1
00:00:11,052 --> 00:00:14,392
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:27,444 --> 00:00:29,744
‫קורא יקר וחביב,‬

3
00:00:29,821 --> 00:00:35,411
‫עליי לברך את דוכס‬
‫ודוכסית הייסטינגס החדשים.‬

4
00:00:36,369 --> 00:00:39,249
‫איחולי מרץ,‬

5
00:00:39,789 --> 00:00:44,459
‫עת הם פותחים בתקופה‬
‫המסעירה ביותר בחייו של זוג צעיר.‬

6
00:00:46,880 --> 00:00:51,300
‫אני מתכוונת, כמובן, לירח הדבש.‬

7
00:01:18,078 --> 00:01:20,908
‫היש רעיון רומנטי מזה?‬

8
00:01:21,498 --> 00:01:24,128
‫לעזוב את החברה יחדיו,‬

9
00:01:24,209 --> 00:01:27,709
‫ולהתרחק סוף סוף מעיני הסקרנים.‬

10
00:01:34,886 --> 00:01:37,176
‫ברוך הבא לקלייבדון, הוד מעלתך.‬

11
00:01:37,263 --> 00:01:40,603
‫זמן רב חלף מאז שהתברכנו בנוכחותך,‬

12
00:01:40,683 --> 00:01:42,693
‫אך אני בטוחה שתהיה מרוצה.‬

13
00:01:42,769 --> 00:01:45,399
‫אין לי ספק, גב׳ קולסון.‬
‫אני מקווה ששלומך טוב.‬

14
00:01:46,106 --> 00:01:48,856
‫ברצוני להציג בפנייך את דוכסית הייסטינגס.‬

15
00:01:49,692 --> 00:01:52,492
‫אני מצפה להיכרותנו, גב׳ קולסון.‬

16
00:01:52,570 --> 00:01:54,200
‫תודה, הוד מעלתך.‬

17
00:01:54,280 --> 00:01:56,910
‫תכננתי הכול כדי שתרגישו בנוח.‬

18
00:01:56,991 --> 00:01:59,411
‫ראשית, ארוחה קלה שתוגש על הגזוזטרה,‬

19
00:01:59,494 --> 00:02:02,414
‫ואחריה, סיור בו תראו‬
‫את השיפוצים השונים שעשיתי, ו…‬

20
00:02:02,497 --> 00:02:05,537
‫נשמע מהנה ביותר, גב׳ קולסון,‬
‫אך זה יצטרך לחכות.‬

21
00:02:05,625 --> 00:02:07,955
‫יש לי תוכניות משלי לכלתי החדשה.‬

22
00:02:20,849 --> 00:02:22,179
‫אראה לך את חדר השינה.‬

23
00:02:23,560 --> 00:02:25,270
‫שלך, או שלי?‬

24
00:02:25,353 --> 00:02:27,613
‫את באמת מאמינה שנגור בחדרים נפרדים?‬

25
00:02:28,982 --> 00:02:30,282
‫לא ולא.‬

26
00:02:30,859 --> 00:02:32,569
‫תפסיק! כולם יראו!‬

27
00:02:32,652 --> 00:02:34,112
‫מה יחשבו עלינו?‬

28
00:02:34,195 --> 00:02:35,155
‫זה משנה?‬

29
00:02:40,535 --> 00:02:43,445
‫אמתכם הנאמנה, בדומה ליתר החברה הגבוהה,‬

30
00:02:43,538 --> 00:02:47,918
‫תתגעגע בוודאי לזוג המדובר ביותר בלונדון.‬

31
00:02:48,001 --> 00:02:51,671
‫אך אולי נוכל להתנחם‬
‫בהבטחה שהדוכס והדוכסית‬

32
00:02:51,754 --> 00:02:55,184
‫ישובו אלינו כשהפתעה באמתחתם.‬

33
00:02:58,052 --> 00:02:59,972
‫מעניין מה דפני עושה ברגע זה.‬

34
00:03:00,054 --> 00:03:03,184
‫בטח מוטלות עליה‬
‫חובות רבות בתפקידה כדוכסית.‬

35
00:03:03,266 --> 00:03:05,846
‫מוטב שתלמדי מהן לקראת יציאתך לחברה.‬

36
00:03:05,935 --> 00:03:09,605
‫להתחנחן בשיחה ולהבליג בכל פעם‬
‫שגבר דורך לי על הבוהן בזמן הוואלס?‬

37
00:03:09,689 --> 00:03:12,569
‫אלואיז…‬
‫-זה לא בשבילי, אימא. רק אעשה מעצמי צחוק.‬

38
00:03:12,650 --> 00:03:17,530
‫אם תשקיעי יותר בלימודייך ופחות‬
‫בכתיבה ביומנך, אולי תרגישי טוב יותר.‬

39
00:03:17,614 --> 00:03:22,244
‫ובאותו נושא, כהכנה לעונה שלך,‬
‫הגיע הזמן להאריך את חצאיותייך.‬

40
00:03:22,327 --> 00:03:25,117
‫אין לי זמן לתופרת. אני עסוקה.‬

41
00:03:25,205 --> 00:03:28,115
‫המלכה הטילה עליי לחשוף את זהותה‬
‫של ליידי ויסלדאון.‬

42
00:03:28,208 --> 00:03:30,588
‫לא היית רוצה שארגיז את הוד מלכותה, נכון?‬

43
00:03:31,836 --> 00:03:33,416
‫הקשיבו בבקשה.‬

44
00:03:36,966 --> 00:03:39,256
‫יש לי הודעה קטנה אך חשובה־משהו.‬

45
00:03:41,429 --> 00:03:42,929
‫בשורות משמחות בפי.‬

46
00:03:45,266 --> 00:03:48,476
‫הצעתי לעלמה מרינה תומפסון להיות לי לאישה,‬

47
00:03:48,561 --> 00:03:49,771
‫והיא השיבה בחיוב.‬

48
00:04:06,871 --> 00:04:07,791
‫ידעת על זה?‬

49
00:04:09,624 --> 00:04:10,924
‫מביטים בנו, יקירי.‬

50
00:04:12,001 --> 00:04:13,591
‫ברך את הזוג המאושר.‬

51
00:04:21,344 --> 00:04:23,054
‫אתה בקושי מכיר אותה! מה חשבת?‬

52
00:04:23,137 --> 00:04:25,637
‫חשבתי שבטח תגיב כך,‬
‫ושאינני מעוניין לשמוע.‬

53
00:04:25,723 --> 00:04:26,683
‫זו בדיחה בעיניך?‬

54
00:04:27,475 --> 00:04:31,595
‫אימא אינה יודעת את נפשה.‬
‫-היא נראית לי שמחה למדי. היא בירכה אותנו.‬

55
00:04:32,772 --> 00:04:35,022
‫אז… סיבכת את הבחורה בצרה?‬

56
00:04:35,108 --> 00:04:37,108
‫ודאי שלא. אני ג׳נטלמן.‬

57
00:04:37,193 --> 00:04:39,493
‫אז למה…?‬
‫-למה מתחתנים בכלל, אחי?‬

58
00:04:40,488 --> 00:04:41,488
‫מתוך אהבה, כמובן.‬

59
00:04:41,572 --> 00:04:42,412
‫תראה,‬

60
00:04:42,949 --> 00:04:44,779
‫אני יודע שאתה עוד די ״ירוק״, ו…‬

61
00:04:45,368 --> 00:04:48,248
‫זו אשמתי. הייתי צריך לקחת אותך לבתי בושת‬
‫כשחזרת מאיטון.‬

62
00:04:48,329 --> 00:04:50,039
‫אם זה עניין של הרטבת המה־שמו…‬

63
00:04:50,123 --> 00:04:51,543
‫אתה ממש חמור, אתה יודע?‬

64
00:04:51,624 --> 00:04:56,174
‫זה מה שקורה למי שמתנזר:‬
‫הוא מציע נישואין לראשונה שנקרית בדרכו.‬

65
00:04:56,254 --> 00:04:57,264
‫מספיק!‬

66
00:04:58,256 --> 00:05:00,216
‫עלבת בי ובבחירת לבי.‬

67
00:05:00,300 --> 00:05:02,180
‫לא אני ולא מרינה אשמים בכך‬

68
00:05:02,260 --> 00:05:04,510
‫שאינך יודע התקרבות אמיתית מהי.‬

69
00:05:05,346 --> 00:05:06,806
‫עודך ילד, קולין.‬

70
00:05:07,598 --> 00:05:10,348
‫אני מבוגר מדפני, ושמחת להתחתן איתה.‬
‫-זה שונה.‬

71
00:05:10,435 --> 00:05:12,555
‫לא ידוע לי על דבר כזה.‬
‫-בשל חוסר בגרותך!‬

72
00:05:13,896 --> 00:05:16,266
‫אם גרמתי לאימא לאי־נוחות היום,‬

73
00:05:16,357 --> 00:05:17,777
‫אני מצר על כך.‬

74
00:05:18,401 --> 00:05:19,691
‫אדבר איתה.‬

75
00:05:19,777 --> 00:05:20,647
‫האמת היא ש…‬

76
00:05:20,737 --> 00:05:23,907
‫אינני זקוק לרשותך‬
‫כדי לשאת את העלמה תומפסון,‬

77
00:05:24,991 --> 00:05:27,831
‫אך אעדיף בהחלט לקבל את ברכתך.‬

78
00:05:27,910 --> 00:05:29,330
‫חוששני שעליי לאכזב אותך.‬

79
00:05:30,705 --> 00:05:31,575
‫אכזבת אותי,‬

80
00:05:33,207 --> 00:05:34,417
‫במספר דרכים.‬

81
00:05:47,055 --> 00:05:51,175
‫נדמה לי שכעת גיליתי את הסיבה‬
‫לכך שאמהות החברה הגבוהה‬

82
00:05:51,267 --> 00:05:54,687
‫לא מגלות לבנותיהן דבר וחצי דבר על אודות…‬

83
00:05:55,897 --> 00:05:57,147
‫הנאות מסוימות.‬

84
00:05:58,107 --> 00:05:58,937
‫האמנם?‬

85
00:05:59,734 --> 00:06:02,364
‫אילו סיפרו לנו איך זה באמת,‬

86
00:06:02,445 --> 00:06:04,775
‫מתי היינו מספיקות לעשות משהו חוץ מזה?‬

87
00:06:09,535 --> 00:06:10,825
‫עליי לעזוב.‬

88
00:06:11,704 --> 00:06:15,334
‫אם עליי להיות הדוכסית של כל זה,‬
‫עליי ללמוד את האזור.‬

