה מתכוון להיכנע לי?‬

136
00:09:49,297 --> 00:09:51,297
‫זה בטח לא יעזור לקרבות הראווה שלך.‬

137
00:09:52,717 --> 00:09:56,257
‫לא ראיתי אותך רותח כל כך‬
‫מאז שקיבלת את המפתחות לדוכסות שלך.‬

138
00:09:57,096 --> 00:09:58,426
‫אל תדבר על הדוכסות שלי!‬

139
00:09:59,432 --> 00:10:00,472
‫בסדר.‬

140
00:10:00,558 --> 00:10:03,188
‫בטח גם לא תרצה לדבר‬
‫על מה שקרה בירח הדבש שלך.‬

141
00:10:03,269 --> 00:10:05,609
‫כלום לא קרה בירח הדבש שלי.‬

142
00:10:06,647 --> 00:10:09,527
‫קשה לי להאמין שרעייתך‬
‫קיבלה את זה בהבנה.‬

143
00:10:09,609 --> 00:10:12,109
‫אני מציע שלא תחשוב על רגשותיה של אשתי,‬

144
00:10:12,987 --> 00:10:14,407
‫וגם לא על מעשיה.‬

145
00:10:17,617 --> 00:10:20,117
‫אין בהם כל היגיון, הלא כן?‬

146
00:10:20,202 --> 00:10:21,502
‫במה?‬
‫-בנישואין.‬

147
00:10:22,705 --> 00:10:24,825
‫ואין שום דבר שאתה יכול לעשות בנדון.‬

148
00:10:25,625 --> 00:10:26,705
‫נדרתי נדר.‬

149
00:10:28,169 --> 00:10:29,419
‫אתה רואה?‬

150
00:10:30,046 --> 00:10:31,956
‫מהיר־תפישה, ללא ספק.‬

151
00:11:01,118 --> 00:11:02,368
‫את עדיין ערה?‬

152
00:11:05,414 --> 00:11:06,924
‫כבר ראיתי אותך.‬

153
00:11:11,837 --> 00:11:13,917
‫המלכה עורכת סעודה השבוע.‬

154
00:11:14,674 --> 00:11:18,264
‫עלינו להשתתף בה, בחברת אחי,‬
‫כדי להפגין את תמיכתנו.‬

155
00:11:20,930 --> 00:11:22,310
‫איפה היית כל הלילה?‬

156
00:11:22,390 --> 00:11:25,060
‫לא חשבתי שמעשיי מעסיקים אותך.‬

157
00:11:25,142 --> 00:11:28,352
‫האם כך באמת ייראו נישואינו בעתיד?‬

158
00:11:29,313 --> 00:11:32,153
‫תבלה בחוץ לילות שלמים,‬
‫השד יודע במה ועם מי?‬

159
00:11:32,233 --> 00:11:33,153
‫עם מי?‬

160
00:11:33,734 --> 00:11:34,614
‫את פוגעת בי.‬

161
00:11:35,236 --> 00:11:38,406
‫לא עברו שלושה שבועות מאז שנישאנו,‬
‫וכבר את חושדת שאיני נאמן.‬

162
00:11:38,489 --> 00:11:40,659
‫זו מחשבה פרועה כל כך?‬

163
00:11:41,450 --> 00:11:43,580
‫שנינו יודעים איזה שם יצא לך, הוד מעלתך.‬

164
00:11:43,661 --> 00:11:46,211
‫ניכר שבעיניך, לא נותר דבר מנישואינו.‬

165
00:11:46,288 --> 00:11:47,578
‫לא נותר דבר?‬

166
00:11:48,290 --> 00:11:49,380
‫כך אמרתי.‬

167
00:11:52,044 --> 00:11:53,094
‫זו דעתך?‬

168
00:12:15,609 --> 00:12:16,439
‫סיימון…‬

169
00:12:16,527 --> 00:12:17,357
‫דפני.‬

170
00:12:17,862 --> 00:12:18,742
‫אני רוצה…‬

171
00:13:00,321 --> 00:13:01,951
‫שנמשיך לחדר המיטות…‬

172
00:13:03,449 --> 00:13:05,199
‫ונשלים את מה שהתחלנו?‬

173
00:13:09,914 --> 00:13:10,754
‫לא.‬

174
00:13:18,464 --> 00:13:19,974
‫מה יעלה בגורלנו?‬

175
00:13:20,800 --> 00:13:22,760
‫סיימון?‬
‫-אם את הרה, אשאר,‬

176
00:13:22,843 --> 00:13:25,513
‫ואמלא את חובתי, לפרנס את שניכם.‬
‫-ואם אינני?‬

177
00:13:25,596 --> 00:13:28,176
‫אז נישאר נשואים על הנייר בלבד.‬

178
00:13:29,183 --> 00:13:31,063
‫כל צרכייך ימולאו, כמובן,‬

179
00:13:31,143 --> 00:13:32,563
‫כיאה לדוכסית,‬

180
00:13:33,229 --> 00:13:34,979
‫אך לא אחצה שוב את סף דלתך.‬

181
00:13:35,898 --> 00:13:38,068
‫חיינו יהיו נפרדים לחלוטין.‬

182
00:13:38,150 --> 00:13:40,440
‫אסור שזה יקרה.‬

183
00:13:41,612 --> 00:13:43,742
‫זה לא יקרה. ברור?‬

184
00:13:44,323 --> 00:13:45,743
‫שכבר אין בינינו אמון?‬

185
00:13:47,117 --> 00:13:47,987
‫כן, הוד מעלתך.‬

186
00:13:48,577 --> 00:13:50,287
‫אני מבינה זאת היטב.‬

187
00:14:19,692 --> 00:14:20,652
‫מיס תומפסון.‬

188
00:14:22,486 --> 00:14:23,896
‫תודה שהצטרפת אלינו.‬

189
00:14:23,988 --> 00:14:25,488
‫לא ידעתי שהייתה לי ברירה.‬

190
00:14:25,573 --> 00:14:27,123
‫אחי ביקש להיפגש,‬

191
00:14:27,950 --> 00:14:32,040
‫ואני רוצה למנוע כל סקנדל נוסף‬
‫שייקשר בשם משפחתי.‬

192
00:14:33,330 --> 00:14:34,920
‫אשאר כאן, כמלווה.‬

193
00:14:37,877 --> 00:14:38,707
‫מרינה,‬

194
00:14:39,628 --> 00:14:43,298
‫אנא, אמרי לי שטעות בידה של ויסלדאון.‬
‫דבריה בוודאי אינם נכונים.‬

195
00:14:44,425 --> 00:14:45,255
‫אך הם נכונים.‬

196
00:14:47,595 --> 00:14:49,465
‫את בהריון?‬

197
00:14:50,764 --> 00:14:51,854
‫אינני מבין.‬

198
00:14:51,932 --> 00:14:53,772
‫התכוונו להינשא.‬

199
00:14:53,851 --> 00:14:55,901
‫אמרת שאת אוהבת אותי.‬
‫-קולין…‬

200
00:14:56,562 --> 00:14:58,862
‫אני רוחשת לך כבוד רב.‬
‫-כבוד?‬

201
00:14:58,939 --> 00:15:01,359
‫כמה אכזרי מצדך לעמוד כאן‬

202
00:15:02,026 --> 00:15:05,856
‫ולדבר על ידידות וחיבה,‬
‫כאילו לא חטאת חטא נורא כלפיי.‬

203
00:15:05,946 --> 00:15:07,656
‫אל תדבר על חטאים, מר ברידג׳רטון.‬

204
00:15:09,325 --> 00:15:12,695
‫לא באתי הנה כדי לחטוף גערות ממך,‬
‫וגם לא מאף אחד אחר.‬

205
00:15:20,002 --> 00:15:24,552
‫לא ראיתי דרך אחרת. אני אולי מנוולת בעיניך,‬
‫אך עשיתי מה שהיה עליי לעשות.‬

206
00:15:26,592 --> 00:15:28,262
‫איש מעולם לא עזר לי באמת,‬

207
00:15:28,344 --> 00:15:30,184
‫או הדריך אותי בכיוון אחר.‬

208
00:15:30,763 --> 00:15:32,103
‫לא הייתה לי ברירה.‬

209
00:15:32,598 --> 00:15:34,428
‫היה עליי להינשא, ואתה…‬

210
00:15:34,516 --> 00:15:38,936
‫אתה היית היחיד שהציע לי ולו קמצוץ של אושר.‬
‫-אז עליי לראות בזה מחמאה?‬

211
00:15:40,439 --> 00:15:42,399
‫לברך על מזלי הטוב שבחרת בי?‬

212
00:15:43,025 --> 00:15:45,565
‫ששיקרת לי?‬
‫שניסית לכפות עליי נישואים כוזבים?‬

