1
00:00:06,423 --> 00:00:07,424
‫- מחנה ראש-אייל -‬

2
00:00:07,632 --> 00:00:09,634
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

3
00:00:13,346 --> 00:00:15,890
‫- שלום, מחנה ראש-אייל! חלק 1 -‬

4
00:00:18,059 --> 00:00:21,813
‫- מחנה ראש-אייל -‬

5
00:00:25,025 --> 00:00:27,027
‫סוף סוף הגיע החופש הגדול.‬

6
00:00:27,110 --> 00:00:30,238
‫מועדון הבייביסיטריות סוף סוף עלה לכיתה ח'.‬

7
00:00:30,321 --> 00:00:32,657
‫והיינו מוכנות להרפתקה אדירה.‬

8
00:00:32,741 --> 00:00:34,117
‫של רכישת חברים חדשים,‬

9
00:00:34,200 --> 00:00:35,410
‫התנסות בדברים חדשים,‬

10
00:00:35,493 --> 00:00:37,162
‫והכי חשוב, להיות יחד...‬

11
00:00:37,245 --> 00:00:38,788
‫לקיץ הכי טוב בעולם.‬

12
00:00:38,872 --> 00:00:41,791
‫הגענו. סוף סוף מחנה ראש-אייל.‬

13
00:00:41,875 --> 00:00:43,334
‫ובדיוק בזמן.‬

14
00:00:44,252 --> 00:00:48,173
‫עוד חמש דקות על האוטובוס הזה,‬
‫מערכת הדם שלי לא הייתה מתאוששת לעולם.‬

15
00:00:48,715 --> 00:00:50,258
‫נשימה מקרקעת.‬

16
00:00:50,842 --> 00:00:51,885
‫מראה קיץ.‬

17
00:00:52,427 --> 00:00:53,261
‫מחשבות?‬

18
00:00:53,344 --> 00:00:54,512
‫מאשרת.‬

19
00:00:54,596 --> 00:00:55,638
‫סוגדת.‬

20
00:00:55,722 --> 00:00:56,890
‫את נראית כמו חרק.‬

21
00:00:57,307 --> 00:00:59,642
‫וגם, למה להרכיב משקפי שמש כשיורד גשם?‬

22
00:01:00,351 --> 00:01:03,063
‫אבל אני ממש שמחה‬
‫שוויתרת על מחנה האומנות המפואר‬

23
00:01:03,146 --> 00:01:04,773
‫כדי שנוכל להיות כולנו ביחד.‬

24
00:01:04,856 --> 00:01:06,775
‫עדיין יכול להיות לי קיץ אומנותי.‬

25
00:01:06,858 --> 00:01:10,320
‫העצים יהיו ההשראה שלי,‬
‫והשמיים יהיו המוזה שלי.‬

26
00:01:10,945 --> 00:01:13,573
‫ולעולם לא יורד גשם במחנה ראש-אייל.‬

27
00:01:13,656 --> 00:01:15,742
‫זה בסך הכל טל כבד.‬

28
00:01:15,825 --> 00:01:20,747
‫ראש-אייל! אייל, ראש-אייל!‬

29
00:01:29,130 --> 00:01:30,924
‫אתן כבר מכירות את השיר.‬

30
00:01:31,007 --> 00:01:32,675
‫כן, התאמנו באוטובוס.‬

31
00:01:33,093 --> 00:01:36,054
‫מכירות גם את שיר המחנה‬
‫וחלק מחוכמת עלון קבלת הפנים.‬

32
00:01:38,223 --> 00:01:39,432
‫קבוצת סטוניברוק, כן?‬

33
00:01:39,516 --> 00:01:40,975
‫בדיוק!‬

34
00:01:41,059 --> 00:01:42,519
‫חלוקה לבקתות.‬

35
00:01:42,602 --> 00:01:46,523
‫בנות כיתה ח', קישי ושייפר,‬
‫בקתת קרדינל.‬

36
00:01:46,606 --> 00:01:48,817
‫מקגיל ותומס, בלובירד.‬

37
00:01:48,900 --> 00:01:50,777
‫ספיר, מדולארק.‬

38
00:01:50,860 --> 00:01:53,363
‫הלאה, בני כיתה ח', יש לנו את ברונו.‬

39
00:01:53,905 --> 00:01:56,449
‫חשבתי שאנחנו אמורות להיות ביחד.‬

40
00:01:56,533 --> 00:01:57,909
‫ואני לגמרי לבד.‬

41
00:01:58,201 --> 00:01:59,786
‫קדימה. נסדר את זה.‬

42
00:02:01,621 --> 00:02:02,497
‫סליחה.‬

43
00:02:03,832 --> 00:02:06,501
‫היי. קריסטי תומס, תושבת סטוניברוק,‬

44
00:02:06,584 --> 00:02:08,378
‫נשיאת מועדון הבייביסיטריות.‬

45
00:02:08,461 --> 00:02:10,964
‫אופירה מינס. ילדים קוראים לי אופי-רע.‬

46
00:02:11,047 --> 00:02:12,882
‫תושבת פסאיק, ניו ג'רזי.‬

47
00:02:13,383 --> 00:02:16,136
‫מנהלת מחנה ראש-אייל ב-26 השנים האחרונות.‬

48
00:02:16,219 --> 00:02:17,887
‫משך שירות מרשים.‬

49
00:02:17,971 --> 00:02:19,722
‫אבל אני חושבת שנפלה טעות.‬

50
00:02:19,806 --> 00:02:21,391
‫את מבינה, חברותיי ואני‬

51
00:02:21,808 --> 00:02:24,519
‫ביקשנו במיוחד להיות באותה בקתה.‬

52
00:02:24,602 --> 00:02:26,896
‫אנחנו מועדון הבייביסיטריות.‬
‫-ציינת את זה.‬

53
00:02:26,980 --> 00:02:28,690
‫כל עניין המחנה היה אמור להיות‬

54
00:02:28,815 --> 00:02:31,234
‫כמו תרגיל של בניית מורל לעסק.‬

55
00:02:31,651 --> 00:02:33,278
‫סוג של חופשה תאגידית.‬

56
00:02:33,820 --> 00:02:35,697
‫וקצת זמן גיבוש משמעותי.‬

57
00:02:35,780 --> 00:02:38,950
‫שחלק מאיתנו הקריבו קורבנות רציניים עבורו.‬

58
00:02:39,033 --> 00:02:42,829
‫אז נודה לך מאוד‬
‫אם תוכלי לעשות כמה שינויים.‬

59
00:02:43,079 --> 00:02:45,582
‫קרדינל, בלובירד, טוקאן, איפה שיש מקום.‬

60
00:02:45,665 --> 00:02:48,501
‫אני יודעת שקשה לא להיות באותה בקתה‬
‫עם החברות שלך,‬

