1
00:00:07,278 --> 00:00:11,574
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:17,872 --> 00:00:19,623
‫בפרקים הקודמים...‬

3
00:00:21,709 --> 00:00:23,210
‫לא אלך איתך לזאדיה.‬

4
00:00:24,628 --> 00:00:26,380
‫עליי לשאת באחריות שלי.‬

5
00:00:26,714 --> 00:00:29,050
‫כעת אני מלך, ועליי לשוב הביתה.‬

6
00:00:29,425 --> 00:00:31,719
‫יתכן שאעזור לעולם מכס המלכות.‬

7
00:00:32,595 --> 00:00:34,930
‫אעשה הכול כדי לעצור את המלחמה.‬

8
00:00:37,725 --> 00:00:38,893
‫הנה זה, קאלום.‬

9
00:00:41,645 --> 00:00:42,480
‫זאדיה!‬

10
00:00:43,105 --> 00:00:43,939
‫סורן.‬

11
00:00:44,648 --> 00:00:46,400
‫מה אבא ביקש ממך לעשות?‬

12
00:00:49,320 --> 00:00:50,446
‫לחסל את הנסיכים.‬

13
00:01:23,145 --> 00:01:25,106
‫- ספר שלישי: "שמש" -‬

14
00:01:25,231 --> 00:01:28,067
‫- פרק שני: "הכתר" -‬

15
00:02:25,791 --> 00:02:27,585
‫הם בוודאי הגיעו לזאדיה.‬

16
00:02:30,337 --> 00:02:32,131
‫יום יבוא ונגיע לשם.‬

17
00:02:37,761 --> 00:02:39,722
‫אולי איני מוכן לזה, בייט.‬

18
00:03:20,346 --> 00:03:21,555
‫לא יאמן!‬

19
00:03:26,727 --> 00:03:30,773
‫זה מטורף, ריילה.‬
‫הכול קורן באנרגיה קדמונית.‬

20
00:03:31,106 --> 00:03:33,317
‫כן, זו זאדיה.‬
‫-רגע.‬

21
00:03:37,488 --> 00:03:38,447
‫מה?‬

22
00:03:38,822 --> 00:03:41,533
‫את צוחקת עליי. את צוחקת עליי!‬

23
00:03:42,117 --> 00:03:44,870
‫אדמת קסמים? מה?‬

24
00:03:45,454 --> 00:03:48,332
‫שמור את התדהמה הנלהבת הזו לאחר כך.‬

25
00:03:48,874 --> 00:03:50,459
‫אנו עדיין במשימה.‬

26
00:03:50,960 --> 00:03:52,461
‫אקח אותך לביתי.‬

27
00:03:52,920 --> 00:03:57,049
‫האלפים יעזרו לנו לקחת את זים‬
‫למלכת הדרקונים במהירות.‬

28
00:03:57,758 --> 00:03:58,592
‫ו...‬

29
00:03:58,926 --> 00:04:02,263
‫אם נגיע הביתה עד הערב, אראה לך משהו מיוחד.‬

30
00:04:02,471 --> 00:04:03,597
‫באמת? מה זה?‬

31
00:04:04,014 --> 00:04:05,182
‫זו הפתעה.‬

32
00:04:13,148 --> 00:04:14,566
‫אתה בבית כעת, זים.‬

33
00:04:54,440 --> 00:04:57,860
‫אוכל להציע להוד מעלתו עוגיות ריבה טריות?‬

34
00:04:58,861 --> 00:05:00,612
‫באמת? זה בסדר?‬

35
00:05:01,864 --> 00:05:04,366
‫בטח.‬
‫-המלך דורש עוגיית ריבה.‬

36
00:05:04,825 --> 00:05:05,743
‫כמובן!‬

37
00:05:06,785 --> 00:05:07,786
‫אפשר עוד אחת?‬

38
00:05:07,870 --> 00:05:09,997
‫המלך מבקש עוד עוגיית ריבה!‬

39
00:05:10,539 --> 00:05:14,626
‫אינך חייב לחזור על דבריי.‬
‫-המלך מבקש שתפסיק לחזור על דבריו.‬

