1
00:00:36,787 --> 00:00:39,617
‫אני צריכה לנטר את זמן המסך שלך, בחור צעיר?‬

2
00:00:40,332 --> 00:00:44,462
‫לא, אני פשוט אוהב להשגיח עליהן.
אני מקווה שזה בסדר.‬

3
00:00:45,045 --> 00:00:47,505
‫זו לא מציצנות אם זה מחקר.‬

4
00:00:48,424 --> 00:00:49,934
‫אלא אם כן זו אכן מציצנות.‬

5
00:00:50,009 --> 00:00:52,259
‫הידיים שלך לא היו בכיסים, נכון?‬

6
00:00:52,344 --> 00:00:53,724
‫אלוהים, גרטשן. לא.‬

7
00:00:53,804 --> 00:00:55,474
‫- בדיחה גרועה.
- בדיחה חולנית.‬

8
00:00:56,640 --> 00:00:58,680
‫אתה מתחיל להשתגע קצת מרוב הבידוד?‬

9
00:01:02,062 --> 00:01:03,312
‫זה קורה.‬

10
00:01:03,898 --> 00:01:09,858
‫אתה יודע, היה מחקר שנערך באוקספורד
על השלכות של בידוד...‬

11
00:01:09,945 --> 00:01:11,065
‫עוד כמה זמן?‬

12
00:01:12,990 --> 00:01:15,700
‫אנחנו אוספים נתונים. זה ייארך ככל שנצטרך.‬

13
00:01:15,785 --> 00:01:17,695
‫מתי נוכל לתת להן לבלות יחד?‬

14
00:01:18,704 --> 00:01:21,294
‫אין להן שום מושג מה קורה, גרטשן.‬

15
00:01:22,082 --> 00:01:25,752
‫המעט שאנחנו יכולים לעשות
הוא לתת להן תמיכה כלשהי. חרא.‬

16
00:01:28,839 --> 00:01:30,929
‫באמת חשבתי שתהווה ערך מוסף.‬

17
00:01:31,675 --> 00:01:33,925
‫לכן אני משלמת לך משכורת כזו.‬

18
00:01:34,011 --> 00:01:37,561
‫לכן קילפתי אותך
מספת העור המזויף הספוגה בג'ין‬

19
00:01:37,640 --> 00:01:40,810
‫שגססת עליה, והואלתי בטובי לצרף אותך.‬

20
00:01:40,893 --> 00:01:45,113
‫אתה, שיושב שם וחולם בהקיץ
על לשחק את תפקיד האח הגדול המגונן,‬

21
00:01:45,189 --> 00:01:48,819
‫שמתרעם בנוגע לרווחה שלהן.‬

22
00:01:48,901 --> 00:01:53,241
‫אתה באמת חושב שזה ערך מוסף בשבילי?‬

23
00:01:54,949 --> 00:01:57,949
‫הארגז הזה היה אמור
למלא את אחר הצהריים שלי.‬

24
00:01:58,661 --> 00:02:00,001
‫אולי אפיל אותו עליך.‬

25
00:02:01,080 --> 00:02:04,580
‫אם אתה מעוניין להוכיח לי שיש לך ערך,‬

26
00:02:04,667 --> 00:02:07,417
‫תמצא לנו דרך לצאת מזה.‬

27
00:02:09,004 --> 00:02:11,304
‫סודי ביותר
חסוי‬

28
00:02:11,382 --> 00:02:12,512
‫מהסוכן בלאק
10 בינואר - אי‬

29
00:02:14,260 --> 00:02:15,390
‫שחר חווה‬

30
00:02:21,684 --> 00:02:23,814
‫"אף אחד לא בא לחלץ אותנו.‬

31
00:02:23,894 --> 00:02:26,904
‫"מספר הימים שחלפו כאן, 22."‬

32
00:02:26,981 --> 00:02:30,531
‫מספר הימים שחלפו
מאז שהמטוס טס מעלינו, שישה.‬

33
00:02:30,609 --> 00:02:32,859
‫מספר הימים בלי אוכל, שניים.‬

34
00:02:34,363 --> 00:02:37,073
‫אף אחת לא בכתה כבר זמן מה.‬

35
00:02:37,157 --> 00:02:40,407
‫אף אחת כבר לא נראית ממש מפוחדת.‬

36
00:02:40,494 --> 00:02:43,464
‫לא כי אנחנו חזקות או אמיצות.‬

37
00:02:43,539 --> 00:02:48,089
‫כי כשמגיעים לרמות כאלה של רעב,
לא מרגישים שום דבר אחר.‬

38
00:02:48,168 --> 00:02:53,758
‫הרעב הוא כוח טבע,
והוא מחסל את הטובות ביותר מבינינו.‬

39
00:02:54,884 --> 00:02:57,344
‫נתתי לנו לאכול את כל האוכל.‬

40
00:02:57,428 --> 00:03:01,178
‫כזאת מטומטמת.‬

41
00:03:01,265 --> 00:03:02,135
‫היי.‬

42
00:03:02,224 --> 00:03:05,694
‫עם זאת, זה היה מרפא לחלקנו.‬

43
00:03:05,769 --> 00:03:08,559
‫אל תדברי על החברה שלי ככה, טוב?‬

44
00:03:08,647 --> 00:03:11,647
‫אם תמשיכי להיות מגעילה אליה,
אצטרך להיכנס בך.‬

45
00:03:12,234 --> 00:03:15,074
‫יש אנשים שזוכרים מי הם במשבר.‬

46
00:03:18,240 --> 00:03:19,910
‫קטטה בבר, 2015.‬

47
00:03:20,784 --> 00:03:22,664
‫היית צריכה לראות את הבחור השני.‬

48
00:03:22,745 --> 00:03:26,825
‫אבל יש אנשים שחוזרים
למקומות האפלים ביותר שלהם.‬

49
00:03:26,916 --> 00:03:28,286
‫אולי הוא מעורב בזה.‬

50
00:03:29,335 --> 00:03:30,745
‫מי?‬

51
00:03:31,545 --> 00:03:33,665
‫הטייס המזדיין הזה.‬

52
00:03:36,258 --> 00:03:40,678
‫איזה מין בן אדם רואה אי מלא בנערות אבודות,‬

53
00:03:40,763 --> 00:03:42,773
‫ולא שולח עזרה?‬

54
00:03:44,975 --> 00:03:47,095
‫ליאה, במה הוא אמור להיות מעורב?‬

55
00:03:49,229 --> 00:03:51,019
‫אני לא יודעת.‬

56
00:03:53,275 --> 00:03:56,355
‫תירגעי, טוב? אנחנו נהיה בסדר.‬

57
00:03:57,029 --> 00:03:59,619
‫ויש גם את מרתה הטהורה,‬

58
00:03:59,698 --> 00:04:03,368
‫שיש לה יותר מדי אמונה עיוורת
מכדי לאבד תקווה.‬

59
00:04:06,914 --> 00:04:09,334
‫אין סיכוי שהוא לא דיווח על זה.‬

60
00:04:10,626 --> 00:04:13,166
‫אנשים אוהבים לעזור, את יודעת?‬

61
00:04:14,088 --> 00:04:16,918
‫זה בטח פשוט מתעכב קצת.‬

62
00:04:17,007 --> 00:04:19,837
‫אני רוצה לראות את העולם כמוה.‬

63
00:04:19,927 --> 00:04:21,797
‫אני חושבת שכולנו רוצים.‬

64
00:04:23,013 --> 00:04:26,773
‫חלליות נועדו לעוף‬

65
00:04:26,850 --> 00:04:30,730
‫להושיט יד ולגעת בשמיים‬

66
00:04:30,813 --> 00:04:34,653
‫אי אפשר לעצור כי הגענו גבוה כל כך‬

67
00:04:34,733 --> 00:04:37,903
‫בואו נעשה את זה עוד פעם אחת‬

68
00:04:37,987 --> 00:04:42,487
‫תראי, אימא! תראי!
אני עפה אלף מיליון מטר באוויר.‬

