1
00:00:06,423 --> 00:00:07,465
‫- דון -‬

2
00:00:07,549 --> 00:00:09,551
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

3
00:00:13,388 --> 00:00:16,349
‫- דון והשלישיה הבלתי אפשרית -‬

4
00:00:19,436 --> 00:00:21,938
‫אימהות רגילות אמורות לחכות ערות לבנות שלהן‬

5
00:00:22,022 --> 00:00:23,815
‫כשהן יוצאות לדייט ראשון.‬

6
00:00:25,233 --> 00:00:27,861
‫אימהות רגילות לפעמים אפילו פורקות ארגזים‬

7
00:00:27,944 --> 00:00:31,031
‫באותה השנה של מעבר לצד השני של המדינה,‬
‫לעיירה חדשה.‬

8
00:00:33,450 --> 00:00:35,827
‫אימא שלי לא רגילה בשום צורה.‬

9
00:00:47,380 --> 00:00:49,049
‫זה היה נפלא.‬

10
00:01:04,522 --> 00:01:05,482
‫היי, מותק.‬

11
00:01:06,316 --> 00:01:07,859
‫היי, איך היה?‬

12
00:01:08,318 --> 00:01:09,736
‫הוא היה כל כך נחמד.‬

13
00:01:10,987 --> 00:01:11,863
‫בישלת?‬

14
00:01:12,655 --> 00:01:14,074
‫מריח ממש טעים.‬

15
00:01:14,407 --> 00:01:15,241
‫הרשי לי.‬

16
00:01:15,992 --> 00:01:16,826
‫בסדר.‬

17
00:01:30,340 --> 00:01:31,549
‫אני כל כך מתרגשת.‬

18
00:01:31,633 --> 00:01:34,886
‫אני יודעת! אהובי עבר מהתיכון, שהתאחדו.‬

19
00:01:36,054 --> 00:01:37,555
‫זה כמו רומיאו ויוליה,‬

20
00:01:37,639 --> 00:01:40,266
‫אבל אם רומיאו גדל,‬
‫ואז הלך לבית ספר למשפטים,‬

21
00:01:40,350 --> 00:01:42,727
‫ואז התחבר מחדש עם יוליה בגיל העמידה.‬

22
00:01:43,853 --> 00:01:45,980
‫נראה לך שיתאימו לנו שמלות שושבינה?‬

23
00:01:46,064 --> 00:01:49,734
‫אולי, אבל בעצם‬
‫דיברתי על הפגישה הזו של המועדון.‬

24
00:01:51,694 --> 00:01:54,114
‫כן.‬
‫-אני מאוד מעריכה את זה שאת מביאה אותי.‬

25
00:01:54,197 --> 00:01:56,324
‫יהיה ממש נחמד להרגיש שוב חלק ממשהו.‬

26
00:01:56,950 --> 00:01:58,618
‫את בטוחה שזה בסדר עם קריסטי?‬

27
00:01:59,327 --> 00:02:00,328
‫לא אמרתי לה.‬

28
00:02:00,829 --> 00:02:01,830
‫אבל... מרי אן!‬

29
00:02:01,913 --> 00:02:03,206
‫זה תזמון מושלם.‬

30
00:02:03,289 --> 00:02:04,165
‫זו שנה חדשה.‬

31
00:02:04,249 --> 00:02:05,917
‫כולן חזרו מחופשה.‬

32
00:02:06,000 --> 00:02:08,336
‫קודם לפעול, ואז לבקש מחילה אחר כך.‬

33
00:02:08,586 --> 00:02:10,547
‫אבל את יודעת איזו מוזרה היא איתי.‬

34
00:02:10,630 --> 00:02:11,464
‫היא תתחרפן.‬

35
00:02:11,548 --> 00:02:13,508
‫ואז לעולם לא אוכל להצטרף למב"ס.‬

36
00:02:13,925 --> 00:02:15,343
‫היא רק צריכה להכיר אותך.‬

37
00:02:15,927 --> 00:02:16,761
‫היא כזאת.‬

38
00:02:17,720 --> 00:02:18,555
‫את תראי.‬

39
00:02:19,055 --> 00:02:21,599
‫כנשיאה, צריך לבדוק איתי לגבי כל אורח.‬

40
00:02:22,016 --> 00:02:23,476
‫זה בחוקי העזר.‬

41
00:02:23,560 --> 00:02:25,311
‫יש לנו חוקי עזר עכשיו?‬

42
00:02:25,395 --> 00:02:27,480
‫כן, בחוקה של המועדון שכתבתי בחופשה.‬

43
00:02:27,897 --> 00:02:29,107
‫את לא בודקת אימייל?‬

44
00:02:30,358 --> 00:02:33,278
‫הבאתי איתי את דון היום כי היא חברה נהדרת‬

45
00:02:33,361 --> 00:02:34,362
‫ובייביסיטר נהדרת.‬

46
00:02:34,445 --> 00:02:37,699
‫המצב היה שקט במהלך החגים,‬
‫אבל עכשיו הלקוחות שלנו חזרו.‬

47
00:02:38,116 --> 00:02:40,660
‫נזדקק לעוד בייביסיטר,‬
‫או שיהיה לנו עמוס מדי.‬

48
00:02:41,035 --> 00:02:45,123
‫ובכן, בתור הבחורה החדשה האחרונה בעיר,‬
‫אני שמחה שדון כאן.‬

49
00:02:45,915 --> 00:02:47,542
‫ובנוגע לחוקי העזר האלה,‬

50
00:02:47,625 --> 00:02:49,878
‫יש משהו לגבי להעביר עבודה‬
‫לחברות שבזבזו‬

51
00:02:49,961 --> 00:02:52,839
‫הרבה יותר מדי על מתנות לחגים‬
‫או מגפי רכיבה חדשות?‬

52
00:02:52,922 --> 00:02:57,051
‫כנ"ל. יש לי גליל של נייר וואשי בעבודת יד‬
‫ששומרים לי בחנות האומנות.‬

53
00:02:57,510 --> 00:02:59,012
‫אם כבר מדברים על קניות,‬

54
00:02:59,846 --> 00:03:00,972
‫יש לי חדשות.‬

55
00:03:02,098 --> 00:03:04,392
‫אבא שלי סוף סוף הסכים שאעצב קצת את החדר.‬

56
00:03:04,767 --> 00:03:05,810
‫כן!‬

57
00:03:05,894 --> 00:03:07,020
‫שנה חדשה, את חדשה.‬

58
00:03:07,103 --> 00:03:08,354
‫שום דבר רציני.‬

59
00:03:08,438 --> 00:03:12,275
‫חסכתי קצת כסף מהבייביסיטר,‬
‫אז הוא אמר שאוכל לקנות כמה דברים חדשים.‬

