1
00:00:20,020 --> 00:00:22,022
‫בפרקים הקודמים של "מניפסט"...‬

2
00:00:22,022 --> 00:00:25,775
‫טיסת 828 לא הייתה תאונה.‬
‫אנחנו אמורים להציל את הנוסעים ביחד.‬

3
00:00:25,775 --> 00:00:28,903
‫טעיתי כשהצעתי נישואים מיד לאחר התאונה.‬
‫היא לא מוכנה.‬

4
00:00:28,903 --> 00:00:33,992
‫פיסת העץ היא שריד מתיבת נח.‬
‫כל הנתונים מעידים על כך.‬

5
00:00:33,992 --> 00:00:37,954
‫רעידת האדמה היום הייתה‬
‫המוקד של כל הניסים האלה.‬

6
00:00:37,954 --> 00:00:40,290
‫שולחים לנו מסר שעלינו לעצור.‬

7
00:00:40,290 --> 00:00:41,875
‫איך יכולת לעשות מה שעשית?‬

8
00:00:41,875 --> 00:00:45,420
‫לא אמרתי לך לחטוף ילדה.‬
‫לא אמרתי לך להרוג מישהו!‬

9
00:00:45,420 --> 00:00:47,213
‫אני האבא?‬
‫-מבחינה ביולוגית.‬

10
00:00:47,213 --> 00:00:50,300
‫אבל אם אתה רוצה להיות הורה בפועל או לא...‬

11
00:00:50,300 --> 00:00:51,760
‫זה כל מה שאי פעם רציתי.‬

12
00:00:51,760 --> 00:00:55,555
‫בין אם תרצה או לא, קאל, אני כאן בגללך.‬
‫-את מסכנת את סירת ההצלה.‬

13
00:00:55,555 --> 00:01:01,436
‫הטווס, האלה יונו, חודש יוני.‬
‫מזל תאומים מייצג את המספר שתיים.‬

14
00:01:01,436 --> 00:01:04,647
‫שנת דרקון העץ בגלגל המזלות הסיני.‬

15
00:01:04,647 --> 00:01:06,608
‫ה-2 ביוני, 2024.‬

16
00:01:07,233 --> 00:01:08,526
‫הכול מחובר.‬

17
00:01:16,951 --> 00:01:19,120
‫מיקלה! פספסת עוד אחד.‬

18
00:01:19,120 --> 00:01:21,664
‫את לא שמה לב למה שנמצא ממש מולך.‬

19
00:01:21,664 --> 00:01:24,209
‫אתה כל כך עסוק במה שנמצא מולך,‬

20
00:01:24,209 --> 00:01:25,877
‫ואתה לא רואה מה שנמצא שם!‬

21
00:01:25,877 --> 00:01:29,005
‫אנחנו אמורים לאסוף עצים למדורה,‬
‫לא עצים שלמים.‬

22
00:01:29,005 --> 00:01:32,008
‫מה אם יש שם קסם, כמו ב"מעיין הנצח"?‬

23
00:01:32,008 --> 00:01:36,221
‫הקסם היחיד שמעניין אותי הוא הס'מורס‬
‫שנקבל אם נאסוף יותר עצים מאמא ואבא.‬

24
00:01:36,888 --> 00:01:39,224
‫לא אמרת כלום על ס'מורס!‬

25
00:01:39,224 --> 00:01:42,685
‫זה מה שנעשה. את תלכי שמאלה, ואני ימינה.‬

26
00:01:43,311 --> 00:01:45,563
‫סליחה? מי מינה אותך לקפטן?‬

27
00:01:45,563 --> 00:01:47,982
‫ההיגיון מינה אותי לקפטן, בסדר?‬

28
00:01:47,982 --> 00:01:52,237
‫אני מבוגר יותר, מוצלח יותר בתכנון‬
‫ומיפיתי את האזור כל הזמן.‬

29
00:01:52,862 --> 00:01:55,740
‫תראה, כבר מצאתי יותר עצים למדורה ממך.‬

30
00:01:57,283 --> 00:01:59,702
‫אני חושבת ששניכם צריכים להיות קפטנים.‬

31
00:01:59,702 --> 00:02:01,079
‫אמא!‬

32
00:02:01,079 --> 00:02:04,999
‫לשניכם יש כישרונות שונים,‬
‫ואתם תהיו הרבה יותר חזקים ביחד.‬

33
00:02:04,999 --> 00:02:08,586
‫ואם לשפוט לפי העובדה‬
‫שיש לי 35 צילומים של ציפורים‬

34
00:02:08,586 --> 00:02:10,171
‫ואף לא עץ אחד למדורה,‬

35
00:02:10,171 --> 00:02:13,258
‫נראה לי שלשניכם יש סיכוי טוב‬
‫לזכות בס'מורס האלה.‬

36
00:02:14,551 --> 00:02:17,595
‫בואו, תנו לי לצלם את הציפורים הקטנות שלי.‬

37
00:02:21,432 --> 00:02:24,352
‫אם שנינו קפטנים,‬
‫לדעתי צריך להפוך את זה לרשמי.‬

38
00:02:24,352 --> 00:02:26,771
‫אין לי מושג על מה את מדברת.‬

39
00:02:26,771 --> 00:02:28,022
‫תן לי את הסכין שלך.‬

40
00:02:34,154 --> 00:02:35,155
‫מיקלה.‬

41
00:02:44,330 --> 00:02:45,498
‫הרגלים ישנים?‬

42
00:02:50,336 --> 00:02:51,838
‫ערב חורבן שמח.‬

43
00:02:51,838 --> 00:02:54,549
‫בחייך. בואי אפילו לא נתבדח על זה.‬

44
00:02:54,549 --> 00:02:58,219
‫תקשיבי, השתררה קצת בהלה עכשיו‬
‫כשהקריאות פסקו,‬

45
00:02:58,219 --> 00:03:01,347
‫וזה כל מה שיכולתי לעשות‬
‫כדי להרגיע את מי שעדיין כאן.‬

46
00:03:01,347 --> 00:03:02,974
‫מה אמרת להם?‬

47
00:03:03,725 --> 00:03:05,143
‫מה שאני אומר לעצמי.‬

48
00:03:06,811 --> 00:03:08,521
‫זה לא נגמר עד שזה נגמר.‬

49
00:03:15,111 --> 00:03:15,945
‫מה?‬

50
00:03:15,945 --> 00:03:18,656
‫האם זה בושם, בנג'מין סטון?‬

51
00:03:18,656 --> 00:03:23,995
‫ברצינות? אנחנו ניצבים על סף קץ העולם,‬
‫ואין לך מה לעשות מלבד לרדת עליי?‬

52
00:03:23,995 --> 00:03:26,789
‫יש לי דברים יותר טובים לעשות‬
‫אבל זה יותר כיף.‬

53
00:03:28,082 --> 00:03:30,210
‫תפסיקי!‬
‫-זה נחמד. זה מריח טוב.‬

54
00:03:31,836 --> 00:03:33,087
‫אני לא מאמינה.‬

55
00:03:34,380 --> 00:03:35,673
‫זה הצליח.‬
‫-אני יודע.‬

56
00:03:35,673 --> 00:03:39,636
‫הנרי קים יצא לכמה דקות,‬
‫וכשהוא חזר, כולם היו ערים.‬

57
00:03:41,304 --> 00:03:42,138
‫מרקו.‬

58
00:03:42,931 --> 00:03:46,434
‫היי. אתה בסדר? אתה זוכר משהו?‬

59
00:03:52,523 --> 00:03:54,692
‫הוא מדבר רק בולגרית.‬
‫-ידעתי את זה.‬

60
00:03:54,692 --> 00:03:58,071
‫תודה שבאת לעזור. אנחנו נסתדר, טי-ג'יי.‬
‫-כן, בשמחה.‬

61
00:03:59,405 --> 00:04:00,615
‫את בסדר?‬

62
00:04:00,615 --> 00:04:03,201
‫את זוכרת משהו? משהו מהזוהר?‬

63
00:04:03,993 --> 00:04:06,496
‫היינו במעבדה, של הצבא.‬

64
00:04:06,496 --> 00:04:09,499
‫מישהי עשתה ניסויים.‬

65
00:04:09,499 --> 00:04:11,167
‫ואז התעוררנו כאן.‬

66
00:04:11,668 --> 00:04:15,505
‫לאף אחד מהם אין שום זיכרון‬
‫מאז הזמן שהם היו עם המייג'ור ועד עכשיו.‬

67
00:04:16,172 --> 00:04:18,675
‫הם היו בקריאה מתמדת במשך חמש שנים וחצי.‬

68
00:04:18,675 --> 00:04:22,887
‫אולי הם חזרו עם משהו.‬
‫משהו שיכול לעזור לנו לשרוד בעוד 24 שעות.‬

