1
00:00:06,049 --> 00:00:07,050
‫- קריסטי תומס -‬

2
00:00:07,133 --> 00:00:09,927
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

3
00:00:12,847 --> 00:00:16,434
‫- קריסטי ומצעד התינוקות -‬

4
00:00:17,060 --> 00:00:19,020
‫אומרים שפיל לעולם לא שוכח.‬

5
00:00:19,645 --> 00:00:22,273
‫לא ברור איך יודעים את זה,‬
‫כי פילים לא מדברים.‬

6
00:00:22,774 --> 00:00:27,111
‫בני המשפחה שלך, מצד שני,‬
‫הם באמת זוכרים הכול.‬

7
00:00:27,195 --> 00:00:29,822
‫הבחילות בנסיעות, התספורות הגרועות.‬

8
00:00:29,906 --> 00:00:32,867
‫הפעם שבה העמדת פני כלב ונשכת את הדוור.‬
‫-כמה מתוק!‬

9
00:00:34,452 --> 00:00:37,830
‫לבשת את זה בפארק הספארי ביריד השעשועים‬

10
00:00:37,914 --> 00:00:40,458
‫כשקוף השתין עלייך דרך גגון השמש.‬

11
00:00:40,541 --> 00:00:43,795
‫עדיין רואים את הכתם.‬
‫-איכס, אימא, למה שמרת את זה?‬

12
00:00:43,878 --> 00:00:45,588
‫זו לא הייתה החלטה מודעת.‬

13
00:00:45,671 --> 00:00:48,508
‫את צוברת דברים ואז נקשרת אליהם.‬

14
00:00:49,342 --> 00:00:52,553
‫את בטוחה שאת רוצה לתרום את כל זה?‬
‫-כמובן.‬

15
00:00:52,637 --> 00:00:55,473
‫לא נשתמש בהם יותר,‬
‫אז ניתן לאנשים שזקוקים להם.‬

16
00:00:56,641 --> 00:00:58,684
‫לאחר כל מה שאימא שלי עברה השנה,‬

17
00:00:59,268 --> 00:01:00,895
‫ידעתי שקשה לה לומר דבר כזה.‬

18
00:01:01,395 --> 00:01:05,066
‫אבל לפעמים צריך להיפטר מדברים ישנים‬
‫כדי לפנות מקום לחדשים.‬

19
00:01:05,149 --> 00:01:06,275
‫ניו זילנד.‬

20
00:01:06,359 --> 00:01:09,362
‫ידעת שיש יותר כבשים בניו זילנד מאשר אנשים?‬

21
00:01:09,445 --> 00:01:11,989
‫כולם יודעים את זה.‬
‫-באמת? כולם יודעים את זה?‬

22
00:01:12,073 --> 00:01:12,907
‫כן.‬
‫-בסדר.‬

23
00:01:12,990 --> 00:01:17,036
‫האם ידעת גם שיש זן מסוים‬
‫של כבשים מיניאטוריות בניו זילנד‬

24
00:01:17,120 --> 00:01:19,747
‫שחופרות מאורות בצוקים?‬

25
00:01:19,831 --> 00:01:23,835
‫הן היו ההשראה של ג'יי.אר.אר טולקין‬
‫ליצור את מאורות ההוביטים.‬

26
00:01:25,711 --> 00:01:26,963
‫לא ידעת את זה.‬

27
00:01:27,046 --> 00:01:28,881
‫לא יכולת לדעת, כי נחשי מה?‬

28
00:01:28,965 --> 00:01:31,384
‫המצאתי הכול. זה לא נכון.‬
‫-כן.‬

29
00:01:31,467 --> 00:01:34,929
‫אני עדיין חושב שיהיה מגניב‬
‫לבקר בניו זילנד, נכון? באמת.‬

30
00:01:35,012 --> 00:01:37,932
‫מאז שאימא ו־וטסון ויתרו‬
‫על הניסיון לעשות עוד תינוק‬

31
00:01:38,432 --> 00:01:41,185
‫ווטסון רוצה לקחת אותה לטיול גדול.‬

32
00:01:41,269 --> 00:01:43,980
‫אני חושבת שהוא מנסה להשכיח מאימי את העצב,‬

33
00:01:44,063 --> 00:01:45,273
‫ואני ממש בעד.‬

34
00:01:45,356 --> 00:01:48,776
‫בדיוק קיבלתי אימייל מעניין מאוד.‬

35
00:01:48,860 --> 00:01:50,820
‫אסור להשתמש בטלפון ליד השולחן, אימא.‬

36
00:01:50,903 --> 00:01:54,282
‫הייתי בטלפון במטבח כשהבאתי את הסודה‬

37
00:01:54,365 --> 00:01:56,367
‫שאף אחד לא מצא לנכון למלא.‬

38
00:01:56,450 --> 00:01:57,493
‫קריסטי.‬

39
00:01:57,577 --> 00:02:00,454
‫את תהיי במצעד התינוקות.‬

40
00:02:00,538 --> 00:02:01,789
‫מה זה מצעד התינוקות?‬

41
00:02:01,873 --> 00:02:03,958
‫מצעד התינוקות בסטוניברוק.‬

42
00:02:04,041 --> 00:02:06,544
‫זה התחיל במלחמת העולם השנייה‬

43
00:02:06,627 --> 00:02:09,172
‫כשכל הנשים השתגעו בבית.‬

44
00:02:09,255 --> 00:02:12,008
‫הן הלבישו את התינוקות שלהן‬
‫בתחפושות מצחיקות‬

45
00:02:12,091 --> 00:02:14,510
‫והעניקו פרסים לתחפושות הטובות ביותר.‬

46
00:02:14,594 --> 00:02:18,097
‫בכל אופן, זה הפך לאירוע שנתי‬
‫עד לפני עשר שנים בערך,‬

47
00:02:18,181 --> 00:02:20,099
‫כשהן פרשו, או…‬

48
00:02:20,183 --> 00:02:21,809
‫מתו, או משהו.‬

49
00:02:21,893 --> 00:02:26,856
‫השנה מלאו 80 שנה למצעד‬
‫והעירייה החליטה להחזיר אותו.‬

50
00:02:26,939 --> 00:02:31,903
‫הם רוצים שכל הזוכים ששרדו‬
‫יעמדו על בימה נעה ומיוחדת.‬

51
00:02:31,986 --> 00:02:35,031
‫את אחת מהם, קריסטי.‬
‫-נכון מאוד.‬

52
00:02:35,531 --> 00:02:38,034
‫רגע, זכיתי במצעד התינוקות?‬

53
00:02:38,117 --> 00:02:39,619
‫השופטים היו עיוורים באותה שנה?‬

54
00:02:40,119 --> 00:02:43,039
‫היית כל כך מתוקה, היית בת 18 חודשים.‬

55
00:02:43,122 --> 00:02:46,125
‫חיפשתי אותך לגברת קלאוס הקטנטנה.‬

56
00:02:46,209 --> 00:02:50,713
‫עם הלחיים האדומות והגדולות שלך‬
‫נראית כמו ברכה לחג המולד משנות ה-40.‬

57
00:02:51,297 --> 00:02:52,590
‫בום, הינה זה.‬

58
00:02:53,049 --> 00:02:54,050
‫מה זה?‬

59
00:02:54,133 --> 00:02:59,055
‫אתם מסתכלים על הזוכה במצעד התינוקות‬
‫בסטוניברוק לשנת 1973!‬

60
00:02:59,138 --> 00:03:00,431
‫אין מצב.‬
‫-נכון מאוד.‬

61
00:03:01,015 --> 00:03:04,560
‫סבתא ברואר חיפשה אותי לניקסון התינוק,‬
‫ולא בקטע אירוני.‬