69
00:04:43,909 --> 00:04:47,039
‫אני חושבת שאף אחד לא קפץ גבוה כמוני.‬

70
00:04:47,121 --> 00:04:48,791
‫בחיים לא.‬

71
00:04:54,128 --> 00:04:55,128
‫מרתה!‬

72
00:04:56,088 --> 00:05:02,048
‫אבודות בטבע‬

73
00:05:04,430 --> 00:05:05,930
‫חטיף חלבון‬

74
00:05:07,433 --> 00:05:09,813
‫זוכרת את המורה שלנו בכיתה ד'?‬

75
00:05:10,477 --> 00:05:11,897
‫גב' ברגום.‬

76
00:05:11,979 --> 00:05:12,899
‫אישה מוזרה.‬

77
00:05:13,605 --> 00:05:16,355
‫היא קצת מטורללת שמחבקת עצים.‬

78
00:05:16,442 --> 00:05:19,532
‫היא הייתה משתמשת בדאודורנט טבעי שלא עובד.‬

79
00:05:19,611 --> 00:05:21,571
‫היה לה ריח של קש רטוב.‬

80
00:05:24,450 --> 00:05:28,910
‫בדיוק חשבתי על זה
שהיא הייתה מוציאה אותנו לטיולים‬

81
00:05:28,996 --> 00:05:32,076
‫מאחורי בית הספר, ומצביעה על פרחי שן ארי,‬

82
00:05:32,166 --> 00:05:37,416
‫וחופרת על זה שאפשר להכין סלט
מעשבים שוטים שיש בחצר.‬

83
00:05:38,881 --> 00:05:40,971
‫נראה לך שנוכל למצוא אותם שם?‬

84
00:05:42,051 --> 00:05:43,141
‫אולי.‬

85
00:05:43,677 --> 00:05:45,597
‫- נלך לחפש אוכל?
- נלך לחפש אוכל.‬

86
00:05:47,598 --> 00:05:50,228
‫היי, את...‬

87
00:05:50,309 --> 00:05:53,769
‫את יודעת מי מתמצאת שם בחוץ,‬

88
00:05:53,854 --> 00:05:56,444
‫כאילו, יודעת להסתדר?‬

89
00:05:58,317 --> 00:05:59,357
‫כן?‬

90
00:06:02,488 --> 00:06:06,278
‫אולי כדאי שאזמין אותה לבוא?‬

91
00:06:07,576 --> 00:06:11,246
‫כן, אני יודעת שאני לא סבבה איתה,‬

92
00:06:11,330 --> 00:06:14,330
‫אבל בשלב זה, במקום הזה,‬

93
00:06:14,416 --> 00:06:17,376
‫די ילדותי לנטור טינה.‬

94
00:06:19,338 --> 00:06:21,218
‫אני גאה בך מאוד, טוני.‬

95
00:06:24,384 --> 00:06:28,564
‫היא מגיעה אל קו ה-40 יארד,
אל ה-30, אל ה-20.‬

96
00:06:29,139 --> 00:06:32,679
‫היא עשויה להבקיע.‬

97
00:06:32,768 --> 00:06:35,898
‫ד"ר טד, אני לא בטוחה
שמונחי הפוטבול ידברו אליה.‬

98
00:06:36,814 --> 00:06:38,944
‫נכון. תזכירי לי מה את אוהבת?‬

99
00:06:39,024 --> 00:06:40,074
‫סופטבול?‬

100
00:06:40,150 --> 00:06:42,570
‫אמרתי לך 100 פעמים.‬

101
00:06:42,653 --> 00:06:44,663
‫כן. את אוהבת לדוג.‬

102
00:06:44,738 --> 00:06:45,908
‫אני רוקדת.‬

103
00:06:46,824 --> 00:06:50,124
‫רוקדת? זה עמד לי על קצה הלשון, אני נשבע.‬

104
00:06:50,869 --> 00:06:53,249
‫מוכנה ומזומנת? הינה היא.‬

105
00:06:54,498 --> 00:06:56,378
‫היא עושה את הצעדים.‬

106
00:06:56,458 --> 00:07:00,048
‫עכשיו, מרתה, תגידי לי,
מה הריקוד האהוב עלייך בעולם?‬

107
00:07:00,129 --> 00:07:01,459
‫הג'ינגל.‬

108
00:07:01,547 --> 00:07:03,007
‫בסדר, מרתה.‬

109
00:07:03,090 --> 00:07:06,930
‫אנחנו נעזור לך להחלים ונחזיר אותך לשם.‬

110
00:07:07,010 --> 00:07:12,140
‫מכאן והלאה,
את ואני נהיה צוות ריקודי ג'ינגל.‬

111
00:07:12,224 --> 00:07:14,064
‫ובכל פעם שתרקדי,‬

112
00:07:14,143 --> 00:07:16,853
‫תזכרי את הזמן שבילינו יחד,‬

113
00:07:16,937 --> 00:07:21,017
‫ותדעי שאת מסוגלת לעשות הכול.‬

114
00:07:38,375 --> 00:07:39,455
‫כן!‬

115
00:07:40,043 --> 00:07:43,383
‫כל הכבוד, בנות.
עבודת הרגליים נראית ממש טוב.‬

116
00:07:44,173 --> 00:07:47,053
‫יש לי הודעה מיוחדת מאוד.‬

117
00:07:47,134 --> 00:07:50,264
‫רציתי שכולן ידעו שבפאו-וואו אנישנאבה,‬

118
00:07:50,345 --> 00:07:53,595
‫גברת מרתה כבר לא תרקוד עם הנערות.‬

119
00:07:53,682 --> 00:07:57,812
‫התותחית הזאת
הולכת להתחרות בג'ינגל לבוגרות.‬

120
00:08:00,606 --> 00:08:03,896
‫זה לא סיפור גדול.
כלומר, אני בטח אגיע למקום האחרון.‬

121
00:08:07,571 --> 00:08:08,861
‫אני עייפה כל כך.‬

122
00:08:08,947 --> 00:08:11,527
‫לא סיפרת לי שאת רוקדת עם הגדולים.‬

123
00:08:11,617 --> 00:08:14,657
‫את תבואי לצפות?
חשבתי שזה "שמורה" מדי לטעמך.‬

124
00:08:14,745 --> 00:08:16,205
‫כאילו, כן.‬

125
00:08:18,165 --> 00:08:20,535
‫אלוהים אדירים. שמעו את זה בקנדה.‬

126
00:08:21,501 --> 00:08:26,301
‫כשאני שותה שתייה מוגזת באחר הצהריים
לפני הריקודים, תמיד יש לי גרפסים.‬

