1
00:00:07,445 --> 00:00:11,282
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:17,329 --> 00:00:19,665
‫בפרקים הקודמים...‬

3
00:00:20,583 --> 00:00:23,919
‫עכשיו זה תלוי בנו.‬
‫עלינו להשיב את הביצה הזו.‬

4
00:00:24,003 --> 00:00:27,214
‫עלינו לשמור על בטחונה‬
‫ולשאת אותה לזאדיה.‬

5
00:00:27,298 --> 00:00:28,799
‫ולמצוא את אימא שלה.‬

6
00:00:30,801 --> 00:00:31,677
‫דודה אמאיה?‬

7
00:00:36,932 --> 00:00:38,893
‫אני ממש שמחה שאתם בטוחים.‬

8
00:00:39,268 --> 00:00:41,187
‫למרות שזו מעמסה כבדה,‬

9
00:00:41,270 --> 00:00:45,524
‫אקבל בענווה את התפקיד בשם הארו.‬

10
00:00:45,941 --> 00:00:47,276
‫עצרו את ההכתרה!‬

11
00:00:47,568 --> 00:00:49,403
‫הנסיכים חיים!‬

12
00:00:50,988 --> 00:00:51,989
‫מה עכשיו?‬

13
00:00:53,074 --> 00:00:55,201
‫לא נראה לי שסירה...‬
‫-תיכנסי!‬

14
00:01:31,779 --> 00:01:33,614
‫- ספר ראשון‬
‫ירח -‬

15
00:01:33,697 --> 00:01:36,450
‫- פרק חמש‬
‫כס מלכות ריק -‬

16
00:02:00,850 --> 00:02:03,727
‫בוקר טוב, אורות שמש קטנים.‬

17
00:02:09,108 --> 00:02:11,694
‫מתנדב? כמה נלהב.‬

18
00:03:07,374 --> 00:03:09,168
‫זה לא ייגמר טוב עבורך.‬

19
00:03:10,211 --> 00:03:12,838
‫אמש חשבת שהקובייה היא צעצוע חסר ערך.‬

20
00:03:13,088 --> 00:03:16,091
‫אבל עכשיו ברור...‬
‫-שזה צעצוע בוהק.‬

21
00:03:18,886 --> 00:03:19,970
‫בדיוק!‬

22
00:03:20,554 --> 00:03:21,597
‫בדיוק.‬

23
00:03:22,223 --> 00:03:23,891
‫אלך למצוא אוכל.‬

24
00:03:24,225 --> 00:03:28,187
‫רגע, יש לנו אוכל.‬
‫לקחנו שק לחם מבקתת באנתר.‬

25
00:03:29,146 --> 00:03:31,232
‫חשבתי שזה שק של אלות.‬

26
00:03:39,198 --> 00:03:41,867
‫לא, זה אוכל... בערך.‬

27
00:03:44,495 --> 00:03:46,038
‫אני... בסדר.‬

28
00:04:07,601 --> 00:04:09,603
‫חשבתי שאולי אפגוש אותך פה.‬

29
00:04:11,939 --> 00:04:13,232
‫אנו צריכים לדבר.‬

30
00:04:41,802 --> 00:04:42,928
‫יהיה מה שיהיה.‬

31
00:04:46,807 --> 00:04:48,267
‫זהירות.‬

32
00:04:56,525 --> 00:04:58,152
‫ממה עשוי הדבר הזה?‬

33
00:05:04,158 --> 00:05:06,160
‫הצילו!‬

34
00:05:18,797 --> 00:05:20,174
‫מה יש? מה קרה?‬

35
00:05:21,925 --> 00:05:23,052
‫הצילו!‬

36
00:05:27,431 --> 00:05:31,810
‫הוא ניסה לחקות את כישוף הברק של קלאודיה,‬
‫אבל הוא לא יודע איך לסיים.‬

37
00:05:31,894 --> 00:05:35,939
‫ראיתי רק את החלק הראשון,‬
‫אבל אני ממש טוב בו.‬