89
00:06:15,416 --> 00:06:17,206
‫את כבר הדוכסית של כל זה.‬

90
00:06:18,544 --> 00:06:22,134
‫ואני מצפה להמשך מסעותיי באזור הזה,‬

91
00:06:23,716 --> 00:06:24,586
‫מאוחר יותר.‬

92
00:06:25,301 --> 00:06:26,261
‫סיימון!‬

93
00:06:26,344 --> 00:06:28,434
‫אמרת בעצמך שהדוכסות מאיימת.‬

94
00:06:28,513 --> 00:06:29,853
‫למה שלא נישאר,‬

95
00:06:30,723 --> 00:06:33,643
‫ונשליט את מרותנו בחדר הזה?‬
‫אולי זה יגרה אותך יותר.‬

96
00:06:34,227 --> 00:06:35,557
‫אין לי ספק בכך.‬

97
00:06:36,229 --> 00:06:39,899
‫אך אני חוששת שגב׳ קולסון תיטור לי טינה‬
‫אם לא אצא איתה לסיור.‬

98
00:06:39,982 --> 00:06:41,192
‫תני לה שתיטור.‬

99
00:06:43,945 --> 00:06:45,525
‫לא יקום ולא יהיה.‬

100
00:06:46,114 --> 00:06:49,624
‫אמי סיפרה לי שליידי‬
‫אינה שווה דבר ללא סוכנת הבית שלה.‬

101
00:06:49,700 --> 00:06:51,830
‫עליי להותיר רושם טוב,‬

102
00:06:51,911 --> 00:06:54,581
‫ולא, הבית ינוהל בצורה מקרטעת.‬

103
00:06:58,251 --> 00:06:59,591
‫אם כן, אאחל לך הצלחה.‬

104
00:07:01,546 --> 00:07:03,626
‫הוד מעלתך.‬
‫-הוד מעלתך.‬

105
00:07:12,432 --> 00:07:15,232
‫הכנתי את חדר העבודה שלך,‬

106
00:07:15,309 --> 00:07:17,769
‫הוד מעלתך.‬
‫-ג׳פריס, זה ירח הדבש שלי!‬

107
00:07:17,854 --> 00:07:20,694
‫הכלכל הותיר את הרישומים באי־סדר.‬

108
00:07:20,773 --> 00:07:23,653
‫ספרי החשבונות נראים לי ככתב חרטומים,‬

109
00:07:23,734 --> 00:07:27,824
‫וקיבלנו מכתבים רבים מהאריסים‬
‫שמתחננים להיפגש עם הוד מעלתך.‬

110
00:07:27,905 --> 00:07:30,575
‫בסדר! אם אין ברירה.‬

111
00:07:33,744 --> 00:07:37,674
‫הטירה נבנתה ב־1706 בעבור האדמירל תומאס,‬

112
00:07:38,166 --> 00:07:40,626
‫כמתנה מהוד מלכותה, המלכה אן…‬

113
00:07:40,710 --> 00:07:44,340
‫…כגמול על ניצחונותיו הצבאיים‬
‫נגד הצרפתים, כמדומני.‬

114
00:07:44,422 --> 00:07:48,302
‫אחותי הצעירה הייסינת׳ היא חובבת היסטוריה.‬

115
00:07:48,384 --> 00:07:49,474
‫מה טוב, הוד מעלתך.‬

116
00:07:50,303 --> 00:07:51,643
‫והנה חדר הבוקר.‬

117
00:07:51,721 --> 00:07:54,601
‫כאן נהגה הדוכסית הקודמת‬
‫לקבל אורחים לכוס תה.‬

118
00:07:54,682 --> 00:07:58,022
‫אמי הציעה שאזמין ראשית את הכומר.‬

119
00:07:58,102 --> 00:08:01,402
‫דומני שהיא צודקת.‬
‫-כמובן, הוד מעלתך.‬

120
00:08:01,481 --> 00:08:04,151
‫אני כבר מצפה לערוך את הנשף הראשון שלנו,‬

121
00:08:04,233 --> 00:08:09,073
‫אך נדמה לי שמן הראוי לחכות‬
‫עד שתסתיים העונה בלונדון, כן?‬

122
00:08:10,364 --> 00:08:11,914
‫אכן, הוד מעלתך.‬

123
00:08:14,160 --> 00:08:16,620
‫וראשית, אעצב מחדש את החדר הזה.‬

124
00:08:17,455 --> 00:08:18,955
‫ברצונך לעצב מחדש?‬

125
00:08:20,082 --> 00:08:21,422
‫בהחלט, הוד מעלתך.‬

126
00:08:22,251 --> 00:08:24,501
‫יריד יתקיים בכפר השבוע.‬

127
00:08:24,587 --> 00:08:26,797
‫הצעתי בשמך להעניק לו את חסותך.‬

128
00:08:26,881 --> 00:08:29,181
‫נאה מצדך, גב׳ קולסון.‬

129
00:08:29,717 --> 00:08:32,347
‫אולי גם תשחררי את המשרתים‬
‫כדי שיוכלו לבקר בו.‬

130
00:08:32,428 --> 00:08:35,968
‫המלאכה רבה עתה,‬
‫כשהדוכס ואת מתגוררים כאן שוב.‬

131
00:08:36,057 --> 00:08:39,017
‫אדרבא, סיבה נוספת לאפשר להם מנוחה.‬

132
00:08:42,355 --> 00:08:43,185
‫האם זו…?‬

133
00:08:43,688 --> 00:08:46,108
‫הדוכסית הקודמת. כן.‬

134
00:08:46,192 --> 00:08:48,692
‫היא הייתה יפהפייה.‬
‫-וגם מתחשבת.‬

135
00:08:48,778 --> 00:08:49,948
‫נימוסיה היו למופת.‬

136
00:08:51,197 --> 00:08:52,567
‫דוכסית מושלמת.‬

137
00:09:01,457 --> 00:09:04,377
‫וזה חדר הילדים.‬

138
00:09:12,218 --> 00:09:13,048
‫הוד מעלתך?‬

139
00:09:13,928 --> 00:09:15,098
‫הוא מקסים.‬

140
00:09:17,223 --> 00:09:18,223
‫שנמשיך?‬

141
00:09:19,183 --> 00:09:21,193
‫בטח יש עוד הרבה מה לראות.‬

142
00:09:21,269 --> 00:09:22,269
‫כן, כמובן.‬

143
00:09:23,020 --> 00:09:24,520
‫אראה לך את אדמותייך.‬

144
00:09:40,288 --> 00:09:41,328
‫סלחי לי, אני…‬

145
00:09:43,583 --> 00:09:45,133
‫בני מלוכה באים לסעוד?‬

146
00:09:46,127 --> 00:09:49,797
‫במחילה, הוד מעלתך.‬
‫הדוכס המנוח העדיף שולחן ערוך.‬

147
00:09:51,465 --> 00:09:52,875
‫אך אם אתה מעדיף…‬
‫-לא.‬

148
00:09:53,759 --> 00:09:54,799
‫לא. אין דבר.‬

149
00:10:02,560 --> 00:10:04,980
‫הסיור של גב׳ קולסון היה יוצא דופן.‬

150
00:10:06,230 --> 00:10:11,320
‫הגנים מקסימים ביותר.‬
‫מצאתי את עצמי נפעמת מיופיים.‬

151
00:10:15,364 --> 00:10:16,204
‫מה קרה?‬

152
00:10:18,784 --> 00:10:20,244
‫את כה רחוקה.‬

153
00:10:22,663 --> 00:10:24,213
‫הפתרון פשוט.‬

154
00:10:25,916 --> 00:10:27,456
‫זו לא טרחה, באמת.‬

155
00:10:42,016 --> 00:10:44,136
‫בבקשה. שיפור משמעותי, כן?‬

156
00:10:47,063 --> 00:10:50,903
‫חשבתי לעצב כמה חדרים מחדש,‬
‫אך רציתי להתייעץ איתך ראשית.‬

157
00:10:50,983 --> 00:10:53,693
‫לא הייתי רוצה לשנות‬
‫משהו שנקשרת אליו במיוחד.‬

158
00:10:53,778 --> 00:10:56,318
‫אם כך, את רשאית לשנות הכול.‬
‫אנא, עשי זאת.‬

159
00:10:56,947 --> 00:11:00,487
‫אל תתבדח. בוודאי יש לך זיכרונות חמימים,‬

160
00:11:01,452 --> 00:11:04,372
‫או חפצים שנקשרת אליהם רגשית.‬

161
00:11:04,455 --> 00:11:06,825
‫אחרי הכול, זה ביתך כבר שנים רבות.‬

162
00:11:06,916 --> 00:11:11,296
‫עשי כרצונך. צפי את קירות הטרקלין באריג טול‬
‫בגוון פלמינגו. זה בטח יהיה נפלא.‬

163
00:11:11,379 --> 00:11:14,509
‫את בוודאי יודעת שאין כאן צורך‬
‫בלבוש פורמלי כל כך.‬