62
00:03:04,644 --> 00:03:07,772
‫התחפושת לא התיישנה יפה, אבל התואר נשאר.‬

63
00:03:07,855 --> 00:03:09,523
‫נהיה שם ביחד, ילדה.‬

64
00:03:09,607 --> 00:03:11,275
‫לא, אנחנו לא.‬

65
00:03:11,359 --> 00:03:14,403
‫אנחנו כן.‬
‫-זה כל כך חמוד, אני לא עומדת בזה.‬

66
00:03:14,487 --> 00:03:15,738
‫את חייבת לעשות את זה.‬

67
00:03:15,821 --> 00:03:18,032
‫בבקשה תגידי שאת מסכימה.‬
‫-אריע לך מהצד.‬

68
00:03:18,115 --> 00:03:21,077
‫אימי לא התלהבה ככה מזה שבועות ארוכים.‬
‫-קדימה.‬

69
00:03:21,160 --> 00:03:22,995
‫אבל יכולתי רק לחשוב על…‬

70
00:03:23,079 --> 00:03:24,789
‫רגע, החברות שלי יגלו?‬

71
00:03:24,872 --> 00:03:26,707
‫מצעד התינוקות בסטוניברוק חזר.‬

72
00:03:27,416 --> 00:03:29,585
‫אחרי כל השנים האלו, זמני הגיע.‬

73
00:03:29,669 --> 00:03:32,463
‫כתוב שההשתתפות היא לבני שנתיים או פחות.‬

74
00:03:32,546 --> 00:03:34,924
‫לפני 12 שנה, מימי ואלמה, אימה של מרי אן,‬

75
00:03:35,007 --> 00:03:38,010
‫רשמו את מרי אן ואותי לתחרות תחפושות.‬
‫-באמת?‬

76
00:03:38,094 --> 00:03:41,722
‫אימך כבר חלתה.‬
‫הן ניסו להשכיח ממנה את המצב.‬

77
00:03:42,306 --> 00:03:44,684
‫במשך שבועות הן תפרו ועיצבו תחפושות.‬

78
00:03:44,767 --> 00:03:48,062
‫בהתחלה התחפשנו לבובות סמרטוטים‬
‫כמו "רגדי אן" ו"אנדי".‬

79
00:03:48,145 --> 00:03:51,524
‫ואז מימי אמרה, "מה מתוק יותר‬
‫מתחפושת של בובות סמרטוטים?"‬

80
00:03:51,607 --> 00:03:53,234
‫תינוקות בתחפושות של סוסים.‬

81
00:03:53,317 --> 00:03:54,402
‫קרוב.‬

82
00:03:54,485 --> 00:03:57,446
‫תינוקות מחופשים לחיות מתוקות‬
‫שמחופשות לבובות סמרטוטים.‬

83
00:03:57,530 --> 00:03:59,073
‫ממש לא ידעתי על זה.‬

84
00:03:59,156 --> 00:04:01,993
‫זה היה כל כך "קוואי",‬
‫ממש הגדרנו מחדש את "קוואי".‬

85
00:04:02,493 --> 00:04:03,703
‫ומה קרה אז?‬

86
00:04:03,786 --> 00:04:07,456
‫זכינו ואבא שלי קבר את הראיות‬
‫בכספת סודית של זיכרונות מודחקים?‬

87
00:04:08,040 --> 00:04:12,128
‫ליז תומס הגיעה ברגע האחרון עם קריסטי‬
‫בשמלת חג־מולד ישנה‬

88
00:04:12,211 --> 00:04:13,921
‫וזכתה בתחרות בגלל ש…‬

89
00:04:14,005 --> 00:04:16,924
‫בינוניות לבנה דחקה את המצוינות‬
‫של שתי נשים של צבע?‬

90
00:04:17,008 --> 00:04:21,804
‫כן, אבל גם כי דודה־רבתא של קריסטי, ג'ודי,‬
‫הייתה שופטת ולא "דחתה" את עצמה.‬

91
00:04:21,887 --> 00:04:23,139
‫הדיחה את עצמה.‬

92
00:04:23,222 --> 00:04:27,184
‫הנקודה היא שגזלו את זה מאיתנו.‬
‫-טוב, קודם כל, לא היה לי מושג.‬

93
00:04:27,768 --> 00:04:30,313
‫לגבי דודה־רבתא שלי, ששמה טרודי.‬

94
00:04:30,396 --> 00:04:32,815
‫שנית, זו הייתה תחפושת של גברת קלאוס.‬

95
00:04:32,898 --> 00:04:35,318
‫ושלישית, הלוואי שהייתן זוכות,‬

96
00:04:35,401 --> 00:04:39,905
‫כדי שאתן תעמדו על הבימה המטופשת עם ווטסון‬
‫ורוחות של תינוקות מהעבר.‬

97
00:04:39,989 --> 00:04:41,782
‫רגע, תעמדי על בימה נעה?‬
‫-כן.‬

98
00:04:42,325 --> 00:04:44,410
‫אני, ווטסון ועוד כמה תינוקות זקנים.‬

99
00:04:44,493 --> 00:04:47,163
‫ובכן, מועדון הבייביסיטריות יעשה בימה משלו.‬

100
00:04:47,246 --> 00:04:48,247
‫באמת?‬

101
00:04:48,331 --> 00:04:52,209
‫נבנה ונעצב אותה,‬
‫ונשים עליה תינוקות שאנו שומרות עליהם.‬

102
00:04:52,293 --> 00:04:53,419
‫בצורה בטוחה, כמובן.‬

103
00:04:53,502 --> 00:04:56,630
‫זה רעיון די מעולה.‬
‫-כן.‬

104
00:04:57,214 --> 00:05:02,428
‫זה באמת היה רעיון די מעולה,‬
‫ויש לי בעיה כשרעיונות נהדרים אינם שלי.‬

105
00:05:02,511 --> 00:05:03,846
‫זה לא יקר מדי?‬

106
00:05:03,929 --> 00:05:05,556
‫הרישום עולה רק 15 דולר,‬

107
00:05:05,639 --> 00:05:08,225
‫ויש לנו הרבה כסף בקופה לציוד.‬

108
00:05:08,309 --> 00:05:09,894
‫זו תהיה פרסומת נהדרת.‬

109
00:05:09,977 --> 00:05:11,687
‫יהיו שם המון משפחות,‬

110
00:05:11,771 --> 00:05:14,065
‫ונוכל להשיג הרבה לקוחות.‬
‫-כן.‬

111
00:05:16,984 --> 00:05:18,110
‫בואו נלך על זה.‬

112
00:05:19,737 --> 00:05:21,155
‫מה יהיה המוטיב?‬

113
00:05:21,238 --> 00:05:24,450
‫כלומר, נוכל לחפש תינוקות לחיות‬
‫ולבנות גן חיות.‬

114
00:05:24,533 --> 00:05:26,744
‫או קרקס.‬
‫-או תיבה, כמו תיבת נוח.‬

115
00:05:26,827 --> 00:05:29,497
‫אני לא רוצה רעיונות ראשוניים. קחו את הזמן.‬

116
00:05:29,580 --> 00:05:32,375
‫זכרו, מדובר בכבוד. כבודה של מימי.‬

117
00:05:32,458 --> 00:05:35,378
‫ושל אימא שלי.‬
‫-וגם הכבוד של אימה של קריסטי.‬

118
00:05:35,461 --> 00:05:39,382
‫כי ככה קריסטי סוף־סוף תחבוש‬
‫את הכתר שמגיע לה.‬

