1
00:00:58,310 --> 00:01:01,897
‫אהבה מודרנית‬

2
00:01:07,110 --> 00:01:08,487
‫זו הקריאה האחרונה‬

3
00:01:08,570 --> 00:01:11,573
‫לעלייה לרכבת של השעה 10:00
מתחנת קנט לדבלין יוסטון.‬

4
00:01:11,657 --> 00:01:12,658
‫גולוויי, אירלנד.
13 במרץ 2020‬

5
00:01:20,165 --> 00:01:24,795
‫אלוהים, תראו את כל הדבילים האלה.
כל אחד מהם משתמש במכשיר,‬

6
00:01:24,878 --> 00:01:28,465
‫דבוק למסך,
מוסר את כל הנתונים שלו ללא תשלום.‬

7
00:01:28,549 --> 00:01:33,011
‫לאף אחד מהם אין ספר. עצוב מה שנהיה מאיתנו.‬

8
00:01:33,095 --> 00:01:37,307
‫היי, אימא. אנחנו בדיוק יוצאים מגולוויי.
אז תאספי אותי בעוד שעתיים?‬

9
00:01:39,351 --> 00:01:42,855
‫אני סוחבת חצי מהדירה שלי
ואת רוצה שאתפוס מונית?‬

10
00:01:42,938 --> 00:01:44,231
‫בואי לאסוף אותי.‬

11
00:01:45,190 --> 00:01:48,318
‫את לא מתלהבת מזה
שהבת שלך חוזרת הביתה לכמה ימים?‬

12
00:01:49,570 --> 00:01:51,738
‫אימא? אימא...‬

13
00:01:58,579 --> 00:02:01,248
‫- מה שלומך?
- יש לנו דברן.‬

14
00:02:01,331 --> 00:02:04,793
‫- בבקשה, אל תשב פה.
- היי, שלום. מה שלומך?‬

15
00:02:04,877 --> 00:02:05,752
‫תודה.‬

16
00:02:08,672 --> 00:02:11,717
‫אלוהים. ג'ון קנדי
ב"מטוסים, רכבות ומכוניות",‬

17
00:02:11,800 --> 00:02:13,218
‫תמשיך ללכת, חבר.‬

18
00:02:13,302 --> 00:02:16,680
‫פשוט תמשיך ללכת. תודה.‬

19
00:02:21,226 --> 00:02:25,063
‫לא, גרטה טונברג האירית. לא, תודה. בבקשה.‬

20
00:02:27,566 --> 00:02:30,027
‫אוי, אלוהים. תמשיך ללכת, חבר.‬

21
00:02:30,110 --> 00:02:34,072
‫תמשיך ללכת, חבר. הוא בהחלט
שומר את הראש של אימא שלו בשק הזה.‬

22
00:02:49,087 --> 00:02:51,214
‫את אלרגית לטיטלס ולקוקו?‬

23
00:02:53,467 --> 00:02:54,843
‫זה בסדר.‬

24
00:03:10,025 --> 00:03:10,984
‫לא.‬

25
00:03:15,238 --> 00:03:16,156
‫אתה רוצה?‬

26
00:03:17,115 --> 00:03:21,536
‫זרים ברכבת (בדבלין)‬

27
00:03:29,044 --> 00:03:30,253
‫הינה. פנוי פה.‬

28
00:03:34,758 --> 00:03:37,636
‫הבנתי. לך על הבחורה שדומה לאנג'לינה ג'ולי,‬

29
00:03:37,719 --> 00:03:42,975
‫במקום תולעת הספרים המעניינת
שבאמת יש לה משהו להגיד.‬

30
00:03:43,058 --> 00:03:47,479
‫כי אולי תפחד לשמוע את זה. מובן.‬

31
00:03:56,071 --> 00:03:59,199
‫שימו לב בבקשה.
אנחנו מגיעים כעת לתחנת אתנריי.‬

32
00:03:59,282 --> 00:04:00,450
‫אתנריי.‬

33
00:04:00,534 --> 00:04:03,203
‫כל הנוסעים לאתנריי, נא לרדת כעת.‬

34
00:04:03,286 --> 00:04:04,287
‫תודה רבה.‬

35
00:04:07,082 --> 00:04:09,876
‫חזרתי לעניינים! היי שלום, ג'ולי!‬

36
00:04:15,132 --> 00:04:16,466
‫הלו? כאן פולה.‬

37
00:04:17,217 --> 00:04:19,469
‫היי, תודה רבה שחזרתם אליי.‬

38
00:04:19,553 --> 00:04:21,346
‫כן, אני מחכה לשתי חבילות,‬

39
00:04:21,430 --> 00:04:24,641
‫אבל תוכלו לשלוח אותן
לכתובת בדבלין ולא בגולוויי?‬

40
00:04:24,725 --> 00:04:27,561
‫שתיהן רשומות בחשבון שלי,
בחרתי בכתובת הלא נכונה.‬

41
00:04:28,562 --> 00:04:32,024
‫כן. הכתובת בדרך אוקסמנטאון. תודה רבה.‬

42
00:04:32,107 --> 00:04:35,318
‫מישהו רוצה תה או קפה? תה או קפה? מישהו?‬

43
00:04:35,402 --> 00:04:37,195
‫- כן, אני...
- קפה... תה...‬

44
00:04:37,279 --> 00:04:40,574
‫אף אחד לא רוצה תה או קפה?
נפלא. בלי קפה, בלי תה.‬

45
00:04:42,409 --> 00:04:45,787
‫- זה מטורף, נכון?
- לגמרי.‬

46
00:04:46,413 --> 00:04:49,624
‫- שוקלים לסגור את התחבורה הציבורית.
- בדיוק שמעתי.‬

47
00:04:49,708 --> 00:04:52,711
‫אני בטוח שנחזור למצב הרגיל בעוד כמה ימים.‬

48
00:04:53,253 --> 00:04:55,630
‫- את באה מאוניברסיטת אירלנד?
- איך ניחשת?‬

49
00:04:55,714 --> 00:04:59,134
‫טוב, ערמת ספרי הלימוד הענקית הסגירה אותך.‬

50
00:04:59,217 --> 00:05:00,719
‫כן. נכון.‬

51
00:05:01,928 --> 00:05:03,930
‫האוניברסיטה נסגרה אתמול, אז...‬

52
00:05:06,266 --> 00:05:07,392
‫מה איתך?‬

53
00:05:08,226 --> 00:05:12,314
‫אני עובד בהייטק ליד גולוויי.
הוציאו את כולם לחל"ת לשבועיים.‬

54
00:05:12,397 --> 00:05:16,359
‫- אלוהים. אז לאן אתה נוסע?
- לדירה של אח שלי בדבלין.‬

55
00:05:16,443 --> 00:05:20,697
‫כל השותפים שלי עברו הביתה,
אז לא רציתי להיתקע בגולוויי בסגר.‬