127
00:08:29,343 --> 00:08:30,723
‫היי, גב' בלאקברן.‬

128
00:08:33,055 --> 00:08:35,215
‫מרתה, מותק, את יכולה לבוא הנה?‬

129
00:08:41,313 --> 00:08:43,613
‫אני צריכה לדבר איתך בפרטיות, טוב?‬

130
00:08:43,690 --> 00:08:45,570
‫זה בקשר לד"ר טד.‬

131
00:08:51,031 --> 00:08:53,621
‫הוא מואשם בהתעללות בילדות קטנות.‬

132
00:08:54,576 --> 00:08:55,576
‫מינסוטה
פרקליטת המחוז‬

133
00:08:55,661 --> 00:08:57,911
‫אבל כרגע, פרקליטת המחוז רק רוצה לדבר.‬

134
00:08:57,996 --> 00:09:01,786
‫הם ירצו שאני אגיד עליו
את הדברים הכי נוראיים ומכוערים.‬

135
00:09:01,875 --> 00:09:04,415
‫הוא תמיד היה נחמד אליי.‬

136
00:09:05,796 --> 00:09:11,386
‫בסדר, אבל יש שבע או שמונה
נערות אחרות שיגידו אחרת.‬

137
00:09:11,468 --> 00:09:12,678
‫אם ד"ר וולצ'ק...‬

138
00:09:12,761 --> 00:09:13,891
‫ד"ר טד.‬

139
00:09:16,181 --> 00:09:19,181
‫- אם הוא עשה לך מה שהוא עשה להן...
- הן שקרניות.‬

140
00:09:19,268 --> 00:09:21,308
‫מותק, למה להן לשקר?‬

141
00:09:22,771 --> 00:09:23,981
‫אני לא יודעת.‬

142
00:09:24,856 --> 00:09:27,186
‫אולי כי הן לא החלימו,‬

143
00:09:27,276 --> 00:09:31,446
‫כי הן לא עבדו קשה כמוני, ועכשיו הן כועסות.‬

144
00:09:32,614 --> 00:09:37,744
‫לפעמים להתבגר
ולראות את המציאות כפי שהיא זה...‬

145
00:09:39,246 --> 00:09:40,246
‫קשה.‬

146
00:09:40,330 --> 00:09:45,500
‫אפילו אכזרי, אבל אי אפשר
להעמיד פנים שהדברים האלה לא קרו.‬

147
00:09:50,257 --> 00:09:52,587
‫אני פשוט רוצה ללכת הביתה עכשיו.‬

148
00:09:55,137 --> 00:09:56,717
‫אצל מישהי כמו מרתה,‬

149
00:09:57,222 --> 00:10:00,392
‫סכנות תמיד היו מגיעות מבחוץ.‬

150
00:10:00,475 --> 00:10:01,345
‫מרתה‬

151
00:10:01,435 --> 00:10:04,265
‫אצל ליאה, זה שונה.‬

152
00:10:04,354 --> 00:10:07,574
‫אצלה, האיומים באים מבפנים.‬

153
00:10:08,734 --> 00:10:10,694
‫לא הייתי עושה את זה.‬

154
00:10:11,486 --> 00:10:14,816
‫קשה להיראות טוב עם גבות מרוטות מדי.‬

155
00:10:20,078 --> 00:10:22,538
‫את שוב נכנסת למקום אפל.‬

156
00:10:23,582 --> 00:10:25,542
‫היא הכי גרועה שהייתה לי עד עכשיו.‬

157
00:10:27,002 --> 00:10:27,842
‫מה?‬

158
00:10:27,919 --> 00:10:30,919
‫התחושה שיש לי עמוק בבטן.‬

159
00:10:31,506 --> 00:10:34,426
‫לכולנו יש תחושה כזאת. קוראים לה רעב משתק.‬

160
00:10:34,509 --> 00:10:35,339
‫לא.‬

161
00:10:37,095 --> 00:10:39,425
‫את יודעת למה אני מתכוונת. זאת מין...‬

162
00:10:40,599 --> 00:10:42,019
‫תחושה כזאת ש...‬

163
00:10:44,603 --> 00:10:49,443
‫תחושה מציקה כזאת שהמקום הזה דפוק.‬

164
00:10:51,693 --> 00:10:52,943
‫אני יודעת שאני...‬

165
00:10:54,821 --> 00:10:57,571
‫נאחזת בדברים. אבל אם אני לא מצליחה להרפות,‬

166
00:10:57,657 --> 00:10:59,737
‫זה בדרך כלל אומר שלא כדאי לי.‬

167
00:11:08,585 --> 00:11:11,625
‫כשהייתי בת שבע, היה לי דג זהב אובדני.‬

168
00:11:11,713 --> 00:11:15,933
‫היינו צריכים לכסות את האקווריום שלו ברשת
כדי שהוא לא יקפוץ החוצה.‬

169
00:11:17,511 --> 00:11:21,061
‫ויום אחד נסענו לבית של סבתא שלי במרין.‬

170
00:11:24,184 --> 00:11:27,604
‫בדרך לשם, הייתי אובססיבית לגבי זה
ששכחנו את הרשת.‬

171
00:11:28,897 --> 00:11:33,397
‫והאימה הייתה... מטורפת.‬

172
00:11:33,485 --> 00:11:36,025
‫דיברתי רק על זה, על הרשת, על הדג.‬

173
00:11:36,113 --> 00:11:40,873
‫והתחלתי לבכות עד כדי כך
שההורים שלי סוף סוף החזירו אותי הביתה.‬

174
00:11:43,870 --> 00:11:46,790
‫- ואז?
- הדג היה בסדר. הרשת הייתה במקום.‬

175
00:11:49,042 --> 00:11:54,012
‫אבל הייתה דליפת גז במרתף שבו הכלב ישן.‬

176
00:11:55,924 --> 00:11:58,264
‫אבא שלי מצא אותו ללא הכרה.‬

177
00:11:59,886 --> 00:12:03,346
‫הוא היה בסדר בסוף, כי מצאנו אותו בזמן.‬

178
00:12:05,100 --> 00:12:05,930
‫חרא.‬

179
00:12:06,017 --> 00:12:07,847
‫זה כאילו שיש...‬

180
00:12:08,937 --> 00:12:13,017
‫פשוט יש סיבה שאני נותנת
לראש שלי להתפרע לפעמים.‬

