1 00:00:06,256 --> 00:00:07,090 ‫- קלאודיה -‬ 2 00:00:07,424 --> 00:00:09,426 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 3 00:00:13,430 --> 00:00:16,099 ‫- קלאודיה וג'נין המרושעת -‬ 4 00:00:17,726 --> 00:00:19,144 ‫יש פתגם בודהיסטי עתיק:‬ 5 00:00:19,227 --> 00:00:22,647 ‫"לזכור טעות זה כמו לשאת נטל בראש."‬ 6 00:00:22,731 --> 00:00:23,815 ‫כל כך נכון.‬ 7 00:00:26,067 --> 00:00:27,569 ‫מרי אן לא בבית.‬ 8 00:00:28,319 --> 00:00:30,030 ‫האמת שבאנו לבקר אותך.‬ 9 00:00:30,613 --> 00:00:31,448 ‫נהדר.‬ 10 00:00:32,782 --> 00:00:35,869 ‫אנחנו מרגישות נורא‬ ‫לגבי מה שקרה שבוע שעבר עם הטפט.‬ 11 00:00:35,952 --> 00:00:36,828 ‫גם אני.‬ 12 00:00:37,412 --> 00:00:40,790 ‫ניסיתן לעשות דבר נחמד עבור מרי אן,‬ ‫ואני מצטער שהגבתי ככה.‬ 13 00:00:41,416 --> 00:00:43,710 ‫טוב, באמת קיווינו שתגיד את זה.‬ 14 00:00:43,793 --> 00:00:47,255 ‫כי באנו להציע שיתוף פעולה יצירתי!‬ 15 00:00:47,338 --> 00:00:49,257 ‫שמעת פעם על "טאץ' עליז"?‬ 16 00:00:49,340 --> 00:00:50,759 ‫בטח... אוי, לא.‬ 17 00:00:50,842 --> 00:00:52,552 ‫הם לא כאן, נכון?‬ ‫-לא, אבל‬ 18 00:00:52,635 --> 00:00:54,846 ‫אבל אנחנו השתיים המדהימות!‬ 19 00:00:54,929 --> 00:00:55,930 ‫אני אוהבת את זה.‬ 20 00:00:56,514 --> 00:00:59,517 ‫אז חשבנו שהפעם נוכל לחדש‬ ‫את החדר של מרי אן שוב.‬ 21 00:00:59,601 --> 00:01:01,394 ‫ריצ'רד לא היה איש רע.‬ 22 00:01:01,478 --> 00:01:03,188 ‫פשוט היה צריך להתישו עד מוות.‬ 23 00:01:03,271 --> 00:01:04,981 ‫בבקשה?‬ 24 00:01:05,065 --> 00:01:06,399 ‫אני לא יודע... בסדר.‬ 25 00:01:06,483 --> 00:01:07,317 ‫באמת?‬ 26 00:01:07,859 --> 00:01:08,902 ‫אלוהים!‬ 27 00:01:08,985 --> 00:01:10,779 ‫אתה לא תתחרט.‬ ‫-אנחנו מבטיחות.‬ 28 00:01:10,862 --> 00:01:12,280 ‫אז, א' או ב'?‬ 29 00:01:12,363 --> 00:01:14,199 ‫אני התמקדתי בענייני החדר,‬ 30 00:01:14,282 --> 00:01:17,827 ‫בזמן שסטייסי ניסתה לשכנע את ריצ'רד‬ ‫לללכת על לוח מצב רוח משלו.‬ 31 00:01:18,078 --> 00:01:18,995 ‫בשביל מה?‬ 32 00:01:19,829 --> 00:01:21,664 ‫והעבודה הגדולה החלה.‬ 33 00:01:24,000 --> 00:01:25,376 ‫חשבתי שזה מגניב.‬ 34 00:01:25,460 --> 00:01:27,128 ‫תראה, בוא ננסה קצת דבק.‬ ‫-דבק?‬ 35 00:01:30,173 --> 00:01:32,133 ‫בסדר.‬ ‫-רק סירוק קטן.‬ 36 00:01:32,217 --> 00:01:34,010 ‫בסדר, בסדר...‬ ‫-רק אחד.‬ 37 00:01:39,432 --> 00:01:41,142 ‫זה מריח טוב מאוד. תריח. כן.‬ 38 00:01:41,226 --> 00:01:42,060 ‫כלומר...‬ 39 00:01:46,356 --> 00:01:47,398 ‫כן.‬ ‫-טוב, למה ש...‬ 40 00:01:47,482 --> 00:01:50,110 ‫נראה לי שאני רוצה לקרוא את ההוראות קודם.‬ 41 00:01:53,696 --> 00:01:54,614 ‫מוכנות?‬ 42 00:01:54,697 --> 00:01:56,074 ‫שלוש, שתיים, אחת!‬ 43 00:01:56,783 --> 00:01:57,951 ‫אוי, אלוהים!‬ 44 00:01:58,034 --> 00:01:58,910 ‫וואו!‬ ‫-השטיח.‬ 45 00:01:58,993 --> 00:02:00,870 ‫השטיח הזה הוא בעלי!‬ 46 00:02:00,954 --> 00:02:02,914 ‫אני מתה על הסגול.‬ 47 00:02:03,206 --> 00:02:04,082 ‫זה כל כך...‬ 48 00:02:04,165 --> 00:02:04,999 ‫עממי.‬ 49 00:02:05,375 --> 00:02:06,334 ‫אך מלכותי.‬ 50 00:02:06,417 --> 00:02:07,585 ‫בדיוק!‬ 51 00:02:07,669 --> 00:02:11,297 ‫זה נראה כמו חדר‬ ‫שאימא שלי מביימת עבור קונים,‬ 52 00:02:11,381 --> 00:02:12,382 ‫וזו מחמאה.‬ 53 00:02:12,465 --> 00:02:15,468 ‫הכרית הזו... אני מתגרשת מהשטיח‬ ‫ומתחתנת עם הכרית.‬ 54 00:02:17,220 --> 00:02:18,054 ‫מרי אן,‬ 55 00:02:18,721 --> 00:02:19,597 ‫מה דעתך?‬ 56 00:02:20,682 --> 00:02:23,059 ‫זה מאוד סגול,‬ 57 00:02:23,351 --> 00:02:24,853 ‫אבל נהדר.