1
00:00:58,352 --> 00:01:01,897
‫אהבה מודרנית‬

2
00:01:16,036 --> 00:01:18,831
‫- מר יו, תוכל לעלות על השולחן?
- לא.‬

3
00:01:18,914 --> 00:01:20,541
‫תעשה את זה בתמורה לסוכרייה?‬

4
00:01:22,084 --> 00:01:24,795
‫להעביר בחור, בעדינות רבה. בדיוק.‬

5
00:01:29,174 --> 00:01:31,593
‫- מה שלום ג'ון?
- נפלא, תודה. כן.‬

6
00:01:31,677 --> 00:01:32,678
‫- מה?
- עלייה חדה.‬

7
00:01:33,637 --> 00:01:34,972
‫סתם בצחוק.‬

8
00:01:38,016 --> 00:01:39,017
‫כן?‬

9
00:01:39,101 --> 00:01:43,564
‫ד"ר קורן? אני בטלפון
עם אימא לילד בן ארבע שיש לו חום.‬

10
00:01:43,647 --> 00:01:46,608
‫אני יודעת שמאוחר.
אמרתי שאבדוק ליתר ביטחון.‬

11
00:01:46,692 --> 00:01:49,361
‫- אבל למה אני?
- רק את עדיין פה.‬

12
00:01:49,987 --> 00:01:52,114
‫אני יכולה לדחות את זה לבוקר.‬

13
00:01:52,197 --> 00:01:54,533
‫זה בטח לא חמור, החום לא גבוה כל כך.‬

14
00:01:54,616 --> 00:01:56,702
‫- טוב, עד כמה הוא גבוה?
- חכי רגע.‬

15
00:01:58,203 --> 00:01:59,788
‫- שלושים ותשע.
- שיט.‬

16
00:02:00,956 --> 00:02:01,957
‫תכניסי אותה.‬

17
00:02:02,749 --> 00:02:06,962
‫הינה מרשם לאנטיביוטיקה,
כדי שיהיה לך שקט נפשי בסוף השבוע.‬

18
00:02:07,045 --> 00:02:10,382
‫רק אם לא תצליחי
להוריד לו את החום בעזרת פרצטמול.‬

19
00:02:10,465 --> 00:02:12,759
‫אני בסביבה. תתקשרי אליי אם תדאגי.‬

20
00:02:12,843 --> 00:02:15,137
‫המספר שלי אצלך. ביי, תרנגול קטן.‬

21
00:02:15,220 --> 00:02:17,222
‫- ליל"ט, לורין.
- לילה טוב, ד"ר קורן.‬

22
00:02:25,689 --> 00:02:27,733
‫אוי, לא. קדימה, מותק. קדימה.‬

23
00:02:27,816 --> 00:02:28,775
‫בבקשה.‬

24
00:02:31,361 --> 00:02:32,821
‫החיים שלי בזבל.‬

25
00:02:36,658 --> 00:02:38,744
‫חילוץ‬

26
00:02:40,287 --> 00:02:42,623
‫אנחנו חייבים להפסיק להיפגש ככה.‬

27
00:02:42,706 --> 00:02:45,500
‫- אני מתקשרת אליך בעל כורחי.
- אני עונה בעל כורחי.‬

28
00:02:46,418 --> 00:02:48,128
‫שמרתי אותך בחיוג מקוצר.‬

29
00:02:49,796 --> 00:02:54,134
‫מגיע לך, כי את נוהגת במכונית ספורט
בת 30 שנה רק כשמתחשק לך.‬

30
00:02:54,217 --> 00:02:56,428
‫המכוניות האלה רוצות שינהגו בהן.‬

31
00:02:56,511 --> 00:02:59,640
‫אני מוציאה אותה
רק כשיש מזג אוויר נעים. יש דליפה בגג.‬

32
00:02:59,723 --> 00:03:00,682
‫תרימי מכסה מנוע.‬

33
00:03:02,559 --> 00:03:03,936
‫מה שלום אימא שלך, ג'רי?‬

34
00:03:04,019 --> 00:03:07,981
‫את יודעת. כמו תמיד. הבית החדש עושה לה טוב.‬

35
00:03:08,482 --> 00:03:12,235
‫תמסור לה ד"ש ממני.
תגיד לה שאבוא לבקר אותה בסוף השבוע.‬

36
00:03:12,319 --> 00:03:15,530
‫- הביקורים שלך משמעותיים עבורה.
- אני אוהבת לבקר אותה.‬

37
00:03:18,325 --> 00:03:19,743
‫אז מה דעתך?‬

38
00:03:21,328 --> 00:03:24,039
‫צר לי לבשר לך, דוקטור, המכונית שלך גוססת.‬

39
00:03:25,082 --> 00:03:26,583
‫היא רק צריכה טיפול מסור.‬

40
00:03:27,334 --> 00:03:30,045
‫היא בת 40. היא צעירה ממני.‬

41
00:03:30,712 --> 00:03:31,713
‫וממך.‬

42
00:03:32,422 --> 00:03:34,841
‫כן. בשנות בן אדם, אולי.‬

43
00:03:34,925 --> 00:03:38,136
‫אבל בשנות מכונית,
היא צעירה מכדי להיות קלאסיקה אמיתית‬

44
00:03:38,220 --> 00:03:40,305
‫וזקנה מכדי להיות פרקטית.‬

45
00:03:41,056 --> 00:03:44,226
‫היא פשוט סובלת ממשבר אמצע החיים.
אתן לה כדורי הרגעה.‬

46
00:03:44,309 --> 00:03:49,356
‫אז למרבה הצער, המכונית הזאת
צריכה לצאת לנסיעה האחרונה למזבלה.‬

47
00:03:49,439 --> 00:03:51,984
‫לעולם לא.
באמת אפשר להחיות את המכוניות האלה.‬

48
00:03:52,067 --> 00:03:54,444
‫כן, ולהתרושש לגמרי תוך כדי כך.‬

49
00:03:54,528 --> 00:03:57,155
‫היומיים הכי טובים שחווים עם מכונית וינטג'‬

50
00:03:57,239 --> 00:03:59,866
‫הם יום הקנייה שלה ויום המכירה שלה.‬

51
00:04:00,575 --> 00:04:02,744
‫בכל הימים באמצע, סתם כואב הלב.‬

52
00:04:02,828 --> 00:04:06,248
‫את צריכה לוותר עליה, דוקטור.
היא לא מטופלת שלך.‬