181
00:12:13,108 --> 00:12:14,988
‫כי זה בדרך כלל בגלל...‬

182
00:12:21,658 --> 00:12:23,578
‫משהו חשוב.‬

183
00:12:25,537 --> 00:12:27,537
‫ואני מרגישה את זה עכשיו.‬

184
00:12:30,876 --> 00:12:31,786
‫אני מבינה אותך.‬

185
00:12:38,341 --> 00:12:40,591
‫אבל אני לא בטוחה לגמרי‬

186
00:12:40,677 --> 00:12:43,307
‫שכדאי לך להסתמך על צירוף מקרים מהילדות‬

187
00:12:43,388 --> 00:12:48,308
‫כאישור לכל הרגשה רעה שיש לך.‬

188
00:12:50,061 --> 00:12:52,731
‫אני בשפל המדרגה ואת מנפנפת אותי?‬

189
00:12:52,814 --> 00:12:54,614
‫- לא לזה התכוונתי.
- לכי תזדייני!‬

190
00:12:54,691 --> 00:12:55,691
‫ליאה!‬

191
00:13:00,989 --> 00:13:02,319
‫היא בסדר?‬

192
00:13:10,832 --> 00:13:12,582
‫זה לא עובד.‬

193
00:13:13,418 --> 00:13:15,588
‫בואי לעזור לי בבקשה.‬

194
00:13:15,670 --> 00:13:18,170
‫לא. טוב לי פה.‬

195
00:13:21,676 --> 00:13:22,676
‫רייצ'ל,‬

196
00:13:23,678 --> 00:13:25,598
‫למה את לא מוכנה להיכנס למים?‬

197
00:13:27,098 --> 00:13:28,978
‫קרה משהו?‬

198
00:13:31,019 --> 00:13:34,809
‫אני פשוט... חלשה קצת. זה הכול.‬

199
00:13:35,690 --> 00:13:37,070
‫כולנו חלשות.‬

200
00:13:47,911 --> 00:13:49,201
‫מה זה היה, לעזאזל?‬

201
00:13:52,832 --> 00:13:54,002
‫בואי.‬

202
00:13:55,460 --> 00:13:57,090
‫בואי נצא לטיול.‬

203
00:14:17,816 --> 00:14:18,646
‫עד כמה זה נורא?‬

204
00:14:19,651 --> 00:14:20,611
‫לא נורא.‬

205
00:14:21,903 --> 00:14:25,533
‫את נראית כאילו הסתפרת
במספרה שעובדים בה פעוטות,‬

206
00:14:25,615 --> 00:14:26,445
‫אבל לא נורא.‬

207
00:14:27,409 --> 00:14:29,119
‫אני לא רואה שנשארו פירות יער.‬

208
00:14:32,247 --> 00:14:35,497
‫אוף, כן. נראה שגמרנו אותם.‬

209
00:14:36,293 --> 00:14:37,293
‫היי, חברות.‬

210
00:14:39,045 --> 00:14:40,205
‫זאת מציאה.‬

211
00:14:40,297 --> 00:14:42,337
‫מה זה, לעזאזל? זה נראה כמו שוקולד.‬

212
00:14:42,424 --> 00:14:44,134
‫אל תאכלו אותם. אלה גללים.‬

213
00:14:46,386 --> 00:14:47,676
‫אתן יודעות, צואה.‬

214
00:14:48,388 --> 00:14:50,558
‫קוראים להם גללים בקהילת הציד.‬

215
00:14:50,640 --> 00:14:52,270
‫איזו קהילת ציד?‬

216
00:14:52,892 --> 00:14:54,692
‫פשוט הקהילה הכללית.‬

217
00:14:54,769 --> 00:14:56,899
‫ואת חלק מהקהילה הזאת?‬

218
00:14:56,980 --> 00:14:58,440
‫כן, קצת.‬

219
00:14:59,858 --> 00:15:01,738
‫אפשר לדבר על המשמעות של זה?‬

220
00:15:01,818 --> 00:15:04,608
‫מה שחרבן את השוקולדים האלה יתקוף אותנו?‬

221
00:15:04,696 --> 00:15:07,566
‫זו לא חיה טורפת. הם עגולים ויבשים מדי.‬

222
00:15:07,657 --> 00:15:10,327
‫אני מנחשת שמדובר בחיה קטנה שהולכת על ארבע.‬

223
00:15:14,039 --> 00:15:15,119
‫מה את עושה?‬

224
00:15:15,206 --> 00:15:17,706
‫מתכוננת למקרה שניתקל בו.‬

225
00:15:17,792 --> 00:15:20,092
‫עז, צבי, מה שזה לא יהיה.‬

226
00:15:20,170 --> 00:15:22,260
‫אם הוא יברח, נאבד אוכל שיספיק לשבוע.‬

227
00:15:22,339 --> 00:15:24,919
‫מתי רצח בעלי חיים הפך לאפשרות מבחינתנו?‬

228
00:15:25,008 --> 00:15:27,798
‫מרתה, אני מצטערת, אני יודעת שאת רגישה,‬

229
00:15:27,886 --> 00:15:29,386
‫אבל זה באמת לא רצח.‬

230
00:15:29,471 --> 00:15:31,811
‫בשלב זה, זה דומה יותר להגנה עצמית.‬

231
00:15:31,890 --> 00:15:33,850
‫הגנה עצמית מפני עז?‬

232
00:15:33,933 --> 00:15:38,063
‫היא מתכוונת להגנה מפני מוות מרעב.
דרך אגב, היא צודקת.‬

233
00:15:38,146 --> 00:15:39,476
‫את בצד שלה?‬

234
00:15:39,564 --> 00:15:41,484
‫מרטי, זה לא קשור לצדדים.‬

235
00:15:42,859 --> 00:15:44,649
‫אני לא רוצה להשתתף בזה.‬

236
00:16:04,547 --> 00:16:06,627
‫היא צריכה לשבת.‬

237
00:16:07,634 --> 00:16:08,974
‫כולנו צריכות לשבת.‬

238
00:16:09,052 --> 00:16:12,562
‫אם אנחנו לא מכניסות דלק לגוף,‬

239
00:16:13,223 --> 00:16:16,733
‫המהלך הכי חכם הוא לא לעשות שום דבר.‬

240
00:16:16,810 --> 00:16:19,310
‫אז בעיקרון, אני מודל לחיקוי עכשיו.‬

241
00:16:24,317 --> 00:16:25,147
‫ליאה.‬

242
00:16:27,529 --> 00:16:31,239
‫אולי תעשי הפסקה של חמש דקות?
תפסיקי לעמוד על הרגליים לרגע?‬

243
00:16:35,203 --> 00:16:36,793
‫אף אחת לא תכריח אותך.‬

244
00:16:36,871 --> 00:16:40,251
‫פשוט נראה שאולי את צריכה לנוח.‬

245
00:16:42,460 --> 00:16:46,670
‫בכנות, אנחנו בשלב של האתגר המנטלי עכשיו.‬

246
00:16:47,924 --> 00:16:51,264
‫מה שאנחנו אוכלות
הוא לא הדבר היחיד שיכריע את גורלנו.‬