61
00:02:48,585 --> 00:02:50,378
‫אבל השינוי הזה יעשה לכן טוב.‬

62
00:02:50,461 --> 00:02:52,547
‫רגע, מה לגבי תוכנית הכשרת המדריכות?‬

63
00:02:52,630 --> 00:02:54,465
‫אני יודעת שהן קצת יותר מבוגרות,‬

64
00:02:54,549 --> 00:02:57,760
‫אבל עם כל ניסיון הבייביסיטר שלנו,‬
‫אנו בעצם מנוסות מדי.‬

65
00:02:57,844 --> 00:02:58,928
‫וכמו שאמרתי,‬

66
00:02:59,179 --> 00:03:03,183
‫אני הנשיאה והמייסדת של יוזמה מצליחה מאוד‬
‫לטיפול בילדים.‬

67
00:03:03,641 --> 00:03:05,351
‫הכשרת מדריכות זה מגיל 16.‬

68
00:03:07,437 --> 00:03:09,022
‫זו לא חופשה עסקית.‬

69
00:03:09,105 --> 00:03:10,940
‫זה פשוט קיץ.‬

70
00:03:11,232 --> 00:03:13,109
‫תירגעי ותיהני, קריסטי תומס.‬

71
00:03:14,444 --> 00:03:16,696
‫טוב, אפשר לפחות להיות נשיאת הבקתה שלי?‬

72
00:03:21,743 --> 00:03:25,079
‫לפחות כולנו נהיה יחד בפעילויות קבוצתיות,‬
‫נכון?‬

73
00:03:26,372 --> 00:03:27,874
‫את ואני נבלה יחד כל הזמן.‬

74
00:03:28,416 --> 00:03:29,751
‫רק שתינו.‬

75
00:03:31,753 --> 00:03:33,546
‫משהו שבעצם אף פעם לא עשינו.‬

76
00:03:35,131 --> 00:03:37,175
‫לא חשבתי על זה.‬

77
00:03:37,258 --> 00:03:39,260
‫יהיה כיף להתחבר.‬

78
00:03:39,886 --> 00:03:41,512
‫זה כל העניין במחנה קיץ, לא?‬

79
00:03:42,055 --> 00:03:43,014
‫נכון.‬

80
00:03:44,140 --> 00:03:44,974
‫מגניב.‬

81
00:03:47,143 --> 00:03:49,187
‫אני חושבת שאירשם להודעות הבוקר.‬

82
00:03:49,604 --> 00:03:51,773
‫זו ההזדמנות הטובה ביותר להודיע למחנה‬

83
00:03:51,856 --> 00:03:53,942
‫על עניינים חשובים של צדק חברתי.‬

84
00:03:54,108 --> 00:03:55,818
‫אין כמו פלטפורמה חופשית.‬

85
00:03:56,236 --> 00:03:57,904
‫אגב פלטפורמה,‬

86
00:03:57,987 --> 00:04:00,990
‫אני חושבת שאני חייבת לחשוב מחדש‬
‫על הנעליים שלי.‬

87
00:04:10,625 --> 00:04:13,253
‫את לחוצה כי את לא מכירה אף אחת בבקתה שלך.‬

88
00:04:13,336 --> 00:04:15,505
‫קארן!‬
‫-גם אני לא מכירה אף אחת בשלי,‬

89
00:04:15,588 --> 00:04:17,507
‫אבל אבא סיפר לי הכול על המקום‬

90
00:04:17,590 --> 00:04:19,008
‫ועל כמה שאוהב להיות כאן.‬

91
00:04:19,842 --> 00:04:21,052
‫באמת? מה הוא אמר?‬

92
00:04:21,177 --> 00:04:22,387
‫שיש נחשים,‬

93
00:04:22,637 --> 00:04:24,180
‫בעיקר כשיורד גשם,‬

94
00:04:24,264 --> 00:04:25,473
‫שזה הרבה מהזמן.‬

95
00:04:26,140 --> 00:04:28,935
‫ויש פרפרי עש רעילים עם זנב חום.‬

96
00:04:29,727 --> 00:04:32,105
‫אבל יש גם תיאטרון שבו אפשר להעלות מחזות.‬

97
00:04:32,563 --> 00:04:33,439
‫באמת?‬

98
00:04:33,523 --> 00:04:34,482
‫כן.‬

99
00:04:34,565 --> 00:04:38,528
‫למרבה הצער, הוא מקולל על ידי נזיר משוגע‬

100
00:04:38,611 --> 00:04:42,407
‫שדעתו נטרפה על ידי השירה בחזרות.‬

101
00:04:42,949 --> 00:04:45,535
‫הוא חטף את כל השחקנים.‬

102
00:04:46,828 --> 00:04:48,413
‫והם מעולם לא נראו שוב.‬

103
00:04:51,291 --> 00:04:52,667
‫אבל הנזיר עוד שם.‬

104
00:04:53,084 --> 00:04:55,003
‫בבקתה במחנה הישן.‬

105
00:04:56,004 --> 00:04:58,298
‫יש שאומרים, שבלילות שקטים,‬

106
00:04:58,631 --> 00:05:01,509
‫עדיין אפשר לשמוע את החניכים שנעלמו,‬
‫שרים לו.‬

107
00:05:04,929 --> 00:05:06,389
‫בסדר. ביי, מרי אן!‬

108
00:05:12,312 --> 00:05:15,106
‫- מדולארק -‬

109
00:05:16,357 --> 00:05:17,275
‫- המילטון -‬

110
00:05:17,400 --> 00:05:20,570
‫זה כזה מוזר. היא, כאילו, גבוהה יותר.‬

111
00:05:20,653 --> 00:05:22,905
‫היא לגמרי מחקה אותי.‬
‫-אני יודעת.‬

112
00:05:22,989 --> 00:05:25,742
‫ראית מה הילדה הזאת לבשה? ההיא בבקתה ליד.‬

113
00:05:25,825 --> 00:05:27,076
‫את מתכוונת לוורוניקה?‬

114
00:05:27,160 --> 00:05:28,494
‫כן, ורוניקה.‬

115
00:05:31,539 --> 00:05:32,623
‫אני מניחה שזו שלי.‬

116
00:05:38,379 --> 00:05:40,298
‫המילטון! אני מתה על המחזמר הזה.‬

117
00:05:40,590 --> 00:05:42,967
‫צפיתי בו שלוש פעמים עם השחקנים המקוריים,‬

118
00:05:43,468 --> 00:05:44,886
‫לא כולל הסדנה הציבורית.‬

119
00:05:44,969 --> 00:05:47,388
‫איך השגת כרטיסים?‬
‫-אבא שלי מפיק בברודוויי.‬

120
00:05:48,181 --> 00:05:50,183
‫אני יודעת איך זה נשמע.‬

121
00:05:50,641 --> 00:05:51,684
‫אני מניו יורק.‬

122
00:05:52,352 --> 00:05:54,312
‫כולם שם הם או מפיקים‬

123
00:05:54,395 --> 00:05:55,313
‫או ברמנים.‬

124
00:05:55,396 --> 00:05:57,774
‫אחת מחברותיי הטובות משם.‬
‫אולי אתן מכירות.‬

125
00:06:00,109 --> 00:06:04,030
‫או אולי זו עיר ענקית‬
‫שחיים בה מיליוני אנשים,‬