53
00:04:06,331 --> 00:04:09,751
‫אבדוק רגע אם יש לי עוד רצועת מאוורר.‬

54
00:04:10,752 --> 00:04:16,717
‫על כביש עקלקל,
עם גג פתוח‬

55
00:05:31,583 --> 00:05:33,168
‫- חזרתי.
- היי, אימא.‬

56
00:05:33,251 --> 00:05:35,504
‫- איפה את?
- בסלון.‬

57
00:05:37,422 --> 00:05:39,716
‫ציירת ציור של אבא כמו שביקשתי?‬

58
00:05:39,800 --> 00:05:42,052
‫כן, וציירתי גם אותך ואת הבית.‬

59
00:05:42,135 --> 00:05:45,055
‫- ציירת לו אוזניים גדולות?
- כן.‬

60
00:05:45,138 --> 00:05:46,139
‫יופי, תראי לי.‬

61
00:05:47,224 --> 00:05:49,518
‫זה האהוב עליי.‬

62
00:05:49,601 --> 00:05:53,772
‫פה את קוטפת תפוח מהעץ בשביל סלט.‬

63
00:05:53,855 --> 00:05:55,232
‫- את כמו חווה.
- תפוח...‬

64
00:05:56,566 --> 00:05:58,527
‫- חווה. את כמו חווה.
- לא.‬

65
00:05:58,610 --> 00:06:01,279
‫- כל הכבוד על הציור המדהים שלך.
- ציור.‬

66
00:06:01,363 --> 00:06:04,116
‫- לחיי העוגה והציורים.
- והאומנית הקטנה שלי.‬

67
00:06:04,199 --> 00:06:07,077
‫בואי נראה קודם
איך אני אסתדר עם ההורים שלו.‬

68
00:06:07,160 --> 00:06:09,621
‫- כן. בטח.
- מה שלום אחותי?‬

69
00:06:09,996 --> 00:06:12,374
‫היא משמידה את המטבח בהכנת "עוגה".‬

70
00:06:12,457 --> 00:06:15,127
‫- היי, אחותי.
- היי, אחותי הקטנה.‬

71
00:06:15,210 --> 00:06:18,004
‫- תשלחי לי מכתב.
- אני אשלח לך קצת עוגה.‬

72
00:06:18,088 --> 00:06:19,214
‫איזו עוגה?‬

73
00:06:19,965 --> 00:06:21,341
‫טוב. אני חייבת לזוז.‬

74
00:06:21,424 --> 00:06:24,469
‫קונור ואני הולכים לשתות משהו.
תכתבי לי. אוהבת אותך.‬

75
00:06:24,553 --> 00:06:27,806
‫אני אוהבת אותך. ואני רוצה לשמוע עוד עליו.‬

76
00:06:27,889 --> 00:06:31,518
‫את מוכנה... בסדר.‬

77
00:06:31,601 --> 00:06:35,105
‫המינוי לחדר כושר, בוטל. נתאמן ברחוב.‬

78
00:06:35,188 --> 00:06:36,022
‫סגור.‬

79
00:06:36,731 --> 00:06:39,276
‫וזה מביא אותי ל"סטאג".‬

80
00:06:39,359 --> 00:06:41,611
‫זאת לא הוצאה. אני בקושי משתמשת בה.‬

81
00:06:41,695 --> 00:06:43,655
‫מותק, ראיתי את קבלות האשראי שלך.‬

82
00:06:43,738 --> 00:06:47,200
‫הוצאת 1,200 ליש"ט רק השנה
על תקלות ועל חלקי חילוף.‬

83
00:06:47,284 --> 00:06:49,578
‫למה אתה מחטט בקבלות האשראי שלי?‬

84
00:06:49,661 --> 00:06:53,123
‫נתת לי אותן כדי שאטפל במיסים שלנו.
אין בעד מה, דרך אגב.‬

85
00:06:53,206 --> 00:06:57,335
‫כן, תודה. מה עם הסירה שלך?
תוכל למכור אותה בכמה אלפים.‬

86
00:06:58,003 --> 00:06:59,504
‫טוב. בסדר.‬

87
00:07:02,007 --> 00:07:05,302
‫אוי, לא. לא.‬

88
00:07:05,385 --> 00:07:07,596
‫אוי, נו כבר.‬

89
00:07:08,054 --> 00:07:10,265
‫אוי, מותק, לא שוב. בבקשה.‬

90
00:07:10,724 --> 00:07:13,059
‫בבקשה.‬

91
00:07:16,563 --> 00:07:18,940
‫אוף.‬

92
00:07:20,400 --> 00:07:23,486
‫אני מחליף מספר טלפון עד שתיפטרי ממנה.‬

93
00:07:47,469 --> 00:07:51,181
‫המכונית הזו למכירה‬

94
00:07:59,522 --> 00:08:00,440
‫הלו?‬

95
00:08:01,399 --> 00:08:02,275
‫כן.‬

96
00:08:03,860 --> 00:08:05,904
‫סליחה. כן.‬

97
00:08:07,072 --> 00:08:09,199
‫כן, אני מוכרת אותה ב-5,000.‬

98
00:08:10,408 --> 00:08:13,703
‫בטח. אנחנו בבית כל סוף השבוע,
אם אתה רוצה לבוא.‬

99
00:08:14,663 --> 00:08:17,958
‫כן? טוב. אשלח לך הודעה עם הפרטים.‬

100
00:08:19,167 --> 00:08:20,252
‫תודה, ביי.‬

101
00:08:21,169 --> 00:08:23,004
‫אולי מצאתי קונה למכונית.‬

102
00:08:23,713 --> 00:08:25,257
‫עוד אחד. יופי.‬

103
00:08:25,799 --> 00:08:28,551
‫יכולת למכור את המכונית הזאת כבר חמש פעמים.‬

104
00:08:28,635 --> 00:08:30,595
‫- קפה?
- כן.‬

105
00:08:31,721 --> 00:08:34,975
‫הבלמים איטיים. אז צריך לשמור על ערנות.‬

106
00:08:35,058 --> 00:08:36,685
‫תיבת הגה מסרק.‬

107
00:08:36,768 --> 00:08:40,272
‫בולמי הזעזועים די שחוקים,
אז זה כמו לנהוג במכונית קארטינג.‬