247
00:16:51,970 --> 00:16:54,430
‫מה שמסתובב לנו בראש‬

248
00:16:55,598 --> 00:16:57,728
‫נחשב בדיוק באותה מידה.‬

249
00:17:02,355 --> 00:17:03,185
‫היא יפה.‬

250
00:17:04,858 --> 00:17:06,188
‫מה?‬

251
00:17:06,276 --> 00:17:07,276
‫השמלה שלך.‬

252
00:17:08,611 --> 00:17:09,991
‫כן, תודה.‬

253
00:17:10,822 --> 00:17:13,912
‫כמה פעמונים קטנים תשימי עליה בסך הכול?‬

254
00:17:13,992 --> 00:17:15,452
‫שלוש מאות שישים וחמישה.‬

255
00:17:16,536 --> 00:17:18,656
‫אחד לכל יום בשנה.‬

256
00:17:18,747 --> 00:17:19,827
‫אלוהים.‬

257
00:17:19,914 --> 00:17:22,504
‫אל תעברי ליד מגנטים גדולים כשתלבשי אותה.‬

258
00:17:23,084 --> 00:17:25,214
‫למה לי לעבור ליד מגנט גדול?‬

259
00:17:27,964 --> 00:17:29,514
‫בדיחה מטומטמת. לא משנה.‬

260
00:17:38,266 --> 00:17:42,646
‫אז האנשים האלה שחוקרים את התיק שלך,
בכלל לא דיברת איתם?‬

261
00:17:44,105 --> 00:17:45,105
‫למה לי לדבר איתם?‬

262
00:17:45,190 --> 00:17:49,110
‫גם אם שום דבר לא קרה לך,
זה דפוק, מה שקרה לאחרות.‬

263
00:17:52,030 --> 00:17:54,450
‫אולי יש לך מידע שיעזור להכניס אותו לכלא.‬

264
00:17:54,532 --> 00:17:58,202
‫לא רציתי לשבת שם
ולשמוע את כולם מלכלכים עליו.‬

265
00:18:00,580 --> 00:18:04,830
‫מרטי, אני יודעת שאת רוצה לראות
רק את הטוב באנשים,‬

266
00:18:04,918 --> 00:18:08,798
‫וזה ממש מעצבן וגם ממש מגניב בו זמנית,‬

267
00:18:08,880 --> 00:18:10,670
‫אבל במקרה הזה, אני לא יודעת...‬

268
00:18:14,177 --> 00:18:15,757
‫יש לי תחושה שזו הכחשה.‬

269
00:18:15,845 --> 00:18:21,015
‫אני אומנם לא יוצרת
המון דרמה אגרסיבית כל הזמן,‬

270
00:18:21,893 --> 00:18:24,193
‫אבל זה לא אומר שאני חיה באגדות.‬

271
00:18:24,270 --> 00:18:25,810
‫איך אני הפכתי לנושא השיחה?‬

272
00:18:25,897 --> 00:18:29,187
‫את רוצה שאני אילחם כאילו כולם נגדי‬

273
00:18:29,275 --> 00:18:34,315
‫ורק דברים רעים קורים,
אבל אני לא רוצה לראות את העולם ככה.‬

274
00:18:37,534 --> 00:18:38,584
‫מצטערת.‬

275
00:18:38,660 --> 00:18:40,620
‫כן, אבל את לא.‬

276
00:18:41,871 --> 00:18:44,371
‫כן, למען האמת, אני לא מצטערת.‬

277
00:18:56,511 --> 00:18:58,351
‫אז את ערה בלילות כמוני.‬

278
00:18:59,138 --> 00:19:00,308
‫כן. לפעמים.‬

279
00:19:00,390 --> 00:19:03,430
‫את יודעת שאת לא חייבת
לכבס את המצעים שלך, נכון?‬

280
00:19:04,394 --> 00:19:06,154
‫את נחמדה מדי, ברניס.‬

281
00:19:06,896 --> 00:19:09,226
‫כן, אבל הם לא שלי.‬

282
00:19:10,692 --> 00:19:11,532
‫של מרתה?‬

283
00:19:11,609 --> 00:19:15,779
‫היא אמרה שהיא שפכה עליהם מיץ,
אבל אני לא בטוחה שאני מאמינה לה.‬

284
00:19:19,033 --> 00:19:20,583
‫היא הרטיבה במיטה.‬

285
00:19:21,327 --> 00:19:24,707
‫אני כנראה לא אמורה לספר לך על זה.
זה היה מביך אותה.‬

286
00:19:28,334 --> 00:19:31,004
‫זה לא שהיא מעולם לא עשתה את זה.‬

287
00:19:42,056 --> 00:19:47,056
‫ד"ר טד אמר שההרטבה במיטה קשורה לפציעה שלה.‬

288
00:19:49,856 --> 00:19:51,896
‫במחשבה שנייה, מעולם לא הבנתי‬

289
00:19:51,983 --> 00:19:55,903
‫למה היא התחילה רק אחרי...
שהיא התחילה להחלים.‬

290
00:19:56,487 --> 00:20:02,117
‫ד"ר טד. אני לא מאמינה שהכנסנו
את הסוטה הדפוק הזה לחיים שלה.‬

291
00:20:05,246 --> 00:20:06,326
‫היא...‬

292
00:20:10,043 --> 00:20:14,093
‫היא תמיד רואה את הכול
באור חיובי כל כך, את יודעת?‬

293
00:20:14,172 --> 00:20:18,682
‫כולם טובים ונחמדים ומלאים באור.‬

294
00:20:21,638 --> 00:20:26,018
‫ואני עוד סיפרתי לעצמי שהיא כזאת
כי גידלתי אותה כמו שצריך.‬

295
00:20:28,102 --> 00:20:31,982
‫כי הגנו עליה.‬

296
00:20:33,775 --> 00:20:37,145
‫אבל כל הזמן הזה,
זה סתם היה עולם דמיוני שהיא יצרה‬

297
00:20:37,236 --> 00:20:39,986
‫כי המציאות שלה הייתה כואבת מדי.‬

298
00:20:40,073 --> 00:20:40,913
‫היי!‬

299
00:20:43,326 --> 00:20:45,326
‫אתה לא מפחד ממני, נכון?‬

300
00:20:46,037 --> 00:20:46,867
‫בצדק.‬

301
00:20:47,956 --> 00:20:49,786
‫אני לא אפגע בך.‬

302
00:20:51,376 --> 00:20:54,956
‫אבל הן יפגעו בך, אם לא תברח מפה. אז לך.‬

303
00:20:55,880 --> 00:20:57,550
‫לך!‬

304
00:20:58,299 --> 00:20:59,259
‫קדימה!‬

305
00:21:02,804 --> 00:21:04,814
‫אתה לא רציני.‬

306
00:21:04,889 --> 00:21:06,139
‫זה מטורף.‬

307
00:21:07,058 --> 00:21:09,098
‫על גבול אי השפיות.‬

308
00:21:09,185 --> 00:21:12,685
‫לגרור אותנו לראש הגבעה הזאת
כאילו יש לנו אנרגיה מיותרת.‬

309
00:21:14,524 --> 00:21:16,534
‫זה חייב לקרות פה.‬

310
00:21:18,611 --> 00:21:20,701
‫מה חייב לקרות פה?‬

311
00:21:22,073 --> 00:21:23,453
‫הפסקת האש.‬

312
00:21:24,492 --> 00:21:28,202
‫הפסקת אש? לא ידעתי שאנחנו במלחמה.‬

313
00:21:28,788 --> 00:21:31,578
‫לא ביני לבינך.‬

314
00:21:31,666 --> 00:21:33,746
‫בינך לבין זה.‬

315
00:21:35,878 --> 00:21:38,378
‫את מפחדת מהם עכשיו.‬

316
00:21:39,674 --> 00:21:40,884
‫מהמים.‬

317
00:21:42,802 --> 00:21:43,852
‫המים.‬

318
00:21:45,346 --> 00:21:49,766
‫הם היו פתח המילוט של ג'נט.
אנחנו מתנהגות כאילו הם מחסום, מעין...‬

