1
00:00:07,133 --> 00:00:09,886
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:12,847 --> 00:00:16,684
‫- קלאודיה והפרידה העצובה -‬

3
00:00:19,562 --> 00:00:21,230
‫יש אנשים עם אובססיה לקפה.‬

4
00:00:22,815 --> 00:00:25,860
‫הם זקוקים ל"אירופרס"‬
‫או בדיוק חצי אינץ' של קצף, או…‬

5
00:00:25,943 --> 00:00:29,822
‫זה צריך להיות עשוי מפולים‬
‫שהתעכלו ע"י חתול בר, או משהו.‬

6
00:00:30,406 --> 00:00:32,909
‫אבל בבית שלי, מימי שלי אוהבת רק תה.‬

7
00:00:33,785 --> 00:00:38,539
‫זה אחד הדברים האהובים עליה‬
‫והיא האדם האהוב עליי בעולם כולו.‬

8
00:00:38,623 --> 00:00:40,374
‫אז אני לומדת להכין לה…‬

9
00:00:40,958 --> 00:00:43,044
‫לפי המסורת היפנית העתיקה.‬

10
00:00:44,212 --> 00:00:46,380
‫אבל כמו הרבה דברים עתיקים ומסורתיים‬

11
00:00:46,964 --> 00:00:49,634
‫זה נראה פשוט אבל זה די מסובך.‬

12
00:00:50,635 --> 00:00:52,929
‫כמו מימי בעצמה.‬

13
00:00:57,016 --> 00:00:57,892
‫עשי שוב.‬

14
00:00:58,476 --> 00:00:59,936
‫מה? זה מושלם.‬

15
00:01:00,728 --> 00:01:02,855
‫לא חיממת ספל קודם.‬

16
00:01:04,565 --> 00:01:05,608
‫הוא מרגיש קר?‬

17
00:01:05,691 --> 00:01:09,362
‫לא משנה איך זה מרגיש. חשוב לעשות.‬

18
00:01:09,445 --> 00:01:12,490
‫חשוב עכשיו להראות לאורחים שמכבדים אותם.‬

19
00:01:12,990 --> 00:01:14,617
‫חם, טרי.‬

20
00:01:14,700 --> 00:01:16,244
‫הטעם יהיה בדיוק אותו הדבר.‬

21
00:01:17,912 --> 00:01:18,955
‫טעים. מושלם.‬

22
00:01:19,038 --> 00:01:22,458
‫זה לא עניין של טעם מושלם, קלאודיה שלי.‬

23
00:01:22,542 --> 00:01:24,669
‫צריך לעשות נכון.‬

24
00:01:24,752 --> 00:01:26,671
‫מימי לקתה בשבץ קשה בשנה שעברה.‬

25
00:01:26,754 --> 00:01:30,591
‫היא משמיטה מילים ממשפטים‬
‫ונראית מבולבלת לפעמים,‬

26
00:01:30,675 --> 00:01:32,802
‫אבל היא לעולם לא תשכח לחמם ספל.‬

27
00:01:32,885 --> 00:01:36,556
‫ועדיין, היא האדם הכי פחות שיפוטי‬
‫במשפחה שלי.‬

28
00:01:36,639 --> 00:01:37,640
‫הסמינר יהיה…‬

29
00:01:37,723 --> 00:01:39,642
‫והינה השיפוטית ביותר.‬

30
00:01:39,725 --> 00:01:43,521
‫…סדנה לסביבת פיתוח משולבת במציאות רבודה.‬
‫-היי, מימי. היי, קלאודיה.‬

31
00:01:44,397 --> 00:01:47,400
‫כל כך אופייני לאחותי להפריע‬
‫לזמן האיכות שלי עם מימי.‬

32
00:01:47,483 --> 00:01:48,317
‫לא אופייני…‬

33
00:01:48,401 --> 00:01:51,404
‫שאשלי ואיית', הנערה הכי מגניבה בעולם,‬

34
00:01:51,487 --> 00:01:55,158
‫עדיין מסתובבת איתה.‬
‫-אנו עולות למעלה כדי להתמקד ב"פייתון".‬

35
00:01:55,741 --> 00:01:57,326
‫שפת תכנות, לא נחש.‬

36
00:01:58,119 --> 00:01:59,579
‫בסדר. למעלה.‬

37
00:02:00,121 --> 00:02:03,082
‫ובעוד רגע, קלאודיה תביא לכן תה מיוחד.‬

38
00:02:03,166 --> 00:02:04,584
‫זה נשמע נהדר.‬

39
00:02:05,251 --> 00:02:07,170
‫תודה.‬
‫-כן, כמובן.‬

40
00:02:08,963 --> 00:02:10,423
‫אני צריכה להביא לג'נין תה?‬

41
00:02:10,923 --> 00:02:14,343
‫אני המשרתת שלה?‬
‫למה שהיא לא תלמד להכין את זה בעצמה?‬

42
00:02:14,427 --> 00:02:17,722
‫כי את לומדת להכין את זה לכל המשפחה.‬

43
00:02:21,058 --> 00:02:23,311
‫אל תשכחי לחמם ספל קודם.‬

44
00:02:47,084 --> 00:02:48,836
‫מימי, הכל בסדר?‬

45
00:02:48,920 --> 00:02:50,254
‫כן. בסדר.‬

46
00:02:51,714 --> 00:02:53,466
‫המשיכי הלאה. המשיכי לצייר.‬

47
00:02:54,217 --> 00:02:55,092
‫אלך עכשיו.‬

48
00:02:55,635 --> 00:02:57,595
‫לא רוצה לבלבל את המוזות.‬

49
00:02:58,304 --> 00:02:59,847
‫טוב. לילה טוב, מימי.‬

50
00:03:07,063 --> 00:03:08,648
‫שלום, קלאודיה שלי.‬

51
00:03:12,818 --> 00:03:17,114
‫אני ציירתי, ג'נין הייתה מעצבנת,‬
‫מימי באה להגיד לילה טוב.‬

