1
00:00:06,208 --> 00:00:08,375
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:13,500 --> 00:00:16,541
‫אני דיוויד פרייר, עיתונאי מניו זילנד‬

3
00:00:17,041 --> 00:00:20,375
‫החוקר מוקדי תיירות אפלה מסביב לעולם,‬

4
00:00:20,875 --> 00:00:24,208
‫מקומות שהתפרסמו בשל מוות ואסונות.‬

5
00:00:25,250 --> 00:00:27,500
‫הפעם, אני שוב באמריקה...‬

6
00:00:27,583 --> 00:00:31,583
‫אני מבין שאני בהוליווד,‬
‫כי כולם מצלמים אותנו.‬

7
00:00:31,666 --> 00:00:34,583
‫שם אני במסע בעקבות‬
‫הרציחות המזוויעות של מנסון.‬

8
00:00:34,666 --> 00:00:37,208
‫אני רוצה שתיכנסו ותהרגו את כל מי שבבית.‬

9
00:00:37,833 --> 00:00:43,250
‫אני סקרן לדעת מדוע ברצונך להיות כמו לואי,‬
‫הבחור המפורסם שעושה סרטים תיעודיים נהדרים!‬

10
00:00:43,333 --> 00:00:45,375
‫עכשיו אתה תוקף אישית.‬

11
00:00:45,750 --> 00:00:48,083
‫אני מתכונן לסוף העולם.‬

12
00:00:48,541 --> 00:00:49,916
‫תכה בו עם המחבט!‬

13
00:00:50,833 --> 00:00:52,083
‫תכה שם!‬

14
00:00:53,916 --> 00:00:57,500
‫ואני מבלה בבית האימים המפחיד בעולם.‬

15
00:00:57,583 --> 00:01:00,791
‫זה מפחיד? אין לך מושג מה זה מפחיד!‬

16
00:01:04,541 --> 00:01:08,208
‫אף אחד לא אמר שזה כיף‬
‫לחקור תיירות אפלה.‬

17
00:01:25,541 --> 00:01:28,958
‫- שוב באמריקה -‬

18
00:01:29,041 --> 00:01:31,250
‫- ארה"ב -‬

19
00:01:31,333 --> 00:01:33,041
‫אני מתחיל את המסע בקליפורניה.‬

20
00:01:33,125 --> 00:01:34,208
‫- לוס אנג'לס -‬

21
00:01:39,708 --> 00:01:42,958
‫כשהכל התרחש ב-1969, זה הפך...‬

22
00:01:43,041 --> 00:01:45,666
‫אפשר לעשות כל סיור שניתן לדמיין כאן,‬

23
00:01:45,750 --> 00:01:48,625
‫כך שברור מדוע זהו מוקד עלייה לרגל‬
‫של תיירות אפלה.‬

24
00:01:49,458 --> 00:01:52,458
‫וככל שהאטרקציה מזוויעה יותר,‬
‫העסקים פורחים יותר.‬

25
00:01:53,166 --> 00:01:56,875
‫ב-8 וב-9 לאוגוסט, 1969,‬
‫שבע רציחות בוצעו‬

26
00:01:56,958 --> 00:01:58,791
‫על ידי קבוצת ילדים בגילאי ה-20,‬

27
00:01:58,875 --> 00:02:01,250
‫והילדים האלה ידועים כיום‬
‫בשם משפחת מנסון.‬

28
00:02:01,791 --> 00:02:04,500
‫אני כאן כדי לגלות מדוע הרציחות של המנסונים‬

29
00:02:04,583 --> 00:02:07,333
‫הפכו לאחד מסיפורי הפשע הגדולים באמריקה‬

30
00:02:07,416 --> 00:02:11,041
‫וכדי לפגוש אנשים שעדיין נמשכים לסיפור,‬
‫חמישים שנה לאחר שהתרחש.‬

31
00:02:11,125 --> 00:02:13,125
‫שבעה אנשים נרצחו באלימות...‬

32
00:02:13,208 --> 00:02:17,083
‫הרציחות של המנסונים התרחשו‬
‫בפרברים העשירים של הוליווד.‬

33
00:02:18,791 --> 00:02:21,583
‫שבעת הקורבנות נדקרו למוות באכזריות‬

34
00:02:21,958 --> 00:02:24,166
‫וביניהן השחקנית שרון טייט,‬

35
00:02:24,250 --> 00:02:26,625
‫אשתו של הבמאי ההוליוודי רומן פולנסקי.‬

36
00:02:27,041 --> 00:02:30,416
‫אחד ממשפטי הרצח הסנסציוניים ביותר‬
‫בהיסטוריה האמריקנית.‬

37
00:02:30,500 --> 00:02:32,041
‫...ככל הנראה, כת דתית.‬

38
00:02:32,125 --> 00:02:36,375
‫התקשורת סערה וקבעה כי הרציחות בוצעו‬

39
00:02:36,458 --> 00:02:39,208
‫על ידי היפים שטופי מוח,‬
‫"משפחת מנסון".‬

40
00:02:39,500 --> 00:02:43,166
‫האיש שהואשם כי הזמין את הרציחות‬
‫ובהנהגת הקבוצה‬

41
00:02:43,416 --> 00:02:46,375
‫היה צ'רלס מנסון המפחיד והכריזמטי.‬

42
00:02:46,458 --> 00:02:49,916
‫האמינו לי, לו הייתי רוצח בני אדם...‬

43
00:02:51,541 --> 00:02:53,541
‫איש מכם לא היה נשאר בחיים.‬ ‫- סיור ההיסטוריה הטרגית -‬

44
00:02:57,166 --> 00:03:02,500
‫מנסון אסף את הצעירים האלה וסימם אותם‬
‫במידה כזו שאיבדו את שפיותם.‬

45
00:03:03,291 --> 00:03:05,000
‫זהו סיור ה"הלטר סקלטר",‬

46
00:03:06,041 --> 00:03:07,625
‫ובמשך 11 השנים האחרונות,‬

47
00:03:07,708 --> 00:03:11,125
‫מדובר בלהיט גדול‬
‫בקרב התיירים האפלים המתעניינים במנסון.‬

48
00:03:11,208 --> 00:03:15,375
‫מימין נמצא בית גדול,‬
‫היכן שהיה ביתה של טייט.‬

49
00:03:18,125 --> 00:03:20,208
‫בנוסף לסיור לזירות הרצח,‬

50
00:03:20,291 --> 00:03:24,291
‫בסיור מושמעים הקלטות מצמררות של עדים‬

51
00:03:24,375 --> 00:03:26,500
‫כדי להפוך את החוויה לאמיתית יותר.‬

52
00:03:26,583 --> 00:03:29,916
‫אז התחלתי לשמוע צרחות נוראיות.‬

53
00:03:30,166 --> 00:03:34,208
‫אז ראיתי את ווייטק פרייקובסקי נרצח,‬

54
00:03:34,541 --> 00:03:35,375
‫נשחט,‬

55
00:03:35,958 --> 00:03:37,000
‫נדקר.‬

56
00:03:39,750 --> 00:03:42,125
‫אני מוצא את הפרטים האלה מטרידים,‬

57
00:03:43,041 --> 00:03:45,875
‫ותוהה אם שאר התיירים האפלים מרגישים כך.‬

58
00:03:46,666 --> 00:03:50,333
‫למה הצטרפתם לסיור הזה ולא הלכתם לים, נניח?‬

59
00:03:50,416 --> 00:03:53,875
‫בלילה הראשון, גרתי בצפון הוליווד.‬

60
00:03:54,458 --> 00:03:57,000
‫אף פעם לא נעלנו את הדלת.‬

61
00:03:57,500 --> 00:04:01,000
‫לאחר ליל הרציחות הראשון,‬
‫נעלנו את הדלת כל פעם.‬

62
00:04:02,375 --> 00:04:03,541
‫הוא היה משוגע.‬

63
00:04:04,291 --> 00:04:06,458
‫משוגע לגמרי.‬
‫-כן.‬

64
00:04:08,875 --> 00:04:12,000
‫אחרי 48 שנים, מנסון עדיין בכלא,‬

65
00:04:12,958 --> 00:04:15,166
‫ונשאר הבוגימן של אמריקה.‬

66
00:04:18,791 --> 00:04:22,458
‫איני מבין איך מנסון שלט בקבוצתו,‬

67
00:04:22,916 --> 00:04:24,833
‫ומדוע הם היו מוכנים לרצוח עבורו.‬

68
00:04:25,416 --> 00:04:27,416
‫רציתי לדעת עוד אודותיו,‬

69
00:04:27,500 --> 00:04:29,250
‫כדי להבדיל בין האדם למיתוס.‬

70
00:04:30,750 --> 00:04:34,458
‫אבל במלון, משהו בלתי צפוי קורה.‬

71
00:04:35,541 --> 00:04:39,666
‫אנו במבזק חדשות.‬
‫הרוצח הידוע לשמצה, צ'רלסון מנסון, מת.‬

72
00:04:39,750 --> 00:04:42,958
‫ב-8:13 הגיעה הבשורה כי הוא מת‬
‫בנסיבות טבעיות,‬

73
00:04:43,041 --> 00:04:45,041
‫תחת אבטחה בבית חולים בקליפורניה.‬

74
00:04:46,833 --> 00:04:49,875
‫צ'רלס מנסון מת בגיל 83.‬

75
00:04:49,958 --> 00:04:52,416
‫צ'רלס מנסון, מנהיג הכנופיה‬
‫הידועה לשמצה...‬

76
00:04:52,500 --> 00:04:53,833
‫התקשורת השתגעה.‬

77
00:04:53,916 --> 00:04:56,250
‫האיש המסוכן ביותר באמריקה.‬

78
00:04:56,333 --> 00:04:58,458
‫אנו חוזרים לשימוע של צ'רלס...‬

79
00:04:59,250 --> 00:05:02,625
‫בינות למאות הפרשנים שסיפרו לנו‬
‫למה מנסון התכוון...‬

80
00:05:02,708 --> 00:05:03,958
‫- צ'רלי אוהב אתכם -‬

81
00:05:04,041 --> 00:05:06,000
‫איש אחד תפס את תשומת ליבי.‬

82
00:05:06,875 --> 00:05:08,583
‫האיש בעל השם ההולם "סטונר"‬

83
00:05:08,666 --> 00:05:12,041
‫מנהל את אחד מערוצי היוטיוב‬
‫הפופולריים ביותר אודות מנסון.‬

84
00:05:12,125 --> 00:05:16,125
‫כאן סטונר ואן האוטן,‬
‫חולק כבוד לצ'רלס מנסון, שמת היום.‬

85
00:05:16,208 --> 00:05:19,250
‫בזמן שאתם חוגגים את מותו, אחגוג את חייו,‬
‫אז תזדיינו.‬

86
00:05:23,250 --> 00:05:26,750
‫זה היה מישהו עם תפיסה שונה לחלוטין‬
‫של מנסון.‬

87
00:05:27,416 --> 00:05:29,291
‫נדמה שהוא מעריץ אותו.‬

88
00:05:29,791 --> 00:05:30,708
‫למה?‬

89
00:05:35,041 --> 00:05:39,458
‫נסעתי לקצה לוס אנג'לס,‬
‫למקום מסתור שהיה שייך למנסונים,‬

90
00:05:40,000 --> 00:05:43,500
‫חוות ספאן הידועה לשמצה,‬
‫היכן שסטונר עורך סיורים.‬

91
00:05:45,750 --> 00:05:48,500
‫זה מוזר, נכון? איזה מקום.‬

92
00:05:50,250 --> 00:05:51,208
‫אני דיוויד.‬

93
00:05:52,208 --> 00:05:54,500
‫סטונר, נכון?‬
‫-מעולה, נעים מאוד.‬

94
00:05:54,583 --> 00:05:56,916
‫אין סיור היום, אבל כשאני מגיע,‬

95
00:05:57,000 --> 00:06:01,250
‫אני נתקל באזכרה בהשפעת מריחואנה‬
‫לזכרו של צ'רלס מנסון,‬