319
00:21:50,768 --> 00:21:53,098
‫גבול שאנחנו לא יכולות לחצות,‬

320
00:21:53,187 --> 00:21:55,437
‫אבל הם בעצם היציאה.‬

321
00:21:57,984 --> 00:22:01,994
‫היי, עצרי. תפסיקי. עצרי.
ליאה, תסתכלי עליי.‬

322
00:22:02,071 --> 00:22:04,821
‫- נשחה עד שנינצל.
- תסתכלי עליי. את תטבעי.‬

323
00:22:04,907 --> 00:22:06,867
‫- ליאה, תסתכלי עליי!
- תעזבי אותי!‬

324
00:22:12,874 --> 00:22:14,674
‫לא! ליאה!‬

325
00:22:16,794 --> 00:22:19,304
‫אני צריכה להשתין.‬

326
00:22:20,006 --> 00:22:20,966
‫אני פשוט...‬

327
00:22:21,674 --> 00:22:22,594
‫בסדר.‬

328
00:22:29,432 --> 00:22:31,562
‫זה לא קורה. פחד במה.‬

329
00:22:31,642 --> 00:22:33,442
‫אני יכולה להתרחק.‬

330
00:22:33,519 --> 00:22:35,939
‫או שתשירי.‬

331
00:22:38,900 --> 00:22:40,740
‫אני הולך לפרק תגיות‬

332
00:22:40,818 --> 00:22:43,698
‫יש לי רק 20 דולר בכיס‬

333
00:22:43,780 --> 00:22:45,700
‫מאקלמור? מאיפה זה בא?‬

334
00:22:45,782 --> 00:22:47,992
‫הדבר הראשון שעלה לי לראש.‬

335
00:22:48,076 --> 00:22:49,946
‫זה לא קשור. אהבתי.‬

336
00:22:50,036 --> 00:22:51,156
‫אני צד‬

337
00:22:51,245 --> 00:22:52,495
‫מחפש שיחוק‬

338
00:22:52,580 --> 00:22:55,000
‫זה אדיר לאללה‬

339
00:22:57,418 --> 00:23:00,338
‫בפעם הראשונה שהשמיעו את השיר הזה ברדיו,‬

340
00:23:00,421 --> 00:23:03,131
‫חשבתי שהם שרים, "לפרק מחסניות".‬

341
00:23:03,216 --> 00:23:05,176
‫אין מצב, גם אני.‬

342
00:23:05,259 --> 00:23:09,009
‫- את אומרת את זה רק כדי לנחם אותי?
- מתי הייתי עושה דבר כזה?‬

343
00:23:09,097 --> 00:23:09,927
‫נכון.‬

344
00:23:11,265 --> 00:23:13,595
‫לא ידעתי עד ששלחו אותי למנהל‬

345
00:23:13,684 --> 00:23:15,814
‫כי שרתי שיר על שוד מזוין.‬

346
00:23:16,646 --> 00:23:17,806
‫שמעת את זה?‬

347
00:23:18,523 --> 00:23:19,943
‫אולי זאת המטרה שלנו.‬

348
00:23:26,739 --> 00:23:27,739
‫תודה.‬

349
00:23:32,495 --> 00:23:35,365
‫מים, אני פשוט... אני ברוגז איתם, טוב?‬

350
00:23:36,624 --> 00:23:38,794
‫והם ברוגז איתי כבר זמן מה.‬

351
00:23:39,585 --> 00:23:41,545
‫הם רק גרמו לי להיות חולה.‬

352
00:23:41,629 --> 00:23:42,839
‫לא. זה לא נכון.‬

353
00:23:42,922 --> 00:23:45,472
‫מה? בחייך, זה לא מה שאת רוצה?‬

354
00:23:45,550 --> 00:23:48,930
‫שאני אפרוש, שאשכח את כל עולם הקפיצה למים?‬

355
00:23:49,011 --> 00:23:49,851
‫לא.‬

356
00:23:50,805 --> 00:23:51,925
‫אני לא יודעת.‬

357
00:23:53,015 --> 00:23:55,845
‫אני לא רוצה שתשכחי את עצמך.‬

358
00:23:57,228 --> 00:23:59,558
‫זין על זה. מה זה אומר בכלל?‬

359
00:24:03,484 --> 00:24:04,324
‫תקפצי למים.‬

360
00:24:06,154 --> 00:24:07,114
‫מה?‬

361
00:24:08,447 --> 00:24:10,657
‫פשוט תקפצי, רייצ'ל.‬

362
00:24:11,617 --> 00:24:14,037
‫בדקתי אותם מראש. הם עמוקים מספיק.‬

363
00:24:16,122 --> 00:24:17,712
‫למה את מחכה?‬

364
00:24:24,255 --> 00:24:25,505
‫אני לא יכולה.‬

365
00:24:25,590 --> 00:24:28,470
‫- פשוט תקפצי, רייצ'ל.
- אמרתי שאני לא יכולה!‬

366
00:24:28,551 --> 00:24:30,971
‫ליאה!‬

367
00:24:31,053 --> 00:24:32,393
‫תחזרי!‬

368
00:24:33,014 --> 00:24:33,854
‫אוי, לא.‬

369
00:24:33,931 --> 00:24:35,641
‫ליאה!‬

370
00:24:38,352 --> 00:24:39,352
‫ליאה!‬

371
00:24:43,024 --> 00:24:44,904
‫לאן היא הולכת?‬

372
00:24:46,944 --> 00:24:48,574
‫לטבוע למוות.‬

373
00:24:49,739 --> 00:24:50,739
‫חרא.‬

374
00:24:52,742 --> 00:24:53,742
‫חרא.‬

375
00:25:32,698 --> 00:25:34,198
‫טבעה.‬

376
00:25:34,283 --> 00:25:36,203
‫היא טבעה.‬

377
00:25:37,745 --> 00:25:41,035
‫שקעה תחת העול הנורא.‬

378
00:25:44,335 --> 00:25:46,915
‫אולי כי היא יצאה מדעתה.‬

379
00:25:48,047 --> 00:25:52,257
‫או שאולי כי היא התחילה
לראות את המציאות בדיוק כפי שהיא.‬

380
00:25:52,843 --> 00:25:56,103
‫תיאודור וולצ'ק נעצר
בעודו מנסה להימלט מהמדינה‬

381
00:25:56,180 --> 00:25:59,020
‫לאחר שהואשם ב-13 סעיפים של סיכון ילדות‬

382
00:25:59,100 --> 00:26:01,520
‫ובתשעה סעיפים של תקיפה מינית.‬

383
00:26:01,602 --> 00:26:03,402
‫התיק של פרקליטות המחוז חזק,‬

384
00:26:03,479 --> 00:26:06,479
‫אך עדות מעטות מוכנות להעיד.‬

385
00:26:06,565 --> 00:26:10,025
‫פרקליטת המחוז מקווה
שנפגעות אמיצות נוספות יסכימו להיחשף.‬