213
00:15:53,869 --> 00:15:56,249
‫אפרד ממך בפעם האחרונה, מיס תומפסון.‬

214
00:16:10,678 --> 00:16:12,508
‫ואת יודעת מה החלק האכזרי ביותר?‬

215
00:16:14,848 --> 00:16:17,938
‫אילו פשוט באת אליי וסיפרת לי על מצבך,‬

216
00:16:18,769 --> 00:16:20,769
‫הייתי מתחתן איתך בלי לחשוב פעמיים.‬

217
00:16:21,981 --> 00:16:24,941
‫האמנתי שהייתי מאוהב עד כדי כך.‬

218
00:16:27,861 --> 00:16:29,701
‫אך כעת אני מבין שזה היה רק שקר.‬

219
00:16:40,874 --> 00:16:43,094
‫ברצוני לחזור הביתה עכשיו.‬

220
00:16:44,753 --> 00:16:48,133
‫אחרי הכול, לא היינו רוצות‬
‫שסקנדל נוסף ייקשר בשם משפחתך.‬

221
00:16:54,638 --> 00:16:57,978
‫הכרכרה מחכה, גבירתי.‬
‫עלינו להתכונן לסעודה אצל המלכה.‬

222
00:16:58,058 --> 00:16:58,888
‫כמובן.‬

223
00:17:21,330 --> 00:17:22,830
‫כמה מקסים!‬

224
00:17:23,416 --> 00:17:24,956
‫כולנו שוב ביחד.‬

225
00:17:25,044 --> 00:17:27,174
‫בהחלט מקסים. חבל שלא כל יום סקנדל.‬

226
00:17:31,717 --> 00:17:34,007
‫הדוכסית, הרשי לי לברך אותך על יופייך.‬

227
00:17:34,094 --> 00:17:35,394
‫כמה יפה מצדך.‬

228
00:17:35,471 --> 00:17:37,311
‫כמה נפלא להיות נשואים! הלא כן?‬

229
00:17:37,389 --> 00:17:39,929
‫זה בהחלט מופלא ומשמח.‬

230
00:17:40,726 --> 00:17:41,556
‫פנו דרך!‬

231
00:17:41,643 --> 00:17:44,353
‫אתם מוכרחים להתנהג כמו צאן בדרך לאבוס?‬

232
00:17:45,981 --> 00:17:49,941
‫התערבתי על מאה גינאות‬
‫שהיורש לבית הייסטינגס ייוולד תוך שנה.‬

233
00:17:50,027 --> 00:17:51,317
‫את כבר הרה?‬

234
00:17:51,403 --> 00:17:53,493
‫בהחלט הקדשנו את מאמצינו‬

235
00:17:53,572 --> 00:17:55,202
‫למילוי המשימה, הוד מלכותך.‬

236
00:17:55,282 --> 00:17:57,372
‫נקווה שמלכתנו תבוא בקרוב על סיפוקה.‬

237
00:17:58,285 --> 00:17:59,655
‫דאגו לכך.‬

238
00:18:04,083 --> 00:18:06,343
‫הדו־פרצופיות באה לך בטבעיות רבה.‬

239
00:18:06,418 --> 00:18:08,458
‫למדתי מהטובה ביותר.‬

240
00:18:11,381 --> 00:18:13,181
‫חסרת לי בסטודיו לאחרונה.‬

241
00:18:13,258 --> 00:18:15,338
‫אתה מוכרח לבוא לשיעור נוסף.‬

242
00:18:15,427 --> 00:18:18,097
‫כפי שאמרתי, השתפרות מצריכה אימון.‬

243
00:18:18,180 --> 00:18:20,930
‫זה לפחות התירוץ שהוא נותן‬
‫כשהוא חוזר הביתה‬

244
00:18:21,016 --> 00:18:23,846
‫עם צבע בכל מיני מקומות משונים.‬

245
00:18:28,690 --> 00:18:31,490
‫הזדמן לך להכיר את ידידי ות׳רבי במסיבה שלי?‬

246
00:18:31,568 --> 00:18:32,988
‫בוא, אכיר ביניכם.‬

247
00:18:33,070 --> 00:18:34,820
‫לא, תודה.‬

248
00:18:34,905 --> 00:18:37,615
‫אני רואה שאמי זקוקה לי. שלום!‬

249
00:18:42,704 --> 00:18:44,674
‫הוד מלכותה מבקשת לשוחח.‬

250
00:18:44,748 --> 00:18:45,998
‫איתי? עכשיו?‬

251
00:19:01,181 --> 00:19:02,021
‫מי היא?‬

252
00:19:02,808 --> 00:19:03,678
‫הוד מלכותך?‬

253
00:19:03,767 --> 00:19:04,807
‫ויסלדאון!‬

254
00:19:04,893 --> 00:19:07,153
‫הטלתי עלייך לחשוף את המלעיזה.‬

255
00:19:07,229 --> 00:19:09,479
‫האמיני לי, אני נחושה לאתר אותה,‬

256
00:19:09,565 --> 00:19:12,645
‫ואני כועסת על כך שטרם חשפתי את זהותה,‬

257
00:19:12,734 --> 00:19:15,154
‫אך חשבתי…‬
‫-…חבל שלא במהירות מספקת.‬

258
00:19:15,237 --> 00:19:16,907
‫יש גבול לסבלנותי.‬

259
00:19:17,906 --> 00:19:18,986
‫השיגי לי תשובה.‬

260
00:19:19,658 --> 00:19:20,988
‫מלכתך מצווה עלייך.‬

261
00:19:21,076 --> 00:19:22,036
‫כמובן.‬

262
00:19:22,953 --> 00:19:23,793
‫הוד מלכותך.‬

263
00:19:27,124 --> 00:19:29,794
‫ובכן… חזרת.‬

264
00:19:30,627 --> 00:19:31,587
‫עיתוי מעולה,‬

265
00:19:31,670 --> 00:19:33,960
‫מיד אחרי חרושת השמועות על אחיך.‬

266
00:19:35,174 --> 00:19:37,724
‫זה צירוף מקרים, ליידי דנברי, בטוחני.‬

267
00:19:38,802 --> 00:19:40,222
‫תכניתך מתקדמת היטב.‬

268
00:19:40,304 --> 00:19:41,974
‫לא שמעתי ולו ציוץ‬

269
00:19:42,055 --> 00:19:44,465
‫על הסתבכותו האומללה של מר ברידג׳רטון‬

270
00:19:44,558 --> 00:19:45,678
‫עם העלמה תומפסון.‬

271
00:19:46,185 --> 00:19:47,385
‫כמעט שכחתי:‬

272
00:19:47,477 --> 00:19:50,857
‫אני מארגנת מסיבה, ואשמח מאוד לראותך.‬

273
00:19:50,939 --> 00:19:52,689
‫אנו חובבי מסיבות.‬

274
00:19:53,775 --> 00:19:56,645
‫אינני בטוחה מתי נהיה פתוחים להזמנות.‬

275
00:19:56,737 --> 00:19:58,447
‫זו הזמנה לאחת בלבד.‬

276
00:19:59,156 --> 00:20:01,366
‫רק לך, הוד מעלתך.‬

277
00:20:01,450 --> 00:20:04,870
‫ערב מיוחד לנשות הבון־טון הנשואות,‬

278
00:20:04,953 --> 00:20:07,413
‫ואת המצטרפת החדשה למועדון.‬

279
00:20:26,516 --> 00:20:27,936
‫החוצפה!‬

280
00:20:29,311 --> 00:20:31,771
‫אחרי שניסו להונות את מר ברידג׳רטון המסכן‬

281
00:20:31,855 --> 00:20:33,765
‫ולגרום לו להתחתן עם אישה הרה!‬

282
00:20:38,195 --> 00:20:39,145
‫פן…‬

283
00:20:42,532 --> 00:20:45,082
‫מה שלומך? האווירה בבית איומה?‬

284
00:20:45,661 --> 00:20:49,211
‫אף אורח לא בא כבר שלושה ימים.‬
‫אמי נשבעת ששמנו הטוב נהרס.‬

285
00:20:49,873 --> 00:20:51,543
‫אבל…מה לגבי קולין?‬

286
00:20:52,626 --> 00:20:55,126
‫הבשורות מוטטו אותו?‬
‫-גאוותו נפגעה,‬

287
00:20:55,212 --> 00:20:58,672
‫אבל הוא יהיה בסדר,‬
‫כמו שתמיד קורה לגברים במצבים כאלה. אבל…‬

288
00:20:58,757 --> 00:21:00,547
‫פן, לא שמעת את ההתלחשויות.‬

289
00:21:01,134 --> 00:21:02,764
‫ליידי ויסלדאון הגזימה הפעם.‬

290
00:21:02,844 --> 00:21:06,564
‫חשבתי שאת מעריצתה הראשית.‬
‫-לא כשהיא מכפישה את חברתי הטובה ביותר.‬