108
00:08:40,981 --> 00:08:43,233
‫תצטרך לתקן אותם אם תקנה אותה.‬

109
00:08:43,316 --> 00:08:44,818
‫אבל כנראה לא תקנה אותה.‬

110
00:08:45,652 --> 00:08:48,238
‫טוב, את בהחלט מבינה בזה יחסית לאישה.‬

111
00:08:48,321 --> 00:08:50,615
‫תצטרך לבדוק את לחץ הדם,‬

112
00:08:50,699 --> 00:08:53,702
‫כי עיצבו את המכוניות האלה
לגברים צעירים הרבה יותר.‬

113
00:08:53,785 --> 00:08:55,245
‫אני מתנצל.‬

114
00:08:55,328 --> 00:08:58,748
‫העניין הוא שאשתי והבנות שלי
לא מפגינות שום עניין.‬

115
00:08:58,832 --> 00:09:03,378
‫אבל הבן שלי ואני, אנחנו מתקנים מכוניות
כל אחר הצהריים, בכל יום ראשון.‬

116
00:09:05,672 --> 00:09:08,258
‫בעלי לימד אותי הכול על המכונית הזאת.‬

117
00:09:08,341 --> 00:09:12,053
‫יפה. גם הוא חובב של התחום?‬

118
00:09:12,137 --> 00:09:14,347
‫הוא? לא. בעלי הראשון.‬

119
00:09:14,931 --> 00:09:16,808
‫הוא קנה את המכונית הזו כסטודנט.‬

120
00:09:17,309 --> 00:09:20,478
‫כן, הוא חסך כל פרוטה,
עבד בשתי משרות בזמן הלימודים.‬

121
00:09:20,562 --> 00:09:24,482
‫הוא דאג שאבין אותה לפני שהוא הרשה לי
או לכל אחד להתקרב אליה.‬

122
00:09:25,442 --> 00:09:27,360
‫אם תסכימי להוריד את המחיר ל...‬

123
00:09:28,069 --> 00:09:31,865
‫ארבעת אלפים ושבע מאות ליש"ט,
אולי עשינו עסק. מה דעתך?‬

124
00:09:31,948 --> 00:09:33,116
‫באמת?‬

125
00:09:33,825 --> 00:09:35,493
‫את בטוחה שאת רוצה למכור?‬

126
00:09:36,286 --> 00:09:37,120
‫כן.‬

127
00:09:37,787 --> 00:09:39,956
‫מה ערמת הברזלים הישנים הזאת עושה פה?‬

128
00:09:40,040 --> 00:09:42,250
‫- "ברזלים ישנים"?
- אתן לך עשר לירות.‬

129
00:09:42,334 --> 00:09:44,961
‫כן, אל תהיה טיפש.
היא הייתה מכונית נהדרת פעם.‬

130
00:09:45,337 --> 00:09:48,256
‫זה מזכיר קצת את האיש
שקונה את המכונית שלך, אימא?‬

131
00:09:48,340 --> 00:09:50,842
‫לא, מותק. זה האיש הרשע ממגרש הגרוטאות.‬

132
00:09:50,925 --> 00:09:54,220
‫- האיש שקונה את המכונית הוא די נחמד.
- תודה לאל.‬

133
00:09:54,304 --> 00:09:56,139
‫את מוכרת את ה"פריוס" שלכם?‬

134
00:09:56,973 --> 00:09:58,266
‫לא.‬

135
00:09:59,893 --> 00:10:02,896
‫האמת היא שאני שוקלת למכור את ה"סטאג".‬

136
00:10:02,979 --> 00:10:06,566
‫- כן, היא מתפרקת.
- את מוכרת את המכונית של אבא?‬

137
00:10:06,649 --> 00:10:08,276
‫לא בלי לדבר איתך.‬

138
00:10:08,360 --> 00:10:10,945
‫אשאיר אותה בשבילך אם את רוצה. פשוט...‬

139
00:10:11,029 --> 00:10:12,947
‫היא נתקעת בכל פעם שאני נכנסת.‬

140
00:10:13,031 --> 00:10:15,867
‫ואני צריכה להוציא אלפים
כדי להשאיר אותה על הכביש.‬

141
00:10:15,950 --> 00:10:18,370
‫- ואין לנו חניה.
- טוב, נו.‬

142
00:10:19,746 --> 00:10:21,998
‫מותק, את בסדר עם זה? בחייך.‬

143
00:10:22,082 --> 00:10:24,125
‫שלחתי לך מייל ולא קיבלת אותו.‬

144
00:10:24,209 --> 00:10:28,380
‫בסדר! אני מתה על המכונית הזאת.
כן, אני מבינה לגמרי.‬

145
00:10:28,880 --> 00:10:31,925
‫- אני לא רוצה שהיא תתפרק ברחוב.
- את בטוחה?‬

146
00:10:34,177 --> 00:10:35,220
‫כן.‬

147
00:10:35,303 --> 00:10:39,057
‫הגיע הזמן ללכת לישון, גברת. היי, ילדה.‬

148
00:10:39,140 --> 00:10:42,435
‫היי, נייל. תראו אתכם. קופיפה קטנה.‬

149
00:10:42,519 --> 00:10:44,270
‫הבית מבאס בלעדייך.‬

150
00:10:44,354 --> 00:10:47,857
‫- עוד שמונה לילות של שינה.
- וזה מזכיר לי. בואי.‬

151
00:10:49,526 --> 00:10:53,154
‫- מה אומרים? לילה טוב!
- לילה טוב.‬

152
00:10:53,238 --> 00:10:56,324
‫לילה טוב, שאנון. נתראה בעוד כמה ימים.‬

153
00:10:56,408 --> 00:10:58,451
‫תכף אעלה להקריא לך סיפור.‬

154
00:10:58,535 --> 00:11:00,995
‫- אני הולך לצפות בפרק של "הכתר".
- לא לך.‬

155
00:11:01,079 --> 00:11:02,914
‫אני בטוח שהוא ירדים אותי.‬

156
00:11:04,207 --> 00:11:05,583
‫הוא מכריח אותי למכור.‬

157
00:11:05,667 --> 00:11:08,670
‫הוא צודק. זה המעשה הבוגר.‬

158
00:11:09,295 --> 00:11:12,340
‫אבא אמר לי לא לייחס
יותר מדי משמעות לחפצים.‬

159
00:11:12,424 --> 00:11:15,802
‫זאת מכונית. מה שחשוב זה מה שעשינו בה.‬

160
00:11:16,594 --> 00:11:19,264
‫והזיכרונות האלה טבועים בנו לנצח.‬

161
00:11:19,347 --> 00:11:23,309
‫כן. ואולי היא לא תימכר.‬

162
00:11:23,393 --> 00:11:25,895
‫כי הבחור אמר שהוא יחזור אליי,‬

163
00:11:25,979 --> 00:11:29,107
‫הוא רצה לדבר על זה עם אשתו,
אז אולי היא לא תימכר בכלל.‬

