1
00:00:20,061 --> 00:00:21,479
‫בפרקים הקודמים...‬

2
00:00:21,479 --> 00:00:24,065
‫אמא שלי מתה כשהייתי ילד. אבא שלי עזב.‬

3
00:00:24,065 --> 00:00:26,317
‫שיקרת גם בקשר לזה שאתה יתום?‬

4
00:00:26,317 --> 00:00:27,360
‫בערך.‬

5
00:00:27,360 --> 00:00:30,155
‫אני אוהב אותך.‬
‫לא הערמתי על המוות בשביל להתפשר.‬

6
00:00:30,155 --> 00:00:31,156
‫גם את לא.‬

7
00:00:31,156 --> 00:00:32,574
‫המלאך השומר שלי.‬

8
00:00:32,574 --> 00:00:35,702
‫אז אנג'לינה השתמשה בספיר‬
‫כדי לשלוח לך קריאה מזויפת?‬

9
00:00:35,702 --> 00:00:37,620
‫התחזתה למי שידעה שאעשה כרצונה.‬

10
00:00:37,620 --> 00:00:40,498
‫אם הספיר בידיה, איזה סיכוי יש לסירת ההצלה?‬

11
00:00:40,498 --> 00:00:42,751
‫אין לנו שמץ של מושג איפה היא.‬

12
00:00:42,751 --> 00:00:47,130
‫פיונה קלארק התחילה את הקריירה שלה‬
‫בנוירופסיכולוגיה אבל היא הוחרמה בתחומה‬

13
00:00:47,130 --> 00:00:49,883
‫כי האמינה שהמוחות שלנו יכולים להסתנכרן.‬

14
00:00:49,883 --> 00:00:51,384
‫חיכיתי לך.‬

15
00:00:52,469 --> 00:00:55,472
‫אני לא מוכנה למות!‬
‫-מי אמר משהו על למות?‬

16
00:01:02,187 --> 00:01:03,104
‫את.‬

17
00:01:09,402 --> 00:01:10,361
‫אוליב!‬

18
00:01:16,159 --> 00:01:17,786
‫קאל, איפה היית?‬

19
00:01:19,287 --> 00:01:20,538
‫אלוהים.‬

20
00:01:21,998 --> 00:01:23,124
‫האם זאת...?‬

21
00:01:23,124 --> 00:01:24,334
‫פיונה קלארק.‬

22
00:01:24,834 --> 00:01:28,463
‫מצאתי אותה מסתתרת באסם ליד מטע תפוחים.‬
‫קריאה הובילה אותי אליה.‬

23
00:01:28,463 --> 00:01:29,839
‫היא בחיים?‬

24
00:01:29,839 --> 00:01:32,967
‫כן. יש לה חתך על המצח‬
‫אבל אני לא רואה פציעות אחרות.‬

25
00:01:32,967 --> 00:01:35,762
‫אלוהים. היא חזרה פעמיים, בדיוק כמוך.‬

26
00:01:35,762 --> 00:01:39,224
‫בטח יש סיבה ממש חשובה.‬
‫-כן, אבל מה היא?‬

27
00:01:39,724 --> 00:01:43,770
‫ניסיתי לשאול אותה, אבל היא לא מגיבה.‬
‫זה כאילו שהיא לכודה בקריאה.‬

28
00:01:43,770 --> 00:01:45,438
‫כמו מרקו והאחרים.‬

29
00:01:52,362 --> 00:01:53,655
{\an8}‫23-בי.‬

30
00:01:54,322 --> 00:01:57,117
‫בסדר, תביא את ערכת העזרה הראשונה‬
‫ותשגיח עליה.‬

31
00:01:57,951 --> 00:02:00,120
‫אספר לאבא. אולי הוא ידע מה לעשות.‬

32
00:02:06,417 --> 00:02:07,377
‫היי!‬

33
00:02:08,628 --> 00:02:10,839
‫איך הצלחת לחמוק מבלי שאראה אותך?‬

34
00:02:10,839 --> 00:02:11,923
‫אבא!‬

35
00:02:15,969 --> 00:02:19,639
‫כל יום שמתחיל בכך‬
‫שאנחנו רואים את הבנות שלנו,‬