40
00:05:17,212 --> 00:05:18,756
‫הבנתי ברגע שאמרתי.‬

41
00:05:19,673 --> 00:05:22,092
‫תקבל כמה עוגיות שתרצה.‬

42
00:05:25,804 --> 00:05:26,638
‫קורבוס!‬

43
00:05:28,724 --> 00:05:30,809
‫ארזת לקראת המסע לכס המלכות?‬

44
00:05:31,560 --> 00:05:32,895
‫תרצה עוגיית ריבה?‬

45
00:05:33,729 --> 00:05:34,563
‫לא, תודה.‬

46
00:05:34,813 --> 00:05:36,815
‫אל תדאג, נקבל כמה שנרצה!‬

47
00:05:38,067 --> 00:05:39,443
‫לא דאגתי.‬

48
00:05:46,075 --> 00:05:47,618
‫בוקר טוב, המלך אזראן.‬

49
00:05:53,916 --> 00:05:56,919
‫במפגשי המועצה העליונה נוכחת המועצה עצמה‬

50
00:05:57,002 --> 00:05:59,671
‫ואנשי אבטחה הכרחיים, ותו לא.‬

51
00:06:00,506 --> 00:06:02,925
‫אלא אם זו בקשה ספציפית של המלך.‬

52
00:06:04,093 --> 00:06:05,886
‫ובכן, אני...‬

53
00:06:06,387 --> 00:06:08,263
‫אני מבקש מקורבוס לבוא.‬

54
00:06:08,722 --> 00:06:09,556
‫ספציפית.‬

55
00:06:11,350 --> 00:06:12,184
‫זה מקובל.‬

56
00:06:42,381 --> 00:06:44,383
‫ובכן, מה נעשה כעת?‬

57
00:06:44,633 --> 00:06:47,302
‫המשימה הראשונה היא לעבור על הודעות‬

58
00:06:47,386 --> 00:06:48,804
‫שהתקבלו בממלכה.‬

59
00:06:49,346 --> 00:06:50,180
‫לורד עורב.‬

60
00:06:53,100 --> 00:06:54,101
‫לורד עורב!‬

61
00:06:59,189 --> 00:07:02,860
‫מצטער, לורד עורב לא נמצא כאן.‬
‫הוא בחופשה היום.‬

62
00:07:03,277 --> 00:07:05,446
‫ומי אתה?‬

63
00:07:05,612 --> 00:07:06,613
‫מאסטר עורב.‬

64
00:07:06,738 --> 00:07:09,074
‫זה דומה. מעין הסגן שלו.‬

65
00:07:09,366 --> 00:07:13,120
‫אם לורד עורב ימות, או לא יהיה כשיר...‬

66
00:07:13,203 --> 00:07:17,499
‫בסדר, כן. נדמה לי שהבנו.‬
‫תוכל להקריא למלך את ההודעות?‬

67
00:07:21,086 --> 00:07:23,630
‫זה קטן. בטח אין המון דברים, נכון?‬

68
00:07:26,758 --> 00:07:29,303
‫יש לך 417 הודעות שלא נקראו.‬

69
00:07:38,395 --> 00:07:40,481
‫הוד מעלתך, אם זה רצון המלך,‬

70
00:07:40,564 --> 00:07:43,192
‫נוכל להתחיל בהודעות הדחופות.‬

71
00:07:45,694 --> 00:07:47,029
‫זה אכן רצוני.‬

72
00:07:48,363 --> 00:07:49,198
‫זה מקובל.‬

73
00:07:56,622 --> 00:07:57,998
‫זה משמיע מוזיקה!‬

74
00:08:01,418 --> 00:08:03,545
‫כן, זו "חינגנית".‬

75
00:08:08,300 --> 00:08:11,261
‫ריילה, את לוחצת עלינו להתקדם מהר מדי.‬

76
00:08:11,386 --> 00:08:15,849
‫יש פתגם של בני אנוש.‬
‫"לפעמים צריך לעצור ולהריח את הוורדים".‬