291
00:21:07,849 --> 00:21:09,559
‫כשנחשוף את זהותה של ויסלדאון,‬

292
00:21:09,643 --> 00:21:13,273
‫נשכנע אותה לפרסם הכחשה‬
‫ולשקם את שמה הטוב של משפחתך.‬

293
00:21:13,355 --> 00:21:15,565
‫המצב ישוב לסדרו, אני מבטיחה לך.‬

294
00:21:17,192 --> 00:21:19,032
‫ליידי ברידג׳רטון היקרה,‬

295
00:21:19,111 --> 00:21:21,031
‫האין זה נורא,‬

296
00:21:21,113 --> 00:21:24,243
‫ששתינו נפלנו בפח של אותה נפקנית תככנית?‬

297
00:21:25,492 --> 00:21:28,832
‫מי היה מאמין שהעלמה תומפסון‬
‫תנצל את נדיבותי לרעה,‬

298
00:21:28,912 --> 00:21:30,622
‫אחרי שפתחתי את ביתי בפניה?‬

299
00:21:31,123 --> 00:21:32,253
‫את מוכרחה להאמין,‬

300
00:21:32,332 --> 00:21:34,842
‫לא היה לי שמץ של מושג…‬

301
00:21:40,716 --> 00:21:42,926
‫ליידי פת׳רינגטון, עליי לבקש שתעזבי.‬

302
00:21:43,760 --> 00:21:46,310
‫אבל אני מוזמנת!‬
‫-כבר לא.‬

303
00:21:46,388 --> 00:21:49,098
‫בוודאי תרצי למנוע אי־נעימות נוספת.‬

304
00:22:04,781 --> 00:22:06,201
‫זה ילמד אותן לקח.‬

305
00:22:07,200 --> 00:22:09,080
‫איזה לקח, מיס קאופר?‬

306
00:22:10,078 --> 00:22:13,118
‫שאל לנו לשפוט, פן נישפט גם אנחנו?‬

307
00:22:34,853 --> 00:22:35,903
‫משהו מטריד אותך.‬

308
00:22:39,524 --> 00:22:42,324
‫אני יודעת שאת כבר אישה בוגרת,‬
‫אבל אני עדיין אמך,‬

309
00:22:42,402 --> 00:22:44,532
‫ואת יכולה לפנות אליי לקבלת עצה.‬

310
00:22:45,280 --> 00:22:47,120
‫יש בנישואין רגעים של שמחה,‬

311
00:22:47,199 --> 00:22:50,079
‫אך הם גם טומנים בחובם קשיים מיוחדים.‬

312
00:22:50,911 --> 00:22:52,411
‫בכך, את צודקת.‬

313
00:22:53,789 --> 00:22:55,999
‫נישואיי בהחלט אינם מושלמים.‬
‫-אז…‬

314
00:22:57,125 --> 00:22:59,375
‫שתפי אותי. אולי אוכל לתרום לך מחוכמתי.‬

315
00:22:59,961 --> 00:23:04,841
‫או שאולי שוב תנפנפי אותי‬
‫בדימויים עמומים ובאמירות חבוטות.‬

316
00:23:05,550 --> 00:23:06,760
‫יקירתי, אני…‬

317
00:23:07,677 --> 00:23:08,717
‫רק מנסה לעזור.‬

318
00:23:08,804 --> 00:23:11,104
‫את יודעת מה יכול היה לעזור באמת?‬

319
00:23:11,973 --> 00:23:15,733
‫אילו עצותייך האימהיות‬
‫היו מכינות אותי לנישואין!‬

320
00:23:16,353 --> 00:23:18,023
‫מה כוונתך?‬
‫-כוונתי, אימא,‬

321
00:23:18,105 --> 00:23:21,145
‫היא ששלחת אותי לעולם כמו טיפשה גמורה!‬

322
00:23:22,567 --> 00:23:25,027
‫לימדת אותי להעמיד פנים, אבל…‬

323
00:23:25,612 --> 00:23:28,532
‫לא אמרת דבר על החיים עצמם בנישואין.‬

324
00:23:29,449 --> 00:23:32,489
‫על יחסי אישות.‬

325
00:23:34,287 --> 00:23:37,617
‫אילו לימדת אותי את הדברים החשובים באמת,‬

326
00:23:37,707 --> 00:23:40,337
‫אילו ידעתי את האמת, אז אולי הייתי…‬

327
00:23:45,382 --> 00:23:46,552
‫דפני!‬

328
00:23:52,264 --> 00:23:53,104
‫זה בגלל החום.‬

329
00:23:55,142 --> 00:23:56,442
‫הוא מכביד על הדוכסית.‬

330
00:24:05,360 --> 00:24:07,280
‫כולם לעגו לנו היום,‬

331
00:24:07,863 --> 00:24:10,243
‫כאילו היינו חסרות ערך, וזה באשמתך!‬

332
00:24:10,824 --> 00:24:13,834
‫מה פתאום אשמתי? כלל לא הייתי שם.‬

333
00:24:13,910 --> 00:24:15,160
‫לולא ה״הרגל״ שלך,‬

334
00:24:15,787 --> 00:24:18,787
‫יכולנו להיפטר מהעלמה תומפסון‬
‫ברגע שנודע לנו על מצבה.‬

335
00:24:19,916 --> 00:24:21,286
‫כל זה לא היה קורה!‬

336
00:24:22,502 --> 00:24:23,672
‫גבירתי.‬

337
00:24:24,296 --> 00:24:25,836
‫דוכסית הייסטינגס.‬

338
00:24:25,922 --> 00:24:26,922
‫היא כאן.‬

339
00:24:38,310 --> 00:24:40,270
‫כמה טוב שחשבת לבקרנו, הוד מעלתך.‬

340
00:24:40,353 --> 00:24:42,943
‫העניינים התלהטו עם אמך בסעודה.‬

341
00:24:43,023 --> 00:24:46,613
‫אך, כמובן, אם באת הנה כדי להציע הסבר…‬

342
00:24:47,777 --> 00:24:51,317
‫ברצוני לשוחח עם מיס תומפסון. ביחידות.‬

343
00:24:57,078 --> 00:24:59,208
‫אם זה עוזר, אני מצטערת.‬

344
00:24:59,289 --> 00:25:00,999
‫אחיך הוא בחור נחמד.‬

345
00:25:01,082 --> 00:25:02,002
‫אינך צריכה…‬

346
00:25:03,460 --> 00:25:05,420
‫באתי כדי להתנצל בפנייך.‬

347
00:25:06,087 --> 00:25:06,917
‫בפניי?‬

348
00:25:07,005 --> 00:25:08,045
‫טעיתי בך,‬

349
00:25:08,131 --> 00:25:11,381
‫ורציתי לומר לך שהדבר‬
‫שלדעתך היה עלייך לעשות…‬