56
00:05:20,781 --> 00:05:23,575
‫גם אני לא. מה הטעם בעיר מסיבות בלי אנשים?‬

57
00:05:23,658 --> 00:05:27,454
‫אכן. יש לציין שאח שלי הוא קוץ בתחת.‬

58
00:05:27,537 --> 00:05:29,956
‫אני לא יודע מה עדיף. אבל הוא יארח לי חברה.‬

59
00:05:30,040 --> 00:05:32,834
‫תזמיני אותו לבית של אימא שלך. זה מושלם.‬

60
00:05:32,918 --> 00:05:35,879
‫תסתמי. הכרת אותו לפני שתי דקות.‬

61
00:05:35,962 --> 00:05:39,424
‫כן, אבל הולך ממש טוב. אלוהים, את בודדה.‬

62
00:05:39,508 --> 00:05:41,009
‫- אז...
- איפה את מתארחת?‬

63
00:05:41,093 --> 00:05:43,428
‫- סליחה.
- סליחה. תמשיכי.‬

64
00:05:45,472 --> 00:05:48,141
‫מה זה אומר, "בהייטק"?‬

65
00:05:48,225 --> 00:05:51,645
‫זה משהו שאני שומעת הרבה,
אבל אני סתם מהנהנת.‬

66
00:05:51,728 --> 00:05:54,981
‫אני עובד בחברה שמסמנת יעדי פרסום לחברות.‬

67
00:05:55,065 --> 00:05:57,818
‫- אז אתה עובד בפרסום.
- לא, אני עובד בהייטק.‬

68
00:05:57,901 --> 00:06:02,656
‫אני מטפל בחשבונות של שש או שבע חברות
ועוזר להן למצוא צרכנים למותגים שלהן‬

69
00:06:02,739 --> 00:06:06,952
‫כדי שהן לא יבזבזו זמן ויפרסמו לאנשים
שלא יקנו את המוצרים שלהן.‬

70
00:06:07,035 --> 00:06:10,497
‫אנחנו מריצים אלגוריתמים
על בסיס מעקב של העדפות צרכנים,‬

71
00:06:10,580 --> 00:06:14,584
‫מנסים לנבא ולהבנות את הפעולות שלהם.
מה איתך?‬

72
00:06:15,752 --> 00:06:17,379
‫אני חוקרת ימי הביניים.‬

73
00:06:18,630 --> 00:06:19,506
‫בסדר.‬

74
00:06:20,966 --> 00:06:23,176
‫לא עשו הרבה דברים כאלה בתקופה הזאת.‬

75
00:06:23,260 --> 00:06:25,929
‫המעבדים שלהם פשוט היו איטיים מדי.‬

76
00:06:27,639 --> 00:06:31,309
‫סליחה, אכפת לך?
נתפס לי הצוואר בזווית הזאת.‬

77
00:06:31,393 --> 00:06:33,854
‫- זה בסדר אם...
- כן, סליחה, אין בעיה.‬

78
00:06:40,235 --> 00:06:42,445
‫ככה טוב יותר. מה התחלת לומר?‬

79
00:06:45,031 --> 00:06:46,241
‫אני לא זוכרת.‬

80
00:06:48,618 --> 00:06:50,829
‫- אפשר לשאול אותך שאלה מוזרה?
- בטח.‬

81
00:06:51,580 --> 00:06:54,583
‫כשרק עלית על הרכבת, למה ישבת איתה‬

82
00:06:54,666 --> 00:06:56,376
‫כשהיו לך שני שולחנות פנויים?‬

83
00:06:56,459 --> 00:06:59,296
‫אני מעדיף לשבת
עם הפנים לכיוון הנסיעה. זה הכול.‬

84
00:07:00,881 --> 00:07:03,884
‫- עכשיו אתה יושב הפוך.
- אבל אני עם הפנים אלייך.‬

85
00:07:03,967 --> 00:07:07,429
‫אז אני יכול להרפות קצת מהנוירוזה שלי.
זה רק שיגעון קטן.‬

86
00:07:07,512 --> 00:07:09,764
‫זה לא שהוא שולט בחיי או משהו.‬

87
00:07:11,141 --> 00:07:12,851
‫- אתה רוצה להתחלף?
- כן.‬

88
00:07:25,280 --> 00:07:27,532
‫איפה את מתארחת עד שהאוניברסיטה תיפתח?‬

89
00:07:27,616 --> 00:07:31,328
‫- בבית של אימא שלי.
- את אומרת את זה בחרדה קלה.‬

90
00:07:31,912 --> 00:07:34,915
‫פשוט נהניתי לתפוס מרחק בשנים האחרונות,‬

91
00:07:34,998 --> 00:07:38,043
‫אז הרעיון שאני חוזרת לשבועיים...‬

92
00:07:38,126 --> 00:07:42,172
‫אני אוהבת אותה, אבל היא מסוג האנשים
שצריך לבקש מהם להפסיק לדבר.‬

93
00:07:43,381 --> 00:07:45,842
‫- וגם, אין לה טלוויזיה.
- מה? באמת?‬

94
00:07:45,926 --> 00:07:48,094
‫- גם לא ויי-פיי.
- בטח תתאבדי!‬

95
00:07:48,178 --> 00:07:51,181
‫כן. היא פשוט מציירת, כותבת שירה,‬

96
00:07:51,264 --> 00:07:54,059
‫מקשיבה לרדיו ומטפלת בעציצים שלה.‬

97
00:07:54,142 --> 00:07:56,519
‫- היא נשמעת אדירה.
- היא די אדירה.‬

98
00:07:57,896 --> 00:07:59,689
‫- והיא מעשנת גראס.
- לא נכון.‬

99
00:07:59,773 --> 00:08:02,067
‫- כן.
- היא נשמעת קצת כמו אח שלי.‬

100
00:08:02,150 --> 00:08:05,695
‫חוץ מזה שהוא לא מצייר, לא כותב שירה
ואין לו טיפת יצירתיות.‬

101
00:08:05,779 --> 00:08:06,988
‫באמת? הוא קצת סטלן?‬

102
00:08:07,072 --> 00:08:08,323
‫הוא כמו סנופ דוג‬

103
00:08:08,406 --> 00:08:10,825
‫וכל תפקידי המשחק של סת' רוגן בסרטים שלו,‬

104
00:08:10,909 --> 00:08:13,245
‫מגולגלים יחד בג'וינט אחד גדול.‬

105
00:08:13,328 --> 00:08:14,496
‫אשמח להכיר אותו.‬

106
00:08:14,579 --> 00:08:17,249
‫לא בטוח שתסתדרו. אולי אימא שלך תסתדר איתו.‬

107
00:08:21,920 --> 00:08:24,547
‫כמה זמן הדבר הזה יימשך לדעתך?‬

108
00:08:24,631 --> 00:08:27,759
‫הסמינרים חוזרים ב-28 בחודש. אז שבועיים?‬

109
00:08:28,385 --> 00:08:29,636
‫אז את אוהבת לקרוא?‬

110
00:08:30,512 --> 00:08:33,348
‫- כן.
- תספרי לי על חקר ימי הביניים.‬

111
00:08:33,431 --> 00:08:35,517
‫- כאילו, במשפט אחד?
- בטח.‬

112
00:08:35,600 --> 00:08:39,271
‫- אלוהים, רואים שאתה עובד בפרסום.
- לא נכון. אני עובד בהייטק.‬

113
00:08:39,354 --> 00:08:44,192
‫לא נראה לי שאני יכולה להתחיל להסביר
מה זה חקר ימי הביניים בנסיעת רכבת אחת.‬

114
00:08:44,276 --> 00:08:46,528
‫- זה בסדר.
- זה קשה לתיאור.‬

115
00:08:46,611 --> 00:08:50,156
‫- אני מבין.
- אתה אוהב דברים שמסתדרים יפה, נכון?‬