77
00:08:15,933 --> 00:08:17,851
‫או להאזין להם, משהו כזה.‬

78
00:08:19,478 --> 00:08:21,146
‫אולי אתה צודק, קאלום.‬

79
00:08:21,563 --> 00:08:23,440
‫האם ידעת שיש פרח בזאדיה‬

80
00:08:23,524 --> 00:08:26,610
‫שניחוחו מדהים מכל דבר בממלכות בני האנוש?‬

81
00:08:27,402 --> 00:08:29,947
‫קדימה, עצור ותריח את זה.‬

82
00:08:37,538 --> 00:08:38,747
‫מה זה היה?‬

83
00:08:40,457 --> 00:08:44,419
‫יש קוראים להם "שושני הנפיחות",‬
‫"צבעוניכס", "וינקה מסריחה".‬

84
00:08:44,586 --> 00:08:46,129
‫יש להם שמות רבים.‬

85
00:08:46,213 --> 00:08:48,715
‫אבל בסופו של יום, זה פרח פלוצים.‬

86
00:08:52,970 --> 00:08:54,137
‫זים, לא!‬

87
00:09:00,852 --> 00:09:01,853
‫זה יותר גרוע.‬

88
00:09:02,729 --> 00:09:04,731
‫הלוואי שאז היה מריח את זה.‬

89
00:09:05,732 --> 00:09:06,733
‫הוא היה נהנה.‬

90
00:09:17,911 --> 00:09:18,870
‫אבוי.‬

91
00:09:22,082 --> 00:09:22,958
‫מה קרה?‬

92
00:09:23,375 --> 00:09:26,587
‫לא נוח לי להקריא את זה בקול.‬

93
00:09:27,296 --> 00:09:29,923
‫ובכן, תוכל לסכם?‬

94
00:09:32,551 --> 00:09:35,262
‫היו כמה אירועים קשים.‬

95
00:09:35,637 --> 00:09:39,725
‫אולי נמתין לשובו של לורד עורב, והוא...‬
‫-תן לי את זה.‬

96
00:09:46,940 --> 00:09:48,442
‫כאן מתוארים אותם...‬

97
00:09:50,360 --> 00:09:51,361
‫אירועים קשים.‬

98
00:09:53,405 --> 00:09:55,407
‫התנקשויות.‬
‫-מה?‬

99
00:09:55,699 --> 00:09:57,659
‫היו מתקפות בממלכות אחרות.‬

100
00:09:58,452 --> 00:09:59,703
‫מתקפות מוצלחות.‬

101
00:10:00,829 --> 00:10:03,915
‫מה?‬
‫-המלך פלוריאן והמלכה פרידה מתים.‬

102
00:10:05,375 --> 00:10:07,377
‫המלך אהלינג נפצע קשה.‬

103
00:10:08,128 --> 00:10:12,215
‫נראה שזאדיה מנהלת מלחמה על האנושות כולה.‬

104
00:10:16,928 --> 00:10:19,348
‫אנו באמצע דיון חשוב.‬

105
00:10:19,931 --> 00:10:21,266
‫עצרנו שני בוגדים.‬

106
00:10:21,558 --> 00:10:23,352
‫אנו זקוקים להחלטת המלך.‬

107
00:10:45,874 --> 00:10:47,000
‫כיצד נרד?‬

108
00:10:47,417 --> 00:10:49,711
‫כדי לרדת, עלינו לעלות.‬

109
00:10:52,756 --> 00:10:53,590
‫וואו.‬

110
00:10:54,091 --> 00:10:56,843
‫זה בוודאי העץ הגדול בעולם!‬

111
00:10:57,219 --> 00:10:58,220
‫איך הוא נקרא?‬

112
00:10:59,096 --> 00:10:59,930
‫עץ.‬

113
00:11:01,431 --> 00:11:02,432
‫קדימה, עולים.‬

114
00:11:16,571 --> 00:11:17,489
‫מה קורה פה?‬

115
00:11:18,615 --> 00:11:19,700
‫למה הם קשורים?‬

116
00:11:20,575 --> 00:11:23,745
‫הוד מעלתך, הם הילדים של לורד וירן.‬
‫-אז מה?‬

117
00:11:24,162 --> 00:11:27,124
‫המכשף הגדול בכלא, בעוון בגידה.‬

118
00:11:27,499 --> 00:11:30,460
‫אנו חושדים שהם היו מעורבים במזימה שלו.‬

119
00:11:30,877 --> 00:11:32,838
‫לא, אתם טועים.‬

120
00:11:32,921 --> 00:11:36,717
‫כשאבא שלח אותנו לנסיכים...‬
‫-וירן שלח אתכם לנסיכים?‬