119
00:05:39,965 --> 00:05:41,717
‫אני לא חושבת שיש כתר.‬

120
00:05:41,801 --> 00:05:43,302
‫הו, יש כתר.‬

121
00:05:46,514 --> 00:05:48,641
‫לא משנה, אנחנו משפחה.‬
‫-תני לי חתיכת עוגייה.‬

122
00:05:49,934 --> 00:05:51,602
‫אל תאכילי אותי.‬

123
00:05:51,685 --> 00:05:53,145
‫איכס, האצבעות שלך.‬

124
00:05:53,646 --> 00:05:55,022
‫חבר'ה.‬
‫-על הכף שלי.‬

125
00:05:55,106 --> 00:05:55,981
‫היי.‬
‫-מה?‬

126
00:05:56,065 --> 00:05:57,316
‫איכס.‬
‫-חבר'ה.‬

127
00:05:57,400 --> 00:05:58,943
‫זה באמת לא הכרחי.‬

128
00:05:59,026 --> 00:06:00,861
‫קיבלתי אימייל מאבא שלכם.‬

129
00:06:03,489 --> 00:06:07,993
‫מסתבר שהוא והחברה שלו עוברים בסטוניברוק‬

130
00:06:08,077 --> 00:06:10,663
‫בדרכם לבקר את הוריה במיין‬

131
00:06:11,580 --> 00:06:12,832
‫עם התינוק החדש שלהם.‬

132
00:06:13,749 --> 00:06:15,292
‫לא ידעתי שיש לאבא תינוק.‬

133
00:06:16,293 --> 00:06:17,128
‫גם אני לא.‬

134
00:06:18,379 --> 00:06:19,380
‫אבל יש לו‬

135
00:06:19,463 --> 00:06:22,800
‫והוא וג'וסלין, אני חושבת שזה שמה…‬

136
00:06:23,467 --> 00:06:24,593
‫חשבו שיהיה כיף‬

137
00:06:24,677 --> 00:06:28,055
‫להגיע למצעד התינוקות ושתפגשו אותו.‬

138
00:06:29,014 --> 00:06:29,974
‫זה בן?‬

139
00:06:34,478 --> 00:06:36,814
‫את רוצה שניפגש איתו?‬

140
00:06:36,897 --> 00:06:38,482
‫זה לגמרי תלוי בכם.‬

141
00:06:39,525 --> 00:06:43,779
‫בנפרד, ביחד. מה שתחליטו.‬

142
00:06:49,452 --> 00:06:51,245
‫יש לי כאב ראש, אני הולכת לנוח.‬

143
00:06:54,790 --> 00:06:57,168
‫ובכן, אם הוא רוצה לראות אותנו,‬

144
00:06:57,251 --> 00:07:00,129
‫זה כנראה המעשה הנכון.‬
‫-נו, באמת. הוא רק רוצה כסף.‬

145
00:07:00,713 --> 00:07:01,797
‫סאם.‬
‫-מה?‬

146
00:07:02,381 --> 00:07:04,633
‫לא ראינו אותו במשך שנתיים, או שלוש.‬

147
00:07:05,134 --> 00:07:09,013
‫אימא מתחתנת עם בחור עשיר‬
‫ולפתע הוא מגיע לכאן עם איזו בחורה אקראית.‬

148
00:07:10,055 --> 00:07:12,099
‫עשו מה שבא לכם. אני גמרתי עם זה.‬

149
00:07:15,728 --> 00:07:17,229
‫אלך לדבר איתו.‬
‫-תודה.‬

150
00:07:21,484 --> 00:07:22,651
‫מה את רוצה לעשות?‬

151
00:07:24,862 --> 00:07:25,696
‫תיפגשי איתו?‬

152
00:07:27,072 --> 00:07:29,033
‫האמת היא שלא היה לי מושג.‬

153
00:07:29,575 --> 00:07:32,661
‫אבל ידעתי שלא אוכל לחשוב על שום דבר אחר‬

154
00:07:32,745 --> 00:07:34,246
‫עד שאחליט מה לעשות.‬

155
00:07:34,330 --> 00:07:36,749
‫מעגלי תבואה נראים רק מהשמיים.‬

156
00:07:36,832 --> 00:07:41,712
‫הם נוצרו על ידי חייזרים, מבקרים מהעתיד‬
‫או שרידים של עבר מסתורי.‬

157
00:07:41,795 --> 00:07:44,673
‫הבימה עצמה תהיה בהשראת הפסל ריצ'רד סרה.‬

158
00:07:44,757 --> 00:07:48,385
‫צורות מסולסלות, גווני אדמה‬
‫והתינוקות יתאימו…‬

159
00:07:49,428 --> 00:07:52,556
‫הם אמורים להיות חייזרים?‬

160
00:07:52,640 --> 00:07:54,850
‫או יצורים משלב מוקדם של האבולוציה.‬

161
00:07:54,934 --> 00:07:59,063
‫הפסל יכול להיות כמו חללית,‬
‫או קדמוני כמו סטונהנג'.‬

162
00:07:59,146 --> 00:08:01,357
‫נדמה לי שסטונהנג' מהתקופה הניאוליתית.‬

163
00:08:02,066 --> 00:08:03,984
‫מה? זה היה בפרק של "דוקטור הו".‬

164
00:08:04,068 --> 00:08:06,195
‫זה ממש מגניב, קלאודיה.‬

165
00:08:06,278 --> 00:08:09,990
‫אבל ייתכן שזה קצת מורכב מדי‬
‫בשביל מצעד התינוקות בסטוניברוק.‬

166
00:08:10,783 --> 00:08:12,743
‫זו אפשרות. הבמה שלכן.‬

167
00:08:13,244 --> 00:08:16,789
‫טוב, חשבתי שיהיה מגניב‬
‫לעשות משהו שגם תינוקות אוהבים.‬

168
00:08:16,872 --> 00:08:18,499
‫למשל, מוטיב של פסטיבל מוזיקה.‬

169
00:08:18,582 --> 00:08:21,460
‫תינוקות עם זרי פרחים, נחבר רמקולים.‬

170
00:08:21,544 --> 00:08:23,796
‫הבימה עצמה תהיה בריכת בוץ.‬

171
00:08:23,879 --> 00:08:26,465
‫בריכת בוץ?‬
‫-ילדים אוהבים לשחק בבוץ.‬

172
00:08:26,549 --> 00:08:31,262
‫אם זו אמורה להיות פרסומת,‬
‫אנשים לא יתלהבו מתינוקות שמשחקים בבוץ.‬

173
00:08:31,845 --> 00:08:33,347
‫בסדר. מה יש לכן?‬

174
00:08:35,140 --> 00:08:36,267
‫מפצח האגוזים עם תינוקות!‬

175
00:08:36,350 --> 00:08:39,103
‫תינוקות "פתית שלג" ו"פיית שזיף הסוכר".‬
‫-תינוקת קלרה.‬

176
00:08:39,186 --> 00:08:41,814
‫או מרי, זו הגרסה של בלנשין.‬
‫-ויהיה שלג אמיתי.‬

177
00:08:41,897 --> 00:08:43,148
‫איך?‬
‫-עם מכונת שלג.‬

178
00:08:43,232 --> 00:08:45,192
‫משיגים אותן בתמורה לכסף.‬

179
00:08:46,235 --> 00:08:48,779
‫טוב, תראו. "הקשישה שגרה בנעל".‬

180
00:08:48,862 --> 00:08:49,863
‫כמו הסיפור,‬

181
00:08:49,947 --> 00:08:52,491
‫הבימה תהיה בצורת נעל‬
‫והתינוקות יהיו הילדים.‬