96
00:06:01,958 --> 00:06:04,125
‫ובאנשים שצילמו כל תנועה שלנו.‬

97
00:06:04,750 --> 00:06:07,500
‫מי עוד כאן?‬
‫אנשים מצלמים אותנו.‬

98
00:06:07,583 --> 00:06:09,541
‫נופיע בבלוג או משהו כזה?‬

99
00:06:09,625 --> 00:06:13,958
‫אלה אנשים מפייסבוק או אינסטגרם,‬

100
00:06:14,041 --> 00:06:15,125
‫או יוטיוב.‬

101
00:06:15,208 --> 00:06:19,208
‫כולם כאן, אגיד לך,‬
‫מכבדים את צ'רלס מנסון.‬

102
00:06:19,583 --> 00:06:22,208
‫אני מבין שאני לא בניו זילנד,‬
‫אני בהוליווד,‬

103
00:06:22,291 --> 00:06:24,500
‫כי כולם כאן מצלמים אותנו.‬

104
00:06:24,958 --> 00:06:27,958
‫למה באתם הנה?‬
‫אני סקרן לדעת מדוע.‬

105
00:06:28,041 --> 00:06:30,125
‫להביע כבוד. הוא בן אדם.‬

106
00:06:30,208 --> 00:06:31,291
‫- אני שונא אנשים -‬

107
00:06:31,375 --> 00:06:33,875
‫כמו סטונר, כולם מעריצים של מנסון.‬

108
00:06:34,375 --> 00:06:37,916
‫אבל אני סקרן לדעת מדוע סטונר חושב‬
‫שיש להעריץ את מנסון.‬

109
00:06:38,708 --> 00:06:40,208
‫איני מכיר את צ'רלס מנסון.‬

110
00:06:40,875 --> 00:06:43,625
‫הוא מעולם לא ענה למכתבים שלי,‬
‫ושלחתי לו הרבה.‬

111
00:06:43,708 --> 00:06:48,333
‫לו הוא היה איתי בחדר,‬
‫הייתי מביט בעיניו ומודה לו.‬

112
00:06:48,833 --> 00:06:51,916
‫תודה רבה, כי אם לא הייתי עושה את זה,‬

113
00:06:52,541 --> 00:06:55,958
‫אם לא הייתי עורך את הסיורים שקשורים בו,‬

114
00:06:56,041 --> 00:06:57,500
‫הייתי בכלא עכשיו.‬

115
00:06:57,583 --> 00:06:59,083
‫מדוע היית בכלא?‬

116
00:07:01,500 --> 00:07:03,875
‫אם תוכל לומר.‬
‫-אני יכול...‬

117
00:07:04,500 --> 00:07:06,166
‫תן לי לחשוב שניה.‬

118
00:07:12,000 --> 00:07:17,291
‫הואשמתי בהטלת מום בכוונה תחילה.‬

119
00:07:17,916 --> 00:07:21,750
‫סטונר אמר שהתקופה שישב בכלא‬
‫והתמכרותו למתאמפטמינים‬

120
00:07:22,041 --> 00:07:25,041
‫סיפקו לו תובנות להלך הרוח של משפחת מנסון.‬

121
00:07:25,583 --> 00:07:28,166
‫ראית קווי דמיון ביניכם?‬

122
00:07:30,000 --> 00:07:33,000
‫מה זה היה?‬
‫-אם ראית קווי דמיון, בדיעבד...‬

123
00:07:33,500 --> 00:07:38,291
‫לקחתי חלק בעסקאות סמים‬
‫והסתבכתי בגללן.‬

124
00:07:38,375 --> 00:07:39,750
‫זה לא קשה עבורי‬

125
00:07:39,833 --> 00:07:42,958
‫להבין שהתיק הזה פשוט‬
‫כמו עסקת סמים כושלת.‬

126
00:07:43,041 --> 00:07:44,791
‫אני לא מורח אותך.‬

127
00:07:46,250 --> 00:07:48,666
‫סטונר לא מאמין שמנסון הוא אדם רע.‬

128
00:07:48,750 --> 00:07:53,875
‫עבורו, הוא אדם לא מובן וחסר מזל,‬
‫סוג של השראה.‬

129
00:07:56,458 --> 00:08:00,125
‫כשמחשיך, סטונר מסכים להציג את הסיור שלו.‬

130
00:08:00,625 --> 00:08:03,291
‫אנו עוזבים את אתר ההנצחה יחד עם אנשיו,‬

131
00:08:03,375 --> 00:08:06,416
‫ומגיעים לנקודת השיא בסיור בחווה - המערה.‬

132
00:08:06,500 --> 00:08:09,833
‫במערה הזו ישבו כל חברי משפחת מנסון,‬

133
00:08:09,916 --> 00:08:14,083
‫וזה המקום המצולם ביותר בחוות ספאן.‬

134
00:08:14,875 --> 00:08:18,833
‫זה התצלום שהופיע בכתבה המפורסמת‬
‫במגזין "לייף".‬

135
00:08:19,708 --> 00:08:22,791
‫מה הם עשו כאן? מסיבות סקס ו...?‬

136
00:08:22,875 --> 00:08:25,208
‫כן. אתה חושב שהיום אין מסיבות סקס?‬

137
00:08:25,291 --> 00:08:27,125
‫אף פעם לא עשית אורגיה? אני כן.‬

138
00:08:27,208 --> 00:08:30,208
‫מעולם לא, למעשה.‬
‫-אני רק אומר, בנאדם.‬

139
00:08:30,291 --> 00:08:32,416
‫אז הם עשו זאת, זה לא בלתי רגיל.‬

140
00:08:32,500 --> 00:08:36,166
‫כאן ישבו חברי משפחת מנסון.‬

141
00:08:37,250 --> 00:08:40,333
‫אני תוהה מדוע הם בחרו במקום הזה‬
‫כדי להצטלם.‬

142
00:08:40,416 --> 00:08:44,500
‫הם היו תשעה אנשים, הם היו יכולים להתפרס.‬

143
00:08:44,583 --> 00:08:47,916
‫אני יושב היכן שדני ישב.‬
‫-זאת מסגרת יפה לתצלום.‬

144
00:08:48,000 --> 00:08:50,708
‫איפה שהוא יושב, שם רות ישבה.‬

145
00:08:50,791 --> 00:08:53,083
‫הייתה גם את סנדי, כולם כאן.‬

146
00:08:57,041 --> 00:08:59,708
‫זאת חוויה מאוד מוזרה.‬

147
00:09:00,041 --> 00:09:03,458
‫אבל איני מבין איך מישהו שהרס חיים רבים‬

148
00:09:03,541 --> 00:09:05,250
‫יכול להיחשב מודל לחיקוי.‬

149
00:09:07,583 --> 00:09:12,583
‫אני מבין שסטונר הוא מעריץ מושבע של מנסון,‬
‫אבל הוא מעולם לא פגש את מנסון.‬

150
00:09:13,333 --> 00:09:15,916
‫אני רוצה לשוחח עם אחד מחבריו של מנסון.‬

151
00:09:21,958 --> 00:09:24,375
‫למחרת, חלה התפתחות.‬

152
00:09:24,833 --> 00:09:29,416
‫אדם בשם מייקל צ'נלס‬
‫הוזכר כנהנה המרכזי בצוואתו של מנסון...‬

153
00:09:29,500 --> 00:09:30,875
‫- חבר לעט זוכה בצוואה -‬

154
00:09:30,958 --> 00:09:32,666
‫וכזה שיקבל את גופתו.‬

155
00:09:32,750 --> 00:09:34,750
‫אבל מתנהלת תחרות עזה על הסיפור שלו‬

156
00:09:34,833 --> 00:09:36,791
‫והוא מסרב לדבר עם התקשורת.‬

157
00:09:38,208 --> 00:09:40,375
‫למזלי, סטונר מכיר אותו‬

158
00:09:40,458 --> 00:09:42,291
‫והוא משכנע את מייקל לפגוש אותי.‬

159
00:09:42,958 --> 00:09:44,333
‫אבל יש מלכוד.‬

160
00:09:44,416 --> 00:09:45,416
‫זה מה שעשיתי.‬

161
00:09:45,500 --> 00:09:48,583
‫דיברתי עם מייקל ובסופו של דבר‬

162
00:09:48,666 --> 00:09:51,916
‫הוא יקיים ראיון מחר בביתו.‬

163
00:09:52,000 --> 00:09:54,625
‫אסור לך לשאול אותו דבר על מותו של מנסון.‬

164
00:09:54,708 --> 00:09:58,416
‫אפשר לדבר על מנסון כאילו הוא חי‬
‫ותוכל לשאול מה שתרצה.‬

165
00:09:58,500 --> 00:10:00,916
‫הכל טוב, סטונר. מעולה.‬
‫-בסדר.‬

166
00:10:04,041 --> 00:10:07,208
‫למחרת נסעתי לפגוש את היורש של צ'רלס מנסון.‬

167
00:10:09,583 --> 00:10:11,791
‫אני לחוץ ונרגש כאחד.‬

168
00:10:14,583 --> 00:10:17,750
‫סטונר פוגש אותנו בביתו של מייקל‬
‫כדי לערוך את ההיכרות.‬

169
00:10:19,166 --> 00:10:20,458
‫שלום.‬
‫-בבקשה.‬

170
00:10:21,000 --> 00:10:22,916
‫מייקל, אני דיוויד.‬
‫-הי, מה שלומך?‬

171
00:10:23,000 --> 00:10:26,250
‫נעים מאוד, שמעתי הרבה עליך.‬
‫-תודה לך. שב בבקשה.‬

172
00:10:26,833 --> 00:10:29,333
‫האווירה מוזרה מאוד‬

173
00:10:29,416 --> 00:10:31,333
‫ומיד שכחתי את הכלל היחיד לפגישה.‬

174
00:10:31,416 --> 00:10:33,166
‫- המוח של כנופייה רצחנית -‬

175
00:10:33,250 --> 00:10:34,750
‫מה שלומך? קשה לך עם...‬

176
00:10:34,833 --> 00:10:36,208
‫אל תדבר על זה.‬

177
00:10:36,500 --> 00:10:37,958
‫לא... בסדר.‬

178
00:10:38,041 --> 00:10:39,875
‫מה שלומך?‬
‫-טוב, תודה.‬

179
00:10:40,833 --> 00:10:43,375
‫אני מניח שפשוט רציתי לדעת‬

180
00:10:43,458 --> 00:10:46,750
‫איך הפכת לחבר של צ'רלס מנסון.‬

181
00:10:47,416 --> 00:10:50,041
‫רציתי לקבל את החתימה שלו,‬
‫אז התחלתי לכתוב לו.‬

182
00:10:50,125 --> 00:10:50,958
‫אוקיי.‬

183
00:10:51,625 --> 00:10:54,083
‫כתבתי בערך 50 מכתבים, הוא מעולם לא ענה.‬

184
00:10:54,166 --> 00:10:57,291
‫אבל המשכתי לכתוב לו מכתבים‬
‫וסיפרתי לו על עצמי.‬

185
00:10:57,875 --> 00:10:59,083
‫היה לנו הרבה במשותף.‬

186
00:10:59,541 --> 00:11:03,875
‫יש לנו הרבה במשותף כבני אדם, אתה מבין?‬

187
00:11:03,958 --> 00:11:08,875
‫גדלנו בעוני, לבשנו בגדים משומשים,‬

188
00:11:08,958 --> 00:11:13,166
‫הייתה לי סבתא קפדנית שהייתה מאוד דתית,‬
‫האמינה בישו,‬