121
00:11:37,843 --> 00:11:39,344
‫"שלח" זו מילה חזקה.‬

122
00:11:39,553 --> 00:11:43,974
‫הנקודה היא שהוא רצה שנציל את הנסיכים,‬
‫לא נהרוג אותם.‬

123
00:11:44,516 --> 00:11:47,519
‫להרוג אותם? מי דיבר על הריגת הנסיכים?‬

124
00:11:47,602 --> 00:11:50,480
‫אף אחד. זה מה שאני אומרת. או לא אומרת.‬

125
00:11:50,564 --> 00:11:53,650
‫סורן, עזור לי. תגיד להם שלא עשינו כל רע.‬

126
00:11:56,486 --> 00:12:00,490
‫המלך אזראן, צריך לכלוא אותם. תן את הפקודה.‬

127
00:12:00,699 --> 00:12:01,533
‫אבל...‬

128
00:12:01,700 --> 00:12:03,952
‫אני לא יודע מה הם ניסו לעשות.‬

129
00:12:04,035 --> 00:12:06,496
‫אזראן, בבקשה. דיברנו על זה.‬

130
00:12:06,663 --> 00:12:07,581
‫שקט!‬

131
00:12:08,165 --> 00:12:10,709
‫מלכי, אתה צריך להחליט.‬

132
00:12:13,044 --> 00:12:15,589
‫טוב, אבל תנו להם לנוח, עד שאחליט.‬

133
00:12:17,632 --> 00:12:18,675
‫תנו להם אוכל.‬

134
00:12:20,218 --> 00:12:21,344
‫תודה, אזראן.‬

135
00:12:21,928 --> 00:12:23,388
‫זו טעות.‬

136
00:12:23,513 --> 00:12:25,015
‫הם מסוכנים מדי.‬

137
00:12:25,348 --> 00:12:29,519
‫אינך יכול לשחרר אותם.‬
‫-בסדר. השאירו את השלשלאות.‬

138
00:12:30,395 --> 00:12:31,855
‫עד שאגיע להחלטה.‬

139
00:12:32,647 --> 00:12:33,482
‫אני מצטער.‬

140
00:12:39,654 --> 00:12:40,655
‫אני מצטער.‬

141
00:13:14,606 --> 00:13:16,566
‫כמה זמן יחזיקו בנו כך?‬

142
00:13:16,900 --> 00:13:18,693
‫אנו אסירים בביתנו!‬

143
00:13:19,486 --> 00:13:21,363
‫ובכן, לפחות יש לנו לחם.‬

144
00:13:23,406 --> 00:13:25,450
‫יתנו לנו לחם בצינוק, נכון?‬

145
00:13:25,784 --> 00:13:28,119
‫לא נלך לצינוק, סורן.‬

146
00:13:28,203 --> 00:13:29,913
‫לא עשינו כל רע.‬

147
00:13:30,121 --> 00:13:31,498
‫קלאודיה, אמרתי לך.‬

148
00:13:31,581 --> 00:13:34,793
‫אבא רצה שאהרוג את הנסיכים,‬
‫אז אנו אשמים.‬

149
00:13:36,419 --> 00:13:37,504
‫לפחות אני אשם.‬

150
00:13:37,587 --> 00:13:38,964
‫לא, אתה לא.‬

151
00:13:39,464 --> 00:13:41,091
‫יתכן שלא הבנת נכון,‬

152
00:13:41,174 --> 00:13:44,469
‫או לא זכרת נכון, או לא הקשבת.‬

153
00:13:44,636 --> 00:13:47,514
‫אבל אין מצב שאבא אמר לך לעשות זאת.‬

154
00:13:49,432 --> 00:13:50,600
‫זה כבר לא משנה.‬

155
00:13:51,059 --> 00:13:54,604
‫אבא בכלא, וכולם אומרים לאזראן ‬
‫שגם אנחנו אשמים.‬