36
00:02:19,639 --> 00:02:21,474
‫הוא ניצחון בשבילי.‬

37
00:02:22,100 --> 00:02:23,643
‫אני מסכים לגמרי, ראס.‬

38
00:02:24,394 --> 00:02:26,563
‫היי, אבא.‬
‫-מה שלומך, מותק?‬

39
00:02:27,647 --> 00:02:30,066
‫ראסל! אתה שיקרת לי.‬

40
00:02:30,859 --> 00:02:34,821
‫אמרת שהבת שלך יפהפייה.‬
‫האישה הזאת היא דוגמנית-על ברמה עולמית.‬

41
00:02:34,821 --> 00:02:36,781
‫ג'סיקה, זה איגן.‬

42
00:02:36,781 --> 00:02:39,492
‫הוא מלמד אותי להפסיד בשחמט.‬

43
00:02:39,492 --> 00:02:42,245
‫נכון, אבל הוא מפסיד‬
‫רק מפני שאני שחקן מדהים.‬

44
00:02:43,288 --> 00:02:46,416
‫נעים מאוד, ג'סיקה.‬
‫תזכור, קבענו משחק לאחר הצהריים.‬

45
00:02:46,416 --> 00:02:48,459
‫המנצח מקבל את כל החטיפים.‬
‫-בסדר.‬

46
00:02:52,755 --> 00:02:58,011
‫הכרתי עכשיו את ג'סיקה, בתו של‬
‫החבר החדש שלי. היא עושה חיל בעסקי היצוא.‬

47
00:02:58,011 --> 00:03:01,306
‫היא נראית כמו מישהי‬
‫שמאוד אוהבת את אבא שלה.‬

48
00:03:01,306 --> 00:03:04,475
‫היא תעשה כמעט הכול בשבילו, אני בטוח.‬

49
00:03:06,477 --> 00:03:09,731
‫חזרת לאכול גלוטן? את נראה קצת נפוח.‬

50
00:03:10,231 --> 00:03:14,319
‫פרספקס מוסיף חמישה ק"ג.‬
‫לפחות הם יודעים לתת לבחור הרגשה טובה.‬

51
00:03:14,903 --> 00:03:18,740
‫אתה כל כך רגיש לאחרונה.‬
‫אולי לא כדאי שאבקר אותך לעתים קרובות.‬

52
00:03:18,740 --> 00:03:22,035
‫שנינו יודעים שאת אוהבת‬
‫את הביקורים האלה בדיוק כמוני.‬

53
00:03:22,035 --> 00:03:25,121
‫בלעדיהם, היית שבורת לב.‬

54
00:03:30,460 --> 00:03:32,962
‫תסלח לי. אני צריכה ללכת לשירותים.‬

55
00:03:36,841 --> 00:03:39,219
‫לא ציפינו לה עד ה-23.‬

56
00:03:39,219 --> 00:03:41,221
‫היו לנו שלוש תוכניות.‬

57
00:03:41,846 --> 00:03:43,765
‫הלכנו על תוכנית ב',‬

58
00:03:43,765 --> 00:03:45,350
‫פשוט להשאיר אותה על הספה‬

59
00:03:45,350 --> 00:03:46,267
‫- 23-בי -‬

60
00:03:46,267 --> 00:03:48,853
‫עד שנחליט לאיפה להעביר אותה.‬

61
00:03:50,271 --> 00:03:53,107
‫מה שלומה? זה היה טיול ארוך.‬

62
00:03:53,107 --> 00:03:55,860
‫בטח יש לה דברים מעניינים לספר עליו.‬

63
00:03:55,860 --> 00:03:57,737
‫היא לא ממש במצב רוח לדבר.‬

64
00:03:57,737 --> 00:04:01,032
‫היא פשוט שקועה בהזיות על הספה.‬

65
00:04:01,032 --> 00:04:01,991
‫מעניין.‬

66
00:04:02,617 --> 00:04:05,370
‫החבר שלה למסע בדיוק נחת בוושינגטון.‬

67
00:04:05,870 --> 00:04:09,707
‫הייתי שמח לדבר איתו‬
‫אבל גם הוא לא מרגיש כל כך טוב.‬