126
00:06:04,113 --> 00:06:06,657
‫ומן הסתם הם לא כולם מכירים זה את זה.‬

127
00:06:08,034 --> 00:06:09,619
‫סליחה. אני לחוצה.‬

128
00:06:09,702 --> 00:06:10,536
‫זה בסדר.‬

129
00:06:11,162 --> 00:06:14,540
‫סטרייסנד לא הצליחה לעשות הופעה חיה‬
‫במשך 20 שנה בגלל עצבים.‬

130
00:06:15,875 --> 00:06:18,961
‫אני לא מאמינה שאת אוהבת תיאטרון.‬
‫את נראית כזו מגניבה.‬

131
00:06:19,045 --> 00:06:21,005
‫אני בדרך כלל הולכת למחנה תיאטרון,‬

132
00:06:21,172 --> 00:06:24,384
‫אבל השנה אימי הייתה כל כך עסוקה‬
‫בתכנון הטיול שלה לקומו,‬

133
00:06:24,467 --> 00:06:26,636
‫שפספסתי את ההרשמה, אז אני פה במקום.‬

134
00:06:27,095 --> 00:06:30,306
‫אולי נוכל לקבל רשות להעלות מופע משלנו.‬

135
00:06:30,765 --> 00:06:31,849
‫יש כאן תיאטרון,‬

136
00:06:31,933 --> 00:06:34,602
‫והייתה אמורה להיות תוכנית תיאטרון,‬

137
00:06:35,186 --> 00:06:36,396
‫לפחות‬

138
00:06:37,021 --> 00:06:38,147
‫לפני הקללה.‬

139
00:06:38,689 --> 00:06:40,650
‫רגע, איזו קללה?‬

140
00:06:41,692 --> 00:06:42,527
‫הנזיר,‬

141
00:06:42,985 --> 00:06:43,903
‫ביער.‬

142
00:06:44,404 --> 00:06:47,073
‫ואיך צלילי מחזות הזמר הטריפו את דעתו,‬

143
00:06:47,573 --> 00:06:49,200
‫והוא עדיין שם איפשהו?‬

144
00:06:49,283 --> 00:06:53,329
‫איזו יצירה? כי אם זה היה "קאטס",‬
‫אני לא יכולה להאשים אותו.‬

145
00:06:59,585 --> 00:07:01,629
‫קארן ודייוויד מייקל יהיו בסדר.‬

146
00:07:01,712 --> 00:07:02,839
‫הם חברותיים יחסית‬

147
00:07:02,922 --> 00:07:05,133
‫ובעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה לגילם.‬

148
00:07:07,260 --> 00:07:08,636
‫אבל אני דואגת למרי אן.‬

149
00:07:09,929 --> 00:07:11,806
‫יהיה לה קשה להיות לגמרי לבד.‬

150
00:07:13,433 --> 00:07:14,559
‫לפחות אנחנו ביחד.‬

151
00:07:14,642 --> 00:07:16,310
‫כן. אני שמחה.‬

152
00:07:16,686 --> 00:07:18,062
‫אז מה מטרות הקיץ שלך?‬

153
00:07:18,146 --> 00:07:20,189
‫יש משהו מסוים שאת רוצה להגשים?‬

154
00:07:20,523 --> 00:07:22,316
‫אולי כישורי הישרדות?‬

155
00:07:22,400 --> 00:07:23,234
‫כרגע,‬

156
00:07:23,317 --> 00:07:24,861
‫אני רק רוצה לישון.‬

157
00:07:25,194 --> 00:07:26,195
‫לילה טוב, קריסטי.‬

158
00:07:26,946 --> 00:07:27,905
‫לילה טוב, סטייס.‬

159
00:07:47,216 --> 00:07:48,342
‫בוקר טוב, מנהלת.‬

160
00:07:48,426 --> 00:07:52,513
‫אני דון שייפר מסטוניברוק, קונטיקט,‬
‫העיירה הכי טובה באזור שלוש-המדינות.‬

161
00:07:52,597 --> 00:07:54,682
‫זו רק חלק מההתלהבות שתוכלי לצפות לה‬

162
00:07:54,765 --> 00:07:56,601
‫אם אוכל לעשות את הודעות הבוקר.‬

163
00:07:57,059 --> 00:08:00,396
‫התנדבת ואת יכולה לדבר במשפטים שלמים.‬
‫העבודה שלך.‬

164
00:08:00,813 --> 00:08:03,232
‫כן!‬
‫-רק תגידי את מה שאומרים לך להגיד.‬

165
00:08:03,316 --> 00:08:04,734
‫זה יהיה מזג אוויר,‬

166
00:08:05,234 --> 00:08:07,403
‫עדכונים ללוח השנה, דברים כאלה.‬

167
00:08:08,154 --> 00:08:09,655
‫עם צבעוניות משלי, כמובן.‬

168
00:08:09,739 --> 00:08:11,115
‫יותר חדשות מצבעוניות.‬

169
00:08:11,741 --> 00:08:12,575
‫היי, חבר'ה.‬

170
00:08:13,618 --> 00:08:16,037
‫אני אנחש "סטוניברוק", נכון?‬

171
00:08:16,537 --> 00:08:17,622
‫וניו יורק.‬

172
00:08:17,705 --> 00:08:20,208
‫ווסט 72 נכנסה לבניין.‬
‫-נהדר.‬

173
00:08:20,291 --> 00:08:23,794
‫אנחנו כאן כדי לבקש באופן רשמי‬
‫גישה לתאטרון כדי להעלות מחזמר.‬