‬ 58 00:02:24,936 --> 00:02:28,898 ‫זה רק מראה מה אפשר להגשים‬ ‫בעזרת חזון אומנותי יחודי.‬ 59 00:02:33,862 --> 00:02:35,029 ‫אם כבר מדברים,‬ 60 00:02:35,113 --> 00:02:36,364 ‫ממש לפני חופשת האביב,‬ 61 00:02:36,447 --> 00:02:39,242 ‫גברת ג'והנסן בחרה בי כאומנית רשמית‬ 62 00:02:39,325 --> 00:02:41,786 ‫בתערוכת האומנות של מחוז מזרח קונטיקט,‬ 63 00:02:42,203 --> 00:02:44,831 ‫ובגלל שאני גם גאון רומנטי,‬ 64 00:02:44,914 --> 00:02:47,584 ‫עלה במוחי הרעיון להזמין את טרוור סנדבורן‬ 65 00:02:47,667 --> 00:02:49,377 ‫שיעזור לי לבחור יצירות להציג.‬ 66 00:02:49,460 --> 00:02:51,629 ‫ה"טוטסי רול פופ" ממש מרתקת.‬ 67 00:02:51,713 --> 00:02:52,672 ‫תודה.‬ 68 00:02:55,300 --> 00:02:57,135 ‫אני לא אמור לספר על זה לאף אחד,‬ 69 00:02:57,218 --> 00:02:58,553 ‫אבל אחת מהשופטות בפאנל‬ 70 00:02:58,636 --> 00:03:01,764 ‫היא ראש ועידת הקבלה‬ ‫למכון סאמר לאומנות בניו הייבן.‬ 71 00:03:01,848 --> 00:03:05,602 ‫אם לא ידעתם,‬ ‫ניו הייבן היא השם של אנשים מהודרים לייל.‬ 72 00:03:05,685 --> 00:03:06,519 ‫טרוור דיבר…‬ 73 00:03:06,603 --> 00:03:09,814 ‫על התוכנית היוקרתית ביותר במדינה‬ ‫לאומנות לגילאי תיכון.‬ 74 00:03:10,315 --> 00:03:11,524 ‫ברצינות?‬ 75 00:03:11,608 --> 00:03:14,110 ‫הם בדרך כלל לא לוקחים תלמידי חטיבה, אבל...‬ 76 00:03:14,569 --> 00:03:15,987 ‫לפעמים הם חורגים מהנוהל.‬ 77 00:03:16,821 --> 00:03:18,489 ‫באמת נראה לי שפאולה תגיב לאלו.‬ 78 00:03:20,617 --> 00:03:23,328 ‫האם הטריפטיך הזה‬ ‫נועד להיות מחווה לפופ ארט?‬ 79 00:03:24,037 --> 00:03:25,705 ‫או שאת מרגישה שיש לך מה לומר‬ 80 00:03:25,788 --> 00:03:28,249 ‫בנושא הצרכנות האמריקנית, שלא נאמר קודם?‬ 81 00:03:28,333 --> 00:03:30,001 ‫זו אחותי, ג'נין.‬ 82 00:03:30,418 --> 00:03:33,963 ‫היא בקעה מתא חללית‬ ‫שהוריי מצאו בפח הקומפוסט,‬ 83 00:03:34,047 --> 00:03:36,424 ‫והתקשתה להסתגל למנהגי כדור הארץ.‬ 84 00:03:36,966 --> 00:03:38,009 ‫סלחי לי?‬ 85 00:03:38,259 --> 00:03:41,179 ‫בסך הכול באתי להזכיר לך‬ ‫שהורינו ביקשו ממני לאשר‬ 86 00:03:41,262 --> 00:03:45,099 ‫את שאלות הביקורת שלך על מלחה"ע השנייה,‬ ‫לשיעור לימודי החברה‬ 87 00:03:45,183 --> 00:03:47,060 ‫בטרם שובם מבית הקולנוע הערב.‬ 88 00:03:48,061 --> 00:03:50,146 ‫כדאי שאחזור הביתה בכל מקרה.‬ 89 00:03:53,191 --> 00:03:54,943 ‫ג'נין היא הורסת חיים.‬ 90 00:03:55,235 --> 00:03:57,695 ‫היא ממש הורסת חיים.‬ 91 00:03:57,779 --> 00:03:59,906 ‫ועוד יותר גרוע מזה, אחרי ארוחת הערב,‬ 92 00:03:59,989 --> 00:04:04,911 ‫מימי הציעה שנגרום לה להרגיש שייכת,‬ ‫בכך שהיא הציעה שנשחק במשחק האהוב עליה.‬ 93 00:04:04,994 --> 00:04:07,956 ‫אולי כדאי שאוותר על התור הבא‬ ‫שלי לטובת...‬ 94 00:04:08,373 --> 00:04:09,540 ‫משחק יותר מלא חיים?‬ 95 00:04:11,125 --> 00:04:13,086 ‫מימי, את בסדר?‬ 96 00:04:13,544 --> 00:04:14,629 ‫רק קצת עייפה.‬ 97 00:04:15,129 --> 00:04:17,006 ‫קלאודיה, למה שלא תשחקי את תורך?‬ 98 00:04:18,675 --> 00:04:20,385 ‫סגול. קלאודיה, זו אומנות.‬ 99 00:04:22,845 --> 00:04:26,099 ‫"האומן ז'ורז' סרה ידוע בפיתוח‬ 100 00:04:26,182 --> 00:04:29,602 ‫איזו טכניקת ציור הממוקדת באופן מזערי?"‬ 101 00:04:30,061 --> 00:04:31,604 ‫סליחה?‬ 102 00:04:31,688 --> 00:04:32,689 ‫זה אמור להיות קל.‬ 103 00:04:32,772 --> 00:04:35,483 ‫אומנות היא נושא‬ ‫שאת אמורה להיות בעלת ידע רב בו.‬ 104 00:04:35,566 --> 00:04:38,236 ‫קודם את משפילה אותי מול טרוור…‬ 105 00:04:38,319 --> 00:04:40,154 ‫מי זה טרוור?‬ ‫-ועכשיו את לועגת לי‬ 106 00:04:40,238 --> 00:04:43,157 ‫כי אין לי תשובה‬ ‫לשאלה מטופשת במשחק המטופש שלך!