116
00:08:50,240 --> 00:08:52,617
‫אני מניח שכן. חובב גדול של "טטריס".‬

117
00:08:52,701 --> 00:08:55,412
‫אני אוהבת דברים שאי אפשר להסביר,‬

118
00:08:55,495 --> 00:08:58,957
‫- שפשוט נמשכים עוד ועוד. כמו בצל.
- אבל בצלים מסתיימים.‬

119
00:08:59,040 --> 00:09:00,542
‫אז כמו בצל ממש גדול.‬

120
00:09:00,625 --> 00:09:04,087
‫כזה שהייתי צריכה להשקיע חיים שלמים
רק בכתיבת ההקדמה שלו.‬

121
00:09:04,170 --> 00:09:07,632
‫אני אוהבת את זה. אני לא אוהבת להגיע לסוף.‬

122
00:09:07,716 --> 00:09:09,301
‫אני בדיוק ההפך.‬

123
00:09:09,843 --> 00:09:12,804
‫תראי לי איך זה עובד, מה שמו,
איך זה משתלב, וסיימתי.‬

124
00:09:12,887 --> 00:09:15,515
‫אני לא צריך לדעת יותר מזה.
אין לי מוח אקדמי.‬

125
00:09:15,598 --> 00:09:18,768
‫כל דבר עמוק יותר ממלקולם גלדוול
מרדים אותי.‬

126
00:09:20,061 --> 00:09:22,022
‫אבל בכל זאת, אני שמחה שישבת פה.‬

127
00:09:22,731 --> 00:09:23,606
‫באמת?‬

128
00:09:24,274 --> 00:09:27,110
‫- אתה עדיף בהרבה על הרוצח הסדרתי.
- על מי?‬

129
00:09:35,327 --> 00:09:38,455
‫לא, פולה. אני הרוצח הסדרתי.‬

130
00:09:39,372 --> 00:09:41,166
‫- מה?
- זה אני.‬

131
00:09:42,417 --> 00:09:45,170
‫זה סרט אימה. לא סרט רומנטי.‬

132
00:09:46,338 --> 00:09:48,423
‫היית צריכה לשבת ליד מישהו אחר.‬

133
00:09:51,384 --> 00:09:54,637
‫- טוב. אתה ממש טוב מדי בזה.
- סליחה.‬

134
00:09:57,098 --> 00:09:58,725
‫איך ידעת איך קוראים לי?‬

135
00:09:59,517 --> 00:10:01,478
‫הזכרת את השם שלך בטלפון.‬

136
00:10:02,312 --> 00:10:04,814
‫לא ידעתי שאתה מקשיב.‬

137
00:10:05,607 --> 00:10:07,859
‫ומי אמר משהו על סרט רומנטי?‬

138
00:10:15,200 --> 00:10:16,993
‫סליחה, זה מפריע לכם?‬

139
00:10:17,077 --> 00:10:18,953
‫- לא.
- תמשיך.‬

140
00:10:20,038 --> 00:10:24,751
‫אתם נראים כה מאושרים, שם ברכבת‬

141
00:10:25,627 --> 00:10:28,838
‫הייתם זרים לפני שתי דקות‬

142
00:10:28,922 --> 00:10:31,758
‫עכשיו אתם צוחקים ומתבדחים‬

143
00:10:33,051 --> 00:10:37,389
‫אין שום דבר
שהם לא יודעים זה על זה‬

144
00:10:38,848 --> 00:10:40,725
‫הם יפים כל כך‬

145
00:10:40,809 --> 00:10:43,937
‫ושניהם גם צעירים‬

146
00:10:44,020 --> 00:10:46,856
‫נראה שיש לנו פה‬

147
00:10:49,692 --> 00:10:53,822
‫מפגש אחד על אחד, לא ייאמן כמה שזה חמוד‬

148
00:10:54,489 --> 00:10:56,282
‫נכון שאתם בעדם?‬

149
00:10:57,242 --> 00:11:00,036
‫לא הייתם רוצים להיות במקומם?‬

150
00:11:00,120 --> 00:11:03,623
‫מפגש אחד על אחד, מגעיל כמה שזה חמוד‬

151
00:11:04,958 --> 00:11:10,880
‫בואו נקווה ששום דבר לא יכשיל אותם
הם פשוט זרים ברכבת‬

152
00:11:13,466 --> 00:11:16,177
‫הם פשוט זרים ברכבת‬

153
00:11:16,261 --> 00:11:18,763
‫החיים מניחים להם לנפשם‬

154
00:11:20,140 --> 00:11:21,224
‫כן‬

155
00:11:23,643 --> 00:11:29,607
‫הם פשוט זרים ברכבת‬

156
00:11:38,533 --> 00:11:40,869
‫- זה היה מוזר.
- זה היה ממש מוזר.‬

157
00:11:51,004 --> 00:11:54,466
‫- אז נראה שהגענו.
- סוף הדרך.‬

158
00:11:58,595 --> 00:12:01,431
‫- לאיזה כיוון את נוסעת?
- לצפון. מה איתך?‬

159
00:12:01,514 --> 00:12:02,515
‫לדרום.‬

160
00:12:08,646 --> 00:12:11,191
‫- היה נעים מאוד להכיר אותך.
- כן, גם אותך.‬

161
00:12:11,691 --> 00:12:14,360
‫בזכותך, הנסיעה הייתה קצרה בהרבה מהרגיל.‬

162
00:12:20,241 --> 00:12:23,870
‫- כדאי שנרד עכשיו.
- כן, את צודקת. אני מניח שכדאי.‬

163
00:12:24,579 --> 00:12:25,872
‫כן, כדאי.‬

164
00:12:34,130 --> 00:12:36,883
‫זה כמו פינוי לפני הפיכה שלטונית.‬

165
00:12:36,966 --> 00:12:40,428
‫אני מרגישה כאילו אני בסרט מלחמה
בשחור-לבן. מה נסגר?‬

166
00:12:42,805 --> 00:12:44,140
‫אני הולכת לשם.‬

167
00:12:45,099 --> 00:12:46,809
‫- ביי.
- להתראות.‬

168
00:12:48,978 --> 00:12:49,938
‫חכי!‬

169
00:12:50,021 --> 00:12:51,898
‫- 0858395...
- לא.‬

170
00:12:52,524 --> 00:12:55,026
‫תפגשי אותי פה ב-28 בחודש.‬

171
00:12:55,860 --> 00:12:59,197
‫הרכבת הראשונה בחזרה לאוניברסיטה
כשיבטלו את החרא הזה.‬

172
00:12:59,906 --> 00:13:00,907
‫ממש פה.‬

173
00:13:01,908 --> 00:13:03,034
‫ב-28 בחודש.‬

174
00:13:05,370 --> 00:13:06,663
‫בעוד שבועיים מהיום.‬

175
00:13:07,330 --> 00:13:08,289
‫אני אבוא.‬

176
00:13:08,998 --> 00:13:11,960
‫- את מדהימה.
- אני ממש שמחה שעלית על הרכבת הזאת.‬

177
00:13:12,544 --> 00:13:15,505
‫- אתה בטוח שאתה לא רוצה את המספר שלי?
- אני בטוח.‬

178
00:13:16,214 --> 00:13:17,590
‫את תבואי.‬

179
00:13:18,841 --> 00:13:22,053
‫- אתה די בטוח בעצמך, מה?
- בדרך כלל לא.‬

180
00:13:22,136 --> 00:13:27,100
‫אני לא רוצה להעביר את השבועיים הבאים
בהסתמסות איתך כאילו אני נער מתבגר.‬