189
00:11:13,250 --> 00:11:15,375
‫וכזו גם הייתה סבתו של מנסון.‬

190
00:11:15,458 --> 00:11:17,750
‫היה בינינו דמיון, הרבה במשותף,‬

191
00:11:17,833 --> 00:11:21,125
‫ואחרי המכתב ה-50, הוא כתב לי‬

192
00:11:21,208 --> 00:11:24,458
‫רק בשביל לשאול מה נשמע, וחתם את שמו.‬ ‫שמחתי על החתימה, אבל התחלתי להתעניין באיש.‬

193
00:11:28,208 --> 00:11:30,208
‫רציתי לפגוש את הבוגימן.‬

194
00:11:30,291 --> 00:11:33,375
‫זה היה הצעד הבא שלי,‬
‫רק רציתי לפגוש את הבוגימן עכשיו.‬

195
00:11:33,916 --> 00:11:36,958
‫בגלל שמייקל מזדהה עם מנסון כל כך,‬

196
00:11:37,041 --> 00:11:40,250
‫הוא חושב שכולם צריכים להבין את מנסון.‬

197
00:11:40,333 --> 00:11:45,041
‫האם במהלך חלופת המכתבים קראת משהו‬
‫שגרם לך לחשוב שהוא התחרט‬

198
00:11:45,125 --> 00:11:46,500
‫על משהו ממה שביצע?‬ ‫הוא לא עשה כלום.‬

199
00:11:48,541 --> 00:11:51,041
‫הוא לא עשה דבר שצריך להתחרט עליו, באמת!‬

200
00:11:51,458 --> 00:11:54,250
‫הוא לא...‬
‫-זאת הנקודה המרכזית שלך, נכון?‬

201
00:11:54,333 --> 00:11:58,166
‫שהוא לא היה מעורב במקרי הרצח.‬
‫-הוא לא הרגיש שעליו להתחרט על משהו!‬

202
00:11:59,750 --> 00:12:02,000
‫כלומר...‬
‫-יש עוד הרבה אנשים‬

203
00:12:02,083 --> 00:12:06,083
‫שיש להם סיבה להתחרט, הם יכולים לשאול את זה‬
‫עוד 40 אנשים.‬

204
00:12:06,166 --> 00:12:09,833
‫אבל הם תמיד הולכים לצ'רלי,‬
‫כאילו הוא המנהיג או משהו.‬

205
00:12:09,916 --> 00:12:11,416
‫הוא אפילו לא היה המנהיג!‬

206
00:12:11,500 --> 00:12:13,416
‫זאת הייתה משפחת מנסון.‬

207
00:12:13,500 --> 00:12:17,333
‫זה היה הכל...‬
‫קבוצת אנשים שמשתפים פעולה יחד,‬

208
00:12:17,416 --> 00:12:19,250
‫כולם דיברו על דבר אחד.‬

209
00:12:19,333 --> 00:12:21,666
‫הם ביצעו את הרצח, על מנסון הוטלה האשמה.‬

210
00:12:22,041 --> 00:12:24,625
‫ככה זה היה.‬
‫אפילו אם הוא לא היה שם.‬

211
00:12:25,416 --> 00:12:26,250
‫אבל הוא חי...‬

212
00:12:26,333 --> 00:12:30,125
‫מייקל מאוד אינטנסיבי וקשה לי להשחיל מילה.‬

213
00:12:30,833 --> 00:12:32,916
‫האם זה בגלל שהוא יודע את האמת,‬

214
00:12:33,000 --> 00:12:36,416
‫או משום שסונוור על ידי‬
‫איש כריזמטי ומרושע?‬

215
00:12:37,125 --> 00:12:39,583
‫ואולי הוא פשוט אדם שמתאבל על חבר טוב?‬

216
00:12:39,666 --> 00:12:43,250
‫אני לא מעריץ של מנסון, אני חבר של מנסון.‬

217
00:12:43,333 --> 00:12:45,666
‫אני... חבר אמיתי.‬

218
00:12:45,750 --> 00:12:49,375
‫אם יש לך חבר, אתה איתו באש ובמים.‬

219
00:12:49,458 --> 00:12:52,916
‫לא משנה מה הוא עובר, אני מקווה...‬
‫שתהיה לצידם.‬

220
00:12:53,458 --> 00:12:55,166
‫כי אם לא, אתה חלאה.‬

221
00:12:55,250 --> 00:12:58,333
‫כך אני רואה את זה. כך חונכתי,‬
‫כך הוא חונך.‬

222
00:12:58,833 --> 00:13:02,125
‫אני מנסה לעמוד מאחוריו, כחבר.‬

223
00:13:02,208 --> 00:13:04,458
‫מה זה הדבר הזה שגורם לאנשים...‬

224
00:13:04,541 --> 00:13:06,208
‫אני סקרן לגביך!‬
‫-להתקרב ל...‬

225
00:13:06,416 --> 00:13:11,041
‫אני סקרן לדעת מדוע ברצונך להיות כמו לואי,‬
‫הבחור...‬

226
00:13:11,125 --> 00:13:14,125
‫המפורסם שעושה סרטים תיעודיים נהדרים!‬

227
00:13:14,208 --> 00:13:16,125
‫אני מכור אליו!‬
‫-אתה מתגרה בי...‬

228
00:13:16,208 --> 00:13:18,750
‫אתה רוצה להיות כמו לואי!‬
‫-עכשיו זה אישי.‬

229
00:13:18,833 --> 00:13:21,333
‫זה נכון.‬
‫-גם אתה מדבר באופן אישי!‬

230
00:13:21,416 --> 00:13:24,208
‫לא, זה...‬
‫-החלפנו מקומות, נכון?‬

231
00:13:24,291 --> 00:13:26,416
‫מצטער אם פגעתי בך בשאלה הזאת.‬

232
00:13:26,500 --> 00:13:29,708
‫לא, זה מצחיק.‬
‫מעירים לי הרבה על לואי.‬

233
00:13:30,041 --> 00:13:32,708
‫אני חיקוי זול של לואי ת'רו.‬

234
00:13:33,166 --> 00:13:35,750
‫מבין?‬
‫-לא אמרתי שאתה חיקוי זול!‬

235
00:13:35,833 --> 00:13:38,041
‫אתה לא צריך להיות חיקוי זול.‬

236
00:13:38,125 --> 00:13:40,583
‫אם תכוון להיות, אתה תהיה, בנאדם.‬

237
00:13:41,125 --> 00:13:44,916
‫ככה עושה התקשורת.‬
‫הוא לא אמר "חיקוי זול".‬

238
00:13:47,375 --> 00:13:50,375
‫אני עדיין לא יודע אם זה עלבון או מחמאה.‬

239
00:13:50,458 --> 00:13:53,708
‫מה שזה לא היה...‬
‫נדמה שזה הקל על האווירה.‬

240
00:13:54,208 --> 00:13:56,750
‫אתם בסדר. אם הייתם חארות, הייתי מסתלק.‬

241
00:13:57,666 --> 00:13:59,916
‫מייקל עושה לי סיור.‬

242
00:14:00,000 --> 00:14:03,875
‫הוא מוציא תצלומים של ביקוריו הרבים בכלא‬
‫אצל מנסון.‬

243
00:14:04,333 --> 00:14:05,916
‫הם נוגעים ללב באופן מפתיע.‬

244
00:14:06,000 --> 00:14:09,166
‫מה קרה כאן? ספר לי על התמונות האלה.‬

245
00:14:09,250 --> 00:14:10,500
‫סתם השתעשענו.‬

246
00:14:10,875 --> 00:14:12,541
‫הוא אוהב לעשות פוזות למצלמה,‬

247
00:14:12,625 --> 00:14:16,000
‫כמעט כמו סלפי לפני הפייסבוק,‬
‫זה מה שהיינו עושים.‬

248
00:14:16,083 --> 00:14:17,458
‫הוא אהב לצחוק?‬

249
00:14:17,541 --> 00:14:22,166
‫כן, וגם הסוהרים וכל מי שצילם את התמונות.‬

250
00:14:22,625 --> 00:14:25,500
‫פרוייקט ההנצחה החשוב ביותר של מייקל‬
‫עבור החבר שלו‬ ‫הוא ספר שהוא עובד עליו ביסודיות מרשימה.‬

251
00:14:28,541 --> 00:14:31,000
‫פשוט תסתכל...‬
‫-זה אמור לספר את האמת,‬

252
00:14:31,083 --> 00:14:33,416
‫אבל אני תוהה אם הוא לא קרוב מדי לנושא.‬

253
00:14:33,833 --> 00:14:37,083
‫כשאתה... שוקל את הטוב והרע,‬

254
00:14:37,166 --> 00:14:40,541
‫אתה חושב שהוא אדם...‬

255
00:14:41,083 --> 00:14:42,791
‫ששווה לזכור ו...‬

256
00:14:43,583 --> 00:14:45,708
‫אני מניח, לפרסם בעולם?‬

257
00:14:46,208 --> 00:14:48,541
‫או שהוא אדם שעדיף...‬

258
00:14:49,916 --> 00:14:52,875
‫לשכוח ממנו?‬
‫-איזו שאלה נוראית לשאול חבר.‬

259
00:14:52,958 --> 00:14:56,000
‫זאת שאלה מאוד מוזרה לשאול חבר,‬

260
00:14:56,083 --> 00:14:57,250
‫אתה מבין?‬

261
00:14:57,333 --> 00:15:00,916
‫אני לא נפגע, אבל איני יודע איך לענות‬
‫על שאלה כזאת.‬

262
00:15:01,000 --> 00:15:03,958
‫כן, צריך לזכור אותו, ואם זה תלוי בי,‬

263
00:15:04,041 --> 00:15:06,958
‫הוא לא ימות, לעולם, עד שאמות בעצמי.‬

264
00:15:07,416 --> 00:15:09,458
‫אני אספר לכל מי שירצה להקשיב.‬

265
00:15:10,250 --> 00:15:11,666
‫כן.‬
‫-מבין?‬

266
00:15:12,458 --> 00:15:16,500
‫לזכור אותו? אני אזכור אותו.‬
‫הוא חבר שלי. אזכור אותו לנצח.‬

267
00:15:21,666 --> 00:15:25,000
‫עזבתי את מייקל וסטונר‬
‫ונותרתי עם הרבה חומר למחשבה.‬

268
00:15:32,916 --> 00:15:35,541
‫הגעתי הנה כדי ללמוד עוד על צ'רלס מנסון‬

269
00:15:35,625 --> 00:15:38,458
‫ועל האנשים שמספרים את סיפורו,‬
‫50 שנה אחר כך.‬

270
00:15:39,000 --> 00:15:41,000
‫התקשורת יצרה למנסון תדמית של שטן,‬

271
00:15:41,083 --> 00:15:42,583
‫ואולי בצדק.‬

272
00:15:43,208 --> 00:15:45,333
‫מנסון לא היה בחור טוב,‬

273
00:15:45,750 --> 00:15:47,666
‫אבל אחרי שפגשתי את מייקל וסטונר,‬

274
00:15:47,750 --> 00:15:50,250
‫אני מבין שלא כולם רואים אותו כך.‬

275
00:15:51,083 --> 00:15:54,291
‫אפשר להסכים שמנסון היה עוף מוזר‬ ‫שמשך מעריצים, עוקבים ואנשים דומים.‬

276
00:15:58,291 --> 00:15:59,875
‫זה לא השתנה.‬

277
00:16:03,666 --> 00:16:05,000
‫-לוס אנג'לס -‬

278
00:16:05,583 --> 00:16:07,458
‫בשלב הבא במסע,‬

279
00:16:07,541 --> 00:16:12,208
‫אני נוסע לקנטקי כדי לחקור‬
‫אופנת תיירות אפלה במימדים תנ"כיים.‬

280
00:16:15,291 --> 00:16:19,083
‫מספר גדל והולך של אמריקנים מאמינים‬
‫שסוף העולם מגיע.‬