38
00:05:36,023 --> 00:05:39,651
‫ברצינות?‬
‫זה נשמע כמו רעיון טוב ובטוח.‬

39
00:05:39,735 --> 00:05:42,905
‫טוב, ההרצאה מגיעה לי,‬
‫אבל מה אעשה עכשיו?‬

40
00:05:42,988 --> 00:05:45,824
‫כשמשחררים כישוף‬
‫יש לרוב מילה או משפט,‬

41
00:05:45,908 --> 00:05:48,369
‫או משהו בדרקונית עתיקה.‬
‫-בסדר.‬

42
00:05:49,119 --> 00:05:51,997
‫מישהו יודע את שפת הדרקונים?‬
‫אני לא.‬

43
00:05:52,081 --> 00:05:53,791
‫קלאודיה לא אמרה כלום?‬

44
00:05:53,874 --> 00:05:58,545
‫לא. ברגע שבו תפסתי את ידה‬
‫היא אולי קראה לי שוטה.‬

45
00:05:58,629 --> 00:06:01,173
‫כן, אני מסכימה שאתה שוטה.‬

46
00:06:01,757 --> 00:06:03,175
‫טוב, תן לי רגע.‬

47
00:06:03,509 --> 00:06:06,678
‫אני מכירה כמה מילים בדרקונית,‬
‫תן לי לחשוב.‬

48
00:06:09,723 --> 00:06:12,976
‫את יודעת מה? פשוט אזרוק את זה.‬
‫-מה? לא.‬

49
00:06:13,060 --> 00:06:15,020
‫כן, אזרוק לך את האבן הקדומה.‬

50
00:06:15,104 --> 00:06:16,271
‫זו תוכנית טובה.‬

51
00:06:16,772 --> 00:06:20,025
‫לא, זו לא תוכנית טובה.‬
‫לזרוק זה רע.‬

52
00:06:20,109 --> 00:06:22,653
‫לא אזרוק אותה.‬
‫אמסור אותה בעדינות.‬

53
00:06:22,736 --> 00:06:25,489
‫לא. בלי לזרוק, בלי למסור.‬

54
00:06:26,824 --> 00:06:27,783
‫מוסר.‬

55
00:06:32,454 --> 00:06:33,956
‫זה עבד. אני בסדר.‬

56
00:06:37,543 --> 00:06:40,337
‫את משמיעה קולות תסיסה.‬

57
00:06:42,423 --> 00:06:43,424
‫אני מצטער.‬

58
00:06:43,632 --> 00:06:47,845
‫אני מניח שאני מתרגש מכך שאני לומד קסמים‬
‫ושנסחפתי קצת.‬

59
00:06:48,429 --> 00:06:52,307
‫תפסיק כמעט להרוג אותי.‬
‫ככל שנשיב את הביצה מוקדם יותר,‬

60
00:06:52,391 --> 00:06:55,936
‫כך המלחמה תיגמר מהר יותר.‬
‫הגיע הזמן לצאת לדרך.‬

61
00:06:56,895 --> 00:07:00,566
‫דרך? למה להתיש את עצמנו בהליכה בדרך,‬

62
00:07:00,649 --> 00:07:02,860
‫כשאפשר לתת לנהר‬
‫ללכת במקומנו?‬

63
00:07:03,610 --> 00:07:07,781
‫לא. תגיד שלום לסירה.‬
‫נמשיך מכאן ביבשה.‬

64
00:07:07,865 --> 00:07:10,451
‫אבל למה? הנהר בכיוון הנכון,‬

65
00:07:10,534 --> 00:07:12,870
‫והוא נע מהר יותר משנוכל ללכת.‬

66
00:07:12,953 --> 00:07:14,496
‫תראי את הרגליים האלה.‬

67
00:07:15,247 --> 00:07:17,499
‫מה? יש לי רגליים יפות.‬

68
00:07:18,083 --> 00:07:20,210
‫אנחנו הולכים וזה סופי.‬

69
00:07:24,339 --> 00:07:27,384
‫יש סיבה אחרת לכך‬
‫שאת לא מעוניינת בסירה?‬

70
00:07:27,468 --> 00:07:28,969
‫משהו שלא סיפרת לנו?‬

71
00:07:29,553 --> 00:07:31,305
‫לא. אין סיבה סודית.‬

72
00:07:31,889 --> 00:07:32,931
‫אז רגע.‬

73
00:07:34,016 --> 00:07:35,434
‫את מעין‬

74
00:07:35,517 --> 00:07:39,938
‫אלפית לוחמת שעושה סלטות,‬
‫מטפסת על עצים, מסייפת‬