164
00:11:18,427 --> 00:11:21,677
‫האם זה טוב בעיניך?‬

165
00:11:22,723 --> 00:11:24,103
‫ללא ספק.‬

166
00:11:30,648 --> 00:11:32,728
‫הוד מעלתך, ש…‬

167
00:11:33,943 --> 00:11:35,153
‫נעלה לחדר?‬

168
00:11:35,236 --> 00:11:36,486
‫יש לי רעיון טוב יותר.‬

169
00:11:41,659 --> 00:11:43,159
‫לאן זה?‬

170
00:11:43,244 --> 00:11:44,084
‫החוצה.‬

171
00:12:43,679 --> 00:12:45,309
‫זה מוצא חן בעינייך?‬

172
00:12:47,433 --> 00:12:49,193
‫ספרי לי מה את רוצה.‬

173
00:12:51,103 --> 00:12:52,063
‫אני רוצה…‬

174
00:12:55,357 --> 00:12:56,227
‫אותך.‬

175
00:13:34,897 --> 00:13:35,897
‫מה?‬

176
00:13:37,024 --> 00:13:38,234
‫כואב לך?‬

177
00:13:39,235 --> 00:13:40,235
‫כשאתה…‬

178
00:13:40,820 --> 00:13:41,700
‫לא.‬

179
00:13:43,280 --> 00:13:44,450
‫אני מרגיש כמוך.‬

180
00:13:44,532 --> 00:13:46,622
‫פשוט נפלא.‬

181
00:14:30,744 --> 00:14:33,084
‫חכה! בוא הנה.‬

182
00:14:37,459 --> 00:14:39,629
‫מה יחשבו המשרתים?‬
‫-מה זה משנה?‬

183
00:15:24,757 --> 00:15:25,877
‫סליחה, הוד מעלתך.‬

184
00:15:29,219 --> 00:15:32,719
‫הפעילויות שלנו… נמרצות למדי.‬

185
00:15:35,434 --> 00:15:37,564
‫אני מודה, לא ידעתי שזה אפשרי כלל!‬

186
00:15:38,145 --> 00:15:41,395
‫חשבתי שאי־יכולתו הגופנית להעמיד צאצאים‬

187
00:15:41,482 --> 00:15:43,322
‫לא תאפשר לו…‬

188
00:15:43,400 --> 00:15:45,740
‫…לגרום לקשרים כה סבוכים?‬

189
00:15:48,948 --> 00:15:49,818
‫כן.‬

190
00:15:50,824 --> 00:15:53,164
‫אני מאושרת לומר שטעיתי.‬

191
00:16:07,299 --> 00:16:08,549
‫כן…‬
‫-הוא לקח את הסרט?‬

192
00:16:08,634 --> 00:16:10,974
‫לקחת את הסרט?‬
‫-על מה אתם מדברים?‬

193
00:16:11,053 --> 00:16:12,223
‫ראיתי שלקחת אותו.‬

194
00:16:12,304 --> 00:16:13,934
‫ראיתי משהו בכיס שלך. מה זה?‬

195
00:16:14,014 --> 00:16:15,984
‫בדיוק. זה לא הוגן. הוא תמיד עושה את זה.‬

196
00:16:16,058 --> 00:16:17,808
‫תחזיר את זה.‬
‫-גרגורי, די!‬

197
00:16:17,893 --> 00:16:18,983
‫בוקר טוב.‬
‫-גרג…‬

198
00:16:20,813 --> 00:16:21,813
‫בוקר טוב, אחי.‬

199
00:16:22,982 --> 00:16:25,692
‫קולין, הפגישה שלך בוויסלדאון!‬
‫-הייסינת׳!‬

200
00:16:26,276 --> 00:16:27,896
‫מה? זה נכון!‬

201
00:16:27,987 --> 00:16:30,407
‫טוב. כולם לצאת, נראה לי.‬
‫-כן.‬

202
00:16:41,709 --> 00:16:42,669
‫ביקשתי סליחה.‬

203
00:16:42,751 --> 00:16:45,881
‫אני מניחה שזו הקלה‬
‫שגיליתי זאת לפני ליידי ויסלדאון.‬

204
00:16:45,963 --> 00:16:48,763
‫אימא, חיזרתי אחר העלמה תומפסון‬
‫במשך העונה כולה.‬

205
00:16:48,841 --> 00:16:51,261
‫אולי הסתנוורותך מדפני הפריעה לך לראות.‬

206
00:16:51,343 --> 00:16:53,013
‫ידעתי שפלרטטת איתה,‬

207
00:16:53,095 --> 00:16:55,095
‫אבל אתה מפלרטט עם עלמות רבות.‬

208
00:16:55,180 --> 00:16:57,220
‫תמיד עשית זאת, אך לא ברצינות.‬

209
00:16:57,307 --> 00:17:00,517
‫עד עכשיו.‬
‫-כל זה מתרחש במהירות רבה.‬

210
00:17:02,688 --> 00:17:05,818
‫מעולם לא ראיתי אותך כה רציני וכבד־ראש.‬

211
00:17:05,898 --> 00:17:08,318
‫אף אחד לא לוקח אותי ברצינות מלבד מרינה.‬

212
00:17:12,196 --> 00:17:15,866
‫לא הייתי ערוכה לכך‬
‫שעוד אחד מכם יעזוב את הקן.‬

213
00:17:15,951 --> 00:17:17,201
‫אל חשש, אימא.‬

214
00:17:18,119 --> 00:17:19,539
‫לא יחסרו לך עיסוקים.‬

215
00:17:21,040 --> 00:17:22,500
‫בייחוד עם אלואיז.‬

216
00:17:24,084 --> 00:17:25,004
‫בהצלחה איתה.‬

217
00:17:30,132 --> 00:17:32,762
‫את חושבת שקולין יכיר לנו את חבריו?‬

218
00:17:32,843 --> 00:17:35,183
‫חלקם נאים מאוד.‬
‫-בטוחתני שכן.‬

219
00:17:35,262 --> 00:17:37,562
‫בטוחתני שהמזל יאיר פנים לכולנו.‬

220
00:17:38,515 --> 00:17:39,675
‫בייחוד לקולין.‬

221
00:17:42,644 --> 00:17:44,404
‫את נראית מקסים היום, פנלופי.‬

222
00:17:44,480 --> 00:17:45,650
‫אל תלעגי לי.‬

223
00:17:52,071 --> 00:17:55,411
‫מכאיב לי שכל מחמאה נשמעת לך כלעג.‬

224
00:17:55,908 --> 00:17:57,408
‫גם אל תרחמי עליי.‬

225
00:17:57,493 --> 00:18:00,203
‫אינני מרחמת עלייך, פנלופי. אני מכבדת אותך.‬

226
00:18:01,455 --> 00:18:04,455
‫היית לי חברת אמת מאז שהגעתי הנה,‬

227
00:18:04,541 --> 00:18:07,461
‫ואני מסתמכת על המשך חברותך והזדהותך.‬

228
00:18:07,544 --> 00:18:09,214
‫על המשך שתיקתי, את מתכוונת?‬

229
00:18:10,422 --> 00:18:12,672
‫אני כה פחותה בעינייך. אינני עומדת בזה.‬

230
00:18:15,010 --> 00:18:18,760
‫לא הייתי נחלצת מהתסבוכת האיומה הזו‬
‫ללא טוב לבך.‬

231
00:18:18,847 --> 00:18:20,717
‫אנא, אל תאמרי שאת מתחרטת על כך.‬

232
00:18:22,559 --> 00:18:25,519
‫לעולם לא אכתים את שמך או את משפחתנו,‬

233
00:18:25,604 --> 00:18:27,024
‫אם זו שאלתך.‬

234
00:18:27,106 --> 00:18:28,816
‫אך פעולותייך לא מקובלות עליי.‬

235
00:18:32,152 --> 00:18:33,992
‫אני רוצה שתהיי חברה שלי, פן.‬

236
00:18:35,197 --> 00:18:37,617
‫נסי להבין ולשמוח קצת בשמחתי.‬

237
00:18:38,408 --> 00:18:40,288
‫מרינה? זה הזמן לתופרת.‬

238
00:18:40,369 --> 00:18:41,909
‫עלינו לדאוג לנדוניה שלך.‬

239
00:18:50,254 --> 00:18:51,464
‫איזה מזל יש לה.‬

240
00:18:51,964 --> 00:18:54,134
‫מלתחה חדשה שלמה, ובעל יפה תואר.‬

241
00:18:54,925 --> 00:18:57,545
‫בטח ייוולד להם תינוק יפהפה.‬

242
00:18:58,720 --> 00:19:00,680
‫הוא לא האבא,‬

243
00:19:00,764 --> 00:19:02,684
‫טיפשונת שכמותך!‬

244
00:19:03,433 --> 00:19:05,353
‫חי נפשי… שכחתי לגמרי.‬

245
00:19:05,435 --> 00:19:08,105
‫אל תצחקו עליו. היא עושה ממנו צחוק גם ככה.‬

246
00:19:08,689 --> 00:19:10,359
‫כבר לא כיף איתך.‬

247
00:19:12,109 --> 00:19:13,149
‫פעם היה?‬

248
00:19:16,405 --> 00:19:17,275
‫את רואה?‬

249
00:19:17,364 --> 00:19:20,954
‫תיראי נפלא בשיער אסוף בעונה הבאה.‬

250
00:19:21,034 --> 00:19:23,004
‫לא, איראה כמו כל עלמה אחרת בחדר,‬

251
00:19:23,078 --> 00:19:24,868
‫רק חיננית פחות וזועפת יותר.‬

252
00:19:26,707 --> 00:19:29,127
‫ליידי ברידג׳רטון. מיס אלואיז.‬

253
00:19:29,209 --> 00:19:32,299
‫נאמר לי שנדרשת כאן הארכת מכפלת?‬

254
00:19:32,379 --> 00:19:33,299
‫בדיוק.‬

255
00:19:35,090 --> 00:19:37,510
‫ליידי ברידג׳רטון. הנה את.‬

256
00:19:37,593 --> 00:19:39,763
‫ליידי פת׳רינגטון. מיס תומפסון.‬

257
00:19:39,845 --> 00:19:41,925
‫טוב לראותך, ליידי ברידג׳רטון.‬

258
00:19:42,514 --> 00:19:44,024
‫קראי לי ״ויולט״ מעכשיו.‬

259
00:19:44,099 --> 00:19:46,599
‫אני מתעקשת.‬
‫-כמה מקסים,‬

260
00:19:46,685 --> 00:19:50,105
‫לדעת שמשפחותינו תהיינה מאוחדות לנצח!‬

261
00:19:50,189 --> 00:19:52,609
‫כן… זה בהחלט משהו.‬

262
00:19:52,691 --> 00:19:54,531
‫אנא הצטרפו אלינו מחר,‬

263
00:19:54,610 --> 00:19:57,490
‫אתן, וקולין היקר, והרוזן.‬

264
00:19:57,571 --> 00:20:01,411
‫יש לנו סיבות רבות לחגוג.‬
‫-טוב, בהחלט אשאל את הרוזן.‬

265
00:20:01,491 --> 00:20:05,751
‫מושלם. וכעת עליי לגנוב מכן‬
‫את מדאם דלקרואה לרגע.‬

266
00:20:06,830 --> 00:20:09,630
‫אני מתנצלת, ליידי פת׳רינגטון,‬

267
00:20:09,708 --> 00:20:11,878
‫אבל ראשית, יש לדון בחשבון שלך.‬

268
00:20:11,960 --> 00:20:14,000
‫הבהרתי למשרתת שלך שהאשראי שלך…‬

269
00:20:14,087 --> 00:20:15,337
‫הרשי לי לקטוע אותך.‬

270
00:20:17,549 --> 00:20:21,759
‫החשבונות שלנו ישולמו במלואם‬
‫מיד לאחר שתתפרי לעלמה תומפסון,‬