68
00:04:10,875 --> 00:04:13,294
‫אתה מנסה לדבר איתו מדי יום?‬

69
00:04:15,755 --> 00:04:18,466
‫טוב, רק תדאגו שהאורחת שלכם תרגיש בנוח.‬

70
00:04:18,466 --> 00:04:22,762
‫אם היא תתחיל להרגיש טוב יותר,‬
‫תשאלו אותה על הטיול שלה. למה היא חזרה.‬

71
00:04:24,931 --> 00:04:27,600
‫לעת עתה, לא הייתי מביא אותה לביקור.‬

72
00:04:27,600 --> 00:04:29,227
‫ייתכן שהיא לא תעזוב.‬

73
00:04:30,770 --> 00:04:33,273
‫המקום הזה שורץ חגבים בכל מקרה.‬

74
00:04:35,441 --> 00:04:36,734
‫זה לא חגב.‬

75
00:04:37,443 --> 00:04:40,905
‫זה מזכיר לי מה שסבתא הייתה נוהגת לומר‬

76
00:04:41,406 --> 00:04:42,824
‫כשהיא כעסה מאוד.‬

77
00:04:44,158 --> 00:04:48,288
‫"הלוואי שמכת ארבה תיפול עליך."‬

78
00:04:48,788 --> 00:04:49,622
‫כן.‬

79
00:04:50,748 --> 00:04:51,582
‫סבתא תמיד...‬

80
00:04:55,044 --> 00:04:56,212
‫היי! רגע!‬

81
00:04:56,212 --> 00:04:57,755
‫היי, תיזהרו!‬

82
00:04:57,755 --> 00:04:58,715
‫בבקשה!‬

83
00:04:59,424 --> 00:05:00,675
‫תהיו זהירים איתו.‬

84
00:05:02,635 --> 00:05:05,638
‫חוקר החרקים זיהה אותם כארבה של הרי הרוקי.‬

85
00:05:05,638 --> 00:05:07,432
‫הם נכחדו מאז 1902.‬

86
00:05:07,432 --> 00:05:09,517
‫הנוסעים מאמינים שזאת רק מכת חרקים.‬

87
00:05:09,517 --> 00:05:12,770
‫לעת עתה, אבל אני מנחשת שהמצב עומד להחמיר.‬

88
00:05:12,770 --> 00:05:15,773
‫אנחנו צריכים לעבור‬
‫למתקן של גופטה במהירות ובשקט.‬

89
00:05:15,773 --> 00:05:17,025
‫נשתמש בסוכן קורדל.‬

90
00:05:17,025 --> 00:05:19,861
‫אפשר לסמוך עליו?‬
‫-הוא ידאג לשמור על כך בסוד.‬

91
00:05:25,825 --> 00:05:27,076
‫לנוסע יש קריאה?‬

92
00:05:28,077 --> 00:05:28,953
‫תכניס אותו.‬

93
00:05:32,540 --> 00:05:34,125
‫עזוב אותי. אני יכול ללכת.‬

94
00:05:37,879 --> 00:05:39,630
‫זאת קריאה של בן?‬

95
00:05:39,630 --> 00:05:42,050
‫יש לו ניסיון בפתרון קריאות ממש כמוני.‬

96
00:05:42,050 --> 00:05:44,552
‫הוא יהיה נכס חיוני אם תשלחי אותו לשטח.‬

97
00:05:44,552 --> 00:05:47,805
‫אני בטוחה שכל נוסע‬
‫מחשיב את עצמו כנכס חיוני.‬

98
00:05:47,805 --> 00:05:51,267
‫זה עדיין מתקן מעצר.‬
‫אנחנו פועלים לפי ההנחיות.‬