60
00:03:12,358 --> 00:03:15,028
‫אולי כריות חדשות, מנורה חדשה ומגניבה?‬

61
00:03:15,111 --> 00:03:16,863
‫מדליק. בואו נרפרף.‬

62
00:03:16,946 --> 00:03:18,740
‫טוב, אני אפתח את הפינטרסט שלי.‬

63
00:03:18,823 --> 00:03:20,825
‫עוד יש לי כמה לוחות ששמרתי מהמעבר,‬

64
00:03:21,159 --> 00:03:22,785
‫מסודרים לפי צבע.‬

65
00:03:23,620 --> 00:03:24,954
‫כחול כהה זה נחמד.‬

66
00:03:26,414 --> 00:03:27,665
‫והוא מסתיר את הלכלוך.‬

67
00:03:28,833 --> 00:03:31,419
‫מה דעתך על נושא? משהו אישי שאת אוהבת?‬

68
00:03:31,711 --> 00:03:33,338
‫כן.‬
‫-מחזות זמר בברודוויי.‬

69
00:03:33,421 --> 00:03:34,547
‫או בדים.‬

70
00:03:34,631 --> 00:03:35,965
‫מה, כמו צמר?‬

71
00:03:41,137 --> 00:03:42,138
‫תודה לאל.‬

72
00:03:43,223 --> 00:03:44,807
‫מועדון הבייביסיטריות, שלום.‬

73
00:03:45,225 --> 00:03:46,309
‫היי, נטלי.‬

74
00:03:48,311 --> 00:03:49,354
‫בסדר, אני אבדוק.‬

75
00:03:50,146 --> 00:03:52,065
‫זוכרות שאמרתי שאני צריכה עבודה?‬

76
00:03:52,232 --> 00:03:53,733
‫אפשר לקחת את הבאה, במקום?‬

77
00:03:53,816 --> 00:03:57,612
‫כן, אני מרוששת,‬
‫אבל לא מספיק בשביל לעבוד בשביל הבארטים.‬

78
00:03:58,446 --> 00:03:59,989
‫מה הבעיה עם הבארטים?‬

79
00:04:00,073 --> 00:04:02,533
‫שלושת הילדים יצאו מכלל שליטה,‬

80
00:04:02,617 --> 00:04:06,496
‫והאימא נמצאת בשלב "כדור ההריסה"‬
‫של גירושים טריים.‬

81
00:04:06,871 --> 00:04:08,790
‫זה די מקטין.‬

82
00:04:08,873 --> 00:04:09,916
‫סליחה?‬

83
00:04:10,458 --> 00:04:13,753
‫כלומר, גירושים טריים? אימא לשלושה ילדים?‬

84
00:04:15,296 --> 00:04:17,131
‫ברור שהיא מרגישה המומה.‬

85
00:04:17,840 --> 00:04:19,676
‫אז למה שלא תיקחי את העבודה?‬

86
00:04:21,844 --> 00:04:23,513
‫זה אומר שאני במועדון?‬

87
00:04:23,596 --> 00:04:26,766
‫אולי. על תנאי.‬

88
00:04:26,849 --> 00:04:28,351
‫נראה איך הולך לה...‬

89
00:04:29,394 --> 00:04:31,187
‫ואז נקבל החלטה סופית.‬

90
00:04:31,271 --> 00:04:34,857
‫אז אם היא נהדרת, והיא תהיה, היא בפנים?‬

91
00:04:34,941 --> 00:04:36,734
‫ואם היא תכשל,‬

92
00:04:37,193 --> 00:04:38,987
‫נטלי תאבד את המספר שלנו לנצח.‬

93
00:04:39,362 --> 00:04:40,363
‫כולם מרוויחים.‬

94
00:04:42,240 --> 00:04:43,157
‫בהצלחה,‬

95
00:04:43,741 --> 00:04:45,285
‫ואל תגידי שלא הזהירו אותך.‬

96
00:04:45,451 --> 00:04:46,577
‫היי, נטלי.‬

97
00:04:46,661 --> 00:04:48,288
‫קריסטי לא עמדה להפחיד אותי.‬

98
00:04:48,371 --> 00:04:51,332
‫אני שלווה, אבל אני לא מתחמקת מאתגר.‬

99
00:04:51,416 --> 00:04:54,752
‫חוץ מזה,‬
‫אם מישהו ידע איך להתמודד עם אימא מבולגנת,‬

100
00:04:55,336 --> 00:04:57,213
‫בואו נגיד שלמדתי מהמומחית.‬

101
00:04:57,714 --> 00:05:02,302
‫אני מרגישה רוח של פולנטה עם גוף של ריזוטו.‬

102
00:05:02,802 --> 00:05:03,636
‫אימא,‬

103
00:05:03,886 --> 00:05:06,055
‫בכל פעם שאת מדברת על רוח של מנה,‬

104
00:05:06,139 --> 00:05:07,515
‫אנחנו לא אוכלות עד עשר.‬

105
00:05:07,724 --> 00:05:08,975
‫הנה. קחי חטיף ארנק.‬

106
00:05:13,354 --> 00:05:15,690
‫סליחה, אני מחפשת את האמרנט, ואני...‬

107
00:05:16,316 --> 00:05:17,317
‫מר תומפסון?‬

108
00:05:17,400 --> 00:05:19,027
‫שרון הקטנה, זאת את?‬

109
00:05:19,444 --> 00:05:21,487
‫זה קורה בכל מקום בסטוניברוק.‬

110
00:05:22,071 --> 00:05:23,740
‫זה כאילו שהיא מעולם לא עזבה.‬

111
00:05:24,407 --> 00:05:25,408
‫אני, מצד שני,‬

112
00:05:25,867 --> 00:05:29,162
‫אני עדיין מחכה שהיקום‬
‫ייתן לי סימן שאני שייכת לכאן.‬

113
00:05:29,871 --> 00:05:30,872
‫היי!‬

114
00:05:31,331 --> 00:05:32,457
‫מזמן לא התראינו.‬

115
00:05:33,499 --> 00:05:34,500
‫מה את עושה כאן?‬

116
00:05:34,584 --> 00:05:35,668
‫קניות לארוחת ערב.‬

117
00:05:36,544 --> 00:05:37,378
‫גם אנחנו.‬

118
00:05:37,795 --> 00:05:38,838
‫היי.‬
‫-היי.‬

119
00:05:40,048 --> 00:05:40,882
‫ריצ'י!‬

120
00:05:41,591 --> 00:05:42,425
‫היי.‬

121
00:05:42,717 --> 00:05:43,843
‫שרון.‬

122
00:05:44,552 --> 00:05:46,012
‫את כאן, איפה שאני.‬

123
00:05:46,095 --> 00:05:47,722
‫בחנות, בחנות הקניות.‬

124
00:05:48,556 --> 00:05:49,682
‫אנחנו עושים קניות.‬

125
00:05:49,766 --> 00:05:51,100
‫קונים אוכל לארוחת ערב.‬

126
00:05:52,018 --> 00:05:54,687
‫תרצו להצטרף אלינו לארוחת ערב?‬

127
00:05:55,063 --> 00:05:55,980
‫נשמח מאוד.‬

128
00:05:58,691 --> 00:05:59,734
‫אין להם אמרנט.‬

129
00:06:01,444 --> 00:06:02,320
‫אין אמרנט?‬

130
00:06:02,695 --> 00:06:04,447
‫מה הם מצפים שנעשה, נגווע ברעב?‬

131
00:06:04,530 --> 00:06:06,199
‫כאילו, נו באמת!‬

132
00:06:06,282 --> 00:06:07,367
‫"לתשומת לב הקונים.‬

133
00:06:07,742 --> 00:06:10,620
‫תפסיקו לחפש אמרנט. זה לא קיים". נכון?‬

134
00:06:13,164 --> 00:06:14,207
‫נכון? אני יודע.‬

135
00:06:14,290 --> 00:06:15,166
‫שני דברים:‬

136
00:06:15,249 --> 00:06:18,336
‫ראשית, מבוגרים מפלרטטים‬
‫על ידי דיבור על דגנים עתיקים,‬