271
00:20:21,845 --> 00:20:25,135
‫בקרוב ברידג׳רטון, את שמלתה,‬
‫ופריטים אחרים לנדוניה שלה.‬

272
00:20:25,724 --> 00:20:27,314
‫חוששני שזה בלתי אפשרי.‬

273
00:20:27,851 --> 00:20:30,731
‫אולי תמצאי תופרת אחרת שתתאים לך יותר,‬

274
00:20:30,812 --> 00:20:32,062
‫בצד השני של העיר?‬

275
00:20:32,940 --> 00:20:35,360
‫כן?‬
‫-מדאם דלקרואה, זה מזכיר לי.‬

276
00:20:35,442 --> 00:20:38,532
‫יש לך מבטא ייחודי כל כך, ועם זאת,‬

277
00:20:38,612 --> 00:20:40,912
‫מעולם לא שאלתי מאיפה את בצרפת.‬

278
00:20:41,740 --> 00:20:44,030
‫אמי הייתה צרפתייה, את מבינה,‬

279
00:20:44,117 --> 00:20:46,197
‫וההתחזות הזו שלך לא מפילה אותי בפח.‬

280
00:20:47,162 --> 00:20:50,292
‫חבל שנשות הבון־טון‬
‫יגלו שהולכת גם אותן שולל.‬

281
00:20:52,668 --> 00:20:56,628
‫נדמה לי שמדאם דלקרואה תהיה קשובה יותר‬

282
00:20:56,713 --> 00:20:59,723
‫לבקשותינו כעת, ליידי פת׳רינגטון. בסדר?‬

283
00:21:00,634 --> 00:21:01,514
‫בסדר.‬

284
00:21:21,613 --> 00:21:22,993
‫ובמה יזכה המנצח?‬

285
00:21:23,073 --> 00:21:25,373
‫בשחיטה, כמובן.‬

286
00:21:34,293 --> 00:21:36,553
‫הואיל והדוכס נתן לי את הכבוד‬

287
00:21:36,628 --> 00:21:39,168
‫לפתוח את יריד הכפר בתחרות זו,‬

288
00:21:39,256 --> 00:21:41,586
‫לאחר התלבטות זהירה,‬

289
00:21:42,426 --> 00:21:43,636
‫החלטתי…‬

290
00:21:45,721 --> 00:21:47,681
‫שזה תיקו בין שלושת החזירים.‬

291
00:21:49,975 --> 00:21:53,725
‫לפיכך, כל החזירים זוכים,‬
‫ואף אחד מהם לא יישחט.‬

292
00:22:07,951 --> 00:22:09,041
‫כמה מקסים.‬

293
00:22:09,786 --> 00:22:10,946
‫הבט.‬

294
00:22:12,873 --> 00:22:15,253
‫כמה טעים! נזמין כמה לקלייבדון.‬

295
00:22:17,961 --> 00:22:20,921
‫האם חסותך ניתנת לא רק לפאי, הוד מעלתך?‬

296
00:22:21,798 --> 00:22:24,428
‫היבול בחווה היה דל,‬

297
00:22:24,509 --> 00:22:27,719
‫ומאז שילוש דמי השכירות,‬
‫אנו מתקשים לשים אוכל על השולחן.‬

298
00:22:27,804 --> 00:22:30,524
‫דמי השכירות שולשו?‬
‫לא שמעתי על כך מהכלכל שלי.‬

299
00:22:30,599 --> 00:22:34,849
‫הוא לא הראה את פרצופו מאז פטירתו של אביך,‬
‫עליו השלום.‬

300
00:22:34,936 --> 00:22:38,186
‫הוא תמיד דאג לצרכי האריסים שלו,‬
‫שלא כמו אנשים מסוימים.‬

301
00:22:38,273 --> 00:22:41,033
‫אם כן, כמה טוב שחזרנו לקלייבדון.‬

302
00:22:41,109 --> 00:22:44,399
‫בטוחתני שנמצא פתרון לקשיים האלה,‬

303
00:22:44,488 --> 00:22:46,988
‫ותודה שהסבת את תשומת לבנו אליהם.‬

304
00:22:47,074 --> 00:22:47,914
‫הוד מעלתך.‬

305
00:22:58,335 --> 00:23:01,245
‫הירגעי, ילדה. אין צורך לבכות.‬

306
00:23:01,838 --> 00:23:02,878
‫הכול בסדר.‬

307
00:23:03,507 --> 00:23:06,507
‫אילו ריאות יש לך! שמעו אותך עד לונדון.‬

308
00:23:06,593 --> 00:23:08,353
‫אם לא עד צרפת.‬

309
00:23:10,514 --> 00:23:11,564
‫חי נפשי…‬

310
00:23:11,640 --> 00:23:13,350
‫סלחי לי, הוד מעלתך.‬

311
00:23:13,433 --> 00:23:15,643
‫אדה הקטנה גילתה את קולה,‬

312
00:23:15,727 --> 00:23:18,687
‫והחלה להשתמש בו‬
‫לעתים קרובות ובקולי קולות.‬

313
00:23:21,858 --> 00:23:22,978
‫אנא, קומי.‬

314
00:23:23,068 --> 00:23:25,318
‫אל לך לכרוע במצבך.‬

315
00:23:30,450 --> 00:23:33,250
‫טוב, היה נעים מאוד להכיר.‬

316
00:23:35,038 --> 00:23:35,868
‫אדה?‬

317
00:23:38,708 --> 00:23:39,668
‫הוד מעלתך.‬

318
00:23:47,384 --> 00:23:49,474
‫מה נעשה בקשר לדמי השכירות של האיכר?‬

319
00:23:50,220 --> 00:23:51,430
‫בטח אפשר לעשות משהו.‬

320
00:23:51,513 --> 00:23:54,063
‫הייתי צריך לחזור עוד קודם‬
‫ולוודא שהכול בסדר.‬

321
00:23:54,141 --> 00:23:56,061
‫לא ידעתי שהיעדרותי תורגש כל כך.‬

322
00:23:56,143 --> 00:23:57,523
‫דפני…‬
‫-אני מקווה ש…‬

323
00:24:00,272 --> 00:24:01,572
‫רק רציתי לומר ש…‬

324
00:24:02,149 --> 00:24:06,239
‫אני מקווה שלא ייסר אותך מדי‬
‫לראות אותי בחברת ילדים.‬

325
00:24:06,987 --> 00:24:08,027
‫ייסר אותי?‬

326
00:24:09,281 --> 00:24:11,621
‫דפני, חשבתי רק עלייך.‬

327
00:24:14,161 --> 00:24:15,291
‫למרבה הפליאה,‬

328
00:24:15,954 --> 00:24:19,754
‫כשאני בחברת ילדים,‬
‫דאגותיי משתכחות ממני כליל.‬

329
00:24:20,917 --> 00:24:22,917
‫אין דבר קל יותר מאשר לבלות בחברתם.‬

330
00:24:23,003 --> 00:24:24,503
‫זה בא לך בטבעיות.‬

331
00:24:25,172 --> 00:24:26,592
‫אחיותיי ואחי הקטנים.‬

332
00:24:27,841 --> 00:24:29,261
‫כל אחד שובב יותר ממשנהו.‬

333
00:24:30,969 --> 00:24:34,719
‫אתה יודע, משפחתי הענפה‬
‫תניב לפחות יתרון אחד בעתיד:‬

334
00:24:35,307 --> 00:24:39,437
‫בסופו של דבר,‬
‫הם כולם יינשאו וילדו ילדים משלהם, ו…‬

335
00:24:39,519 --> 00:24:43,059
‫חיינו יהיו עמוסים לעייפה בעוללים צווחנים.‬

336
00:24:47,027 --> 00:24:48,697
‫את תהיי דודה נפלאה.‬

337
00:24:49,404 --> 00:24:53,034
‫אני מאושר שאת מרוצה‬
‫מחיי הנישואין שלנו כפי שהם,‬

338
00:24:53,783 --> 00:24:54,913
‫רק שנינו.‬

339
00:24:55,494 --> 00:24:57,334
‫כל מבוקשי נמצא כאן איתי.‬

340
00:24:58,163 --> 00:24:59,753
‫במה זכיתי למזל שכזה?‬

341
00:25:00,499 --> 00:25:02,249
‫זאת אינני יודעת.‬

342
00:25:30,195 --> 00:25:31,395
‫סובי נא.‬

343
00:25:31,988 --> 00:25:33,028
‫צדודית.‬

344
00:25:34,115 --> 00:25:34,985
‫טיפוף.‬

345
00:25:35,659 --> 00:25:36,739
‫טיפוף.‬

346
00:25:41,331 --> 00:25:42,291
‫יפה.‬

347
00:25:42,999 --> 00:25:44,879
‫טוב מאוד בינתיים, מיס תומפסון.‬

348
00:25:45,961 --> 00:25:48,261
‫הערב אעלה את האפשרות להקדמת החתונה.‬

349
00:25:51,258 --> 00:25:52,088
‫אני…‬

350
00:25:53,009 --> 00:25:54,429
‫מצטערת מאוד, אבל…‬

351
00:25:55,011 --> 00:25:56,971
‫תוכניתך לוקה בחסר, לטעמי.‬

352
00:25:57,889 --> 00:25:59,719
‫מילא לשטות בקולין, אבל…‬

353
00:25:59,808 --> 00:26:01,228
‫לעשות זאת עם אמו…‬

354
00:26:01,851 --> 00:26:02,981
‫זה עניין אחר לגמרי.‬

355
00:26:03,061 --> 00:26:05,901
‫הליידי ברידג׳רטון פיקחית.‬
‫נולדו לה שמונה ילדים.‬