181
00:13:27,183 --> 00:13:28,393
‫זה סתם מתסכל.‬

182
00:13:28,476 --> 00:13:31,771
‫- זה כמו פעם.
- כמו משהו מימי הביניים.‬

183
00:13:32,522 --> 00:13:35,900
‫אם זה נועד לקרות, נתראה ממש כאן.‬

184
00:13:35,984 --> 00:13:38,736
‫ברכבת הראשונה לגולוויי, ב-28 בחודש.‬

185
00:13:39,571 --> 00:13:42,240
‫- שבועיים זה לא המון זמן.
- הזמן יטוס.‬

186
00:13:43,449 --> 00:13:45,201
‫אני ממש רוצה לנשק אותך עכשיו.‬

187
00:13:45,285 --> 00:13:47,745
‫- כנראה עדיף שלא.
- אני יודע.‬

188
00:13:57,797 --> 00:13:59,549
‫המון תודה. מניאק.‬

189
00:14:02,093 --> 00:14:03,094
‫היי, אימא.‬

190
00:14:03,177 --> 00:14:04,971
‫- היי, מותק.
- היי.‬

191
00:14:07,056 --> 00:14:07,890
‫את מזיעה.‬

192
00:14:07,974 --> 00:14:10,852
‫הנהג של "אובר" לא עזר לי
עם המזוודות, אז...‬

193
00:14:10,935 --> 00:14:13,938
‫אז הוא לא היה ממש "אובר", נכון?
הבנת? "אובר"?‬

194
00:14:14,731 --> 00:14:17,817
‫- הבנתי. זה גרוע. מה שלומך?
- נהדר!‬

195
00:14:18,276 --> 00:14:19,986
‫- אני מתבצרת.
- מה?‬

196
00:14:20,069 --> 00:14:23,281
‫אני לא צריכה לפגוש
את השכנים שאני שונאת. זה נפלא.‬

197
00:14:24,824 --> 00:14:25,950
‫הבאת יין?‬

198
00:14:26,868 --> 00:14:27,827
‫כן, ברור.‬

199
00:14:34,959 --> 00:14:38,046
‫דקלן! אני רואה שחיכית לי.‬

200
00:14:38,588 --> 00:14:40,006
‫חשבתי שאתה בא מחר.‬

201
00:14:40,089 --> 00:14:43,009
‫זה משפט שכל אורח אוהב לשמוע.‬

202
00:14:43,092 --> 00:14:45,637
‫- אהבתי את הלוק.
- מה הבעיה איתו?‬

203
00:14:45,720 --> 00:14:48,806
‫אתה נראה כאילו
אתה אמור לצלול בחוף ויקטוריאני‬

204
00:14:48,890 --> 00:14:50,975
‫או כאילו יורים אותך מתותח.‬

205
00:14:51,059 --> 00:14:54,145
‫- תזכיר לי, כמה זמן אתה נשאר?
- אני בחל"ת לשבועיים.‬

206
00:14:54,228 --> 00:14:56,689
‫מה, אתה בצבא עכשיו?‬

207
00:14:56,773 --> 00:14:59,233
‫בוא נלך לאולם ריקודים ונמצא לנו פרוצות.‬

208
00:14:59,317 --> 00:15:01,569
‫טוב, לפחות אתה לבוש בהתאם.‬

209
00:15:02,570 --> 00:15:04,656
‫בסדר. בוא, תיכנס.‬

210
00:15:05,615 --> 00:15:10,620
‫ממילא התכוונתי לעשות ניקיון יסודי
בחדר הפנוי. מה שלומך, אחי?‬

211
00:15:10,703 --> 00:15:12,747
‫אז מה זה בדיוק, "להתבצר"?‬

212
00:15:13,915 --> 00:15:15,291
‫זה סגר מוחלט.‬

213
00:15:16,959 --> 00:15:20,046
‫אסור אפילו לעשות קניות. זה כמו בבליץ.‬

214
00:15:20,129 --> 00:15:22,382
‫זה יקרה רק אם המצב יהיה ממש חמור.‬

215
00:15:22,465 --> 00:15:24,759
‫הם עדיין לא הכניסו את זה לתוקף, נכון?‬

216
00:15:24,842 --> 00:15:27,178
‫לא, אבל השמועה אומרת שזה מה שהם יעשו.‬

217
00:15:29,013 --> 00:15:30,014
‫עכשיו...‬

218
00:15:31,808 --> 00:15:35,645
‫תספרי לי על הבחור הזה ברכבת
בזמן שאגלגל ג'וינט.‬

219
00:15:37,897 --> 00:15:41,442
‫או שהוא התכווץ או שגדלתי
מהפעם האחרונה שהייתי פה.‬

220
00:15:41,526 --> 00:15:44,529
‫- הוא רק נראה קטן בגלל הדברים.
- מה זה, כל החרא הזה?‬

221
00:15:44,612 --> 00:15:47,198
‫סתם פיצ'פקעס שאני מוצא בפחים.‬

222
00:15:47,990 --> 00:15:50,868
‫דברים שאין להם ערך
בעיני החברה הקפיטליסטית.‬

223
00:15:50,952 --> 00:15:52,412
‫אז אתה כמו "וומבל".‬

224
00:15:53,287 --> 00:15:54,831
‫יש פה רק דברים טובים, אחי.‬

225
00:15:56,749 --> 00:16:00,461
‫- בכל אופן...
- יש פה מיטה איפשהו, נכון?‬

226
00:16:01,295 --> 00:16:03,256
‫אני אפנה את הכול בשנייה.‬

227
00:16:03,339 --> 00:16:07,260
‫אבל אני צריך להביא לך מצעים חדשים.
בוא. אני צריך ארוחת בוקר.‬

228
00:16:07,802 --> 00:16:09,053
‫ואני, ארוחת צהריים.‬

229
00:16:10,847 --> 00:16:13,391
‫היא נשמעת נהדר. יש לך תמונה שלה?‬

230
00:16:13,474 --> 00:16:15,893
‫לא. ולמה לי לעשות דבר כזה?‬

231
00:16:15,977 --> 00:16:19,564
‫נוצר בינינו חיבור. זה היה אמיתי.
למה לי לצלם אותה?‬

232
00:16:19,647 --> 00:16:21,649
‫כדי שאראה אותה. ורשתות חברתיות?‬

233
00:16:21,733 --> 00:16:23,735
‫- היא בפייסבוק?
- אני לא יודע.‬

234
00:16:23,818 --> 00:16:25,445
‫- באינסטה?
- אני לא יודע.‬

235
00:16:25,528 --> 00:16:28,197
‫- תוכל לבדוק?
- אני לא יודע מה שם המשפחה שלה.‬

236
00:16:29,866 --> 00:16:31,200
‫אולי תשלח לה הודעה?‬

237
00:16:31,284 --> 00:16:34,412
‫אין לי המספר שלה
או המייל שלה או הכתובת שלה.‬

238
00:16:34,495 --> 00:16:37,665
‫- אז איך תיצור קשר עם האישה הזאת?
- אני לא.‬

239
00:16:37,749 --> 00:16:42,128
‫קבענו להיפגש ברכבת לגולוויי
ב-28 בחודש, בעוד שבועיים מהיום.‬

240
00:16:42,211 --> 00:16:44,130
‫זה רומנטי כל כך, לעזאזל.‬

241
00:16:44,213 --> 00:16:47,508
‫- נכון?
- "זרים ברכבת".‬

242
00:16:47,592 --> 00:16:51,220
‫אבל אולי בלי הרציחות הכפולות,
אז יותר בסגנון של "לפני השקיעה".‬