‬ 107 00:04:43,241 --> 00:04:44,409 ‫אני לא לועגת לך,‬ 108 00:04:44,492 --> 00:04:46,160 ‫בסך הכול ביטאתי את הפתעתי‬ 109 00:04:46,244 --> 00:04:48,371 ‫על חוסר בקיאותך בתחומך הנבחר.‬ 110 00:04:48,454 --> 00:04:51,499 ‫אומנים לא בוחרים בזה, ג'נין. הם פשוט כאלה.‬ 111 00:04:51,582 --> 00:04:53,668 ‫אומנות היא לא עובדות מטופשות,‬ 112 00:04:53,751 --> 00:04:54,961 ‫היא רגשות,‬ 113 00:04:55,044 --> 00:04:57,130 ‫אבל את בכלל יודעת מה זה?‬ 114 00:04:57,213 --> 00:04:59,090 ‫את אי פעם מרגישה משהו?‬ 115 00:04:59,173 --> 00:05:00,800 ‫קלאודיה, זה מספיק!‬ 116 00:05:02,093 --> 00:05:02,969 ‫מימי, אני...‬ 117 00:05:03,303 --> 00:05:04,721 ‫אני הולכת לשכב.‬ 118 00:05:08,057 --> 00:05:09,183 ‫זה הכול באשמתך.‬ 119 00:05:09,267 --> 00:05:10,351 ‫מה?‬ 120 00:05:10,435 --> 00:05:12,020 ‫מימי נסערת, בגללך.‬ 121 00:05:15,940 --> 00:05:16,774 ‫מימי!‬ 122 00:05:23,031 --> 00:05:24,949 ‫אתם המשפחה של מאקיקו ימאמוטו?‬ 123 00:05:26,159 --> 00:05:28,494 ‫מימי. אני הבת שלה, קימיקו קישי.‬ 124 00:05:28,578 --> 00:05:30,455 ‫גברת קישי, אימך יציבה.‬ 125 00:05:31,539 --> 00:05:32,540 ‫תודה לאל.‬ 126 00:05:33,124 --> 00:05:36,002 ‫אבל אנחנו רוצים להשאיר אותה‬ ‫למעקב צמוד לעת עתה.‬ 127 00:05:36,085 --> 00:05:38,004 ‫היא חטפה שבץ די רציני.‬ 128 00:05:38,087 --> 00:05:39,130 ‫המורגי או איסכמי?‬ 129 00:05:39,213 --> 00:05:40,965 ‫איסכמי.‬ 130 00:05:41,049 --> 00:05:43,009 ‫זרימת דם מוגבלת למוח.‬ 131 00:05:43,092 --> 00:05:44,469 ‫כצפוי, בשל גילה.‬ 132 00:05:44,552 --> 00:05:46,262 ‫נראה שאת יודעת על זה הרבה.‬ 133 00:05:46,346 --> 00:05:49,349 ‫נוירולוגיית כלי הדם‬ ‫היא אחד מתחומי התשוקה שלי.‬ 134 00:05:50,058 --> 00:05:51,142 ‫מה שלומה?‬ 135 00:05:51,225 --> 00:05:53,311 ‫טוב, השבץ התרחש בצד השמאלי של מוחה,‬ 136 00:05:53,394 --> 00:05:55,605 ‫אז זה כמעט ודאי שהדיבור שלה יושפע.‬ 137 00:05:55,688 --> 00:05:56,856 ‫מימי לא יכולה לדבר?‬ 138 00:05:56,939 --> 00:05:58,232 ‫טוב, עוד מוקדם לדעת.‬ 139 00:05:58,316 --> 00:05:59,817 ‫לפעמים מתרחשים ניסים.‬ 140 00:06:00,234 --> 00:06:02,111 ‫נדע יותר ב-48 השעות הקרובות.‬ 141 00:06:02,195 --> 00:06:03,988 ‫אפשר לראות אותה?‬ ‫-כמובן.‬ 142 00:06:04,072 --> 00:06:07,950 ‫למרבה הצער, אסור לילדים מתחת לגיל 14‬ ‫להיכנס ליחידה לטיפול נמרץ.‬ 143 00:06:08,951 --> 00:06:09,786 ‫לכו אתם.‬ 144 00:06:10,536 --> 00:06:11,579 ‫אני אשאר כאן.‬ 145 00:06:14,332 --> 00:06:15,500 ‫נתראה בקרוב, ילדונת.‬ 146 00:06:24,801 --> 00:06:27,637 ‫היה אדם אחד במשפחה שלי שהיה נשאר איתי,‬ 147 00:06:28,137 --> 00:06:29,389 ‫אבל היא לא הייתה כאן.‬ 148 00:06:33,184 --> 00:06:34,852 ‫אז דיברתי עם כל הבנות הבוקר,‬ 149 00:06:34,936 --> 00:06:37,438 ‫וכיסינו את כל העבודות שלך לשבועות הקרובים,‬ 150 00:06:37,522 --> 00:06:39,065 ‫וניתן לך את הכסף בכל מקרה.‬ 151 00:06:39,148 --> 00:06:42,360 ‫האמת, אני רק רוצה‬ ‫שהכול יהיה הכי נורמלי שאפשר.‬ 152 00:06:42,860 --> 00:06:43,861 ‫מימי תהיה בסדר.‬ 153 00:06:44,529 --> 00:06:45,988 ‫אני לא כל כך בטוחה בזה.‬ 154 00:06:47,949 --> 00:06:50,868 ‫מה את רוצה, ג'נין?‬ ‫-רק לנטרל לך את המחשבה‬ 155 00:06:50,952 --> 00:06:53,663 ‫שההחלמה של מימי תהיה מהירה ו/או מוחלטת.‬ 156 00:06:53,746 --> 00:06:55,081 ‫כלומר שהיא לא תחלים?‬ 157 00:06:55,665 --> 00:06:57,333 ‫מימי בת 83.‬ 158 00:06:57,583 --> 00:07:01,003 ‫נמוכה הסבירות שהיא תגיעה להחלמה מלאה.‬ ‫אל לנו לחיות באשליה.‬ 159 00:07:01,087 --> 00:07:04,048 ‫את חושבת שאני הוזה,‬ ‫את חושבת שמימי תוותר,‬ 160 00:07:04,132 --> 00:07:07,552 ‫אבל אני יודעת יותר טוב,‬ ‫ולכן היא אוהבת אותי יותר מאשר אותך.