356
00:26:06,439 --> 00:26:08,939
‫היא יודעת מתי מנסים לשטות בה.‬

357
00:26:12,696 --> 00:26:14,946
‫מה אהבת לעשות בשעות הפנאי בכפר?‬

358
00:26:15,031 --> 00:26:17,581
‫נהניתי לרכוב יותר מכול, גבירתי.‬

359
00:26:17,659 --> 00:26:20,369
‫אנא, קראי לי ״ויולט״ מעתה. זוכרת?‬

360
00:26:20,453 --> 00:26:23,673
‫מיס תומפסון היא עלמה למופת, הלא כן?‬

361
00:26:23,748 --> 00:26:26,588
‫יצאת כבר את גבולות אנגליה, מיס תומפסון?‬

362
00:26:27,210 --> 00:26:30,050
‫שאיפתו הגדולה של קולין היא לטייל בעולם.‬

363
00:26:30,130 --> 00:26:31,010
‫מעולם לא,‬

364
00:26:31,715 --> 00:26:34,375
‫אם כי זו הפכה להיות גם שאיפה שלי.‬

365
00:26:34,467 --> 00:26:37,467
‫אני מדמיינת ירח דבש בחוצלארץ.‬

366
00:26:38,680 --> 00:26:42,140
‫מה דעתך, לורד ברידג׳רטון?‬
‫-לא הייתי רוצה להפריח השערות.‬

367
00:26:42,225 --> 00:26:46,185
‫כן, אני מאמינה שירח דבש בחוצלארץ‬
‫יתאים עד מאוד.‬

368
00:26:46,271 --> 00:26:50,191
‫מר ברידג׳רטון, אולי תספיק אפילו‬
‫להפיק את המרב ממזג האוויר הנאה‬

369
00:26:50,275 --> 00:26:53,695
‫אם תבחר להקדים את מועד החתונה.‬

370
00:26:54,404 --> 00:26:55,994
‫קולין עודנו צעיר מאוד.‬

371
00:26:56,740 --> 00:27:00,580
‫הייתי ממליץ על אירוסין ממושכים יותר,‬
‫מזג אוויר או לא מזג אוויר.‬

372
00:27:02,954 --> 00:27:06,254
‫אימא, האם סיפרתי לך‬
‫שהעלמה תומפסון היא רוקמת מוכשרת?‬

373
00:27:06,750 --> 00:27:08,840
‫היא נהדרת. אחיותיי מחווירות לעומתה.‬

374
00:27:08,918 --> 00:27:10,588
‫אני מבטיחה לך שזה לא נכון.‬

375
00:27:10,670 --> 00:27:12,510
‫עוד לא ראית רקמה של אחותי דפני.‬

376
00:27:13,298 --> 00:27:15,678
‫בשיא הכנות, היא נראית כמו שדה קרב.‬

377
00:27:27,979 --> 00:27:31,569
‫״אוי ואבוי, מה קרה‬

378
00:27:31,650 --> 00:27:35,110
‫אוי ואבוי, מה קרה‬

379
00:27:35,195 --> 00:27:38,615
‫אוי ואבוי, מה קרה‬

380
00:27:38,698 --> 00:27:41,528
‫ג׳וני טרם שב מן היריד‬

381
00:27:42,285 --> 00:27:45,825
‫הוא הבטיח לקנות לי סרטים תכולים‬

382
00:27:45,914 --> 00:27:49,754
‫הוא הבטיח לקנות לי סרטים תכולים‬

383
00:27:49,834 --> 00:27:53,214
‫הוא הבטיח לקנות לי סרטים תכולים‬

384
00:27:53,296 --> 00:27:55,876
‫לקשירת שיערי החום…״‬

385
00:27:58,510 --> 00:28:00,890
‫קולין? אפשר להחליף מילה?‬

386
00:28:01,763 --> 00:28:02,813
‫פן. בוודאי.‬

387
00:28:06,768 --> 00:28:09,808
‫מדובר בנושא רגיש למדי.‬

388
00:28:09,896 --> 00:28:13,566
‫הלוואי שלא היה צורך להעלות זאת,‬
‫אך אני מאמינה שזכותך לדעת.‬

389
00:28:14,150 --> 00:28:15,610
‫יש לי משהו על הפנים?‬

390
00:28:15,694 --> 00:28:17,614
‫וזה היה שם כל הערב, מה?‬

391
00:28:18,613 --> 00:28:19,953
‫סליחה. המשיכי.‬

392
00:28:20,031 --> 00:28:23,831
‫רציתי שנדבר עוד מאז הכרזת האירוסין,‬
‫אך תמיד היינו בחברה.‬

393
00:28:23,910 --> 00:28:25,410
‫אז זה לגבי מרינה?‬

394
00:28:25,995 --> 00:28:27,245
‫לבה שייך לאחר.‬

395
00:28:28,206 --> 00:28:29,036
‫מה?‬

396
00:28:29,124 --> 00:28:30,544
‫שמו סר ג׳ורג׳ קריין.‬

397
00:28:30,625 --> 00:28:32,125
‫הוא בן בכור וחייל.‬

398
00:28:32,210 --> 00:28:36,880
‫הם גדלו בשכנות בכפר. צר לי, קולין,‬
‫אך ראיתי את מכתבי האהבה שלהם.‬

399
00:28:36,965 --> 00:28:39,675
‫חשבתי שמוטב שתדע לפני שיהיה מאוחר מדי.‬

400
00:28:44,013 --> 00:28:45,683
‫את באמת טובה מאוד, את יודעת?‬

401
00:28:47,517 --> 00:28:50,847
‫חשבת שיהיה לי אכפת‬
‫אם היא חיבבה איש אחר לפני שהכרנו?‬

402
00:28:51,938 --> 00:28:56,028
‫באיזו זכות? הרי פלרטטתי‬
‫עם חצי מבנות לונדון בשעתו.‬

403
00:28:56,109 --> 00:28:58,989
‫לא, אינך מבין. לא מדובר רק בפלרטוט.‬

404
00:28:59,070 --> 00:29:02,120
‫מרינה אוהבת אותו גם היום.‬
‫-ועם זאת, היא מתחתנת איתי.‬

405
00:29:02,198 --> 00:29:04,278
‫סמכי עליי, פן. אל חשש.‬

406
00:29:05,285 --> 00:29:08,325
‫אני יודע את נפשי, ואת נפש מרינה.‬
‫יש בינינו הבנה.‬

407
00:29:12,375 --> 00:29:14,415
‫המסיבה עוברת למסדרון?‬

408
00:29:14,502 --> 00:29:15,962
‫את יודעת, זה מוזר…‬

409
00:29:16,463 --> 00:29:18,673
‫ככל שאני מתרחק מהפסנתר,‬

410
00:29:18,757 --> 00:29:20,007
‫אווירת המסיבה מתחזקת.‬

411
00:29:20,592 --> 00:29:23,052
‫פן, אמך מחפשת אותך.‬

412
00:29:31,853 --> 00:29:32,773
‫קרה משהו?‬

413
00:29:33,438 --> 00:29:34,558
‫זה בגלל אחי?‬

414
00:29:35,273 --> 00:29:37,483
‫התנהגותו הייתה בלתי נסבלת. אני מתנצל.‬

415
00:29:38,568 --> 00:29:40,528
‫זה בלתי נסבל, קולין.‬

416
00:29:40,612 --> 00:29:44,622
‫אבי אינו רוצה בי.‬
‫אפילו בני פת׳רינגטון מנסים להיפטר ממני.‬

417
00:29:44,699 --> 00:29:48,869
‫בטיפשותי חשבתי שדרך משפחתך,‬
‫יקבלו אותי סוף סוף.‬

418
00:29:50,497 --> 00:29:51,787
‫אך אין בזה טעם.‬

419
00:29:53,041 --> 00:29:56,631
‫אפילו אמך פועלת רק מתוך נימוס.‬
‫-זה לא נכון, מרינה.‬

420
00:29:57,921 --> 00:29:59,511
‫אני המשפחה שלך כעת.‬

421
00:30:00,924 --> 00:30:02,934
‫נקים משפחה משלנו, את ואני.‬

422
00:30:04,427 --> 00:30:05,847
‫זה כל רצוני.‬

423
00:30:05,929 --> 00:30:07,809
‫זה כל רצוני בעולם כולו.‬

424
00:30:08,473 --> 00:30:11,063
‫הלוואי שיכולנו להתחתן ברגע זה ממש.‬

425
00:30:11,976 --> 00:30:14,016
‫כך נוכל להיות יחד לבדנו, תמיד.‬

426
00:30:15,730 --> 00:30:17,980
‫אוכל להיות בזרועותיך תמיד.‬

427
00:30:20,610 --> 00:30:21,860
‫ואם אגיד לך שיש דרך?‬

428
00:30:22,445 --> 00:30:23,815
‫קולין, מה…‬
‫-סקוטלנד.‬

429
00:30:24,405 --> 00:30:25,485
‫גרטנה גרין.‬

430
00:30:27,033 --> 00:30:28,413
‫אני יודע שזה טירוף,‬

431
00:30:28,493 --> 00:30:31,583
‫אך נוכל להינשא תוך ימים.‬

432
00:30:31,663 --> 00:30:33,123
‫צריך רק להגיע לגבול.‬

433
00:30:33,206 --> 00:30:36,876
‫אנתוני יגיב במפלצתיות כשנשוב, כמובן, אך…‬

434
00:30:36,960 --> 00:30:40,210
‫אז כבר יהיה מאוחר מדי.‬
‫נהיה נשואים. נהיה ביחד.‬

435
00:30:43,299 --> 00:30:44,469
‫הרעיון שנוא עלייך.‬

436
00:30:46,719 --> 00:30:47,719
‫הוא נפלא בעיניי.‬

437
00:30:48,513 --> 00:30:49,723
‫אני אוהבת אותך.‬

438
00:30:51,057 --> 00:30:52,097
‫תני לי יום אחד.‬

439
00:30:52,976 --> 00:30:54,136
‫אארגן הכול.‬

440
00:31:42,233 --> 00:31:43,323
‫הנה אתה.‬

441
00:31:44,569 --> 00:31:45,569
‫בוקר טוב, יקירתי.‬

442
00:31:47,697 --> 00:31:49,367
‫ספרי החשבונות של הכלכל, מה?‬

443
00:31:50,241 --> 00:31:51,241
‫לא הצלחתי להירדם.‬

444
00:31:51,326 --> 00:31:53,696
‫גם לא אחרי המאמצים של ליל אמש?‬

445
00:31:56,247 --> 00:31:58,207
‫רוצה לשבור צום יחד איתי?‬

446
00:31:58,291 --> 00:32:00,541
‫צר לי, אהובתי. האיכר בכפר צדק.‬

447
00:32:00,627 --> 00:32:02,377
‫אדמות האחוזה הוזנחו.‬

448
00:32:02,462 --> 00:32:05,592
‫יבול החיטה דל, אך איש לא חשב‬
‫להשתמש בשדות כמרעה לצאן,‬