243
00:16:51,304 --> 00:16:52,388
‫סתם מחשבה.‬

244
00:16:52,472 --> 00:16:54,015
‫אני ממש מתה על זה.‬

245
00:16:54,891 --> 00:16:57,393
‫- היא בחיים לא תבוא.
- איך אתה יודע?‬

246
00:16:57,477 --> 00:16:59,520
‫כי הכרת אותה ברכבת לשעתיים וזהו.‬

247
00:16:59,604 --> 00:17:01,814
‫ברור שהיא תבוא. זה היה חיבור עמוק.‬

248
00:17:01,898 --> 00:17:04,317
‫היא לא תבוא, תאמין לי. היא אישה.‬

249
00:17:04,400 --> 00:17:07,320
‫היא תתעורר ותשכח אותך
קצת יותר בכל יום שעובר,‬

250
00:17:07,403 --> 00:17:09,238
‫ובינתיים, אתה תעשה את ההפך.‬

251
00:17:09,322 --> 00:17:11,699
‫בשביל זה אלוהים המציא מספרי טלפון.‬

252
00:17:11,783 --> 00:17:14,619
‫כדי שתמשיך להזכיר לה את קיומך, שוב ושוב.‬

253
00:17:14,702 --> 00:17:17,580
‫זה בנוהל. היית צריך לסגור את העסקה.‬

254
00:17:18,581 --> 00:17:21,167
‫מעולם לא היית טיפוס שסוגר עסקאות, מייקל.‬

255
00:17:21,250 --> 00:17:24,921
‫ולמרבה הצער, זה תמיד היה ההבדל ביני לבינך.‬

256
00:17:27,840 --> 00:17:30,218
‫הוא עובד בפרסום וקורא לזה "הייטק".‬

257
00:17:30,301 --> 00:17:31,511
‫את בטוחה לגביו?‬

258
00:17:31,594 --> 00:17:34,764
‫על הנייר, אני קצת שונאת אותו,
אבל זה לא משנה.‬

259
00:17:34,847 --> 00:17:35,848
‫אה, איזה יופי.‬

260
00:17:37,266 --> 00:17:40,102
‫יש המון לחץ סביב התאמה בימינו,‬

261
00:17:40,186 --> 00:17:42,230
‫סביב כל מה שחייב להיות משותף לנו.‬

262
00:17:42,313 --> 00:17:44,732
‫אבל מה עם היתרונות של חוסר התאמה?‬

263
00:17:44,816 --> 00:17:47,652
‫אם לא שמרת את המספר שלה, איך תעשו סקסטינג?‬

264
00:17:47,735 --> 00:17:50,321
‫אני לא רוצה לעשות סקסטינג.
היא אישה מודרנית.‬

265
00:17:50,404 --> 00:17:52,365
‫זו המטרה של טלפונים ניידים, לא?‬

266
00:17:52,448 --> 00:17:55,326
‫כן, זאת הסיבה היחידה
שהמציאו אותם, סקסטינג.‬

267
00:17:55,409 --> 00:17:59,038
‫זה היה חיבור מורכב. לא סטוץ נעורים ברכבת.‬

268
00:17:59,121 --> 00:18:00,540
‫היא מדהימה.‬

269
00:18:00,623 --> 00:18:03,334
‫אני אקבע אם זה נכון. מה היא לומדת?‬

270
00:18:03,417 --> 00:18:05,127
‫- היא חוקרת ימי הביניים.
- טוב.‬

271
00:18:06,212 --> 00:18:08,923
‫אז כמו... "משחקי הכס" וכאלה?‬

272
00:18:10,341 --> 00:18:12,468
‫מגניב. אני מתחיל לחבב את הבחורה הזו.‬

273
00:18:12,552 --> 00:18:16,389
‫עברו שנתיים מאז שנסעת ללימודים
ולא הכרת אף אחד.‬

274
00:18:16,472 --> 00:18:19,308
‫אני שכבתי עם כל הסגל בתוך חודשיים.‬

275
00:18:20,810 --> 00:18:21,769
‫מה?‬

276
00:18:22,520 --> 00:18:23,729
‫אני צוחקת.‬

277
00:18:24,856 --> 00:18:27,441
‫- זה היה קרוב יותר לסמסטר.
- אוי, אלוהים.‬

278
00:18:28,734 --> 00:18:30,570
‫בסדר. אני אסדר את החדר שלי.‬

279
00:18:31,445 --> 00:18:32,446
‫לא, זה כבר טופל.‬

280
00:18:33,281 --> 00:18:34,699
‫- מצעים נקיים.
- תודה.‬

281
00:18:34,782 --> 00:18:37,034
‫- פתחתי חלון.
- תודה.‬

282
00:18:39,245 --> 00:18:41,747
‫מעניין אם אני ארגיש כאילו הכול קטן ומכווץ,‬

283
00:18:41,831 --> 00:18:43,833
‫מאחר שלא הייתי שם כל כך הרבה זמן.‬

284
00:19:02,143 --> 00:19:04,687
‫- נוח לך?
- מושלם. תודה, אחי.‬

285
00:19:04,770 --> 00:19:06,439
‫אני שמח לארח אותך, "אמיגו".‬

286
00:19:11,402 --> 00:19:13,321
‫- לילה טוב.
- לילה טוב, אחי.‬

287
00:19:14,113 --> 00:19:16,782
‫- מה נסגר איתך?
- אני יוצא.‬

288
00:19:16,866 --> 00:19:18,492
‫- השעה 23:00.
- כן.‬

289
00:19:18,576 --> 00:19:22,371
‫לא כולנו יכולים להזדקן בטרם עת
ולהיות תפוסים כמוך, אחי.‬

290
00:19:22,997 --> 00:19:25,291
‫אני צריך למצוא אישה לפני שנכנסים לסגר.‬

291
00:19:25,374 --> 00:19:28,044
‫- איפה?
- בעיר שמלאה בנשים.‬

292
00:19:29,587 --> 00:19:30,838
‫ואני לא באמת תפוס‬

293
00:19:30,922 --> 00:19:33,674
‫ולכן אני פה לבד
ואין לי למי להגיד "לילה טוב",‬

294
00:19:33,758 --> 00:19:36,802
‫פרט לטובה ולמגבעת שלי בפינה.‬

295
00:19:36,886 --> 00:19:38,596
‫כן, זה באמת מדאיג אותנו, אחי.‬

296
00:19:38,679 --> 00:19:41,307
‫למה לא מצאת מישהי בחברה הענקית הזאת?‬

297
00:19:41,390 --> 00:19:43,809
‫נשים עובדות במחצית מהתפקידים עכשיו, לא?‬

298
00:19:43,893 --> 00:19:47,104
‫- זה מבחר גדול של נשים.
- פשוט לא היה קליק.‬

299
00:19:47,188 --> 00:19:49,607
‫וגם, זה בגולוויי, כולם שיכורים כל הזמן.‬

300
00:19:49,690 --> 00:19:53,152
‫הייתי מצפה שמישהי תנשק אותך,
לפחות, אחרי שנתיים.‬