‬ 161 00:07:11,597 --> 00:07:14,475 ‫לא דיברתי איתה במשך שאר אחר הצהריים.‬ 162 00:07:22,150 --> 00:07:24,694 ‫חסר רווח למטה,‬ ‫כדי לא להסיח את דעת השופטים.‬ 163 00:07:26,821 --> 00:07:27,947 ‫אני אפתח.‬ 164 00:07:31,826 --> 00:07:34,996 ‫היי, מתוקה.‬ ‫הורייך התקשרו וביקשו שאבדוק מה איתכן,‬ 165 00:07:35,079 --> 00:07:37,373 ‫בזמן שהם בבית החולים. הבאתי פיצה.‬ 166 00:07:37,457 --> 00:07:38,875 ‫תודה רבה.‬ 167 00:07:39,625 --> 00:07:40,626 ‫גם אנחנו כאן.‬ 168 00:07:40,918 --> 00:07:43,254 ‫לא התקשרו אלינו, אבל הבאנו תבשילים.‬ 169 00:07:43,754 --> 00:07:46,382 ‫אני כל כך שמחה שכולכם כאן.‬ 170 00:07:47,383 --> 00:07:48,426 ‫איזה מין תבשיל?‬ 171 00:07:49,302 --> 00:07:50,803 ‫בריא. איזו מין פיצה?‬ 172 00:07:51,429 --> 00:07:53,389 ‫היי, קלאוד.‬ ‫-היי, קריסטי.‬ 173 00:07:53,473 --> 00:07:55,349 ‫היי.‬ ‫-היא תהיה בסדר, נכון?‬ 174 00:07:55,975 --> 00:07:57,268 ‫בהחלט.‬ 175 00:07:57,351 --> 00:07:58,269 ‫היי.‬ 176 00:07:58,352 --> 00:07:59,353 ‫היי.‬ 177 00:08:02,690 --> 00:08:03,983 ‫אני נשארת לארוחת ערב.‬ 178 00:08:04,066 --> 00:08:05,151 ‫אלוהים.‬ ‫-סטייסי!‬ 179 00:08:05,234 --> 00:08:06,235 ‫מה?‬ 180 00:08:07,195 --> 00:08:08,237 ‫סטייסי הייתה פה,‬ 181 00:08:08,321 --> 00:08:10,406 ‫אז מרי אן כתבה לדון שתבוא גם.‬ 182 00:08:10,490 --> 00:08:12,158 ‫אוי, אלוהים, לא!‬ ‫-זה היה כיף.‬ 183 00:08:12,909 --> 00:08:14,285 ‫משפחה גדולה ומאושרת.‬ 184 00:08:16,454 --> 00:08:17,455 ‫פחות או יותר.‬ 185 00:08:18,039 --> 00:08:19,040 ‫סם!‬ 186 00:08:20,082 --> 00:08:21,083 ‫אני אוהבת את שלך.‬ 187 00:08:21,459 --> 00:08:22,293 ‫תודה.‬ 188 00:08:23,753 --> 00:08:24,587 ‫סיימתי.‬ 189 00:08:25,046 --> 00:08:26,380 ‫זה בלנדר?‬ 190 00:08:26,464 --> 00:08:27,798 ‫זה משהו שאני מצייר.‬ 191 00:08:28,591 --> 00:08:31,427 ‫כי שום דבר לא אומר "החלמה מהירה"‬ ‫כמו בלנדר.‬ 192 00:08:31,511 --> 00:08:33,179 ‫טוב, לדעתי זה מגניב.‬ 193 00:08:34,055 --> 00:08:36,057 ‫אולי אכין אחד בגודל כל הקיר שלי,‬ 194 00:08:36,474 --> 00:08:37,808 ‫כשנהיה בבית של ווטסון.‬ 195 00:08:38,100 --> 00:08:39,310 ‫אתה מתרגש לעבור?‬ 196 00:08:40,811 --> 00:08:43,314 ‫קריסטי חוששת שאם אימא שלנו‬ ‫לא תדאג לגבי כסף‬ 197 00:08:43,397 --> 00:08:46,359 ‫בכל שנייה בחייה,‬ ‫היא תפסיק להיות פמיניסטית או משהו.‬ 198 00:08:46,442 --> 00:08:50,196 ‫אז עדיף שנגור אחד על השני‬ ‫וניכנס לחוב מטורף כדי לשלם על הקולג',‬ 199 00:08:50,279 --> 00:08:52,114 ‫רק שלא נתפשר על הערכים שלנו‬ 200 00:08:52,198 --> 00:08:54,742 ‫וניתן לאימא להתחתן‬ ‫עם בחור סבבה שאוהב אותה.‬ 201 00:08:55,243 --> 00:08:56,160 ‫נכון, קריסטי?‬ 202 00:08:56,494 --> 00:08:58,412 ‫טוב, כשאתה מציג את זה ככה...‬ 203 00:09:03,167 --> 00:09:04,877 ‫זה ברזל יצוק. הנה.‬ 204 00:09:06,629 --> 00:09:07,672 ‫מנקים את זה ביד.‬ 205 00:09:12,385 --> 00:09:14,178 ‫היה נחמד מצידך להביא את זה.‬ 206 00:09:14,929 --> 00:09:18,307 ‫טוב, הקישים תמיד היו אדיבים כלפינו.‬ ‫מימי במיוחד.‬ 207 00:09:19,850 --> 00:09:22,436 ‫הצטערתי לשמוע שאתה ושרון הפסקתם להתראות.‬ 208 00:09:24,814 --> 00:09:25,773 ‫בנות מדברות.‬ 209 00:09:29,610 --> 00:09:31,779 ‫טוב, אני מניח שזה היה בלתי נמנע.‬ 210 00:09:33,281 --> 00:09:35,992 ‫אחרי הכול, היא מקסימה וחופשיה,‬ 211 00:09:36,534 --> 00:09:37,618 ‫ואני...‬ 212 00:09:38,369 --> 00:09:40,079 ‫תוחב את החולצה שלי מאוד צמוד.‬ 213 00:09:43,207 --> 00:09:44,333 ‫הבנות אכן מדברות.‬ 214 00:09:48,254 --> 00:09:50,423 ‫השיער שלך נראה טוב.