164
00:11:30,316 --> 00:11:31,734
‫אתה לא מבין לגמרי.‬

165
00:11:31,818 --> 00:11:34,320
‫כי רק בעוד 15 שנים נשלח את מליסה לקולג'.‬

166
00:11:34,404 --> 00:11:36,656
‫כן, אבל אני מתאר לעצמי מה את עוברת.‬

167
00:11:36,739 --> 00:11:39,617
‫אבל לדבר בסקייפ בכל ערב ולהסתכל זו על זו,‬

168
00:11:39,701 --> 00:11:41,870
‫זה רק מקשה על הפרידה.‬

169
00:11:41,953 --> 00:11:43,413
‫היה עדיף עם טלפונים.‬

170
00:11:43,496 --> 00:11:46,875
‫למרות כל הקדמה הזאת,
המאה ה-21 רק הורסת דברים.‬

171
00:11:46,958 --> 00:11:51,087
‫כן. דיברתי עם אימא שלי פעמים בודדות
בארבע שנות לימודים בקולג'.‬

172
00:11:52,130 --> 00:11:53,339
‫זה היה עדיף.‬

173
00:11:54,048 --> 00:11:57,719
‫אני לא יודעת. אולי היא התייפחה בסתר.‬

174
00:11:58,928 --> 00:12:00,972
‫הדור שלה היה עמיד יותר.‬

175
00:12:01,055 --> 00:12:04,642
‫אם אתגעגע למליסה באחוז אחד
ממה שאני מתגעגע לשאנון,‬

176
00:12:04,726 --> 00:12:07,854
‫- אני אהיה שבור.
- באמת? אתה לא מראה את זה.‬

177
00:12:08,855 --> 00:12:10,732
‫אי אפשר ששנינו נהיה יבבנים.‬

178
00:12:10,815 --> 00:12:13,776
‫לא ייבבתי פעם אחת. אני פשוט בודדה להחריד.‬

179
00:12:13,860 --> 00:12:15,862
‫לא הייתי מראה את זה לבנות.‬

180
00:12:16,571 --> 00:12:17,405
‫אני יודע.‬

181
00:12:18,156 --> 00:12:18,990
‫סליחה.‬

182
00:12:21,534 --> 00:12:23,870
‫אלוהים, אל תעשה את זה. לא, בבקשה.‬

183
00:12:24,621 --> 00:12:26,331
‫בסדר, סליחה. פשוט...‬

184
00:12:26,831 --> 00:12:28,917
‫- ניסיתי לעזור.
- סליחה.‬

185
00:12:29,584 --> 00:12:31,252
‫לא, אמרת שאת בודדה להחריד,‬

186
00:12:31,336 --> 00:12:35,048
‫אני מנסה להראות לך שאת לא לבד
ואת מעיפה אותי כמו יתוש.‬

187
00:12:35,131 --> 00:12:37,926
‫טוב, אני רואה אותך. אתה שוכב פה לידי.‬

188
00:12:38,009 --> 00:12:41,971
‫ופשוט לא נראה לי
שאתה צריך להביע אינטימיות. זה הכול.‬

189
00:12:42,055 --> 00:12:44,974
‫אם אני לא יכול לתקן אותך
באמצעות חיבה, מה הטעם?‬

190
00:12:45,058 --> 00:12:47,852
‫"לתקן אותי"? זה לא שיר פופ.‬

191
00:12:47,936 --> 00:12:50,188
‫- אני לא מקולקלת. אני פשוט...
- מה?‬

192
00:12:51,022 --> 00:12:53,691
‫אתה מכריח אותי לעשות משהו
שאני לא רוצה לעשות!‬

193
00:12:55,985 --> 00:12:59,197
‫- זה שוב בגלל המכונית המזדיינת הזאת?
- כן! אולי!‬

194
00:13:00,657 --> 00:13:03,326
‫הרגשתי נורא כשסיפרתי לשאנון על זה הערב.‬

195
00:13:04,410 --> 00:13:08,122
‫אז אל תמכרי... אלוהים, בסך הכול
ניסיתי למנוע מהמשפחה לפשוט רגל.‬

196
00:13:08,206 --> 00:13:10,833
‫- אבל אנחנו לא פושטים רגל.
- אוי, אלוהים.‬

197
00:13:13,127 --> 00:13:15,588
‫ברצינות? אתה זועף?‬

198
00:13:15,672 --> 00:13:17,423
‫אני לא זועף.‬

199
00:13:17,507 --> 00:13:21,094
‫אני פשוט חושב על דברים אחרים
שנוכל לעשות כדי לחסוך.‬

200
00:13:23,346 --> 00:13:27,016
‫ואלה החדשות ב"לאנץ' טיים לייב"
ב"רדיו דבלין".‬

201
00:13:28,101 --> 00:13:30,019
‫יש יום חורפי יפהפה היום‬

202
00:13:30,103 --> 00:13:32,522
‫ואנחנו משתגעים על השינוי במזג האוויר.‬

203
00:13:32,605 --> 00:13:34,941
‫והעצים סוף סוף תופסים צבע.‬

204
00:13:35,024 --> 00:13:38,027
‫כן, זה בהחלט מחמם את הלב, לואיז.‬

205
00:13:40,113 --> 00:13:41,030
‫הלו?‬

206
00:13:41,739 --> 00:13:43,992
‫עשינו עסק, אם עדיין לא מכרת אותה.‬

207
00:13:45,076 --> 00:13:45,910
‫יופי.‬

208
00:13:46,494 --> 00:13:48,288
‫אשתי אומרת שזו האחרונה.‬

209
00:13:48,371 --> 00:13:50,665
‫היא יודעת כמה זמן אני מחפש "סטאג",‬

210
00:13:50,748 --> 00:13:52,292
‫אז היא ויתרה לי קצת.‬

211
00:13:52,375 --> 00:13:56,921
‫כן. מזל טוב. קיבלת מתנת חג מולד מוקדמת.‬

212
00:13:58,089 --> 00:14:01,175
‫אתה רוצה לבוא ביום שבת? אני אכין לך אותה.‬

213
00:14:01,259 --> 00:14:03,261
‫- המחאה בנקאית זה בסדר?
- זה בסדר.‬

214
00:14:03,344 --> 00:14:05,388
‫אשלח לך הודעה עם הפרטים.‬

215
00:14:05,471 --> 00:14:06,931
‫- נתראה.
- בסדר.‬

216
00:15:03,613 --> 00:15:07,575
‫אז שאנון יוצאת עם מישהו. הוא חותר.‬

217
00:15:08,660 --> 00:15:12,330
‫לומד רפואה. הוא גם נראה טוב.‬

218
00:15:12,955 --> 00:15:15,875
‫אבל לא ברמה שהיא צריכה להסתובב עם נשק.‬

219
00:15:17,085 --> 00:15:20,004
‫זה ניצחון מבחינתי שהוא עשוי להיות רופא.‬

220
00:15:21,130 --> 00:15:24,801
‫היא חוזרת הביתה בעוד חמישה ימים
ואני מחכה בקוצר רוח.‬