301
00:19:53,235 --> 00:19:56,072
‫- התנשקתי עם המון בחורות.
- אז מה הבעיה?‬

302
00:19:56,155 --> 00:19:58,282
‫אף אחת לא השאירה עליי רושם עז.‬

303
00:20:00,451 --> 00:20:02,787
‫טוב, זה מה שאני אעשה עכשיו.‬

304
00:20:02,870 --> 00:20:05,957
‫אתפוס בחורה ברחוב ואתן לה נשיקה ארוכה.‬

305
00:20:06,040 --> 00:20:07,875
‫אתה חושב שזה יימשך חודשים.‬

306
00:20:07,959 --> 00:20:10,336
‫נחזור למצב הרגיל בעוד שבועיים.‬

307
00:20:11,504 --> 00:20:13,756
‫אתה ממש חזאי מדופלם, אחי.‬

308
00:20:14,799 --> 00:20:16,467
‫- לילה טוב.
- לילה טוב.‬

309
00:20:26,435 --> 00:20:28,187
‫אידיוט שכמוך.‬

310
00:20:39,365 --> 00:20:44,370
‫היי, חושב עלייך,
לילה טוב, נשיקות, מ'‬

311
00:20:58,801 --> 00:21:01,679
‫אל תשכחי להוציא את הפחים!
נשיקות, אימא‬

312
00:21:07,768 --> 00:21:09,520
‫היי, זר ברכבת שלי.‬

313
00:21:10,479 --> 00:21:13,149
‫לא החלפנו מספרים
אז אני לא יכולה להשאיר הודעה.‬

314
00:21:13,232 --> 00:21:15,443
‫אבל לו יכולתי, הייתי אומרת,‬

315
00:21:17,737 --> 00:21:21,157
‫"חושבת עליך. לילה טוב".‬

316
00:21:23,159 --> 00:21:24,827
‫אלוהים, את כזאת אפסית.‬

317
00:21:29,915 --> 00:21:32,752
‫חדר ילדות מיניאטורי קטנטן ומזדיין!‬

318
00:21:35,588 --> 00:21:40,217
‫בסדר. בוא נעשה את זה. קדימה לעבודה.‬

319
00:21:40,843 --> 00:21:42,386
‫מלחמה ושלום כרך א'‬

320
00:22:03,949 --> 00:22:05,326
‫אני מתה על זה.‬

321
00:22:07,620 --> 00:22:10,164
‫תעלה! תעביר את הסנטר! קדימה!‬

322
00:22:29,183 --> 00:22:31,811
‫זה היה מעולה. מה נראה עכשיו?‬

323
00:22:32,478 --> 00:22:33,687
‫יש עוד שניים.‬

324
00:22:34,605 --> 00:22:35,523
‫באמת?‬

325
00:22:42,780 --> 00:22:46,158
‫זה כמו בציטוט הזה של שיימוס היני.
מה הוא אמר?‬

326
00:22:46,242 --> 00:22:47,493
‫"נעבור את החורף..."‬

327
00:22:47,576 --> 00:22:49,078
‫"אם נעבור את החורף..."‬

328
00:22:49,161 --> 00:22:52,373
‫"אם נעבור את הקיץ עכשיו, בחורף נוכל..."‬

329
00:22:53,582 --> 00:22:57,419
‫שבת, 28 במרץ, 2020‬

330
00:22:57,503 --> 00:23:00,673
‫...בתקווה לכסות
את כל היבטי האקלים באירלנד,‬

331
00:23:01,340 --> 00:23:03,926
‫המגבלות הבאות נכנסו לתוקף לפני שבועיים‬

332
00:23:04,009 --> 00:23:08,180
‫והמלצת המומחים היא להאריך אותן
לשלושה שבועות נוספים,‬

333
00:23:08,597 --> 00:23:11,725
‫ולהשאיר בתוקף את הסגר הנוכחי
ברדיוס של שני ק"מ.‬

334
00:23:13,727 --> 00:23:16,814
‫- בוקר טוב.
- למה התגנדרת כל כך?‬

335
00:23:16,897 --> 00:23:19,775
‫יש לי פגישה. זה היום הגדול.‬

336
00:23:19,859 --> 00:23:21,527
‫אה, כן, הבחורה מהרכבת.‬

337
00:23:22,695 --> 00:23:26,532
‫אבל רגע, אסור להתרחק
יותר משני ק"מ מהבית עכשיו, לא?‬

338
00:23:26,615 --> 00:23:28,742
‫- כן. אבל...
- ומה המרחק ליוסטון?‬

339
00:23:28,826 --> 00:23:30,619
‫נגיד, שישה?‬

340
00:23:31,287 --> 00:23:33,664
‫- טוב, נו.
- אני פשוט יודע שהיא תבוא.‬

341
00:23:33,747 --> 00:23:35,416
‫זה היה ממש נכון.‬

342
00:23:35,499 --> 00:23:38,502
‫אני יודע שגם היא מרגישה ככה.
זה כמו טלפתיה.‬

343
00:23:38,586 --> 00:23:39,962
‫תלווה לי את האוטו שלך.‬

344
00:23:40,713 --> 00:23:43,924
‫לא. אסור לך להתרחק יותר משני ק"מ, אחי.‬

345
00:23:44,425 --> 00:23:46,886
‫בטח תיתקל בה. אנחנו באירלנד. היא קטנטנה.‬

346
00:23:46,969 --> 00:23:48,262
‫אי אפשר לסמוך על זה.‬

347
00:23:48,345 --> 00:23:50,723
‫מעולם לא הייתי בטוח כל כך במישהי בחיי.‬

348
00:23:50,806 --> 00:23:53,642
‫אבל אסור לך להפר את הסגר,
אין לזה שום הצדקה.‬

349
00:23:53,726 --> 00:23:57,521
‫אני מבין, אבל זה מצב מיוחד.
מה אם לא אפגוש אותה שוב בחיי?‬

350
00:23:57,605 --> 00:23:59,648
‫מיוחד? מה מיוחד בו?‬

351
00:24:00,733 --> 00:24:03,110
‫נשמע שזה פשוט המצב שלך.‬

352
00:24:03,736 --> 00:24:05,404
‫בכל אופן, היא לא תהיה שם.‬

353
00:24:05,487 --> 00:24:08,073
‫- איך אתה יודע?
- ברור שהוא יבוא.‬

354
00:24:08,157 --> 00:24:11,035
‫אני לא אפר את המגבלות, אימא. זה פסול.‬

355
00:24:11,118 --> 00:24:13,037
‫אני אשמה שלא שמרתי את המספר שלו.‬

356
00:24:13,120 --> 00:24:17,249
‫טוב, חשבת שלא תצטרכי.
זה רומנטי לגמרי, זה נפלא.‬

357
00:24:17,333 --> 00:24:20,336
‫סמכת על החיבור ביניכם. זו פואטיקה טהורה.‬

358
00:24:20,419 --> 00:24:21,879
‫פואטיקה של חרא.‬

359
00:24:22,755 --> 00:24:27,176
‫מדהים שאתם, הליברלים שעובדים בהייטק,
תמיד עוברים בסוף על החוקים.‬

360
00:24:27,259 --> 00:24:31,222
‫הם מתחילים בגישה הפגנתית ומגניבה
ואז הם אומרים,‬

361
00:24:31,305 --> 00:24:33,098
‫"אבל לא בא לנו לשלם מיסים.‬

362
00:24:33,182 --> 00:24:35,476
‫"לא בא לנו לתת זכויות לעובדים שלנו,‬

363
00:24:35,559 --> 00:24:38,520
‫"כי אנחנו חברת סטארט-אפ קטנה
שהתחילה מעל פיצרייה‬