52
00:03:17,740 --> 00:03:19,200
‫זה היה כמו כל ערב אחר…‬

53
00:03:20,368 --> 00:03:21,535
‫עד שהוא לא היה כזה.‬

54
00:03:22,370 --> 00:03:23,537
‫זה העניין בחיים.‬

55
00:03:24,455 --> 00:03:26,290
‫אין לדעת מתי הם ישתנו.‬

56
00:03:33,506 --> 00:03:34,340
‫אימא?‬

57
00:03:36,259 --> 00:03:37,718
‫קלאודיה, התעוררת.‬

58
00:03:38,803 --> 00:03:39,637
‫יופי.‬

59
00:03:40,304 --> 00:03:41,514
‫לא רצינו להעיר אותך.‬

60
00:03:43,724 --> 00:03:44,725
‫מה קורה?‬

61
00:03:47,478 --> 00:03:50,398
‫אולי נקרא לג'נין ונספר להן ביחד?‬
‫-כן.‬

62
00:03:51,899 --> 00:03:52,900
‫מה תספרו לנו?‬

63
00:03:54,360 --> 00:03:55,194
‫בנות.‬

64
00:03:57,029 --> 00:03:59,490
‫מימי נפטרה אתמול בלילה בשנתה.‬

65
00:04:02,702 --> 00:04:03,536
‫אבל…‬

66
00:04:04,787 --> 00:04:07,248
‫הכנתי תה איתה אתמול, היא הייתה בסדר.‬

67
00:04:07,331 --> 00:04:09,417
‫היא הייתה בת 85.‬
‫-אז מה?‬

68
00:04:09,500 --> 00:04:11,419
‫היא לקתה בשבץ כמה פעמים.‬
‫-שבץ אחד.‬

69
00:04:11,502 --> 00:04:13,212
‫היו תופעות לוואי.‬
‫-בנות.‬

70
00:04:13,921 --> 00:04:14,755
‫בבקשה.‬

71
00:04:15,423 --> 00:04:16,966
‫היו לה בעיות בריאותיות.‬

72
00:04:17,049 --> 00:04:19,093
‫אבל היא מתה בשלווה במיטתה.‬

73
00:04:20,928 --> 00:04:21,804
‫זמנה הגיע.‬

74
00:04:23,014 --> 00:04:25,016
‫איש לא יכול לבקש יותר מזה.‬

75
00:04:26,809 --> 00:04:28,853
‫מזל שהיינו איתה למשך זמן כה רב.‬

76
00:04:29,729 --> 00:04:33,107
‫ההורים שלי אמרו את הדברים‬
‫שתמיד אומרים כשמישהו מת.‬

77
00:04:33,190 --> 00:04:34,358
‫היו לה חיים ארוכים…‬

78
00:04:34,442 --> 00:04:37,111
‫זה נשמע נחמד, אבל לא אמין.‬

79
00:04:37,194 --> 00:04:38,112
‫…חיים נפלאים.‬

80
00:04:38,195 --> 00:04:41,615
‫זה משהו שממלא את האוויר כשמתחשק לך לצרוח,‬

81
00:04:41,699 --> 00:04:44,118
‫היה לה מזל.‬
‫-ואז משהו אחד חותך מבפנים.‬

82
00:04:44,201 --> 00:04:46,454
‫היא עשתה את רוב התוכניות בעצמה.‬

83
00:04:46,537 --> 00:04:49,248
‫גיליתי שהיא הזמינה כד אפר מיפן‬
‫לפני כמה חודשים.‬

84
00:04:50,791 --> 00:04:53,502
‫היא רצתה שהכול יעשה בדרך הישנה.‬

85
00:04:54,128 --> 00:04:56,630
‫ההלוויה תתקיים בעוד כמה ימים.‬

86
00:04:57,506 --> 00:05:00,968
‫ואסור להזמין אורחים הביתה עד לאחר מכן…‬

87
00:05:01,802 --> 00:05:03,596
‫מתוך כבוד למסורת הבודהיסטית.‬

88
00:05:04,889 --> 00:05:05,723
‫טוב, בנות?‬

89
00:05:08,100 --> 00:05:11,979
‫ואז אימא דיברה עם אבא‬
‫על תעודות פטירה ומודעות אבל.‬

90
00:05:13,022 --> 00:05:17,026
‫אבל יכולתי לחשוב רק על כך שאחיה כאן לתמיד‬

91
00:05:18,152 --> 00:05:19,236
‫לבד…‬

92
00:05:19,320 --> 00:05:21,155
‫בבית שאין בו מימי.‬

93
00:05:23,240 --> 00:05:25,409
‫לא יכולתי לעשות את זה. עדיין לא.‬

94
00:05:27,912 --> 00:05:30,164
‫אימי אמרה שתוכלי להישאר כאן כמה שתרצי.‬

95
00:05:30,247 --> 00:05:31,624
‫את יכולה פשוט לנוח.‬

96
00:05:31,707 --> 00:05:33,876
‫להירגע, לצפות בסרטים, מה שבא לך.‬

97
00:05:34,585 --> 00:05:37,129
‫תודה. אני רק שמחה שאני מחוץ לבית.‬

98
00:05:37,213 --> 00:05:41,384
‫עדיף להורים שלי שלא אפריע להם.‬
‫יש המון התעסקויות, אז…‬

99
00:05:42,301 --> 00:05:43,469
‫אני לא מאמינה.‬

100
00:05:43,552 --> 00:05:46,305
‫כשסבא־רבא שלי מת זה היה עצוב, אבל…‬

101
00:05:46,389 --> 00:05:50,559
‫הוא גר בבית אבות בצפון המדינה,‬
‫בהה בקיר ושתה ספרייט זירו כל היום.‬

102
00:05:51,185 --> 00:05:52,770
‫מימי הייתה כל כך חיה.‬

103
00:05:52,853 --> 00:05:54,814
‫כן, ובכן, הכול זמני.‬

104
00:05:56,315 --> 00:05:57,149
‫קלאודיה.‬

105
00:05:57,691 --> 00:05:58,692
‫מה שלומך, יקירתי?‬

106
00:05:59,318 --> 00:06:00,152
‫אני בסדר.‬

107
00:06:02,279 --> 00:06:04,031
‫צר לי מאוד.‬

108
00:06:05,449 --> 00:06:07,326
‫את מוזמנת להישאר כאן כמה שתרצי.‬

109
00:06:07,410 --> 00:06:09,203
‫כבר אמרתי לה.‬
‫-יופי.‬

110
00:06:10,329 --> 00:06:11,414
‫מה עוד נוכל לעשות?‬

111
00:06:11,914 --> 00:06:16,585
‫אפשר לשלוח לשם אוכל?‬
‫אזמין מגש מתאבנים מ"זייברס אין דה סיטי".‬