182
00:08:52,575 --> 00:08:54,702
‫חשבתי שנעשה משהו יותר אישי.‬

183
00:08:54,785 --> 00:08:56,745
‫"הקשישה שגרה בנעל" זה אישי.‬

184
00:08:56,829 --> 00:08:58,163
‫כלומר, אלו החיים שלי.‬

185
00:08:58,247 --> 00:09:01,000
‫לאימי יש כל כך הרבה ילדים‬
‫שהיא לא יודעת מה לעשות.‬

186
00:09:01,083 --> 00:09:03,711
‫לקריסטי יש משפחה גדולה והיא מבינה אותי.‬

187
00:09:03,794 --> 00:09:06,672
‫למען האמת, לא הקשבתי לאף אחת.‬

188
00:09:06,755 --> 00:09:08,465
‫חשבתי רק על אבא שלי.‬

189
00:09:09,300 --> 00:09:12,386
‫לראות תינוקות מחופשים לאנשי בוץ או לקפה…‬

190
00:09:13,012 --> 00:09:15,723
‫נשמע נהדר.‬
‫-אין לך רעיון?‬

191
00:09:15,806 --> 00:09:17,933
‫לשם שינוי, לא היה לי.‬

192
00:09:18,517 --> 00:09:20,311
‫הרעיון של מלורי טוב יותר.‬
‫-באמת?‬

193
00:09:21,020 --> 00:09:23,063
‫סטייס?‬
‫-הרעיון שלי די טיפשי.‬

194
00:09:23,564 --> 00:09:24,940
‫תינוקות בברודוויי וכל זה.‬

195
00:09:25,524 --> 00:09:29,445
‫אלוהים, איך לא חשבתי על זה?‬
‫-לא מחזות זמר, רק…‬

196
00:09:29,528 --> 00:09:32,740
‫קו הרקיע של מנהטן, התינוקות ילבשו טוקסידו.‬

197
00:09:32,823 --> 00:09:33,699
‫זה טיפשי.‬

198
00:09:33,782 --> 00:09:34,783
‫מה עם אבא שלך?‬

199
00:09:35,367 --> 00:09:38,454
‫הוא עובד בשיווק, נכון, סטייס?‬
‫אולי יהיו לו כמה רעיונות.‬

200
00:09:39,038 --> 00:09:40,122
‫כן, אולי.‬

201
00:09:40,205 --> 00:09:41,582
‫לא הייתי בונה על זה.‬

202
00:09:42,333 --> 00:09:44,460
‫לא הייתי בונה עליו בכלל כרגע.‬

203
00:09:45,336 --> 00:09:46,253
‫מה קורה?‬

204
00:09:51,050 --> 00:09:52,551
‫אבא שלי בעיר עכשיו.‬

205
00:09:52,635 --> 00:09:53,594
‫מזל.‬

206
00:09:53,677 --> 00:09:55,888
‫לא, כל הזמן.‬

207
00:09:55,971 --> 00:09:59,975
‫הוא ממש גר שם,‬
‫לא עם אימא שלי או איתנו.‬

208
00:10:00,059 --> 00:10:01,560
‫הם כבר אמרו לך משהו?‬

209
00:10:02,102 --> 00:10:05,606
‫הם אומרים שזה מטעם העבודה,‬
‫אבל הם רבים הרבה.‬

210
00:10:06,148 --> 00:10:07,316
‫אני לא יודעת.‬

211
00:10:07,900 --> 00:10:09,693
‫את לא יודעת, כי הם לא יודעים.‬

212
00:10:10,778 --> 00:10:11,695
‫וזה בסדר.‬

213
00:10:14,281 --> 00:10:16,408
‫מה אם הם…‬
‫-ייתכן שזה יקרה.‬

214
00:10:17,034 --> 00:10:18,243
‫ואולי לא.‬

215
00:10:18,827 --> 00:10:21,413
‫כרגע עלייך לתת להם ליהנות מהספק.‬

216
00:10:22,206 --> 00:10:24,375
‫להורים יש דרך לעמוד בציפיות שלך.‬

217
00:10:25,793 --> 00:10:26,877
‫מה שלא יקרה…‬

218
00:10:27,544 --> 00:10:30,089
‫זה יהיה הדבר הנכון, כי זה חייב להיות.‬

219
00:10:30,673 --> 00:10:32,925
‫דון, כדאי לך להיות פסיכולוגית.‬

220
00:10:33,008 --> 00:10:34,009
‫אני יודעת.‬

221
00:10:35,594 --> 00:10:38,263
‫תודה.‬
‫-אם רציתי לספר להן על אבא שלי,‬

222
00:10:38,347 --> 00:10:40,516
‫זה היה הזמן המתאים. אבל…‬

223
00:10:41,058 --> 00:10:42,059
‫אני אוהבת אתכן.‬

224
00:10:42,893 --> 00:10:46,188
‫טוב, יש שני קולות ל"הקשישה שגרה בנעל".‬

225
00:10:46,271 --> 00:10:47,439
‫דווקא עכשיו, מלורי?‬

226
00:10:48,190 --> 00:10:49,024
‫דיוויד מייקל.‬

227
00:10:49,108 --> 00:10:51,944
‫באותו ערב לא הפסקתי לחשוב על מה שדון אמרה.‬

228
00:10:52,444 --> 00:10:54,405
‫לתת לאנשים ליהנות מהספק,‬

229
00:10:54,488 --> 00:10:55,739
‫לצפות לטוב ביותר.‬

230
00:10:56,532 --> 00:10:58,158
‫זה מעולם לא היה הסגנון שלי.‬

231
00:10:58,867 --> 00:11:01,745
‫אבל סגנונות משתנים, או כך שמעתי.‬

232
00:11:01,829 --> 00:11:02,871
‫אני רוצה להיפגש עם אבא.‬

233
00:11:08,043 --> 00:11:08,877
‫אם זה בסדר.‬

234
00:11:09,378 --> 00:11:11,463
‫כן, ברור שזה בסדר, מותק.‬

235
00:11:12,089 --> 00:11:12,923
‫אודיע לו.‬

236
00:11:13,006 --> 00:11:15,467
‫גם אני רוצה להיפגש איתו.‬
‫-גם אני.‬

237
00:11:18,178 --> 00:11:20,264
‫היי, סאם… חמוד!‬

238
00:11:20,347 --> 00:11:22,141
‫מותק, תו לו קצת מרחב.‬

239
00:11:29,523 --> 00:11:30,774
‫היי, קריסטי.‬

240
00:11:30,858 --> 00:11:32,651
‫שמעתי שאנשי מצעד התינוקות‬

241
00:11:32,735 --> 00:11:36,321
‫מדברים על כמה תחפושות משעשעות בשבילנו,‬
‫התינוקות הזוכים.‬

242
00:11:36,405 --> 00:11:37,406
‫את מתרגשת?‬

243
00:11:38,490 --> 00:11:39,324
‫אוי ואבוי.‬

244
00:11:40,075 --> 00:11:42,244
‫הכול חזר למצעד התינוקות‬

245
00:11:42,327 --> 00:11:47,458
‫ומצעד התינוקות הגיע לכאן, היישר לחצר ביתי‬
‫הגדולה והנוחה מבחינת מיקום.‬

246
00:11:47,541 --> 00:11:48,584
‫מה זה?‬

247
00:11:48,667 --> 00:11:51,211
‫רשת ברזל, אבנה בעזרתה את מסגרת הנעל‬

248
00:11:51,295 --> 00:11:54,256
‫ואז נצפה אותה בעיסת נייר‬
‫ונקשור למכונית של צ'רלי.‬