99
00:05:52,435 --> 00:05:53,311
‫קדימה.‬

100
00:05:57,190 --> 00:05:59,942
‫הייתי במעגן מנשון. בקצה הרציף.‬

101
00:05:59,942 --> 00:06:01,235
‫- מעגן מנשון -‬

102
00:06:01,235 --> 00:06:03,905
‫ראיתי סירה. במזח מספר 57.‬

103
00:06:05,073 --> 00:06:07,992
‫ואז משהו מתחת למים‬
‫התחיל למשוך לעברו את הסירה.‬

104
00:06:09,535 --> 00:06:11,621
‫יכול להיות שזה קשור לסירת ההצלה?‬

105
00:06:12,955 --> 00:06:16,084
‫המנהלת זימר, יש סיבה שקיבלתי את הקריאה.‬
‫אני זה שצריך...‬

106
00:06:16,084 --> 00:06:17,877
‫לפי ההנחיות, מר סטון.‬

107
00:06:17,877 --> 00:06:21,297
‫ככה אני פועלת. קחו אותו לניטור במעבדה.‬

108
00:06:22,924 --> 00:06:23,925
‫בסדר.‬

109
00:06:27,011 --> 00:06:28,096
‫הנוהל מוכר לכם.‬

110
00:06:29,680 --> 00:06:30,681
‫היי.‬

111
00:06:31,682 --> 00:06:32,934
‫זאת הקריאה שלך. אני...‬

112
00:06:33,559 --> 00:06:35,395
‫אם אני לא יכול ללכת, אני שמח שזאת את.‬

113
00:06:54,789 --> 00:06:56,457
‫היא תהיה בסדר?‬

114
00:06:59,377 --> 00:07:01,587
‫כן, בעזרתנו, היא תהיה בסדר.‬

115
00:07:02,130 --> 00:07:03,923
‫למה שלא תלכי לשחק קצת?‬

116
00:07:04,715 --> 00:07:07,969
‫אמרת שנשחק באיפור ביחד.‬
‫-אני מבטיחה שנעשה את זה.‬

117
00:07:07,969 --> 00:07:10,805
‫אני צריכה להישאר רק עוד קצת עם החברה שלנו,‬

118
00:07:10,805 --> 00:07:12,682
‫ואז אנחנו נשחק, בסדר?‬

119
00:07:14,517 --> 00:07:15,393
‫בסדר.‬

120
00:07:19,981 --> 00:07:22,733
‫אז חקרתי קצת על פיונה.‬

121
00:07:22,733 --> 00:07:26,404
‫מתברר שהיא הייתה מעורבת‬
‫בתאונת דרכים קשה מאוד בילדותה.‬

122
00:07:27,071 --> 00:07:29,240
‫עברה ניתוח מוח... כמעט מתה...‬

123
00:07:29,240 --> 00:07:32,618
‫אבל איכשהו היא בכל זאת‬
‫הצליחה להפוך לנוירופסיכולוגית.‬

124
00:07:33,619 --> 00:07:36,664
‫אולי היא מעולם לא קיבלה קריאות‬
‫בגלל הפציעה בראש.‬

125
00:07:36,664 --> 00:07:40,543
‫טוב, היא בקריאה בלתי נגמרת עכשיו.‬
‫אנחנו חייבים לעשות משהו.‬

126
00:07:45,047 --> 00:07:47,758
‫אם היא לא הייתה נותנת לי‬
‫את הרמז ההוא כשהייתי בזוהר,‬

127
00:07:47,758 --> 00:07:50,720
‫לא הייתי מגלה את התודעה אלוהית.‬

128
00:07:51,846 --> 00:07:54,432
‫היא לא יכולה לספר לנו על הקריאה שלה כאן,‬

129
00:07:55,016 --> 00:07:57,810
‫אבל אולי אני אוכל‬
‫לראות את הקריאה שלה במטוס.‬