‬ 215 00:09:51,632 --> 00:09:52,758 ‫יש בו חימר.‬ 216 00:10:02,977 --> 00:10:05,354 ‫אז, את מתה על החדר החדש שלך?‬ 217 00:10:06,272 --> 00:10:09,150 ‫כן, לגמרי, אני פשוט...‬ 218 00:10:12,361 --> 00:10:13,195 ‫לא יודעת.‬ 219 00:10:13,613 --> 00:10:15,406 ‫נראה לי שאני רק צריכה להתרגל.‬ 220 00:10:15,489 --> 00:10:16,657 ‫זה הגיוני.‬ 221 00:10:16,907 --> 00:10:19,577 ‫קלאודיה, אימא שלך התקשרה מבית החולים.‬ 222 00:10:21,287 --> 00:10:22,413 ‫מימי התעוררה.‬ 223 00:10:23,664 --> 00:10:24,624 ‫באמת?‬ ‫-תודה לאל.‬ 224 00:10:24,707 --> 00:10:25,541 ‫קלאודיה.‬ 225 00:10:25,625 --> 00:10:26,667 ‫תודה לאל.‬ ‫-ידעתי.‬ 226 00:10:26,751 --> 00:10:29,045 ‫ידעתי שמימי שלי תהיה בסדר.‬ 227 00:10:35,134 --> 00:10:37,303 ‫היא פקחה את עיניה והיא שומעת אותנו.‬ 228 00:10:38,220 --> 00:10:40,723 ‫היא עוד לא מדברת הרבה, אבל היא מנסה.‬ 229 00:10:41,724 --> 00:10:42,558 ‫היא שם.‬ 230 00:10:43,643 --> 00:10:45,561 ‫למה שלא תיכנסי לשם לרגע?‬ 231 00:10:49,148 --> 00:10:50,399 ‫אוי, בחייך.‬ 232 00:10:52,234 --> 00:10:53,069 ‫מימי.‬ 233 00:10:53,319 --> 00:10:54,695 ‫זו אני.‬ 234 00:10:55,237 --> 00:10:56,155 ‫קלאודיה.‬ 235 00:10:57,782 --> 00:11:00,868 ‫אני שמחה שהם העבירו אותך,‬ ‫כך שגם אני יכולה לבקר אותך.‬ 236 00:11:00,951 --> 00:11:02,328 ‫הכנו כרטיסי רפואה שלמה.‬ 237 00:11:02,411 --> 00:11:03,371 ‫כל הבנות וסם.‬ 238 00:11:04,080 --> 00:11:06,374 ‫הוא צייר את הבלנדר הזה.‬ 239 00:11:08,918 --> 00:11:10,378 ‫את מרגישה בסדר?‬ 240 00:11:10,753 --> 00:11:12,546 ‫תערוכת האומנות הגדולה שלי מחר.‬ 241 00:11:12,630 --> 00:11:15,174 ‫בתערוכת האומנות של מחוז מזרח קונטיקט,‬ 242 00:11:15,257 --> 00:11:17,968 ‫אולי נוכל להגניב אותך בכיסא גלגלים‬ ‫לשעה-שעתיים.‬ 243 00:11:18,511 --> 00:11:20,096 ‫אני יכולה להכין לך תחפושת,‬ 244 00:11:20,179 --> 00:11:22,682 ‫כמו משקפי שמש גדולים ופאה.‬ 245 00:11:24,684 --> 00:11:25,976 ‫מה, מימי? אני...‬ 246 00:11:26,060 --> 00:11:27,561 ‫לפסק. אפרסק!‬ 247 00:11:27,645 --> 00:11:28,479 ‫את רוצה אפרסק?‬ 248 00:11:28,562 --> 00:11:30,189 ‫לא, אפרסק, לא.‬ 249 00:11:30,690 --> 00:11:31,899 ‫איפה?‬ 250 00:11:31,982 --> 00:11:33,776 ‫תירגעי, זה בסדר.‬ 251 00:11:33,859 --> 00:11:35,861 ‫לא, אין בית!‬ 252 00:11:35,945 --> 00:11:37,029 ‫לא סוס!‬ 253 00:11:37,113 --> 00:11:37,947 ‫מימי!‬ 254 00:11:38,030 --> 00:11:38,864 ‫היא נסערת.‬ 255 00:11:38,948 --> 00:11:40,116 ‫כדאי שניתן לה לנוח.‬ 256 00:11:49,417 --> 00:11:51,544 ‫אף פעם לא ראיתי אותה ככה.‬ 257 00:11:51,836 --> 00:11:54,547 ‫אף פעם לא ראיתי מישהו ככה.‬ 258 00:11:56,841 --> 00:11:58,759 ‫למדתי לצייר לפני שלמדתי לקרוא.‬ 259 00:11:59,635 --> 00:12:02,596 ‫תמונות תמיד עזרו לי להבין את העולם.‬ 260 00:12:02,722 --> 00:12:05,307 ‫אולי הן יעזרו לי להבין‬ ‫מה מימי ניסתה לומר לי.‬ 261 00:12:07,226 --> 00:12:08,269 ‫אולי לא.‬ 262 00:12:09,729 --> 00:12:12,565 ‫היה קשה לחשוב על משהו מלבד מימי.‬ 263 00:12:13,023 --> 00:12:15,401 ‫לפחות היה את יריד האומנות שיסיח את דעתי.‬ 264 00:12:15,484 --> 00:12:19,196 ‫הם כל כך טובים, שזה כמעט גורם‬ ‫לי לשכוח שסוכר מזוקק הוא רעל חוקי.‬ 265 00:12:19,989 --> 00:12:21,657 ‫כן, והם באמת נראים כמו משהו,‬ 266 00:12:21,741 --> 00:12:24,243 ‫ולא כמו קשקוש שאין לדעת מה הוא אמור להיות.‬ 267 00:12:24,326 --> 00:12:26,996 ‫אני מאמינה שהמילה שאת מחפשת היא "מופשט".‬ 268 00:12:27,580 --> 00:12:28,664 ‫יש לי את הטעם שלי.‬ 269 00:12:31,500 --> 00:12:32,334 ‫הנה הם באים.‬ 270 00:12:33,210 --> 00:12:36,130 ‫זו פאולה, במשקפיים. זו שסיפרתי לך עליה.