386
00:26:21,706 --> 00:26:24,496
‫היי, מה קרה?‬

387
00:26:27,670 --> 00:26:28,500
‫בואי הנה.‬

388
00:26:32,842 --> 00:26:34,592
‫הוא מפלצת.‬

389
00:26:39,390 --> 00:26:40,980
‫לך, בבקשה!‬

390
00:26:41,851 --> 00:26:43,851
‫מרתה, מצאת אותו.‬

391
00:26:43,936 --> 00:26:45,016
‫תברח!‬

392
00:26:46,314 --> 00:26:47,824
‫מה לעזאזל, מרטי?‬

393
00:26:47,898 --> 00:26:49,478
‫אני אלך לאתר אותו.‬

394
00:26:54,655 --> 00:26:57,485
‫מה לעזאזל?
זאת הייתה הישרדות. היינו זקוקות לו.‬

395
00:26:57,575 --> 00:26:59,075
‫נוכל למצוא פירות או דגים.‬

396
00:26:59,201 --> 00:27:00,701
‫אנחנו לא צריכות את התיש שלי.‬

397
00:27:00,786 --> 00:27:02,956
‫אלוהים! למה את עושה את זה?‬

398
00:27:03,539 --> 00:27:05,669
‫תודה שאת עושה את זה, מיס בלאקברן.‬

399
00:27:05,750 --> 00:27:08,540
‫אנחנו מודעים לכך שזה בטח קשה לך מאוד.‬

400
00:27:09,503 --> 00:27:12,633
‫ברצוני להזכיר לך שזו עדות בשבועה
בפני חבר מושבעים גדול.‬

401
00:27:12,715 --> 00:27:16,045
‫ויירשם בפרוטוקול שמיס בלאקברן כבר נשבעה.‬

402
00:27:17,011 --> 00:27:20,931
‫כעת, מרתה,
כדי להיות יעילה וישירה ככל האפשר,‬

403
00:27:21,015 --> 00:27:22,975
‫אתחיל בשאלה מעמתת.‬

404
00:27:23,059 --> 00:27:25,689
‫אני רוצה שתגיבי אך ורק כשתהיי מוכנה.‬

405
00:27:26,395 --> 00:27:28,225
‫נתקדם בקצב שלך, טוב?‬

406
00:27:30,232 --> 00:27:31,232
‫בסדר.‬

407
00:27:32,276 --> 00:27:36,196
‫מרתה, החל ב-16 במרץ, 2012
ועד 22 בינואר, 2013,‬

408
00:27:36,280 --> 00:27:39,660
‫היית מטופלת אצל תיאודור וולצ'ק,
פיזיותרפיסט בכיר‬

409
00:27:39,742 --> 00:27:42,952
‫במרפאת הפיזיותרפיה
תיקון ושיקום בע"מ. נכון?‬

410
00:27:44,455 --> 00:27:45,455
‫כן.‬

411
00:27:45,539 --> 00:27:47,209
‫ובמהלך התקופה הזו,‬

412
00:27:47,291 --> 00:27:51,501
‫האם מר וולצ'ק יצר איתך
קשר כלשהו שעלול להיחשב מיני?‬

413
00:27:55,841 --> 00:27:58,341
‫שוב, קחי את הזמן.‬

414
00:28:01,972 --> 00:28:03,602
‫למה לך להגן עליו?‬

415
00:28:03,682 --> 00:28:05,522
‫תגני על עצמך, מרתה. תגני עלינו.‬

416
00:28:05,601 --> 00:28:07,901
‫- נהיה בסדר. נוכל ללקט...
- בולשיט!‬

417
00:28:07,978 --> 00:28:10,148
‫את לא יכולה לחיות בעולם הפיות הזה,‬

418
00:28:10,231 --> 00:28:12,861
‫שבו לא קורה שום דבר רע, והכול מסתדר בסוף.‬

419
00:28:12,942 --> 00:28:14,992
‫- אני לא חושבת ככה.
- מוות.‬

420
00:28:15,069 --> 00:28:18,199
‫המוות בדרך אלינו
ולא תוכלי לפתור את זה בהעמדת פנים.‬

421
00:28:18,280 --> 00:28:19,950
‫את חושבת שאני לא יודעת את זה?‬

422
00:28:20,533 --> 00:28:22,793
‫טוב, ממש לא נראה ככה.‬

423
00:28:29,375 --> 00:28:31,835
‫אנחנו נמות פה!‬

424
00:28:36,966 --> 00:28:38,426
‫אני...‬

425
00:28:38,509 --> 00:28:40,759
‫אני חוזרת לשם.‬

426
00:28:40,845 --> 00:28:43,925
‫- אל תעצרו אותי.
- את לא חוזרת לשום מקום.‬

427
00:28:44,014 --> 00:28:46,354
‫תני לה כדור שיעזור להרגיע אותה.‬

428
00:28:46,434 --> 00:28:47,944
‫את בטוחה שזה הכרחי?‬

429
00:28:48,519 --> 00:28:50,899
‫אין לנו שום אפשרות אחרת. רוצות להצביע?‬

430
00:28:50,980 --> 00:28:52,230
‫פשוט תעשי את זה.‬

431
00:28:54,316 --> 00:28:55,816
‫תני לי לתפוס פיקוד.‬

432
00:28:55,901 --> 00:28:59,071
‫- תנו לי לחזור!
- ליאה.‬

433
00:29:02,408 --> 00:29:04,578
‫לא.‬

434
00:29:20,009 --> 00:29:21,009
‫אני...‬

435
00:29:23,721 --> 00:29:25,011
‫פאטין...‬

436
00:29:30,561 --> 00:29:33,191
‫אני רוצה את אימא שלי.‬

437
00:29:40,946 --> 00:29:42,696
‫אני יודעת. גם אני.‬

438
00:30:16,774 --> 00:30:19,904
‫- את חושבת שמרתה תהיה בסדר?
- אני לא יודעת.‬

439
00:30:19,985 --> 00:30:20,985
‫אולי כן, אולי לא.‬

440
00:30:22,321 --> 00:30:26,531
‫המקום הזה מאלץ אותך להתעמת עם השדים שלך.
מתברר שהשדים שלך מכוערים מאוד.‬

441
00:30:26,617 --> 00:30:27,447
‫כן.‬

442
00:30:29,161 --> 00:30:33,371
‫לא. לא התכוונתי לשדים שלך,
התכוונתי לשדים של כולן.‬