69
00:04:22,887 --> 00:04:25,723
‫גם אם הם ידעו משהו, הוא נעלם עכשיו.‬

70
00:04:32,355 --> 00:04:34,565
‫"עיניי המצלמה נעוצות בסתר על המטרה."‬

71
00:04:36,901 --> 00:04:37,777
‫המינגוויי?‬

72
00:04:38,653 --> 00:04:40,530
‫לא. להקת "זעם כנגד המכונה".‬

73
00:04:41,072 --> 00:04:44,033
‫התקנתי אתמול מצלמה כדי לתעד את הניסויים.‬

74
00:04:44,534 --> 00:04:46,160
‫שכחתי לכבות אותה.‬

75
00:04:46,160 --> 00:04:47,954
‫בואי נראה מה פספסנו.‬

76
00:05:02,760 --> 00:05:03,678
‫היי.‬

77
00:05:04,929 --> 00:05:06,055
‫איפה השגת את זה?‬

78
00:05:07,390 --> 00:05:08,349
‫הנרי קים.‬

79
00:05:08,349 --> 00:05:10,893
‫זה הדרקון החזק ביותר.‬

80
00:05:10,893 --> 00:05:13,146
‫כמו מלך הסערות או משהו.‬

81
00:05:15,857 --> 00:05:17,817
‫אני לא רוצה לגרור אותך לבלגן שלי.‬

82
00:05:18,318 --> 00:05:21,362
‫אני גם ככה מרגיש רע שאת עדיין כאן,‬
‫גרה איתנו.‬

83
00:05:21,988 --> 00:05:23,031
‫בחייך, קאל.‬

84
00:05:24,115 --> 00:05:27,327
‫אנחנו התאומים המקוריים של מזל תאומים.‬

85
00:05:27,952 --> 00:05:31,748
‫היינו יחד בהתחלה, ונהיה יחד בסוף.‬

86
00:05:32,457 --> 00:05:34,417
‫הלוואי שהייתי יכול לגדול איתך.‬

87
00:05:36,669 --> 00:05:38,296
‫כשהמטוס נעלם,‬

88
00:05:39,047 --> 00:05:43,885
‫הרגשתי שהוא גזל את הילדות של שנינו איתו.‬

89
00:05:46,637 --> 00:05:51,642
‫התגעגעתי אליך כל כך, אבל ידעתי.‬

90
00:05:51,642 --> 00:05:53,227
‫אני פשוט הרגשתי את זה.‬

91
00:05:54,562 --> 00:05:58,191
‫שאתה עדיין בחיים.‬

92
00:06:00,985 --> 00:06:02,445
‫אולי איבדנו זמן,‬

93
00:06:03,029 --> 00:06:05,406
‫אבל מעולם לא איבדנו זה את זה.‬

94
00:06:08,368 --> 00:06:09,327
‫אז...‬

95
00:06:11,287 --> 00:06:13,414
‫אתה מוכן לספר לתאומה שלך מה קורה?‬

96
00:06:16,834 --> 00:06:17,710
‫זה...‬

97
00:06:19,295 --> 00:06:20,713
‫זאת קריאה שקיבלתי.‬

98
00:06:21,756 --> 00:06:26,511
‫שני ספירים שמתאחדים,‬
‫ויוצרים כוכב שזוהר בחוזקה.‬

99
00:06:28,304 --> 00:06:30,681
‫אני חושב שככה אני אמור להציל את העולם.‬

100
00:06:31,849 --> 00:06:33,267
‫מה אבא אמר?‬

101
00:06:34,769 --> 00:06:35,895
‫לא סיפרתי לו‬

102
00:06:36,771 --> 00:06:39,440
‫כי עוד לא ממש הבנתי את המשמעות.‬

103
00:06:39,941 --> 00:06:40,942
‫תראה.‬

104
00:06:42,693 --> 00:06:46,322
‫כולנו באותה סירה.‬

105
00:06:47,532 --> 00:06:50,618
‫וככה אנחנו נמצא את הפתרון לקריאה שלך.‬

106
00:06:51,744 --> 00:06:52,620
‫ביחד.‬

107
00:07:04,715 --> 00:07:08,261
‫אתה בטוח שזה מה שזה אומר?‬
‫-שני ספירים חייבים להתחבר.‬

108
00:07:08,261 --> 00:07:10,847
‫קאל, הכוונה אליך ולאנג'לינה.‬

109
00:07:10,847 --> 00:07:11,973
‫בטח יש דרך אחרת.‬

110
00:07:11,973 --> 00:07:15,351
‫גורל העולם מוטל על כף המאזניים.‬
‫היא היחידה שיש לה ספיר.‬

111
00:07:15,351 --> 00:07:16,269
‫אבל למה היא?‬

112
00:07:16,269 --> 00:07:21,023
‫למה שהאלוהות תעמיד אותי למבחן מעוות‬
‫שבו עליי להושיט יד למי שפגע במשפחה שלי?‬

113
00:07:21,023 --> 00:07:24,402
‫לא משנה מה אנג'לינה עשתה,‬
‫אנחנו עדיין חיים וקיימים.‬

114
00:07:24,402 --> 00:07:26,279
‫עכשיו הקריאה רוצה שתלך אליה.‬

115
00:07:27,780 --> 00:07:28,990
‫אז לך.‬

116
00:07:28,990 --> 00:07:30,783
‫אבא, אני לא בטוח.‬

117
00:07:30,783 --> 00:07:32,076
‫קאל.‬

118
00:07:33,369 --> 00:07:37,498
‫נכון שאמרתי לך בעבר שאני לא חושב‬
‫שאתה חזק מספיק כדי להרחיק את אנג'לינה,‬

119
00:07:37,999 --> 00:07:39,333
‫אבל טעיתי.‬

120
00:07:41,127 --> 00:07:43,921
‫אני חושב שאתה מחובר אליה‬

121
00:07:44,422 --> 00:07:48,050
‫כי אתה היחיד שהוא חזק מספיק‬
‫לשכנע אותה לעשות משהו ראוי.‬

122
00:07:49,969 --> 00:07:53,723
‫אם זה מבחן, אתה צריך להתמודד עם זה.‬
‫אם אתה מפחד, תשתמש בזה.‬

123
00:07:55,349 --> 00:07:57,977
‫אז... מה עכשיו?‬

124
00:08:00,229 --> 00:08:02,440
‫כנראה עליי לפגוש מישהי בעניין הספיר.‬

125
00:08:08,237 --> 00:08:09,489
‫בוקר טוב, אדריאן.‬

126
00:08:09,489 --> 00:08:11,657
‫אמרת שאתה רוצה לדבר? אני מוכנה.‬

127
00:08:12,533 --> 00:08:15,286
‫אבל אני סקרנית. איך ידעת איפה למצוא אותנו?‬

128
00:08:16,871 --> 00:08:18,915
‫נתקלתי בו בזמן שהבאתי אספקה.‬

129
00:08:19,749 --> 00:08:21,250
‫כנראה שכחתי לספר לך.‬

130
00:08:21,918 --> 00:08:23,169
‫כנראה שכחת.‬

131
00:08:24,754 --> 00:08:26,297
‫אז למה אתה כאן?‬

132
00:08:26,297 --> 00:08:28,216
‫באתי כדי לכפר על חטאיי.‬

133
00:08:28,966 --> 00:08:32,970
‫במשך חודשים ניסיתי לאתר את כל מי שיכולתי‬
‫כדי להתנצל על הנזק שגרמתי.‬

134
00:08:32,970 --> 00:08:36,182
‫משפחות של קורבנות מהשריפה במועדון,‬
‫אנשים מהמתחם.‬

135
00:08:36,182 --> 00:08:38,601
‫לא פחדת להיתפס כשאתה מתרוצץ ככה?‬

136
00:08:39,185 --> 00:08:41,729
‫אם לא נגאל את עצמנו, העולם יגיע לקיצו.‬

137
00:08:41,729 --> 00:08:44,732
‫אני מוכן לסכן את החירות שלי‬
‫למען חיי כל האנושות.‬

138
00:08:44,732 --> 00:08:46,192
‫עכשיו אני כאן בשבילך.‬

139
00:08:46,692 --> 00:08:48,486
‫כשאמרתי לך למצוא את המלאך שלך,‬

140
00:08:48,486 --> 00:08:51,113
‫לא הבנתי את כוונתי.‬
‫-אני לא זקוקה להתנצלותך.‬

141
00:08:51,948 --> 00:08:54,033
‫אני ארכי-מלאך שנשלח על ידי אלוהים.‬

142
00:08:57,370 --> 00:08:58,371
‫את רצינית?‬

143
00:09:00,122 --> 00:09:02,708
‫אלוהים הטביע בי ספיר.‬

144
00:09:03,417 --> 00:09:07,004
‫כעת יש לי את הכוח להשמיד או להושיע.‬

145
00:09:07,004 --> 00:09:10,424
‫תראי, אני יודע מה זה‬
‫להפיץ פחדים למען רווח אישי.‬

146
00:09:10,424 --> 00:09:14,262
‫כשהנהגתי את כנסיית המאמינים...‬
‫-זה היה חילול הקודש. היית נביא שקר.‬

147
00:09:14,262 --> 00:09:17,139
‫ואת הדבר האמיתי? פולשת לבית של משפחת סטון?‬

148
00:09:17,139 --> 00:09:19,809
‫צדק פואטי. הם סילקו אותי מהמשפחה שלהם.‬

149
00:09:19,809 --> 00:09:22,103
‫אז חזרתי עם המשפחה שלי,‬

150
00:09:23,271 --> 00:09:24,772
‫כולל בעלי.‬

151
00:09:26,816 --> 00:09:29,068
‫אנג'לינה היא החצי השני של ליבי.‬

152
00:09:29,652 --> 00:09:31,654
‫הנוכל ונביאת השקר.‬

153
00:09:32,863 --> 00:09:37,159
‫ואת חושבת שתאריך המוות לא מיועד לך?‬
‫-לא, אמרתי לך שאני מיוחדת.‬