‬ 271 00:12:37,715 --> 00:12:39,592 ‫בהצלחה, קלאוד.‬ ‫-בהצלחה.‬ 272 00:12:42,303 --> 00:12:43,137 ‫שברי רגל.‬ 273 00:12:43,220 --> 00:12:45,139 ‫אני יודעת שתזכי בפרס הראשון.‬ 274 00:12:45,639 --> 00:12:47,099 ‫מימי תתגאה בך כל כך.‬ 275 00:12:56,150 --> 00:12:56,984 ‫היי.‬ 276 00:13:01,238 --> 00:13:02,364 ‫מה אתה עושה כאן?‬ 277 00:13:02,948 --> 00:13:04,325 ‫אחותי מציגה כלי חרס.‬ 278 00:13:05,701 --> 00:13:06,827 ‫זה מוצא חן בעינייך?‬ 279 00:13:08,245 --> 00:13:09,288 ‫מה, זה?‬ 280 00:13:10,039 --> 00:13:10,873 ‫מה זה?‬ 281 00:13:11,624 --> 00:13:12,458 ‫אוי ואבוי.‬ 282 00:13:15,336 --> 00:13:16,170 ‫אני...‬ 283 00:13:16,545 --> 00:13:18,798 ‫אני חושב שזו סלסילת ביצים.‬ 284 00:13:20,341 --> 00:13:21,258 ‫ביצים.‬ 285 00:13:25,721 --> 00:13:26,555 ‫ביי.‬ 286 00:13:29,350 --> 00:13:30,267 ‫דיברתם.‬ 287 00:13:30,768 --> 00:13:31,894 ‫זו התקדמות.‬ 288 00:13:32,812 --> 00:13:34,605 ‫למה אני כזו?‬ 289 00:13:34,855 --> 00:13:37,316 ‫שיער חדש, בגדים חדשים, חדר חדש, ועדיין...‬ 290 00:13:37,399 --> 00:13:39,944 ‫לא הפכת בקסם להיות סטייסי.‬ 291 00:13:40,611 --> 00:13:42,988 ‫מרי אן, אפשר לשאול אותך משהו?‬ 292 00:13:44,323 --> 00:13:46,367 ‫את בכלל אוהבת את החדר החדש שלך?‬ 293 00:13:47,785 --> 00:13:48,744 ‫כן…‬ 294 00:13:50,037 --> 00:13:51,247 ‫בתיאוריה.‬ 295 00:13:53,415 --> 00:13:54,291 ‫אני לא יודעת.‬ 296 00:13:54,375 --> 00:13:56,418 ‫אני מניחה שהוא פשוט לא מרגיש...‬ 297 00:13:57,670 --> 00:13:58,587 ‫כמו בבית.‬ 298 00:13:59,630 --> 00:14:01,549 ‫אולי יש משהו שנוכל לעשות בנידון.‬ 299 00:14:01,632 --> 00:14:05,636 ‫כן, אולי פשוט היו כמה דברים‬ ‫שעוד לא היית מוכנה להיפטר מהם.‬ 300 00:14:14,645 --> 00:14:17,481 ‫ההצללה של זה יצאה ממש יפה.‬ 301 00:14:18,607 --> 00:14:21,360 ‫מה היה המניע שלך ליצור את התמונות האלה?‬ 302 00:14:23,612 --> 00:14:25,239 ‫תני לי לנסח זאת בצורה אחרת.‬ 303 00:14:25,489 --> 00:14:28,534 ‫מה את מקווה שהעבודה הזו מתקשרת לצופה?‬ 304 00:14:29,577 --> 00:14:30,494 ‫זה כמו...‬ 305 00:14:31,120 --> 00:14:33,455 ‫מחוות פופ ארט על...‬ 306 00:14:34,290 --> 00:14:36,041 ‫צרכנות אמריקאית.‬ 307 00:14:37,918 --> 00:14:38,961 ‫איך?‬ 308 00:14:39,044 --> 00:14:42,172 ‫חשבתי שיהיה מגניב לצייר את הקמטים הקטנים.‬ 309 00:14:43,215 --> 00:14:45,384 ‫יכולת השרטוט שלך אכן מרשימה.‬ 310 00:14:46,719 --> 00:14:48,971 ‫אבל אם תבחרי להמשיך ליצור אומנות,‬ 311 00:14:49,179 --> 00:14:51,515 ‫אני מפצירה בך לשאול את עצמך למה.‬ 312 00:14:51,932 --> 00:14:52,766 ‫למה את זה?‬ 313 00:14:53,350 --> 00:14:54,184 ‫למה עכשיו?‬ 314 00:14:54,727 --> 00:14:55,686 ‫למה את?‬ 315 00:14:56,186 --> 00:14:58,647 ‫אילו תמונות את צריכה שהעולם יראה?‬ 316 00:15:02,568 --> 00:15:05,029 ‫אם "אבחר" להמשיך ליצור אומנות?‬ 317 00:15:05,613 --> 00:15:07,740 ‫זה אומר שהיא חשבה שאני צריכה להפסיק?‬ 318 00:15:09,825 --> 00:15:12,202 ‫את מרגישה יותר טוב היום, מימי?‬ 319 00:15:18,459 --> 00:15:19,460 ‫הנה.‬ 320 00:15:19,543 --> 00:15:20,502 ‫מה את עושה?‬ 321 00:15:20,586 --> 00:15:21,837 ‫מנסה לעזור למימי.‬ 322 00:15:22,880 --> 00:15:24,089 ‫חולים עם אפזיה,‬ 323 00:15:24,173 --> 00:15:27,176 ‫כלומר, אנשים שמתקשים עם שפה מדוברת,‬ ‫כמו מימי,‬ 324 00:15:27,259 --> 00:15:29,553 ‫לעיתים מגיבים באופן ברור יותר לתמונות.‬ 325 00:15:30,012 --> 00:15:33,265 ‫חשבתי שאם תציירי משהו,‬ ‫זה יעזור למימי למצוא את מילותיה.‬ 326 00:15:33,349 --> 00:15:36,143 ‫כן, כי יש לי כזו יכולת שרטוט.