156
00:13:54,813 --> 00:13:56,147
‫אזראן חושב בעצמו.‬

157
00:13:56,439 --> 00:13:59,401
‫הוא יבין את הבעיה ויעשה את הדבר הנכון.‬

158
00:14:00,193 --> 00:14:02,028
‫למה עשית ערמות של לחם?‬

159
00:14:03,446 --> 00:14:04,406
‫זה כריך לחם.‬

160
00:14:13,623 --> 00:14:15,792
‫המלך אזראן, אורח הגיע.‬

161
00:14:16,251 --> 00:14:19,880
‫הנסיך קייסף מניולנדיה,‬
‫בנו הבכור של המלך אהלינג.‬

162
00:14:35,353 --> 00:14:38,189
‫הנסיך קייסף, שמעתי מה קרה לאביך.‬

163
00:14:38,690 --> 00:14:39,649
‫צר לי מאוד.‬

164
00:14:40,191 --> 00:14:41,902
‫תודה לך על תנחומיך.‬

165
00:14:42,110 --> 00:14:44,613
‫האובדן של אביך שבר את לבי.‬

166
00:14:45,280 --> 00:14:47,407
‫אבל העיקר שאנו כאן עכשיו.‬

167
00:14:48,116 --> 00:14:49,910
‫כן. אני שמח לפגוש אותך.‬

168
00:14:55,248 --> 00:14:57,959
‫הצבא שלי עומד מחוץ לחומותיך, ומוכן.‬

169
00:14:58,168 --> 00:15:00,003
‫מוכן? מה זאת אומרת?‬

170
00:15:01,254 --> 00:15:02,088
‫סלח לי...‬

171
00:15:02,464 --> 00:15:06,801
‫לפני שבוע המשנה שלך קרא לנו ‬
‫להתאחד כנגד האיום מזאדיה.‬

172
00:15:08,345 --> 00:15:09,721
‫אני לא יודע.‬

173
00:15:09,846 --> 00:15:13,016
‫זאדיה תקפה את ממלכות בני האנוש. את כולנו!‬

174
00:15:13,266 --> 00:15:15,143
‫חייבת להיות תגובה תואמת.‬

175
00:15:15,518 --> 00:15:18,438
‫מצטער, אבל אני די חדש בזה.‬

176
00:15:18,521 --> 00:15:21,858
‫לא ממש הבנתי את הכוונה שלך. ‬
‫איזו מין תגובה?‬

177
00:15:22,317 --> 00:15:23,151
‫מלחמה.‬

178
00:15:23,526 --> 00:15:24,569
‫מה? לא!‬

179
00:15:24,653 --> 00:15:27,822
‫תושבי ממלכות בני האנוש וזאדיה רוצים שלום!‬

180
00:15:29,407 --> 00:15:30,617
‫אני מפספס משהו?‬

181
00:15:30,951 --> 00:15:32,452
‫למה הילד הוא מלך?‬

182
00:15:33,912 --> 00:15:38,541
‫לא אוכל לדבר עם יועץ מבוגר?‬
‫-אני כאן. תוכל לדבר איתי.‬