154
00:09:37,159 --> 00:09:38,619
‫אז תוכיחי את זה.‬

155
00:09:39,620 --> 00:09:42,707
‫את יכולה לגרום לדברים לרחף?‬
‫או לקרוא את מחשבותיי?‬

156
00:09:43,708 --> 00:09:45,876
‫איזה כוח ממשי יש לך?‬
‫-אל...‬

157
00:09:46,877 --> 00:09:48,129
‫אחי, אל תלך לשם.‬

158
00:09:49,338 --> 00:09:50,840
‫אנג'לינה?‬

159
00:09:56,804 --> 00:09:57,638
‫קאל.‬

160
00:09:58,431 --> 00:09:59,807
‫את צדקת, אנג'לינה.‬

161
00:09:59,807 --> 00:10:01,100
‫בקשר למה?‬

162
00:10:01,642 --> 00:10:03,644
‫בקשר לזה שעלינו לשתף פעולה.‬

163
00:10:04,312 --> 00:10:05,396
‫הייתה לי קריאה.‬

164
00:10:05,396 --> 00:10:06,897
‫אתה ואני?‬

165
00:10:07,398 --> 00:10:08,482
‫הייתי צריך לדעת.‬

166
00:10:09,233 --> 00:10:12,695
‫המסע הזה תמיד השאיר אותנו מחוברים זה לזה.‬

167
00:10:14,196 --> 00:10:15,114
‫אפילו לפני שהכרנו.‬

168
00:10:16,073 --> 00:10:17,783
‫לא ידעתי איך את נראית.‬

169
00:10:17,783 --> 00:10:19,493
‫לא ידעתי איך את נשמעת.‬

170
00:10:19,493 --> 00:10:24,957
‫אבל ידעתי שיש לך יכולת אדירה‬
‫לעשות טוב, לעשות חסד.‬

171
00:10:24,957 --> 00:10:26,584
‫יכולתי להרגיש את זה.‬

172
00:10:27,918 --> 00:10:28,961
‫והעניין הוא...‬

173
00:10:29,754 --> 00:10:31,005
‫שאני עדיין מרגיש זאת.‬

174
00:10:38,387 --> 00:10:39,555
‫קאל!‬

175
00:10:39,555 --> 00:10:41,098
‫תצטרפי אליי.‬

176
00:10:41,891 --> 00:10:44,518
‫ביחד נוכל לעצור את תאריך המוות.‬

177
00:10:45,102 --> 00:10:48,189
‫זאת הזדמנות לכפר על כל הדברים הרעים שעשית.‬

178
00:10:49,273 --> 00:10:51,150
‫רגע, מה אמרת עכשיו?‬

179
00:10:51,150 --> 00:10:53,486
‫זאת הזדמנות לעשות טוב.‬

180
00:10:54,028 --> 00:10:57,573
‫כדי לפצות על כל הכאב שגרמת.‬

181
00:10:58,074 --> 00:11:00,201
‫הכאב שגרמתי?‬

182
00:11:00,201 --> 00:11:02,203
‫מה לגבי הכאב שסבלתי?‬

183
00:11:03,579 --> 00:11:06,540
‫אנג'לינה, זה בסדר.‬
‫זה הסיכוי שלך להושיע את עצמך.‬

184
00:11:06,540 --> 00:11:09,543
‫אני המושיעה. אלוהים בחר בי!‬

185
00:11:09,543 --> 00:11:12,672
‫שנינו נבחרנו,‬
‫אבל אף אחד מאיתנו לא מספיק חזק לבד.‬

186
00:11:12,672 --> 00:11:14,465
‫אני כבר לא לבד.‬

187
00:11:14,465 --> 00:11:18,219
‫יש לי בן זוג, מישהו שאוהב אותי ללא תנאי.‬

188
00:11:18,219 --> 00:11:22,890
‫אבל רק לך ולי יש את הספירים.‬
‫יש לנו בחירה. נוכל להציל את כולם.‬

189
00:11:22,890 --> 00:11:25,267
‫אני לא רוצה להציל את כולם.‬

190
00:11:25,267 --> 00:11:27,144
‫תאריך המוות הוא טיהור.‬

191
00:11:27,645 --> 00:11:29,689
‫הזדמנות להתחיל מחדש.‬

192
00:11:29,689 --> 00:11:33,109
‫אם אתה אומר שהדרך היחידה לעצור אותו‬
‫היא לשתף פעולה איתך,‬

193
00:11:33,109 --> 00:11:36,362
‫אז אני חוששת שעלינו להיפרד.‬

194
00:11:37,363 --> 00:11:39,699
‫בבקשה. את מדברת על קץ העולם.‬

195
00:11:39,699 --> 00:11:42,034
‫כן, נכון.‬

196
00:11:42,034 --> 00:11:43,536
‫אנג'לינה, לא!‬

197
00:11:45,204 --> 00:11:51,335
‫- מניפסט -‬

198
00:11:55,589 --> 00:11:57,091
{\an8}‫היי, מה קרה? ראית אותה?‬

199
00:11:57,091 --> 00:12:00,261
{\an8}‫הספירים שלנו התחברו. זה משהו חדש.‬

200
00:12:00,261 --> 00:12:02,638
{\an8}‫כאילו, ביחד, יצרנו זוהר.‬

201
00:12:02,638 --> 00:12:04,890
{\an8}‫קאל, זה מדהים.‬
‫-זה לא. אני נכשלתי.‬

202
00:12:04,890 --> 00:12:08,310
{\an8}‫קאל.‬
‫-נדרשים לשם כך שני ספירים והיא סירבה.‬

203
00:12:08,310 --> 00:12:12,815
{\an8}‫היא לא רוצה להציל את העולם אלא‬
‫להביא את קיצו. היא תמיד רצתה בכך.‬

204
00:12:13,524 --> 00:12:14,650
{\an8}‫אלוהים.‬

205
00:12:15,151 --> 00:12:18,237
{\an8}‫אני אידיוט שחשבתי שאוכל לשנות את דעתה.‬
‫-קאל, בבקשה!‬

206
00:12:18,237 --> 00:12:20,364
{\an8}‫תן לו להירגע. אדבר איתו אחר כך.‬

207
00:12:22,450 --> 00:12:23,909
{\an8}‫טוב, בסדר.‬

208
00:12:25,870 --> 00:12:27,621
{\an8}‫אלך לבדוק מה עם סאנבי.‬

209
00:12:43,429 --> 00:12:46,640
{\an8}‫אלוהים. אתה ער. היי, מרקו.‬

210
00:12:47,433 --> 00:12:50,811
{\an8}‫אני לא חושב שהוא זוכר אותך.‬
‫אף אחד מהם לא זוכר דבר.‬

211
00:12:50,811 --> 00:12:52,104
{\an8}‫אבל תקשיב לזה.‬

212
00:12:52,104 --> 00:12:55,232
{\an8}‫ראינו בצילומי האבטחה שמרקו אומר משהו.‬

213
00:12:59,069 --> 00:12:59,904
‫קובצ'ג.‬

214
00:13:01,781 --> 00:13:03,073
‫קובצ'ג.‬

215
00:13:03,699 --> 00:13:04,700
‫קובצ'ג.‬

216
00:13:07,036 --> 00:13:09,497
{\an8}‫מה "קובצ'ג" אומר לך, מרקו?‬

217
00:13:09,497 --> 00:13:12,792
{\an8}‫מישהו מדבר בולגרית?‬
‫-אולי הוא יצייר את זה.‬

218
00:13:33,312 --> 00:13:34,230
{\an8}‫ארון קבורה.‬

219
00:13:35,064 --> 00:13:37,650
{\an8}‫מרקו חזר עם מסר מהתודעה האלוהית,‬

220
00:13:37,650 --> 00:13:38,943
{\an8}‫והמסר הזה הוא...‬

221
00:13:41,070 --> 00:13:42,363
{\an8}‫שכולנו נמות.‬

222
00:13:46,450 --> 00:13:50,162
{\an8}‫למה נוסעי טיסת 828 הם אלה‬
‫שצריכים להחליט על גורל העולם?‬

223
00:13:51,080 --> 00:13:52,081
{\an8}‫למה אנחנו?‬

224
00:13:53,499 --> 00:13:54,625
{\an8}‫למה לא אנחנו?‬

225
00:13:55,125 --> 00:13:58,212
{\an8}‫יש מספיק טוב בקבוצה הזאת‬
‫כדי לייצג את המיטב שבאנושות.‬

226
00:14:02,466 --> 00:14:03,509
{\an8}‫תנו לי רגע, בסדר?‬

227
00:14:11,308 --> 00:14:12,393
{\an8}‫את בטח שונאת אותי.‬

228
00:14:13,853 --> 00:14:16,063
{\an8}‫חשבת שזה יהיה הדבר הראשון שאומר?‬

229
00:14:16,856 --> 00:14:21,193
{\an8}‫כלומר, עמוק בפנים, אני בטוח‬
‫שאת כועסת על שזיק הקריב את חייו למען חיי.‬

230
00:14:21,193 --> 00:14:22,236
{\an8}‫קאל...‬

231
00:14:25,114 --> 00:14:27,575
{\an8}‫אני אכולת געגועים לזיק.‬

232
00:14:27,575 --> 00:14:31,078
{\an8}‫לא אכחיש את זה, אבל הוא ידע במה הוא בחר.‬

233
00:14:31,579 --> 00:14:34,248
{\an8}‫הוא מת כי חשב שאוכל לעזור להציל את העולם‬