364
00:24:38,604 --> 00:24:42,233
‫"והחוקים לא חלים עלינו
מאז שאנחנו עשירים כמו מדינה בינונית".‬

365
00:24:42,316 --> 00:24:44,735
‫תודה על רצח האופי.‬

366
00:24:44,818 --> 00:24:47,529
‫אני לא עובד בסטארט-אפ. אני גאון מחשבים.‬

367
00:24:47,613 --> 00:24:50,574
‫ואני לא מאמין שאתה זה שנצמד לחוקים פתאום.‬

368
00:24:50,658 --> 00:24:53,577
‫- איפה דגני הבוקר?
- בארון, מצד ימין למעלה.‬

369
00:24:53,661 --> 00:24:57,790
‫- לא ציית לאף חוק בחייך.
- זה לא רק חוק, זה שכל ישר.‬

370
00:24:57,873 --> 00:24:59,875
‫הרעיון הוא לדאוג לזולת,‬

371
00:24:59,959 --> 00:25:03,837
‫ולא רק לעצמך כדמות הראשית
של נרטיב מזויף שאתה רוצה לככב בו.‬

372
00:25:03,921 --> 00:25:07,299
‫- אלה החיים האמיתיים, מייקל.
- בדיוק. החיים שלי.‬

373
00:25:07,383 --> 00:25:10,261
‫עוד רגע תגיד לי,‬

374
00:25:10,344 --> 00:25:12,805
‫"זאת מדינה חופשית
ומותר לי לעשות מה שבא לי".‬

375
00:25:12,888 --> 00:25:15,557
‫אבל זה נכון! מדובר בחיים שלי!
חיים רק פעם אחת!‬

376
00:25:15,641 --> 00:25:19,186
‫לא נכון. מדובר בחיים שלנו!
וכולנו באותה סירה.‬

377
00:25:19,270 --> 00:25:22,523
‫ובפעם הראשונה, העולם באמת עשוי להתאחד.‬

378
00:25:22,606 --> 00:25:26,235
‫אתה מתעניין יותר במה שקרה
לבחורה שהכרת ברכבת לחצי שעה.‬

379
00:25:26,318 --> 00:25:28,320
‫יש מיליונים כמוה. הן סתם בחורות.‬

380
00:25:28,404 --> 00:25:31,198
‫לא הבחורה הזו.
אם היית מכיר אותה, היית מבין אותי.‬

381
00:25:31,282 --> 00:25:34,034
‫דווקא אתה לגמרי היית מאשר אותה.‬

382
00:25:34,118 --> 00:25:36,954
‫אולי הוא בכלל לא היה כזה מיוחד, את יודעת?‬

383
00:25:38,247 --> 00:25:42,042
‫שיער הפנים שלו היה קצת מעצבן
והוא עובד בתחום שאני מתעבת.‬

384
00:25:42,126 --> 00:25:43,711
‫הוא נשמע נפלא!‬

385
00:25:45,045 --> 00:25:46,755
‫יש הרבה אנשים נפלאים.‬

386
00:25:46,839 --> 00:25:49,591
‫מה אם הוא יבוא ואת לא? לא תדעי לעולם.‬

387
00:25:49,675 --> 00:25:51,552
‫הוא לא יבוא, אימא.‬

388
00:25:51,635 --> 00:25:53,304
‫הוא בחור אחראי מאוד‬

389
00:25:53,387 --> 00:25:56,390
‫והוא לא יפר את החוקים בשביל מישהי כמוני.‬

390
00:25:56,473 --> 00:25:58,350
‫אבל אני צריכה לדעת איך זה נגמר!‬

391
00:25:58,434 --> 00:26:01,937
‫אני וכל השכנות הימרנו אם הוא יבוא.‬

392
00:26:02,896 --> 00:26:06,317
‫- מה?
- כל הרחוב במתח.‬

393
00:26:06,817 --> 00:26:10,487
‫אתה לא העיקר פה! העיקר הוא שהעולם מתאחד.‬

394
00:26:10,571 --> 00:26:14,616
‫ראית את הסרטון של גל גדות.
לעזאזל, כולנו ראינו אותו וכולנו בכינו.‬

395
00:26:14,700 --> 00:26:17,995
‫תקשיב לגל גדות ולחבריה הידוענים.‬

396
00:26:18,078 --> 00:26:22,166
‫זה יחלוף ונחזור למצב הרגיל
ואני שוב אהיה לבד.‬

397
00:26:22,249 --> 00:26:25,627
‫אני לא מוכן לפספס
את ההזדמנות הזו למצוא משהו אמיתי‬

398
00:26:25,711 --> 00:26:27,838
‫בגלל חוקים זמניים.‬

399
00:26:27,921 --> 00:26:30,215
‫האישה הזאת הייתה מדהימה!‬

400
00:26:30,299 --> 00:26:33,427
‫לא עבר רגע שלא חשבתי על כל מה שהיא אמרה!‬

401
00:26:33,510 --> 00:26:37,556
‫אם היא תבוא ואני לא, לא אסלח לעצמי לעולם.‬

402
00:26:38,307 --> 00:26:39,683
‫זה ירדוף אותי.‬

403
00:26:40,267 --> 00:26:42,811
‫אני אהיה כמו רוח רפאים שבורה
ברומן של דיקנס,‬

404
00:26:42,895 --> 00:26:44,521
‫ארדוף את תחנת הרכבת.‬

405
00:26:45,397 --> 00:26:49,193
‫אני לא אעצור אותך פיזית, אחי.
אבל אל תבקש ממני אישור.‬

406
00:26:49,276 --> 00:26:53,572
‫תעשה מה שאתה רוצה. בכל מקרה, היא לא תבוא.‬

407
00:26:54,782 --> 00:26:55,908
‫רוצה להתערב?‬

408
00:26:56,825 --> 00:26:57,701
‫לא.‬

409
00:26:58,702 --> 00:27:00,829
‫אנחנו מדברות פה על החיים שלי,‬

410
00:27:00,913 --> 00:27:03,040
‫לא על אופרת סבון או על מרוץ סוסים.‬

411
00:27:03,123 --> 00:27:07,252
‫אני יודעת. ואני באמת מקווה שתמצאי אושר.‬

412
00:27:08,796 --> 00:27:12,174
‫- באמת?
- כמובן. את הילדה הקטנה שלי.‬

413
00:27:13,008 --> 00:27:15,511
‫אבל השקעתי בזה הרבה כסף.‬

414
00:27:17,930 --> 00:27:19,181
‫אם היא לא תבוא,‬

415
00:27:20,265 --> 00:27:22,601
‫אשלם את שכר הדירה שלך לשנה הקרובה.‬

416
00:27:25,020 --> 00:27:26,397
‫אלוהים אדירים.‬

417
00:27:29,233 --> 00:27:30,901
‫אתה מוכן לרדת לרמה הזאת?‬

418
00:27:35,697 --> 00:27:38,534
‫- מה יוצא לך מזה?
- רק תלווה לי את האופניים שלך.‬

419
00:27:39,451 --> 00:27:42,579
‫אבל מהר, כי אני צריך להיות שם
בעוד עשר דקות.‬

420
00:27:42,663 --> 00:27:43,831
‫כל השנה?‬

421
00:27:44,373 --> 00:27:47,584
‫אני מבטיח. אבל רק אם היא לא תבוא.‬

422
00:27:47,668 --> 00:27:52,631
‫אז אלא אם תרשה לי ללכת
ותיתן לי את האופניים שלך, לא תדע לעולם.‬