183
00:15:38,959 --> 00:15:43,463
‫אם לא תצא לפעולה נגד זאדיה,‬
‫נכשלת כמלך.‬

184
00:15:44,422 --> 00:15:46,508
‫ונכשלת כבן.‬

185
00:15:46,841 --> 00:15:47,676
‫מספיק!‬

186
00:15:48,218 --> 00:15:51,388
‫אין ביניכם הסכמה,‬
‫אבל אתה בחצר המלך אזראן.‬

187
00:15:51,471 --> 00:15:53,723
‫מי אתה שתפריע לדיון המלכותי?‬

188
00:15:53,932 --> 00:15:55,100
‫אני קורבוס.‬

189
00:15:55,892 --> 00:15:57,644
‫זומנתי באופן ספציפי.‬

190
00:16:00,563 --> 00:16:03,733
‫אני בטוח שלאחר שהמלך אזראן‬
‫יקבל ייעוץ נאות‬

191
00:16:04,025 --> 00:16:06,027
‫הוא יעשה את הבחירה הנכונה.‬

192
00:16:06,569 --> 00:16:09,322
‫אשאר בקאטוליס ואמתין להחלטתך.‬

193
00:16:49,988 --> 00:16:51,656
‫היכון, החזק חזק.‬

194
00:16:55,952 --> 00:16:59,039
‫את בטוחה שזה לא מסוכן?‬
‫-כל עוד תחזיק חזק.‬

195
00:17:26,775 --> 00:17:28,943
‫מצטער, לא התכוונתי.‬
‫-זה בסדר.‬

196
00:17:29,069 --> 00:17:30,528
‫היו טלטולים בדרך.‬

197
00:17:43,124 --> 00:17:44,084
‫אוכל להצטרף?‬

198
00:17:45,085 --> 00:17:45,919
‫בטח.‬

199
00:17:46,294 --> 00:17:47,128
‫שבי.‬

200
00:17:49,923 --> 00:17:52,092
‫שמתי לב שאינך חובש אותו.‬

201
00:17:52,383 --> 00:17:53,218
‫חובש מה?‬

202
00:17:54,010 --> 00:17:57,931
‫אזראן, הכתר הוא נטל כבד מאוד.‬

203
00:18:00,642 --> 00:18:02,060
‫יש התרחשויות רבות.‬

204
00:18:02,852 --> 00:18:04,104
‫איני יודע מה לעשות.‬

205
00:18:07,607 --> 00:18:09,859
‫אל תתבייש אם אינך מוכן.‬

206
00:18:10,527 --> 00:18:12,946
‫איש לא מאשים אותך בכך שאתה ילד.‬

207
00:18:15,406 --> 00:18:17,408
‫אני מרגיש שאכזבתי את כולם.‬

208
00:18:21,037 --> 00:18:23,289
‫יתכן שיש דרך החוצה.‬
‫-מה?‬

209
00:18:24,332 --> 00:18:26,626
‫אתה מוקף באנשים מוכשרים‬

210
00:18:26,709 --> 00:18:29,671
‫שיעמדו בנטל המלוכה לכמה שנים, כשאתה...‬

211
00:18:30,296 --> 00:18:32,215
‫תתמקד בגדילתך.‬

212
00:18:32,757 --> 00:18:34,801
‫כלומר, משנה למלך?‬

213
00:18:35,426 --> 00:18:36,261
‫כן.‬

214
00:18:36,719 --> 00:18:39,639
‫אדם שבו אתה בוטח. אתה תבחר בו.‬

215
00:18:40,223 --> 00:18:41,474
‫למספר שנים.‬

216
00:18:42,225 --> 00:18:44,644
‫הכתר ימתין לך כאן, כשתהיה מוכן.‬

217
00:18:47,438 --> 00:18:48,940
‫רק... תחשוב על כך.‬

218
00:18:55,697 --> 00:18:57,365
‫זה נטל עצום.‬

219
00:19:00,326 --> 00:19:02,954
‫מה אתה אומר, בייט? תהיה המשנה שלי?‬

220
00:19:03,997 --> 00:19:06,040
‫אני מסכים. תהיה רודן.‬

221
00:19:09,544 --> 00:19:11,296
‫הגענו בדיוק בזמן.‬

222
00:19:14,465 --> 00:19:17,010
‫אז... מה רצית להראות לי?‬

223
00:19:27,395 --> 00:19:29,522
‫טיילתי באחו הזה בילדותי.‬

224
00:19:30,648 --> 00:19:32,609
‫הייתי מבלה שעות לבדי,‬

225
00:19:32,692 --> 00:19:35,695
‫טיילתי ומצאתי חברים מכל מיני צבעים.‬

226
00:19:38,114 --> 00:19:38,948