234
00:14:34,248 --> 00:14:38,919
{\an8}‫אבל אני סתם ילד דפוק שלא ביקש את כל זה!‬

235
00:14:38,919 --> 00:14:43,549
‫אף אחד מאיתנו לא ביקש את זה‬
‫אבל זה לא אומר שלא נוכל להתמודד עם המשימה.‬

236
00:14:44,091 --> 00:14:45,009
‫זיק ידע את זה.‬

237
00:14:46,427 --> 00:14:47,511
‫תראה.‬

238
00:14:49,305 --> 00:14:53,976
‫לא תמיד אנחנו מבינים את המשמעות של הקשרים‬
‫שיש לנו עם אחרים.‬

239
00:14:54,643 --> 00:14:57,563
‫משמעות מותה של איווי‬
‫היה שמישהו אחר צריך לחיות.‬

240
00:14:57,563 --> 00:14:59,982
‫ומשמעות מותו של זיק היה שעליך לחיות.‬

241
00:15:01,025 --> 00:15:02,860
‫אתה חייב לשחרר את אשמתך, קאל.‬

242
00:15:03,360 --> 00:15:06,906
‫תכבד את הקשר שהיה לך אליו‬
‫בכך שתעניק משמעות להקרבה שלו.‬

243
00:15:06,906 --> 00:15:08,657
‫הוא האמין בך.‬

244
00:15:08,657 --> 00:15:12,036
‫גם אני, אבל זה משנה רק אם אתה תאמין בעצמך.‬

245
00:15:13,871 --> 00:15:15,372
‫היי, קאל. שכחת...‬

246
00:15:18,292 --> 00:15:19,710
‫את בסדר, אול?‬

247
00:15:19,710 --> 00:15:21,045
‫חברים...‬

248
00:15:22,171 --> 00:15:23,339
‫הטווס!‬

249
00:15:24,131 --> 00:15:25,257
‫תאומים.‬

250
00:15:28,928 --> 00:15:30,804
‫ובאתי להחזיר לך את דרקון העץ.‬

251
00:15:30,804 --> 00:15:34,767
‫שלושת הסמלים המקוריים.‬
‫זה לא יכול להיות צירוף מקרים, נכון?‬

252
00:15:34,767 --> 00:15:37,811
‫כבר מזמן הבנו שצירופי מקרים‬
‫הם לא אפשרות רלוונטית.‬

253
00:15:38,437 --> 00:15:42,816
‫הסמלים שחשפו לנו את תאריך המוות...‬
‫-אולי צופנים את התשובות למנוע אותו.‬

254
00:15:49,239 --> 00:15:51,075
‫היי! תני לי לעזור לשניכם.‬

255
00:15:51,075 --> 00:15:52,409
‫תודה.‬

256
00:15:52,952 --> 00:15:56,622
‫זו חוויה מעוררת ענווה‬
‫לא להיות בקשר עם החצי התחתון של הגוף שלך.‬

257
00:15:56,622 --> 00:16:01,210
‫כן? לדעתי את עושה‬
‫עבודה מדהימה בחדר האספקה הזה.‬

258
00:16:01,210 --> 00:16:05,005
‫במיוחד בהתחשב בעובדה‬
‫שאולי נזדקק לאספקה רק לעוד יום אחד.‬

259
00:16:05,005 --> 00:16:06,590
‫אל תקשיבי לאבא שלך.‬

260
00:16:07,257 --> 00:16:08,217
‫יש לי תקווה.‬

261
00:16:10,302 --> 00:16:12,179
‫מה?‬
‫-תקווה.‬

262
00:16:12,763 --> 00:16:15,724
‫"הופ" הוא שם ממש יפה בשבילה, אתה לא חושב?‬

263
00:16:17,142 --> 00:16:19,561
‫אני מצטערת. לא רצית לדעת אם זה בן או בת.‬

264
00:16:20,938 --> 00:16:22,147
‫זאת בת?‬

265
00:16:22,982 --> 00:16:23,983
‫די...‬

266
00:16:24,984 --> 00:16:26,068
‫הופ.‬

267
00:16:27,403 --> 00:16:28,278
‫אספרנזה.‬

268
00:16:30,072 --> 00:16:31,073
‫אני מת על זה.‬

269
00:16:31,073 --> 00:16:33,075
‫זאת הילדה שלנו.‬
‫-כן!‬

270
00:16:33,075 --> 00:16:36,912
‫כדי לחגוג, אערוך לך מסיבת תינוק מאולתרת.‬

271
00:16:36,912 --> 00:16:37,997
‫לא!‬
‫-כן.‬

272
00:16:37,997 --> 00:16:41,834
‫אתה יודע שאמא שלי קנתה לי‬
‫את כל המלאי של "לה בלוטה".‬

273
00:16:41,834 --> 00:16:43,627
‫היא קנתה לך משהו כזה?‬

274
00:16:44,294 --> 00:16:46,380
‫לא, היא לא.‬

275
00:16:47,047 --> 00:16:49,341
‫אני שומר את זה כבר עשרות שנים‬

276
00:16:50,759 --> 00:16:54,054
‫בתקווה שאוכל ללמד את בני או את בתי‬
‫לשחק בייסבול יום אחד.‬

277
00:16:54,054 --> 00:16:55,889
‫אתה הורג אותי, וסקז.‬

278
00:16:55,889 --> 00:16:56,849
‫יש עוד.‬

279
00:16:59,643 --> 00:17:01,478
‫הופ, אבא שלך,‬

280
00:17:02,479 --> 00:17:04,148
‫למד ללכת באלה.‬

281
00:17:04,148 --> 00:17:05,774
‫אלוהים!‬

282
00:17:05,774 --> 00:17:06,692
‫נכון?‬

283
00:17:08,944 --> 00:17:10,195
‫הורמונים, סליחה!‬

284
00:17:12,114 --> 00:17:16,368
‫אולי אחכה קצת לפני שאראה לך‬
‫את הסרבל שסבתא שלי סרגה בשבילי.‬

285
00:17:23,167 --> 00:17:25,169
‫סאנבי! בואי, תראי.‬

286
00:17:25,169 --> 00:17:26,670
‫הסמלים המקוריים?‬

287
00:17:27,171 --> 00:17:28,422
‫הם צצו מחדש.‬

288
00:17:28,922 --> 00:17:34,136
‫טווס: יוני, תאומים: המספר 2,‬
‫דרקון מעץ: 2024, כך גילינו את תאריך המוות.‬

289
00:17:34,136 --> 00:17:38,390
‫הקריאות האחרונות החזירו את הסמלים האלה.‬
‫אולי יש להם מסר חדש עבורנו.‬

290
00:17:38,390 --> 00:17:40,601
‫כמו למשל, איך לשרוד.‬

291
00:17:40,601 --> 00:17:41,518
‫לא.‬

292
00:17:43,312 --> 00:17:45,105
‫אני לא יודעת איך להגיד לכם.‬

293
00:17:47,316 --> 00:17:50,944
‫מרקו התעורר והביא מסר מהזוהר.‬

294
00:17:51,737 --> 00:17:54,114
‫קובצ'ג. "ארון מתים" בבולגרית.‬

295
00:17:54,114 --> 00:17:57,284
‫הכול מצביע על אותו כיוון.‬

296
00:17:57,284 --> 00:18:00,287
‫ה-2 ביוני, 2024.‬

297
00:18:01,455 --> 00:18:02,331
‫מחר...‬

298
00:18:04,166 --> 00:18:05,334
‫זה יום מותנו.‬

299
00:18:10,589 --> 00:18:14,968
‫אמרת לי שאם אלך אחרייך ואהיה נאמן,‬
‫את תצילי אותי, ואני עשיתי הכול.‬

300
00:18:14,968 --> 00:18:17,262
‫בבקשה, תגידי לי שיש לי מקום!‬

301
00:18:17,262 --> 00:18:18,972
‫אבל אני יכולה ללדת ילדים!‬

302
00:18:18,972 --> 00:18:22,142
‫הגזע האנושי צריך לשרוד. אעשה כל מה שיידרש.‬

303
00:18:22,810 --> 00:18:23,936
‫אלוהים ידריך אותי.‬

304
00:18:24,561 --> 00:18:28,148
‫אני לא מוכנה לבחור עדיין‬
‫אבל זו לא החלטה שאקבל בקלות ראש.‬

305
00:18:28,148 --> 00:18:31,110
‫מספיק! את לא בוחרת מי ישרוד!‬

306
00:18:31,110 --> 00:18:32,528
‫זה הכול או כלום.‬

307
00:18:32,528 --> 00:18:37,324
‫אנחנו יחד בזה מאז שטיסת 828 נחתה.‬
‫זאת הדרך היחידה שנסיים את המסע הזה. ביחד!‬

308
00:18:37,324 --> 00:18:41,662
‫אין לך זכות לומר משהו בעניין הזה.‬
‫אני הנבחרת! בדיוק כמו נוח.‬

309
00:18:41,662 --> 00:18:46,708
‫לנוח היה תיבה. אלוהים אמר לו‬
‫איך לבנות אותה. הוא נתן לו אותה בספיר.‬