112
00:06:16,669 --> 00:06:19,880
‫אנו עושים דברים כאלו רק לאחר ההלוויה.‬

113
00:06:19,964 --> 00:06:22,675
‫אימא, היא אמרה לך. זה קורה רק אחר כך.‬

114
00:06:22,758 --> 00:06:24,593
‫זו תקופה מדיטטיבית.‬

115
00:06:25,177 --> 00:06:28,389
‫אולי נלך לקניון?‬
‫-לקניון? כאילו, בסטמפורד?‬

116
00:06:28,472 --> 00:06:31,434
‫אני יודעת שזה נשמע משוגע,‬
‫אבל אני רוצה לשכוח מהכול.‬

117
00:06:31,976 --> 00:06:33,394
‫יודעת מה? גם אני.‬

118
00:06:33,477 --> 00:06:36,397
‫יש חנות פופ־אפ של "גלוסייה" בנורדסטרומס,‬

119
00:06:36,480 --> 00:06:39,692
‫ולאחר מכן נלך ל"פורטי קארטס"‬
‫ולאכול פרוזן יוגורט.‬

120
00:06:39,775 --> 00:06:42,820
‫אולי אעשה פירסינג באוזן ב"פירסינג פגודה"‬

121
00:06:42,903 --> 00:06:44,905
‫מבלי שאף אחד ישים לב?‬

122
00:06:44,989 --> 00:06:45,823
‫בהחלט לא.‬

123
00:06:46,574 --> 00:06:47,408
‫ניסיון נחמד.‬

124
00:06:49,243 --> 00:06:52,496
‫אז ניסיתי לקבור את רגשותיי‬
‫במוצרי איפור ידידותיים לסביבה‬

125
00:06:52,580 --> 00:06:54,874
‫ובגלידה דלה בשומן ויקרה במחיר, אז מה?‬

126
00:06:54,957 --> 00:06:57,877
‫יש לי עוד 80 שנה להיות עצובה על מימי.‬

127
00:06:57,960 --> 00:07:01,755
‫בינתיים רציתי להרגיש שהכול כרגיל.‬

128
00:07:05,176 --> 00:07:06,760
‫את מארחת קבוצת תמיכה?‬

129
00:07:07,470 --> 00:07:11,182
‫קלאודיה לא יכולה לקבל אורחים לפני ההלוויה,‬
‫אז המועדון ייפגש כאן.‬

130
00:07:11,265 --> 00:07:13,392
‫נעזור לה להרגיש שזה דומה לחדר שלה.‬

131
00:07:14,226 --> 00:07:17,396
‫היא תמיד מסתירה ממתקים בכל מקום.‬
‫-הינה, תני לי.‬

132
00:07:23,861 --> 00:07:25,779
‫המסתור הטוב ביותר הוא מקום גלוי.‬

133
00:07:26,572 --> 00:07:27,948
‫איש לא חושב לחפש שם.‬

134
00:07:28,032 --> 00:07:30,784
‫מועדון הבייביסיטריות, כאן דון שייפר,‬
‫הבכירה החלופית.‬

135
00:07:30,868 --> 00:07:32,203
‫היי, היכנסו.‬

136
00:07:32,286 --> 00:07:33,120
‫שבו.‬

137
00:07:33,621 --> 00:07:35,080
‫סוכריות גומי.‬

138
00:07:35,873 --> 00:07:36,916
‫מקום גלוי, מה?‬

139
00:07:36,999 --> 00:07:39,919
‫לפעמים אני חושבת שאת שוכחת‬
‫שאני רק בת שמונה.‬

140
00:07:40,002 --> 00:07:40,836
‫נכון.‬

141
00:07:43,047 --> 00:07:46,091
‫את חושבת שמישהו יתקשר?‬
‫-ללקוחות יש את המספר שלי.‬

142
00:07:46,675 --> 00:07:48,594
‫וזה מה שקלוד אמרה שהיא רוצה.‬

143
00:07:49,220 --> 00:07:50,137
‫שנקיים מפגש.‬

144
00:07:51,096 --> 00:07:52,306
‫שהכול ימשך כרגיל.‬

145
00:07:52,389 --> 00:07:54,350
‫אני לא מאמינה שמימי איננה.‬

146
00:07:54,934 --> 00:07:56,560
‫אפילו לא זכיתי להיפרד ממנה.‬

147
00:07:57,478 --> 00:07:59,230
‫זה בסדר, שחררי הכול.‬

148
00:07:59,313 --> 00:08:02,733
‫ככה זה בריא יותר.‬
‫רעלנים הולכים, אנדורפינים עולים.‬

149
00:08:02,816 --> 00:08:04,944
‫מה קרה? מישהו מת?‬

150
00:08:05,694 --> 00:08:07,530
‫אני יודעת, אני אמורה לנחם אותך.‬

151
00:08:09,073 --> 00:08:12,535
‫זה בסדר. נחמי אותי בכך שתתנהגי כרגיל.‬

152
00:08:15,496 --> 00:08:16,455
‫אבל מימי, היא…‬

153
00:08:16,539 --> 00:08:18,165
‫העמידי פנים שזה מפגש רגיל.‬

154
00:08:18,874 --> 00:08:21,585
‫קריסטי, תוכלי להתחיל במפגש, בבקשה?‬

155
00:08:22,711 --> 00:08:23,546
‫בסדר.‬

156
00:08:26,423 --> 00:08:28,926
‫אני מכריזה על תחילת המפגש.‬

157
00:08:36,600 --> 00:08:37,560
‫אז…‬

158
00:08:38,686 --> 00:08:39,520
‫סטייסי.‬

159
00:08:40,354 --> 00:08:41,647
‫מה מצבנו הכלכלי?‬

160
00:08:43,232 --> 00:08:44,400
‫בסדר.‬

161
00:08:45,568 --> 00:08:46,402
‫נהדר.‬

162
00:08:47,861 --> 00:08:49,572
‫יש לנו לקוחות חדשים?‬

163
00:08:50,072 --> 00:08:52,032
‫לא מאז המפגש האחרון.‬

164
00:08:53,993 --> 00:08:56,328
‫למישהי יש משהו שהיא רוצה לשתף?‬

165
00:09:00,124 --> 00:09:01,667
‫רציתי להתחיל לגלח רגליים.‬

166
00:09:01,750 --> 00:09:05,129
‫אבל אימי אמרה שאם אתחיל מוקדם מדי,‬
‫השיער יצמח מהר ויהיה עבה.‬