221
00:15:26,260 --> 00:15:28,846
‫נייל ואני דיברנו על זה לפני כמה ימים.‬

222
00:15:29,555 --> 00:15:31,933
‫הדור שלנו כזה חלש אופי.‬

223
00:15:32,016 --> 00:15:34,310
‫בוכים בכניסה לבית הספר,‬

224
00:15:35,186 --> 00:15:38,773
‫אימהות בקבוצת תמיכה מסתמסות על חרדת נטישה.‬

225
00:15:38,856 --> 00:15:40,108
‫זה באמת מגוחך.‬

226
00:15:42,193 --> 00:15:45,780
‫נייל לא מפגין רגשות. הוא פשוט כזה.‬

227
00:15:46,989 --> 00:15:48,408
‫יש חדשות מרעישות.‬

228
00:15:51,119 --> 00:15:54,038
‫אני מוכרת את המכונית וזה שובר לי את הלב.‬

229
00:15:55,540 --> 00:15:57,208
‫בגלל החשבונות, אתה יודע.‬

230
00:15:58,084 --> 00:16:00,753
‫היא הולכת ומתיישנת ואני לא הולכת ומתעשרת.‬

231
00:16:01,462 --> 00:16:04,465
‫אני לא יכולה לדבר איתך בבית או במשרד.‬

232
00:16:04,549 --> 00:16:06,509
‫אנשים יחשבו שאני משוגעת.‬

233
00:16:07,009 --> 00:16:09,345
‫אבל פה? למי אכפת?‬

234
00:16:11,472 --> 00:16:13,349
‫אני מרגישה את הנוכחות שלך.‬

235
00:16:19,772 --> 00:16:22,024
‫אני מוכרת אותה ב-5,000,‬

236
00:16:22,108 --> 00:16:24,944
‫ואני לא יודעת
אם היית הורג אותי כי הסכמתי לזה,‬

237
00:16:25,027 --> 00:16:28,322
‫אבל זה מחיר טוב
ביחס למה שמקבלים על הדגמים האלה בימינו.‬

238
00:16:29,615 --> 00:16:31,868
‫אני יודעת שהשקעת בה הרבה כסף.‬

239
00:16:33,161 --> 00:16:35,788
‫וואו, הפקנו ממנה המון תועלת, נכון?‬

240
00:16:42,503 --> 00:16:45,298
‫לא אשכח לעולם את היום הראשון שהגעת איתה.‬

241
00:16:45,798 --> 00:16:50,470
‫הכרתי אותך שנה בערך וחשבתי
שהיה מטורף מצידך לקנות מכונית ספורט.‬

242
00:16:53,181 --> 00:16:55,099
‫שני סטודנטים מרוששים.‬

243
00:16:55,183 --> 00:16:58,102
‫נאכל ארוחת צהריים בקפטריה או שניסע לעיר?‬

244
00:16:58,186 --> 00:16:59,604
‫הקפטריה תהרוג אותך.‬

245
00:16:59,687 --> 00:17:01,105
‫- אז לעיר.
- כן.‬

246
00:17:02,440 --> 00:17:05,067
‫- שננהג?
- שנעשה מה?‬

247
00:17:05,151 --> 00:17:06,402
‫שננהג?‬

248
00:17:07,862 --> 00:17:09,071
‫שניסע במכונית?‬

249
00:17:09,781 --> 00:17:10,740
‫מה?‬

250
00:17:11,365 --> 00:17:13,701
‫- קנית את המכונית הזו?
- כן!‬

251
00:17:13,785 --> 00:17:16,078
‫- אתה צוחק?
- לא.‬

252
00:17:16,746 --> 00:17:18,372
‫למה קנית מכונית ספורט?‬

253
00:17:18,456 --> 00:17:19,999
‫עד שנכנסתי.‬

254
00:17:20,082 --> 00:17:22,460
‫אוי, אלוהים! שככה יהיה לי טוב.‬

255
00:17:38,100 --> 00:17:40,186
‫- אפשר לנסות?
- לא.‬

256
00:17:51,864 --> 00:17:55,076
‫אל תעבירי הילוך מוקדם.
תחכי עד שזה יגיע לקו האדום.‬

257
00:17:57,453 --> 00:17:58,412
‫כן.‬

258
00:18:00,373 --> 00:18:02,959
‫- יופי.
- להעביר שוב?‬

259
00:18:03,751 --> 00:18:04,794
‫בטח, תעבירי שוב.‬

260
00:18:05,837 --> 00:18:08,047
‫זאת המהירות המושלמת, 95 קמ"ש.‬

261
00:18:11,008 --> 00:18:12,802
‫נסענו לכל מקום במכונית הזאת.‬

262
00:18:12,885 --> 00:18:15,054
‫בנות, אני מאיץ ל-95 קמ"ש.‬

263
00:18:16,681 --> 00:18:18,266
‫המטפחות מוכנות?‬

264
00:18:22,895 --> 00:18:25,773
‫נדמה שהיא הייתה עדה
לכל הדברים הטובים בחיי.‬

265
00:18:25,857 --> 00:18:29,652
‫אחד הזיכרונות הראשונים שלי ממך
הוא שאמרת שאת אוהבת עוגות באטנברג.‬

266
00:18:31,821 --> 00:18:35,116
‫- את אומרת שהמצאתי את זה?
- שהמצאתי את עוגת הבאטנברג?‬

267
00:18:35,199 --> 00:18:37,285
‫לא, שאני המצאתי את הזיכרון הזה.‬

268
00:18:37,368 --> 00:18:41,539
‫לא, אני מתה על עוגות באטנברג,
הן מזכירות לוח שחמט קטן.‬