449
00:32:05,673 --> 00:32:07,513
‫או לעבור לגידולים מניבים יותר.‬

450
00:32:07,592 --> 00:32:10,352
‫זה לא תפקידו של הכלכל?‬
‫-הם אריסיי. אנשיי. ‬

451
00:32:10,428 --> 00:32:12,098
‫האחריות מוטלת עליי.‬

452
00:32:14,682 --> 00:32:17,732
‫אנא, סלחי לי.‬
‫בהיתי בנתונים האלה כל הבוקר.‬

453
00:32:18,436 --> 00:32:19,306
‫כמובן.‬

454
00:32:21,397 --> 00:32:24,647
‫אני מניחה שגם לי לא חסרים עיסוקים היום.‬

455
00:32:26,069 --> 00:32:28,279
‫בכוונתי לבקר אצל האריסים שלך.‬

456
00:32:29,405 --> 00:32:31,945
‫אולי אביא סלסילות מתנה, ו…‬

457
00:32:42,168 --> 00:32:43,798
‫מתגעגעת לבית, הוד מעלתך?‬

458
00:32:47,340 --> 00:32:49,880
‫את חושבת שיש לנו מספיק לכל הסלסילות?‬

459
00:32:50,885 --> 00:32:51,965
‫נדמה לי שכן.‬

460
00:32:52,053 --> 00:32:53,433
‫הוד מעלתך!‬

461
00:32:53,972 --> 00:32:55,062
‫מה את…?‬

462
00:32:56,182 --> 00:32:58,182
‫אשלח מישהו שיקטוף במקומך.‬

463
00:32:58,267 --> 00:33:00,347
‫את אחת מעוזרות המטבח, או את הגנן.‬

464
00:33:00,436 --> 00:33:02,186
‫לא היה מי שיעזור לך?‬

465
00:33:02,271 --> 00:33:05,861
‫אין צורך להטריח מישהו, גב׳ קולסון.‬
‫אנחנו שולטות במצב.‬

466
00:33:05,942 --> 00:33:09,112
‫את מתכוונת גם לרדות דבש מהכוורות בעצמך?‬

467
00:33:11,322 --> 00:33:13,412
‫אולי זה קצת מעבר ליכולותיי.‬

468
00:33:15,743 --> 00:33:18,083
‫אם פשוט תספרי לי מה רצונותייך וצרכייך,‬

469
00:33:18,162 --> 00:33:20,122
‫אדאג שהכול יטופל.‬

470
00:33:20,623 --> 00:33:23,133
‫אדאג שהכול יעשה כראוי.‬

471
00:33:24,419 --> 00:33:26,169
‫אזכור את זה.‬

472
00:33:27,630 --> 00:33:28,840
‫תודה לך, גב׳ קולסון.‬

473
00:33:36,597 --> 00:33:37,637
‫בחיי,‬

474
00:33:37,724 --> 00:33:39,354
‫היא מתעבת אותי.‬

475
00:33:39,434 --> 00:33:41,104
‫היא מתעבת את כולם.‬

476
00:33:41,185 --> 00:33:42,475
‫אל תקדישי לזה מחשבה.‬

477
00:33:46,566 --> 00:33:47,476
‫שלום.‬

478
00:33:47,567 --> 00:33:48,987
‫התרצו סלסילה?‬

479
00:33:49,902 --> 00:33:50,742
‫יש…‬

480
00:33:52,155 --> 00:33:53,605
‫סלסילה מקלייבדון?‬

481
00:33:55,116 --> 00:33:56,736
‫סלסילה מקלייבדון? יש…‬

482
00:34:01,164 --> 00:34:02,504
‫משהו לא בסדר?‬

483
00:34:03,082 --> 00:34:06,542
‫אימא לימדה אותי שלפי המסורת,‬
‫הדוכסית החדשה מחלקת מתנות.‬

484
00:34:06,627 --> 00:34:08,457
‫ממה שהבנתי, זה נהוג.‬

485
00:34:09,047 --> 00:34:11,257
‫הייתי אמורה ללבוש שמלה שונה?‬

486
00:34:11,340 --> 00:34:14,180
‫או שאולי היא יוצרת רושם שאני מורמת מעם?‬

487
00:34:14,260 --> 00:34:15,550
‫הוד מעלתך!‬

488
00:34:19,223 --> 00:34:21,063
‫תרצו סלסילה מקלייבדון?‬

489
00:34:21,141 --> 00:34:23,231
‫יש בהן לחם ודבש לילדים.‬

490
00:34:23,311 --> 00:34:24,691
‫יפה מצדך.‬

491
00:34:25,396 --> 00:34:28,516
‫הייתי שמחה לקחת,‬
‫אילו יכולתי לסחוב אותה עד הבית.‬

492
00:34:28,608 --> 00:34:30,398
‫אם כן, נצעד יחד איתך.‬

493
00:34:31,152 --> 00:34:32,862
‫לא, אני…‬
‫-אני מתעקשת.‬

494
00:34:36,239 --> 00:34:39,239
‫אפשר להתייעץ איתך בנושא מסוים?‬

495
00:34:39,327 --> 00:34:40,367
‫בטח, אבל…‬

496
00:34:40,953 --> 00:34:43,713
‫במה אני יכולה לייעץ לדוכסית? לא ברור לי.‬

497
00:34:44,623 --> 00:34:47,843
‫נראה לי שהכפר נעלב ממשהו שעשיתי.‬

498
00:34:48,878 --> 00:34:50,798
‫אני יודעת שאני חדשה בתפקיד, אבל…‬

499
00:34:50,880 --> 00:34:53,300
‫מה כבר עשיתי תוך זמן קצר כל כך?‬

500
00:34:56,052 --> 00:34:58,052
‫מה?‬
‫-החזירים.‬

501
00:34:59,680 --> 00:35:01,970
‫אמרת ששלושת החזירים ניצחו.‬

502
00:35:02,058 --> 00:35:03,308
‫ביריד?‬

503
00:35:04,310 --> 00:35:06,100
‫חשבתי שזו התוצאה הטובה ביותר.‬

504
00:35:06,187 --> 00:35:10,727
‫לפי המסורת, המנצח זוכה‬
‫לספק בשר חזיר לקלייבדון למשך שנה.‬

505
00:35:10,817 --> 00:35:14,147
‫מדובר במספר גדול של חזירים.‬

506
00:35:14,237 --> 00:35:16,657
‫כשלא בחרת במנצח,‬

507
00:35:16,739 --> 00:35:18,659
‫אף איכר לא קיבל חוזה,‬

508
00:35:18,741 --> 00:35:20,741
‫ולא את ההכנסה הנלווית אליו.‬

509
00:35:21,410 --> 00:35:23,330
‫במילים פשוטות, את…‬

510
00:35:23,412 --> 00:35:24,752
‫השארת אותם בידיים ריקות.‬

511
00:35:24,831 --> 00:35:26,921
‫אתקן את טעותי מיד. אני…‬

512
00:35:27,834 --> 00:35:29,174
‫לא היה לי מושג.‬

513
00:35:29,752 --> 00:35:31,462
‫איך יכולת לדעת, הוד מעלתך?‬

514
00:35:44,517 --> 00:35:45,597
‫מה כל זה?‬

515
00:35:46,269 --> 00:35:47,099
‫סיימון?‬

516
00:35:48,354 --> 00:35:49,694
‫הכול בסדר?‬
‫-דפני…‬

517
00:35:49,772 --> 00:35:51,862
‫כן, אני מתחיל בעבודות באגף המזרחי.‬

518
00:35:51,941 --> 00:35:53,571
‫מה לא בסדר בחדר העבודה?‬

519
00:35:53,651 --> 00:35:54,531
‫בזהירות!‬

520
00:35:54,610 --> 00:35:55,780
‫סלחי לי.‬

521
00:36:00,199 --> 00:36:01,329
‫הוד מעלתך.‬

522
00:36:02,618 --> 00:36:03,578
‫גב׳ קולסון,‬

523
00:36:04,203 --> 00:36:05,333
‫יש לך רגע פנוי?‬

524
00:36:07,415 --> 00:36:10,455
‫אני יודעת שהיו לי מעידות מאז שהגעתי.‬

525
00:36:11,544 --> 00:36:14,634
‫אמי לימדה אותי רבות‬
‫על תפקידיה של גבירה, אך…‬

526
00:36:15,298 --> 00:36:18,718
‫בטוחתני שאף אחת משתינו‬
‫לא דמיינה בית מפואר כל כך.‬

527
00:36:20,261 --> 00:36:22,851
‫אני אסירת תודה לך על ההדרכה, גב׳ קולסון.‬

528
00:36:25,892 --> 00:36:27,102
‫האמת היא ש…‬

529
00:36:28,477 --> 00:36:32,017
‫אני חוששת שהדוכס לא חש‬
‫לגמרי בנוח כאן בקלייבדון.‬

530
00:36:32,106 --> 00:36:34,936
‫זה כמובן לא בגללך, או בגלל מי מהמשרתים.‬

531
00:36:35,026 --> 00:36:36,816
‫לא, אני מבינה היטב.‬

532
00:36:37,403 --> 00:36:38,243
‫כן?‬

533
00:36:38,321 --> 00:36:40,161
‫האדון סיימון…‬

534
00:36:40,239 --> 00:36:41,739
‫סלחי לי, הוד מעלתו…‬

535
00:36:42,325 --> 00:36:44,575
‫ילדותו לא הייתה תמיד קלה.‬

536
00:36:45,536 --> 00:36:47,366
‫אחרי מותה של גבירתי המנוחה,‬

537
00:36:47,455 --> 00:36:49,615
‫הדוכס התגורר כמעט רק בלונדון.‬

538
00:36:49,707 --> 00:36:51,997
‫כלומר, סיימון גדל כאן לבדו?‬

539
00:36:52,084 --> 00:36:55,504
‫עשינו כמיטב יכולתנו כדי לטפל בו‬
‫ולשמור עליו, כפי שרצתה אמו.‬

540
00:36:55,588 --> 00:36:56,668
‫בוודאי.‬

541
00:36:59,300 --> 00:37:01,970
‫הדוכס המנוח ודאי אהב את אשתו מאוד,‬

542
00:37:02,053 --> 00:37:04,353
‫אם היה לו קשה כל כך אחרי מותה.‬

543
00:37:06,057 --> 00:37:07,807
‫נישואיהם לא היו מאושרים?‬

544
00:37:08,601 --> 00:37:10,271
‫היו קשיים.‬

545
00:37:11,520 --> 00:37:14,150
‫הוא רצה יורש, והיא רצתה ילד.‬

546
00:37:15,316 --> 00:37:18,776
‫היא המשיכה לנסות זמן רב‬
‫אחרי שהרופאים הזהירו אותה שתפסיק.‬