350
00:25:12,594 --> 00:25:13,684
‫אני מבינה.‬

351
00:25:14,429 --> 00:25:16,009
‫צר לי שזה קרה כך.‬

352
00:25:16,097 --> 00:25:18,427
‫את בהחלט לא היחידה.‬

353
00:25:21,269 --> 00:25:22,519
‫ג׳ורג׳ היה חייל,‬

354
00:25:24,481 --> 00:25:26,401
‫אך הוא היה גם עדין וטוב־לב.‬

355
00:25:27,692 --> 00:25:28,822
‫הוא היה מושלם.‬

356
00:25:32,197 --> 00:25:33,737
‫חשבתי שאני מאוהבת.‬

357
00:25:35,867 --> 00:25:38,827
‫ואז, לפתע, המחזור שלי פסק,‬

358
00:25:38,912 --> 00:25:41,332
‫ומצאתי את עצמי הרה, ו…‬

359
00:25:46,127 --> 00:25:46,957
‫ובודדה.‬

360
00:25:49,839 --> 00:25:51,549
‫מה שם משפחתו של סר ג׳ורג׳?‬

361
00:25:53,134 --> 00:25:55,724
‫ידוע לך איפה הוא מוצב? באיזה גדוד?‬

362
00:25:55,804 --> 00:25:57,514
‫לשם מה, הוד מעלתך?‬

363
00:25:58,014 --> 00:26:00,394
‫שמעתי שהגנרל לנגהם ואשתו נמצאים בלונדון.‬

364
00:26:01,226 --> 00:26:02,596
‫אולי אוכל לשוחח איתו,‬

365
00:26:03,353 --> 00:26:06,023
‫או איתה, ולאתר את סר ג׳ורג׳.‬

366
00:26:07,232 --> 00:26:08,532
‫במה זה יועיל?‬

367
00:26:08,608 --> 00:26:10,398
‫ג׳ורג׳ לא רוצה להיות איתי.‬

368
00:26:10,485 --> 00:26:12,355
‫אבל את באמת רוצה להיות לבדך?‬

369
00:26:13,488 --> 00:26:15,318
‫ללא מעמד? ללא הגנה?‬

370
00:26:15,907 --> 00:26:17,697
‫ללא תמיכה בך או בילדך?‬

371
00:26:18,201 --> 00:26:20,291
‫כל דבר עדיף על כך, הלא כן?‬

372
00:26:20,370 --> 00:26:23,790
‫למה שהוא יהיה זה שיקבע את עתידך,‬

373
00:26:23,873 --> 00:26:25,753
‫כשברור שלא אכפת לו מה התוצאה?‬

374
00:26:26,459 --> 00:26:27,879
‫הוא האשם כאן.‬

375
00:26:30,297 --> 00:26:31,837
‫אולי אצליח לגרום לו לחזור,‬

376
00:26:32,924 --> 00:26:35,764
‫ולקחת אחריות עלייך ועל ילדו.‬

377
00:26:38,597 --> 00:26:41,637
‫למה שתישארי לבדך ותישאי בעונש על פשעו?‬

378
00:26:43,893 --> 00:26:45,903
‫את באמת חושבת שתצליחי?‬

379
00:26:46,479 --> 00:26:48,189
‫אני מבטיחה לך, מיס תומפסון…‬

380
00:26:49,149 --> 00:26:51,359
‫אני מסוגלת ליותר ממה שנדמה לך.‬

381
00:27:06,124 --> 00:27:08,004
‫- ויל מונדריץ׳ נגד ריי פירסון -‬

382
00:27:10,920 --> 00:27:12,300
‫הבסתי את הטובים ביותר,‬

383
00:27:12,380 --> 00:27:14,420
‫ואני בטוח שאמשיך בדרך זו.‬

384
00:27:15,467 --> 00:27:17,837
‫יש ביקוש לקרבות הראווה שלי, אבל…‬

385
00:27:18,511 --> 00:27:20,351
‫הם יקרים, ולכן…‬

386
00:27:20,430 --> 00:27:21,560
‫לא באתי הנה להשקיע.‬

387
00:27:22,223 --> 00:27:25,103
‫יש לי הצעה רווחית יותר.‬

388
00:27:25,185 --> 00:27:27,895
‫נניח, שאתה ואני נגיע להסדר מסוים…‬

389
00:27:28,730 --> 00:27:30,440
‫לגבי התוצאה בקרב הבא שלך?‬

390
00:27:32,901 --> 00:27:35,741
‫סליחה שגזלתי מזמנך, אדוני הלורד,‬

391
00:27:35,820 --> 00:27:38,070
‫אך אני חושב שמוטב שתעזוב.‬

392
00:27:38,156 --> 00:27:39,276
‫דווקא מוטב שתקשיב.‬

393
00:27:40,617 --> 00:27:44,907
‫היית מעדיף להמר על תוצאתה של תכנית עסקית,‬
‫שבהחלט עלולה להיכשל,‬

394
00:27:44,996 --> 00:27:46,496
‫או שמא לבחור בהימור בטוח?‬

395
00:27:47,582 --> 00:27:49,422
‫אם תסכים להטות את תוצאת הקרב הבא,‬

396
00:27:50,377 --> 00:27:54,257
‫אהמר על יריבך סכום כזה,‬
‫שאפילו מחצית מסכום הזכייה שלי‬

397
00:27:54,339 --> 00:27:56,679
‫תפרנס אותך ואת משפחתך למשך שארית חייכם.‬

398
00:27:56,758 --> 00:27:58,888
‫כבודי אינו מוצע למכירה.‬

399
00:28:13,775 --> 00:28:16,735
‫יש סיבה להתמעטותם של משקיעיך, מר מונדריץ׳.‬

400
00:28:17,987 --> 00:28:20,407
‫אתה אומן במה. בדרן בלבד.‬

401
00:28:21,199 --> 00:28:24,369
‫אנו שמחים להמר סכומי כסף‬
‫על תפוקתם של אגרופיך,‬

402
00:28:24,452 --> 00:28:29,372
‫אך שום ג׳נטלמן לא יראה בך איש עסקים מכובד.‬

403
00:28:30,166 --> 00:28:32,786
‫אני יודע שיש בך רוח קרב.‬

404
00:28:33,962 --> 00:28:36,212
‫ירשת אותה מאביך, מן הסתם.‬

405
00:28:37,006 --> 00:28:38,426
‫הוא היה חייל, כן?‬

406
00:28:38,508 --> 00:28:41,968
‫הצליח להימלט מן המושבות‬
‫לאחר שירותו בגדוד של דנמור.‬

407
00:28:44,222 --> 00:28:46,602
‫האם אתה חושב שהוא נאבק וזכה בחירותו‬

408
00:28:46,683 --> 00:28:49,773
‫רק כדי שבנו יהיה מתאגרף תשוש,‬

409
00:28:49,853 --> 00:28:53,403
‫שמתנודד אל תוך הזירה‬
‫רק כדי להאכיל את בני משפחתו?‬

410
00:28:55,191 --> 00:28:57,241
‫שלא תעז לדבר על המשפחה שלי.‬

411
00:28:58,403 --> 00:28:59,573
‫כמובן.‬

412
00:28:59,654 --> 00:29:01,204
‫אני מתנצל.‬

413
00:29:04,784 --> 00:29:07,914
‫התכוונתי רק לומר שגם אני‬
‫עושה זאת למען משפחתי.‬

414
00:29:08,705 --> 00:29:11,325
‫הבט: הסדר אחד פשוט,‬

415
00:29:11,916 --> 00:29:13,496
‫והבעיות של שנינו תיפתרנה.‬

416
00:29:17,088 --> 00:29:19,668
‫אני רק מבקש שתשקול זאת,‬

417
00:29:20,759 --> 00:29:21,889
‫לכל הפחות.‬

418
00:29:39,235 --> 00:29:41,355
‫הבון־טון משתוקק אלייך מאז שחזרת.‬

419
00:29:41,446 --> 00:29:43,276
‫הוצפתי בכרטיסי ביקור.‬

420
00:29:43,364 --> 00:29:46,244
‫ליידי דנברי מבקשת‬
‫שתבואי למסיבה שלה ביום ה׳.‬

421
00:29:46,951 --> 00:29:49,041
‫אסופה של נשים נשואות.‬

422
00:29:49,120 --> 00:29:51,540
‫אני כבר מתארת לעצמי מה ישאלו אותי.‬

423
00:29:51,623 --> 00:29:54,463
‫אודיע למשרת שלה שאת חשה ברע מהמסע.‬

424
00:29:54,542 --> 00:29:56,422
‫הוד מעלתך.‬
‫-הוד מעלתך.‬

425
00:30:00,089 --> 00:30:03,889
‫את חושבת שאשת הגנרל‬
‫תבוא למסיבה של ליידי דנברי?‬

426
00:30:03,968 --> 00:30:04,798
‫גברת לנגהם?‬

427
00:30:05,804 --> 00:30:07,354
‫שמעתי שהיא חובבת חברה.‬

428
00:30:07,430 --> 00:30:10,060
‫אז שלחי תשובה. אשמח לבוא.‬

429
00:30:45,718 --> 00:30:46,798
‫הוד מעלתך.‬

430
00:30:48,638 --> 00:30:51,558
‫ברוכה הבאה לגוב החטאים שלי.‬

431
00:31:01,860 --> 00:31:04,200
‫את כבר מכירה את הליידי טראוברידג׳,‬

432
00:31:04,279 --> 00:31:06,569
‫אך האם הכרת את לוסי גרנוויל?‬

433
00:31:07,115 --> 00:31:09,025
‫וזו קיטי לנגהם.‬

434
00:31:10,118 --> 00:31:11,538
‫אשת הגנרל, כן.‬

435
00:31:12,787 --> 00:31:14,367
‫נעים מאוד להכיר.‬

436
00:31:15,498 --> 00:31:17,458
‫נו? אל תנעצו מבטים.‬

437
00:31:17,542 --> 00:31:18,922
‫חלקו קלפים לדוכסית!‬

438
00:31:20,128 --> 00:31:21,798
‫נסביר לך את הכללים.‬

439
00:31:21,880 --> 00:31:23,880
‫ראשית, האישה נודרת נדרי נישואין,‬

440
00:31:23,965 --> 00:31:26,125
‫ואז אנו, המהמרות, גוזלות את תמימותה.‬

441
00:31:26,885 --> 00:31:29,595
‫אם בעלה השאיר משהו ממנה.‬

442
00:31:30,555 --> 00:31:32,345
‫אל פחד.‬

443
00:31:32,432 --> 00:31:35,312
‫בכל סיבוב,‬
‫את רק צריכה להניח את האסימון שלך‬