269
00:18:42,290 --> 00:18:43,916
‫אז למה את מתלוננת?‬

270
00:18:44,000 --> 00:18:47,086
‫כי הן מגעילות, כמובן,
אבל אני אוהבת את המראה שלהן.‬

271
00:18:48,546 --> 00:18:52,675
‫- אני מבין, את אוהבת רק את הצבעים.
- אני אוהבת רק את הוורוד והצהוב.‬

272
00:18:56,554 --> 00:18:58,723
‫- זה "כן"?
- כן.‬

273
00:19:07,982 --> 00:19:11,235
‫סליחה! אישה בהיריון!‬

274
00:19:11,319 --> 00:19:14,780
‫אל תאט. אף פעם לא יוצא לנו
לנסוע מהר כל כך.‬

275
00:19:14,864 --> 00:19:17,158
‫היית נהג טוב כשזה נדרש ממך.‬

276
00:19:17,241 --> 00:19:18,534
‫- תיזהר.
- כן.‬

277
00:19:18,618 --> 00:19:19,827
‫- אני מחזיק אותה.
- כן?‬

278
00:19:20,786 --> 00:19:22,997
‫לדעתי הכי טוב ש...‬

279
00:19:24,957 --> 00:19:26,667
‫- הינה.
- היי. שלום.‬

280
00:19:28,377 --> 00:19:30,755
‫את רוצה את ג'ו ג'קסון או את ואן מוריסון?‬

281
00:19:30,838 --> 00:19:33,299
‫- הוויגלס.
- אין בעיה, ואן מוריסון.‬

282
00:19:33,382 --> 00:19:37,053
‫- היא רוצה את הוויגלס.
- בטוח שאת לא רוצה את "ימים כאלה"?‬

283
00:19:37,136 --> 00:19:39,513
‫לא! אתה רוצה את "ימים כאלה".‬

284
00:19:39,597 --> 00:19:42,683
‫כי שמענו את הוויגלס רק עשר פעמים הבוקר.‬

285
00:19:42,767 --> 00:19:46,312
‫אתה משמיע רק מוזיקה שאתה אוהב.
אתה חייב לשאול מה היא אוהבת.‬

286
00:19:46,395 --> 00:19:48,522
‫כבר סיכמנו שהיא אוהבת את הוויגלס.‬

287
00:19:48,606 --> 00:19:51,442
‫אני רוצה לחשוף אותה למוזיקה טובה
כדי שיהיה לה טעם.‬

288
00:19:51,525 --> 00:19:53,069
‫זה אף פעם לא עובד.‬

289
00:19:53,152 --> 00:19:56,822
‫היא תאהב את המוזיקה ההפוכה
ממה שאנחנו אוהבים. זה מדעי.‬

290
00:19:56,906 --> 00:19:59,825
‫זה נכון. אם אנחנו רוצים
שהיא תשמע את ואן מוריסון,‬

291
00:19:59,909 --> 00:20:01,911
‫צריך להשמיע לה את מייקל בובלה.‬

292
00:20:01,994 --> 00:20:03,579
‫מי זה מייקל בובלה?‬

293
00:20:16,050 --> 00:20:19,053
‫שאנון אהבה כל כך כשאספת אותה במכונית.‬

294
00:20:19,345 --> 00:20:20,721
‫אבא מגניב.‬

295
00:20:22,098 --> 00:20:23,849
‫- בסדר. ביי.
- ביי.‬

296
00:20:35,069 --> 00:20:36,821
‫- שאני אנהג?
- לא. אני רוצה.‬

297
00:20:36,904 --> 00:20:37,738
‫בסדר.‬

298
00:20:37,822 --> 00:20:38,906
‫והתקופות הקשות.‬

299
00:20:42,618 --> 00:20:45,579
‫התקופות שבאמת ובתמים היו נוראיות.‬

300
00:20:47,415 --> 00:20:48,791
‫מרפאת חוץ‬

301
00:20:53,713 --> 00:20:54,672
‫חג מולד שמח.‬

302
00:20:55,256 --> 00:20:56,298
‫- זה?
- את מחזיקה?‬

303
00:20:56,382 --> 00:20:57,299
‫לא.‬

304
00:20:57,383 --> 00:20:58,801
‫- תפסנו.
- אני מחזיק.‬

305
00:20:58,884 --> 00:21:00,136
‫- אנחנו מחזיקות.
- עזבי.‬

306
00:21:00,219 --> 00:21:02,722
‫אני אסירת תודה על חג המולד שהיה לנו יחד.‬

307
00:21:02,805 --> 00:21:04,140
‫אני בסדר.‬

308
00:21:06,225 --> 00:21:07,852
‫מה איתי?‬

309
00:21:10,730 --> 00:21:13,149
‫שאנון. כן.‬

310
00:21:14,692 --> 00:21:18,404
‫- קנינו עץ שיש בו קופיף.
- פרצוף חמוד של קופיף.‬

311
00:21:19,822 --> 00:21:20,906
‫תשירי לנו שיר.‬

312
00:21:24,452 --> 00:21:29,331
‫שיהיה לך חג מולד קטן ושמח‬

313
00:21:30,124 --> 00:21:33,419
‫שליבך יהיה קליל‬

314
00:21:56,692 --> 00:21:59,487
‫אף פעם לא קר לך. אני לא מאמינה שקר לך.‬

315
00:22:14,627 --> 00:22:15,836
‫פה.‬

316
00:23:04,969 --> 00:23:07,930
‫שאנון עזרה לי המון אחרי זה.‬

317
00:23:09,223 --> 00:23:10,558
‫כמיטב יכולתה.‬

318
00:23:10,641 --> 00:23:12,476
‫אז אני מכינה ארוחת ערב היום.‬

319
00:23:13,894 --> 00:23:14,895
‫יופי.‬

320
00:23:15,437 --> 00:23:16,856
‫מה תכיני?‬

321
00:23:18,524 --> 00:23:20,401
‫- לזניה?
- טוב.‬

322
00:23:24,196 --> 00:23:25,948
‫ולפעמים, היא לא יכלה לעזור.‬

323
00:24:24,965 --> 00:24:28,928
‫אז מה שמדאיג אותי
הוא שלא אוכל לדבר איתך ככה שוב.‬