‫חברים?‬

227
00:19:43,494 --> 00:19:44,329
‫מה זה?‬

228
00:19:51,127 --> 00:19:52,253
‫זה "קוצוני"!‬

229
00:19:55,715 --> 00:19:58,218
‫הם כל כך מתוקים!‬

230
00:19:58,343 --> 00:20:01,971
‫תראה, הם נדבקים זה לזה.‬
‫ידעתי שתאהב אותם.‬

231
00:20:02,430 --> 00:20:03,848
‫אני מת עליהם.‬

232
00:20:09,729 --> 00:20:10,647
‫זה נחמד.‬

233
00:20:10,980 --> 00:20:13,191
‫לא, באמת. הלוק הזה מתאים לך.‬

234
00:20:21,908 --> 00:20:24,244
‫היי, הדברים האלה יורדים, נכון?‬

235
00:21:28,516 --> 00:21:31,144
‫האם חשבת על מה שדיברנו?‬

236
00:21:32,437 --> 00:21:33,271
‫אכן.‬

237
00:21:33,646 --> 00:21:34,856
‫ויש לי מה לומר.‬

238
00:21:40,653 --> 00:21:42,989
‫כולכם הכרתם את הארו כמלך נהדר.‬

239
00:21:43,156 --> 00:21:46,367
‫הוא היה מנהיג, לוחם וגיבור. ‬

240
00:21:47,785 --> 00:21:48,995
‫לי הוא היה אבא.‬

241
00:21:50,788 --> 00:21:53,124
‫הוא אהב אותי, את אחי ואת אמנו.‬

242
00:21:53,541 --> 00:21:55,877
‫לפעמים הוא סיפר בדיחות גרועות.‬

243
00:21:57,628 --> 00:22:00,256
‫לא ראיתי את כל מה שהוא עשה כמלך...‬

244
00:22:00,882 --> 00:22:04,302
‫אבל אני יודע שאבי נאלץ לעשות החלטות קשות.‬

245
00:22:05,261 --> 00:22:06,346
‫אני רק ילד.‬

246
00:22:06,554 --> 00:22:08,097
‫לא נלחמתי בקרבות.‬

247
00:22:08,806 --> 00:22:10,683
‫לא קראתי הרבה ספרי הגות.‬

248
00:22:11,392 --> 00:22:14,854
‫לא עברתי את הדברים שהפכו את אבי‬
‫למלך שהוא היה.‬

249
00:22:16,147 --> 00:22:17,148
‫אז החלטתי...‬

250
00:22:19,359 --> 00:22:21,903
‫שאני לא צריך להיות המלך שהיה אבי.‬

251
00:22:23,821 --> 00:22:28,743
‫אבי החליט להמשיך בקרבות‬
‫שהחלו מאות שנים לפני שנולד...‬

252
00:22:29,535 --> 00:22:32,413
‫כדי להעניש אויבים על פשעים של הוריהם.‬

253
00:22:33,414 --> 00:22:35,291
‫איני רוצה להיות מלך כזה.‬

254
00:22:38,336 --> 00:22:39,754
‫שחררו אותם לחופשי.‬

255
00:22:40,338 --> 00:22:43,925
‫סורן וקלאודיה לא ישלמו ‬
‫על הטעויות של אביהם.‬

256
00:22:45,218 --> 00:22:47,637
‫אבל הוד מעלתך, הם פושעים!‬

257
00:22:48,471 --> 00:22:50,223
‫הסירו את השלשלאות.‬

258
00:22:54,060 --> 00:22:55,770
‫קאטוליס לא תצא למלחמה.‬

259
00:22:56,521 --> 00:23:00,024
‫אני מצטער על מה שקרה לאביכם,‬
‫ועל מה שקרה לאבי.‬

260
00:23:00,525 --> 00:23:02,235
‫אבל אין צורך בנקמה.‬

261
00:23:02,944 --> 00:23:04,570
‫אין צורך להשיב מתקפה.‬

262
00:23:05,113 --> 00:23:06,447
‫נוכל לבחור בשלום.‬

263
00:23:21,921 --> 00:23:24,632
‫המלך אזראן, אני מעריכה את אומץ לבך.‬

264
00:23:25,007 --> 00:23:28,177
‫אבל השלום דורש כוח, בדיוק כמו מלחמה.‬

265
00:23:29,137 --> 00:23:31,013
‫אתה מוכן להגן עליו?‬

266
00:23:31,347 --> 00:23:32,181
‫כן.‬

267
00:23:40,690 --> 00:23:41,524
‫בהחלט.‬

268
00:24:24,108 --> 00:24:26,152
‫תרגום כתוביות: ליאת בר-און‬