‬ 327 00:15:40,773 --> 00:15:41,607 ‫בסדר.‬ 328 00:15:42,566 --> 00:15:46,487 ‫מימי, מה אני יכולה לצייר,‬ ‫שיהפוך אותך לעצמך כמו בקסם?‬ 329 00:15:47,529 --> 00:15:49,239 ‫פרפר?‬ 330 00:15:49,949 --> 00:15:51,033 ‫קנקן תה?‬ 331 00:15:51,617 --> 00:15:52,701 ‫כדור צמר?‬ 332 00:15:55,162 --> 00:15:55,996 ‫אפרסק.‬ 333 00:15:56,538 --> 00:15:57,373 ‫אפרסק.‬ 334 00:15:57,456 --> 00:15:58,290 ‫לא, לא.‬ 335 00:15:58,374 --> 00:16:00,084 ‫אני יודעת, את שונאת אפרסקים.‬ 336 00:16:06,715 --> 00:16:07,841 ‫סוס.‬ 337 00:16:08,384 --> 00:16:09,426 ‫בית.‬ 338 00:16:09,969 --> 00:16:11,637 ‫לא, ילדה, לא!‬ 339 00:16:11,720 --> 00:16:14,056 ‫אני לא מבינה למה את מתכוונת...‬ ‫-מימי...‬ 340 00:16:14,723 --> 00:16:16,266 ‫את מדברת על מנזנאר?‬ 341 00:16:16,350 --> 00:16:18,560 ‫כן, מנזנאר.‬ 342 00:16:18,644 --> 00:16:20,104 ‫אני זוכרת את מנזנאר.‬ 343 00:16:20,813 --> 00:16:22,606 ‫סיפרת לי על זה בעבר.‬ 344 00:16:23,232 --> 00:16:26,193 ‫כל חיי, היו שני דברים שידעתי בוודאות,‬ 345 00:16:26,276 --> 00:16:28,988 ‫שאני אומנית ושמימי מבינה אותי.‬ 346 00:16:30,447 --> 00:16:32,825 ‫עכשיו הרגשתי שאני לא יודעת כלום.‬ 347 00:16:33,492 --> 00:16:34,827 ‫בדיוק כשחשבתי שנחלצתי,‬ 348 00:16:34,910 --> 00:16:36,620 ‫הוא מושך אותי חזרה פנימה.‬ 349 00:16:36,704 --> 00:16:37,955 ‫אלה העיניים.‬ 350 00:16:38,372 --> 00:16:39,331 ‫הן רודפות אותך.‬ 351 00:16:39,707 --> 00:16:41,000 ‫אולי זה הורקרוקס.‬ 352 00:16:41,083 --> 00:16:42,960 ‫חתיכה מהנשמה של מישהו כלואה שם,‬ 353 00:16:43,043 --> 00:16:44,128 ‫קוראת לי.‬ 354 00:16:47,506 --> 00:16:49,008 ‫אני חושבת שאולי את צודקת.‬ 355 00:16:50,467 --> 00:16:51,969 ‫זו את, מרי אן?‬ 356 00:16:53,220 --> 00:16:54,555 ‫- אלמה‬ ‫1974 -‬ 357 00:16:55,514 --> 00:16:56,390 ‫זו אימא שלי.‬ 358 00:17:08,318 --> 00:17:09,236 ‫היא ישנה.‬ 359 00:17:09,695 --> 00:17:11,822 ‫אימא ואבא יגיעו בעוד 20 דקות.‬ 360 00:17:17,453 --> 00:17:18,954 ‫את יודעת על מה היא דיברה?‬ 361 00:17:19,580 --> 00:17:22,041 ‫אני לא מדברת יפנית, זוכרת?‬ 362 00:17:22,374 --> 00:17:24,293 ‫יכולת ללמוד.‬ ‫-למה?‬ 363 00:17:24,376 --> 00:17:27,588 ‫אימא ואבא לא מדברים יפנית,‬ ‫ומימי נולדה באמריקה.‬ 364 00:17:27,713 --> 00:17:30,132 ‫היא דיברה יפנית בבית בצעירותה.‬ 365 00:17:30,215 --> 00:17:31,633 ‫זו שפת האם שלה.‬ 366 00:17:33,510 --> 00:17:35,637 ‫לפעמים אחרי פגיעה מוחית,‬ 367 00:17:36,180 --> 00:17:39,141 ‫הזיכרונות העתיקים ביותר של אדם‬ ‫הם הנגישים ביותר. ‬ 368 00:17:39,892 --> 00:17:42,102 ‫לכן כל הדברים על מנזנאר עולים עכשיו.‬ 369 00:17:42,186 --> 00:17:43,979 ‫מה זה מנזנאר?‬ 370 00:17:44,063 --> 00:17:45,564 ‫קלאודיה, את לא רצינית.‬ 371 00:17:45,647 --> 00:17:48,692 ‫זה איזה מקום דמיוני כמו נרניה או משהו?‬ 372 00:17:48,776 --> 00:17:49,943 ‫זה היה מחנה ריכוז.‬ 373 00:17:51,153 --> 00:17:54,573 ‫מימי ומשפחתה היו שם במשך שלוש שנים,‬ ‫מאז שהיא הייתה בת חמש.‬ 374 00:17:55,115 --> 00:17:59,787 ‫במהלך מלחמת העולם השנייה,‬ ‫יפנים-אמריקאים, אזרחים אמריקאים,‬ 375 00:18:00,245 --> 00:18:02,790 ‫סווגו כאויבים זרים על ידי ארה"ב.‬ 376 00:18:03,165 --> 00:18:04,875 ‫ממשלת ארה"ב עקרה אותם מבתיהם‬ 377 00:18:04,958 --> 00:18:06,460 ‫והכניסה אותם למחנות מאסר,‬ 378 00:18:06,543 --> 00:18:08,170 ‫רק בגלל שהם היו יפנים.‬ 379 00:18:09,296 --> 00:18:10,923 ‫אני יודעת על הכליאה.‬ 380 00:18:11,173 --> 00:18:13,258 ‫לא ידעתי שזה קרה למימי.‬ 381 00:18:13,842 --> 00:18:16,386 ‫היא לא מדברת על זה אלא אם שואלים.