137
00:06:18,419 --> 00:06:19,545
‫ושנית,‬

138
00:06:19,629 --> 00:06:22,548
‫ייתכן שהיקום צותת למונולוג הפנימי שלי.‬

139
00:06:25,301 --> 00:06:26,636
‫זה היה טעים מאוד.‬

140
00:06:26,719 --> 00:06:28,721
‫ואני לא חושבת שאי פעם יצאתי עם גבר‬

141
00:06:28,805 --> 00:06:30,598
‫שיש לו אוסף סינרים כל כך נרחב.‬

142
00:06:31,099 --> 00:06:33,684
‫טוב, אם זה הרשים אותך,‬

143
00:06:33,768 --> 00:06:34,977
‫את תאהבי את...‬

144
00:06:35,436 --> 00:06:36,938
‫מקטורני השף שלי.‬

145
00:06:37,772 --> 00:06:39,273
‫מרי אן, בלי טלפון בשולחן.‬

146
00:06:39,357 --> 00:06:41,567
‫האמת שזה שלי. רגע.‬

147
00:06:41,651 --> 00:06:43,194
‫משפחות שונות, כללים שונים.‬

148
00:06:45,029 --> 00:06:47,824
‫קלאודיה. "עוד תוכניות לחדר של מרי אן".‬

149
00:06:47,907 --> 00:06:49,617
‫והיא שלחה כמה לוחות מצבי רוח.‬

150
00:06:49,909 --> 00:06:50,827
‫לוחות מצבי רוח?‬

151
00:06:51,244 --> 00:06:52,120
‫לחדר שלך?‬

152
00:06:52,537 --> 00:06:54,872
‫אמרת שאני יכולה לשנות כמה דברים, זוכר?‬

153
00:06:55,289 --> 00:06:56,999
‫זה כזה פרויקט כיפי לבנות,‬

154
00:06:57,083 --> 00:06:58,376
‫ואני אשמח לעזור.‬

155
00:06:58,459 --> 00:07:01,712
‫יש לי עליית גג מלאה בדברים‬
‫שאשמח למצוא להם בית חדש.‬

156
00:07:03,798 --> 00:07:05,091
‫רק אל תגזימי.‬

157
00:07:06,134 --> 00:07:07,969
‫שרון, אפשר להציע לך קפה?‬

158
00:07:08,553 --> 00:07:09,720
‫הרשה לי לעזור.‬

159
00:07:12,557 --> 00:07:14,183
‫ובנות, תפנו את הכלים.‬

160
00:07:17,353 --> 00:07:18,563
‫הוא שפוי!‬

161
00:07:18,980 --> 00:07:20,356
‫זה נס.‬

162
00:07:20,440 --> 00:07:22,316
‫ככה זה כשיש הורים נורמליים?‬

163
00:07:23,609 --> 00:07:24,944
‫זה בהחלט הרגיש כך.‬

164
00:07:26,737 --> 00:07:28,364
‫למחרת אצל משפחת בארט,‬

165
00:07:28,448 --> 00:07:31,534
‫הייתי לחלוטין לא מוכנה למצב אליו נכנסתי.‬

166
00:07:37,206 --> 00:07:38,875
‫הרצפה היא לבה!‬

167
00:07:39,709 --> 00:07:42,545
‫לבה.‬
‫-אני בטוחה, אני על הכיסא.‬

168
00:07:46,132 --> 00:07:47,550
‫אני דון. אימא שלך פה?‬

169
00:07:47,633 --> 00:07:49,635
‫אני לא יודע.‬
‫-האם המראה הזה אומר,‬

170
00:07:49,719 --> 00:07:53,473
‫"מנהלת שמשתמשת באתר טיולים‬
‫כדי להזמין חופשה ברגע האחרון"?‬

171
00:07:53,931 --> 00:07:55,516
‫בטח, נדמה לי?‬

172
00:07:55,600 --> 00:07:57,393
‫נהדר. כי יש לי אודישן וחששתי‬

173
00:07:57,477 --> 00:07:59,812
‫שזה קצת יותר מדי "לאקס שלי יש מטוס".‬

174
00:08:00,354 --> 00:08:03,191
‫הלוואי. בכל מקרה, תודה רבה, דיינה.‬

175
00:08:03,274 --> 00:08:06,235
‫התינוקת שלי בוכה.‬
‫-שמי דון, למעשה.‬

176
00:08:08,029 --> 00:08:09,071
‫אני יודעת למה.‬

177
00:08:09,947 --> 00:08:12,617
‫מישהי צריכה החלפת חיתול. בבקשה.‬

178
00:08:15,036 --> 00:08:16,829
‫יש משהו שאני צריכה לדעת?‬

179
00:08:17,663 --> 00:08:18,706
‫יש חוקי בית?‬

180
00:08:18,789 --> 00:08:20,583
‫אני כבר מאחרת.‬

181
00:08:20,666 --> 00:08:23,461
‫את תהיי מדהימה. אני כבר יכולה לראות.‬

182
00:08:26,464 --> 00:08:27,298
‫דון!‬

183
00:08:27,632 --> 00:08:29,634
‫את בלבה!‬

184
00:08:30,676 --> 00:08:31,511
‫נכון.‬

185
00:08:34,138 --> 00:08:35,556
‫אולי קריסטי צדקה.‬

186
00:08:35,640 --> 00:08:37,642
‫נטלי הייתה ממש מפוזרת.‬

187
00:08:37,725 --> 00:08:40,144
‫אבל החברות שלי במב"ס הייתה תלויה בזה.‬

188
00:08:40,228 --> 00:08:41,729
‫אם אוכל לעזור למשפחה הזו,‬

189
00:08:41,812 --> 00:08:43,356
‫כמעט אקבל אחת משלי.‬

190
00:08:44,023 --> 00:08:46,192
‫"לא היה לו את כובע הבייסבול שלו,‬

191
00:08:46,734 --> 00:08:48,861
‫אבל הוא המשיך ללכת."‬

192
00:08:50,571 --> 00:08:52,365
‫דון, איך?‬
‫-אני לא מכירה את זה.‬

193
00:08:53,199 --> 00:08:54,283
‫כלומר, איך?‬

194
00:08:54,951 --> 00:08:56,244
‫קצת מאמץ.‬

195
00:08:56,494 --> 00:08:57,620
‫הילדים עזרו.‬

196
00:08:57,828 --> 00:08:58,663
‫וואו.‬

197
00:08:59,080 --> 00:09:00,456
‫התרשמתי מאוד.‬

198
00:09:00,540 --> 00:09:03,876
‫היא כל כך התרשמה‬
‫שהיא ביקשה ממני לחזור למחרת.‬