310
00:18:46,708 --> 00:18:49,336
‫אז תגידי לי, אנג'לינה. תגידי לכולנו.‬

311
00:18:49,336 --> 00:18:50,796
‫איפה התיבה שלך?‬

312
00:18:50,796 --> 00:18:54,091
‫אלוהים יראה לי איפה התיבה.‬

313
00:18:57,928 --> 00:18:59,346
‫אני הולך לנשנש משהו.‬

314
00:19:13,152 --> 00:19:15,487
‫הסמלים הגיעו אלינו בצורה שונה הפעם,‬

315
00:19:15,487 --> 00:19:18,991
‫אז אולי אנחנו צריכים‬
‫להסתכל עליהם דרך נקודת מבט אחרת, נכון?‬

316
00:19:18,991 --> 00:19:22,327
‫ראשית, קריאת הטווס‬
‫אמרה לנו מה אנחנו צריכים.‬

317
00:19:23,078 --> 00:19:24,580
‫שני ספירים, נכון?‬

318
00:19:24,580 --> 00:19:29,585
‫בסדר. סמל התאומים שחיבר בינינו דרך‬
‫מרחב וזמן באופן שאנחנו אפילו לא מבינים.‬

319
00:19:29,585 --> 00:19:31,795
‫בסדר, אולי זה האופן שלנו.‬

320
00:19:31,795 --> 00:19:35,674
‫שני הספירים צריכים להתחבר אחרת הפעם,‬
‫באופן שאנחנו לא מודעים לו.‬

321
00:19:35,674 --> 00:19:39,303
‫אז יש לנו מה ואיך.‬
‫ואנחנו בהחלט יודעים למה.‬

322
00:19:39,303 --> 00:19:43,473
‫אולי זה מייצג איפה?‬
‫יכול להיות שזה רמז למיקום?‬

323
00:19:44,057 --> 00:19:47,269
‫מה לגבי מקדש‬
‫או אולי המקום שבו הנרי קים מצא אותו?‬

324
00:19:47,269 --> 00:19:49,396
‫איזה מין דרקון אמרת שזה?‬

325
00:19:50,939 --> 00:19:52,608
‫הנרי אמר "שנלונג", אני חושב.‬

326
00:19:52,608 --> 00:19:55,068
‫כן, אל הדרקון. מלך הסערות.‬

327
00:19:55,068 --> 00:19:58,071
‫אלוהים אדירים. הר מלך הסערות.‬

328
00:19:58,071 --> 00:20:02,618
‫האופן שבו את אומרת את זה נשמע חשוב מאוד‬
‫אבל אנחנו לא בטוחים על מה את מדברת.‬

329
00:20:02,618 --> 00:20:05,871
‫אני יודע שאתה לא מבין את זה‬
‫אבל יכולת לקבל עוד עוגייה.‬

330
00:20:06,455 --> 00:20:08,624
‫היום הוא היום שבו מותר להתפנק.‬

331
00:20:24,056 --> 00:20:25,098
‫התיבה?‬

332
00:20:26,433 --> 00:20:28,769
‫אתה יכול להישאר איתו?‬
‫-כן. לך.‬

333
00:20:30,562 --> 00:20:33,649
‫קובצ'ג. המשמעות היא לא רק "ארון מתים".‬

334
00:20:34,316 --> 00:20:35,359
‫אלא גם "תיבה".‬

335
00:20:36,860 --> 00:20:37,945
‫תיבת נוח.‬

336
00:20:38,695 --> 00:20:41,865
‫בדיוק עמדתי לומר שהשלכתי שריד מתיבת נוח‬

337
00:20:41,865 --> 00:20:44,326
‫לתוך הסדק שלמרגלות הר מלך הסערות.‬

338
00:20:45,702 --> 00:20:48,038
‫אתם יודעים מה היה בו?‬
‫-ספיר!‬

339
00:20:48,038 --> 00:20:51,667
‫הקריאה אמרה ששני ספירים צריכים להתחבר,‬
‫אבל לא איזה שניים.‬

340
00:20:51,667 --> 00:20:55,254
‫והשריד מהתיבה נחשף על הר אררט כשהמטוס חזר.‬

341
00:20:55,254 --> 00:20:57,589
‫כאילו ביקש ליצור קשר לאחר אלפי שנים.‬

342
00:20:57,589 --> 00:21:01,426
‫קאל, אינך זקוק לאנג'לינה למימוש הקריאה.‬
‫-אני זקוק לשריד מהתיבה.‬

343
00:21:01,426 --> 00:21:04,137
‫טוב, בואו נגיד לוואנס‬

344
00:21:04,137 --> 00:21:07,266
‫שאנחנו צריכים אתים, מכושים,‬
‫פנסים, ציוד מחנאות.‬

345
00:21:08,058 --> 00:21:09,559
‫אנחנו יוצאים לחפש אוצר.‬

346
00:21:22,072 --> 00:21:24,992
‫- הר מלך הסערות‬
‫הכביש סגור לצמיתות -‬

347
00:21:41,591 --> 00:21:43,051
‫זה נראה כמו המקום הנכון.‬

348
00:21:45,012 --> 00:21:47,472
‫כן, לא חשבתי שאחזור לכאן שוב.‬

349
00:21:49,599 --> 00:21:50,767
‫אלוהים.‬

350
00:21:52,185 --> 00:21:53,228
‫קאל.‬

351
00:21:55,772 --> 00:21:58,525
‫לסדק יש אותה צורה כמו לצלקת הדרקון שלך?‬

352
00:22:00,027 --> 00:22:01,611
‫זה בפירוש לא צירוף מקרים.‬

353
00:22:04,197 --> 00:22:05,115
‫בסדר.‬

354
00:22:05,824 --> 00:22:07,034
‫בואו נתחיל לחפור.‬

355
00:22:17,586 --> 00:22:19,713
‫בטוח שאנחנו עושים את זה כמו שצריך?‬

356
00:22:20,422 --> 00:22:21,715
‫זה קשה כמו פלדה.‬

357
00:22:24,426 --> 00:22:25,302
‫תפסיקו.‬

358
00:22:27,012 --> 00:22:30,557
‫עוד לא הגיע הזמן. אנחנו אמורים לחכות.‬

359
00:22:31,099 --> 00:22:32,392
‫לחכות למה?‬

360
00:22:34,269 --> 00:22:35,604
‫אני אדע כשזה יקרה.‬

361
00:22:37,022 --> 00:22:39,358
‫בסדר, בואו נקים מחנה.‬

362
00:22:40,108 --> 00:22:42,736
‫יעוד מעט יחשיך. כדאי שנתכונן.‬

363
00:22:43,862 --> 00:22:44,863
‫עדן!‬

364
00:22:45,822 --> 00:22:46,948
‫בואי, מותק.‬

365
00:22:51,661 --> 00:22:52,662
‫עזבת מוקדם.‬

366
00:22:53,205 --> 00:22:57,501
‫הרגשתי שאולי יש לך ספקות ביחס לאנג'לינה.‬
‫-הרגשתי את הבטן שלי מקרקרת.‬

367
00:23:00,087 --> 00:23:02,214
‫יש בך טוב.‬

368
00:23:03,048 --> 00:23:05,092
‫איגן, עזרת לי גם כשלא היית חייב,‬

369
00:23:05,092 --> 00:23:06,885
‫ודיברתי עם ההורים שלך.‬

370
00:23:07,636 --> 00:23:10,097
‫אני יודע שתיקנת את מערכת היחסים איתם.‬

371
00:23:10,097 --> 00:23:12,391
‫למעשה, אמא שלך נתנה לי משהו למסור לך.‬

372
00:23:17,479 --> 00:23:19,439
‫יש בך יכולת למצוא גאולה.‬

373
00:23:21,024 --> 00:23:23,318
‫אם תבחר בכך.‬

374
00:23:26,279 --> 00:23:29,533
‫לעזאזל. אני לא מאמין ששלפת את קלף ההורים.‬

375
00:23:29,533 --> 00:23:31,743
‫השורה התחתונה היא שאתה בחור טוב.‬

376
00:23:32,244 --> 00:23:36,456
‫ואיגן, אנחנו הגענו לשורה התחתונה.‬
‫אז תספר לי מה הבהיל אותך.‬

377
00:23:39,000 --> 00:23:41,378
‫שאלת את אנג'לינה איפה התיבה שלה.‬

378
00:23:43,547 --> 00:23:45,048
‫אני יודע בדיוק איפה היא.‬

379
00:23:45,048 --> 00:23:46,425
‫מה? איך?‬

380
00:23:47,342 --> 00:23:49,553
‫זוכר שאמא של אנג'י רצתה לחסל אותך?‬

381
00:23:49,553 --> 00:23:50,846
‫קשה לשכוח.‬

382
00:23:50,846 --> 00:23:55,183
‫נתתי לסאנבי לעשות עליי ניסויים‬
‫כדי לזמן קריאה במטרה לאתר אותך.‬