174
00:08:23,878 --> 00:08:25,421
‫אין לי ניסיון רב בתיאטרון,‬

175
00:08:25,505 --> 00:08:27,340
‫אבל למפיקה שלי יש.‬

176
00:08:27,423 --> 00:08:29,467
‫דפי ההרשמה נמצאים בארון המסמכים.‬

177
00:08:29,550 --> 00:08:31,219
‫שברו רגל. לא באמת.‬

178
00:08:31,302 --> 00:08:33,221
‫לא אוכל להרשות לעצמי עוד תביעה.‬

179
00:08:34,555 --> 00:08:35,389
‫אלוהים!‬

180
00:08:39,852 --> 00:08:41,229
‫למה אנחנו עושים את זה?‬

181
00:08:41,312 --> 00:08:43,814
‫כי קשתות היא מיומנות הישרדות!‬

182
00:08:49,820 --> 00:08:52,156
‫חניכים! תסתדרו בשתי שורות.‬

183
00:08:52,240 --> 00:08:53,574
‫תירו אחד-אחד,‬

184
00:08:53,658 --> 00:08:56,160
‫וכשמישהו יפגע בלוח, תלחשו כמו נחש,‬

185
00:08:56,244 --> 00:08:58,454
‫אבל אם לא, תשאגו כמו אריה.‬

186
00:08:58,538 --> 00:09:00,581
‫בואו נשמע אתכם מתאמנים. תלחשו!‬

187
00:09:00,665 --> 00:09:01,499
‫קריסטי.‬
‫-כן?‬

188
00:09:01,582 --> 00:09:02,416
‫את לא מדריכה.‬

189
00:09:03,251 --> 00:09:04,418
‫על מה את מדברת?‬

190
00:09:04,502 --> 00:09:07,338
‫פשוט תיכנסי פנימה ותראי טלוויזיה‬
‫כמו ילדה רגילה.‬

191
00:09:07,755 --> 00:09:11,217
‫שמעי, יגיע יום בו תסתכלי אחורה על חייך‬

192
00:09:11,300 --> 00:09:13,553
‫ותתחרטי על כל הזמן שלא צפית בטלוויזיה.‬

193
00:09:13,970 --> 00:09:14,804
‫בסדר?‬

194
00:09:15,721 --> 00:09:18,224
‫קדימה.‬
‫-שתדעי לך שאני זהירה מאוד‬

195
00:09:18,307 --> 00:09:20,393
‫בלימוד העצמי של הכישורים האלה…‬

196
00:09:20,476 --> 00:09:21,644
‫גם אתם, מדריכים.‬

197
00:09:22,520 --> 00:09:23,354
‫רגע.‬

198
00:09:28,109 --> 00:09:31,112
‫החוט הזה לא מתנהג יפה.‬

199
00:09:33,155 --> 00:09:35,950
‫חוטים שמתנהגים יפה‬
‫בדרך כלל לא משנים את העולם.‬

200
00:09:37,285 --> 00:09:38,869
‫זה לא מה שכתוב על התיק שלך?‬

201
00:09:39,537 --> 00:09:42,415
‫המיקוד בעין-האל שלך מאוד מתקדם.‬

202
00:09:42,498 --> 00:09:44,125
‫מחר נצבע בגדים.‬

203
00:09:44,208 --> 00:09:45,334
‫אם תרצו להשתתף,‬

204
00:09:45,418 --> 00:09:48,045
‫תעברו בקיוסק כדי לקנות חולצות לצביעה.‬

205
00:09:48,129 --> 00:09:50,464
‫זה 35 דולר לחולצת צוות,‬

206
00:09:50,548 --> 00:09:51,882
‫50 לסווטשירט.‬

207
00:09:51,966 --> 00:09:54,176
‫כותנה איכותית במיוחד, חבר'ה.‬

208
00:09:54,260 --> 00:09:55,344
‫שומרת היטב על צבע.‬

209
00:09:58,139 --> 00:10:00,391
‫ההורים שלי לא נתנו לי כסף לקיוסק.‬

210
00:10:00,474 --> 00:10:02,977
‫הם אמרו שהמחנה כבר כל כך יקר.‬

211
00:10:04,437 --> 00:10:05,980
‫אז לא תוכלי לצבוע בגדים.‬

212
00:10:06,355 --> 00:10:07,440
‫מצטערת,‬

213
00:10:07,523 --> 00:10:10,610
‫אבל את יכולה לעזור או לצייר או משהו.‬

214
00:10:22,872 --> 00:10:23,789
‫וואו, זה…‬

215
00:10:24,749 --> 00:10:26,208
‫זה חלל נהדר.‬

216
00:10:26,292 --> 00:10:28,419
‫אני צריכה להרגיש את האנרגיה.‬

217
00:10:37,553 --> 00:10:38,971
‫אז, יש לך תסריט.‬

218
00:10:39,055 --> 00:10:42,183
‫אני רוצה להעלות‬
‫את המופע הראשון שראיתי בברודוויי.‬

219
00:10:42,558 --> 00:10:43,684
‫"קסם פריז."‬

220
00:10:43,768 --> 00:10:44,852
‫אני מתה עליו.‬

221
00:10:44,935 --> 00:10:48,147
‫אישה צעירה שנוסעת בזמן דרך המהפכה הצרפתית?‬

222
00:10:48,731 --> 00:10:49,982
‫זה תפקיד נשי נהדר.‬

223
00:10:50,983 --> 00:10:53,402
‫החניכים ימותו להשתתף בזה.‬

224
00:10:56,947 --> 00:10:58,574
‫זה רק צירוף מקרים.‬

225
00:10:59,075 --> 00:11:00,743
‫בטח שלא הקללה.‬

226
00:11:00,826 --> 00:11:03,412
‫רק אולי אל תגידי "ימותו" בפעם הבאה.‬

227
00:11:03,954 --> 00:11:06,457
‫ראש-אייל! בוקר טוב, חניכים.‬

228
00:11:06,540 --> 00:11:08,334
‫הנה "החדשות בשחר".‬

229
00:11:08,876 --> 00:11:12,713
‫היבחנו למחזמר של המחנה,‬
‫ותוכלו לקחת חלק בהצלת האומנויות.‬

230
00:11:13,839 --> 00:11:16,592
‫לא רק כאן במחנה ראש-אייל,‬
‫אלא בעולם,‬

231
00:11:16,926 --> 00:11:20,680
‫כי מגיעה לו מנת אמפתיה קיצונית‬
‫שרק האומנויות יכולות לספק.‬

232
00:11:23,724 --> 00:11:25,601
‫אבל הולך להיות יום קריר,‬

233
00:11:25,685 --> 00:11:27,311
‫אז אל תשכחו לקחת סווטשירט.‬

234
00:11:31,148 --> 00:11:32,483
‫בסדר, כולם, תקשיבו.‬

235
00:11:32,566 --> 00:11:35,486
‫אני מרי אן, במאית וכותבת,‬
‫וזו המפיקה שלי...‬