199
00:09:04,335 --> 00:09:05,461
‫וביום למחרת.‬

200
00:09:06,754 --> 00:09:07,880
‫וביום למחרת.‬

201
00:09:07,964 --> 00:09:09,215
‫תניחי את המספריים!‬

202
00:09:12,927 --> 00:09:14,887
‫דון, תוכלי למצוא את החרב של באדי?‬

203
00:09:14,971 --> 00:09:16,597
‫כדאי שאגדל את הפוני, לדעתך?‬

204
00:09:17,348 --> 00:09:18,349
‫בטח, כן.‬

205
00:09:18,432 --> 00:09:19,892
‫אולי אסלסל את השיער.‬

206
00:09:21,018 --> 00:09:23,020
‫אז, כן, נטלי הייתה קצת שכחנית.‬

207
00:09:23,104 --> 00:09:26,232
‫כל כך שכחנית,‬
‫שמסתבר שהיא שכחה לחזור הביתה באותו לילה.‬

208
00:09:26,315 --> 00:09:29,610
‫לא, אתה לא יכול פשוט לקחת את הילדים‬
‫כי אימא שלך בעיר.‬

209
00:09:29,694 --> 00:09:31,320
‫איפה היא הייתה בסופ"ש שעבר,‬

210
00:09:31,404 --> 00:09:33,197
‫כשהייתי צריכה שתיקח את הילדים?‬

211
00:09:33,281 --> 00:09:34,740
‫איפה היא הייתה אז? לא...‬

212
00:09:34,824 --> 00:09:36,409
‫נטלי, אני חייבת ללכת.‬
‫-היי.‬

213
00:09:36,492 --> 00:09:37,785
‫אימא, אפשר לקבל מים?‬

214
00:09:39,120 --> 00:09:40,955
‫לא, אתה פתטי.‬

215
00:09:41,038 --> 00:09:42,915
‫השיק שלך איחר בשבוע החודש.‬

216
00:09:42,999 --> 00:09:45,418
‫ומה זה באמת אומר עליך כאבא?‬

217
00:09:48,546 --> 00:09:51,799
‫אז, צהוב חומצי או אפור יונה?‬

218
00:09:52,216 --> 00:09:53,050
‫דון?‬

219
00:09:53,759 --> 00:09:54,760
‫דון?‬

220
00:09:55,553 --> 00:09:57,471
‫אני בסדר, רק נמנמתי.‬

221
00:09:57,680 --> 00:09:59,307
‫נרדמת בשיעור ביולוגיה היום.‬

222
00:09:59,557 --> 00:10:02,059
‫גברת פיירמונט בהחלט שמה לב.‬

223
00:10:02,143 --> 00:10:03,269
‫זה פשוט...‬

224
00:10:04,020 --> 00:10:04,937
‫הבארטים.‬

225
00:10:05,021 --> 00:10:06,022
‫ידעתי.‬

226
00:10:07,064 --> 00:10:08,232
‫זו לא אשמתך.‬

227
00:10:08,441 --> 00:10:09,817
‫הם בלתי אפשריים.‬

228
00:10:09,900 --> 00:10:13,154
‫נטלי עוזבת את הבית במצב של רעידת אדמה.‬
‫כלומר...‬

229
00:10:13,279 --> 00:10:14,864
‫התחלתי לסדר כדי לעזור,‬

230
00:10:15,031 --> 00:10:16,616
‫אבל עכשיו היא מצפה לזה,‬

231
00:10:16,699 --> 00:10:19,160
‫והיא גרועה בלחזור בזמן, ו...‬

232
00:10:19,243 --> 00:10:21,329
‫הילדים לא ממושמעים.‬

233
00:10:21,662 --> 00:10:23,164
‫זה נשמע נורא.‬

234
00:10:23,831 --> 00:10:25,833
‫יהיה בסדר, אתן יודעות? אני פשוט...‬

235
00:10:26,542 --> 00:10:28,294
‫אישן קצת ו...‬

236
00:10:29,045 --> 00:10:30,004
‫יהיה בסדר.‬

237
00:10:30,880 --> 00:10:32,131
‫תבטלי.‬

238
00:10:32,214 --> 00:10:33,174
‫עכשיו.‬

239
00:10:33,257 --> 00:10:34,383
‫ברצינות, דון.‬

240
00:10:34,467 --> 00:10:35,551
‫אי אפשר לחיות ככה,‬

241
00:10:35,635 --> 00:10:38,262
‫להירדם בפינות ובמהלך ניתוחי צפרדע.‬

242
00:10:38,346 --> 00:10:39,597
‫אבל הילדים זקוקים לי.‬

243
00:10:39,680 --> 00:10:42,016
‫לנטוש אותם, עם כל מה שקורה,‬

244
00:10:42,850 --> 00:10:44,560
‫זה רק יחמיר את המצב.‬

245
00:10:45,519 --> 00:10:47,438
‫ואני עדיין על תנאי, נכון?‬

246
00:10:49,315 --> 00:10:51,901
‫אולי תוכלי לדבר עם נטלי.‬

247
00:10:52,526 --> 00:10:55,488
‫לדון במה כן או לא בסדר לבקש מבייביסיטר.‬

248
00:10:55,571 --> 00:11:00,242
‫או אולי המשפחה זקוקה‬
‫למישהו קצת יותר מנוסה,‬

249
00:11:00,326 --> 00:11:02,578
‫מישהו שיכול להציב גבולות.‬

250
00:11:05,748 --> 00:11:07,917
‫כמובן! זו הייתה התשובה.‬

251
00:11:08,000 --> 00:11:10,127
‫לאפשר לניצוץ האלוהי שבתוכי‬

252
00:11:10,419 --> 00:11:13,255
‫לזהות את הניצוץ האלוהי‬
‫שבתוך קריסטי תומס.‬

253
00:11:13,673 --> 00:11:15,758
‫להכניע אותה עם נמסטה.‬

254
00:11:18,636 --> 00:11:22,181
‫קריסטי, את יודעת עד כמה אני רוצה‬
‫להצטרף למועדון.‬

255
00:11:22,682 --> 00:11:27,269
‫אני לא רוצה לאכזב את הילדים האלה.‬
‫את הבייביסיטר הכי מנוסה שאני מכירה.‬

256
00:11:28,145 --> 00:11:29,939
‫אולי תבואי אליי הביתה מחר‬

257
00:11:30,022 --> 00:11:31,148
‫ותתני לי כמה טיפים?‬

258
00:11:36,987 --> 00:11:38,406
‫היי! קריסטי!‬

259
00:11:38,948 --> 00:11:39,782
‫בואי הנה.‬

260
00:11:40,700 --> 00:11:43,411
‫כל כך נעים להכיר.‬
‫-ברוכה הבאה לשכונה.‬

261
00:11:43,494 --> 00:11:45,287
‫בבקשה. אני ליז תומס.‬

262
00:11:45,371 --> 00:11:46,789
‫נעים להכיר. שרון פורטר.‬

263
00:11:46,872 --> 00:11:48,582
‫התכוונתי לבוא ולהגיד שלום.‬

264
00:11:48,791 --> 00:11:51,127
‫האמת שניסיתי להשיג את הנכס הזה‬
‫במשך חודשים.‬