444
00:31:35,393 --> 00:31:39,233
‫על הקלף שאותו, לדעתך, המחלקת תהפוך.‬

445
00:31:39,814 --> 00:31:41,234
‫ועכשיו, גבירותיי…‬

446
00:31:41,316 --> 00:31:42,226
‫נא להמר.‬

447
00:31:43,818 --> 00:31:46,528
‫זה משכך את תחושת ההפסד הצורב, לטעמי.‬

448
00:31:48,239 --> 00:31:50,069
‫הדוכסית לומדת מהר.‬

449
00:31:50,158 --> 00:31:52,788
‫בטוחני שהיא תשלוט בעניינים עד מהרה.‬

450
00:31:53,369 --> 00:31:55,829
‫זה מצריך רק מעט אימון,‬

451
00:31:55,914 --> 00:31:57,424
‫והתמדה.‬

452
00:32:11,471 --> 00:32:12,681
‫ערב טוב, הוד מעלתך.‬

453
00:32:14,390 --> 00:32:15,810
‫כמה משעשע שאתה כאן.‬

454
00:32:15,892 --> 00:32:17,732
‫אני שיא הבידור.‬

455
00:32:18,311 --> 00:32:20,691
‫התחמקת ממני.‬
‫-עכשיו אתה זה שמתלוצץ.‬

456
00:32:20,772 --> 00:32:23,572
‫אם לא התחמקת מפניי,‬
‫לא תתנגד שאשתה כוסית בחברתך.‬

457
00:32:58,393 --> 00:33:00,403
‫אזדקק לכוס גדולה.‬
‫-כן, אדוני.‬

458
00:33:08,653 --> 00:33:11,703
‫הרוזן יערוף את ראשי‬
‫אם יֵדע כמה כסף הפסדתי.‬

459
00:33:11,781 --> 00:33:13,451
‫הרוזן רק בן שנתיים.‬

460
00:33:14,867 --> 00:33:16,867
‫אם כך, יש לי מזל. הלא כן?‬

461
00:33:24,085 --> 00:33:26,795
‫נראה שהתברכתי במזל של מתחילות.‬

462
00:33:26,879 --> 00:33:29,169
‫המשחק עוד לא נגמר, הוד מעלתך.‬

463
00:33:31,009 --> 00:33:32,639
‫תהיתי, גברת לנגהם…‬

464
00:33:32,719 --> 00:33:34,099
‫״קיטי״, אנא.‬

465
00:33:34,178 --> 00:33:37,018
‫אחרי סכומי העתק שעברו ממני אלייך,‬
‫זה מן הראוי.‬

466
00:33:37,682 --> 00:33:38,642
‫״קיטי״, אם כן.‬

467
00:33:39,517 --> 00:33:42,767
‫ישנו חייל משרת שאני מקווה למצוא,‬
‫למען ידידה.‬

468
00:33:42,854 --> 00:33:45,314
‫את חושבת שבעלך יוכל לעזור לי?‬

469
00:33:45,398 --> 00:33:49,028
‫תצטרכי לבקש ממנו בעצמך.‬
‫הוא לא מרבה להגיע לבית.‬

470
00:33:49,110 --> 00:33:50,030
‫אני מצטערת.‬

471
00:33:50,737 --> 00:33:51,857
‫מדוע?‬

472
00:33:51,946 --> 00:33:55,486
‫זה מצב אידאלי, לחיות בנפרד מן הבעל.‬

473
00:33:55,575 --> 00:34:00,325
‫אני נהנית מן החירויות של היותי נשואה,‬
‫אך חופשית מעול השהייה במחיצתו.‬

474
00:34:01,080 --> 00:34:02,290
‫ומה לגבי הילדים?‬

475
00:34:03,041 --> 00:34:04,421
‫הם לא מתגעגעים לאביהם?‬

476
00:34:04,500 --> 00:34:07,000
‫קשה להתגעגע לאדם שמעולם לא הכרת.‬

477
00:34:07,086 --> 00:34:08,126
‫את שוכחת ש…‬

478
00:34:08,920 --> 00:34:12,840
‫הדוכסית עודנה בשלב העלומים של נישואיה.‬

479
00:34:13,760 --> 00:34:16,260
‫כן, אהבת האמת המפורסמת.‬

480
00:34:17,472 --> 00:34:19,102
‫אל תשימי לב אליי.‬

481
00:34:19,181 --> 00:34:23,021
‫אני בטוחה שהבילוי במחיצת הדוכס‬
‫אינו מכביד עלייך כלל ועיקר.‬

482
00:34:23,978 --> 00:34:26,648
‫אוכל למסור לך‬
‫את כתובתו של בעלי למשלוח מכתבים.‬

483
00:34:26,731 --> 00:34:29,361
‫אולי תצליחי לקבל תשובה מן הגנרל.‬

484
00:34:29,442 --> 00:34:31,282
‫את הרי לא אשתו.‬

485
00:34:34,197 --> 00:34:35,987
‫דוכסית, שוב ניצחת!‬

486
00:34:37,699 --> 00:34:39,489
‫כשאני רואה כמה את נהנית,‬

487
00:34:39,577 --> 00:34:41,867
‫נדמה לי שהמנצחת היא את, ליידי דנברי.‬

488
00:34:42,371 --> 00:34:44,081
‫גם לי נדמה!‬

489
00:34:44,581 --> 00:34:45,421
‫שוב.‬

490
00:34:48,168 --> 00:34:49,378
‫הצבע נאה.‬

491
00:34:50,379 --> 00:34:51,299
‫והבועות…‬

492
00:34:54,801 --> 00:34:55,761
‫בדיוק כמו שצריך.‬

493
00:34:56,427 --> 00:34:58,847
‫שלא תבין לא נכון: אני אוהב ברנדי טוב,‬

494
00:34:58,930 --> 00:35:00,890
‫אבל לפעמים, אין תחליף לבירה.‬

495
00:35:00,973 --> 00:35:02,893
‫אתה מוכן לגשת לעניין?‬

496
00:35:02,975 --> 00:35:05,935
‫חוששני שאיני יודע מה כוונתך.‬
‫-אתה יודע.‬

497
00:35:06,813 --> 00:35:11,113
‫אתה צודק, אני יודע. אני גם יודע‬
‫שטעית טעות מרה לגבי אחותי.‬

498
00:35:11,192 --> 00:35:14,282
‫איך בדיוק הגעת למסקנה שהטעות הייתה שלי?‬

499
00:35:14,362 --> 00:35:16,362
‫ובכן… אני מכיר את אחותי היטב,‬

500
00:35:16,948 --> 00:35:20,118
‫והיא אמנם אישה בעלת כישרונות יוצאי־דופן,‬

501
00:35:20,201 --> 00:35:23,001
‫אבל אפילו היא לא הייתה מצליחה‬
‫לדפוק ככה את העסק.‬

502
00:35:24,580 --> 00:35:27,170
‫לא נמאס לכם להעמיד פני מושלמים כל הזמן?‬

503
00:35:28,042 --> 00:35:31,382
‫מתיש אותי להביט בכם.‬
‫-איננו מושלמים, אבל אנו מקיימים הבטחות.‬

504
00:35:31,462 --> 00:35:35,422
‫אינך יודע דבר על מחויבויותיי.‬
‫אני מנסה לעמוד במילתי. אני מנסה לקיים…‬

505
00:35:38,845 --> 00:35:41,175
‫מן הסתם לא תבין.‬
‫-למה כוונתך?‬

506
00:35:41,264 --> 00:35:45,104
‫כוונתי היא שאתם משאירים אחריכם‬
‫שובל של הבטחות שווא.‬

507
00:35:45,184 --> 00:35:47,354
‫חובתך להגן על דפני מפני נייג׳ל ברברוק?‬

508
00:35:47,436 --> 00:35:51,066
‫ומה לגבי הרומנים שלך?‬
‫אתה חושב שלא יודעים על זמרת האופרה שלך?‬

509
00:35:51,149 --> 00:35:54,819
‫אתה שופט אותי, אבל אין לך מושג‬
‫איזו אחריות זו לעמוד בראש משפחה,‬

510
00:35:54,902 --> 00:35:57,822
‫מפני שלא הייתה לך משפחה.‬
‫-דפני היא המשפחה שלי כעת,‬

511
00:35:57,905 --> 00:35:59,275
‫ודבר לא ישנה זאת.‬

512
00:35:59,365 --> 00:36:03,735
‫אך מצער מאוד שלעולם לא אגיע‬
‫לרף הגבוה שאתה הצבת.‬

513
00:36:03,828 --> 00:36:07,118
‫הדבר המצער הוא העובדה‬
‫שאביך נעדר מחייך כל כך,‬