423
00:27:52,714 --> 00:27:56,927
‫- לך תזדיין, אתה כזה מניפולטיבי.
- אני יודע. אני עובד בפרסום.‬

424
00:28:19,199 --> 00:28:20,117
‫שיט!‬

425
00:28:24,872 --> 00:28:25,873
‫לעזאזל.‬

426
00:28:33,255 --> 00:28:34,673
‫- היי!
- היי.‬

427
00:28:34,756 --> 00:28:37,301
‫- הכול טוב אצלך?
- מצוין, כן!‬

428
00:28:37,384 --> 00:28:39,761
‫אני רק עושה קצת ספורט.‬

429
00:28:40,429 --> 00:28:41,346
‫מקסים.‬

430
00:28:45,726 --> 00:28:46,643
‫היי.‬

431
00:28:47,519 --> 00:28:49,021
‫מאיפה אתה, בבקשה?‬

432
00:28:49,104 --> 00:28:53,317
‫טוב, אני גר בגולוויי.
אבל אני מתארח אצל אח שלי בדבלין.‬

433
00:28:54,401 --> 00:28:56,945
‫אני לא מכירה אותו אישית. איפה אתה גר?‬

434
00:28:59,948 --> 00:29:03,160
‫טוב, תפסת אותי. חרגתי ממגבלת שני הק"מ.‬

435
00:29:03,243 --> 00:29:05,496
‫אני אדבר בכנות. אני גר באינצ'יקור.‬

436
00:29:05,579 --> 00:29:07,164
‫- טוב. אחורה פנה!
- באמת?‬

437
00:29:07,247 --> 00:29:08,457
‫ממש באמת.‬

438
00:29:10,292 --> 00:29:14,630
‫תקשיבי. אני יכול לספר לך סיפור?
אולי תביני את זה, כי את...‬

439
00:29:15,380 --> 00:29:18,467
‫- כי אני מה?
- אני חייב להגיע לתחנת הרכבת.‬

440
00:29:18,550 --> 00:29:20,427
‫- אין רכבות.
- אני יודע.‬

441
00:29:21,303 --> 00:29:24,306
‫אני לא מנסה להספיק לרכבת,
אני מנסה להספיק לפגוש בחורה.‬

442
00:29:24,389 --> 00:29:28,393
‫תקשיבי, לפני שבועיים
הכרתי את אהבת חיי ברכבת.‬

443
00:29:29,228 --> 00:29:31,438
‫היא סטודנטית לחקר ימי הביניים.‬

444
00:29:31,522 --> 00:29:35,108
‫חכמה מאוד. אבל מצחיקה ויוצאת דופן.‬

445
00:29:35,692 --> 00:29:37,486
‫והבטחנו להיפגש פה,‬

446
00:29:37,569 --> 00:29:39,947
‫כי חשבנו שהסגר יימשך רק שבועיים.‬

447
00:29:40,030 --> 00:29:41,240
‫אולי פשוט תתקשר אליה?‬

448
00:29:41,323 --> 00:29:44,618
‫לא שמרתי את המספר שלה
או פרטים כלשהם ליצירת קשר.‬

449
00:29:44,701 --> 00:29:45,827
‫למה לא, לעזאזל?‬

450
00:29:46,537 --> 00:29:50,499
‫כי נראה שהיה בינינו חיבור טוב כל כך
ששנינו נבוא.‬

451
00:29:51,083 --> 00:29:54,753
‫תקשיבי, לא היה לנו מושג עד כמה המצב יחמיר.‬

452
00:29:54,836 --> 00:29:57,714
‫אבל היה בינינו חיבור עמוק כל כך.
היא מדהימה.‬

453
00:29:57,798 --> 00:29:59,716
‫ואם לא אזכה לפגוש אותה עכשיו,‬

454
00:29:59,800 --> 00:30:02,219
‫אני לא יודע איך אוכל לפגוש אותה שוב.‬

455
00:30:06,890 --> 00:30:09,768
‫שמעתי הרבה תירוצים היום,
אבל זה באמת נוגע ללב.‬

456
00:30:09,851 --> 00:30:10,811
‫נכון?‬

457
00:30:11,812 --> 00:30:15,190
‫לא! זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי בחיי.‬

458
00:30:15,274 --> 00:30:18,360
‫- בכל אופן, היא לא תהיה שם.
- איך את יודעת?‬

459
00:30:18,443 --> 00:30:20,404
‫כי יש מחסומים בכל האזור הזה.‬

460
00:30:20,487 --> 00:30:22,906
‫ואף שומר באירלנד לא יאמין לחרא הזה.‬

461
00:30:22,990 --> 00:30:25,826
‫- עכשיו, לך הביתה!
- כולנו באותה סירה?‬

462
00:30:25,909 --> 00:30:30,581
‫מה נראה לך, שזה סרט בנטפליקס? הביתה!‬

463
00:30:33,625 --> 00:30:37,004
‫תדמיינו את כל האנשים‬

464
00:30:37,713 --> 00:30:39,423
‫חיים ב...‬

465
00:30:39,506 --> 00:30:42,634
‫- תעוף הביתה כבר!
- טוב, כן, בסדר.‬

466
00:30:42,718 --> 00:30:45,095
‫- טוב. הבנתי אותך.
- אלוהים אדירים.‬

467
00:31:09,578 --> 00:31:12,414
‫אז זהו זה? זה הסוף?‬

468
00:31:14,207 --> 00:31:15,167
‫כן.‬

469
00:31:17,502 --> 00:31:18,545
‫נראה שכן.‬

470
00:31:46,531 --> 00:31:48,784
‫מה זה היה?‬

471
00:31:50,744 --> 00:31:51,995
‫קאוסליפ...‬

472
00:31:54,122 --> 00:31:55,165
‫קאוסליפ...‬

473
00:31:56,708 --> 00:31:57,876
‫שביל קאוסליפ?‬

474
00:32:01,338 --> 00:32:02,714
‫אוקס... אוקסמן...‬

475
00:32:07,511 --> 00:32:08,345
‫אוקסמנטאון.‬

476
00:32:08,428 --> 00:32:09,805
‫הכתובת בדרך אוקסמנטאון.‬

477
00:32:09,888 --> 00:32:11,181
‫דרך אוקסמנטאון.‬

478
00:32:18,605 --> 00:32:20,232
‫דרך אוקסמנטאון.‬

479
00:32:23,193 --> 00:32:24,611
‫אני יודע באיזה רחוב היא.‬

480
00:32:28,365 --> 00:32:30,242
‫תשמור על המכונית. היא וינטג'.‬

481
00:32:31,159 --> 00:32:32,202
‫בסדר.‬

482
00:32:32,661 --> 00:32:36,707
‫תעדכן אותי איך הולך לך.
אם תצטרך אספקה, ארכב אליך.‬

483
00:32:36,790 --> 00:32:38,875
‫תודה, אחי. נראה לי שאני מסודר.‬

484
00:32:39,835 --> 00:32:41,128
‫אתה משוגע על כל הראש.‬

485
00:33:12,325 --> 00:33:14,369
‫דרך אוקסמנטאון 7‬

486
00:35:03,478 --> 00:35:05,480
‫אהבה מודרנית דניאלה מגדל‬

487
00:35:05,564 --> 00:35:07,566
‫בקרת כתוביות
רינת זוהר-מנחם‬