265
00:11:51,210 --> 00:11:52,586
‫טוב, תיכנסו.‬

266
00:11:53,337 --> 00:11:55,089
‫הבית היה ריק זמן מה.‬

267
00:11:55,172 --> 00:11:58,175
‫להוריי יש הרבה רכוש‬
‫שאנחנו לא יודעים מה לעשות איתו.‬

268
00:11:58,259 --> 00:11:59,176
‫לא היה לי מושג.‬

269
00:11:59,260 --> 00:12:01,971
‫סליחה, אימי יוצרת קשרים‬
‫כמו שרוב האנשים נושמים.‬

270
00:12:02,054 --> 00:12:03,264
‫אולי תעשי לי סיור?‬

271
00:12:03,347 --> 00:12:05,307
‫אני אשמח. בואי.‬

272
00:12:05,641 --> 00:12:08,018
‫קריסטי, דון למעלה. תסגרי את הדלת, טוב?‬

273
00:12:08,102 --> 00:12:11,355
‫אז כאן למטה,‬
‫אני מתכוונת להכין קומבוצ'ה משלי.‬

274
00:12:11,439 --> 00:12:12,440
‫קומבוצ'ה!‬

275
00:12:12,523 --> 00:12:13,691
‫למבוגרים בלבד.‬

276
00:12:13,774 --> 00:12:15,443
‫כמה מעלות זה רשמית חום?‬

277
00:12:15,776 --> 00:12:18,154
‫שלושים ושבע נקודה שש צלזיוס מתחת ללשון,‬

278
00:12:18,237 --> 00:12:20,239
‫ושלושים ושמונה באחוריים.‬

279
00:12:20,322 --> 00:12:24,160
‫נכון, ומה יוצר את הקשה המושלם לטוסט?‬

280
00:12:25,327 --> 00:12:26,579
‫מחבת חמה?‬

281
00:12:27,037 --> 00:12:29,123
‫מיונז, או מיונז טבעוני, אם חייבים,‬

282
00:12:29,206 --> 00:12:31,667
‫אבל לשאול כל לקוח אם מותר להשתמש בכיריים.‬

283
00:12:31,751 --> 00:12:33,461
‫ולגבי אלרגיות למזון.‬

284
00:12:33,544 --> 00:12:35,796
‫אין לדעת, והורה עלול לשכוח לספר לך.‬

285
00:12:37,798 --> 00:12:40,301
‫כלומר, זו עיירה קטנה,‬
‫אז אין המון אפשרויות,‬

286
00:12:40,384 --> 00:12:44,680
‫אבל לווטסון, הארוס שלי,‬
‫יש כמה חברים לא רעים, והם לא כולם קירחים.‬

287
00:12:45,097 --> 00:12:47,057
‫טוב, האמת, אני יוצאת עם מישהו.‬

288
00:12:47,850 --> 00:12:49,560
‫או יוצאת מחדש, בעצם.‬

289
00:12:49,643 --> 00:12:51,312
‫הכרנו זה את זה בתיכון.‬

290
00:12:51,729 --> 00:12:53,522
‫אנחנו לוקחים את זה לאט, אבל...‬

291
00:12:54,190 --> 00:12:55,357
‫נשמע רומנטי.‬

292
00:12:55,441 --> 00:12:56,734
‫האם אדע מי זה?‬

293
00:12:57,318 --> 00:12:58,319
‫ריצ'רד ספיר?‬

294
00:12:59,987 --> 00:13:01,071
‫מה זה?‬

295
00:13:01,530 --> 00:13:03,574
‫זו רק... קריסטי, אני בטוחה.‬

296
00:13:03,657 --> 00:13:05,576
‫ריצ'רד, מה?‬

297
00:13:05,659 --> 00:13:07,119
‫כן, את מכירה אותו?‬
‫-כן.‬

298
00:13:08,245 --> 00:13:09,371
‫כן.‬

299
00:13:12,041 --> 00:13:13,667
‫אני מצטערת. הוא לא בדיוק...‬

300
00:13:14,460 --> 00:13:17,421
‫מי שהייתי מדמיינת אותך איתו,‬
‫את מבינה את הכוונה?‬

301
00:13:18,255 --> 00:13:19,465
‫למה את אומרת את זה?‬

302
00:13:21,133 --> 00:13:22,718
‫הכוונות שלו טובות.‬

303
00:13:23,636 --> 00:13:26,889
‫את פשוט נראית כל כך מקסימה וחופשיה,‬

304
00:13:26,972 --> 00:13:29,558
‫והוא פשוט תוחב את החולצה כל כך צמוד,‬

305
00:13:29,642 --> 00:13:31,644
‫את יודעת למה אני מתכוונת?‬
‫-זה נכון.‬

306
00:13:31,977 --> 00:13:33,687
‫אבל, את יודעת, הוא עבר הרבה,‬

307
00:13:34,355 --> 00:13:37,691
‫ולמעשה, הוא ממש קליל ומתוק.‬

308
00:13:37,775 --> 00:13:40,319
‫בדיוק כמו כשהיינו ילדים, אז…‬

309
00:13:40,402 --> 00:13:42,738
‫אני שמחה לשמוע שהוא יוצא מהקונכייה שלו.‬

310
00:13:42,822 --> 00:13:43,656
‫כן.‬

311
00:13:43,739 --> 00:13:44,990
‫בסדר!‬

312
00:13:45,449 --> 00:13:46,283
‫אלוהים!‬

313
00:13:48,702 --> 00:13:50,913
‫הוא הפיל את הבגט מרוב זיעזוע מהשריקה.‬

314
00:13:51,413 --> 00:13:54,583
‫צריך להרגיע אותם‬
‫כדי שיוכלו לספר לך מה באמת מפריע להם.‬

315
00:13:54,667 --> 00:13:58,045
‫דייוויד מייקל לא באמת כעס‬
‫שהגבינה צהובה מדי.‬

316
00:13:58,128 --> 00:14:00,923
‫הוא הרגיש שהתעלמו ממנו,‬
‫אז הוא החזיק בלחם כנשק.‬

317
00:14:01,340 --> 00:14:02,216
‫לגמרי.‬

318
00:14:02,842 --> 00:14:03,968
‫איך את שורקת ככה?‬

319
00:14:04,635 --> 00:14:06,011
‫זה סוד משפחתי.‬

320
00:14:06,595 --> 00:14:08,013
‫בחייך.‬

321
00:14:08,722 --> 00:14:10,724
‫טוב, בסדר, אז את שמה את היד ככה,‬

322
00:14:10,808 --> 00:14:12,768
‫ואז את... חזק מאחורי השיניים שלך.‬

323
00:14:14,520 --> 00:14:17,314
‫סליחה, אבא שלי תמיד מתקשר בערך בשעה הזו.‬

324
00:14:17,940 --> 00:14:19,984
‫כאילו, כל יום?‬
‫-כמעט.‬

325
00:14:20,067 --> 00:14:21,777
‫אנחנו מנסים לדבר יותר בסופ"ש.‬

326
00:14:23,863 --> 00:14:24,697
‫היי, אבאל'ה.‬

327
00:14:24,780 --> 00:14:26,615
‫היי, מותק! תגיד שלום לגאס!‬

328
00:14:26,699 --> 00:14:28,075
‫היא עמדה להגיד שלום.‬

329
00:14:28,158 --> 00:14:30,119
‫היי, גאס. מה אתם מכינים?‬

330
00:14:30,202 --> 00:14:31,579
‫פריטטה עם נבטי אפונה.‬

331
00:14:31,662 --> 00:14:34,373
‫את מתנהג כמו משוגע‬
‫בקשר לגודל הירקות הקצוצים?‬