514
00:36:07,206 --> 00:36:09,876
‫ולא שימש לך דוגמה לניהול משפחה.‬

515
00:36:20,678 --> 00:36:23,218
‫אצלך זה בהחלט נראה כמו משימה קשה.‬

516
00:36:25,433 --> 00:36:27,983
‫סליחה?‬
‫-עם הקשיים הבלתי־פוסקים שלך.‬

517
00:36:28,060 --> 00:36:29,560
‫אינך עומד בזה.‬
‫-הייסטינגס…‬

518
00:36:29,645 --> 00:36:31,015
‫האחריות שלך.‬

519
00:36:31,105 --> 00:36:35,985
‫התחייבותך לקיים את ההבטחה‬
‫שכל בן בכור מבטיח לאביו טרם מותו.‬

520
00:36:37,987 --> 00:36:41,067
‫אתה חושב שהוא מביט בך מלמעלה ומתבייש?‬

521
00:36:42,074 --> 00:36:43,994
‫מתחלחל ממה שעשית?‬

522
00:36:44,076 --> 00:36:47,036
‫אני תוהה, מה היה אומר הרוזן המנוח?‬

523
00:37:40,341 --> 00:37:43,091
‫נראה שהגזמתי מעט באימון עם ויל.‬

524
00:37:53,145 --> 00:37:55,185
‫לקרוא לג׳פריס?‬
‫-לא.‬

525
00:38:01,696 --> 00:38:02,606
‫תרשה לי.‬

526
00:38:03,656 --> 00:38:07,696
‫כשיש ארבעה אחים… אין לך מושג‬
‫בכמה סוגי חתכים טיפלתי במשך השנים.‬

527
00:39:03,049 --> 00:39:05,679
‫מדוע אתה מסרב להיפתח בפניי?‬

528
00:39:05,760 --> 00:39:06,640
‫דפני…‬

529
00:39:10,681 --> 00:39:12,731
‫ילד יביא עלינו ברכה.‬

530
00:39:21,776 --> 00:39:23,486
‫ספר לי מדוע אתה עיקש כל כך.‬

531
00:39:23,569 --> 00:39:26,409
‫מפני שנשבעתי מזמן שלעולם לא אהיה אב לילד.‬

532
00:39:27,656 --> 00:39:28,906
‫אינני מבינה.‬

533
00:39:30,659 --> 00:39:31,869
‫אבי…‬

534
00:39:33,829 --> 00:39:37,919
‫המשכיותה של שושלת הייסטינגס‬
‫הייתה יקרה לו יותר‬

535
00:39:39,168 --> 00:39:40,338
‫מכל דבר אחר בעולם.‬

536
00:39:43,339 --> 00:39:44,549
‫יותר מאשר אמי.‬

537
00:39:46,467 --> 00:39:47,297
‫יותר ממני.‬

538
00:39:48,886 --> 00:39:50,216
‫ולכן נדרתי נדר‬

539
00:39:50,846 --> 00:39:52,766
‫שמאמציו יהיו לשווא.‬

540
00:39:54,892 --> 00:39:58,442
‫שהשושלת תמות יחד איתי.‬

541
00:40:04,068 --> 00:40:05,568
‫אז כל זה…‬

542
00:40:07,363 --> 00:40:08,663
‫בגלל נדר?‬

543
00:40:11,826 --> 00:40:13,826
‫נדרת נדר גם לי.‬

544
00:40:13,911 --> 00:40:15,661
‫או שכבר שכחת את יום נישואינו?‬

545
00:40:15,746 --> 00:40:16,576
‫אמרתי לך…‬

546
00:40:16,664 --> 00:40:20,044
‫אמרת לי שאינך יכול להביא ילדים לעולם.‬

547
00:40:21,085 --> 00:40:24,705
‫לא אמרת לי שזה מתוך איזו נקמה סמלית‬

548
00:40:24,797 --> 00:40:27,007
‫נגד אדם שכבר אינו בין החיים!‬

549
00:40:27,091 --> 00:40:29,221
‫נשבעתי לו כשגסס במיטתו.‬

550
00:40:29,301 --> 00:40:32,721
‫ובגדת בי במיטת כלולותינו.‬

551
00:40:40,062 --> 00:40:41,942
‫תן לי לוודא שהבנתי.‬

552
00:40:42,940 --> 00:40:44,280
‫אתה מסרב להביא ילדים,‬

553
00:40:45,025 --> 00:40:47,735
‫ומסרב לאושר שיכול להיות לנו ביחד,‬

554
00:40:47,820 --> 00:40:50,030
‫מפני שכך הבטחת לאביך?‬

555
00:40:50,906 --> 00:40:51,776
‫אני…‬

556
00:40:52,825 --> 00:40:53,695
‫תגיד.‬

557
00:40:55,327 --> 00:40:56,247
‫תגיד!‬

558
00:40:56,328 --> 00:40:58,248
‫זה בלתי הפיך.‬

559
00:41:02,042 --> 00:41:04,462
‫אז אני מודה לך על ההסבר, הוד מעלתך.‬

560
00:41:06,088 --> 00:41:08,298
‫אם השנאה כלפי אביך גוברת על כל…‬

561
00:41:09,008 --> 00:41:11,218
‫חיבה שאתה חש כלפיי,‬

562
00:41:12,636 --> 00:41:13,796
‫אז אתה צודק.‬

563
00:41:15,139 --> 00:41:16,269
‫זה בלתי הפיך.‬

564
00:41:18,309 --> 00:41:20,639
‫הווסת שלי צפויה להגיע בימים הקרובים.‬

565
00:41:21,604 --> 00:41:23,864
‫אז תדע את איזה מן הנדרים הפרת,‬

566
00:41:23,939 --> 00:41:25,899
‫וכיצד נבלה את שארית חיינו:‬

567
00:41:26,484 --> 00:41:27,944
‫אומללים ביחד,‬

568
00:41:29,236 --> 00:41:30,906
‫או שמחים וטובי־לב לחוד.‬

569
00:41:38,621 --> 00:41:40,081
‫קורא יקר,‬

570
00:41:40,164 --> 00:41:41,424
‫שאלה:‬

571
00:41:41,499 --> 00:41:46,249
‫היש דבר מלהיב יותר מאשר הימור?‬

572
00:41:46,337 --> 00:41:50,547
‫שכן לעתים קרובות, הסיכון הגבוה ביותר‬
‫הוא שמוביל לפרס הגדול ביותר.‬

573
00:41:57,806 --> 00:42:00,676
‫לעומת זאת, אם הימרת והפסדת,‬

574
00:42:00,768 --> 00:42:03,848
‫אתה עלול להישאר כשרק חרטה בידך.‬

575
00:42:06,982 --> 00:42:09,942
‫ודאִי שהמכתב יגיע לכתובת הזו.‬
‫-כן, הוד מעלתך.‬

576
00:42:10,444 --> 00:42:12,534
‫מן הסתם, אין לעולם דרך לדעת בוודאות‬

577
00:42:12,613 --> 00:42:13,663
‫- לורד פת׳רינגטון -‬

578
00:42:13,739 --> 00:42:17,029
‫אם ההימור יוביל להתעשרות או להתרוששות,‬

579
00:42:17,117 --> 00:42:20,447
‫מלבד הבחירה בדרך בטוחה יותר.‬

580
00:42:23,791 --> 00:42:26,291
‫אך ככל שהעונה נמשכת והולכת,‬

581
00:42:26,377 --> 00:42:30,667
‫המהמרים הכבדים ביותר‬
‫עדיין לא חשפו את קלפיהם,‬

582
00:42:31,757 --> 00:42:35,087
‫והתוצאה היא מחסור ברכילות בימים האחרונים.‬

583
00:42:35,719 --> 00:42:40,639
‫למעשה, שום התרחשות אחרת ראויה לציון‬
‫אינה עולה בדעתה של סופרת זו.‬

584
00:42:41,433 --> 00:42:42,733
‫״שום התרחשות אחרת.״‬

585
00:42:43,811 --> 00:42:44,811
‫אבל הסעודה שלי!‬

586
00:42:45,771 --> 00:42:47,651
‫לפחות היא לא אמרה משהו מחריד.‬

587
00:42:49,191 --> 00:42:50,361
‫זה גרוע בהרבה.‬

588
00:42:51,443 --> 00:42:53,323
‫היא לא כתבה מאומה.‬

589
00:43:01,495 --> 00:43:04,745
‫ראוי לציון, עם זאת,‬

590
00:43:04,832 --> 00:43:09,922
‫שהדוכס והדוכסית הייסטינגס‬
‫עדיין לא קיבלו אורחים ביחד.‬

591
00:43:14,717 --> 00:43:19,927
‫בני הזוג הטריים בוודאי‬
‫מתבשמים עדיין בתענוגות כלולותיהם.‬