281
00:16:20,958 --> 00:16:22,708
‫הם מכונים "מתכונני יום הדין".‬

282
00:16:23,875 --> 00:16:27,208
‫המתכונן הראשון והמוצלח מכולם היה נוח.‬

283
00:16:27,291 --> 00:16:28,250
‫- מפגש התיבה -‬

284
00:16:28,333 --> 00:16:32,500
‫תשעים ותשעה פסיק תשעה אחוזים‬
‫מכלל האנושות נספתה במבול התנ"כי,‬

285
00:16:32,583 --> 00:16:34,500
‫אבל הוא ומשפחתו שרדו.‬

286
00:16:36,083 --> 00:16:36,916
‫אלוהים...‬

287
00:16:37,000 --> 00:16:41,875
‫העתק התיבה העצום הזה‬
‫הוא אתר תיירות אפלה מושלם‬

288
00:16:42,833 --> 00:16:45,875
‫ומקור השראה לדור חדש של מתכוננים.‬

289
00:16:47,125 --> 00:16:49,250
‫אני מקווה שהמסע הזה יעזור לי להבין‬

290
00:16:49,333 --> 00:16:51,541
‫את האנשים שמצפים לאפוקליפסה הבאה.‬

291
00:16:53,041 --> 00:16:54,208
‫איזה גודל.‬

292
00:16:54,666 --> 00:16:56,041
‫כן.‬
‫-מדהים, הלא כן?‬

293
00:16:56,125 --> 00:16:58,250
‫כן. באמת. זה... אתה יודע.‬

294
00:16:58,666 --> 00:17:01,708
‫זה אחד הדברים שאני אומרת לאנשים‬
‫כשאני נוסעת לפה.‬

295
00:17:02,041 --> 00:17:03,500
‫זה עצום.‬

296
00:17:03,583 --> 00:17:05,750
‫אהבתי שיש שלט שכתוב עליו "תיבה"...‬

297
00:17:06,208 --> 00:17:07,583
‫במקרה שנפספס?‬

298
00:17:07,666 --> 00:17:08,500
‫כנראה.‬

299
00:17:10,041 --> 00:17:13,750
‫ד"ר ג'ורג'יה פרדום עובדת כאן‬
‫ועורכת לי סיור.‬

300
00:17:14,041 --> 00:17:18,041
‫אני רוצה שתראה לי איך הצליח‬
‫המתכונן הגדול בעולם.‬

301
00:17:18,125 --> 00:17:21,833
‫אחד מתפקידיי כמדענית‬
‫גנטיקה מולקולרית וכביולוגית,‬

302
00:17:21,916 --> 00:17:24,958
‫מנסה להבין‬
‫כיצד נוח הכניס את כל החיות לתיבה?‬

303
00:17:25,041 --> 00:17:27,791
‫כלומר, זה מבנה מאוד גדול,‬

304
00:17:27,875 --> 00:17:30,291
‫אבל ישנן הרבה חיות בעולם היום...‬

305
00:17:30,375 --> 00:17:31,625
‫אכן.‬
‫-איך הוא עשה זאת?‬

306
00:17:31,708 --> 00:17:32,708
‫איך הן עלו לתיבה?‬

307
00:17:33,500 --> 00:17:35,166
‫זה כמו גן החיות הגדול בעולם.‬

308
00:17:35,833 --> 00:17:38,750
‫אנו מעריכים שמדובר על 7,000 חיות.‬

309
00:17:39,166 --> 00:17:41,791
‫אלו דוגמאות לחיות שהיו בתיבה?‬

310
00:17:41,875 --> 00:17:43,625
‫כן. חלק מהן,‬

311
00:17:43,708 --> 00:17:46,500
‫כמו זו, נכחדו.‬

312
00:17:46,958 --> 00:17:47,791
‫כן.‬

313
00:17:49,583 --> 00:17:51,583
‫אלו דינוזאורים.‬

314
00:17:52,375 --> 00:17:58,458
‫המדע טוען שהם נכחדו לפני 65 מיליון שנים,‬
‫כך שאיני בטוח איך נוח הכניסם לספינה...‬

315
00:17:58,541 --> 00:18:00,583
‫- כ-85 סוגי דינוזאורים היו בתיבה -‬

316
00:18:00,666 --> 00:18:01,958
‫לפני 4,500 שנים בלבד.‬

317
00:18:02,041 --> 00:18:06,083
‫אם תרצה לפקפק בסיפור התיבה,‬
‫הדינוזאורים יספקו את הסיבה לכך.‬

318
00:18:06,166 --> 00:18:08,583
‫כן.‬
‫-הם מוזכרים בתנ"ך?‬

319
00:18:09,250 --> 00:18:11,750
‫לא בשמם, אבל צריך לזכור‬

320
00:18:11,833 --> 00:18:15,041
‫שהמילה "דינוזאורים" לא התקיימה עד 1841.‬

321
00:18:15,125 --> 00:18:18,083
‫יש לנו את המילה "דרקון" בתנ"ך לא מעט,‬

322
00:18:18,166 --> 00:18:19,875
‫והם כנראה הדינוזאורים.‬

323
00:18:19,958 --> 00:18:21,875
‫אני מעריץ גדול של פארק היורה,‬

324
00:18:21,958 --> 00:18:24,375
‫ודינוזאורים ובני אדם לא הסתדרו.‬ ‫הדינוזאורים היו בראש שרשרת המזון.‬

325
00:18:26,958 --> 00:18:28,666
‫לפני שאדם וחווה חטאו,‬

326
00:18:28,750 --> 00:18:31,458
‫אלוהים אמר לחיות ולאדם וחווה,‬

327
00:18:31,541 --> 00:18:33,958
‫לאכול רק פירות וירקות.‬

328
00:18:34,041 --> 00:18:36,083
‫רק דברים ירוקים.‬
‫-צמחוניים.‬

329
00:18:36,166 --> 00:18:38,666
‫הכל היה צמחוני במקור, כן.‬

330
00:18:40,333 --> 00:18:44,708
‫בזמן שאני מנסה לעכל את רעיון‬
‫הדינוזאורים הטבעוניים,‬

331
00:18:44,791 --> 00:18:49,333
‫אנו עוברים לשוחח על מצב האנושות‬
‫בתקופה שקדמה למבול.‬

332
00:18:49,625 --> 00:18:52,958
‫זה אמור לייצג את חטאי העולם המודרני.‬

333
00:18:53,208 --> 00:18:55,791
‫כאן הדברים התדרדרו.‬
‫-כן.‬

334
00:18:55,875 --> 00:18:59,875
‫התנ"ך לא מספק מידע ספציפי,‬

335
00:18:59,958 --> 00:19:03,250
‫אבל נכתב שמחשבות האדם היו רוע צרוף.‬

336
00:19:04,041 --> 00:19:06,208
‫זאת ממש מסיבת סקס.‬

337
00:19:06,291 --> 00:19:10,125
‫כן, ניאוף, יחסים הומוסקסואליים.‬

338
00:19:10,208 --> 00:19:13,416
‫דברים שונים שהתנ"ך מגנה ישירות.‬

339
00:19:13,791 --> 00:19:16,833
‫ג'ורג'יה אומרת שדברים דומים קורים היום,‬

340
00:19:16,916 --> 00:19:18,541
‫ואלוהים אינו מרוצה.‬

341
00:19:19,208 --> 00:19:22,750
‫יש לנו סיבה לדאגה, לדעתך?‬

342
00:19:22,833 --> 00:19:26,458
‫אנשים שאינם נוצרים בהחלט צריכים לדאוג‬

343
00:19:26,541 --> 00:19:28,500
‫מכיוון שיום הדין קרב.‬ ‫הפורענות תהיה באש, לא במבול.‬

344
00:19:31,083 --> 00:19:34,125
‫אז הפעם מדובר באש?‬
‫-אש תהרוס את כדה"א.‬

345
00:19:34,208 --> 00:19:35,541
‫הכל יהיה שרוף, אז...‬

346
00:19:36,041 --> 00:19:37,041
‫אני גמור.‬

347
00:19:37,125 --> 00:19:38,166
‫- עזור לי להבין -‬

348
00:19:38,250 --> 00:19:39,083
‫נכון.‬

349
00:19:40,375 --> 00:19:43,291
‫- כולם מתו פרט לשמונה אנשים בתיבה‬
‫ספר בראשית -‬

350
00:19:43,375 --> 00:19:46,875
‫לא השתכנעתי מסיפור המבול, אך הבנתי‬
‫איך הוא עשוי להבהיל אנשים‬

351
00:19:46,958 --> 00:19:48,375
‫עד שיתכוננו לגרוע מכל.‬

352
00:19:52,750 --> 00:19:55,916
‫מיהם בני דמותו המודרניים של נוח‬
‫המתכוננים בדרך דומה?‬

353
00:19:57,583 --> 00:19:59,625
‫איתרתי מתכונן בוירג'יניה.‬

354
00:20:00,708 --> 00:20:04,333
‫ג'יי עורך סדנאות בסופי שבוע‬
‫כדי לעזור למשפחות להתגונן‬

355
00:20:04,416 --> 00:20:05,958
‫מפני האפוקליפסה הקרבה.‬

356
00:20:07,291 --> 00:20:08,666
‫שלום.‬
‫-היי, מה נשמע?‬

357
00:20:08,750 --> 00:20:10,208
‫אני דיוויד.‬
‫-ג'יי.‬

358
00:20:10,291 --> 00:20:11,458
‫היי.‬
‫-היי! אני הולי.‬

359
00:20:11,541 --> 00:20:12,791
‫נעים מאוד. ברוך הבא.‬

360
00:20:12,875 --> 00:20:14,291
‫אתם "מתכוננים".‬

361
00:20:14,750 --> 00:20:17,000
‫אכן.‬
‫-לא דמיינתי אתכם כך.‬

362
00:20:17,083 --> 00:20:20,875
‫יחסית לאנשים שמתכוננים ליום הדין...‬
‫אתם די עירוניים.‬

363
00:20:20,958 --> 00:20:22,333
‫הכוונה שאנחנו נורמליים?‬

364
00:20:22,416 --> 00:20:25,375
‫אתם נראים נורמליים! זה מה שניסיתי לומר‬
‫בדרך משונה.‬

365
00:20:25,875 --> 00:20:30,458
‫כמה זמן אתם מתכוננים וחושבים על סוף העולם?‬

366
00:20:30,541 --> 00:20:33,250
‫ב-2001 נעשינו רציניים‬

367
00:20:33,333 --> 00:20:35,750
‫בכל הקשור להכנות, לאחר ה-11 בספטמבר.‬

368
00:20:35,833 --> 00:20:38,875
‫אז ה-11 בספטמבר היה המניע?‬

369
00:20:39,166 --> 00:20:41,166
‫באופן חלקי עבורי, בהחלט.‬

370
00:20:41,250 --> 00:20:44,250
‫עבדתי כשוטר באותו זמן,‬

371
00:20:44,333 --> 00:20:48,541
‫וזה היה מאורע ששינה את העולם‬
‫כפי שהכרתי אותו.‬

372
00:20:48,625 --> 00:20:52,958
‫כשהייתי בתיבה, חשבתי שנוח היה‬
‫מתכונן יום הדין המקורי.‬

373
00:20:53,041 --> 00:20:56,125
‫הוא היה כמעט הראשון שעשה דבר כזה‬
‫באופן מדוקדק.‬

374
00:20:56,208 --> 00:20:59,875
‫אפשר לראות את זה כך.‬
‫הוא התכונן, באופן מילולי...‬

375
00:20:59,958 --> 00:21:02,500
‫עבורו, זה היה תרחיש סוף העולם.‬

376
00:21:02,583 --> 00:21:03,666
‫- ישו: מרכז הבית -‬

377
00:21:03,750 --> 00:21:06,541
‫על פי הכתוב, ישו יחזור לתחייה‬
‫ואנו מאמינים בזה.‬

378
00:21:06,625 --> 00:21:10,916
‫בפירוש נאמר שתתרחש פורענות‬
‫בצורה הגרועה ביותר.‬