236
00:11:35,569 --> 00:11:37,613
‫ליין קאמינגס. תודה לכולכם שבאתם.‬

237
00:11:37,697 --> 00:11:39,490
‫אנחנו מחפשות מצוינות.‬

238
00:11:39,573 --> 00:11:40,783
‫איכות של כוכבים.‬

239
00:11:40,866 --> 00:11:42,243
‫ונזהה אותה כשנראה אותה.‬

240
00:11:45,538 --> 00:11:46,539
‫טוב, קודם כל,‬

241
00:11:47,581 --> 00:11:48,791
‫איפה לוח הכתיבה שלי?‬

242
00:11:53,087 --> 00:11:55,131
‫תישארי קרובה, מלורי, אצטרך עוזרת.‬

243
00:11:57,091 --> 00:11:57,925
‫קארן ברואר.‬

244
00:11:58,551 --> 00:12:00,428
‫"האם זו אצילות נפש‬

245
00:12:00,511 --> 00:12:03,347
‫לסבול את הקלעים והחיצים של מזל שערורייתי,‬

246
00:12:04,014 --> 00:12:06,392
‫או להרים נשק כנגד ים של צרות,‬

247
00:12:06,475 --> 00:12:07,810
‫ועל ידי התנגדות,‬

248
00:12:08,519 --> 00:12:09,812
‫לחסל אותן:‬

249
00:12:10,354 --> 00:12:12,440
‫למות. לישון.‬

250
00:12:13,190 --> 00:12:14,483
‫אולי לחלום."‬

251
00:12:24,034 --> 00:12:25,619
‫טוב, אז,‬

252
00:12:26,245 --> 00:12:28,038
‫זה אני, נפגע מברק.‬

253
00:12:34,628 --> 00:12:35,796
‫אנחנו צריכים בנים.‬

254
00:12:36,964 --> 00:12:38,883
‫הבא בתור, לוגן ברונו.‬

255
00:12:46,640 --> 00:12:48,267
‫אז, להתחיל?‬

256
00:12:48,350 --> 00:12:50,770
‫כן. כן, תתחיל, כן.‬

257
00:13:02,072 --> 00:13:02,948
‫מי זאת?‬

258
00:13:03,657 --> 00:13:04,867
‫ג'סי רמזי,‬

259
00:13:04,950 --> 00:13:06,786
‫החברה הכי טובה שלי.‬

260
00:13:08,287 --> 00:13:10,456
‫היא תילמד בחטיבת סטוניברוק בשנה הבאה.‬

261
00:13:11,165 --> 00:13:12,082
‫היא התקבלה.‬

262
00:13:12,833 --> 00:13:14,084
‫והיא הכוראוגרפית.‬

263
00:13:14,835 --> 00:13:15,795
‫עוד מישהו?‬

264
00:13:15,878 --> 00:13:17,171
‫פספסתי את זה?‬

265
00:13:18,255 --> 00:13:19,215
‫סטייסי.‬

266
00:13:20,966 --> 00:13:21,801
‫ליין.‬

267
00:13:23,886 --> 00:13:24,762
‫זה...‬

268
00:13:25,346 --> 00:13:26,806
‫טוב לראות אותך, סטייסי.‬

269
00:13:31,393 --> 00:13:32,353
‫סטייסי.‬

270
00:13:39,735 --> 00:13:41,403
‫סטייסי, מה קרה?‬

271
00:13:42,112 --> 00:13:44,073
‫מרי אן, זאת ליין.‬

272
00:13:44,990 --> 00:13:46,534
‫כאילו, ליין-ליין.‬

273
00:13:47,952 --> 00:13:48,869
‫חברה שלך,‬

274
00:13:49,745 --> 00:13:51,664
‫מהסרטון בבית הספר הישן שלך.‬

275
00:13:51,747 --> 00:13:52,748
‫חברה לשעבר.‬

276
00:13:53,207 --> 00:13:54,500
‫מאוד לשעבר.‬

277
00:13:54,583 --> 00:13:56,836
‫לא דיברתי איתה מאז שעזבתי את ניו יורק.‬

278
00:13:56,919 --> 00:13:58,879
‫סטייס, אני כל כך מצטערת.‬

279
00:13:59,004 --> 00:13:59,839
‫לא ידעתי.‬

280
00:13:59,922 --> 00:14:01,632
‫זה בסדר, איך היית יכולה?‬

281
00:14:01,715 --> 00:14:03,717
‫אגיד לה שלא נוכל להמשיך לעבוד יחד.‬

282
00:14:03,801 --> 00:14:05,177
‫אוכל למצוא מפיקה חדשה.‬

283
00:14:05,261 --> 00:14:08,472
‫קארן צעירה, אבל היא בטוחה בעצמה‬
‫ויש לה גישה למשקיעים...‬

284
00:14:08,556 --> 00:14:09,765
‫לא, מרי אן, זה בסדר.‬

285
00:14:10,558 --> 00:14:11,392
‫אני פשוט...‬

286
00:14:11,892 --> 00:14:13,227
‫הופתעתי לראות אותה.‬

287
00:14:13,435 --> 00:14:15,896
‫החיים שלי נהדרים. למי אכפת מליין?‬

288
00:14:16,522 --> 00:14:17,773
‫העבר הוא העבר.‬

289
00:14:18,148 --> 00:14:20,901
‫אני בכל זאת אבחן,‬
‫ונמצא דרך לגרום לזה לעבוד.‬

290
00:14:20,985 --> 00:14:21,819
‫בסדר.‬

291
00:14:22,528 --> 00:14:26,031
‫אבל אם כן נשארו לך רגשות של כעס או צער‬

292
00:14:26,115 --> 00:14:27,825
‫לגבי ליין ומה שקרה בניו יורק,‬

293
00:14:29,368 --> 00:14:30,369
‫תשתמשי בזה.‬

294
00:14:32,788 --> 00:14:35,708
‫אני לא יכולה להפסיק לחשוב‬
‫על עניין צביעת הבגדים.‬

295
00:14:35,791 --> 00:14:39,920
‫זה דפוק לגמרי שרק ילדים עם כסף‬
‫זוכים לעשות את הפרויקטים המגניבים.‬

296
00:14:40,004 --> 00:14:41,714
‫אומנות צריכה להיות לכולם.‬

297
00:14:41,797 --> 00:14:43,507
‫זה לא רק האומנות.‬

298
00:14:43,591 --> 00:14:45,301
‫רכיבה על סוסים עולה תוספת,‬

299
00:14:45,384 --> 00:14:48,262
‫ויש טיולים מיוחדים‬
‫שלא כולם יכולים להרשות לעצמם.‬