592
00:43:23,475 --> 00:43:24,885
‫ואיך אפשר להאשים אותם?‬

593
00:43:24,977 --> 00:43:28,557
‫ומי יופתע אם מאמציהם הקדחתניים‬

594
00:43:28,647 --> 00:43:33,437
‫יניבו פרי תוך פחות משנה?‬

595
00:43:45,581 --> 00:43:47,881
‫בעבר, כל החשיפות של ויסלדאון‬

596
00:43:47,958 --> 00:43:51,918
‫נראו כלקוחות מאיזה אירוע פומבי‬
‫ובו עדים רבים מקרב הבון־טון שלנו.‬

597
00:43:52,004 --> 00:43:54,924
‫אך הטור שבו חשפה את מרינה היה שונה.‬
‫-הוא היה אישי.‬

598
00:43:55,007 --> 00:43:57,637
‫אמך לא עזרה למרינה להסתיר את מצבה לבדה.‬

599
00:43:57,718 --> 00:43:59,758
‫ודאי שלא. כל המשרתים בבית ידעו.‬

600
00:43:59,845 --> 00:44:01,715
‫לא סביר שמדובר במשרתת.‬

601
00:44:03,849 --> 00:44:05,179
‫אבל אולי זו אשת מקצוע.‬

602
00:44:05,684 --> 00:44:08,024
‫מישהי שביקרה בביתכם בקביעות‬

603
00:44:08,103 --> 00:44:09,903
‫ואולי ראתה או שמעה משהו.‬

604
00:44:09,980 --> 00:44:10,900
‫זה ייתכן.‬

605
00:44:10,981 --> 00:44:13,731
‫אם כך, נשנה את שיטות החקירה שלנו בהתאם.‬

606
00:44:14,360 --> 00:44:15,490
‫זה נפלא, פן.‬

607
00:44:15,569 --> 00:44:17,819
‫עליי לספר למלכה על התאוריה החדשה שלנו.‬

608
00:44:18,405 --> 00:44:20,275
‫ספרי לה הערב, בקונצרט.‬

609
00:44:22,618 --> 00:44:26,368
‫אני יודעת שעוד לא יצאת לחברה,‬
‫אבל אמך בוודאי תרשה לך להשתתף.‬

610
00:44:26,455 --> 00:44:28,075
‫אחרי שנחשוף את ויסלדאון…‬

611
00:44:28,165 --> 00:44:30,415
‫כן, כבודה של משפחת פת׳רינגטון ישוקם.‬

612
00:44:31,293 --> 00:44:34,463
‫עליי לשוב הביתה.‬
‫אעלה במדרגות האחוריות, שלא יראו אותי.‬

613
00:44:35,756 --> 00:44:36,916
‫אל…‬

614
00:44:37,966 --> 00:44:38,836
‫תודה לך.‬

615
00:44:44,098 --> 00:44:46,018
‫כתבתי לגנרל לנגהם,‬

616
00:44:46,100 --> 00:44:49,480
‫ופירטתי הכול על סר ג׳ורג׳.‬
‫אם הוא אדם בעל כבוד…‬

617
00:44:50,062 --> 00:44:51,232
‫כתבת לגנרל?‬

618
00:44:51,313 --> 00:44:52,153
‫כן.‬

619
00:44:52,231 --> 00:44:54,731
‫גם הדוכס חתם את שמו?‬

620
00:44:54,817 --> 00:44:55,647
‫על המכתב?‬

621
00:44:57,319 --> 00:44:58,149
‫ובכן…‬

622
00:44:59,113 --> 00:44:59,953
‫לא.‬

623
00:45:00,739 --> 00:45:01,619
‫אבל… ‬

624
00:45:03,742 --> 00:45:04,952
‫מרינה, מה העניין?‬

625
00:45:05,828 --> 00:45:08,708
‫הגנרל לא יטרח להשיב לך, הוד מעלתך.‬

626
00:45:10,082 --> 00:45:11,502
‫אינך יודעת זאת.‬

627
00:45:12,710 --> 00:45:17,340
‫הוא יאזין לדבריה של דוכסית. הוא מוכרח.‬
‫-באמת אינך יודעת כיצד העולם פועל?‬

628
00:45:19,508 --> 00:45:20,588
‫סליחה, אני…‬

629
00:45:21,176 --> 00:45:24,296
‫אני מודה לך על העזרה,‬
‫אך לא נותר מה לעשות.‬

630
00:45:24,388 --> 00:45:26,098
‫מרינה…‬
‫-זה נגמר.‬

631
00:45:26,849 --> 00:45:28,639
‫כבר השלמתי עם העובדה.‬

632
00:45:30,018 --> 00:45:31,438
‫תודה לך על מאמצייך.‬

633
00:45:42,197 --> 00:45:44,027
‫ויתרת על הקונצרט?‬
‫-אכן.‬

634
00:45:45,117 --> 00:45:47,407
‫אין לי מצב רוח למוזיקה ולמחלצות הערב.‬

635
00:45:52,499 --> 00:45:53,709
‫אני רוצה להתנצל.‬

636
00:45:57,463 --> 00:45:58,843
‫יש ארבה ברחובות?‬

637
00:45:59,631 --> 00:46:01,801
‫דם בתמזה? אחרית הימים כבר הגיעה?‬

638
00:46:01,884 --> 00:46:03,724
‫אולי החמרתי איתך מדי.‬

639
00:46:05,304 --> 00:46:06,564
‫ואני מצטער.‬

640
00:46:07,556 --> 00:46:09,726
‫רק רצית להגן עליי מפני…‬

641
00:46:10,434 --> 00:46:11,484
‫דחפיי הטיפשיים?‬

642
00:46:11,560 --> 00:46:12,980
‫אז אתה מודה שנהגת כטיפש?‬

643
00:46:13,061 --> 00:46:14,901
‫זו לא בדיוק התנצלות מהזן המקובל.‬

644
00:46:14,980 --> 00:46:16,110
‫סכור פיך.‬

645
00:46:19,610 --> 00:46:21,650
‫אולי כואב לך כעת, אבל הכאב יחלוף.‬

646
00:46:22,237 --> 00:46:24,617
‫יש לך את אהבתם של כל בני משפחתך,‬

647
00:46:24,698 --> 00:46:26,948
‫ואת הידיעה שפעלת בכבוד.‬

648
00:46:27,743 --> 00:46:30,293
‫בקרוב תשכח את שמה‬
‫של מיס תומפסון, ו…‬

649
00:46:32,831 --> 00:46:34,791
‫זה יהיה כאילו לא אהבת אותה מעולם.‬

650
00:46:35,959 --> 00:46:37,959
‫וכיצד שירתו אותך ההנחות האלה?‬

651
00:46:38,712 --> 00:46:43,052
‫מלבד היותן המדכדכות והמטרידות ביותר‬
‫ששמעתי זה זמן־מה.‬

652
00:46:43,634 --> 00:46:45,184
‫זו עבודה בתהליך, אין ספק.‬

653
00:46:48,305 --> 00:46:51,305
‫אני מניחה שהופתעתי לשמוע‬
‫שתצטרפי אלינו הערב.‬

654
00:46:51,391 --> 00:46:54,271
‫ואני אסירת תודה שריסנת את עצמך‬
‫ולא השתמשת בנוצות.‬

655
00:46:55,854 --> 00:46:56,944
‫את נראית מקסים.‬

656
00:46:59,358 --> 00:47:00,398
‫אלואיז…‬

657
00:47:03,403 --> 00:47:08,333
‫היציאה לחברה אמורה להיות‬
‫תקופה מלהיבה בחייה של אישה צעירה.‬

658
00:47:09,451 --> 00:47:13,161
‫אם באמת אינך מוכנה,‬
‫לא אבקש ממך להעמיד פנים.‬

659
00:47:14,456 --> 00:47:15,826
‫אולי האצתי בך.‬

660
00:47:17,459 --> 00:47:20,299
‫אין צורך לצאת לחברה בחופזה‬
‫אם אינך חשה שאת מוכנה.‬