379
00:21:11,000 --> 00:21:14,291
‫גרוע מהמבול של נוח.‬
‫-זה מפחיד!‬

380
00:21:14,375 --> 00:21:15,541
‫- בלי ליברלים -‬

381
00:21:15,625 --> 00:21:19,208
‫נראה שג'יי מתכונן למלחמת כל בכל,‬

382
00:21:19,291 --> 00:21:23,833
‫ולא לגמול אלוהי בוער,‬
‫מה שנראה לי הגיוני יותר.‬

383
00:21:24,208 --> 00:21:27,750
‫זה חדר השינה. הוא לא נראה כך בדרך כלל.‬

384
00:21:27,833 --> 00:21:30,708
‫זאת משמעות ההכנות...‬
‫-כן.‬

385
00:21:30,791 --> 00:21:32,875
‫לכל תרחיש?‬
‫-כן.‬

386
00:21:32,958 --> 00:21:35,708
‫תפקודה הנורמלי של החברה הופר.‬

387
00:21:36,041 --> 00:21:38,958
‫אני רוצה ללמוד איך להגן על עצמי,‬
‫כי אין לי מושג.‬

388
00:21:39,041 --> 00:21:40,333
‫אני הראשון שימות.‬

389
00:21:41,125 --> 00:21:42,916
‫אז... כן. יופי.‬

390
00:21:44,000 --> 00:21:46,833
‫ככה...‬
‫-זה מאוד מספק. מה הקסם ברובים?‬

391
00:21:46,916 --> 00:21:48,791
‫תחושת הסיפוק הזו?‬

392
00:21:48,875 --> 00:21:50,958
‫איני יודע אם זה סיפוק...‬
‫-משהו דומה.‬

393
00:21:51,041 --> 00:21:54,416
‫זה לא צעצוע עבורי,‬
‫הדברים האלה אינם משחק.‬

394
00:21:54,791 --> 00:21:56,958
‫כשאתה אומר "תחושת סיפוק",‬ ‫אני מפרש זאת כיכולת להגן על עצמי.‬

395
00:21:59,291 --> 00:22:03,541
‫אתה גורם לי להישמע... כמו איזה משוגע לנשק.‬

396
00:22:04,833 --> 00:22:08,416
‫ביתו של ג'יי מעוצב כך שיהיה מוכן לכל.‬

397
00:22:08,500 --> 00:22:12,291
‫יש לנו המון ציוד רפואי.‬
‫אלו ערכות המוכנות שלנו.‬

398
00:22:12,375 --> 00:22:13,583
‫הרבה שימורים.‬

399
00:22:13,666 --> 00:22:15,875
‫ניתן להכין מזה כ-20 ק"ג תפ"א.‬

400
00:22:16,833 --> 00:22:19,750
‫הוזמנתי להצטרף לאחת הסדנאות של ג'יי‬

401
00:22:19,833 --> 00:22:21,458
‫עבור שכנים עם דעות דומות.‬

402
00:22:21,958 --> 00:22:25,666
‫אני רוצה שתהיו מוכנים מנטלית‬
‫למה שעליכם לעשות כדי לשרוד.‬

403
00:22:26,083 --> 00:22:29,041
‫המשמעות עשויה להיות פגיעה באדם אחר.‬

404
00:22:29,125 --> 00:22:32,708
‫אנו נאבקים עם זה בניו זילנד,‬
‫כי אנחנו מאוד מנומסים.‬

405
00:22:33,166 --> 00:22:34,333
‫קשה לנו לשלוט בזה.‬

406
00:22:34,416 --> 00:22:37,666
‫אני רוצה לראות מה אתה תעשה.‬
‫-זה יהיה קשה.‬

407
00:22:37,750 --> 00:22:40,291
‫את מי אתה הכי אוהב בעולם?‬
‫-את אמא שלי, פאם.‬

408
00:22:40,708 --> 00:22:42,708
‫אמא שלך פאם? דייב הוא פאם.‬

409
00:22:42,791 --> 00:22:45,916
‫יש לי סכין ואני מתכוון לדקור אותה.‬
‫מה תעשה?‬

410
00:22:46,000 --> 00:22:48,416
‫בום! אהרוג אותך.‬
‫-לא תגיד, "סליחה"...‬

411
00:22:48,500 --> 00:22:50,583
‫אחסל אותך.‬
‫-"תוכל להפסיק בבקשה?" לא.‬

412
00:22:50,666 --> 00:22:52,708
‫תחסל אותי כדי להציל את חייה, נכון?‬

413
00:22:52,791 --> 00:22:53,875
‫כן.‬
‫-ללא ספק.‬

414
00:22:54,333 --> 00:22:56,083
‫לדחוף את זה שם? בסדר.‬

415
00:22:56,583 --> 00:22:58,916
‫בסוף השבוע הזה, ג'יי מקיים משחק תפקידים‬

416
00:22:59,000 --> 00:23:01,833
‫בנושא הגנה על הבית והמשפחה‬
‫מפני אספסוף אלים.‬

417
00:23:01,916 --> 00:23:04,041
‫צריך להגן על זה. אני צריך גז פלפל.‬

418
00:23:04,500 --> 00:23:07,125
‫תהיה מוכן עם האלה. שזה יהיה מוכן.‬

419
00:23:07,458 --> 00:23:11,083
‫תראה את כל הנשק הזה. בסדר.‬
‫-יש שאלות?‬

420
00:23:11,166 --> 00:23:13,291
‫לא, אני רק מנסה להתחמם.‬

421
00:23:13,791 --> 00:23:15,166
‫בסדר. מה...‬

422
00:23:15,916 --> 00:23:17,833
‫צא מהשטח שלי!‬
‫-תראה, ציפור!‬

423
00:23:17,916 --> 00:23:19,750
‫צא מהשטח שלי!‬
‫-הנה עוד אחת.‬

424
00:23:19,833 --> 00:23:22,083
‫מה אתה עושה כאן?‬
‫-גבר, זה סוף העולם!‬

425
00:23:22,166 --> 00:23:23,333
‫תראה את העיטים!‬

426
00:23:23,416 --> 00:23:24,250
‫תתרחק!‬

427
00:23:24,333 --> 00:23:27,375
‫יש לי גז פלפל ואיני מפחד להשתמש בו. עצור!‬

428
00:23:28,708 --> 00:23:30,375
‫יופי!‬
‫-עוף מפה!‬

429
00:23:30,458 --> 00:23:31,291
‫מה זה?‬

430
00:23:32,041 --> 00:23:33,583
‫תכה עם המחבט!‬

431
00:23:34,666 --> 00:23:36,083
‫צא מפה!‬

432
00:23:37,500 --> 00:23:38,416
‫תתרחק!‬

433
00:23:38,500 --> 00:23:41,125
‫אצבעות!‬
‫-אצבעות! בסדר.‬

434
00:23:41,208 --> 00:23:42,250
‫הוא הלך.‬

435
00:23:44,416 --> 00:23:47,375
‫חשבתי שנכנסתי לדמות אפוקליפטית,‬

436
00:23:47,458 --> 00:23:51,500
‫אבל האלתור שלי היה נלהב מדי‬
‫עבור המתכוננים.‬

437
00:23:51,583 --> 00:23:55,125
‫אם תירה בו בטעות בזמן שהוא מתרחק,‬
‫המשטרה תגיע‬

438
00:23:55,583 --> 00:23:58,583
‫ואז תגיד, "הוא תקף אותי".‬
‫אז איך הוא נורה בגב?‬

439
00:23:59,416 --> 00:24:02,375
‫אם הייתי הגיבוי שלך, הייתי יורה בך.‬

440
00:24:04,000 --> 00:24:06,916
‫כדי שלא תירה בג'יי!‬
‫-הפכתי למסוכן.‬

441
00:24:07,000 --> 00:24:07,833
‫היית...‬

442
00:24:07,916 --> 00:24:09,250
‫הרחקת לכת.‬
‫-התפרעת.‬

443
00:24:09,791 --> 00:24:10,958
‫למדתי לקח.‬

444
00:24:11,291 --> 00:24:14,166
‫הפאניקה משתלטת, זה סוף העולם.‬

445
00:24:14,250 --> 00:24:15,750
‫קורים דברים משוגעים.‬

446
00:24:15,833 --> 00:24:18,208
‫זה מורכב, לא פשוט כמו שחושבים.‬

447
00:24:21,500 --> 00:24:25,500
‫בלילה מתקיים תדריך סביב המדורה‬
‫בחצר של ג'יי,‬

448
00:24:26,041 --> 00:24:30,166
‫ואני תוהה עם האובססיה שלו למוכנות,‬
‫שווה את המאמץ העצום הזה.‬

449
00:24:30,250 --> 00:24:32,583
‫האם חשבת פעם...‬

450
00:24:33,208 --> 00:24:36,041
‫שאולי הקרב הסופי הגדול לא יתרחש,‬

451
00:24:36,125 --> 00:24:40,416
‫שאין אלוהים, לא צריך להתכונן,‬
‫רק להנות מהחיים?‬

452
00:24:40,916 --> 00:24:43,375
‫האם יש לי ספקות ודברים כאלה?‬

453
00:24:43,708 --> 00:24:45,083
‫באמונה שלי? לא.‬

454
00:24:45,833 --> 00:24:48,458
‫שאני חי בתקופת הפורענות?‬

455
00:24:48,791 --> 00:24:50,208
‫אולי לא, ואם לא...‬

456
00:24:50,458 --> 00:24:53,625
‫אם אגיע לגיל 99‬

457
00:24:54,083 --> 00:24:56,750
‫וכל הציוד שלי יתקלקל עד אז,‬

458
00:24:56,833 --> 00:25:00,541
‫זה בסדר מבחינתי. אם הסוף יגיע‬
‫ולא אצטרך להשתמש בזה, זה אדיר.‬

459
00:25:01,000 --> 00:25:01,833
‫סלח לי.‬ ‫מה קרה?‬

460
00:25:03,291 --> 00:25:04,958
‫לעזאזל, זה קורה עכשיו!‬

461
00:25:05,416 --> 00:25:09,333
‫אלוהים...‬
‫-זה סימן!‬

462
00:25:11,875 --> 00:25:12,875
‫מדהים.‬

463
00:25:14,000 --> 00:25:16,875
‫לאלוהים יש חוש הומור אולי.‬

464
00:25:16,958 --> 00:25:17,875
‫הדשא נשרף.‬

465
00:25:18,708 --> 00:25:21,750
‫מאוד נהניתי עם החבר'ה האלה,‬

466
00:25:22,041 --> 00:25:23,875
‫אך איני בטוח שאני בנוי לזה.‬

467
00:25:24,541 --> 00:25:27,333
‫זה לא מה שאני רוצה לעשות‬
‫בסופי השבוע שלי.‬

468
00:25:28,000 --> 00:25:31,750
‫והם לא שכנעו אותי שסוף העולם מתקרב.‬

469
00:25:31,833 --> 00:25:32,750
‫תודה, אדוני.‬

470
00:25:32,833 --> 00:25:36,458
‫אלא שאם הם צודקים, קיבלתי מושג‬
‫לגביי הזמן שאצליח לשרוד,‬

471
00:25:36,541 --> 00:25:38,250
‫וזה לא נראה טוב.‬

472
00:25:38,791 --> 00:25:42,083
‫התכוננות ליום הדין היא עסק רציני,‬
‫הדורש מחויבות גדולה.‬

473
00:25:42,541 --> 00:25:43,541
‫תסתכלו על נוח.‬

474
00:25:43,625 --> 00:25:44,458
‫אמן.‬

475
00:25:47,875 --> 00:25:51,500
‫היעד האחרון שלי נמצא דרומה, בטנסי.‬

476
00:25:55,041 --> 00:25:57,458
‫סאמרטאון היא עיר רדומה וחקלאית,‬

477
00:25:57,541 --> 00:26:00,708
‫אבל לפני שנה היא עלתה על מפת התיירות האפלה‬

478
00:26:01,208 --> 00:26:04,875
‫כשהעיירה הקטנה התעוררה לקול צרחות מבוהלות.‬

479
00:26:06,625 --> 00:26:10,791
‫אני לא יכולה לעשות את זה, לא יכולה...‬

480
00:26:11,666 --> 00:26:13,791
‫אני רוצה לצאת מכאן!‬

481
00:26:13,875 --> 00:26:18,416
‫העיירה הזו הפכה לאחרונה למקום‬
‫בו נמצא בית האימה המפחיד בעולם,‬