75
00:07:40,439 --> 00:07:43,150
‫אבל מפחדת מקצת נתז?‬

76
00:07:45,736 --> 00:07:47,237
‫זה חמוד.‬

77
00:07:47,821 --> 00:07:49,823
‫טוב,‬
‫ניקח את הסירה המטופשת.‬

78
00:07:53,452 --> 00:07:55,496
‫איך נתת לזה להגיע לידי כך?‬

79
00:07:55,579 --> 00:07:58,499
‫את מדברת כאילו שהזמנתי את המתנקשים.‬

80
00:07:59,208 --> 00:08:02,169
‫נאלצתי להשאיר את הצבא שלנו בפרצה.‬

81
00:08:03,587 --> 00:08:07,549
‫יש לך מושג איזה צבאות מסוכנים‬
‫מתאספים על הגבול שלנו?‬

82
00:08:07,716 --> 00:08:10,385
‫עשיתי הכול כדי להגן על המלך הארו.‬

83
00:08:10,469 --> 00:08:12,054
‫הסכמתי להקריב את חיי.‬

84
00:08:12,638 --> 00:08:14,848
‫אז מה השתבש?‬
‫-הוא.‬

85
00:08:14,932 --> 00:08:18,268
‫העקשנות שלו לא אפשרה לי לעזור לו.‬

86
00:08:18,352 --> 00:08:20,062
‫את מכירה אותו היטב.‬

87
00:08:20,187 --> 00:08:23,315
‫הגאווה שלו הייתה חשובה לו יותר מחייו.‬

88
00:08:23,941 --> 00:08:25,776
‫רצית שזה מה שיקרה.‬

89
00:08:25,859 --> 00:08:27,611
‫איך את מעזה לרמוז...‬

90
00:08:28,195 --> 00:08:30,656
‫המוות שלו יוצר הזדמנות עבורך.‬

91
00:08:30,739 --> 00:08:33,116
‫המוות שלו שובר לי את הלב.‬

92
00:08:33,200 --> 00:08:37,579
‫אז כבד אותו. מצא את ילדיו.‬
‫-הם אינם, אמאיה.‬

93
00:08:37,746 --> 00:08:41,208
‫אלפית של צל הירח תפסה אותם.‬
‫אם הם לא כבר מתים,‬