332
00:14:34,874 --> 00:14:35,916
‫כדאי שאזוז.‬

333
00:14:36,000 --> 00:14:37,751
‫רגע. אבאל'ה, אפשר לחזור אליך?‬

334
00:14:37,835 --> 00:14:39,295
‫לא, זה בסדר.‬

335
00:14:40,045 --> 00:14:41,005
‫דברי עם אבא שלך.‬

336
00:14:42,172 --> 00:14:44,842
‫אולי לענות לטלפון‬
‫היה נגד פרוטוקול הבייביסיטר.‬

337
00:14:44,925 --> 00:14:47,595
‫אבל לא הייתי היחידה שהיא נעלמה לה.‬

338
00:14:47,678 --> 00:14:48,637
‫אני לא יודעת.‬

339
00:14:49,138 --> 00:14:52,349
‫היא ברחה מהבית שלי‬
‫כאילו שאמרתי לה שיש לי צרעת או משהו.‬

340
00:14:52,766 --> 00:14:54,143
‫אולי היא לא הרגישה טוב.‬

341
00:14:54,268 --> 00:14:55,185
‫כן.‬

342
00:14:55,269 --> 00:14:57,813
‫את יודעת מה באמת יבלוט? קיר הצהרה.‬

343
00:14:58,355 --> 00:15:01,400
‫אבל הקו של הטפט,‬
‫אי אפשר פשוט לצבוע מעליו.‬

344
00:15:01,817 --> 00:15:03,986
‫טוב, זה מתחיל להתקלף בפינה כאן.‬

345
00:15:04,069 --> 00:15:05,112
‫בואו נראה.‬

346
00:15:09,033 --> 00:15:09,867
‫הנה.‬

347
00:15:10,743 --> 00:15:11,577
‫בואו לכאן.‬

348
00:15:12,494 --> 00:15:13,537
‫אוי, אלוהים.‬

349
00:15:13,621 --> 00:15:14,455
‫הנה!‬

350
00:15:16,749 --> 00:15:17,791
‫מה קורה כאן?‬

351
00:15:17,875 --> 00:15:19,168
‫ריצ'י! הנה אתה.‬

352
00:15:19,251 --> 00:15:21,211
‫אנו בודקות אם נוכל לצבוע מעל לקו.‬

353
00:15:21,295 --> 00:15:23,213
‫על ידי קריעת טפטים מקירות ביתי?‬

354
00:15:23,631 --> 00:15:25,090
‫אבא, זה כבר התקלף.‬

355
00:15:25,549 --> 00:15:28,385
‫רק רציתי לוודא שזה לא יקלף את הטיח.‬

356
00:15:28,469 --> 00:15:30,179
‫הבת שלי ואני דיברנו‬

357
00:15:30,262 --> 00:15:32,014
‫על כריות ומנורה.‬

358
00:15:39,438 --> 00:15:43,692
‫ריצ'רד, פשוט חשבתי שיהיה כיף‬
‫אם יהיה לכולנו, אתה יודע,‬

359
00:15:43,776 --> 00:15:45,069
‫קצת זמן איכות נשי.‬

360
00:15:45,861 --> 00:15:47,947
‫לצבוע בצבעים בהירים...‬
‫-כדאי שתלכו.‬

361
00:15:48,614 --> 00:15:49,448
‫כולכן.‬

362
00:15:49,949 --> 00:15:51,617
‫טוב, אולי אם נדבר על זה...‬

363
00:15:51,700 --> 00:15:54,286
‫מצטער, אני חושב שזה פשוט מאוחר מדי.‬

364
00:15:56,121 --> 00:15:56,997
‫בנות.‬

365
00:15:58,415 --> 00:15:59,249
‫בואו נלך.‬

366
00:15:59,875 --> 00:16:00,751
‫בואי, מתוקה.‬

367
00:16:21,146 --> 00:16:24,233
‫אימא שלי לא אמרה מילה נוספת בהמשך הלילה.‬

368
00:16:26,652 --> 00:16:27,569
‫אני ממש מצטערת.‬

369
00:16:29,947 --> 00:16:31,365
‫אני יודעת שזה לא היה קל.‬

370
00:16:33,534 --> 00:16:35,452
‫אבל לו יכולת לראות בתוך ליבי,‬

371
00:16:36,245 --> 00:16:37,121
‫היית רואה…‬

372
00:16:38,122 --> 00:16:39,373
‫אוי, לעזאזל. שורה!‬

373
00:16:40,666 --> 00:16:44,003
‫"היית רואה עד כמה אני‬
‫צריכה את הכליה הזאת, ד"ר בלאצ'טון."‬

374
00:16:44,086 --> 00:16:46,088
‫למה אני כל הזמן נופלת בשורה הזו?‬

375
00:16:46,505 --> 00:16:50,009
‫אפשר ללכת לדייוויד מייקל?‬
‫-אתה מרותק, כי הצפת את השירותים.‬

376
00:16:50,092 --> 00:16:51,885
‫הייתי אקוומן!‬

377
00:16:53,470 --> 00:16:54,304
‫נטלי...‬

378
00:16:55,347 --> 00:16:56,640
‫התכוונתי לדבר איתך.‬

379
00:16:56,724 --> 00:16:58,225
‫הוא בדיוק כמו אבא שלו.‬

380
00:16:58,726 --> 00:17:00,686
‫רוצה מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה.‬

381
00:17:01,520 --> 00:17:03,147
‫כן, אבל...‬

382
00:17:03,230 --> 00:17:04,106
‫את נותנת לו,‬

383
00:17:04,606 --> 00:17:06,275
‫ואז את מוותרת על עצמך.‬

384
00:17:07,443 --> 00:17:10,821
‫ואז יום אחד את לבד, מתחילה מחדש,‬

385
00:17:11,071 --> 00:17:13,490
‫מאודישן ליוגורט אחד למשנהו.‬

386
00:17:16,702 --> 00:17:18,245
‫אבל אני חייבת להצליח בזה.‬

387
00:17:19,329 --> 00:17:22,458
‫אני חייבת להוכיח לילדים שלי‬
‫שאני יכולה להגשים את עצמי.‬