383
00:23:55,183 --> 00:23:56,184
‫זה הצליח?‬

384
00:23:56,685 --> 00:23:58,145
‫זה לא העניין.‬

385
00:23:58,145 --> 00:23:59,229
‫בזמן שהייתי שם,‬

386
00:23:59,229 --> 00:24:02,774
‫שמעתי את סאנבי מדברת עם אוליב על פיסת עץ.‬

387
00:24:02,774 --> 00:24:06,236
‫לא סתם פיסת עץ. שריד מתיבת נוח.‬

388
00:24:06,236 --> 00:24:07,988
‫הוא היה משובץ באבן ספיר.‬

389
00:24:08,613 --> 00:24:10,574
‫ואני זרקתי אותו לתוך הסדק.‬

390
00:24:10,574 --> 00:24:12,909
‫אתה לא תספר לאנג'לינה, נכון?‬

391
00:24:12,909 --> 00:24:15,662
‫אני צריך לספר לה. הספיר שיש לה, הוא...‬

392
00:24:18,415 --> 00:24:19,583
‫החזקתי אותו פעם.‬

393
00:24:21,918 --> 00:24:24,463
‫יכולתי להרגיש את הכוח שלו.‬

394
00:24:26,173 --> 00:24:29,134
‫אם יש משהו שיכול להציל אותי, זה הספיר הזה.‬

395
00:24:30,177 --> 00:24:33,138
‫אם תספר לאנג'לינה על השריד מתיבת נוח,‬

396
00:24:33,680 --> 00:24:35,223
‫אתה אולי תציל את התחת שלך.‬

397
00:24:36,558 --> 00:24:39,978
‫אבל אולי תביא לקיצם של כל האחרים.‬
‫-העניין הוא, אדריאן...‬

398
00:24:42,898 --> 00:24:44,441
‫שאני ממש אוהב את התחת שלי.‬

399
00:25:00,957 --> 00:25:04,044
‫עד עכשיו, חשבתי‬
‫שטעיתי בגדול כשזרקתי את שריד התיבה.‬

400
00:25:06,379 --> 00:25:08,131
‫אולי זה היה הדבר הנכון לעשות.‬

401
00:25:09,132 --> 00:25:10,842
‫להגן עליו עד שנהיה מוכנים.‬

402
00:25:15,055 --> 00:25:16,681
‫מעולם לא ויתרתם עליי.‬

403
00:25:18,642 --> 00:25:19,601
‫כולכם.‬

404
00:25:22,187 --> 00:25:23,355
‫אתם המשפחה שלי.‬

405
00:25:24,314 --> 00:25:27,609
‫אני לא יודעת איך הייתי מצליחה‬
‫לעבור את כל זה בלעדיכם.‬

406
00:25:36,993 --> 00:25:38,453
‫נוסעי 828 באש ובמים.‬

407
00:25:40,205 --> 00:25:41,206
‫תמיד.‬

408
00:25:52,509 --> 00:25:55,136
‫למה אתה חושב שלסדק‬
‫יש צורה כמו של הצלקת שלי?‬

409
00:25:55,136 --> 00:25:57,806
‫אם הקריאות לימדו אותי משהו עד עכשיו,‬

410
00:25:57,806 --> 00:26:02,227
‫הוא שעלינו לבטוח בכך‬
‫שהן יחשפו את מה שעלינו לדעת‬

411
00:26:03,019 --> 00:26:04,271
‫כשנצטרך לדעת זאת.‬

412
00:26:04,854 --> 00:26:07,941
‫אני רק מקווה שכאשר זה יקרה,‬
‫אעשה את מה שעליי לעשות.‬

413
00:26:08,775 --> 00:26:10,652
‫שזה מספיק. שאני מספיק.‬

414
00:26:12,779 --> 00:26:14,239
‫אתה לא דרקון.‬

415
00:26:14,948 --> 00:26:17,784
‫או איזה מושיע או איזה גביע קדוש.‬

416
00:26:19,035 --> 00:26:20,203
‫אתה קאל סטון.‬

417
00:26:22,664 --> 00:26:26,001
‫אתה לא איזה אל שיגיד לך שאתה מספיק.‬

418
00:26:28,545 --> 00:26:29,629
‫אתה מספיק כמו שאתה.‬

419
00:26:35,135 --> 00:26:37,095
‫אני מפחד, אבא.‬

420
00:26:38,138 --> 00:26:39,097
‫אני יודע, חבר.‬

421
00:26:41,433 --> 00:26:42,267
‫גם אני.‬

422
00:26:43,018 --> 00:26:44,352
‫אבל יש לנו זה את זה.‬

423
00:26:53,653 --> 00:26:54,487
‫היי.‬

424
00:26:55,155 --> 00:26:56,906
‫היי. אפשר לשאול אותך משהו?‬

425
00:27:01,119 --> 00:27:03,747
‫מה אתה עדיין עושה כאן?‬
‫-מציל את העולם. ואתה?‬

426
00:27:03,747 --> 00:27:05,457
‫לא הגיע הזמן לקחת יום חופש?‬

427
00:27:05,457 --> 00:27:07,917
‫על מה אתה מדבר, לעזאזל?‬
‫-סע לפלורידה.‬

428
00:27:08,710 --> 00:27:13,048
‫לאסטל, לבנים. תחבק אותם,‬
‫תקפוץ איתם לבריכה. פשוט לך להיות איתם.‬

429
00:27:13,548 --> 00:27:17,636
‫עשית מספיק כדי לעזור לי,‬
‫למשפחה שלי, לנוסעים, לכל העולם.‬

430
00:27:19,596 --> 00:27:21,222
‫אתה חייב את זה לעצמך. ולהם.‬

431
00:27:26,394 --> 00:27:27,228
‫לך.‬

432
00:27:35,779 --> 00:27:37,530
‫אז נראה לי שזאת פרידה.‬

433
00:27:40,742 --> 00:27:42,243
‫אני מעדיף לומר "להתראות".‬

434
00:28:02,347 --> 00:28:04,140
‫אני צריך להגיד לך משהו.‬

435
00:28:04,933 --> 00:28:06,017
‫אני עוזב.‬

436
00:28:07,060 --> 00:28:07,894
‫מה?‬

437
00:28:07,894 --> 00:28:10,355
‫סליחה. הייתי אומר, "זה לא את. זה אני".‬

438
00:28:10,355 --> 00:28:12,232
‫אבל זה לגמרי את.‬

439
00:28:13,983 --> 00:28:16,403
‫לא! איגן! אתה בעלי.‬

440
00:28:16,403 --> 00:28:18,530
‫הבטחת להיות לצידי.‬

441
00:28:19,656 --> 00:28:21,324
‫אני יכולה להציל אותך.‬

442
00:28:24,953 --> 00:28:28,373
‫מתברר שאני מוכן לקחת סיכון‬
‫שאולי אצליח להציל את עצמי‬

443
00:28:28,373 --> 00:28:30,750
‫ועוד כמה לאורך הדרך.‬

444
00:28:31,543 --> 00:28:32,836
‫נישואינו מבוטלים.‬

445
00:28:33,503 --> 00:28:35,213
‫אינך יכול לעזוב אותי!‬

446
00:28:35,964 --> 00:28:38,550
‫אני נבחרתי, ואני בחרתי בך!‬

447
00:28:40,009 --> 00:28:42,595
‫לשם שינוי בחיי, אני לא בוחר בדרך הקלה.‬

448
00:28:43,638 --> 00:28:44,472
‫מצטער.‬

449
00:28:45,807 --> 00:28:47,600
‫גזרת על עצמך גזר דין מוות!‬

450
00:28:48,184 --> 00:28:51,229
‫מחר, אתה תמות לאט ובאופן מחריד!‬

451
00:28:59,237 --> 00:29:00,947
‫שניכם בפנים. ואני נשבעת,‬

452
00:29:00,947 --> 00:29:04,033
‫אלוהים יראה לי את התיבה‬
‫ויעניש את הבוגדים בי.‬

453
00:29:06,745 --> 00:29:09,247
‫נתערב מי יצליח לאסוף הכי הרבה עצי בעירה?‬

454
00:29:09,247 --> 00:29:11,541
‫את האדם הכי תחרותי שאני מכיר. קדימה!‬

455
00:29:11,541 --> 00:29:12,500
‫רמאי!‬

456
00:29:17,422 --> 00:29:19,716
‫קצת מפחיד שם מאחור.‬
‫-פחדן!‬

457
00:29:24,095 --> 00:29:24,929
‫בן.‬

458
00:29:24,929 --> 00:29:26,848
‫- מ' ב' -‬

459
00:29:27,849 --> 00:29:29,017
‫אלוהים.‬

460
00:29:29,601 --> 00:29:31,770
‫חרטנו את זה כשהיינו ילדים.‬

461
00:29:31,770 --> 00:29:36,775
‫יצאנו לטיול צפרות עם אמא ואבא,‬
‫והיא רצתה שנהיה קפטנים שותפים.‬

462
00:29:38,651 --> 00:29:39,694
‫כאילו שהיא ידעה.‬

463
00:29:41,070 --> 00:29:45,742
‫כאילו שהיא הכינה אותנו למסע הזה, לרגע הזה.‬

464
00:29:47,160 --> 00:29:48,870
‫היא הכינה אותנו להוביל.‬

465
00:29:51,289 --> 00:29:52,415
‫ביחד.‬

466
00:29:54,542 --> 00:29:55,543
‫כל הדברים הטובים.‬

467
00:29:56,544 --> 00:29:57,545
‫כל הדברים הטובים.‬

468
00:30:07,138 --> 00:30:09,057
‫בחיי, דריאה, איזו ארוחת מלכים.‬

469
00:30:09,724 --> 00:30:14,646
‫הסיוט הכי גדול של אמא שלי הוא‬
‫שייגמר האוכל בכל אירוע. כנראה זה דבק בי.‬

470
00:30:14,646 --> 00:30:18,191
‫קשה לדמיין סיוט גדול יותר‬
‫מזה שתאריך המוות שלך הוא מחר.‬