249
00:11:54,339 --> 00:11:56,717
‫צ'רלי הסכים לזה?‬
‫-דיברתי איתו.‬

250
00:11:56,800 --> 00:11:59,970
‫ג'נין עזרה לי לתכנן את הוספת מושב הבטיחות.‬

251
00:12:00,721 --> 00:12:03,766
‫אלו הוראות של איקאה?‬
‫-אני…‬

252
00:12:03,849 --> 00:12:05,225
‫מהם כל המספרים האלו?‬

253
00:12:05,726 --> 00:12:06,643
‫נהדר, נכון?‬

254
00:12:06,727 --> 00:12:08,437
‫כן, אם את אוהבת כתום.‬

255
00:12:08,520 --> 00:12:11,273
‫כן, זה הצבע הלוהט של העונה.‬

256
00:12:11,356 --> 00:12:14,109
‫להתראות, ורוד מילניאלי.‬
‫שלום, כתום של דור ה-Z.‬

257
00:12:14,902 --> 00:12:16,570
‫קריסטי, תראי איזה בד הבאתי.‬

258
00:12:17,571 --> 00:12:19,198
‫בשביל מה זה?‬

259
00:12:19,281 --> 00:12:20,574
‫התחפושת לתינוקות.‬

260
00:12:22,409 --> 00:12:24,244
‫זה ורוד מילניאלי?‬
‫-לא.‬

261
00:12:24,328 --> 00:12:27,664
‫זה לא יתאים לכתום הזה.‬
‫-אולי תצבעי מחדש את הנעל.‬

262
00:12:27,748 --> 00:12:31,084
‫אתן יודעות, ייתכן שהכתום והוורוד‬
‫דווקא ייראו טוב ביחד.‬

263
00:12:31,668 --> 00:12:34,296
‫כמו קטע פסיכדלי משנות ה-60.‬

264
00:12:34,379 --> 00:12:35,297
‫כן.‬
‫-כן, מגניב.‬

265
00:12:35,380 --> 00:12:36,715
‫נראה כשזה יהיה צבוע.‬

266
00:12:38,342 --> 00:12:40,135
‫בסדר גמור.‬
‫-טוב.‬

267
00:12:40,719 --> 00:12:42,721
‫נחשוב מי תעלה לבימה עם התינוקות.‬

268
00:12:45,140 --> 00:12:47,684
‫אני בבימה של התינוקות הזקנים, זוכרות?‬
‫-כן.‬

269
00:12:48,268 --> 00:12:50,270
‫למען האמת, זו רק מכונית גדולה.‬

270
00:12:51,188 --> 00:12:52,022
‫ולאחר מכן…‬

271
00:12:52,856 --> 00:12:53,816
‫אהיה עם אבא שלי.‬

272
00:12:54,566 --> 00:12:56,944
‫כן, שכחתי שווטסון במצעד.‬

273
00:12:57,027 --> 00:12:58,612
‫ממש מצחיק ששניכם…‬
‫-לא.‬

274
00:13:01,990 --> 00:13:02,991
‫אבי האמיתי.‬

275
00:13:03,700 --> 00:13:05,285
‫הוא כאן?‬

276
00:13:05,953 --> 00:13:08,580
‫הוא יבוא עם החברה החדשה שלו.‬

277
00:13:09,581 --> 00:13:10,791
‫יש להם תינוק, כנראה.‬

278
00:13:11,542 --> 00:13:13,001
‫אימא שלך בסדר עם זה?‬

279
00:13:13,669 --> 00:13:16,421
‫ואת?‬
‫-כאילו, הוא יצר קשר,‬

280
00:13:16,505 --> 00:13:17,881
‫אז זה כנראה חשוב לו.‬

281
00:13:19,258 --> 00:13:21,385
‫למה שלא אתן לו ליהנות מהספק, נכון?‬

282
00:13:24,471 --> 00:13:25,931
‫כמה צבע יש לנו?‬

283
00:13:26,640 --> 00:13:27,641
‫אוי, לא.‬

284
00:13:28,308 --> 00:13:29,852
‫איזה אסון! אני…‬

285
00:13:29,935 --> 00:13:33,230
‫סתם צחקתי. אוף.‬
‫-צריך לפנות הכול.‬

286
00:13:33,814 --> 00:13:35,440
‫את בטוחה שזה בסדר מצידך?‬

287
00:13:36,024 --> 00:13:36,859
‫לגבי אבא שלך?‬

288
00:13:37,526 --> 00:13:40,571
‫אני לא יכולה להתלונן‬
‫שאני אף פעם לא נפגשת איתו,‬

289
00:13:40,654 --> 00:13:44,408
‫ולא להיפגש איתו כשהוא רוצה בכך, נכון?‬

290
00:13:44,491 --> 00:13:45,450
‫כנראה.‬

291
00:13:46,660 --> 00:13:48,287
‫אבל את חשובה יותר, קריסטי.‬

292
00:13:48,954 --> 00:13:50,372
‫מה שאת רוצה, לא הוא.‬

293
00:13:53,375 --> 00:13:54,543
‫אולי מרי אן צדקה.‬

294
00:13:55,252 --> 00:13:58,046
‫אבל היה אדם אחר שהיה חשוב מאוד,‬

295
00:13:58,130 --> 00:13:59,423
‫ומה שהוא רצה‬

296
00:13:59,506 --> 00:14:02,801
‫זה שאעזור לו להכין אלבום תמונות‬
‫בתור מתנה לאבא,‬

297
00:14:02,885 --> 00:14:04,553
‫כדי להראות לו מה הוא החמיץ.‬

298
00:14:04,636 --> 00:14:05,554
‫תראי את זה.‬

299
00:14:06,680 --> 00:14:07,723
‫מאיפה זה?‬

300
00:14:07,806 --> 00:14:09,600
‫זה היום הראשון שלך בגן.‬

301
00:14:09,683 --> 00:14:12,769
‫בכית כל כך הרבה שלא הצלחת להחזיק‬
‫את השלט שאימא הכינה.‬

302
00:14:13,312 --> 00:14:15,314
‫אולי נמצא תמונה שבה אני לא בוכה.‬

303
00:14:15,898 --> 00:14:17,733
‫זה יהיה קשה, בכית המון.‬

304
00:14:20,110 --> 00:14:24,156
‫זו תמונה טובה. אהבת את השורשים‬
‫של העץ הגדול ברחוב שבו גרנו פעם.‬

305
00:14:24,239 --> 00:14:27,868
‫הם התמלאו במים ואמרת‬
‫"ראו, בריכת שחייה לעכברים!"‬

306
00:14:30,120 --> 00:14:32,289
‫את חושבת שאבא ראה את התמונות האלו?‬

307
00:14:33,040 --> 00:14:33,957
‫אימא שלחה אותן?‬

308
00:14:34,791 --> 00:14:35,918
‫אני לא יודעת, חמוד.‬

309
00:14:38,462 --> 00:14:39,463
‫הו, קריסטי.‬

310
00:14:40,172 --> 00:14:42,758
‫אני חושב שכאן שזכית במצעד התינוקות.‬

311
00:14:42,841 --> 00:14:45,177
‫אני חושבת שאתה צודק.‬

312
00:14:45,260 --> 00:14:46,803
‫אבא מחזיק אותך?‬

313
00:14:46,887 --> 00:14:47,930
‫כנראה.‬

314
00:14:48,430 --> 00:14:51,266
‫כלומר, אני לא זוכרת,‬
‫אבל אני זוכרת את החולצה הזו.‬

315
00:14:51,850 --> 00:14:53,185
‫הוא לבש אותה הרבה.‬

316
00:14:53,268 --> 00:14:55,896
‫נכניס גם את התמונה הזו. זה זיכרון נחמד.‬

317
00:14:56,605 --> 00:14:57,856
‫אפילו אם את לא זוכרת.‬

318
00:14:58,357 --> 00:15:02,194
‫לפתע הבנתי למה אבא שלי חזר לפתע פתאום.‬

319
00:15:02,694 --> 00:15:05,280
‫הוא כנראה קיבל את אותו האימייל‬
‫שאימי קיבלה.‬