167
00:09:05,629 --> 00:09:06,463
‫אז ויתרתי.‬

168
00:09:08,674 --> 00:09:10,301
‫זה ממש עוזר. תודה.‬

169
00:09:11,135 --> 00:09:13,095
‫מימי באה אליי בחלום אתמול בלילה.‬

170
00:09:13,178 --> 00:09:14,388
‫קארן, לא עכשיו.‬

171
00:09:14,471 --> 00:09:16,015
‫היא לבשה שמלה לבנה.‬

172
00:09:16,682 --> 00:09:18,100
‫לא כמו רוח רפאים.‬

173
00:09:18,601 --> 00:09:19,435
‫כמו כלה.‬

174
00:09:20,853 --> 00:09:24,398
‫היא אמרה לי שפגשה את רוחו‬
‫של סבא־רבא שלי, בן ברואר הקשיש,‬

175
00:09:24,481 --> 00:09:27,401
‫וכעת הם מאוהבים ומתחתנים.‬

176
00:09:28,569 --> 00:09:30,613
‫אולי שניהם ירדפו את עליית הגג שלנו‬

177
00:09:31,739 --> 00:09:32,823
‫ותוכלי לבקר אותה.‬

178
00:09:33,407 --> 00:09:35,492
‫סטייסי ואני הולכות.‬
‫-באמת?‬

179
00:09:36,368 --> 00:09:38,662
‫אף אחד לא מתקשר בכל מקרה ואני…‬

180
00:09:38,746 --> 00:09:40,664
‫אני לא רוצה לדבר על הדברים האלו,‬

181
00:09:40,748 --> 00:09:43,500
‫ואני לא רוצה שכולם יסתכלו עליי‬
‫כאילו שאני טרגדיה מהלכת.‬

182
00:09:43,584 --> 00:09:46,629
‫אני צריכה להשלים כמה שיעורי בית באיפור.‬

183
00:09:46,712 --> 00:09:47,713
‫קלוד, חכי.‬

184
00:09:48,672 --> 00:09:49,506
‫תני לה ללכת.‬

185
00:09:50,966 --> 00:09:54,136
‫היא עדיין לא מוכנה לאמיתות של עולם הרוחות.‬

186
00:10:01,935 --> 00:10:03,145
‫רוצה לשחק במשחק לוח?‬

187
00:10:03,228 --> 00:10:06,315
‫או שנביא את גיליונות "ווג" משנות ה-90‬
‫של אימך מהמרתף.‬

188
00:10:06,398 --> 00:10:07,608
‫אני… מניחה.‬

189
00:10:07,691 --> 00:10:11,111
‫נוכל לעשות טפט וינטג' מגניב בקיר הארון.‬

190
00:10:11,862 --> 00:10:13,947
‫היא תרשה לנו לגזור אותם?‬
‫-אני בספק.‬

191
00:10:14,031 --> 00:10:16,492
‫אימי אוספת את המגזינים האלו‬
‫מאז שהייתה במכללה.‬

192
00:10:16,575 --> 00:10:20,871
‫אז שנאפה משהו? עוגיות?‬
‫-רמת הסוכר בדם שלי לא יציבה היום.‬

193
00:10:21,455 --> 00:10:23,916
‫בוודאי יש משהו שנוכל לעשות.‬

194
00:10:24,625 --> 00:10:25,918
‫נוכל לדבר.‬

195
00:10:26,001 --> 00:10:27,836
‫ידעתי שהיא תגיד את זה.‬

196
00:10:27,920 --> 00:10:29,546
‫אבל מה אפשר לומר?‬

197
00:10:30,255 --> 00:10:33,967
‫מימי איננה. לא רציתי להיכנס לביתי,‬
‫עד שהיא תשוב.‬

198
00:10:34,051 --> 00:10:35,886
‫אבל היא לא תשוב לעולם‬

199
00:10:35,969 --> 00:10:38,472
‫אז לא רציתי לשוב לביתי לעולם.‬

200
00:10:40,557 --> 00:10:42,267
‫קלאודיה, מותק, אבא שלך התקשר.‬

201
00:10:43,769 --> 00:10:45,270
‫ההלוויה מחר.‬

202
00:10:45,979 --> 00:10:46,814
‫אני יודעת.‬

203
00:10:47,523 --> 00:10:48,857
‫אימך קנתה לך שמלה.‬

204
00:10:49,775 --> 00:10:54,196
‫נדמה לי שהיא מקווה שתשובי הביתה‬
‫כדי לוודא שהיא מתאימה לך.‬

205
00:10:54,279 --> 00:10:55,406
‫היא תתאים לי.‬

206
00:10:56,532 --> 00:10:57,366
‫את בטוחה?‬

207
00:10:58,075 --> 00:11:01,870
‫יהיה בסדר, ואם לא,‬
‫גם כך אין זמן להחליף אותה.‬

208
00:11:01,954 --> 00:11:03,330
‫רציתי רק עוד לילה אחד.‬

209
00:11:03,956 --> 00:11:05,874
‫לילה אחד, לפני שהכול יהיה אמיתי.‬

210
00:11:14,550 --> 00:11:15,467
‫היה מקסים.‬

211
00:11:16,385 --> 00:11:18,971
‫נכון. הרגשתי מאוד קרובה אליה.‬

212
00:11:19,054 --> 00:11:20,305
‫ובכן, אני לא.‬

213
00:11:20,848 --> 00:11:22,391
‫לא הרגשתי דבר.‬

214
00:11:23,934 --> 00:11:27,980
‫אלו "קודן", מתנות יפניות בתקופת אבל‬
‫של כסף שנשלח על ידי משפחה וחברים.‬

215
00:11:28,063 --> 00:11:31,817
‫כעת אימי תצטרך לשלוח פתקים‬
‫ולהשיב מתנות לאנשים ששלחו אותן.‬

216
00:11:31,900 --> 00:11:33,569
‫ועם כל פתק ומתנה‬

217
00:11:33,652 --> 00:11:36,488
‫מימי תהיה רחוקה יותר מכל מי שהכיר אותה.‬

218
00:11:36,989 --> 00:11:38,365
‫אני חוזרת לסטייסי.‬

219
00:11:38,949 --> 00:11:40,659
‫סטייסי רשאית לבוא לכאן, מותק.‬

220
00:11:41,827 --> 00:11:42,745
‫אם את רוצה.‬

221
00:11:44,872 --> 00:11:47,458
‫כל החברות שלך מוזמנות.‬
‫-כן, אבל אני חושבת ש…‬