‬ 382 00:18:18,305 --> 00:18:19,306 ‫שאלתי אותה פעם.‬ 383 00:18:22,184 --> 00:18:23,185 ‫זה היה נוראי?‬ 384 00:18:25,521 --> 00:18:26,855 ‫כשהם רק נעצרו,‬ 385 00:18:27,815 --> 00:18:29,108 ‫המחנות לא היו מוכנים.‬ 386 00:18:29,483 --> 00:18:32,861 ‫אז הם ישנו בתאי הסוסים במסלול המרוצים‬ ‫במשך חודשים.‬ 387 00:18:33,445 --> 00:18:34,488 ‫סוס...‬ 388 00:18:35,197 --> 00:18:36,240 ‫בית.‬ 389 00:18:36,824 --> 00:18:40,077 ‫היה עליהם לענוד תגיות ממוספרות‬ ‫על מעיליהם כשהם נרשמו.‬ 390 00:18:41,662 --> 00:18:42,788 ‫האוכל היה נורא.‬ 391 00:18:43,288 --> 00:18:47,000 ‫רקוב, קפוא...‬ ‫דברים כמו נקניקיות ופירות משומרים.‬ 392 00:18:47,417 --> 00:18:48,252 ‫אפרסקים.‬ 393 00:18:49,253 --> 00:18:50,921 ‫הייתה שם גדר תיל,‬ 394 00:18:51,713 --> 00:18:52,840 ‫שומרים חמושים.‬ 395 00:18:53,799 --> 00:18:55,884 ‫הם לא ידעו מה יקרה או מתי זה ייגמר.‬ 396 00:18:56,927 --> 00:19:01,098 ‫אז מימי לכודה לנצח‬ ‫בזיכרונות הכי גרועים שלה?‬ 397 00:19:03,725 --> 00:19:05,227 ‫אני יודעת שזה לא נראה כך,‬ 398 00:19:05,519 --> 00:19:06,770 ‫אבל זה סימן טוב.‬ 399 00:19:07,938 --> 00:19:09,648 ‫היא מוצאת את עצמה מחדש,‬ 400 00:19:10,149 --> 00:19:11,859 ‫והיא תמצא את הדרך חזרה אלינו.‬ 401 00:19:13,402 --> 00:19:14,361 ‫אלייך.‬ 402 00:19:22,411 --> 00:19:25,289 ‫אני לא מבינה‬ ‫איך מישהו יכול לעשות כזה דבר למשפחה.‬ 403 00:19:25,914 --> 00:19:27,749 ‫אני לא מבינה למה זה עדיין קורה.‬ 404 00:19:30,460 --> 00:19:31,670 ‫העבר לא מת.‬ 405 00:19:32,004 --> 00:19:33,547 ‫הוא אפילו לא עבר.‬ 406 00:19:33,755 --> 00:19:36,049 ‫חשבתי שגם זה היה פתגם בודהיסטי,‬ 407 00:19:36,133 --> 00:19:39,261 ‫אבל ג'נין אמרה‬ ‫שזה בכלל היה מישהו בשם ויליאם פוקנר?‬ 408 00:19:39,970 --> 00:19:43,849 ‫אני חושבת שזה אחד טוב,‬ ‫כי העבר, הטוב והרע,‬ 409 00:19:44,433 --> 00:19:45,893 ‫תמיד יהיה איתנו.‬ 410 00:19:52,357 --> 00:19:55,527 ‫עלינו להבין איפה היינו‬ ‫כדי לדעת לאן אנחנו הולכים...‬ 411 00:20:02,242 --> 00:20:04,786 ‫ואילו מראות‬ ‫כל אחד מאיתנו צריך להראות לעולם.‬ 412 00:20:13,503 --> 00:20:14,504 ‫את בבית!‬ 413 00:20:14,588 --> 00:20:16,006 ‫אנחנו ממש שמחות לראותך.‬ 414 00:20:16,089 --> 00:20:18,050 ‫הכנתי לך שמיכה, אבל נגמר לי הצמר,‬ 415 00:20:18,133 --> 00:20:19,384 ‫אז כנראה שזה צעיף.‬ 416 00:20:20,010 --> 00:20:20,969 ‫תודה.‬ 417 00:20:21,470 --> 00:20:22,763 ‫יפהפה.‬ 418 00:20:22,846 --> 00:20:23,847 ‫היי, מימי.‬ 419 00:20:24,514 --> 00:20:25,891 ‫אני ממש שמחה שהתאוששת.‬ 420 00:20:26,308 --> 00:20:27,267 ‫את בסדר, מימי?‬ 421 00:20:27,392 --> 00:20:29,394 ‫אני... תה.‬ 422 00:20:29,478 --> 00:20:31,730 ‫תקראי לי כשהוא מוכן, ואעלה אותו למעלה.‬ 423 00:20:34,733 --> 00:20:35,901 ‫היא מחלימה נהדר.‬ 424 00:20:35,984 --> 00:20:36,818 ‫כן.‬ 425 00:20:37,110 --> 00:20:38,487 ‫נכון.‬ 426 00:20:38,570 --> 00:20:39,613 ‫קלאודיה.‬ 427 00:20:39,947 --> 00:20:40,989 ‫זה היה...‬ ‫-הטלפון.‬ 428 00:20:41,406 --> 00:20:42,783 ‫מה?‬ ‫-הטלפון.‬ 429 00:20:43,325 --> 00:20:44,493 ‫הטלפון!‬ 430 00:20:49,748 --> 00:20:52,125 ‫מועדון הבייביסיטריות, קריסטי תומס מדברת.‬ 431 00:20:52,918 --> 00:20:54,002 ‫היי, גברת פייק.‬ 432 00:20:55,045 --> 00:20:56,088 ‫עיר הים?‬ 433 00:20:57,005 --> 00:20:58,006 ‫את רצינית?‬ 434 00:20:58,882 --> 00:21:00,509 ‫כלומר, נצטרך לבדוק.‬ ‫-אלוהים.‬ 435 00:21:03,303 --> 00:21:04,513 ‫כל השמונה?‬ 436 00:21:05,931 --> 00:21:07,349 ‫שבוע שלם של בייביסיטר?‬ 437 00:22:27,304 --> 00:22:28,680 ‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