130
00:07:57,810 --> 00:08:00,938
‫אם אשב במושב שלה כמו שישבתי במושב של ג'ו,‬

131
00:08:00,938 --> 00:08:03,107
‫אולי אוכל לפתור את הקריאה שלה.‬

132
00:08:13,242 --> 00:08:14,744
‫- מעגן מנשון -‬

133
00:08:18,956 --> 00:08:20,541
‫בחיים שלי לא יצאתי להפליג‬

134
00:08:20,541 --> 00:08:23,544
‫אבל יש לי דחף פתאומי‬
‫לקפוץ על אחת הסירות האלה,‬

135
00:08:23,544 --> 00:08:26,547
‫להפליג אל הים, ופשוט לא לעצור.‬

136
00:08:27,965 --> 00:08:30,009
‫אתה יכול לשמור על שבעת הימים.‬

137
00:08:30,009 --> 00:08:33,262
‫הייתי מוכנה להרוג בשביל ריצה של חמש דקות.‬

138
00:08:33,888 --> 00:08:35,389
‫מצחיק לגלות למה מתגעגעים.‬

139
00:08:40,144 --> 00:08:43,189
‫סליחה, אדוני. נוכל לגזול רגע מזמנך?‬

140
00:08:44,857 --> 00:08:47,151
‫בכל פעם ששוטר ביקש רגע מזמני,‬

141
00:08:47,151 --> 00:08:48,486
‫זה היה קשור לבני.‬

142
00:08:49,570 --> 00:08:50,947
‫מה שהוא לא עשה עכשיו,‬

143
00:08:51,739 --> 00:08:53,115
‫זה לא מעניין אותי.‬

144
00:08:53,115 --> 00:08:55,409
‫אכפת לך אם אשאל אותך מי הבן שלך?‬

145
00:08:57,370 --> 00:08:58,496
‫איגן טהראני.‬

146
00:09:23,354 --> 00:09:25,106
‫אלוהים. מה זה?‬

147
00:09:32,029 --> 00:09:34,365
‫קווין? מה קורה שם בפנים?‬

148
00:09:38,703 --> 00:09:39,662
‫קחו אותו למרפאה!‬

149
00:09:40,454 --> 00:09:41,372
‫עכשיו!‬

150
00:09:48,045 --> 00:09:49,255
‫איך זה קרה?‬

151
00:09:55,094 --> 00:10:01,100
‫- מניפסט -‬

152
00:10:04,478 --> 00:10:08,107
{\an8}‫הם נעלמו ביחד. זה הגיוני שהם חזרו ביחד.‬

153
00:10:08,107 --> 00:10:11,819
{\an8}‫כן. ייתכן שפיונה היא החצי השני‬
‫של תעלומת חזרתו של דיילי.‬

154
00:10:11,819 --> 00:10:15,698
{\an8}‫זימר מחזיקה את דיילי כלוא‬
‫אבל פיונה בידינו.‬

155
00:10:15,698 --> 00:10:18,868
{\an8}‫אם רק נדבר איתה, אולי נוכל להבין את כל זה.‬

156
00:10:21,454 --> 00:10:23,748
{\an8}‫ד"ר באל. אנחנו צריכים אותך.‬

157
00:10:23,748 --> 00:10:26,584
{\an8}‫האיש הזה התמוטט. את יכולה לעזור לו?‬

158
00:10:27,793 --> 00:10:28,961
{\an8}‫הפנים שלו.‬

159
00:10:29,712 --> 00:10:32,548
{\an8}‫הוא מת. איך זה קרה?‬

160
00:10:32,548 --> 00:10:34,634
{\an8}‫האיך והאיפה הם לא עניינך.‬

161
00:10:34,634 --> 00:10:37,345
{\an8}‫התפקיד שלך הוא לגלות מה זה, לעזאזל?‬

162
00:10:40,806 --> 00:10:42,224
{\an8}‫אל תתקרב, בבקשה.‬

163
00:10:42,224 --> 00:10:44,810
{\an8}‫אני רק צריך לדבר עם בן.‬

164
00:10:44,810 --> 00:10:45,978
{\an8}‫קדימה.‬

165
00:10:48,773 --> 00:10:51,776
{\an8}‫קיבלתי הודעה מג'רד.‬
‫אתה לא תאמין מי הבעלים של הסירה.‬