482
00:26:18,500 --> 00:26:19,875
‫אחוזת מק'קיימי.‬

483
00:26:20,708 --> 00:26:22,250
‫הסרטונים ברשת מזעזעים.‬

484
00:26:25,916 --> 00:26:29,166
‫- אתה לא רוצה לעשות את זה -‬

485
00:26:34,208 --> 00:26:39,125
‫זהו אתר תיירות אליו נוהרים אנשים‬
‫כדי לחוות עינויים ואימה,‬

486
00:26:39,625 --> 00:26:40,791
‫בשביל הכיף.‬

487
00:26:43,833 --> 00:26:47,541
‫אם תייר אפל רוצה סוף שבוע עוצמתי,‬

488
00:26:47,625 --> 00:26:50,208
‫רוס מק'יימי יספק להם את רצונם.‬

489
00:26:50,750 --> 00:26:53,166
‫האם הוא בדרן? או פסיכופת?‬

490
00:26:53,583 --> 00:26:55,791
‫ולמה שמישהו ירצה לעשות את זה?‬

491
00:26:56,458 --> 00:26:57,750
‫תהיה התשובה אשר תהיה,‬

492
00:26:58,000 --> 00:27:02,208
‫ישנם לכאורה 24 אלף איש ברשימת ההמתנה.‬

493
00:27:02,958 --> 00:27:05,833
‫יעדך נמצא בצד שמאל.‬

494
00:27:06,416 --> 00:27:09,958
‫קבעתי פגישה עם רוס וחברתו הולי באחוזה.‬

495
00:27:10,500 --> 00:27:14,041
‫אני לחוץ וחושש שכל מה ששמעתי הוא נכון.‬

496
00:27:14,125 --> 00:27:14,958
‫- אין מעבר -‬

497
00:27:15,333 --> 00:27:16,708
‫רוס!‬
‫-מה נשמע?‬

498
00:27:16,791 --> 00:27:18,000
‫דיוויד.‬
‫-אתה דיוויד?‬

499
00:27:18,083 --> 00:27:21,041
‫נעים מאוד.‬
‫-קיוויתי שתיכנס לאחוזה!‬

500
00:27:21,125 --> 00:27:24,333
‫אני מפחד ממך.‬
‫-ובצדק.‬

501
00:27:24,416 --> 00:27:27,375
‫ראיתי סרטונים שלך לפני עשר שנים,‬

502
00:27:27,750 --> 00:27:29,500
‫וזה היה מקום שאפשר ללכת אליו‬

503
00:27:29,583 --> 00:27:33,875
‫עם איזה בחור ש... יענה אותך בעצם,‬
‫והנה אתה.‬

504
00:27:33,958 --> 00:27:36,958
‫הדרך היחידה לבדוק היא להיכנס, דיוויד!‬

505
00:27:37,041 --> 00:27:38,916
‫אני לא רוצה להישאר איתך לבד!‬

506
00:27:39,333 --> 00:27:42,083
‫אני שונא את רעיון העינויים,‬

507
00:27:42,166 --> 00:27:46,875
‫אבל יש משהו מושך באופן חולני‬
‫במה שנשמע כל כך מסוכן.‬

508
00:27:47,500 --> 00:27:52,166
‫הגעתו של רוס לסאמרטאון לא עברה בשקט.‬

509
00:27:52,250 --> 00:27:54,541
‫הוא קיבל צווי סגירה מבתי משפט.‬

510
00:27:54,625 --> 00:27:58,083
‫נבחן את הטענות.‬
‫-כן!‬

511
00:27:58,166 --> 00:28:00,958
‫"אישה נכבלה ונקשרה למשאית‬

512
00:28:01,041 --> 00:28:05,083
‫במה שנראה כחטיפה, עינויים וניסיון רצח.‬

513
00:28:05,458 --> 00:28:08,708
‫היא צרחה, כשמה שנשמע כמסור חשמלי‬ ‫איים לבתר את גופה."‬

514
00:28:12,125 --> 00:28:14,833
‫אלו טענות חמורות.‬
‫-כן!‬

515
00:28:14,916 --> 00:28:17,083
‫הם חושבים שיש רוצחים בשכונה.‬

516
00:28:17,166 --> 00:28:18,833
‫כנראה.‬
‫-כאילו שאנו פסיכופטים.‬

517
00:28:18,916 --> 00:28:21,750
‫אבל אפשר להבין מאיפה זה בא.‬
‫-זה לא כל כך נורא,‬

518
00:28:21,833 --> 00:28:25,666
‫אך זו עדיין חוויה עוצמתית בשל הלחץ המנטלי.‬
‫-אתה רוצה לשבור אנשים.‬

519
00:28:25,750 --> 00:28:29,375
‫אני יכול לגרום להם להאמין במה שארצה.‬
‫זו השורה התחתונה.‬

520
00:28:29,458 --> 00:28:30,875
‫איפה למדת את זה?‬

521
00:28:30,958 --> 00:28:33,625
‫הייתי בצבא 23 שנים וזה עזר.‬

522
00:28:33,916 --> 00:28:36,916
‫למדת איך לחקור אנשים, הכוונה...‬

523
00:28:37,083 --> 00:28:39,083
‫איך להיכנס להם לראש.‬
‫-לשלוט במוחם.‬

524
00:28:39,583 --> 00:28:44,416
‫רוס והולי מודים שהם משתמשים בהיפנוזה‬
‫כדי להעצים את חווית המשתמש.‬

525
00:28:44,916 --> 00:28:47,166
‫אבל הוא לא מפחד לנקוט אלימות.‬

526
00:28:47,708 --> 00:28:50,666
‫אתה יודע שתיחתך, תיחבל, תסבול מנקעים...‬

527
00:28:51,041 --> 00:28:53,583
‫אולי עצמות שבורות, אולי מוות.‬
‫זה יכול לקרות.‬

528
00:28:54,000 --> 00:28:55,958
‫זה בדיוק מה שלא אעשה.‬

529
00:28:56,041 --> 00:28:57,791
‫ברגע שיש סיכון...‬
‫-אבל...‬

530
00:28:57,875 --> 00:28:59,833
‫אני עושה זאת 16 שנים,‬

531
00:28:59,916 --> 00:29:01,625
‫האם מישהו מת פעם? לא.‬

532
00:29:01,708 --> 00:29:03,041
‫היה התקף לב.‬

533
00:29:04,041 --> 00:29:06,791
‫כן, זה קרה.‬
‫-לא תמות, אבל...‬

534
00:29:07,250 --> 00:29:11,125
‫חלק מהכיף הוא הרגע שבו נראה לך שתמות.‬

535
00:29:11,208 --> 00:29:13,625
‫זה מה שמרגש.‬
‫-את זה אתם מחפשים?‬

536
00:29:13,708 --> 00:29:14,625
‫כן, כאילו...‬

537
00:29:14,708 --> 00:29:17,416
‫זה מה שמחפשים האנשים שבאים הנה.‬

538
00:29:17,750 --> 00:29:20,250
‫אלו הם המכורים לאדרנלין,‬

539
00:29:20,333 --> 00:29:22,416
‫אנשים שלא מצליחים להיבהל במקום אחר.‬

540
00:29:23,041 --> 00:29:26,625
‫כמה זמן אחזיק מעמד, לדעתך?‬
‫-אולי 25, 30 שניות. אולי 20.‬

541
00:29:29,041 --> 00:29:31,375
‫אני לא בטוח בך.‬
‫-אני יודע. אתה לא יכול.‬

542
00:29:31,458 --> 00:29:33,416
‫אתה מישהו...‬
‫-אני נוכל...‬

543
00:29:33,875 --> 00:29:36,375
‫שמקיים את כל מה שהוא אומר.‬

544
00:29:36,458 --> 00:29:38,833
‫אלוהים. אני הולך.‬

545
00:29:39,333 --> 00:29:41,666
‫אל תחזור. תמשיך ללכת, שמור מרחק.‬

546
00:29:42,083 --> 00:29:44,375
‫אני מחבב אותך, רוס, איש מפחיד שכמותך.‬

547
00:29:45,833 --> 00:29:48,333
‫הסרטונים ברשת מפחידים מאוד.‬

548
00:29:49,000 --> 00:29:52,500
‫אבל אחרי שנפגשנו, אני עדיין לא מבין‬
‫מדוע הוא עושה זאת.‬

549
00:29:53,083 --> 00:29:56,916
‫הוא בעל מקצוע או סוג של פסיכופת?‬

550
00:30:00,208 --> 00:30:02,208
‫ציפיתי לפגוש את הקורבן הבא של רוס,‬ ‫כדי להבין מדוע הוא עושה זאת.‬

551
00:30:05,083 --> 00:30:07,666
‫היי! היי, דיוויד.‬
‫-מה נשמע?‬

552
00:30:07,750 --> 00:30:11,666
‫ניק ניומן הוא אב בן 53 מממפיס, טנסי.‬

553
00:30:12,125 --> 00:30:14,458
‫הוא הבוס במחלקת המים המקומית.‬

554
00:30:14,833 --> 00:30:18,291
‫בעברו הוא שחה עם כרישים‬
‫והתחרה ב"איש הברזל".‬

555
00:30:18,708 --> 00:30:21,250
‫מכור לאדרנלין שמחפש את המנה הבאה.‬

556
00:30:22,000 --> 00:30:25,500
‫הוא מראה לי את כל הציוד‬
‫שעליו להביא לעינויים.‬

557
00:30:25,583 --> 00:30:29,708
‫אני אהיה כריש, כי הוא אמר שהסרטונים‬
‫מוצלחים יותר כך,‬

558
00:30:29,791 --> 00:30:31,791
‫אם אתה באוברול.‬
‫-זה הקטע שלו.‬

559
00:30:31,875 --> 00:30:34,958
‫יש לך אוכל לכלבים?‬
‫-רוס אוהב אוכל לכלבים,‬

560
00:30:35,041 --> 00:30:37,583
‫אז יש לי הרבה מזה.‬
‫-זה התשלום שהוא מבקש?‬

561
00:30:37,666 --> 00:30:39,000
‫שק גדול של אוכל כלבים?‬

562
00:30:39,083 --> 00:30:42,250
‫אפשר לתרום מעט כסף, ודאי שאעשה כך.‬

563
00:30:43,041 --> 00:30:46,416
‫באופן מפתיע, רוס לא גובה תשלום על שירותיו.‬

564
00:30:47,208 --> 00:30:49,666
‫תרומה של אוכל לכלבים הוא כל מה שהוא מבקש.‬

565
00:30:50,125 --> 00:30:55,208
‫מה שצריך להיות לך‬
‫זה אישור רפואי והערכה פסיכולוגית.‬

566
00:30:55,291 --> 00:30:58,166
‫"הוא יציב רפואית ונפשית". ברכותיי.‬

567
00:30:58,250 --> 00:31:02,875
‫"אין מניעה להשתתפות בחווית‬
‫אחוזת מק'קיימי הרדופה."‬

568
00:31:04,166 --> 00:31:08,500
‫אשתו ובניו בני העשרה של ניק,‬
‫לא יודעים מה הוא עושה.‬

569
00:31:08,583 --> 00:31:10,208
‫- אחוזת מק'קיימי -‬

570
00:31:10,541 --> 00:31:15,083
‫הסרטון הזה הוא מלפני חמש שנים,‬
‫כשהאחוזה נמצאה בסן דייגו.‬