94
00:08:41,333 --> 00:08:42,626
‫הם ימותו בקרוב.‬

95
00:08:43,043 --> 00:08:45,379
‫זו תקופה של משבר.‬

96
00:08:46,463 --> 00:08:49,716
‫כס מלוכה ריק מעיד על חולשה,‬

97
00:08:49,883 --> 00:08:52,553
‫הזמנה להרוס אותנו.‬

98
00:08:55,722 --> 00:08:57,933
‫עלינו להגן על קאטוליס,‬

99
00:08:58,141 --> 00:09:01,395
‫ועל כל ממלכות בני האדם,‬
‫ממה שעומד לבוא.‬

100
00:09:01,812 --> 00:09:04,690
‫אני יכול לעזור לנו משם.‬

101
00:09:06,233 --> 00:09:08,777
‫את חושבת שאני מנצל הזדמנויות,‬

102
00:09:08,860 --> 00:09:11,947
‫אבל המניעים שלי רחוקים מלהיות אנוכיים.‬

103
00:09:12,114 --> 00:09:15,576
‫אני משרת של קאטוליס.‬
‫אני משרת!‬

104
00:09:17,244 --> 00:09:20,747
‫אלה בגדים יפים מאוד למשרת צנוע, וירן.‬

105
00:09:22,457 --> 00:09:23,709
‫את לא מאמינה לי.‬

106
00:09:24,960 --> 00:09:28,088
‫אז קחי אותו את. קדימה, שבי.‬

107
00:09:28,463 --> 00:09:30,632
‫אתמוך בך כמלכה.‬

108
00:09:31,216 --> 00:09:32,634
‫אקרא למועצה העליונה,‬

109
00:09:32,718 --> 00:09:36,388
‫וניידע מיד את שאר הממלכות של הפנטארכיה.‬

110
00:09:37,848 --> 00:09:41,393
‫הכס יישאר ריק עד שנמצא את הבנים.‬

111
00:09:54,781 --> 00:09:57,993
‫בייט. אתה יודע שאסור לך לעשות את זה.‬

112
00:09:58,952 --> 00:10:00,162
‫בלי לשחק במים.‬

113
00:10:01,079 --> 00:10:04,249
‫בייט אוהב את המים,‬
‫אבל הוא אמור לפחד מהם.‬

114
00:10:04,791 --> 00:10:07,044
‫רוצה לדעת למה קוראים לו בייט?‬

115
00:10:07,169 --> 00:10:09,296
‫לא ממש.‬
‫-אספר לך בכל זאת.‬

116
00:10:09,379 --> 00:10:12,424
‫זו בדיחה די חולנית.‬
‫קרפדות בוהקות?‬

117
00:10:12,549 --> 00:10:15,510
‫מסתבר שהן טעימות.‬

118
00:10:16,887 --> 00:10:17,971
‫דוחה.‬

119
00:10:18,055 --> 00:10:21,141
‫דייגים בים השתמשו בהם‬
‫כדי לתפוס דגי ענק.‬

120
00:10:21,350 --> 00:10:23,894
‫לכן שמו "בייט" (פתיון).‬
‫הבנת?‬

121
00:10:24,478 --> 00:10:26,563
‫זה חוש ההומור של אבי החורג.‬

122
00:10:26,647 --> 00:10:29,733
‫לכן עלינו להיזהר ולדאוג שלא ייכנס למים.‬

123
00:10:29,816 --> 00:10:32,611
‫חבר'ה,‬
‫אין לו מושג שהוא טעים, אז...‬

124
00:10:36,031 --> 00:10:38,700
‫ולכן ככה קוראים לזה "אטרייה".‬

125
00:10:57,344 --> 00:10:59,388
‫שלום, אחות.‬

126
00:11:05,769 --> 00:11:08,897
‫היית הגיבורה שלי.‬

127
00:11:09,022 --> 00:11:12,901
‫מושלמת, חזקה, יציבה,‬

128
00:11:12,984 --> 00:11:15,862
‫אדיבה וכנה.‬

129
00:11:15,987 --> 00:11:18,865
‫אני מצטערת, אחות גדולה.‬

130
00:11:19,032 --> 00:11:21,243
‫אכזבתי אותך.‬

131
00:11:21,368 --> 00:11:27,958
‫הגנתי על הבנים שלך בזרועותיי‬
‫אבל נתתי להם לחמוק.‬

132
00:11:39,344 --> 00:11:41,513
‫יורשה לי להדליק נר?‬

133
00:11:54,735 --> 00:11:57,320
‫את בסדר?‬
‫-מעולה.‬

134
00:11:58,321 --> 00:12:02,659
‫אני מתה על סירות, לכן אני פה למטה.‬

135
00:12:04,161 --> 00:12:05,662
‫כדי להתקרב לסירה.‬

136
00:12:07,956 --> 00:12:10,292
‫יודעת מה, אשאל אותך חמש שאלות.‬

137
00:12:10,375 --> 00:12:11,626
‫בבקשה לא.‬

138
00:12:11,793 --> 00:12:15,505
‫זו תהיה הסחת דעת כיפית.‬
‫זה יעזור לך לשכוח מדברים.‬

139
00:12:16,339 --> 00:12:18,675
‫חמש שאלות. זה כל מה שתקבל.‬

140
00:12:18,759 --> 00:12:20,385
‫טוב. שאלה ראשונה.‬

141
00:12:20,552 --> 00:12:23,722
‫תמיד שמענו דברים מטורפים לגבי זאדיה,‬

142
00:12:23,805 --> 00:12:27,350
‫שזה מקום שיש בו קסם בכל מקום.‬

143
00:12:27,934 --> 00:12:29,561
‫זה באמת ככה?‬

144
00:12:30,145 --> 00:12:32,105
‫כן. שאלה הבאה.‬

145
00:12:32,689 --> 00:12:37,110
‫זה בטח ממש מוזר לראות קסם בכל מקום.‬

146
00:12:37,444 --> 00:12:41,656
‫זה לא מוזר.‬
‫בזאדיה הקסם נמצא בכל דבר.‬

147
00:12:41,740 --> 00:12:46,077
‫זה כמו להגיד שבכל מקום‬
‫אתה רואה טבע. זה פשוט...‬