222
00:11:48,250 --> 00:11:50,335
‫אני אלרגית לפרחים האלו.‬

223
00:11:50,836 --> 00:11:53,630
‫מעולם לא סבלת מרגישות לאבקני פרחים.‬

224
00:11:54,381 --> 00:11:56,300
‫יש לי תרופה.‬
‫-זה בסדר, רק…‬

225
00:11:56,967 --> 00:11:58,594
‫אני לא רוצה להיות כאן כרגע.‬

226
00:11:59,136 --> 00:12:00,596
‫בגלל הפרחים?‬

227
00:12:00,679 --> 00:12:01,597
‫כי אני לא רוצה.‬

228
00:12:04,850 --> 00:12:05,768
‫אני יכולה ללכת?‬

229
00:12:06,935 --> 00:12:07,770
‫בבקשה.‬

230
00:12:08,604 --> 00:12:10,022
‫אם זה מה שאת באמת רוצה.‬

231
00:12:10,564 --> 00:12:13,275
‫לפעמים את יודעת שאת עושה טעות, אבל…‬

232
00:12:13,358 --> 00:12:16,111
‫את עושה אותה בכל מקרה, כי זה נעים לך.‬

233
00:12:16,195 --> 00:12:18,030
‫כמו לתלוש עור מקצה הציפורן.‬

234
00:12:23,076 --> 00:12:27,664
‫אז חזרתי לסטייסי באותו ערב‬
‫ואכלתי "נמלים על בול עץ".‬

235
00:12:28,957 --> 00:12:33,462
‫טוב, אז התחלתי להשתמש בשבבי שוקולד מריר,‬
‫בעיקר כי הם טעימים יותר,‬

236
00:12:33,545 --> 00:12:36,507
‫ואז למדתי שבשוקולד מריר‬
‫יש פחות סוכר מאשר בצימוקים.‬

237
00:12:37,257 --> 00:12:40,177
‫טיפול בשוקולד מריר,‬
‫כמעט טוב כמו טיפול בקניות.‬

238
00:12:40,260 --> 00:12:41,678
‫או טיפול אמיתי.‬

239
00:12:41,762 --> 00:12:44,223
‫היית אמור לחזור לפני שעתיים.‬
‫-הייתה לי ישיבה מאוחרת.‬

240
00:12:44,306 --> 00:12:45,974
‫הבטחת.‬
‫-זה לא הזמן.‬

241
00:12:46,058 --> 00:12:47,559
‫אז מתי, אדוארד?‬
‫-לא יודע.‬

242
00:12:49,269 --> 00:12:50,437
‫זה ככה בזמן האחרון.‬

243
00:12:51,647 --> 00:12:53,065
‫יש לו פרויקט חדש בעבודה.‬

244
00:12:53,857 --> 00:12:58,237
‫וזה קורה בכל פעם שהוא מגיע הביתה‬
‫לפני שאנו נרדמים, וזה לא קורה הרבה.‬

245
00:12:59,780 --> 00:13:01,907
‫אולי לא כדאי שתישני כאן הלילה.‬

246
00:13:02,908 --> 00:13:04,910
‫ובכן, רוצה לדבר על זה?‬

247
00:13:04,993 --> 00:13:06,370
‫על מה יש לדבר?‬

248
00:13:06,912 --> 00:13:07,830
‫זו הרגשה מוכרת.‬

249
00:13:08,413 --> 00:13:11,917
‫ידעתי שהגיע הזמן ללכת הביתה‬
‫ולהתמודד עם המשפחה שלי…‬

250
00:13:12,417 --> 00:13:13,252
‫ככל הנראה.‬

251
00:13:13,752 --> 00:13:17,381
‫אבל ככל שהתקרבתי, דמיינתי את הכניסה לבית.‬

252
00:13:18,048 --> 00:13:19,675
‫שקט. ריק.‬

253
00:13:20,467 --> 00:13:22,469
‫מימי לא תשאל איך עבר עליי היום.‬

254
00:13:22,928 --> 00:13:24,972
‫או תשבח את היצירה החדשה שלי, או…‬

255
00:13:25,055 --> 00:13:27,432
‫תתקן אותי כשאני טועה בהכנת התה המיוחד.‬

256
00:13:28,350 --> 00:13:30,394
‫כשהיא אמרה "שלום, קלאודיה שלי"‬

257
00:13:30,477 --> 00:13:32,855
‫בפעם האחרונה, היא התכוונה לזה.‬

258
00:13:32,938 --> 00:13:34,398
‫ג'נין, ארוחת הערב מוכנה.‬

259
00:13:34,481 --> 00:13:35,315
‫"שלום".‬

260
00:13:36,149 --> 00:13:37,109
‫היא הייתה מוכנה.‬

261
00:13:38,443 --> 00:13:39,903
‫אבל אני עדיין לא.‬

262
00:13:44,575 --> 00:13:46,410
‫אביך אמר שאימך נשמעה עצובה.‬

263
00:13:47,327 --> 00:13:50,289
‫כן, ובכן, כולנו עצובים. את לא?‬

264
00:13:52,249 --> 00:13:53,333
‫כן.‬

265
00:13:54,209 --> 00:13:56,295
‫טוב שאני כאן, נעודד זו את זו.‬

266
00:13:57,004 --> 00:13:59,631
‫אולי אשאר לכמה ימים‬
‫ונסדר את החדר שלך מחדש.‬

267
00:14:00,507 --> 00:14:03,552
‫יודעת מה? אולי נעשה טפטים לקיר אחד.‬

268
00:14:03,635 --> 00:14:06,889
‫או שאצור טפטים עם שבלונות,‬
‫נלך על אווירת "אר נובו".‬

269
00:14:06,972 --> 00:14:08,724
‫אני אוהבת את חדרי כפי שהוא.‬

270
00:14:09,558 --> 00:14:11,560
‫טוב, אז סתם נבלה כאן.‬

271
00:14:12,394 --> 00:14:14,479
‫אבל הכריות לא מסודרות לפי צבעים.‬

272
00:14:14,563 --> 00:14:16,899
‫קלאודיה.‬
‫-בואי נתחיל מצבעי יסוד.‬

273
00:14:17,399 --> 00:14:19,359
‫לא, נלך לפי גוונים… לא.‬

274
00:14:19,860 --> 00:14:22,195
‫צבעים מנוגדים! זה ייראה ממש מגניב.‬

275
00:14:22,946 --> 00:14:23,780
‫היי.‬

276
00:14:23,864 --> 00:14:26,783
‫מצטערת, הייתי צריכה לקבל‬
‫את תשומת לבך איכשהו.‬