443
00:30:33,457 --> 00:30:34,377
‫אני יודעת.‬

444
00:30:37,962 --> 00:30:40,512
‫- אין מצב.
- אלוהים.‬

445
00:30:41,382 --> 00:30:42,592
‫ליצ'י!‬

446
00:30:42,675 --> 00:30:44,465
‫אלוהים.‬

447
00:30:46,554 --> 00:30:47,974
‫אלוהים.‬

448
00:30:58,440 --> 00:31:00,070
‫זה הדבר הכי טעים בעולם.‬

449
00:31:07,950 --> 00:31:10,910
‫אם נקיא אחר כך, זה עדיין יהיה שווה את זה.‬

450
00:31:13,080 --> 00:31:13,960
‫אמן.‬

451
00:31:19,753 --> 00:31:20,673
‫מה מצחיק?‬

452
00:31:20,754 --> 00:31:22,054
‫יש לך...‬

453
00:31:23,132 --> 00:31:24,342
‫פשוט יש לך...‬

454
00:31:57,625 --> 00:31:59,035
‫את בטוחה?‬

455
00:32:12,389 --> 00:32:13,639
‫אני בטוחה.‬

456
00:33:18,372 --> 00:33:20,542
‫היי, אני הולכת להביא את המספר שלך.‬

457
00:33:20,624 --> 00:33:25,054
‫ותזכרי, את חייבת לשמור
על היציבה שלך, בסדר?‬

458
00:33:25,129 --> 00:33:27,549
‫גם כשאת חושבת שהם לא מסתכלים.‬

459
00:33:27,631 --> 00:33:30,721
‫לא יוותרו לך באותה מידה
כמו בתחרויות הנוער.‬

460
00:33:31,844 --> 00:33:33,934
‫את תשחקי אותה, מלכה.‬

461
00:33:44,440 --> 00:33:45,980
‫פאו-וואו שנתי‬

462
00:33:46,066 --> 00:33:51,406
‫הם ממשיכים לצלצל לי באוזניים.
השקרים שלה. שהיא סיפרה לבית המשפט.‬

463
00:33:51,488 --> 00:33:53,818
‫אני מניחה שהיא לא מרגישה שהם שקרים.‬

464
00:33:56,368 --> 00:33:59,458
‫הדברים שהיא מסרבת לראות.‬

465
00:34:05,878 --> 00:34:07,378
‫ובכל פעם שתרקדי,‬

466
00:34:07,463 --> 00:34:10,593
‫תזכרי את הזמן שבילינו יחד...‬

467
00:34:14,845 --> 00:34:18,425
‫ותדעי שאת מסוגלת לעשות כל דבר.‬

468
00:34:26,106 --> 00:34:28,476
‫ברניס, את יודעת לאן מרתה הלכה?‬

469
00:34:28,567 --> 00:34:30,147
‫היא לא מתכוננת?‬

470
00:34:30,235 --> 00:34:31,945
‫היא התכוננה, אבל אז היא נעלמה.‬

471
00:35:45,519 --> 00:35:48,769
‫מרתה בלאקברן בת ה-11 מנצחת
בפאו-וואו השנתי ה-39‬

472
00:36:34,776 --> 00:36:35,856
‫נו?‬

473
00:36:35,944 --> 00:36:37,494
‫לא הצלחתי למצוא הרבה.‬

474
00:36:37,571 --> 00:36:39,821
‫אני יודע שאת מחפשת פתרון יצירתי‬

475
00:36:39,907 --> 00:36:41,367
‫כך שהמשפחה לא תוכל לתבוע.‬

476
00:36:41,450 --> 00:36:44,080
‫אבל אני חושב שאולי זה מקרה‬

477
00:36:44,161 --> 00:36:47,001
‫שבו נחוץ מהלך חסר יצירתיות עד מאוד.‬

478
00:36:47,581 --> 00:36:49,121
‫- לזרוק על זה כסף.
- כן.‬

479
00:36:51,293 --> 00:36:54,923
‫שום דבר? גם לא דו"ח חניה?
תביעת ביטוח שקרית?‬

480
00:36:55,631 --> 00:36:58,591
‫מרתה לא הייתה מעורבת בתיק פלילי?‬

481
00:36:58,675 --> 00:37:02,925
‫אני יודעת שזה חלק מההיסטוריה שלה.
זו אחת הסיבות שבחרתי בה.‬

482
00:37:04,723 --> 00:37:08,943
‫טוב, אני לא יודע איזה מין כוח
זה ייתן לך מול המשפחה,‬

483
00:37:09,019 --> 00:37:10,689
‫אבל היא מסרה עדות שקר.‬

484
00:37:11,521 --> 00:37:14,151
‫ב-2018, בית הדין של מינסוטה.‬

485
00:37:14,232 --> 00:37:16,402
‫טוב, זה משהו.‬

486
00:37:25,786 --> 00:37:29,866
‫אני מצטערת אם הייתי קצת אכזרית הבוקר.‬

487
00:37:30,540 --> 00:37:32,750
‫אני לא רוצה שתרגיש לא מוערך מספיק.‬

488
00:37:32,834 --> 00:37:35,924
‫חשוב לי שתדע עד כמה אתה חיוני לזה.‬

489
00:37:37,631 --> 00:37:39,341
‫ושתהיה מרוצה.‬

490
00:37:41,468 --> 00:37:42,468
‫אני מרוצה.‬

491
00:38:35,147 --> 00:38:39,737
‫הבטחתם לי שלא יפקפקו בנו.‬

492
00:38:39,818 --> 00:38:42,148
‫אי אפשר להמשיך בלי אוכל.‬

493
00:38:42,237 --> 00:38:45,987
‫זה מלחיץ את כולן, וליאה...‬

494
00:38:47,159 --> 00:38:49,699
‫היא סיכנה את עצמה,‬

495
00:38:50,495 --> 00:38:54,575
‫ואת אחותי. היא מסוכנת.‬

496
00:38:55,459 --> 00:38:57,709
‫- היא לא יציבה. אני חוששת ש...
- לא.‬

497
00:38:57,794 --> 00:39:00,264
‫אולי היא תעשה משהו שיפגע...‬

498
00:39:00,338 --> 00:39:01,508
‫אלוהים אדירים!‬

499
00:39:02,507 --> 00:39:04,677
‫תפסיקי לדבר, נורה. תפסיקי לדבר.‬

500
00:39:05,260 --> 00:39:06,550
‫היא מסוכנת.‬

501
00:39:06,636 --> 00:39:09,966
‫אסור לה להיות פה.‬

502
00:39:10,057 --> 00:39:11,847
‫היא עלולה לפגוע במישהי.‬

503
00:39:13,060 --> 00:39:13,890
‫את.‬

504
00:39:16,146 --> 00:39:17,306
‫זאת...‬

505
00:39:21,151 --> 00:39:22,691
‫זאת את.‬

506
00:39:23,320 --> 00:39:26,450
‫את קשורה לזה.‬

507
00:39:26,531 --> 00:39:28,531
‫את יודעת למה אנחנו פה.‬

508
00:39:33,413 --> 00:39:34,663
‫בואי.‬

509
00:39:40,003 --> 00:39:42,923
‫את חולמת, ליאה. את פשוט חולמת.‬

510
00:39:44,800 --> 00:39:47,220
‫את לא יודעת מה את עושה.‬

511
00:39:47,302 --> 00:39:48,302
‫אני...‬

512
00:39:49,846 --> 00:39:52,966
‫בואי איתי. את לא מוגנת פה.‬

513
00:41:34,409 --> 00:41:36,409
‫תרגום כתוביות: דניאלה מגדל‬

514
00:41:36,494 --> 00:41:38,504
‫בקרת כתוביות
יעל אביבי‬