547
00:37:18,861 --> 00:37:22,281
‫מדי חודש, כשקיבלה וסת,‬
‫הייתי מביטה בה ולבי נשבר.‬

548
00:37:23,824 --> 00:37:25,414
‫איזה מזל שהיה לה אותך.‬

549
00:37:25,493 --> 00:37:27,453
‫כולם דיברו כאילו זאת אשמתה,‬

550
00:37:27,536 --> 00:37:29,366
‫אבל מניין להם?‬

551
00:37:29,455 --> 00:37:30,955
‫לא תמיד האישה עקרה.‬

552
00:37:31,040 --> 00:37:33,460
‫לפעמים זה באשמת הגבר, כמובן.‬

553
00:37:34,210 --> 00:37:36,920
‫אבוי. אני חוששת שדיברתי יותר מדי.‬

554
00:37:37,004 --> 00:37:39,304
‫לא. כלל לא, גב׳ קולסון.‬

555
00:37:41,968 --> 00:37:42,968
‫עמדת לומר…?‬

556
00:37:43,928 --> 00:37:47,558
‫ובכן, אמרתי לדוכסית את מה שאמי אמרה לי:‬

557
00:37:48,224 --> 00:37:51,774
‫שרחם אינו יכול להתעבר ללא זרע חזק ובריא.‬

558
00:37:51,852 --> 00:37:55,692
‫ואז, בדיוק כשהמזל האיר פנים‬
‫עם האדון סיימון,‬

559
00:37:56,524 --> 00:37:57,484
‫היא אבדה לנו.‬

560
00:38:05,491 --> 00:38:06,741
‫מדוע אינך לבושה?‬

561
00:38:06,826 --> 00:38:09,576
‫אמרתי לך שנסעד‬
‫בחברת ליידי גארטסייד הערב.‬

562
00:38:11,831 --> 00:38:13,671
‫סליחה, אימא. איני חשה בטוב.‬

563
00:38:14,375 --> 00:38:17,585
‫בחיי, מתחשק לי שתבואי ותשתעלי כל הערב.‬

564
00:38:17,670 --> 00:38:19,630
‫מגיע לליידי גארטסייד.‬

565
00:38:20,214 --> 00:38:23,554
‫היא ״שכחה״ להזמין אותי לסעוד אצלה,‬
‫ועכשיו פתאום…‬

566
00:38:24,135 --> 00:38:28,305
‫עוד לא חלפה יממה מבחירתה של העלמה תומפסון,‬
‫והנה כולם באים בזחילה.‬

567
00:38:30,433 --> 00:38:31,643
‫ערב נעים, אימא!‬

568
00:40:07,863 --> 00:40:09,413
‫פנלופי. מה את…?‬

569
00:40:11,659 --> 00:40:12,869
‫איך את מעזה!‬
‫-ראי…‬

570
00:40:12,952 --> 00:40:15,332
‫הביטי בחתימה במכתבו האחרון של סר ג׳ורג׳,‬

571
00:40:15,413 --> 00:40:17,463
‫ובזאת, מלפני חודשים.‬

572
00:40:20,418 --> 00:40:22,248
‫אז מה?‬
‫-הן שונות.‬

573
00:40:22,336 --> 00:40:24,166
‫כתב היד שונה לגמרי.‬

574
00:40:24,755 --> 00:40:26,005
‫פנלופי, אני עייפה.‬

575
00:40:26,090 --> 00:40:27,010
‫עוד לא…‬
‫-וזה.‬

576
00:40:28,509 --> 00:40:30,849
‫הוא היה במגירה, בשולחן הכתיבה של אימא.‬

577
00:40:31,512 --> 00:40:33,262
‫היא, או אפילו גברת וארלי,‬

578
00:40:33,347 --> 00:40:36,847
‫התאמנו בזיוף חתימתו של סר ג׳ורג׳,‬
‫ואפילו הן לא הצליחו לגמרי.‬

579
00:40:36,934 --> 00:40:37,944
‫המכתב האחרון,‬

580
00:40:38,686 --> 00:40:40,436
‫זה שבו הוא שבר את לבך…‬

581
00:40:41,355 --> 00:40:43,225
‫הוא היה זיוף, מרינה.‬

582
00:40:44,191 --> 00:40:46,191
‫ג׳ורג׳ לא כתב לך דברים שכאלה.‬

583
00:40:46,277 --> 00:40:48,857
‫הוא לא התכחש לאהבתו או לילדכם.‬

584
00:40:49,530 --> 00:40:51,070
‫ייתכן.‬
‫-מרינה…‬

585
00:40:51,157 --> 00:40:52,317
‫אפילו את צודקת…‬

586
00:40:52,408 --> 00:40:53,828
‫אני צודקת! אין ספק…‬

587
00:40:53,909 --> 00:40:57,249
‫אפילו זה נכון, ג׳ורג׳ לא השיב למכתביי.‬

588
00:40:57,329 --> 00:40:58,789
‫הוא זנח אותי,‬

589
00:40:59,582 --> 00:41:01,382
‫וקולין קיבל אותי.‬

590
00:41:01,459 --> 00:41:02,749
‫חשבתי שאהבת אותו.‬

591
00:41:04,003 --> 00:41:04,843
‫את ג׳ורג׳.‬

592
00:41:05,629 --> 00:41:06,509
‫הייתי טיפשה.‬

593
00:41:07,339 --> 00:41:08,469
‫זה לא משנה דבר.‬

594
00:41:19,518 --> 00:41:21,098
‫למה התיק שלך ארוז?‬

595
00:41:22,146 --> 00:41:23,976
‫התכוונת לנסוע לגרטנה גרין?‬

596
00:41:25,900 --> 00:41:26,780
‫מרינה!‬

597
00:41:26,859 --> 00:41:30,569
‫מה תעשי כשקולין יבין שהוא לא האבא?‬

598
00:41:31,155 --> 00:41:32,865
‫זה יקרה. הוא לא טיפש.‬

599
00:41:32,948 --> 00:41:35,198
‫מה אעשה? אחיה את חיי בידיעה‬

600
00:41:35,284 --> 00:41:37,504
‫שבעלי הוא אדם טוב־לב.‬

601
00:41:37,578 --> 00:41:39,408
‫הוא לעולם לא יזרוק אותי לרחוב.‬

602
00:41:41,123 --> 00:41:42,673
‫הוא ידאג לשנינו,‬

603
00:41:42,750 --> 00:41:43,710
‫יהיה אשר יהיה.‬

604
00:41:43,792 --> 00:41:45,672
‫אבל מה לגביו? מה לגבי קולין?‬

605
00:41:49,298 --> 00:41:50,128
‫את אוהבת אותו.‬

606
00:41:50,216 --> 00:41:51,426
‫מה?‬

607
00:41:51,509 --> 00:41:53,049
‫עכשיו הכול מסתדר.‬

608
00:41:53,135 --> 00:41:56,095
‫ההתנגדות שלך, הבחישה…‬
‫את אוהבת את קולין ברידג׳רטון.‬

609
00:41:56,180 --> 00:41:57,970
‫אין לך מושג על מה את מדברת.‬

610
00:41:58,057 --> 00:42:00,427
‫אני מאמינה שאני יודעת‬
‫הרבה יותר ממך, פן.‬

611
00:42:01,977 --> 00:42:03,307
‫על קולין, על העולם…‬

612
00:42:04,021 --> 00:42:07,071
‫אם עליי לחסל את ההתאהבות הילדותית הזו,‬

613
00:42:07,149 --> 00:42:08,029
‫כך יהיה.‬

614
00:42:10,319 --> 00:42:12,489
‫אהבתך היא משאת נפש נכזבת.‬

615
00:42:13,364 --> 00:42:17,624
‫קולין רואה אותך כפי שאת,‬
‫ובעיניו אינך שונה מאלואיז,‬

616
00:42:17,701 --> 00:42:19,331
‫או אפילו הייסינת׳ הקטנה.‬

617
00:42:20,120 --> 00:42:22,670
‫הוא רואה בי רעיה. אישה.‬

618
00:42:22,748 --> 00:42:25,578
‫וכאישה, עליי לקבל החלטות קשות,‬

619
00:42:25,668 --> 00:42:27,878
‫למען עצמי ולמען ילדי,‬

620
00:42:30,881 --> 00:42:32,841
‫גם אם זה פוגע ברגשותייך.‬

621
00:42:52,111 --> 00:42:53,861
‫עובד עד מאוחר, הוד מעלתך?‬

622
00:42:55,364 --> 00:42:56,454
‫לעזאזל, מה השעה?‬

623
00:43:01,245 --> 00:43:03,905
‫נראה כאילו הספרים האלה השתלטו עליך.‬

624
00:43:03,998 --> 00:43:06,458
‫האנשים האלה תלויים בי כדי להתפרנס,‬

625
00:43:07,042 --> 00:43:08,342
‫להאכיל את משפחותיהם.‬

626
00:43:08,877 --> 00:43:10,707
‫לא הייתי צריך להיעדר זמן כה רב.‬

627
00:43:11,797 --> 00:43:12,837
‫מדוע עשית זאת?‬

628
00:43:12,923 --> 00:43:14,683
‫בלי סיבה מיוחדת.‬

629
00:43:14,758 --> 00:43:15,878
‫עסקים בלונדון.‬

630
00:43:16,427 --> 00:43:18,927
‫ואז פגשתי בחורה צעירה וחצופה,‬

631
00:43:19,013 --> 00:43:22,103
‫עם ימנית כמו של מתאגרף מהאיסט אנד.‬

632
00:43:22,683 --> 00:43:23,603
‫אני רצינית.‬

633
00:43:23,684 --> 00:43:24,604
‫גם אני.‬

634
00:43:30,149 --> 00:43:31,069
‫סיימון.‬

635
00:43:31,650 --> 00:43:32,480
‫דפני.‬

636
00:44:27,706 --> 00:44:30,706
‫כדאי שנתנקה לפני ארוחת הערב.‬
‫-כן.‬

637
00:44:34,129 --> 00:44:36,009
‫ניפגש בחדר האוכל.‬

638
00:44:43,263 --> 00:44:44,973
‫הוד מעלתך! זה אגף המשרתים!‬

639
00:44:45,057 --> 00:44:46,267
‫איפה מיס נולאן?‬

640
00:44:50,562 --> 00:44:52,942
‫הוד מעלתך. מה קרה?‬
‫היית צריכה לקרוא לי.‬

641
00:44:53,023 --> 00:44:55,283
‫עלייך לספר לי משהו, רוז.‬

642
00:44:58,237 --> 00:45:00,567
‫כיצד נכנסת אישה להריון?‬

643
00:45:01,615 --> 00:45:03,775
‫אמך…‬
‫-אמי לא סיפרה לי דבר.‬

644
00:45:06,203 --> 00:45:09,043
‫אנא. בלי מבוכה.‬

645
00:45:10,374 --> 00:45:12,794
‫הסבירי לי. במדויק.‬

646
00:45:15,504 --> 00:45:16,884
‫הפתרון היה פשוט מאוד.‬

647
00:45:16,964 --> 00:45:21,094
‫בכדי להגדיל את היבול,‬
‫האיכרים יכולים לשתול לפת.‬