277
00:14:26,867 --> 00:14:30,495
‫אנא הקשיבי והפסיקי להסיח את דעתך‬
‫כדי שלא תרגישי צער.‬

278
00:14:30,579 --> 00:14:33,874
‫אני לא רוצה להרגיש צער. הצער נוראי.‬

279
00:14:33,957 --> 00:14:35,626
‫הצער הוא כמו…‬
‫-כמו מה?‬

280
00:14:35,709 --> 00:14:38,086
‫כאילו שהחזה שלי עומד להתפוצץ.‬

281
00:14:39,129 --> 00:14:40,631
‫כאילו שאני לא נושמת.‬

282
00:14:41,548 --> 00:14:42,883
‫כאילו שהכול נגמר ו…‬

283
00:14:43,425 --> 00:14:44,343
‫אף אחד‬

284
00:14:46,261 --> 00:14:47,512
‫אף אחד לא מבין.‬

285
00:14:52,267 --> 00:14:53,101
‫אני כן.‬

286
00:14:58,565 --> 00:15:00,359
‫היית תינוקת כשאימא שלך מתה.‬

287
00:15:00,859 --> 00:15:01,693
‫כן, אבל…‬

288
00:15:02,319 --> 00:15:03,320
‫אבא שלי לא.‬

289
00:15:04,655 --> 00:15:06,406
‫הוא הדחיק את הצער במשך שנים.‬

290
00:15:07,407 --> 00:15:10,285
‫הוא קפא בזמן, וכמעט הקפיא גם אותי בזמן.‬

291
00:15:11,411 --> 00:15:13,497
‫זוכרת את הצמות?‬
‫-איך אפשר לשכוח?‬

292
00:15:14,581 --> 00:15:15,874
‫בדיוק. אבל…‬

293
00:15:16,541 --> 00:15:17,751
‫לבסוף הוא שחרר הכול.‬

294
00:15:18,877 --> 00:15:20,545
‫הוא התחיל לדבר על אימא שלי.‬

295
00:15:22,255 --> 00:15:23,173
‫הוא התקדם הלאה.‬

296
00:15:24,007 --> 00:15:25,676
‫ועכשיו אני חושבת שאני יכולה…‬

297
00:15:26,551 --> 00:15:27,970
‫סוף־סוף לראות שהוא בסדר.‬

298
00:15:30,681 --> 00:15:31,515
‫זה כואב.‬

299
00:15:33,433 --> 00:15:34,267
‫אני יודעת.‬

300
00:15:35,894 --> 00:15:36,728
‫אבל…‬

301
00:15:37,729 --> 00:15:38,563
‫זה חייב לכאוב.‬

302
00:15:40,857 --> 00:15:44,403
‫זוכרת שבכיתה ג' נפלת בגינת המשחקים‬
‫ושברת את פרק כף היד?‬

303
00:15:45,278 --> 00:15:47,197
‫אני חושבת שהתעלפתי כשזה קרה.‬

304
00:15:47,280 --> 00:15:48,240
‫אני לא.‬

305
00:15:48,323 --> 00:15:51,743
‫אני זוכרת שצרחת ובכית מכאב.‬

306
00:15:52,244 --> 00:15:54,579
‫צעקת מפחד שלא תוכלי לצייר שוב.‬

307
00:15:55,789 --> 00:15:57,916
‫אם היית מתעלמת, ייתכן שזה היה קורה.‬

308
00:15:58,000 --> 00:16:00,919
‫אבל אימך הגיעה ולקחה אותך לבית החולים.‬

309
00:16:01,420 --> 00:16:03,964
‫החזירו את העצם שלך למקומה‬
‫וגיבסו אותה מייד.‬

310
00:16:04,798 --> 00:16:05,924
‫והיא החלימה כראוי.‬

311
00:16:07,092 --> 00:16:07,926
‫חזקה יותר.‬

312
00:16:09,219 --> 00:16:10,929
‫כעת את מסוגלת לדבר על זה.‬

313
00:16:11,430 --> 00:16:12,514
‫אולי אפילו לחייך.‬

314
00:16:14,099 --> 00:16:15,308
‫זה נכון גם לגבי צער.‬

315
00:16:16,435 --> 00:16:18,395
‫צריך להתמודד איתו כדי שהוא יחלוף.‬

316
00:16:19,730 --> 00:16:21,064
‫ואז את חזקה יותר.‬

317
00:16:22,149 --> 00:16:26,069
‫התחשק לי להנהן ולחייך ולברוח לבית הבא.‬

318
00:16:26,653 --> 00:16:29,239
‫אבל היה מאוחר מכדי ללכת עד קריסטי.‬

319
00:16:30,032 --> 00:16:33,160
‫עמוק בפנים, ידעתי שמרי אן צודקת.‬

320
00:16:34,244 --> 00:16:35,495
‫הייתי חייבת לחזור.‬

321
00:16:36,163 --> 00:16:39,374
‫הייתי חייבת להיכנס לבית שלי‬
‫ולהתמודד עם הצער.‬

322
00:16:42,169 --> 00:16:43,003
‫היי, קלוד.‬

323
00:16:48,717 --> 00:16:49,634
‫מה אתן עושות?‬

324
00:16:50,635 --> 00:16:52,095
‫עוברות על התכשיטים של מימי.‬

325
00:16:52,888 --> 00:16:53,847
‫אל תיבהלי.‬

326
00:16:53,930 --> 00:16:55,057
‫אימא לא תעשה בעיות.‬

327
00:16:56,266 --> 00:16:58,643
‫מימי שמרה לנו כמה פריטים מסוימים.‬

328
00:17:00,062 --> 00:17:01,396
‫זה נועד לך, קלאודיה.‬

329
00:17:02,731 --> 00:17:05,150
‫באתי להתאבל ולהיות לבד עם הרגשות שלי‬

330
00:17:05,233 --> 00:17:07,235
‫ואתן גונבות את הדברים שלה?‬

331
00:17:07,319 --> 00:17:08,779
‫אף אחד לא גונב שום דבר.‬

332
00:17:08,862 --> 00:17:11,406
‫היא הייתה גם הסבתא שלי.‬
‫-אז מה היא עושה כאן?‬