300
00:14:48,679 --> 00:14:50,347
‫זה כל כך לא הוגן.‬

301
00:14:50,431 --> 00:14:52,683
‫זו סטרטיפיקציה סוציו-אקונומית.‬

302
00:14:53,017 --> 00:14:54,935
‫זה יוצר כאלו שיש להם וכאלו שאין,‬

303
00:14:55,019 --> 00:14:57,688
‫במה שאמורה להיות סביבה אוטופית.‬

304
00:14:59,899 --> 00:15:02,359
‫את מסכימה איתי, נכון?‬
‫-בהחלט.‬

305
00:15:03,986 --> 00:15:05,279
‫אז מה נעשה בקשר לזה?‬

306
00:15:07,531 --> 00:15:09,533
‫- צוות השחקנים‬
‫שם - תפקיד -‬

307
00:15:14,496 --> 00:15:15,581
‫כן!‬

308
00:15:19,043 --> 00:15:20,878
‫- סטייסי מקגיל‬
‫מיניונט -‬

309
00:15:27,426 --> 00:15:28,719
‫ברכותיי.‬

310
00:15:32,681 --> 00:15:33,599
‫סטייס,‬

311
00:15:33,974 --> 00:15:35,601
‫אולי זה היה אמור להיות ככה.‬

312
00:15:36,644 --> 00:15:37,937
‫אולי‬

313
00:15:38,270 --> 00:15:39,813
‫נועדנו להיות יחד במחנה.‬

314
00:15:39,897 --> 00:15:42,358
‫או שהאימהות שלנו‬
‫מקבלות פרסום זהה בפייסבוק.‬

315
00:15:43,525 --> 00:15:46,445
‫אבל אם את יכולה לנהוג במקצועיות,‬
‫גם אני יכולה.‬

316
00:15:47,279 --> 00:15:48,113
‫בסדר.‬

317
00:15:48,197 --> 00:15:49,448
‫נתראה בחזרה.‬

318
00:15:54,954 --> 00:15:57,331
‫הצבעים האלה מושלמים. זה ייראה כל כך טוב.‬

319
00:15:57,414 --> 00:16:00,334
‫את יכולה פשוט לתלות את שלך שם.‬
‫כן. נהדר.‬

320
00:16:01,919 --> 00:16:04,713
‫וואו, עבודה טובה מאוד.‬
‫אני אוהבת את הבחירות שלך.‬

321
00:16:04,964 --> 00:16:07,549
‫בסדר, ואת יכולה לתלות את שלך לייבוש. כן.‬

322
00:16:07,633 --> 00:16:08,592
‫שיחקת אותה.‬

323
00:16:08,884 --> 00:16:10,219
‫זה נראה פשוט נהדר.‬

324
00:16:10,970 --> 00:16:12,972
‫יום שישי, 15:00.‬

325
00:16:13,055 --> 00:16:15,182
‫תעקבי אחרי החיצים ותגידי לחברים שלך.‬

326
00:16:16,850 --> 00:16:19,228
‫עוד יום יפהפה למחנה ראש-אייל.‬

327
00:16:19,895 --> 00:16:24,066
‫אבל יום עגום לגברים, נשים וילדים‬
‫במרכז אמריקה,‬

328
00:16:24,483 --> 00:16:27,945
‫שרואים את אורח חייהם מושמד‬
‫על ידי שינוי האקלים.‬

329
00:16:28,654 --> 00:16:31,407
‫והאקלים המטפורי משתנה גם במחנה,‬

330
00:16:31,490 --> 00:16:36,912
‫כי ייסוריי חוסר השוויון בהכנסות‬
‫מרים את ראשו... המכוער...‬

331
00:16:40,165 --> 00:16:41,834
‫הערב יוגש קציץ בשר.‬

332
00:16:42,751 --> 00:16:43,585
‫ראו הוזהרתם.‬

333
00:16:50,676 --> 00:16:52,928
‫זה היה נהדר. בואו נראה את המהלך הבא.‬

334
00:16:53,345 --> 00:16:56,015
‫טוב, אז אתה מסובב אותה, ואז בום.‬

335
00:16:56,098 --> 00:16:56,932
‫אתם מתנשקים.‬

336
00:16:59,893 --> 00:17:01,687
‫פשוט תעמידו פנים בינתיים.‬

337
00:17:02,354 --> 00:17:03,188
‫תשמרו על זה…‬

338
00:17:03,731 --> 00:17:04,565
‫טרי.‬

339
00:17:06,817 --> 00:17:07,776
‫בואו נצא להפסקה.‬

340
00:17:10,988 --> 00:17:11,905
‫איך זה נראה?‬

341
00:17:12,531 --> 00:17:13,532
‫אני בסדר?‬

342
00:17:14,742 --> 00:17:16,160
‫זה תופס צורה.‬

343
00:17:16,243 --> 00:17:18,579
‫יש לך כישרון גולמי שנראה לי שאוכל לעצב.‬

344
00:17:18,996 --> 00:17:20,622
‫זה אומר המון כשזה בא ממך.‬

345
00:17:22,833 --> 00:17:24,376
‫התה שלך, צ'יף.‬

346
00:17:25,794 --> 00:17:28,338
‫כדאי שתתמתח. אנחנו כבר מתחילים שוב.‬

347
00:17:31,467 --> 00:17:33,260
‫אחותי, זה קורה.‬

348
00:17:33,343 --> 00:17:34,887
‫מה?‬
‫-לוגן.‬

349
00:17:34,970 --> 00:17:36,430
‫הוא מחבב אותך.‬

350
00:17:39,683 --> 00:17:42,352
‫לכי תפסי אותו, ילדה.‬
‫-אני יכולה לארגן משהו,‬

351
00:17:42,436 --> 00:17:44,980
‫להזמין אותו להצטרף אלינו‬
‫ל"ארוחת ערב עסקית".‬

352
00:17:47,024 --> 00:17:47,858
‫הקללה!‬

353
00:17:49,693 --> 00:17:51,487
‫הנזיר בא לקחת את כולנו.‬

354
00:17:53,072 --> 00:17:54,573
‫וחזרנו, חברים.‬

355
00:17:55,616 --> 00:17:57,576
‫אחי, אחותך מוזרה.‬

356
00:17:57,868 --> 00:17:59,119
‫היא אחותי החורגת.‬

357
00:18:19,932 --> 00:18:22,184
‫אני מקווה שקראת את המדריך לבטיחות מים.‬

358
00:18:22,267 --> 00:18:23,102
‫קריסטי.‬

359
00:18:23,685 --> 00:18:26,063
‫לכי קחי קציץ בשר מהקפטריה לפני שייגמר.‬

360
00:18:29,817 --> 00:18:31,360
‫ותנסי להירגע.‬

361
00:18:35,030 --> 00:18:36,824
‫יום שישי שמח, חניכים!‬

362
00:18:36,907 --> 00:18:39,201
‫הקיץ מתקדם לו.‬

363
00:18:39,743 --> 00:18:40,577
‫נורמלי לגמרי.‬

364
00:18:41,620 --> 00:18:44,706
‫הכול מאה אחוז בסדר,‬

365
00:18:44,998 --> 00:18:47,626
‫ונהדר, ושוויוני.‬

366
00:18:51,088 --> 00:18:51,964
‫אז,‬

367
00:18:52,047 --> 00:18:54,925
‫שיהיה לכם יום נהדר ואל תשכחו לשתות.‬

368
00:19:04,518 --> 00:19:07,020
‫יש אומן בשם אנדי גולדוורת'י.‬

369
00:19:07,104 --> 00:19:11,483
‫הוא יוצר יצירות אומנות מדהימות,‬
‫בקנה מידה גדול, בטבע, בשימוש בטבע.‬