648
00:45:21,176 --> 00:45:24,136
‫במסעותיי נתקלתי באיכרים‬
‫ששילשו את ההכנסה שלהם.‬

649
00:45:24,221 --> 00:45:28,141
‫במקום מחזור של גידולים שונים,‬
‫הם פשוט שתלו לפת,‬

650
00:45:28,225 --> 00:45:30,095
‫ושלחו את הצאן לרעות…‬

651
00:46:24,198 --> 00:46:25,698
‫תודה רבה, הוד מעלתך.‬

652
00:46:26,658 --> 00:46:29,288
‫ואנא מסרי את תודתי לדוכס.‬

653
00:46:30,537 --> 00:46:33,787
‫הוא רכש לנו כמה ראשי בקר לחווה,‬

654
00:46:33,874 --> 00:46:38,004
‫כדי שנוכל לגדל מקנה‬
‫עד שהאדמה תחזור להיות פורייה.‬

655
00:46:38,587 --> 00:46:40,797
‫הפרנסה שלנו חזרה לקדמותה!‬

656
00:46:44,301 --> 00:46:45,181
‫הוד מעלתך?‬

657
00:46:47,805 --> 00:46:49,635
‫אתה רשאי לחזור לבית.‬

658
00:46:51,099 --> 00:46:52,559
‫אני רוצה ללכת מעט ברגל.‬

659
00:47:35,143 --> 00:47:36,523
‫את מוכנה למיטה, יקירתי?‬

660
00:47:37,896 --> 00:47:39,146
‫אני מאמינה שכן.‬

661
00:49:09,279 --> 00:49:10,699
‫חכי. דפני…‬

662
00:49:12,783 --> 00:49:13,623
‫דפני…‬

663
00:49:31,802 --> 00:49:32,642
‫דפני…‬

664
00:49:40,060 --> 00:49:41,100
‫דפני…‬

665
00:49:43,897 --> 00:49:45,647
‫דפני.‬

666
00:49:50,529 --> 00:49:52,779
‫מה עשית?‬

667
00:49:52,864 --> 00:49:54,784
‫קיוויתי שזה לא נכון.‬

668
00:49:55,617 --> 00:49:58,787
‫קיוויתי שטעיתי, אבל זה מן הסתם לא המצב.‬

669
00:49:58,870 --> 00:50:00,500
‫איך יכולת?‬
‫-איך יכולתי?‬

670
00:50:01,373 --> 00:50:02,333
‫איך יכולתי?!‬

671
00:50:02,958 --> 00:50:03,998
‫שיקרת לי.‬

672
00:50:04,084 --> 00:50:04,924
‫לא שיקרתי.‬

673
00:50:05,002 --> 00:50:05,962
‫בטחתי בך.‬

674
00:50:06,586 --> 00:50:09,716
‫בטחתי בך יותר מבכל אחד אחר‬
‫בעולם הזה, ואתה…‬

675
00:50:10,465 --> 00:50:14,085
‫ניצלת אותי. ניצלת את ההזדמנות,‬
‫אז אני עשיתי את אותו הדבר.‬

676
00:50:14,177 --> 00:50:16,097
‫אמרתי לך שלא אוכל לתת לך ילדים.‬

677
00:50:16,179 --> 00:50:20,059
‫״לא יכול״ ו״לא מוכן״‬
‫הם שני דברים שונים בתכלית.‬

678
00:50:20,892 --> 00:50:22,482
‫בחרת כך למען עצמך.‬

679
00:50:23,061 --> 00:50:24,061
‫בחרת לשקר לי.‬

680
00:50:24,146 --> 00:50:27,976
‫לא שיקרתי. חשבתי שאת מוכנה.‬
‫חשבתי שאת יודעת כיצד באים ילדים לעולם.‬

681
00:50:28,567 --> 00:50:29,987
‫לקחת ממני את עתידי.‬

682
00:50:30,068 --> 00:50:32,738
‫את הדבר היחיד שרציתי יותר מכול. ידעת.‬

683
00:50:32,821 --> 00:50:36,281
‫ידעת שלהיות אם באחד הימים,‬
‫שלהקים משפחה משלי באחד הימים…‬

684
00:50:36,366 --> 00:50:38,076
‫ידעת שזה כל מה שרציתי.‬

685
00:50:38,160 --> 00:50:40,700
‫הייתי מוכן למות בדו־קרב‬

686
00:50:41,246 --> 00:50:43,456
‫ולא להינשא לך ולקחת ממך את חלומך.‬

687
00:50:43,540 --> 00:50:45,210
‫הייתי מוכן למות למענך.‬

688
00:50:45,292 --> 00:50:47,342
‫את התעקשת שנינשא.‬

689
00:50:47,419 --> 00:50:49,129
‫את אמרת לי שאני מספיק.‬

690
00:50:49,212 --> 00:50:50,842
‫זה היה לפני שהכרתי אותך.‬

691
00:50:53,050 --> 00:50:55,010
‫אתה יודע שאפילו ריחמתי עליך?‬

692
00:50:55,594 --> 00:50:59,774
‫״מסכן סיימון״, חשבתי. ״הוא בוודאי מתייסר‬
‫בידיעה שלעולם לא יהיה אב״.‬

693
00:50:59,848 --> 00:51:02,808
‫לא ביקשתי שתרחמי עליי.‬
‫-ואני לא ביקשתי שתבגוד בי!‬

694
00:51:03,602 --> 00:51:04,902
‫דפני,‬

695
00:51:04,978 --> 00:51:05,848
‫אני…‬
‫-אתה מה?‬

696
00:51:07,272 --> 00:51:08,362
‫אתה מה?‬

697
00:51:09,733 --> 00:51:10,783
‫אתה אוהב אותי?‬

698
00:51:10,859 --> 00:51:12,439
‫לא, בהחלט אינך.‬

699
00:51:12,527 --> 00:51:14,857
‫אינך יודע את משמעות המילה.‬

700
00:51:15,530 --> 00:51:17,240
‫לא משקרים למי שאוהבים.‬

701
00:51:17,741 --> 00:51:19,241
‫לא מרמים את מי שאוהבים.‬

702
00:51:19,326 --> 00:51:21,656
‫לא משפילים את מי שאוהבים.‬

703
00:51:22,746 --> 00:51:24,366
‫אני אולי לא יודעת הרבה,‬

704
00:51:24,456 --> 00:51:26,166
‫כפי שהבהרת שוב ושוב,‬

705
00:51:26,249 --> 00:51:27,629
‫אך אני יודעת דבר אחד:‬

706
00:51:27,709 --> 00:51:29,919
‫אני יודעת שזאת לא אהבה!‬

707
00:51:40,013 --> 00:51:43,393
‫הכול הוגן באהבה ובמלחמה,‬

708
00:51:44,226 --> 00:51:46,846
‫אך יש קרבות שאין בהם מנצח,‬

709
00:51:47,521 --> 00:51:49,901
‫אלא רק שביל של לבבות שבורים,‬

710
00:51:49,981 --> 00:51:54,611
‫שגורמים לנו לתהות אם הקרב שווה‬
‫את המחיר שאנו משלמים.‬

711
00:52:01,785 --> 00:52:06,285
‫אהובינו מסוגלים להותיר בנו‬
‫את הצלקות העמוקות ביותר.‬

712
00:52:07,707 --> 00:52:10,247
‫שכן, איזה דבר הנו שברירי יותר‬

713
00:52:11,086 --> 00:52:12,836
‫מלב האדם?‬

714
00:52:34,401 --> 00:52:37,281
‫הקשר שבין בעל לבין כלתו‬

715
00:52:37,362 --> 00:52:39,822
‫הוא פרטי, מקודש,‬

716
00:52:40,740 --> 00:52:42,620
‫אך, עליי לומר לכם…‬

717
00:52:42,701 --> 00:52:46,871
‫נודע לי על הונאה קשה שמתחוללת.‬

718
00:52:46,955 --> 00:52:48,035
‫מה קרה?‬

719
00:52:57,966 --> 00:53:01,756
‫כאילו לא היו לבני פת׳רינגטון די צרות,‬

720
00:53:01,845 --> 00:53:05,345
‫העלמה מרינה תומפסון בהריון,‬

721
00:53:10,979 --> 00:53:13,189
‫וכך גם הייתה‬

722
00:53:13,273 --> 00:53:15,193
‫עוד מאז היום הראשון‬

723
00:53:15,275 --> 00:53:17,315
‫בו הגיעה לעירנו היפה.‬

724
00:53:27,078 --> 00:53:31,078
‫רגעים נואשים מצריכים אמנם צעדים נואשים,‬

725
00:53:31,166 --> 00:53:35,126
‫אך סבורתני כי בעיני רבים,‬
‫הדברים שעשתה מוקצים מחמת מיאוס.‬

726
00:53:37,464 --> 00:53:40,264
‫ייתכן כי חשבה שאין לה ברירה אחרת,‬

727
00:53:40,342 --> 00:53:43,552
‫או שמא פשוט אין לה כל בושה?‬

728
00:53:44,179 --> 00:53:45,309
‫אך שואלת אני אתכם:‬

729
00:53:45,388 --> 00:53:49,888
‫היש מטרה אשר יכולה להקדיש‬
‫אמצעים כה נבזיים?‬

730
00:53:55,941 --> 00:53:57,731
‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין ‬