571
00:31:15,583 --> 00:31:18,333
‫מסתבר שהדברים נעשו קיצוניים יותר מאז.‬

572
00:31:18,416 --> 00:31:19,458
‫אנשים משוגעים.‬

573
00:31:19,541 --> 00:31:20,458
‫כמו אבא שלך.‬

574
00:31:24,166 --> 00:31:28,000
‫למרות התגובות,‬
‫קארן יודעת שלא תוכל לעצור את ניק.‬

575
00:31:28,625 --> 00:31:31,916
‫אם הוא רוצה לעשות זאת, הוא יעשה.‬
‫אמרתי, "אינך מכיר אותו!‬

576
00:31:32,000 --> 00:31:35,750
‫אתה לא מכיר את האנשים, אינך יודע...‬
‫למה אתה נכנס."‬

577
00:31:36,291 --> 00:31:37,416
‫הוא אמר שיהיה בסדר.‬

578
00:31:39,875 --> 00:31:41,875
‫יום העינויים הגיע.‬

579
00:31:41,958 --> 00:31:46,000
‫רוס קבע איתנו פגישה בפארק כשלב ראשון,‬

580
00:31:46,083 --> 00:31:49,625
‫במה שנקרא "טקס ההרשאה",‬
‫ויש לי הפתעה לניק.‬

581
00:31:50,208 --> 00:31:51,625
‫יש לך אוברול?‬
‫-אני מוכן.‬

582
00:31:52,083 --> 00:31:55,500
‫אני אבוא ו... אנסה קצת.‬

583
00:31:55,583 --> 00:31:56,791
‫אדיר, בנאדם!‬

584
00:31:57,958 --> 00:32:00,333
‫אביא את האוברול שלי.‬
‫-גם לך יש?‬

585
00:32:00,416 --> 00:32:02,708
‫כן, כלב גדול... כלשהו.‬

586
00:32:02,791 --> 00:32:03,916
‫זה אדיר.‬

587
00:32:05,041 --> 00:32:07,166
‫רוס והולי מצטרפים אלינו‬

588
00:32:07,250 --> 00:32:10,041
‫וכבר אני מתחרט על הכניסה לאחוזה.‬

589
00:32:11,083 --> 00:32:14,125
‫הוא מזהיר אותנו שטקס ההרשאה‬
‫יימשך חמש שעות...‬

590
00:32:14,208 --> 00:32:16,625
‫ושיש ליידע את המשטרה.‬

591
00:32:17,375 --> 00:32:19,625
‫אני מתקשר כדי ליידע אתכם‬

592
00:32:20,041 --> 00:32:22,708
‫שאנחנו עורכים הופעה היום.‬

593
00:32:22,791 --> 00:32:25,291
‫אם תקבלו שיחות טלפון משוגעות,‬

594
00:32:25,375 --> 00:32:29,291
‫דעו שזה לא אמיתי - אל תירו בי!‬

595
00:32:29,416 --> 00:32:30,666
‫אעביר את המידע.‬

596
00:32:31,500 --> 00:32:34,750
‫מסמך ההרשאה הוא בן 45 עמודים.‬

597
00:32:34,833 --> 00:32:38,666
‫אתם הולכים לקרוא כל סעיף בצוותא.‬

598
00:32:38,750 --> 00:32:41,291
‫"המשתתף מסכים ומבין"...‬

599
00:32:41,416 --> 00:32:44,416
‫המסמך נועד להסיר כל אחריות‬

600
00:32:44,500 --> 00:32:47,416
‫לנזקים פיזיים ונפשיים שייגרמו על ידי רוס,‬

601
00:32:47,916 --> 00:32:51,625
‫ואני מרגיש שגם זה חלק מחווית העינוי.‬

602
00:32:51,708 --> 00:32:53,583
‫דיוויד, אתה תיפצע הערב.‬

603
00:32:53,666 --> 00:32:56,000
‫אתה תוטבע, אתה תיקבר.‬

604
00:32:56,083 --> 00:32:59,750
‫אני לא כאן כדי לפגוע בך, למרות שאתה תיפגע.‬

605
00:32:59,833 --> 00:33:04,291
‫עליך להבין את זה.‬
‫אני לא סתם מדבר, בסדר?‬

606
00:33:04,833 --> 00:33:06,833
‫"עליו להבין כיצד להימלט"...‬

607
00:33:06,916 --> 00:33:09,583
‫זה נמשך שעות,‬

608
00:33:09,666 --> 00:33:12,291
‫ואני מתחיל לאבד את תפיסת המציאות.‬

609
00:33:12,750 --> 00:33:15,583
‫בעבר לא הייתה קיימת האפשרות‬
‫למילת ביטחון,‬

610
00:33:15,666 --> 00:33:18,583
‫אבל אולי בשל תלונות קודמות,‬

611
00:33:18,666 --> 00:33:19,958
‫רוס מסכים לשימוש בהן.‬

612
00:33:20,041 --> 00:33:22,166
‫אבל אתה צריך...‬
‫-לדעתי אתה מבלף.‬

613
00:33:22,250 --> 00:33:23,166
‫גם לדעתי.‬

614
00:33:23,250 --> 00:33:24,666
‫אני סתם צוחק, דיוויד.‬

615
00:33:26,041 --> 00:33:30,166
‫הנה מה שיקרה. דיוויד, תן לניק משהו מביך.‬

616
00:33:30,250 --> 00:33:31,625
‫"שמי ניק.‬

617
00:33:31,708 --> 00:33:32,875
‫חשבתי שהייתי קשוח".‬

618
00:33:33,750 --> 00:33:35,500
‫הוא מפקפק באומץ שלך!‬

619
00:33:35,916 --> 00:33:38,916
‫"אבל אני יותר פחדן מדיוויד."‬

620
00:33:39,000 --> 00:33:40,291
‫אלוהים!‬

621
00:33:40,583 --> 00:33:43,000
‫היופי הוא שגם אם אשבר לפניך,‬

622
00:33:43,083 --> 00:33:45,916
‫עדיין תצטרך לומר את זה,‬
‫וזה ממש מספק אותי.‬

623
00:33:46,000 --> 00:33:47,416
‫הוא אכזרי, נכון?‬
‫-כן.‬

624
00:33:47,916 --> 00:33:50,500
‫הגיע הזמן לחתום על הסעיף האחרון.‬

625
00:33:50,875 --> 00:33:54,333
‫באופן טפשי, הסעיף מתיר לרוס‬
‫להתעלם ממילת הביטחון.‬

626
00:33:54,416 --> 00:33:56,500
‫תכניסו את זה לראש, אתם לא תמותו.‬

627
00:33:56,791 --> 00:33:59,083
‫אבל החלק בין החיים למוות הוא הבעייתי.‬

628
00:33:59,166 --> 00:34:01,083
‫יש בעיות, כן.‬

629
00:34:01,166 --> 00:34:02,958
‫טוב, אני אמשיך.‬
‫-כל הכבוד.‬

630
00:34:03,958 --> 00:34:06,125
‫שניכם תקבלו חליפת משוגעים חביבה.‬

631
00:34:06,583 --> 00:34:10,208
‫עכשיו, אחרי כל המוזרויות, זה נעשה אמיתי.‬

632
00:34:10,291 --> 00:34:13,500
‫מאוד שגרתי לבלות כך את הערב.‬
‫-נכון?‬

633
00:34:13,583 --> 00:34:14,833
‫אלו חיתולים למבוגרים?‬

634
00:34:15,958 --> 00:34:19,166
‫זה נועד להשפיל, לדעתי.‬
‫-אוי, לא.‬

635
00:34:19,541 --> 00:34:21,333
‫מושלם. זה יישאר בפה שלך.‬

636
00:34:22,583 --> 00:34:25,000
‫עוד לא הרגשת כלום. זה החלק הקל.‬

637
00:34:25,083 --> 00:34:29,208
‫כבר איבדתי את תחושת המרחב...‬
‫ואני מבוהל.‬

638
00:34:29,291 --> 00:34:31,416
‫אלוהים.‬
‫-לאלוהים אין קשר לזה.‬

639
00:34:31,500 --> 00:34:32,416
‫הנה.‬

640
00:34:32,500 --> 00:34:34,666
‫רוס התחיל במופע.‬

641
00:34:34,750 --> 00:34:38,166
‫תגיד, "שמי דיוויד ואני ילד קטן". קדימה.‬

642
00:34:38,250 --> 00:34:40,416
‫תגיד את זה!‬
‫-שמי דיוויד ואני ילד קטן.‬

643
00:34:40,500 --> 00:34:41,458
‫אל תעצור.‬

644
00:34:43,041 --> 00:34:44,958
‫זה לא מצחיק.‬

645
00:34:45,041 --> 00:34:47,416
‫לא אמרתי לך לשבת. מה אתה עושה?‬

646
00:34:47,500 --> 00:34:50,000
‫אתה צוחק עליי, דיוויד.‬
‫-לא.‬

647
00:34:50,083 --> 00:34:53,583
‫רוס הוא סתם בדיחה, נכון?‬
‫-אתה ממש לא בדיחה.‬

648
00:34:53,666 --> 00:34:57,250
‫בואו נצחק על רוס. זה מה שאנחנו עושים?‬
‫קלטתי אותך.‬

649
00:34:57,333 --> 00:35:00,041
‫אנחנו נבלה הערב.‬
‫-זה מפחיד.‬

650
00:35:00,125 --> 00:35:03,333
‫זה מפחיד? אין לך מושג מה זה מפחיד.‬

651
00:35:03,833 --> 00:35:06,875
‫הרסת את חליפת המשוגעים שלי?‬
‫אתה שמן, נכון?‬

652
00:35:07,250 --> 00:35:08,666
‫בתוספת אוזניות,‬

653
00:35:08,750 --> 00:35:12,250
‫רוס מאלץ אותי להאזין לפס הקול המעוות שלו.‬

654
00:35:12,333 --> 00:35:15,416
‫ברוכים הבאים לאחוזת מק'קיימי.‬

655
00:35:16,000 --> 00:35:19,500
‫נעשה זאת יחד.‬
‫-אני לא אוהב את זה.‬

656
00:35:19,583 --> 00:35:22,666
‫אם אני רוצה להפסיק...‬
‫-תפסיק ליילל, דיוויד.‬

657
00:35:22,750 --> 00:35:25,541
‫בסדר? עוד לא עשינו כלום.‬
‫-טוב, בסדר.‬

658
00:35:25,625 --> 00:35:28,250
‫אף אחד לא יציל אותך.‬

659
00:35:28,625 --> 00:35:31,083
‫אף אחד לא ישמע אותך.‬

660
00:35:31,583 --> 00:35:34,750
‫בדרכנו לאחוזה, אני מאבד את זה.‬

661
00:35:35,208 --> 00:35:37,833
‫אולי זה הפסקול, אולי שעות ההתעללות,‬

662
00:35:38,375 --> 00:35:40,375
‫אבל איני חושב שאוכל להמשיך.‬

663
00:35:40,458 --> 00:35:42,500
‫אתה לא פורש עכשיו, ממש לא.‬

664
00:35:42,583 --> 00:35:44,250
‫לדעתי...‬
‫-מה? דיוויד?‬

665
00:35:44,333 --> 00:35:45,708
‫אני פורש.‬
‫-אין סיכוי.‬

666
00:35:45,791 --> 00:35:47,666
‫אתה רציני?‬
‫-כן, אני בחוץ.‬

667
00:35:47,750 --> 00:35:49,083
‫תגיד את מילת הביטחון.‬

668
00:35:49,166 --> 00:35:50,708
‫תגיד! זה מביך.‬

669
00:35:50,791 --> 00:35:54,625
‫לא, אני לא אוהב כאן דבר.‬
‫כל המצב הזה נוראי, אני לא אוהב את זה.‬