320
00:15:05,989 --> 00:15:07,449
‫הוא נזכר במצעד התינוקות.‬

321
00:15:07,991 --> 00:15:09,409
‫זה היה חשוב לו.‬

322
00:15:09,493 --> 00:15:12,371
‫כעת יש לי הזדמנות להראות לו‬
‫מי הפכתי להיות.‬

323
00:15:12,454 --> 00:15:15,290
‫בפעם הראשונה מאז שכל זה התחיל,‬

324
00:15:15,374 --> 00:15:18,001
‫שמחתי שמצעד התינוקות חזר לסטוניברוק‬

325
00:15:18,085 --> 00:15:20,128
‫כי זה החזיר גם את אבא שלי.‬

326
00:15:29,221 --> 00:15:31,932
‫זו שמלה או ציפית?‬

327
00:15:32,015 --> 00:15:34,559
‫עשיתי מחקר על ילדים קטנים בימים עברו,‬

328
00:15:34,643 --> 00:15:37,270
‫וכתוב שבנים לבשו שמלות עד גיל חמש.‬

329
00:15:37,854 --> 00:15:41,775
‫אז זה נכון מבחינה היסטורית.‬
‫-כן, אבל אחי לא ילבש את זה.‬

330
00:15:41,858 --> 00:15:43,694
‫למה? כי זה ורוד?‬

331
00:15:44,277 --> 00:15:46,363
‫לפי המחקר שלי, ורוד היה צבע של בנים‬

332
00:15:46,446 --> 00:15:49,491
‫עד שנות ה-40.‬
‫-לא אכפת לי שזו שמלה ורודה, מלורי.‬

333
00:15:49,574 --> 00:15:51,952
‫אכפת לי שחסר לה פתח לזרוע.‬

334
00:15:52,035 --> 00:15:53,370
‫אעשה פתח נוסף לזרוע.‬

335
00:15:53,453 --> 00:15:54,621
‫עד מחר?‬

336
00:15:54,705 --> 00:15:57,374
‫כמו כן, הצבע יצא כהה מכפי שרצינו.‬

337
00:15:57,457 --> 00:16:00,335
‫בקושי ישימו לב לתינוקות בצבע הזה.‬

338
00:16:00,836 --> 00:16:03,338
‫זה כמו הסוואה.‬
‫-זה בסדר.‬

339
00:16:03,422 --> 00:16:06,008
‫אל תדאג, חמוד. בקרוב תשוב להיראות נורמלי.‬

340
00:16:06,758 --> 00:16:10,178
‫אלוהים, את קורעת את זה!‬
‫-או עושה פתח לזרוע.‬

341
00:16:10,262 --> 00:16:13,974
‫אוציא את אחי מהציפית, מלורי.‬
‫-זו שמלה נכונה מבחינה היסטורית!‬

342
00:16:14,057 --> 00:16:17,436
‫אז אולי הבימה של מועדון הבייביסיטריות‬
‫לא תרשים את אבא שלי.‬

343
00:16:18,353 --> 00:16:20,272
‫אבל היה לנו זמן עד למחרת בבוקר.‬

344
00:16:21,148 --> 00:16:23,233
‫בכל מקרה, הוא לא בא כדי לראות את הבימה.‬

345
00:16:23,900 --> 00:16:25,277
‫הוא בא כדי לראות אותנו.‬

346
00:16:26,278 --> 00:16:27,112
‫אותי.‬

347
00:16:28,739 --> 00:16:30,866
‫יש לי הפתעה בשבילך.‬
‫-אוי.‬

348
00:16:31,450 --> 00:16:32,284
‫את בסדר, מותק?‬

349
00:16:32,784 --> 00:16:33,994
‫זו המסקרה שלי?‬

350
00:16:34,995 --> 00:16:36,413
‫כן, שאלתי אותה.‬

351
00:16:37,247 --> 00:16:38,415
‫את רוצה שאעזור לך?‬

352
00:16:38,999 --> 00:16:41,126
‫לא, זה רעיון מטופש. מה ההפתעה?‬

353
00:16:41,209 --> 00:16:44,337
‫הוועדה המארגנת שלחה לך את זה,‬
‫כדי שתחבשי במצעד.‬

354
00:16:45,464 --> 00:16:46,339
‫לא.‬

355
00:16:46,423 --> 00:16:50,969
‫אבל זה יהיה כל כך מתוק, קריסטי. קדימה.‬
‫-זה ייראה מגוחך.‬

356
00:16:53,096 --> 00:16:55,307
‫את יודעת מה התוכנית להיום?‬
‫-כן.‬

357
00:16:55,390 --> 00:16:58,143
‫ווטסון ואני נצא מכאן ונשתתף במצעד.‬

358
00:16:58,226 --> 00:17:00,854
‫ואז אפגוש את הבנים במגרש הבייסבול בפארק‬

359
00:17:01,354 --> 00:17:03,648
‫וצ'רלי ייקח אותנו לארוחת צוהריים בעיר.‬

360
00:17:04,733 --> 00:17:05,567
‫עם אבא.‬

361
00:17:06,151 --> 00:17:06,985
‫וג'וסלין.‬

362
00:17:07,903 --> 00:17:08,820
‫והתינוק.‬

363
00:17:09,988 --> 00:17:12,240
‫להזמין לכם מקומות במסעדה טובה?‬

364
00:17:12,324 --> 00:17:14,201
‫אולי פונדק סטוניברוק, או…‬

365
00:17:14,284 --> 00:17:17,621
‫לא. בטח נלך לאכול פיצה, מה שהכי קל.‬

366
00:17:18,997 --> 00:17:20,082
‫איך את מרגישה?‬

367
00:17:20,874 --> 00:17:22,584
‫נרגשת.‬
‫-טוב, יופי.‬

368
00:17:23,335 --> 00:17:26,213
‫ולחוצה. לא יודעת. איך את מרגישה?‬

369
00:17:30,467 --> 00:17:32,803
‫טוב, הרגשות שלי כלפי אביך‬

370
00:17:32,886 --> 00:17:36,556
‫שונים מהרגשות שלך כלפי אביך.‬

371
00:17:37,933 --> 00:17:40,519
‫מה שמשמח אתכם משמח גם אותי.‬

372
00:17:46,358 --> 00:17:47,984
‫צר לי על התינוק החדש.‬

373
00:17:52,197 --> 00:17:54,324
‫כן, זה היה קשה בהתחלה, אבל…‬

374
00:17:54,407 --> 00:17:55,951
‫חשבתי על זה ו…‬

375
00:17:56,952 --> 00:17:58,703
‫זה ממש לא קשור אליי.‬

376
00:17:59,788 --> 00:18:04,042
‫את והאחים שלך תקבלו לחייכם‬
‫אדם חדש שאותו תאהבו,‬