471
00:30:20,318 --> 00:30:23,112
‫וואו, טי-ג'יי. הצלחת לקלקל את מצב הרוח.‬

472
00:30:24,614 --> 00:30:26,825
‫בסדר, סאנבי. מה את תעשי ביום שני?‬

473
00:30:26,825 --> 00:30:30,829
‫יום שני, כלומר מחרתיים?‬
‫יום שני, ה-3 ביוני, 2024?‬

474
00:30:30,829 --> 00:30:32,747
‫בדיוק.‬

475
00:30:33,331 --> 00:30:36,292
‫לא חשבתי על זה,‬
‫אבל עכשיו כשאת שואלת אותי,‬

476
00:30:36,292 --> 00:30:40,505
‫אני חושבת שהייתי ממש רוצה‬
‫לסיים את התזה שלי על סרטן ילדים.‬

477
00:30:42,131 --> 00:30:45,176
‫וואו. חשבתי שלסיים‬
‫לקרוא את "הניצוץ" זו מטרה ראויה.‬

478
00:30:47,136 --> 00:30:50,014
‫אני סוף סוף אנצח את מיק בבננהגראמס.‬

479
00:30:50,014 --> 00:30:52,267
‫תמשיך לחלום!‬
‫-"תמשיך לחלום" זה נכון!‬

480
00:30:52,851 --> 00:30:54,894
‫חשבתי שאולי יהיה לי תינוק.‬

481
00:30:56,020 --> 00:30:57,313
‫כבר חשבת על שם?‬

482
00:30:57,313 --> 00:31:00,066
‫כן. הופ. זה קרה כאילו מעצמו.‬

483
00:31:00,066 --> 00:31:02,902
‫ואם גנטיקה היא סימן כלשהו,‬

484
00:31:02,902 --> 00:31:05,572
‫התינוקת הזאת תהיה עקשנית בטירוף.‬

485
00:31:06,531 --> 00:31:10,535
‫טוב, כל עוד היא תירש‬
‫את הכישרון שלך לבנות רהיטים, אהיה מרוצה.‬

486
00:31:10,535 --> 00:31:14,205
‫ויכולת ההקשבה שלך לא גרועה.‬
‫אז זה גם בונוס.‬

487
00:31:15,290 --> 00:31:19,919
‫שלא לדבר על הכוח,‬
‫החוסן הנפשי, הנאמנות שלך.‬

488
00:31:22,922 --> 00:31:27,468
‫טוב, עם שניכם כהורים,‬
‫זאת תהיה ילדה בת מזל.‬

489
00:31:28,261 --> 00:31:29,512
‫תודה.‬

490
00:31:30,597 --> 00:31:32,307
‫אני חושבת שאלך לשכב.‬

491
00:31:32,807 --> 00:31:35,310
‫אני צריכה לנוח קצת. מחר צפוי לנו יום גדול.‬

492
00:31:44,777 --> 00:31:48,948
‫השתמשתי בטלפון של דריאה להתקשר לאבא.‬
‫שלומו מצוין אצל משפחת וסקז.‬

493
00:31:53,244 --> 00:31:55,455
‫התחרטת פעם על שלקחת טיסה מאוחרת יותר?‬

494
00:31:56,331 --> 00:31:57,248
‫אני לא יודעת.‬

495
00:31:58,124 --> 00:31:59,709
‫החיים היו יכולים להיות קלים בהרבה.‬

496
00:32:00,793 --> 00:32:03,004
‫אבל הם לא היו מלאי תובנות באותה מידה.‬

497
00:32:04,339 --> 00:32:07,425
‫לא הייתי מכירה הרבה אנשים.‬
‫לא הייתי פוגשת את...‬

498
00:32:07,425 --> 00:32:08,468
‫זיק.‬

499
00:32:10,678 --> 00:32:11,554
‫כן.‬

500
00:32:13,306 --> 00:32:14,390
‫מה איתך?‬

501
00:32:14,390 --> 00:32:16,059
‫הייתי הולך עם גרייס.‬

502
00:32:18,019 --> 00:32:19,479
‫ואז עדן לא הייתה נולדת.‬

503
00:32:19,979 --> 00:32:22,690
‫בדרך כזו או אחרת,‬
‫עדן הייתה מוצאת דרך אלינו.‬

504
00:32:25,652 --> 00:32:28,112
‫מה שנועד להיות, יהיה.‬

505
00:32:30,531 --> 00:32:31,407
‫כן.‬

506
00:32:35,161 --> 00:32:37,830
‫עדן בדן! אוהב אותך.‬

507
00:32:49,926 --> 00:32:51,302
‫היי.‬
‫-היי.‬

508
00:32:54,055 --> 00:32:58,351
‫לא הייתה לנו ממש הזדמנות לדבר על...‬

509
00:32:58,935 --> 00:33:00,728
‫כן.‬
‫-כן.‬

510
00:33:04,565 --> 00:33:05,483
‫את יודעת...‬

511
00:33:08,277 --> 00:33:13,825
‫לא חשבתי שאי פעם אהיה קרוב למישהו בחיי‬
‫כמו שאני קרוב למשפחתי.‬

512
00:33:17,370 --> 00:33:19,330
‫אבל אז את נכנסת לחיי.‬

513
00:33:21,124 --> 00:33:23,042
‫ואף שאתמול בלילה היה נהדר...‬

514
00:33:25,628 --> 00:33:27,964
‫אני לא חושב שאוכל פעם להתגבר על גרייס.‬

515
00:33:32,802 --> 00:33:34,262
‫זה לא הוגן כלפייך.‬

516
00:33:34,262 --> 00:33:36,639
‫הלב שלי עדיין עם אלכס.‬

517
00:33:38,433 --> 00:33:43,604
‫אפילו אם נשרוד את תאריך המוות‬
‫ושום דבר לא ישתנה איתה, אבל...‬

518
00:33:46,733 --> 00:33:48,943
‫אני עדיין לא יכולה שלא לאהוב אותה.‬

519
00:33:51,446 --> 00:33:55,992
‫אז אתה אולי לא מי שנועדתי להיות איתו,‬
‫בן סטון, אבל...‬

520
00:34:00,204 --> 00:34:02,248
‫תמיד אוהב אותך בכל ליבי.‬

521
00:34:04,000 --> 00:34:04,959
‫גם אני.‬

522
00:34:25,021 --> 00:34:27,732
‫בסדר, נרים כוס להצלת העולם.‬

523
00:34:29,984 --> 00:34:33,196
‫אפילו אם נציל את העולם מחר,‬
‫מישהו בכלל ידע על זה?‬

524
00:34:34,072 --> 00:34:38,326
‫או שהמצב פשוט יחזור להיות כפי שהיה,‬
‫ואנחנו נהיה שוב כלואים ושנואים?‬

525
00:34:38,326 --> 00:34:41,621
‫אחרי כל מה שעשינו‬
‫בחמש השנים וחצי האחרונות,‬

526
00:34:43,581 --> 00:34:44,957
‫אתם חושבים שזה יספיק?‬

527
00:34:46,334 --> 00:34:47,168
‫אני לא יודעת.‬

528
00:34:47,752 --> 00:34:51,923
‫אני לא יודעת מה נשקל על כף המאזניים‬
‫או מה ההשגחה האלוהית רוצה מאיתנו.‬

529
00:34:52,715 --> 00:34:55,927
‫אני רק מקווה‬
‫שהטוב יספיק כדי להכריע את הרע.‬

530
00:35:00,640 --> 00:35:01,682
‫אבל למה אנחנו?‬

531
00:35:02,725 --> 00:35:04,560
‫למה טיסת 828?‬

532
00:35:05,186 --> 00:35:07,522
‫למה ויתרו לטיסת 827 או לטיסת 829?‬

533
00:35:08,856 --> 00:35:13,194
‫הניחוש שלי הוא שאין שום דבר מיוחד בנו.‬

534
00:35:13,194 --> 00:35:17,949
‫אנחנו סתם חבורה של אנשים אקראיים.‬
‫חלקם טובים, חלקם רעים.‬

535
00:35:19,909 --> 00:35:21,536
‫מדגם סטטיסטי‬

536
00:35:22,161 --> 00:35:23,913
‫לניסוי של ההשגחה העליונה.‬

537
00:35:24,455 --> 00:35:27,667
‫אנחנו תמיד אומרים שהכול מחובר אבל האמת היא‬

538
00:35:29,293 --> 00:35:32,964
‫שכולנו מחוברים זה לזה.‬

539
00:35:33,548 --> 00:35:36,592
‫על אחד על המטוס הזה. כל אחד בעולם.‬

540
00:35:37,885 --> 00:35:38,845
‫אנחנו רק שוכחים.‬

541
00:35:39,470 --> 00:35:44,475
‫זה היה יכול להיות קל יותר לרדת מהמטוס‬
‫עם פתק שאומר, "תהיו טובים זה לזה, אחרת..."‬

542
00:35:46,352 --> 00:35:50,064
‫אני לא חושבת‬
‫שהקריאות אילצו אותנו לעשות מעשים טובים.‬

543
00:35:50,064 --> 00:35:52,900
‫אני חושבת שהן נתנו לנו הזדמנות לבחור בטוב.‬

544
00:35:53,985 --> 00:35:58,072
‫והן ניסו להסביר את זה‬
‫בצורה הכי טובה כדי שנוכל להבין.‬

545
00:35:58,865 --> 00:36:02,451
‫השורה התחתונה היא‬
‫שכולנו פשוט אמורים לעשות את חלקנו.‬