324
00:24:31,555 --> 00:24:32,848
‫אתה חושב שאוכל?‬

325
00:24:35,517 --> 00:24:37,519
‫אתה חושב שזה כמו מדיטציה?‬

326
00:24:38,562 --> 00:24:40,231
‫שאפשר לעשות את זה בכל מקום?‬

327
00:24:43,943 --> 00:24:47,696
‫אז אני אכיר את החבר של שאנון בחג.‬

328
00:24:48,989 --> 00:24:50,824
‫אני רוצה לספר לך עליו.‬

329
00:24:53,577 --> 00:24:57,373
‫בכל אופן, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך.‬

330
00:24:58,332 --> 00:24:59,375
‫שתינו מתגעגעות.‬

331
00:25:01,710 --> 00:25:05,047
‫לא עובר יום שאני מתעוררת
או הולכת לישון בלי לחשוב עליך.‬

332
00:25:14,723 --> 00:25:16,100
‫זאת השירה שלה.‬

333
00:25:16,183 --> 00:25:17,226
‫סליחה על האיחור.‬

334
00:25:18,519 --> 00:25:19,561
‫יפהפייה.‬

335
00:25:20,646 --> 00:25:23,649
‫- הבאת את ההמחאה הבנקאית?
- כן.‬

336
00:25:23,732 --> 00:25:25,985
‫- בסדר.
- בבקשה.‬

337
00:25:26,068 --> 00:25:28,570
‫- תודה. כן.
- זה כל הסכום, 4,700.‬

338
00:25:29,405 --> 00:25:33,242
‫- טוב, נראה לי שאני צריך...
- הבלמים איטיים ו...‬

339
00:25:34,159 --> 00:25:37,496
‫היא מקרטעת במעבר בין ההילוך השני לשלישי.‬

340
00:25:38,998 --> 00:25:42,209
‫המהירות המושלמת שלה, לא באזור הזה.‬

341
00:25:42,293 --> 00:25:44,336
‫- שוב תודה.
- אין בעד מה. בסדר.‬

342
00:25:44,420 --> 00:25:46,380
‫אני יוצא לדרך. להתראות!‬

343
00:25:51,343 --> 00:25:53,929
‫בחייך, למה לא נתקעת עכשיו, מותק?‬

344
00:26:00,185 --> 00:26:01,395
‫אז מכרתי את הסירה.‬

345
00:26:03,063 --> 00:26:05,107
‫יופי, כמה קיבלת עליה?‬

346
00:26:05,190 --> 00:26:07,484
‫- שלושת אלפים וחמש מאות.
- זה נהדר.‬

347
00:26:10,779 --> 00:26:13,365
‫- את בסדר?
- כן, אני בסדר גמור.‬

348
00:26:14,533 --> 00:26:16,744
‫זה לגמרי היה המעשה הנכון.‬

349
00:26:17,661 --> 00:26:20,247
‫אני לא אמורה לכעוס עליך
כי עודדת אותי למכור.‬

350
00:26:20,331 --> 00:26:24,585
‫אני אמורה לתגמל אותך
על כך שדאגת ליציבות המשפחה שלנו.‬

351
00:26:25,294 --> 00:26:26,253
‫נכון?‬

352
00:26:27,755 --> 00:26:30,883
‫- המכונית הזאת מנעה ממני להתקדם.
- מה זאת אומרת?‬

353
00:26:32,384 --> 00:26:35,095
‫היא כמו מכונת זמן, אתה יודע?‬

354
00:26:36,055 --> 00:26:40,684
‫כשאני נכנסת אליה,
היא ממש משגרת אותי למקום אחר‬

355
00:26:41,310 --> 00:26:42,227
‫ו...‬

356
00:26:43,771 --> 00:26:46,065
‫לפעמים, אני אפילו מדברת איתו.‬

357
00:26:47,316 --> 00:26:49,985
‫ואתה יודע, אני מצטערת על זה.‬

358
00:26:50,903 --> 00:26:52,696
‫מה זאת אומרת, את מדברת איתו?‬

359
00:26:54,615 --> 00:26:56,742
‫כאילו הוא יושב שם לידי.‬

360
00:27:00,037 --> 00:27:03,207
‫זה קורה רק כשאני לבד.‬

361
00:27:04,750 --> 00:27:09,254
‫- למה לא סיפרת לי קודם?
- כי לא רציתי שתחשוב שאני משוגעת.‬

362
00:27:09,797 --> 00:27:10,756
‫או ש...‬

363
00:27:11,715 --> 00:27:14,676
‫אני שקועה מדי בחיים הקודמים שלי,‬

364
00:27:15,469 --> 00:27:16,553
‫או ש...‬

365
00:27:17,888 --> 00:27:20,641
‫אני מנסה להשאיר אותו בחיים או משהו.‬

366
00:27:20,724 --> 00:27:23,519
‫לא נראה לי שאפשר לשלוט בדברים ככה.‬

367
00:27:25,312 --> 00:27:29,858
‫יש לי סוודר שלו שאני שומרת בניילון
בחלק האחורי של הארון.‬

368
00:27:32,778 --> 00:27:35,322
‫ולפעמים אני מוציאה אותו ומריחה אותו,‬

369
00:27:35,823 --> 00:27:38,909
‫ואני מרגישה כאילו
הוא איתי בחדר והוא מחבק אותי.‬

370
00:27:40,828 --> 00:27:44,039
‫זה לא בסדר? אתה רוצה לעזוב אותי?‬

371
00:27:49,294 --> 00:27:51,630
‫יש אנשים שמאבדים אנשים...‬

372
00:27:52,423 --> 00:27:55,384
‫ויכול להיות מאתגר מאוד עבורם
להשאיר אותם בחיים.‬

373
00:27:55,467 --> 00:27:59,680
‫הם מתאוששים במהירות וממשיכים בחייהם
ומרגישים נורא בגלל זה.‬

374
00:27:59,763 --> 00:28:02,266
‫לאחרים, קשה באותה מידה להשאיר אותם מתים,‬

375
00:28:02,349 --> 00:28:05,352
‫הם לא יניחו להם לשארית חייהם.‬

376
00:28:05,436 --> 00:28:07,020
‫מדובר באהבה ובאבל, מותק.‬

377
00:28:08,063 --> 00:28:09,523
‫אין חוקים.‬

378
00:28:12,693 --> 00:28:15,988
‫מפריע לך שמייקל עדיין נוכח כל כך בחיי?‬

379
00:28:17,656 --> 00:28:20,075
‫אהבת אותו כשהוא מת, נכון?‬

380
00:28:21,452 --> 00:28:23,370
‫אהבה מתקבעת ברגעים כאלה.‬

381
00:28:24,621 --> 00:28:29,585
‫האבל מתפוגג, בתקווה,
וגם הזיכרון בסופו של דבר, אבל אהבה...‬