661
00:47:27,219 --> 00:47:30,349
‫המלכה תהיה נוכחת בקונצרט הערב, הלא כן?‬

662
00:47:30,430 --> 00:47:31,600
‫אני מאמינה שכן.‬

663
00:47:32,850 --> 00:47:34,520
‫אם כך, אני מצפה לזה.‬

664
00:47:34,601 --> 00:47:36,021
‫אכן, תקופה מלהיבה, אימא.‬

665
00:47:58,876 --> 00:47:59,836
‫את מוכנה?‬

666
00:48:00,836 --> 00:48:01,746
‫כן.‬

667
00:48:35,495 --> 00:48:36,575
‫סר גרנוויל.‬

668
00:48:37,831 --> 00:48:38,671
‫ברידג׳רטון.‬

669
00:48:41,084 --> 00:48:42,174
‫סלח לנו.‬

670
00:48:44,546 --> 00:48:46,916
‫פשוט הייתי רוצה להבין את…‬

671
00:48:49,176 --> 00:48:50,006
‫מצבך.‬

672
00:48:51,762 --> 00:48:53,312
‫פשוט הייתי רוצה להבין.‬

673
00:48:53,388 --> 00:48:54,308
‫זה פשוט:‬

674
00:48:55,265 --> 00:48:57,015
‫אני מאוהב בלורד ות׳רבי.‬

675
00:48:57,100 --> 00:48:58,390
‫אתה נשוי.‬

676
00:48:58,477 --> 00:49:01,647
‫ונישואינו מספקים לרעייתי חירויות והגנות.‬

677
00:49:01,730 --> 00:49:04,150
‫אנו נשואים באושר יותר מרוב האנשים כאן,‬

678
00:49:04,232 --> 00:49:05,322
‫אני מבטיח לך.‬

679
00:49:06,485 --> 00:49:09,275
‫ומה משיגות העלמות‬
‫שהלורד ות׳רבי מחזר אחריהן?‬

680
00:49:09,363 --> 00:49:11,493
‫גם הן שותפות להבנה הזו?‬

681
00:49:11,573 --> 00:49:13,453
‫מה לגבי כבוד? רומנטיקה?‬

682
00:49:14,034 --> 00:49:15,164
‫מה אתה יודע עליהם?‬

683
00:49:16,787 --> 00:49:18,867
‫אנחנו חיים בסכנה מתמדת, ברידג׳רטון.‬

684
00:49:18,956 --> 00:49:21,996
‫אני מסכן את חיי מדי יום למען האהבה.‬

685
00:49:24,795 --> 00:49:28,585
‫אין לך מושג איך זה להיות בחדר‬
‫במחיצת אדם שאינך יכול לחיות בלעדיו,‬

686
00:49:30,092 --> 00:49:32,642
‫ועדיין להרגיש כאילו‬
‫אתם משני עברי האוקיינוס.‬

687
00:49:33,720 --> 00:49:35,850
‫גונבים מבטים, מסווים נגיעות…‬

688
00:49:35,931 --> 00:49:38,641
‫איננו יכולים אפילו לחייך זה אל זה‬

689
00:49:39,851 --> 00:49:41,771
‫מבלי לוודא תחילה שאיש אינו מביט.‬

690
00:49:44,356 --> 00:49:46,606
‫צריך אומץ‬

691
00:49:48,068 --> 00:49:51,408
‫כדי לחיות מחוץ לתחום‬
‫ציפיותיה המסורתיות של החברה.‬

692
00:49:52,614 --> 00:49:54,414
‫אתה מדבר על פעולות דומות.‬

693
00:49:55,867 --> 00:49:57,367
‫אולי אלה באמת רק…‬

694
00:50:00,080 --> 00:50:00,910
‫דיבורים.‬

695
00:50:12,884 --> 00:50:15,304
‫את מבינה, הוד מלכותך? זה ברור כשמש.‬

696
00:50:15,387 --> 00:50:18,467
‫ליידי ויסלדאון היא אישה‬
‫שעובדת לצד חברי הבון־טון,‬

697
00:50:18,557 --> 00:50:20,177
‫אך אינה חברה בו בעצמה.‬

698
00:50:20,267 --> 00:50:22,637
‫היא סוחרת.‬

699
00:50:23,729 --> 00:50:24,559
‫זה הכול?‬

700
00:50:26,189 --> 00:50:27,149
‫סליחה?‬

701
00:50:27,232 --> 00:50:29,362
‫אינני זקוקה עוד לשירותייך.‬

702
00:50:30,318 --> 00:50:32,528
‫אבל התאוריה שלי…‬

703
00:50:32,612 --> 00:50:33,822
‫אין בה צורך.‬

704
00:50:34,406 --> 00:50:38,326
‫שכרתי צוות שוטרים‬
‫כדי שיבצעו חקירה ראויה לשמה.‬

705
00:50:38,410 --> 00:50:42,250
‫הם יחשפו את זהותה של ויסלדאון,‬
‫והיא תשלם על חוצפתה.‬

706
00:50:43,665 --> 00:50:45,415
‫סמרטיטון הרכילות הרעיל הזה…‬

707
00:50:46,376 --> 00:50:48,376
‫יחדל סוף־סוף מלהתקיים.‬

708
00:50:48,962 --> 00:50:50,262
‫את רוצה להשתיק אותה?‬

709
00:50:51,965 --> 00:50:53,675
‫אך עליה להביא עוד תועלת.‬

710
00:50:55,427 --> 00:50:56,887
‫ילדה… לכי.‬

711
00:51:04,478 --> 00:51:07,228
‫כמה זמן יימשך הקונצרט?‬
‫-שלוש שעות? ארבע?‬

712
00:51:07,939 --> 00:51:10,609
‫אך אני כבר שמעתי מספיק.‬

713
00:51:12,069 --> 00:51:14,859
‫אתה האח האהוב עליי, אתה יודע?‬

714
00:51:50,607 --> 00:51:52,527
‫אני רוצה לעצור ולאסוף ידידה.‬

715
00:51:53,110 --> 00:51:54,190
‫ידידה?‬

716
00:51:55,821 --> 00:51:57,161
‫למה שלא תהיה לי ידידה?‬

717
00:51:58,657 --> 00:52:00,777
‫חוקי החברה לא חלים עליי.‬

718
00:52:02,619 --> 00:52:04,079
‫אנא, אל תגלי לאימא.‬

719
00:52:05,372 --> 00:52:07,372
‫- תופרת -‬

720
00:52:14,047 --> 00:52:15,667
‫למה אנחנו אצל התופרת?‬

721
00:52:22,806 --> 00:52:24,346
‫מדמואזל ברידג׳רטון!‬

722
00:52:25,851 --> 00:52:28,481
‫זו אחותי אלואיז. נסיע אותה הביתה.‬

723
00:52:48,498 --> 00:52:50,668
‫איך עבר עלייך הערב, יקירתי?‬

724
00:52:50,750 --> 00:52:51,590
‫הוא היה…‬

725
00:52:52,377 --> 00:52:53,457
‫בדיוק כפי שציפיתי.‬

726
00:52:54,129 --> 00:52:56,129
‫נורא ומשעמם ביותר.‬

727
00:52:58,258 --> 00:53:01,338
‫אז זו הסיבה שאינך רוצה‬
‫להאריך את המכפלות שלך?‬

728
00:53:03,013 --> 00:53:06,643
‫כל הבון־טון היה שם,‬
‫ולא הייתה לי אף שיחה ראויה לשמה.‬

729
00:53:06,725 --> 00:53:10,685
‫כל הבון־טון?‬
‫כלומר, כולם חוץ ממשפחת פת׳רינגטון?‬

730
00:53:11,271 --> 00:53:13,061
‫כן, כולם חוץ מ…‬

731
00:53:14,733 --> 00:53:15,653
‫הם.‬

732
00:53:17,736 --> 00:53:20,276
‫אמך לא עזרה למרינה להסתיר את מצבה לבדה.‬

733
00:53:20,363 --> 00:53:22,493
‫ודאי שלא. כל המשרתים בבית ידעו.‬

734
00:53:22,574 --> 00:53:24,124
‫אבל אולי זו אשת מקצוע.‬

735
00:53:24,201 --> 00:53:26,371
‫הלוואי שלעולם לא ארגיז אותה.‬

736
00:53:26,453 --> 00:53:28,583
‫מילותיה דברי אלוהים חיים.‬

737
00:53:35,170 --> 00:53:38,920
‫הכול כשורה, אלואיז?‬

738
00:53:40,675 --> 00:53:41,505
‫כן.‬

739
00:54:33,436 --> 00:54:34,726
‫- זרעי ערער -‬

740
00:55:55,643 --> 00:55:56,483
‫מרינה?‬

741
00:55:57,354 --> 00:55:58,364
‫אולי נדבר?‬

742
00:56:02,192 --> 00:56:03,362
‫מרינה?‬

743
00:56:04,194 --> 00:56:05,244
‫את עוד ערה?‬

744
00:56:12,911 --> 00:56:13,751
‫מרינה!‬

745
00:56:14,537 --> 00:56:15,617
‫מרינה!‬

746
00:56:15,705 --> 00:56:17,205
‫מרינה! אימא!‬

747
00:56:18,583 --> 00:56:19,793
‫אימא, מהרי!‬

748
00:56:19,876 --> 00:56:20,706
‫מרינה?‬

749
00:56:20,794 --> 00:56:23,094
‫מרינה, אני כאן.‬

750
00:57:31,573 --> 00:57:33,373
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