388
00:17:27,838 --> 00:17:28,714
‫כמובן.‬

389
00:17:29,673 --> 00:17:30,507
‫דון.‬

390
00:17:32,134 --> 00:17:33,177
‫אין כמוך.‬

391
00:17:34,344 --> 00:17:36,930
‫אחזור אחרי טיפול הפנים הקריוגני שלי.‬

392
00:17:37,014 --> 00:17:38,766
‫רגע, חשבתי שיש לך אודישן.‬

393
00:17:38,849 --> 00:17:39,683
‫ביום שני.‬

394
00:17:40,100 --> 00:17:41,351
‫עליי להיראות במיטבי.‬

395
00:17:43,312 --> 00:17:44,480
‫ביוש!‬

396
00:17:50,944 --> 00:17:51,904
‫היי, באדי.‬

397
00:17:52,654 --> 00:17:54,448
‫רוצה לעשות תחרות חטיפים אדירה?‬

398
00:17:55,532 --> 00:17:57,034
‫באדי!‬

399
00:18:01,580 --> 00:18:02,456
‫באדי?‬

400
00:18:06,877 --> 00:18:07,878
‫באדי!‬

401
00:18:09,296 --> 00:18:10,130
‫באדי?‬

402
00:18:10,547 --> 00:18:13,675
‫בסדר. בסדר. הוא רצה לשחק עם דייוויד מייקל,‬

403
00:18:13,759 --> 00:18:15,511
‫אז הוא בטח הלך לשם.‬

404
00:18:15,594 --> 00:18:19,098
‫ידעתי שאם אתקשר לקריסטי‬
‫לעולם לא אהיה במועדון הבייביסיטריות,‬

405
00:18:19,181 --> 00:18:21,141
‫אבל למצוא את באדי היה יותר חשוב.‬

406
00:18:23,477 --> 00:18:25,312
‫- קריסטי תומס‬
‫מתחבר... -‬

407
00:18:26,271 --> 00:18:27,106
‫מדברת.‬

408
00:18:27,189 --> 00:18:29,942
‫באדי בארט בבית שלך?‬
‫-את לא שומרת עליו?‬

409
00:18:30,025 --> 00:18:32,236
‫הוא השאיר דלת פתוחה והוא לא פה.‬

410
00:18:32,319 --> 00:18:34,113
‫והוא אמר שהוא רוצה ללכת אליכם.‬

411
00:18:36,073 --> 00:18:36,907
‫אני בדרך.‬

412
00:18:37,616 --> 00:18:39,868
‫היי, זאת קריסטי.‬

413
00:18:39,952 --> 00:18:42,204
‫דון ואני שמרנו על באדי בארט.‬

414
00:18:42,287 --> 00:18:45,290
‫באדי. הוא נעלם, ו...‬
‫-הטלפון של נטלי היה כבוי,‬

415
00:18:45,374 --> 00:18:47,501
‫וכמובן, היא לא השאירה מספרים אחרים.‬

416
00:18:47,584 --> 00:18:49,586
‫אז קריסטי מצאה את דף הקשר של ביה"ס‬

417
00:18:49,711 --> 00:18:52,923
‫והתקשרה לכל מקום בו באדי יכל להיות.‬
‫אף אחד לא ראה אותו.‬

418
00:18:53,006 --> 00:18:55,008
‫פחדתי שהוא ברח או נלקח.‬

419
00:18:55,509 --> 00:18:59,054
‫אז, קריסטי התקשרה למשטרה‬
‫ואני התקשרתי לאימא שלי.‬

420
00:18:59,138 --> 00:19:00,556
‫הם ימצאו אותו, מותק.‬

421
00:19:00,889 --> 00:19:02,975
‫ואם לא?‬
‫-הם כן.‬

422
00:19:04,643 --> 00:19:05,477
‫הלו?‬

423
00:19:09,690 --> 00:19:11,692
‫מה קורה כאן?‬

424
00:19:11,775 --> 00:19:13,694
‫אדוני, אני צריכה שתזדהה.‬

425
00:19:13,777 --> 00:19:14,987
‫בסדר.‬
‫-אבא!‬

426
00:19:15,070 --> 00:19:16,363
‫אני אוהבת אותך!‬

427
00:19:16,446 --> 00:19:18,073
‫גם אני אוהב אותך, צוציקית.‬

428
00:19:19,700 --> 00:19:22,703
‫דון, היית צריכה לראות אותי היום‬
‫בשיעור שחייה.‬

429
00:19:22,786 --> 00:19:25,330
‫עצרתי את הנשימה במשך סיבוב שלם.‬

430
00:19:25,664 --> 00:19:27,207
‫שוטרים, אני המילטון בארט.‬

431
00:19:27,291 --> 00:19:28,250
‫אני אבא של באדי.‬

432
00:19:28,750 --> 00:19:32,045
‫אספתי את באדי לפני כמה שעות לשיעור שחייה,‬
‫כמו תמיד.‬

433
00:19:32,129 --> 00:19:33,630
‫נטלי לא אמרה לך על זה?‬

434
00:19:33,714 --> 00:19:34,631
‫מה?‬

435
00:19:35,215 --> 00:19:37,134
‫לא. היא כנראה...‬

436
00:19:37,217 --> 00:19:38,635
‫שכחה. כן.‬

437
00:19:38,719 --> 00:19:40,304
‫כמובן. זה לא מפתיע.‬

438
00:19:41,430 --> 00:19:43,599
‫באדי היה בחוץ. חשבתי שהוא מחכה לי.‬

439
00:19:43,682 --> 00:19:46,810
‫היא עושה את זה לפעמים,‬
‫כדי שלא נצטרך לראות זו את זה.‬

440
00:19:46,894 --> 00:19:48,770
‫לא ידעתי שיש לה בייביסיטר היום.‬

441
00:19:49,688 --> 00:19:50,647
‫אני כל כך מצטער.‬

442
00:19:50,772 --> 00:19:52,482
‫בטח נבהלת מאוד.‬

443
00:19:53,025 --> 00:19:54,193
‫זו מארני, אני...‬

444
00:19:54,276 --> 00:19:55,319
‫לא, אני אקח אותה.‬

445
00:19:55,402 --> 00:19:57,321
‫אדוני, יש לנו עוד כמה שאלות,‬

446
00:19:57,404 --> 00:19:59,323
‫וכדאי שנדבר עם אשתך לשעבר.‬

447
00:19:59,781 --> 00:20:01,366
‫כמובן, כל מה שתצטרכו.‬

448
00:20:01,825 --> 00:20:03,243
‫טוב, אני כבר אחזור.‬

449
00:20:03,994 --> 00:20:05,704
‫בואו נבדוק מה שלום אחותכם.‬

450
00:20:05,787 --> 00:20:08,457
‫לבדוק מה שלום אחותי.‬

451
00:20:14,838 --> 00:20:16,089
‫את מאמינה‬

452
00:20:17,049 --> 00:20:20,177
‫שנטלי לא סיפרה לי‬
‫שאבא של באדי לוקח אותו לשחות?‬

453
00:20:20,260 --> 00:20:24,097
‫אז הייתי אמורה למסור ילד לגבר זר,‬

454
00:20:24,181 --> 00:20:26,975
‫בזמן שהיא מקפיאה את הפנים שלה או משהו?‬

455
00:20:30,312 --> 00:20:31,188
‫בנות!‬

456
00:20:31,271 --> 00:20:32,689
‫אתן בסדר?‬
‫-כן.‬

457
00:20:35,484 --> 00:20:36,860
‫לא ידעתי מה קרה.‬

458
00:20:36,944 --> 00:20:37,861
‫ואז.‬

459
00:20:37,945 --> 00:20:42,157
‫נזכרתי במשהו שבייביסיטרית חכמה ומנוסה מאוד‬
‫אמרה לי.‬