333
00:17:12,657 --> 00:17:15,243
‫אעלה למעלה ואתן לך דקה.‬

334
00:17:20,332 --> 00:17:21,917
‫אסור לך לדבר אליה ככה.‬

335
00:17:22,417 --> 00:17:25,712
‫ואסור לה לעבור על החפצים של סבתי‬
‫כאילו שזו מכירת יד שנייה.‬

336
00:17:25,796 --> 00:17:28,632
‫יצאת מדעתך? אין לך מושג מה קרה כאן.‬

337
00:17:29,132 --> 00:17:31,635
‫איך היה עם אימא ואבא. פשוט הסתלקת.‬

338
00:17:31,718 --> 00:17:33,261
‫הייתי לבד איתם.‬

339
00:17:33,804 --> 00:17:35,097
‫ניסיתי לתמוך בהם.‬

340
00:17:36,014 --> 00:17:37,265
‫אבל היה קשה מאוד.‬

341
00:17:37,849 --> 00:17:39,392
‫אימא לא מגיבה.‬

342
00:17:39,476 --> 00:17:41,853
‫אבא מקדיש לה את כל האנרגיה הרגשית שלו.‬

343
00:17:42,562 --> 00:17:44,898
‫היחידה שתמכה בי זו אשלי.‬

344
00:17:44,981 --> 00:17:47,776
‫אז מתוך הכרת תודה‬
‫את נותנת לה תכשיטים של מימי?‬

345
00:17:47,859 --> 00:17:50,403
‫זו לא הכרת תודה, אני מאוהבת בה.‬

346
00:17:53,657 --> 00:17:55,033
‫היא החברה שלי, קלאודיה.‬

347
00:17:59,371 --> 00:18:00,205
‫אני…‬

348
00:18:01,456 --> 00:18:02,374
‫לא ידעתי.‬

349
00:18:15,470 --> 00:18:16,596
‫זה עדיין די חדש.‬

350
00:18:17,597 --> 00:18:20,642
‫מימי קלטה את זה לפני כמה שבועות,‬
‫כי היא שמה לב.‬

351
00:18:24,688 --> 00:18:27,315
‫היא שאלה אותי ואמרתי לה את האמת.‬

352
00:18:29,442 --> 00:18:30,318
‫זה שימח אותה.‬

353
00:18:33,155 --> 00:18:35,115
‫היא מייד רצתה לתת לה מתנה.‬

354
00:18:36,616 --> 00:18:37,742
‫היא תמיד הייתה…‬

355
00:18:39,411 --> 00:18:40,453
‫רומנטיקנית שכזו.‬

356
00:18:41,621 --> 00:18:43,582
‫כן, זה נכון.‬

357
00:18:45,542 --> 00:18:47,335
‫תכננתי לספר לאימא ולאבא.‬

358
00:18:49,421 --> 00:18:52,257
‫אבל לא מצאתי את הרגע הנכון.‬

359
00:18:54,968 --> 00:18:56,386
‫ואז מימי…‬

360
00:18:58,054 --> 00:18:58,889
‫מתה.‬

361
00:19:02,267 --> 00:19:03,101
‫מימי מתה.‬

362
00:19:12,652 --> 00:19:14,946
‫ג'יג'י נתן לה את זה כשהם התחילו לצאת.‬

363
00:19:16,198 --> 00:19:18,283
‫נדמה לי שהוא זכה בו ביריד, או משהו.‬

364
00:19:19,951 --> 00:19:21,453
‫את זה היא רצתה לתת לאשלי?‬

365
00:19:25,081 --> 00:19:26,208
‫אבל לא אתן לה אותו.‬

366
00:19:27,250 --> 00:19:28,501
‫אלא אם זה בסדר מצידך.‬

367
00:19:30,587 --> 00:19:32,130
‫כמובן שאני בסדר עם זה.‬

368
00:19:33,882 --> 00:19:35,300
‫ג'יג'י אהב את מימי ו…‬

369
00:19:36,593 --> 00:19:37,594
‫את אוהבת את אשלי.‬

370
00:19:38,845 --> 00:19:39,971
‫זה כמו מתנה חוזרת.‬

371
00:19:40,931 --> 00:19:42,098
‫כמו "קודן", אבל…‬

372
00:19:43,642 --> 00:19:44,517
‫עם אהבה.‬

373
00:19:51,233 --> 00:19:52,859
‫אני כבר מתגעגעת אליה כל כך.‬

374
00:19:54,986 --> 00:19:56,071
‫גם אני, ג'נין שלי.‬

375
00:19:57,697 --> 00:19:58,531
‫גם אני.‬

376
00:19:59,157 --> 00:20:01,952
‫מימי הייתה האדם שתמיד קירב בינינו.‬

377
00:20:02,827 --> 00:20:04,079
‫היינו שייכות למימי ו…‬

378
00:20:04,621 --> 00:20:05,914
‫מימי הייתה שייכת לנו.‬

379
00:20:06,915 --> 00:20:09,584
‫כעת עלינו להיות שייכות זו לזו.‬

380
00:20:14,005 --> 00:20:16,258
‫תפקידי היה לאחד בינינו‬

381
00:20:17,300 --> 00:20:18,468
‫עם חוט…‬

382
00:20:19,219 --> 00:20:20,303
‫ומסורת‬

383
00:20:21,221 --> 00:20:22,055
‫ואהבה.‬

384
00:20:44,411 --> 00:20:47,205
‫- ג'נין ואשלי -‬

385
00:20:56,715 --> 00:20:57,674
‫זה הרגל. מצטערת.‬

386
00:20:58,717 --> 00:21:00,260
‫כן, זה לא מפגש מועדון.‬

387
00:21:00,343 --> 00:21:02,387
‫עדיין לא, עד חמש ואז הכול פתוח.‬

388
00:21:02,470 --> 00:21:03,388
‫קריסטי, בואי.‬

389
00:21:07,642 --> 00:21:08,476
‫מצטערת.‬

390
00:21:09,644 --> 00:21:11,396
‫מצטערים על ההפרעה, אבל…‬

391
00:21:12,022 --> 00:21:14,232
‫קיבלנו הזמנה.‬
‫-כן, בבקשה, היכנסו.‬

392
00:21:15,525 --> 00:21:17,485
‫גם אנחנו.‬

393
00:21:17,569 --> 00:21:18,903
‫ברוכים הבאים לחדר שלי.‬

394
00:21:19,988 --> 00:21:22,657
‫אני לא חושבת שאי פעם היינו כאן‬
‫עם החברות שלך.‬