370
00:19:11,942 --> 00:19:15,362
‫העבודה שלו יפה, אבל היא גם בחינם.‬

371
00:19:15,821 --> 00:19:17,990
‫אז זה מה שאנחנו נעשה היום.‬

372
00:19:18,073 --> 00:19:21,076
‫כי אומנות לא צריכה להיות מנת חלקם‬
‫של המיוחסים בלבד.‬

373
00:19:21,160 --> 00:19:22,327
‫כל כך נכון.‬

374
00:19:22,786 --> 00:19:24,329
‫זה משהו שאני עבדתי עליו,‬

375
00:19:24,955 --> 00:19:27,833
‫אבל ביחד נוכל לעשות משהו אפילו יותר טוב.‬

376
00:19:27,916 --> 00:19:30,502
‫בואו נתחיל באיסוף חומרי עבודה טבעיים.‬

377
00:19:30,586 --> 00:19:33,881
‫עלים, מקלות, אבנים, פרחים, נוצות.‬

378
00:19:42,014 --> 00:19:43,557
‫זה אדיר, חבר'ה.‬

379
00:19:43,640 --> 00:19:44,808
‫עוצר נשימה.‬

380
00:19:45,392 --> 00:19:48,103
‫ויצירת המופת שלנו תיעלם כשהרוח תנשב.‬

381
00:19:48,478 --> 00:19:51,982
‫מה שהופך אותה לבת-חלוף,‬
‫כמו החומרים האורגניים שיצרו אותה.‬

382
00:19:52,065 --> 00:19:52,900
‫היי.‬

383
00:19:53,609 --> 00:19:54,776
‫מה קורה פה?‬

384
00:19:55,402 --> 00:19:57,863
‫זה שיעור אומנות?‬

385
00:19:57,946 --> 00:20:01,658
‫השיעור שלי הוא שיעור האומנות המאושר היחיד‬
‫במחנה ראש-אייל,‬

386
00:20:02,117 --> 00:20:03,785
‫ושם רובכם אמורים להיות כרגע.‬

387
00:20:03,869 --> 00:20:06,538
‫טוב, לרובנו אין מאות דולרים נוספים‬

388
00:20:06,622 --> 00:20:09,541
‫בשביל שתראי לנו איך לצבוע בגדים בחובבניות,‬

389
00:20:09,666 --> 00:20:11,752
‫אז אנחנו עושים שיעור משלנו.‬

390
00:20:11,835 --> 00:20:12,836
‫כוח לעם.‬

391
00:20:12,920 --> 00:20:16,381
‫אסור לכן לעשות שיעור לא מאושר‬
‫באמצע שום מקום.‬

392
00:20:16,465 --> 00:20:19,801
‫כל כך הרבה ילדים ללא פיקוח זה סיכון.‬

393
00:20:20,344 --> 00:20:21,470
‫יש דובים.‬

394
00:20:21,553 --> 00:20:23,055
‫הם לא ללא פיקוח.‬

395
00:20:23,513 --> 00:20:24,556
‫קלאודיה ואני כאן.‬

396
00:20:25,307 --> 00:20:26,308
‫בסטוניברוק...‬

397
00:20:26,391 --> 00:20:28,018
‫אתן עושות בייביסיטר. שמעתי.‬

398
00:20:28,477 --> 00:20:29,436
‫זה נגמר.‬

399
00:20:29,686 --> 00:20:31,855
‫כולם, לחזור לכיתת האומנות.‬

400
00:20:31,939 --> 00:20:33,982
‫אופירה, זה לא הוגן.‬

401
00:20:34,066 --> 00:20:36,109
‫החולצות יקרות מדי עבור רוב הילדים,‬

402
00:20:36,193 --> 00:20:39,279
‫והם לא צריכים להרגיש מקופחים‬
‫רק כי זה לא בתקציב שלהם.‬

403
00:20:39,363 --> 00:20:42,783
‫זה עניין של סטרטוספירה כלכלית חברתית.‬

404
00:20:43,367 --> 00:20:46,495
‫המחנה אמור להיות סביבה אוטופית,‬

405
00:20:46,745 --> 00:20:47,955
‫כלומר הוגנת.‬

406
00:20:48,038 --> 00:20:49,539
‫למעשה, זה אומר "אידיאלי".‬

407
00:20:49,623 --> 00:20:52,167
‫לכי לכיתת האומנות.‬

408
00:20:52,251 --> 00:20:53,126
‫לא.‬

409
00:20:53,752 --> 00:20:54,920
‫אז את מרותקת.‬

410
00:20:56,797 --> 00:20:58,048
‫אני לא יודעת מה זה.‬

411
00:20:58,131 --> 00:21:02,094
‫זה אומר שאני מורה לך לחזור לבקתה שלך‬
‫עד להודעה חדשה.‬

412
00:21:02,719 --> 00:21:03,762
‫החל מעכשיו.‬

413
00:21:05,013 --> 00:21:06,556
‫קלאודיה, תהיי חזקה.‬

414
00:21:06,640 --> 00:21:08,183
‫את עושה את הדבר הנכון.‬

415
00:21:09,518 --> 00:21:10,352
‫מה עכשיו?‬

416
00:21:12,271 --> 00:21:13,105
‫עכשיו...‬

417
00:21:14,731 --> 00:21:15,607
‫נילחם.‬

418
00:21:42,926 --> 00:21:43,927
‫עזבי את זה, תומס.‬

419
00:21:44,011 --> 00:21:46,221
‫מה קרה לקלאודיה? היא לא מרגישה טוב?‬

420
00:21:46,638 --> 00:21:49,141
‫את בבלובירד. זה עניין של קרדינל.‬

421
00:21:50,017 --> 00:21:53,395
‫עכשיו תחזרי לחדר האוכל,‬
‫אלא אם את רוצה שאותו הדבר יקרה לך.‬