670
00:35:54,708 --> 00:35:57,833
‫תגיד את זה.‬
‫-שמי דיוויד ואני מניו זילנד‬

671
00:35:57,916 --> 00:36:00,416
‫ואני פחדן מדי מכדי להתנסות‬
‫באחוזת מק'קיימי.‬

672
00:36:00,875 --> 00:36:02,875
‫ואני פורש.‬
‫-ואני פורש.‬

673
00:36:04,166 --> 00:36:06,416
‫מצטער.‬
‫-זהו, הכל בסדר.‬

674
00:36:06,500 --> 00:36:08,500
‫אתה בטוח, אל תדאג לכלום.‬

675
00:36:08,875 --> 00:36:10,916
‫אין בזה שום דבר טוב.‬

676
00:36:11,000 --> 00:36:13,750
‫מה אתה חושב...‬
‫-אני לא מבין אנשים שבאים הנה.‬

677
00:36:13,833 --> 00:36:16,708
‫אתה נסער.‬
‫-כן, זה מוזר.‬

678
00:36:16,791 --> 00:36:18,041
‫זה מוזר, הלא כן?‬
‫-כן.‬

679
00:36:19,041 --> 00:36:21,416
‫זאת הקלה להיות בחוץ.‬

680
00:36:21,916 --> 00:36:24,625
‫הייתי כל כך מבועת שלא יכולתי לחשוב.‬

681
00:36:25,125 --> 00:36:27,500
‫הטכניקות של רוס יעילות בצורה מחרידה,‬

682
00:36:28,083 --> 00:36:30,083
‫אפילו לשהייה הקצרה שלי.‬

683
00:36:32,791 --> 00:36:34,500
‫רק ניק נשאר.‬

684
00:36:35,291 --> 00:36:38,583
‫הכל בסדר?‬
‫אנחנו בסדר מאחור.‬

685
00:36:40,583 --> 00:36:44,541
‫הגענו אל האחוזה והוא מיד נלקח לאסם.‬

686
00:36:44,625 --> 00:36:45,458
‫תתרחק!‬

687
00:36:46,625 --> 00:36:48,416
‫הצלמים לא מורשים להיכנס‬

688
00:36:48,500 --> 00:36:50,875
‫ובתוך הבית, אין לי מושג מה יקרה לניק.‬

689
00:36:51,416 --> 00:36:53,958
‫ממה שאנו רואים במצלמות של רוס,‬

690
00:36:54,041 --> 00:36:56,708
‫מופעלת עליו רמה חדשה של התעללות.‬

691
00:36:58,958 --> 00:37:01,791
‫הוא מוטבע באלימות במי קרח.‬

692
00:37:03,666 --> 00:37:05,000
‫שקט.‬

693
00:37:05,750 --> 00:37:08,166
‫תעצור את הנשימה ל-30 שניות, או...‬

694
00:37:12,083 --> 00:37:14,708
‫זה רק עשרים שניות. זה רק 25.‬

695
00:37:19,958 --> 00:37:22,125
‫עשרים וחמש.‬
‫-שוב 25.‬

696
00:37:22,666 --> 00:37:24,750
‫מה אתה עושה?‬
‫-אני בחוץ!‬

697
00:37:25,125 --> 00:37:26,958
‫תגיד את זה.‬
‫-אני ניק ניומן.‬

698
00:37:27,041 --> 00:37:28,583
‫חשבתי שאני יותר קשוח.‬

699
00:37:30,333 --> 00:37:34,250
‫אבל אני פחדן גדול יותר... מדיוויד.‬

700
00:37:35,625 --> 00:37:37,666
‫ואני רוצה לפרוש מאחוזת מק'קיימי.‬

701
00:37:39,375 --> 00:37:40,791
‫הוא סיים.‬
‫-הוא סיים?‬

702
00:37:40,875 --> 00:37:41,833
‫זה נגמר.‬

703
00:37:42,333 --> 00:37:45,041
‫ניק החזיק רק כמה דקות.‬

704
00:37:46,041 --> 00:37:47,625
‫שב.‬
‫-תתיישר. זהו.‬

705
00:37:47,708 --> 00:37:50,208
‫מצטער, חבר'ה, זה היה קצר מאוד.‬

706
00:37:50,291 --> 00:37:52,500
‫אתה בסדר, ניק? הכל טוב?‬
‫-כן, בסדר.‬

707
00:37:52,583 --> 00:37:55,041
‫מה קרה לקראת הסוף?‬
‫-זה היה קשוח.‬

708
00:37:55,125 --> 00:37:57,625
‫כמו שרוס אמר, אתה לא רוצה לעשות זאת.‬

709
00:37:58,583 --> 00:37:59,625
‫אל תבואו לכאן.‬

710
00:38:01,958 --> 00:38:04,625
‫ניק חיפש אדרנלין,‬

711
00:38:04,708 --> 00:38:08,625
‫אבל רוס מתמקד בפחדים אפלים יותר‬
‫מהפחד מפגיעה פיזית.‬

712
00:38:09,083 --> 00:38:11,208
‫שפיותך היא מטרתו.‬

713
00:38:13,083 --> 00:38:14,416
‫אני לא יודע מה לחשוב.‬

714
00:38:14,500 --> 00:38:17,250
‫רוס נראה שמח ממה שקרה.‬

715
00:38:17,333 --> 00:38:19,500
‫זה גרוע כמו שאומרים שזה.‬

716
00:38:25,583 --> 00:38:28,083
‫לא הבנתי מה גורם לרוס לעשות זאת,‬

717
00:38:28,541 --> 00:38:30,666
‫לכן החלטתי לחזור למחרת.‬

718
00:38:31,625 --> 00:38:35,166
‫אני מחליט את מי אני לוקח‬
‫למשחקים הקטנים שלי.‬

719
00:38:35,250 --> 00:38:37,875
‫זכרו, אתם אחד נגד השני.‬

720
00:38:39,041 --> 00:38:42,083
‫זוג צעיר, קאלב וזואי ממיזורי‬

721
00:38:42,166 --> 00:38:43,625
‫הגיעו גם הם לחוויה.‬

722
00:38:44,000 --> 00:38:45,458
‫בסדר, להתראות!‬

723
00:38:45,541 --> 00:38:47,458
‫אי אפשר לעקוב עוד קצת?‬

724
00:38:48,041 --> 00:38:49,541
‫אלא אם בא לך להצטרף...‬

725
00:38:50,250 --> 00:38:52,333
‫אני לא חוזר פנימה.‬
‫-אז צא מפה.‬

726
00:38:52,416 --> 00:38:53,500
‫צא!‬

727
00:38:53,583 --> 00:38:55,500
‫קישטה! לחזית הבית.‬

728
00:38:56,291 --> 00:38:57,875
‫להתראות, חברים!‬

729
00:38:59,375 --> 00:39:00,375
‫הנה הם יוצאים.‬

730
00:39:02,083 --> 00:39:04,291
‫זאת עוד סצנה אלימה,‬

731
00:39:04,583 --> 00:39:06,666
‫אבל הם מחזיקים זמן רב הרבה יותר.‬

732
00:39:06,750 --> 00:39:10,250
‫את מדממת עליי?‬
‫-אלוהים...‬

733
00:39:10,333 --> 00:39:13,416
‫אחרי שעתיים, הקור מכריע את זואי...‬

734
00:39:16,916 --> 00:39:17,875
‫אני חייבת לצאת.‬

735
00:39:18,500 --> 00:39:19,708
‫ואז את קאלב.‬

736
00:39:20,333 --> 00:39:21,416
‫ניסיון יפה.‬

737
00:39:23,750 --> 00:39:24,875
‫לנשום.‬

738
00:39:25,416 --> 00:39:26,250
‫זה נגמר.‬

739
00:39:27,125 --> 00:39:28,708
‫עבודה טובה.‬
‫-זה היה טוב.‬

740
00:39:29,791 --> 00:39:31,958
‫הכל נגמר, זמן להתקלח.‬

741
00:39:32,833 --> 00:39:34,916
‫רוס סיים להיום.‬

742
00:39:35,333 --> 00:39:37,750
‫זאת עבודה במשרה מלאה.‬

743
00:39:37,833 --> 00:39:39,625
‫זאת משרה מלאה! זה מגוחך!‬

744
00:39:39,708 --> 00:39:43,291
‫ואין לך הכנסת פלא אחרת?‬
‫-לא.‬

745
00:39:43,375 --> 00:39:46,583
‫אתה לא מוכר את זה כסרטוני פטיש?‬
‫-לא.‬

746
00:39:46,666 --> 00:39:48,250
‫פטיש? אמרת פטיש?‬

747
00:39:48,333 --> 00:39:52,291
‫חייבת להיות הכנסה כלשהי...‬
‫-זה ממש לא פטיש.‬

748
00:39:52,375 --> 00:39:54,500
‫אתה חייב להבין.‬
‫-זה למען האהבה?‬

749
00:39:54,583 --> 00:39:58,916
‫הכנסתי היחידה היא 800 דולר שאני מקבל‬
‫כפנסיה מהצי.‬

750
00:39:59,000 --> 00:40:02,750
‫זהו. 800 דולר. אני מוציא את זה על אוכל‬
‫תוך שלושה ימים.‬

751
00:40:04,083 --> 00:40:06,041
‫מה נשמע, זואי? את כועסת עליי?‬

752
00:40:06,125 --> 00:40:08,916
‫לא, אני לא כועסת, היה לי קר, רוס!‬
‫-בסדר.‬

753
00:40:09,458 --> 00:40:13,083
‫דיברת על זה שזה משחק, שזה לא אמיתי.‬

754
00:40:13,166 --> 00:40:18,000
‫זה מאוד אמיתי כי אנשים נחבטים בראש,‬
‫אתה מטביע אנשים,‬

755
00:40:18,083 --> 00:40:18,958
‫יש דם...‬

756
00:40:19,041 --> 00:40:20,791
‫אלו דברים אמיתיים, נכון?‬

757
00:40:20,875 --> 00:40:23,375
‫דברים אמיתיים קורים.‬
‫-אבל אתה גם בטוח מאוד.‬

758
00:40:23,458 --> 00:40:27,625
‫כל העניין הוא לגרום לך להרגיש לא בטוח,‬
‫וזה עובד.‬

759
00:40:28,375 --> 00:40:32,833
‫איזו תפיסה מוטעית יש לאנשים לגביך, לדעתך?‬

760
00:40:34,166 --> 00:40:36,166
‫שאני פסיכופת!‬

761
00:40:36,541 --> 00:40:41,291
‫שאני איזה משוגע שנהנה... לפגוע באנשים!‬

762
00:40:41,666 --> 00:40:43,750
‫זה מה שחשבתי.‬
‫-מבין?‬

763
00:40:43,833 --> 00:40:46,708
‫מי אתה, אם לא פסיכופת?‬

764
00:40:47,416 --> 00:40:49,166
‫אני בדרן.‬

765
00:40:49,625 --> 00:40:52,833
‫אני קומיקאי, זאת הכל הצגה עבורי.‬

766
00:40:53,375 --> 00:40:56,000
‫מצאתי את הנישה שלי בעולם‬

767
00:40:56,083 --> 00:40:58,083
‫שאף אחד אחר לא עוסק בה.‬

768
00:40:58,166 --> 00:41:00,666
‫זה מאוד פשוט. אני אוהב לבדר.‬

769
00:41:02,000 --> 00:41:05,583
‫ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו‬
‫כסיבה לבחירת עיסוקו של רוס,‬

770
00:41:05,666 --> 00:41:07,458
‫הוא משום שהוא כל כך טוב בזה.‬

771
00:41:08,208 --> 00:41:09,958
‫איני חושב שהוא פסיכופת.‬

772
00:41:10,458 --> 00:41:13,708
‫אבל לא הייתי קורא למה שהוא עושה "בידור".‬

773
00:41:14,583 --> 00:41:16,291
‫אתם ממש לא...‬

774
00:41:17,500 --> 00:41:18,583
‫רוצים לעשות את זה.‬