377
00:18:04,126 --> 00:18:07,003
‫ועוד אהבה זה תמיד דבר משמח.‬

378
00:18:13,301 --> 00:18:14,136
‫מתוקה.‬

379
00:18:15,470 --> 00:18:17,430
‫בסדר. אין בעד מה, סטוניברוק.‬

380
00:18:17,514 --> 00:18:19,099
‫הו, כן.‬

381
00:18:19,182 --> 00:18:21,601
‫כן! קדימה, קריסטי.‬
‫-כן!‬

382
00:18:21,685 --> 00:18:23,603
‫אל תייבשי אותי.‬
‫-קדימה, קריסטי.‬

383
00:18:23,687 --> 00:18:24,771
‫היכנסי לזה.‬
‫-לא.‬

384
00:18:24,855 --> 00:18:27,941
‫אחכה לרגע האחרון בשביל זה.‬

385
00:18:28,024 --> 00:18:29,234
‫טוב, איך שתרצי.‬

386
00:18:29,734 --> 00:18:30,735
‫המוצץ יישאר אצלי.‬

387
00:18:31,820 --> 00:18:32,654
‫אוי, מותק…‬

388
00:18:36,491 --> 00:18:37,659
‫זה לא מתייבש.‬

389
00:18:38,869 --> 00:18:39,744
‫זה עדיין רטוב.‬

390
00:18:40,620 --> 00:18:44,791
‫אל תלכלכו את האוטו שלי בצבע.‬
‫-אני דואגת יותר לעניין התחפושות.‬

391
00:18:48,628 --> 00:18:50,255
‫ואו.‬
‫-זה מוכן?‬

392
00:18:50,755 --> 00:18:52,007
‫איזו דלעת נאה!‬

393
00:18:52,090 --> 00:18:53,508
‫זו אמורה להיות נעל.‬

394
00:18:53,592 --> 00:18:55,594
‫נהדר, כל השכונה כאן…‬

395
00:18:55,677 --> 00:18:57,971
‫כפי שאמרתי, איזו נעל נאה.‬

396
00:18:58,054 --> 00:18:59,431
‫…כדי לראות את ווטסון במצנפת.‬

397
00:18:59,514 --> 00:19:02,517
‫זו עיסת נייר?‬
‫-חפש מאווררים במחסן שלנו,‬

398
00:19:02,601 --> 00:19:04,853
‫נעזור לבנות לייבש אותה.‬
‫-כן, היא רטובה.‬

399
00:19:04,936 --> 00:19:06,605
‫כן.‬
‫-כבר ניסינו את זה.‬

400
00:19:15,322 --> 00:19:16,156
‫מה זה?‬

401
00:19:16,656 --> 00:19:20,911
‫מצטערת, מל, אבל כל התפרים נפרמו‬
‫כשניסיתי להלביש אותה.‬

402
00:19:20,994 --> 00:19:22,579
‫גם אצלי, בערך.‬

403
00:19:22,662 --> 00:19:26,750
‫חשבתי שלוסי תרגיש בנוח במשהו מסוגנן יותר.‬

404
00:19:26,833 --> 00:19:29,336
‫זו התלבושת שמימי עשתה, זו שסיפרתי לך עליה.‬

405
00:19:30,003 --> 00:19:30,921
‫היא נראית חדשה.‬

406
00:19:31,504 --> 00:19:34,257
‫כן, אני יודעת, וזה מתוק, אבל…‬

407
00:19:34,341 --> 00:19:36,051
‫עבדתי קשה על התחפושות האלו.‬

408
00:19:36,134 --> 00:19:39,471
‫אנו יודעות, מל,‬
‫ואנו באמת מעריכות את זה. אבל…‬

409
00:19:40,096 --> 00:19:41,848
‫אנו חושבות שזה נראה טוב יותר.‬

410
00:19:42,349 --> 00:19:46,061
‫אין ביניהן התאמה.‬
‫-לא, אבל לפחות יש פתחים לזרועות.‬

411
00:19:46,144 --> 00:19:48,021
‫אני חושבת שסקווירט ייראה נהדר.‬

412
00:19:49,231 --> 00:19:50,065
‫הינה.‬

413
00:19:50,815 --> 00:19:51,650
‫אראה לכן.‬

414
00:20:00,158 --> 00:20:01,284
‫אלוהים.‬

415
00:20:01,368 --> 00:20:03,370
‫זה לא טוב.‬
‫-לא…‬

416
00:20:03,453 --> 00:20:04,663
‫אוי, אלוהים.‬

417
00:20:05,413 --> 00:20:06,748
‫טוב.‬

418
00:20:06,831 --> 00:20:08,166
‫לא!‬
‫-לא!‬

419
00:20:09,000 --> 00:20:13,004
‫זו עיסת נייר, היא לא חזקה מספיק.‬
‫-זה בגלל המבנה של הנעל.‬

420
00:20:13,588 --> 00:20:16,466
‫אם היינו עושים מעגלי תבואה,‬
‫הכיסא היה מונח על הרצפה.‬

421
00:20:16,549 --> 00:20:19,052
‫הנעל היא רעיון נהדר, אבל הביצוע כושל.‬

422
00:20:19,928 --> 00:20:22,222
‫כן, ואיך הייתי אמורה לבצע אותו?‬

423
00:20:23,723 --> 00:20:25,350
‫הצבע ניתן לניקוי, נכון?‬

424
00:20:26,142 --> 00:20:28,353
‫זה אמור להיות… אני חושבת.‬

425
00:20:28,436 --> 00:20:30,855
‫זה הפך לאסון.‬

426
00:20:30,939 --> 00:20:34,276
‫זה לא מזיק רק למועדון, אלא גם לאנושות.‬

427
00:20:38,196 --> 00:20:39,698
‫לא ייאמן שאבא יראה את זה.‬

428
00:20:40,323 --> 00:20:41,616
‫אל תדאג, הוא לא.‬

429
00:20:44,202 --> 00:20:45,036
‫מה?‬

430
00:20:45,704 --> 00:20:47,497
‫הם שלחו לי אימייל. הם לא באים.‬

431
00:20:48,915 --> 00:20:49,749
‫למה?‬

432
00:20:50,583 --> 00:20:54,379
‫הוא אמר שהם ממהרים לבית הוריה ו…‬

433
00:20:54,879 --> 00:20:57,757
‫הם יקפצו אלינו בפעם הבאה, אולי בדרך חזרה.‬

434
00:20:57,841 --> 00:20:59,509
‫זו התראה ממש קצרה.‬

435
00:20:59,592 --> 00:21:00,468
‫קארן.‬

436
00:21:00,552 --> 00:21:02,095
‫אבל זה נכון.‬

437
00:21:03,179 --> 00:21:04,889
‫ובכן, הוא יצר קשר.‬

438
00:21:05,390 --> 00:21:06,933
‫זה טוב, נכון? ו…‬

439
00:21:07,600 --> 00:21:08,852
‫תהיה פעם אחרת.‬

440
00:21:09,477 --> 00:21:11,771
‫אולי אשלח לו את אלבום התמונות?‬

441
00:21:13,315 --> 00:21:15,900
‫כמובן, מותק. כמובן.‬

442
00:21:17,986 --> 00:21:20,864
‫סליחה, אבל מה הקטע עם הבחור הזה?‬

443
00:21:20,947 --> 00:21:22,157
‫אבא, אל תכעס.‬

444
00:21:22,240 --> 00:21:24,868
‫אני כבר כועס, מותק. אני כל כך כועס ש…‬

445
00:21:25,452 --> 00:21:28,496
‫טוב שהוא לא הגיע,‬
‫כי הייתי מתאפק שלא לשבור את צווארו.‬

446
00:21:28,580 --> 00:21:30,206
‫אל תעשה את זה בפני הילדים.‬

447
00:21:30,290 --> 00:21:33,043
‫מה? הילדים לא יודעים עד כמה אביהם אנוכי?‬

448
00:21:33,126 --> 00:21:36,087
‫את חושבת שאת מגנה עליהם‬
‫בכך שאינך אומרת את זה?‬

449
00:21:36,588 --> 00:21:40,467
‫כי בכנות, מותק, מה יש לומר על בחור‬
‫שנטש את המשפחה שלו?‬