148
00:12:46,661 --> 00:12:49,623
‫חלק מהתנודה או רוח הדברים,‬
‫אתה מבין?‬

149
00:12:49,790 --> 00:12:52,626
‫אני מת לראות את זה. זה נשמע מדהים.‬

150
00:12:53,168 --> 00:12:55,629
‫כן. זה מדהים.‬

151
00:12:56,004 --> 00:12:58,381
‫זה עובד, לא?‬
‫הרגשתך לא השתפרה?‬

152
00:12:58,465 --> 00:13:01,510
‫אולי. שאלה הבאה.‬

153
00:13:01,593 --> 00:13:03,762
‫טוב. שאלה שנייה.‬

154
00:13:04,262 --> 00:13:05,722
‫איך ההורים שלך?‬

155
00:13:06,598 --> 00:13:07,516
‫הם מתים.‬

156
00:13:09,184 --> 00:13:10,769
‫ריילה,‬
‫לא התכוונתי...‬

157
00:13:12,604 --> 00:13:13,522
‫זה בסדר.‬

158
00:13:15,482 --> 00:13:18,443
‫אולי זה לא הזמן הכי טוב להעלות את זה,‬

159
00:13:18,527 --> 00:13:20,570
‫את בטוחה‬
‫שאת לא פוחדת ממים?‬

160
00:13:20,654 --> 00:13:22,322
‫סיימתי עם השאלות.‬

161
00:13:22,405 --> 00:13:25,408
‫אני יודע, פשוט... המים עומדים... תראי!‬

162
00:13:28,620 --> 00:13:31,081
‫עצור את הסירה.‬
‫-אין זמן לדעתי.‬

163
00:13:31,164 --> 00:13:33,875
‫תעצור אותה.‬
‫אני מודה, אני שונאת מים.‬

164
00:13:33,959 --> 00:13:37,128
‫אני מפחדת מהם, יש לי בחילה.‬
‫כל התחושות הרעות.‬

165
00:13:38,213 --> 00:13:40,465
‫מאוחר מדי. תחזיקו חזק!‬

166
00:13:48,223 --> 00:13:49,683
‫תחזיקו חזק!‬

167
00:13:58,567 --> 00:14:00,527
‫אחותך עשתה אותו טוב יותר.‬

168
00:14:01,987 --> 00:14:07,075
‫הארו אמר לי שהוא לא היה חזק או אמיץ‬
‫כפי שהמלכה סאראי האמינה שהוא.‬

169
00:14:07,158 --> 00:14:10,704
‫אבל בכל יום הוא ניסה להיות‬
‫חזק יותר ואמיץ יותר‬

170
00:14:10,787 --> 00:14:13,415
‫כדי שיוכל לעמוד בציפיות שלה ממנו.‬

171
00:14:15,333 --> 00:14:17,836
‫היא הייתה מלאת חמלה וסבלנות.‬

172
00:14:19,170 --> 00:14:22,173
‫אלא אם לקחת את עוגיית הריבה האחרונה.‬

173
00:14:23,967 --> 00:14:26,553
‫עשיתי את הטעות הזו רק פעם אחת.‬

174
00:14:28,722 --> 00:14:31,600
‫חולשה למתוק וקשיחות.‬

175
00:14:32,726 --> 00:14:36,688
‫הגנרלית אמאיה, אני מצטער‬
‫על מה שקרה בחדר כס המלוכה.‬

176
00:14:37,147 --> 00:14:39,107
‫עזרת לי לראות את האמת.‬

177
00:14:40,150 --> 00:14:42,152
‫ולמה זה היה כה קשה?‬

178
00:14:43,028 --> 00:14:45,989
‫הייתי עיוור בגלל האהבה שלי לממלכה שלנו‬

179
00:14:46,114 --> 00:14:48,033
‫ולאנושות עצמה.‬

180
00:14:50,327 --> 00:14:52,829
‫שומר, קרא לנער אורוות, מהר.‬

181
00:14:53,330 --> 00:14:56,041
‫נתקלתי בערימה ענקית של ח...‬

182
00:14:57,667 --> 00:14:58,668
‫יציאות.‬

183
00:15:00,337 --> 00:15:02,088
‫הנסיכים הכי חשובים.‬

184
00:15:02,172 --> 00:15:06,384
‫מציאתם עומדת בראש סדר העדיפויות‬
‫של ממלכת קאטוליס.‬

185
00:15:06,968 --> 00:15:09,679
‫יופי. אתה מסכים איתי.‬

186
00:15:11,222 --> 00:15:14,100
‫אצא עם השקיעה עם צוות הצלה.‬

187
00:15:14,434 --> 00:15:18,396
‫כמובן. אבל הרשי לי לשאול,‬
‫מה קורה בפרצה?‬

188
00:15:19,689 --> 00:15:22,734
‫אמרת בעצמך עד כמה המצב לא יציב.‬

189
00:15:22,817 --> 00:15:25,278
‫אם לא תהיי שם כדי לפקד,‬

190
00:15:25,403 --> 00:15:28,615
‫את מאמינה עמוק בפנים שנוכל להגן על הגבול?‬

191
00:15:29,699 --> 00:15:31,076
‫תגיע לנקודה שלך.‬

192
00:15:31,660 --> 00:15:34,955
‫אם נפסיד בפרצה, האויב ישעט לקאטוליס,‬

193
00:15:35,038 --> 00:15:39,834
‫ואני לא יכול לתאר לעצמי‬
‫את ההרס והמוות שיבואו אחר כך.‬