422
00:21:58,191 --> 00:22:01,653
‫"הפעמונים, מדמואזל, מזמרים על סוף העולם.‬

423
00:22:01,737 --> 00:22:03,280
‫אכן, גסטון הקטן."‬

424
00:22:03,363 --> 00:22:04,406
‫סטייסי,‬

425
00:22:04,489 --> 00:22:05,782
‫עוד לשמאל הבמה.‬

426
00:22:08,035 --> 00:22:09,286
‫"ולכשיפסיקו לצלצל..."‬

427
00:22:09,369 --> 00:22:10,704
‫עוד שמאלה.‬

428
00:22:14,041 --> 00:22:15,459
‫"ולכשיפסיקו לצלצל..."‬

429
00:22:17,544 --> 00:22:20,255
‫שורה?‬
‫-‬‫"ולכשיפסיקו לצלצל, העולם שאנו מחפשים‬‫..."‬

430
00:22:20,922 --> 00:22:23,925
‫"ולכשיפסיקו לצלצל,‬
‫העולם שאנו מחפשים הגיע."‬

431
00:22:25,260 --> 00:22:26,928
‫יש לך עוד שורות.‬

432
00:22:27,429 --> 00:22:28,263
‫סטייסי,‬

433
00:22:28,805 --> 00:22:29,973
‫את צריכה הפסקה?‬

434
00:22:30,390 --> 00:22:31,266
‫סליחה?‬

435
00:22:31,683 --> 00:22:35,103
‫את כל הזמן שוכחת את השורות שלך,‬
‫ואת ההעמדה שלך, זה...‬

436
00:22:36,897 --> 00:22:37,856
‫את מאוד מפוזרת.‬

437
00:22:39,399 --> 00:22:40,859
‫את מרגישה בסדר?‬

438
00:22:40,942 --> 00:22:42,986
‫את צריכה מיץ או משהו?‬

439
00:22:43,070 --> 00:22:44,821
‫את צוחקת עליי?‬

440
00:22:45,155 --> 00:22:47,991
‫את כל הזמן מפריעה לי‬
‫בשביל התאורה המטופשת שלך,‬

441
00:22:48,075 --> 00:22:49,910
‫ואת מאשימה את הסוכרת שלי?‬

442
00:22:49,993 --> 00:22:51,578
‫רק ניסיתי לעזור.‬

443
00:22:51,661 --> 00:22:53,330
‫כמו שניסית לעזור בשנה שעברה,‬

444
00:22:53,413 --> 00:22:55,957
‫כשאיבדתי את כל החברים שלי‬
‫והרסת לי את החיים.‬

445
00:22:56,041 --> 00:22:57,376
‫אני לא.‬
‫-את כן!‬

446
00:22:58,210 --> 00:22:59,169
‫וסיימתי.‬

447
00:23:01,505 --> 00:23:02,714
‫סטייסי, חכי.‬

448
00:23:03,632 --> 00:23:04,758
‫קחו חמש דקות הפסקה.‬

449
00:23:04,841 --> 00:23:06,343
‫זו הקללה.‬

450
00:23:07,552 --> 00:23:10,305
‫הנזיר כשל בהשמדתנו הפיזית,‬

451
00:23:11,014 --> 00:23:13,767
‫אז הוא תוקף אותנו פסיכולוגית.‬

452
00:23:15,018 --> 00:23:16,436
‫חייבים לעצור אותו.‬

453
00:23:17,020 --> 00:23:18,146
‫את יודעת מה אומרים:‬

454
00:23:18,230 --> 00:23:20,232
‫חזרה גנרלית גרועה, ערב פתיחה נהדר.‬

455
00:23:20,982 --> 00:23:21,817
‫זה מיתוס.‬

456
00:23:26,029 --> 00:23:26,988
‫סטייסי!‬

457
00:23:27,447 --> 00:23:28,698
‫סטייסי, חכי.‬

458
00:23:29,950 --> 00:23:32,077
‫רק תקשיבי למה שיש לי להגיד.‬

459
00:23:32,160 --> 00:23:35,956
‫למה, כדי שתוכלי לשקר‬
‫ולהגיד שלא העברת את הסרטון שלי בקפטריה?‬

460
00:23:36,039 --> 00:23:37,207
‫לא העברתי, בחיי.‬

461
00:23:37,290 --> 00:23:40,419
‫יודעת מה? זה לא משנה.‬
‫היית אמורה להיות חברתי הטובה,‬

462
00:23:40,502 --> 00:23:42,504
‫ולא עצרת את זה, לא הגנת עליי.‬

463
00:23:42,587 --> 00:23:44,548
‫לא ידעתי מה קורה.‬
‫-לא שאלת.‬

464
00:23:44,631 --> 00:23:48,176
‫פשוט התייחסת אליי כמו מצורעת‬
‫ולא דיברת איתי שוב.‬

465
00:23:48,635 --> 00:23:52,013
‫אבל יש לי חברות אמת עכשיו,‬
‫שלעולם לא היו מתייחסות אליי כך.‬

466
00:23:52,097 --> 00:23:54,099
‫אני לא צריכה אותך. לעולם.‬
‫-חכי.‬

467
00:23:54,182 --> 00:23:55,100
‫תתרחקי ממני!‬

468
00:23:55,767 --> 00:23:56,852
‫אוי, סטייסי, הנה.‬

469
00:23:57,686 --> 00:23:58,520
‫את רוצה לעזור?‬

470
00:23:58,603 --> 00:23:59,438
‫הנה.‬

471
00:24:00,021 --> 00:24:01,565
‫אמרתי לך לעזוב אותי בשקט!‬

472
00:24:18,582 --> 00:24:19,458
‫סטייס.‬

473
00:24:19,833 --> 00:24:20,667
‫כן?‬

474
00:24:23,378 --> 00:24:25,630
‫זה היה אמור להיות הקיץ הכי טוב אי פעם,‬

475
00:24:26,631 --> 00:24:27,799
‫וזה פשוט לא.‬

476
00:24:31,636 --> 00:24:33,972
‫חשבתי שכולנו נהיה יחד, ויהיה פיצוץ,‬

477
00:24:34,055 --> 00:24:36,266
‫אבל עכשיו כולנו נפרדות...‬

478
00:24:37,184 --> 00:24:38,810
‫זה פשוט מרגיש לא בסדר.‬

479
00:24:39,644 --> 00:24:40,812
‫קלאודיה בצרות,‬

480
00:24:41,229 --> 00:24:43,773
‫מרי אן היא כמו אדם אחר לגמרי, ואני...‬

481
00:24:47,027 --> 00:24:49,738
‫זה כאילו שאני כבר לא מרגישה כמו עצמי,‬
‫את יודעת?‬

482
00:24:54,159 --> 00:24:54,993
‫סטייס?‬

483
00:24:56,578 --> 00:24:57,412
‫את ערה?‬

484
00:25:01,333 --> 00:25:03,168
‫אלוהים, מה קרה לפרצוף שלך?‬

485
00:25:03,835 --> 00:25:05,921
‫המשך יבוא...‬

486
00:26:14,406 --> 00:26:15,907
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