546
00:36:07,331 --> 00:36:08,958
‫בינתיים, נראה לי שננוח.‬

547
00:36:10,042 --> 00:36:11,294
‫לקראת מחר, לקראת...‬

548
00:36:13,379 --> 00:36:14,505
‫מי יודע מה?‬

549
00:37:07,725 --> 00:37:10,519
‫היי, הבאתי לך קקאו חם.‬

550
00:37:11,145 --> 00:37:13,648
‫אפילו שמתי בו‬
‫את המרשמלו הקטנים שאת אוהבת.‬

551
00:37:27,787 --> 00:37:30,498
‫מעולם לא שאלת אותי‬
‫למה לקחתי טיסה מאוחרת יותר.‬

552
00:37:32,250 --> 00:37:34,210
‫למה אני מרגיש שאת עומדת לספר לי?‬

553
00:37:36,003 --> 00:37:37,171
‫זה היה כדי להתעכב.‬

554
00:37:39,382 --> 00:37:41,759
‫עמוק בפנים, ידעתי שהצעת לי נישואים‬

555
00:37:41,759 --> 00:37:44,720
‫כי רצית לעזור לי‬
‫להתמודד עם הדרמה של איווי.‬

556
00:37:46,430 --> 00:37:48,349
‫זה לא אומר שלא אהבתי אותך.‬

557
00:37:48,975 --> 00:37:50,017
‫אני עדיין אוהב.‬

558
00:37:51,560 --> 00:37:53,396
‫תראה, יקרה מה שיקרה מחר...‬

559
00:37:56,274 --> 00:38:00,486
‫אני חושבת ששנינו יודעים‬
‫שאנחנו מדמיינים עתיד שונה לעצמנו.‬

560
00:38:02,280 --> 00:38:05,408
‫אלה דברים שאפשר להתפשר עליהם.‬
‫-לעולם לא אבקש ממך‬

561
00:38:05,408 --> 00:38:07,535
‫להתפשר על האושר שלך, ג'רד.‬

562
00:38:12,915 --> 00:38:15,835
‫במיוחד כשכל מה שאתה צריך נמצא באוהל הסמוך.‬

563
00:38:17,878 --> 00:38:21,382
‫לכל מקום שתלכי אליו שם אני רוצה להיות,‬
‫את מבינה את זה?‬

564
00:38:21,382 --> 00:38:22,425
‫בסדר?‬

565
00:38:25,052 --> 00:38:29,140
‫תחושת הנאמנות שלך היא ברכה וקללה.‬

566
00:38:30,349 --> 00:38:33,811
‫החודשים האחרונים היו נהדרים,‬

567
00:38:34,478 --> 00:38:36,605
‫אבל כשישבנו מסביב למדורה,‬

568
00:38:37,690 --> 00:38:40,026
‫ראיתי איך אתה ודריאה הסתכלתם זה על זה.‬

569
00:38:41,235 --> 00:38:42,528
‫ואני פשוט... אני ידעתי.‬

570
00:38:44,363 --> 00:38:47,241
‫ואני חושבת שאם אתה תהיה כן עם עצמך,‬

571
00:38:48,159 --> 00:38:50,536
‫גם הלב שלך רוצה וצריך להיות איתה.‬

572
00:38:53,080 --> 00:38:54,081
‫אני אוהב אותך, מיק.‬

573
00:38:54,915 --> 00:38:56,083
‫אני אוהבת אותך.‬

574
00:38:58,252 --> 00:39:00,755
‫ואני יודעת שאתה לא תאהב אותי פחות‬

575
00:39:01,380 --> 00:39:03,883
‫אם תלך לחיות את החיים שאתה אמור לחיות.‬

576
00:39:04,717 --> 00:39:07,219
‫החיים שאתה ראוי להם וצריך אותם.‬

577
00:39:08,721 --> 00:39:12,099
‫החיים עם התינוקת שלך ועם דריאה,‬
‫עם המשפחה שלך.‬

578
00:39:40,586 --> 00:39:42,922
‫היי, מה את עושה?‬

579
00:39:42,922 --> 00:39:45,925
‫באתי רק להגיד לילה טוב.‬

580
00:39:47,259 --> 00:39:48,677
‫את לא מתכוונת לישון כאן?‬

581
00:39:51,514 --> 00:39:52,431
‫אני יודע.‬

582
00:39:53,557 --> 00:39:54,433
‫אני יודע.‬

583
00:39:57,353 --> 00:39:58,437
‫שמעת את זה?‬

584
00:39:59,855 --> 00:40:00,689
‫את מה?‬

585
00:40:01,774 --> 00:40:03,401
‫כל כך שליו כאן.‬

586
00:40:11,951 --> 00:40:14,537
‫את יודעת שדודתך מיק ואני היינו כאן בעבר?‬

587
00:40:15,538 --> 00:40:17,498
‫כן. כשהיינו ילדים.‬

588
00:40:18,249 --> 00:40:20,459
‫עם סבתא קארן וסבא סטיב.‬

589
00:40:23,379 --> 00:40:25,589
‫למה אתה מספר לי את זה עכשיו?‬

590
00:40:25,589 --> 00:40:29,176
‫שכחתי מזה לגמרי עד שמיק ואני‬
‫הלכנו לחפש עצים למדורה.‬

591
00:40:31,220 --> 00:40:34,432
‫אמא נהגה לקחת אותנו לאתרי קמפינג‬

592
00:40:34,432 --> 00:40:37,893
‫כשיצאנו לטיולי הצפרות המטורפים שלה.‬

593
00:40:38,394 --> 00:40:42,398
‫בטח יש מאות שקופיות‬
‫שנמצאות איפשהו בעליית הגג של בברלי.‬

594
00:40:42,398 --> 00:40:43,482
‫אם רק אנחנו...‬

595
00:40:43,482 --> 00:40:44,483
‫לא אם.‬

596
00:40:47,445 --> 00:40:48,404
‫אלא אחרי.‬

597
00:40:49,280 --> 00:40:51,198
‫אחרי שנשרוד את הדבר הזה,‬

598
00:40:51,198 --> 00:40:54,201
‫אנחנו נצפה בכל כל אחת ואחת מהשקופיות האלה.‬

599
00:40:55,286 --> 00:40:56,287
‫ביחד.‬

600
00:40:57,371 --> 00:40:58,747
‫אנחנו נעבור את זה, אבא.‬

601
00:41:00,374 --> 00:41:01,625
‫אני פשוט יודעת.‬

602
00:41:02,918 --> 00:41:04,753
‫האופטימיסטית הנצחית שלי.‬

603
00:41:08,215 --> 00:41:09,592
‫את תמיד מוצאת...‬

604
00:41:10,801 --> 00:41:12,636
‫אפשרות ותקווה,‬

605
00:41:12,636 --> 00:41:16,140
‫גם כאשר כל האחרים מוכנים לוותר.‬

606
00:41:19,018 --> 00:41:20,436
‫איני יודע איך להודות לך.‬

607
00:41:21,645 --> 00:41:27,276
‫אתה יכול להודות לי בכך שתיקח אותי‬
‫להטיס דאונים במזרקת בת'סדה.‬

608
00:41:33,282 --> 00:41:35,117
‫בחיים לא הייתי מוותר על זה.‬

609
00:42:33,926 --> 00:42:35,094
‫הכול מחובר.‬

610
00:42:38,472 --> 00:42:39,640
‫קאל, מה אתה עושה?‬

611
00:42:41,809 --> 00:42:42,977
‫אני חייב ללכת, אבא.‬

612
00:42:43,602 --> 00:42:45,479
‫לא, אני לא מוכן לאבד אותך שוב.‬

613
00:42:46,939 --> 00:42:47,940
‫לא.‬

614
00:42:49,358 --> 00:42:50,317
‫זה בסדר.‬

615
00:42:52,111 --> 00:42:53,362
‫אמרת את זה בעצמך.‬

616
00:42:54,196 --> 00:42:57,408
‫כולנו צריכים לעשות את חלקנו, וזה חלקי.‬

617
00:43:00,119 --> 00:43:04,206
‫החלק שלי הוא להציל את הנוסעים,‬
‫כדי לעזור להטות את הכף.‬

618
00:43:06,166 --> 00:43:07,585
‫חייבת להיות דרך אחרת.‬

619
00:43:08,836 --> 00:43:10,713
‫זה בסדר, אבא.‬

620
00:43:12,214 --> 00:43:14,008
‫אני יודע מה עלינו לעשות עכשיו.‬

621
00:43:15,175 --> 00:43:18,512
‫בבקשה תאמין בי, בכל זה.‬

622
00:43:21,181 --> 00:43:22,474
‫אני אוהב אותך.‬

623
00:43:24,935 --> 00:43:27,146
‫תודה שהיית אבא שלי.‬

624
00:43:32,776 --> 00:43:33,861
‫אני אוהב אותך.‬

625
00:43:36,405 --> 00:43:38,073
‫ילד יפה שלי.‬

626
00:43:39,450 --> 00:43:40,659
‫אני אוהב אותך תמיד.‬

627
00:44:54,274 --> 00:44:55,275
‫קאל...‬

628
00:44:57,152 --> 00:44:59,655
‫אלי היקר, אני מתפללת להדרכתך.‬

629
00:45:00,280 --> 00:45:02,950
‫אנא אמור לי מה לעשות עכשיו.‬

630
00:46:51,183 --> 00:46:54,102
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