194
00:15:40,669 --> 00:15:42,379
‫אז מה אתה מציע?‬

195
00:15:42,504 --> 00:15:46,841
‫תחזרי לגבול, תגני עליו.‬
‫שם זקוקים לך.‬

196
00:15:46,925 --> 00:15:51,054
‫צוות של מיטב אנשינו יצא מיד‬
‫למצוא את הנסיכים.‬

197
00:15:51,179 --> 00:15:54,599
‫ולמקרה שאת מפקפקת במניעים שלי,‬

198
00:15:55,475 --> 00:15:58,478
‫אשלח את ילדיי, סורן וקלאודיה‬

199
00:15:58,645 --> 00:16:00,730
‫להנהיג את צוות החיפוש.‬

200
00:16:01,231 --> 00:16:03,525
‫אני באמת מפקפקת במניעים שלך.‬

201
00:16:04,192 --> 00:16:08,196
‫אשוב לפרצה,‬
‫אבל הילדים שלך לא יובילו את ההצלה.‬

202
00:16:08,738 --> 00:16:10,740
‫את המשימה ניתן ל...‬

203
00:16:11,908 --> 00:16:13,201
‫מפקד גרן.‬

204
00:16:14,077 --> 00:16:17,414
‫זה אני. אני המפקד גרן.‬

205
00:16:27,340 --> 00:16:30,343
‫התמודדת עם הפחד.‬
‫את פחות שונאת מים עכשיו?‬

206
00:16:30,510 --> 00:16:33,263
‫מעולם לא שנאתי יותר מים.‬

207
00:16:34,764 --> 00:16:37,392
‫בכל אופן, אנו מתקדמים מהר.‬
‫-חבר'ה.‬

208
00:16:37,851 --> 00:16:39,728
‫מישהו רואה את בייט?‬

209
00:16:50,447 --> 00:16:54,200
‫בייט! תחזור הנה!‬
‫תשחה כמו צפרדע.‬

210
00:17:02,834 --> 00:17:05,336
‫אתה יודע שאסור לך להיכנס למים.‬

211
00:17:05,920 --> 00:17:08,840
‫איזה אסון.‬
‫-אני יודע, נכון?‬

212
00:17:09,007 --> 00:17:12,052
‫הגרביים שלי רטובות. אסון!‬

213
00:17:12,135 --> 00:17:13,928
‫אסון רטוב!‬

214
00:17:16,139 --> 00:17:17,015
‫קאלום?‬

215
00:17:24,397 --> 00:17:28,318
‫היי, סמל האוקיינוס.‬
‫מעולם לא ראיתי אותו נדלק.‬

216
00:17:30,195 --> 00:17:32,322
‫רגע, למה שסמל האוקיינוס...‬

217
00:17:37,869 --> 00:17:38,703
‫הבנתי.‬

218
00:17:49,798 --> 00:17:52,425
‫אדמה יציבה וטובה, אנו נפגשים שוב.‬

219
00:18:02,060 --> 00:18:05,772
‫חבר'ה, מאחוריכם! בייט בצרה!‬

220
00:18:05,855 --> 00:18:08,608
‫מה?‬
‫-בייט זקוק לעזרה!‬

221
00:18:08,691 --> 00:18:11,152
‫בייט חקוק בפרה?‬
‫-לא, היא אמרה...‬

222
00:18:11,277 --> 00:18:15,031
‫"בייט ספוג בזיעה".‬
‫-זה לא יפה.‬

223
00:18:15,115 --> 00:18:16,032
‫לא!‬

224
00:18:23,456 --> 00:18:26,543
‫זה תלוי בי, מה? ברור שכן.‬

225
00:18:27,961 --> 00:18:31,214
‫להתראות אדמה יציבה וטובה.‬
‫בקושי הכרתי אותך.‬

226
00:18:38,263 --> 00:18:42,225
‫קדימה ריילה, עשי זאת‬
‫למען הצפרדע המרירה ששונאת אותך.‬