460
00:20:44,534 --> 00:20:45,535
‫אני מצטערת.‬

461
00:20:45,619 --> 00:20:48,330
‫רציתי שתירגעי ותגידי לי מה לא בסדר.‬

462
00:20:49,331 --> 00:20:51,291
‫כמו דייוויד מייקל והלחם?‬

463
00:20:55,462 --> 00:20:56,880
‫אבא שלו.‬

464
00:20:57,256 --> 00:20:59,174
‫הוא היה עם אבא שלו כל הזמן.‬

465
00:20:59,591 --> 00:21:03,095
‫האבות של כולם כל כך נואשים לבלות איתם.‬

466
00:21:03,553 --> 00:21:05,722
‫מר בארט לוקח את באדי לשחייה.‬

467
00:21:06,139 --> 00:21:09,559
‫אבא של מרי אן רוצה‬
‫שהיא תהיה איתו בבית בכל שנייה של כל יום,‬

468
00:21:09,643 --> 00:21:12,437
‫ואבא שלך מתקשר בווידאו כל הזמן,‬
‫אבל אבא שלי...‬

469
00:21:16,441 --> 00:21:17,818
‫אבא שלי עזב אותי.‬

470
00:21:19,444 --> 00:21:20,779
‫אני לא יודעת איפה הוא.‬

471
00:21:22,114 --> 00:21:24,491
‫הוא לא התקשר אליי כבר שנה וחצי.‬

472
00:21:30,622 --> 00:21:33,458
‫מאחורי כל התקף זעם מסתתר משהו אחר.‬

473
00:21:35,669 --> 00:21:36,878
‫קריסטי, תסתכלי עליי.‬

474
00:21:39,506 --> 00:21:42,301
‫יש לך הרבה אנשים שרוצים להיות בחיים שלך.‬

475
00:21:42,843 --> 00:21:44,720
‫אימא שלך והאחים שלך,‬

476
00:21:45,178 --> 00:21:46,305
‫המועדון,‬

477
00:21:47,264 --> 00:21:48,181
‫מרי אן.‬

478
00:21:48,640 --> 00:21:50,017
‫לאימא שלי יש את ווטסון.‬

479
00:21:50,100 --> 00:21:51,601
‫לאחים שלי יש אחד את השני.‬

480
00:21:52,102 --> 00:21:53,937
‫למרי אן יש אותך.‬

481
00:21:54,855 --> 00:21:56,898
‫זה לא אומר שהיא אוהבת אותך פחות.‬

482
00:21:58,608 --> 00:21:59,776
‫היא עדיין חברה שלך.‬

483
00:22:01,194 --> 00:22:02,112
‫וגם אני.‬

484
00:22:03,613 --> 00:22:04,448
‫אבל...‬

485
00:22:05,324 --> 00:22:07,659
‫הייתי כל כך רעה אלייך.‬

486
00:22:08,910 --> 00:22:09,745
‫זה בסדר.‬

487
00:22:11,121 --> 00:22:13,874
‫שתינו נשים חזקות עם אישיות גדולה.‬

488
00:22:14,958 --> 00:22:18,086
‫ואת לא יכולה‬
‫פשוט לתת לכל אחת להצטרף למב"ס.‬

489
00:22:18,837 --> 00:22:19,671
‫אני חושבת‬

490
00:22:20,297 --> 00:22:22,507
‫שכדאי שאתן לך להצטרף.‬

491
00:22:22,924 --> 00:22:24,426
‫לא עוד על תנאי?‬

492
00:22:25,052 --> 00:22:26,345
‫תצטרכי תואר.‬

493
00:22:26,928 --> 00:22:28,138
‫קצינה חלופית.‬

494
00:22:28,680 --> 00:22:29,931
‫זה אומר שתעשי הכול.‬

495
00:22:30,849 --> 00:22:31,683
‫כי את יכולה.‬

496
00:22:32,809 --> 00:22:34,561
‫את קצת אלטרנטיבית,‬

497
00:22:35,020 --> 00:22:36,646
‫בסגנון שנות ה-90.‬

498
00:22:38,440 --> 00:22:40,776
‫כדאי שאנקה את זה.‬

499
00:22:41,943 --> 00:22:43,487
‫נטלי אפילו לא תשים לב.‬

500
00:22:48,408 --> 00:22:49,242
‫תודה.‬

501
00:22:49,785 --> 00:22:50,619
‫אין בעד מה.‬

502
00:22:54,664 --> 00:22:56,583
‫אנחנו לא בוחרים מי ההורים שלנו.‬

503
00:22:57,542 --> 00:22:58,627
‫מקבלים מה שמקבלים.‬

504
00:23:01,505 --> 00:23:03,173
‫היי. זמן לארוחת ערב.‬

505
00:23:04,549 --> 00:23:05,384
‫לך מכאן.‬

506
00:23:10,347 --> 00:23:12,349
‫אם יש לך מספיק מזל לקבל אותם בכלל.‬

507
00:23:15,018 --> 00:23:17,396
‫אין חוקי עזר ללהיות אימא או אבא.‬

508
00:23:18,021 --> 00:23:18,855
‫אין כללים.‬

509
00:23:19,231 --> 00:23:22,192
‫אין חוקה כתובה שאפשר לקרוא בחופשת החורף.‬

510
00:23:34,329 --> 00:23:36,540
‫תנסי את החציל. הוא שר.‬

511
00:23:39,918 --> 00:23:42,170
‫"נטלי בארט"? לא.‬

512
00:23:43,422 --> 00:23:45,132
‫הטלפון של דון. זו אימא שלה.‬

513
00:23:45,674 --> 00:23:46,508
‫אימא.‬

514
00:23:46,967 --> 00:23:49,136
‫אני מצטערת, דון לא יכולה לדבר עכשיו.‬

515
00:23:49,219 --> 00:23:51,096
‫היא ילדה עם חיים משלה לחיות.‬

516
00:23:51,179 --> 00:23:54,766
‫תסדרי את שלך, ואז תוכלי להתנצל בפני בתי.‬

517
00:23:57,602 --> 00:23:59,146
‫יכולתי להגיד את זה בעצמי.‬

518
00:23:59,729 --> 00:24:01,773
‫אני יודעת, מותק, אבל אני אימא שלך,‬

519
00:24:02,399 --> 00:24:04,651
‫ומדי פעם, אני רוצה לטפל בך.‬

520
00:24:05,318 --> 00:24:08,822
‫הורים הם סתם מוזרים מבוגרים יותר,‬
‫שעושים כמיטב יכולתם.‬

521
00:24:08,905 --> 00:24:11,199
‫עכשיו נסי את החציל.‬
‫-בדיוק כמו כולנו.‬

522
00:24:12,159 --> 00:24:13,076
‫בסדר.‬

523
00:24:13,660 --> 00:24:15,662
‫שלוש, שתיים, אחת.‬

524
00:24:17,456 --> 00:24:18,331
‫תאכלי!‬

525
00:25:26,650 --> 00:25:28,026
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