395
00:21:22,741 --> 00:21:23,742
‫אתם תמיד מוזמנים.‬

396
00:21:24,326 --> 00:21:25,618
‫כל עוד תדפקו על הדלת.‬

397
00:21:25,702 --> 00:21:27,412
‫כולכם קיבלתם מעטפות,‬

398
00:21:27,495 --> 00:21:30,332
‫אז אתם יודעים שהזמנתי אתכם לכאן‬
‫כדי לדבר על מימי.‬

399
00:21:31,124 --> 00:21:32,042
‫כדי לזכור אותה.‬

400
00:21:32,584 --> 00:21:34,794
‫תחילה ארצה להציע כיבוד.‬

401
00:21:34,878 --> 00:21:35,795
‫שוקולדים?‬

402
00:21:36,796 --> 00:21:37,839
‫תה.‬
‫-אה.‬

403
00:22:17,545 --> 00:22:18,588
‫זה נראה מושלם.‬

404
00:22:21,299 --> 00:22:23,843
‫זוכרים שמימי הייתה בבר של אופנוענים?‬

405
00:22:25,553 --> 00:22:28,139
‫כמו "מלאכי הגיהינום"?‬
‫-זה היה יום הולדתה.‬

406
00:22:28,223 --> 00:22:32,394
‫היא רצתה לנסוע למסעדה יפנית חדשה ואותנטית‬
‫במרחק של שעה נסיעה.‬

407
00:22:32,477 --> 00:22:35,271
‫אבל יצאנו מאוחר ואבא הלך לאיבוד.‬

408
00:22:35,355 --> 00:22:37,148
‫ה-GPS הלך לאיבוד.‬

409
00:22:38,858 --> 00:22:39,984
‫לבסוף הגענו לשם.‬

410
00:22:40,693 --> 00:22:42,695
‫אבל גילינו שהיא סגורה.‬

411
00:22:42,779 --> 00:22:43,780
‫היינו רעבים נורא.‬

412
00:22:43,863 --> 00:22:48,743
‫אז אבא עצר ליד בר אפלולי ליד הכביש המהיר‬
‫שמכרו בו פיצה.‬

413
00:22:48,827 --> 00:22:50,078
‫לא מקום למשפחות,‬

414
00:22:50,161 --> 00:22:51,746
‫בטח שלא למשפחה אסייתית.‬

415
00:22:51,830 --> 00:22:55,583
‫כולם בהו בנו.‬
‫פשוט ישבנו שם והרגשנו את המבטים שלהם.‬

416
00:22:56,167 --> 00:22:57,335
‫לבסוף הפיצה הגיעה.‬

417
00:22:57,419 --> 00:22:59,254
‫מימי לקחה ביס ונעמדה.‬

418
00:23:00,004 --> 00:23:02,590
‫היא הודיעה בקול רם לכל הבר…‬

419
00:23:04,634 --> 00:23:06,928
‫"האוכל היפני הכי טוב שאי פעם טעמתי!"‬

420
00:23:09,806 --> 00:23:12,183
‫אני זוכרת שפעם הייתי במכונית עם מימי‬

421
00:23:12,267 --> 00:23:14,561
‫ונתקענו מאחורי אמבולנס.‬

422
00:23:14,644 --> 00:23:19,274
‫היא החליטה לרדוף אחריו.‬
‫הוא האיץ, היא האיצה ועקבנו אחריו…‬

423
00:23:19,357 --> 00:23:21,526
‫עד לבית שלנו.‬

424
00:23:22,110 --> 00:23:24,904
‫זה מה שקורה כשאתה מנסה לתקן את הגג בעצמך.‬

425
00:23:24,988 --> 00:23:26,239
‫כן.‬

426
00:23:27,407 --> 00:23:30,577
‫אהבתי שלא משנה מה,‬
‫למימי תמיד היה זמן לספר לי על אימי.‬

427
00:23:31,369 --> 00:23:32,620
‫על מה הן דיברו…‬

428
00:23:33,830 --> 00:23:37,959
‫היא אפילו עזרה להחליט איך לקרוא לי.‬
‫-חשבתי שנקראת ע"ש דודה־רבתא שלך.‬

429
00:23:38,042 --> 00:23:41,129
‫כן, אבל היא עזרה להחליט מי מהן,‬
‫השם הזה או לינדה.‬

430
00:23:41,629 --> 00:23:43,756
‫לינדה?‬
‫-היא לא נראית כמו לינדה.‬

431
00:23:43,840 --> 00:23:44,674
‫לא.‬

432
00:23:44,757 --> 00:23:47,302
‫היא תמיד גרמה לי להרגיש רצויה.‬

433
00:23:48,761 --> 00:23:49,762
‫כי זה נכון.‬

434
00:23:56,019 --> 00:23:56,978
‫אחותי החורגת קארן,‬

435
00:23:57,061 --> 00:24:01,107
‫היא חושבת שמימי מאוהבת בסבא־רבא שלה,‬
‫בן ברואר, בגן עדן.‬

436
00:24:01,608 --> 00:24:02,442
‫יופי למימי.‬

437
00:24:03,276 --> 00:24:04,861
‫אבא שלי מת לפני זמן רב.‬

438
00:24:05,361 --> 00:24:06,488
‫מגיע לה ליהנות.‬

439
00:24:07,322 --> 00:24:08,823
‫רגע, אבל גם ג'יג'י שם.‬

440
00:24:08,907 --> 00:24:11,284
‫אלוהים, זה משולש אהבה.‬

441
00:24:17,332 --> 00:24:20,793
‫הלוואי שיכולתי לומר שבזכות אותו יום,‬
‫הגעגוע למימי פחת.‬

442
00:24:21,377 --> 00:24:24,422
‫האמת היא שאני חושבת שתמיד אתגעגע אליה.‬

443
00:24:25,048 --> 00:24:28,176
‫אבל באותו יום הבנתי שזה בסדר.‬

444
00:24:29,177 --> 00:24:30,803
‫כי כל עוד אתגעגע אליה‬

445
00:24:31,721 --> 00:24:32,931
‫היא עדיין כאן, איתי.‬

446
00:25:24,816 --> 00:25:26,734
‫- מבוסס על הספרים מאת אן מ. מרטין -‬

447
00:26:27,253 --> 00:26:28,796
‫תרגום כתוביות: ליאת בר־און‬