227
00:18:43,184 --> 00:18:44,686
‫על החיים ועל המוות!‬

228
00:19:26,436 --> 00:19:28,730
‫יש לי רעיון. ריילה, קפצי!‬

229
00:19:28,813 --> 00:19:30,481
‫אבל אתה לא יודע...‬
‫-קפצי!‬

230
00:19:54,547 --> 00:19:57,842
‫שלחתי מסר לקורבוס‬
‫שהמלך הארו הלך לעולמו.‬

231
00:19:58,843 --> 00:20:01,888
‫לורד וירן יודע‬
‫שקורבוס עקב אחר הנסיכים?‬

232
00:20:02,472 --> 00:20:03,389
‫לא.‬

233
00:20:04,265 --> 00:20:06,184
‫אל תסמכו על וירן.‬

234
00:20:06,267 --> 00:20:09,354
‫אולי זה יקרה בעוד חודש,‬
‫אולי בעוד שנה,‬

235
00:20:09,437 --> 00:20:11,814
‫אבל הוא יבגוד בכם.‬

236
00:20:13,650 --> 00:20:14,692
‫אזהר.‬

237
00:20:16,152 --> 00:20:18,154
‫אני סומכת עליך.‬

238
00:20:18,238 --> 00:20:20,240
‫היית הקול שלי.‬

239
00:20:20,323 --> 00:20:23,409
‫עכשיו אני צריכה שתהיה הלב שלי‬
‫ותציל את הבנים האלה.‬

240
00:20:37,465 --> 00:20:41,261
‫אני מצפה להודעה‬
‫כשהנסיכים יימצאו בריאים ושלמים.‬

241
00:20:41,344 --> 00:20:42,428
‫בוודאי.‬

242
00:20:44,305 --> 00:20:46,724
‫אשלח את המסר לפרצה מיד.‬

243
00:20:51,729 --> 00:20:52,730
‫גרן?‬

244
00:20:53,147 --> 00:20:56,150
‫חדשות רעות. יש שינוי בתוכניות.‬

245
00:20:56,234 --> 00:20:59,237
‫על מה אתה מדבר? על מה הוא מדבר?‬

246
00:20:59,320 --> 00:21:03,866
‫החלטתי שלא תצא למשימה הזו.‬
‫סורן יוביל את משימת ההצלה.‬

247
00:21:03,950 --> 00:21:08,454
‫מה? הגנרל אמאיה אמרה בפירוש‬
‫שעליי להוביל את המשימה.‬

248
00:21:09,163 --> 00:21:11,541
‫אולי הייתה אי הבנה?‬

249
00:21:11,624 --> 00:21:15,003
‫סורן, תארגן לי פגישה‬
‫עם המפקד גרן כדי...‬

250
00:21:15,336 --> 00:21:17,088
‫לדון בחששות שלו.‬

251
00:21:18,089 --> 00:21:21,509
‫במקום שקט. נגיד בסביבות תשע.‬

252
00:21:22,635 --> 00:21:25,888
‫כן, טוב מאוד. תשע מתאים לי.‬

253
00:21:26,889 --> 00:21:27,890
‫טוב מאוד.‬

254
00:21:32,645 --> 00:21:34,355
‫ריילה, הצלת את בייט.‬

255
00:21:34,689 --> 00:21:37,066
‫בלעדייך הוא היה...‬

256
00:21:37,859 --> 00:21:38,776
‫אוכל לדגים.‬

257
00:21:40,987 --> 00:21:42,363
‫זה היה אמיץ, ריילה.‬

258
00:21:42,447 --> 00:21:45,366
‫לא, כבר אמרתי לך.‬
‫אני מפחדת ממים.‬

259
00:21:45,450 --> 00:21:48,161
‫אני יודע, לכן מה שעשית היה כה אמיץ.‬

260
00:21:48,244 --> 00:21:49,787
‫תודה.‬

261
00:21:49,871 --> 00:21:54,584
‫למה לא סיפרת לנו על הפחד שלך?‬
‫זה בסדר לפחד מדברים.‬

262
00:21:57,378 --> 00:22:00,089
‫אני מניחה שפחדתי מהפחד.‬

263
00:22:00,590 --> 00:22:03,676
‫זה די מעגלי. אבל שווה ציון.‬

264
00:22:03,801 --> 00:22:06,929
‫את לא מפחדת מלפחד לפחד.‬

265
00:22:07,555 --> 00:22:09,932
‫זה עמוק. אבל מטומטם.‬

266
00:22:10,516 --> 00:22:14,312
‫העניין הוא שאלפים של צל הירח‬
‫לא אמורים להראות פחד.‬