450
00:21:41,051 --> 00:21:45,805
‫שנעלם למשך שנים ואז לפתע,‬

451
00:21:45,889 --> 00:21:48,850
‫"אלוהים. הוא בא לבקר. יש!"‬

452
00:21:48,933 --> 00:21:50,393
‫כאילו שכלום לא קרה?‬

453
00:21:51,227 --> 00:21:53,063
‫ואז הוא מבריז לילדים שלו?‬

454
00:21:55,315 --> 00:21:56,149
‫ווטסון צודק.‬

455
00:21:58,485 --> 00:22:00,403
‫קריסטי, אנו חברות במשך כל חיינו.‬

456
00:22:01,196 --> 00:22:02,739
‫וראיתי שזה קרה בעבר.‬

457
00:22:04,407 --> 00:22:06,242
‫ימי הולדת, רסיטלים.‬

458
00:22:06,326 --> 00:22:08,036
‫הפעם ההיא בכיתה ב'‬

459
00:22:08,119 --> 00:22:11,414
‫כשוויתרת על אימון כדורגל כדי להיות איתו,‬

460
00:22:11,498 --> 00:22:12,874
‫ומה, הוא ביטל?‬

461
00:22:14,417 --> 00:22:16,753
‫אנו רוצים שזה יהיה שונה‬
‫בכל פעם שהוא בא.‬

462
00:22:18,630 --> 00:22:20,840
‫אימי מתה כשהייתי בת 18 חודשים.‬

463
00:22:22,175 --> 00:22:24,844
‫בגיל של התינוקות האלו.‬

464
00:22:26,513 --> 00:22:27,514
‫ו…‬

465
00:22:28,056 --> 00:22:31,810
‫היא בוודאי הייתה עושה הכול‬
‫כדי לקבל עוד חמש דקות איתי.‬

466
00:22:32,519 --> 00:22:35,814
‫אז לראות את אביך מוותר‬
‫על ההזדמנויות שלו‬

467
00:22:35,897 --> 00:22:38,691
‫לחזור אל החיים שלכם שוב ושוב, זה רק…‬

468
00:22:41,194 --> 00:22:43,696
‫אני נפגשת עם אבי פחות מכפי שהייתי רוצה.‬

469
00:22:43,780 --> 00:22:47,700
‫אבל הוא לעולם לא יחמיץ הזדמנות‬
‫לראות אותי או להיות איתי.‬

470
00:22:49,119 --> 00:22:50,870
‫לא בגלל שהוא קדוש.‬

471
00:22:51,496 --> 00:22:52,789
‫אלא בגלל שהוא הורה,‬

472
00:22:52,872 --> 00:22:54,791
‫וזה מה שהם אמורים לעשות.‬

473
00:22:57,585 --> 00:22:58,420
‫מתוקה.‬

474
00:23:00,964 --> 00:23:03,216
‫עברנו המון בחודשים האחרונים.‬

475
00:23:03,299 --> 00:23:05,301
‫רצינו שהמשפחה שלנו תהיה שלמה.‬

476
00:23:06,302 --> 00:23:10,014
‫אבל אולי מה שהיינו צריכים היה כאן כל הזמן.‬

477
00:23:10,098 --> 00:23:11,307
‫מה זאת אומרת?‬

478
00:23:13,226 --> 00:23:14,060
‫הילדים.‬

479
00:23:15,061 --> 00:23:18,356
‫אני רוצה שהילדים שלך יהיו הילדים שלי.‬
‫כאילו, באמת.‬

480
00:23:19,774 --> 00:23:21,401
‫כאילו, אימוץ?‬
‫-כן.‬

481
00:23:21,484 --> 00:23:24,696
‫זה ממש מסובך, מותק.‬
‫-נפתור את זה אח"כ.‬

482
00:23:24,779 --> 00:23:27,323
‫אבל אני מתכוון לומר‬
‫שאני רוצה שהמשפחה הזו…‬

483
00:23:28,283 --> 00:23:30,368
‫תהיה משפחה אחת. המשפחה שלנו.‬

484
00:23:30,452 --> 00:23:31,744
‫אני רוצה שנהיה…‬

485
00:23:32,787 --> 00:23:33,705
‫אנחנו.‬

486
00:23:35,457 --> 00:23:36,291
‫מה דעתך?‬

487
00:23:39,043 --> 00:23:41,379
‫אני חושבת שאני לא זו שאתה צריך לשאול.‬

488
00:23:43,131 --> 00:23:44,799
‫ווטסון ברואר.‬

489
00:23:45,425 --> 00:23:47,886
‫מהרגע שהוא נכנס לחיינו עם הכופתאות שלו‬

490
00:23:47,969 --> 00:23:51,181
‫וההתלהבות המטורפת שלו, הוא תמיד היה מוגזם.‬

491
00:23:52,015 --> 00:23:53,224
‫ניסה יותר מדי.‬

492
00:23:53,933 --> 00:23:55,477
‫הפך דברים על פיהם.‬

493
00:23:55,560 --> 00:23:56,561
‫מה אני חושבת?‬

494
00:23:58,104 --> 00:23:59,189
‫מה אני באמת חושבת?‬

495
00:24:03,067 --> 00:24:04,027
‫אני אוהבת אותך.‬

496
00:24:08,865 --> 00:24:09,866
‫גם אני אוהב אותך.‬

497
00:24:13,036 --> 00:24:16,372
‫אז ביליתי את אחר הצוהריים עם אבי,‬
‫אחרי הכול.‬

498
00:24:17,373 --> 00:24:18,583
‫אבי האמיתי.‬

499
00:24:19,083 --> 00:24:22,795
‫על אף שצריך המון מסמכים‬
‫כדי שזה יהיה רשמי, ובכל זאת.‬

500
00:24:23,838 --> 00:24:25,840
‫כולם קיבלו קצת ממה שהיו צריכים.‬

501
00:24:26,508 --> 00:24:27,717
‫- קשישה שגרה בנעל -‬

502
00:24:27,800 --> 00:24:29,427
‫למלורי היה רעיון נהדר משלה.‬

503
00:24:29,511 --> 00:24:32,222
‫- היו לה כל כך הרבה ילדים שביתה קרס! -‬

504
00:24:32,305 --> 00:24:34,599
‫טוב, את זה אסיע למצעד.‬

505
00:24:37,268 --> 00:24:41,439
‫קלאודיה רשמה את לוסי ניוטון‬
‫לקטגוריית התחפושת האינדיבידואלית.‬

506
00:24:42,023 --> 00:24:46,027
‫והתחפושת המדהימה של מימי‬
‫סוף־סוף זכתה במקום הראשון.‬

507
00:24:55,203 --> 00:24:56,412
‫כן.‬
‫-בואו נעשה את זה.‬

508
00:24:58,498 --> 00:24:59,374
‫ראי את זה.‬

509
00:25:01,876 --> 00:25:04,295
‫- התינוקות של סטוניברוק -‬

510
00:25:08,132 --> 00:25:10,552
‫בני משפחה הם האנשים שזוכרים את עברך.‬

511
00:25:11,344 --> 00:25:14,472
‫אבל הם גם אלו שנוסעים איתך אל העתיד.‬

512
00:25:15,056 --> 00:25:16,099
‫אתם נראים נהדר.‬

513
00:25:16,891 --> 00:25:19,018
‫אוהבים אתכם. נתראה במצעד.‬

514
00:25:22,522 --> 00:25:24,232
‫ולא משנה לאן נלך…‬

515
00:25:25,108 --> 00:25:27,068
‫הדרך היחידה להגיע לשם היא קדימה.‬

516
00:25:36,202 --> 00:25:38,121
‫- מבוסס על הספרים מאת אן מ. מרטין -‬

517
00:26:38,640 --> 00:26:40,183
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