382
00:28:31,420 --> 00:28:34,214
‫ידעתי עד כמה את אוהבת אותו
בתחילת הקשר שלנו.‬

383
00:28:35,048 --> 00:28:36,133
‫אני אדם בוגר.‬

384
00:28:37,801 --> 00:28:40,596
‫אבל אני גם יודע כמה מקום יש שם.‬

385
00:28:41,305 --> 00:28:43,015
‫זה מה שמשך אותי אלייך.‬

386
00:28:43,098 --> 00:28:46,935
‫שהלב שלך היה המקום הכי גדול
שביקרתי בו בעולם.‬

387
00:28:48,562 --> 00:28:53,192
‫ידעתי בזכות היחס שלך לאנשים.
להורים שלי, למטופלים, לבנות.‬

388
00:28:54,985 --> 00:28:58,113
‫ואם אקבל רק חלק קטן מזה...‬

389
00:28:59,781 --> 00:29:02,659
‫זה הרבה יותר ממה שציפיתי לו בחיי.‬

390
00:29:05,287 --> 00:29:06,288
‫אתה מתכוון לזה?‬

391
00:29:08,665 --> 00:29:12,961
‫יש לי במשרד ספל סדוק ושבור
ששייך לאימא שלי.‬

392
00:29:14,171 --> 00:29:15,797
‫אני יכול לראות אותה בבית,‬

393
00:29:15,881 --> 00:29:19,843
‫ממלאת אינסוף כוסות תה מנטה כשהייתי ילד.‬

394
00:29:20,928 --> 00:29:24,932
‫אני לא יודע למה, אבל זה פשוט...
משגר אותי לשם.‬

395
00:29:28,310 --> 00:29:30,312
‫לפעמים, אני אוהב לשתות ממנו.‬

396
00:29:31,522 --> 00:29:32,981
‫זה כמו לנשק אותה.‬

397
00:29:37,319 --> 00:29:39,696
‫איך זכיתי ככה פעמיים בחיי?‬

398
00:29:42,115 --> 00:29:44,034
‫אני מודה על כך שזכיתי פעם אחת.‬

399
00:29:51,708 --> 00:29:53,001
‫אפשר לספר לך משהו?‬

400
00:29:55,212 --> 00:29:58,382
‫אתה זוכר את היום ההוא, כשאמרתי שנהגתי...‬

401
00:29:59,758 --> 00:30:02,261
‫ועצמתי עיניים ועזבתי את ההגה?‬

402
00:30:03,387 --> 00:30:05,597
‫אני די בטוחה שמישהו תפס את ההגה‬

403
00:30:05,681 --> 00:30:07,683
‫והחזיר אותי לכביש.‬

404
00:30:10,561 --> 00:30:11,979
‫כדי שאוכל לבוא אליך.‬

405
00:30:16,400 --> 00:30:17,401
‫בסדר.‬

406
00:30:31,331 --> 00:30:32,499
‫מה שלומך?‬

407
00:30:33,208 --> 00:30:36,628
‫- מה שלומך?
- נהדר, יש לך רגע פנוי?‬

408
00:30:36,712 --> 00:30:37,713
‫כן.‬

409
00:30:43,427 --> 00:30:46,430
‫היי! חג מולד שמח!‬

410
00:30:46,513 --> 00:30:50,434
‫- חג מולד שמח, מותק!
- מה קורה פה? חשבתי שמכרת אותה.‬

411
00:30:50,517 --> 00:30:52,853
‫- זה סיפור ארוך.
- אז מה קרה?‬

412
00:30:53,520 --> 00:30:57,149
‫נייל מכר את הסירה שלו
והשתמש בכסף כדי לקנות את המכונית בחזרה.‬

413
00:30:57,232 --> 00:30:59,735
‫- אתם כאלה פסיכים.
- כן.‬

414
00:30:59,818 --> 00:31:02,237
‫קדימה. תחגרי. בואי נצא לדרך!‬

415
00:31:04,823 --> 00:31:06,074
‫- את בפנים?
- כן.‬

416
00:31:11,371 --> 00:31:13,665
‫הייתי מוכנה לנסיעה משעממת ברכבת.‬

417
00:31:15,042 --> 00:31:18,795
‫- זאת ההפתעה הכי טובה בעולם.
- כן, עזבי אותך מרכבות.‬

418
00:31:19,338 --> 00:31:20,589
‫הכביש הפתוח, אה?‬

419
00:31:21,632 --> 00:31:25,093
‫אולי כדאי לך לחבוש כובע צמר, כי יהיה קריר.‬

420
00:31:25,177 --> 00:31:29,264
‫ואת יודעת, המכונית כנראה תיתקע
ואולי נלך לאיבוד.‬

421
00:31:30,682 --> 00:31:32,934
‫את זוכרת מה אבא שלך היה אומר?‬

422
00:31:34,686 --> 00:31:35,604
‫כן.‬

423
00:31:36,563 --> 00:31:37,814
‫נלך לאיבוד יחד.‬

424
00:31:38,649 --> 00:31:40,067
‫קדימה!‬

425
00:31:44,154 --> 00:31:46,073
‫שמעתי את זה כל הסמסטר.‬

426
00:31:48,659 --> 00:31:50,118
‫את מכירה את האלבום הזה?‬

427
00:31:58,627 --> 00:32:00,879
‫יהיו ימים כאלה‬

428
00:32:01,380 --> 00:32:06,176
‫כשאף אחד לא יתלונן
יהיו ימים כאלה‬

429
00:32:09,596 --> 00:32:11,181
‫בלחיצת כפתור‬

430
00:32:11,765 --> 00:32:16,436
‫אימא שלי אמרה לי שיהיו ימים כאלה‬

431
00:32:22,359 --> 00:32:24,611
‫יהיו ימים כאלה‬

432
00:32:27,531 --> 00:32:29,783
‫יהיו ימים כאלה‬

433
00:32:37,999 --> 00:32:40,085
‫יהיו ימים כאלה‬

434
00:34:38,328 --> 00:34:40,330
‫תרגום כתוביות: דניאלה מגדל‬

435
00:34:40,413 --> 00:34:42,415
‫בקרת כתוביות: רינת זוהר-מנחם‬