267
00:22:14,520 --> 00:22:16,606
‫אי פעם.‬
‫-זה עצוב.‬

268
00:22:16,689 --> 00:22:17,982
‫זו הדרך שלנו.‬

269
00:22:19,233 --> 00:22:22,695
‫ההורים שלי לא באמת מתים,‬
‫אבל הלוואי שהיו מתים.‬

270
00:22:23,196 --> 00:22:25,448
‫הם פחדנים.‬
‫-מה זאת אומרת?‬

271
00:22:25,907 --> 00:22:29,243
‫ההורים שלי היו ביחידה עילית,‬
‫משמר הדרקון.‬

272
00:22:29,535 --> 00:22:33,915
‫שמונה אלפים לוחמים שנבחרו‬
‫להגן על ביצת נסיך הדרקונים.‬

273
00:22:33,998 --> 00:22:37,377
‫דרקוני סערה מטילים ביצה‬
‫אחת לאלף שנים.‬

274
00:22:37,627 --> 00:22:40,463
‫אז הביצה כה נדירה ויקרה.‬

275
00:22:41,464 --> 00:22:45,218
‫אך כשבני האדם באו והרגו את מלך הדרקונים,‬
‫משמר הדרקונים,‬

276
00:22:45,301 --> 00:22:49,722
‫ההורים שלי, נכשלו. הם ברחו.‬

277
00:22:50,306 --> 00:22:51,891
‫אני כל-כך מתביישת.‬

278
00:22:53,476 --> 00:22:55,937
‫ריילה,‬
‫אני מצטער על מעשי בני האדם.‬

279
00:22:56,437 --> 00:22:59,232
‫אתה מבין? לכן עליי לתקן את המצב.‬

280
00:22:59,315 --> 00:23:02,402
‫בהתחלה באתי הנה כדי לנקום.‬

281
00:23:02,485 --> 00:23:05,571
‫אבל ברגע שבו ראיתי את הביצה,‬
‫הכול השתנה.‬

282
00:23:05,655 --> 00:23:08,199
‫עכשיו זה מסע של גאולה.‬

283
00:23:09,367 --> 00:23:11,077
‫אנחנו ביחד בסיפור הזה.‬

284
00:23:12,995 --> 00:23:16,666
‫אוי, לא! הסירה שלנו נסחפת.‬

285
00:23:16,749 --> 00:23:20,628
‫היא ברחה לי. מה נעשה עכשיו?‬

286
00:23:27,009 --> 00:23:28,177
‫להתראות, סירה.‬

287
00:23:28,761 --> 00:23:29,595
‫תודה.‬

288
00:23:32,723 --> 00:23:35,810
‫מה הקטע עם הסרט הזה?‬
‫יש לו איזו משמעות?‬

289
00:23:37,770 --> 00:23:40,106
‫לא. זה סתם קישוט.‬

290
00:23:40,273 --> 00:23:42,108
‫קישוט?‬
‫-כן.‬

291
00:23:42,400 --> 00:23:44,777
‫קטע של אלפים של צל הירח.‬

292
00:23:46,028 --> 00:23:46,904
‫טוב.‬

293
00:23:56,289 --> 00:23:59,292
‫תשע וחמישה.‬
‫אני מצטער על האיחור.‬

294
00:23:59,792 --> 00:24:01,294
‫עברו רק חמש דקות.‬

295
00:24:02,044 --> 00:24:04,547
‫אז מה מדאיג אותך?‬

296
00:24:04,630 --> 00:24:07,008
‫הוצאת אותי מהמשימה.‬

297
00:24:08,134 --> 00:24:10,803
‫קיבלתי. תמשיך.‬
‫-ו...‬

298
00:24:11,220 --> 00:24:13,264
‫השלכת אותי לצינוק.‬

299
00:24:15,016 --> 00:24:17,310
‫אני מבין. עוד משהו?‬

300
00:24:18,561 --> 00:24:21,689
‫לא, אבל... לא.‬
‫אלה השניים העיקריים.‬

301
00:24:21,772 --> 00:24:24,400
‫תודה. אני מעריך את המשוב שלך.‬

302
00:24:24,734 --> 00:24:25,693
‫אבא?‬

303
00:24:26,068 --> 00:24:27,904
‫לגבי האסיר האחר שלנו.‬

304
00:24:33,075 --> 00:24:34,702
‫הוא עדיין מסרב לאכול.‬

305
00:24:37,747 --> 00:24:40,041
‫אז שירעב.‬

306
00:25:30,091 --> 00:25:32,009
‫תרגום כתוביות: תום פארי‬