166
00:10:53,277 --> 00:10:54,695
{\an8}‫אבא של איגן.‬

167
00:10:55,363 --> 00:10:56,572
{\an8}‫נאזיר טהראני.‬

168
00:11:19,595 --> 00:11:20,596
{\an8}‫מה דרוש לך?‬

169
00:11:24,392 --> 00:11:27,186
{\an8}‫ידעתי צרות, וידעתי סכנה.‬

170
00:11:27,728 --> 00:11:30,272
{\an8}‫דאגתי שלא תהיה להן יותר השפעה על חיי.‬

171
00:11:31,065 --> 00:11:34,276
{\an8}‫אשתי ואני עבדנו קשה‬
‫כדי להשאיר את זה מאחורינו.‬

172
00:11:34,902 --> 00:11:36,237
{\an8}‫עכשיו יש לנו את הסירה.‬

173
00:11:37,071 --> 00:11:39,281
{\an8}‫פדינו את כספי הפנסיה שלנו,‬

174
00:11:39,281 --> 00:11:42,201
{\an8}‫וחלמנו על הטיול הזה.‬

175
00:11:42,785 --> 00:11:44,578
{\an8}‫התחנה הראשונה: האיים הקריביים.‬

176
00:11:46,288 --> 00:11:50,835
{\an8}‫תראו, אם הבן שלי‬
‫אמר לכם שאני בסכנה, זה שקר.‬

177
00:11:50,835 --> 00:11:52,169
{\an8}‫זה רק מועיל לו.‬

178
00:11:53,003 --> 00:11:56,006
{\an8}‫אני יכול לומר לכם זאת‬
‫על סמך ניסיון של שנים רבות.‬

179
00:11:59,093 --> 00:12:02,972
{\an8}‫ציפיתי שיהיו לך פני פוקר מוצלחים יותר.‬
‫זה אומר לך משהו.‬

180
00:12:02,972 --> 00:12:04,724
{\an8}‫זה אומר משהו לאמא שלי.‬

181
00:12:04,724 --> 00:12:08,602
{\an8}‫זה נקרא "פארווהאר".‬
‫תזכורת לנשמה להקפיד על התנהגות טובה.‬

182
00:12:08,602 --> 00:12:10,646
{\an8}‫היא נתנה לי תליון בדיוק כזה.‬

183
00:12:12,273 --> 00:12:13,899
{\an8}‫עידון לא היה הצד החזק שלה.‬

184
00:12:15,109 --> 00:12:17,570
{\an8}‫קיבלתי 250 דולר כשמשכנתי אותו.‬

185
00:12:17,570 --> 00:12:19,989
{\an8}‫היא עדיין עונדת את שלה?‬
‫-אין לי מושג.‬

186
00:12:19,989 --> 00:12:23,200
{\an8}‫לא ראיתי את הוריי ולא שמעתי מהם‬
‫מאז שנסענו לג'מייקה.‬

187
00:12:24,994 --> 00:12:27,037
{\an8}‫רגע. זה שקר.‬

188
00:12:27,705 --> 00:12:31,751
{\an8}‫קיבלתי הודעה קולית אחת מאבא שלי‬
‫אחרי שחזרנו באורח פלא.‬

189
00:12:32,251 --> 00:12:35,296
{\an8}‫הוא אמר, "אולי חזרת, אבל אתה לא רצוי כאן".‬

190
00:12:36,881 --> 00:12:40,009
{\an8}‫ראיתי את השרשרת הזאת‬
‫על צווארה של אישה שהייתה בצרה.‬

191
00:12:40,009 --> 00:12:42,052
{\an8}‫אתה חושב שייתכן שהיא אמא שלך?‬

192
00:12:43,304 --> 00:12:45,097
{\an8}‫אני מצטער, אני לא יודע כלום.‬

193
00:12:45,848 --> 00:12:48,476
{\an8}‫אתה מתכוון שלא אכפת לך אם אמא שלך בסכנה?‬

194
00:12:48,476 --> 00:12:51,645
‫אני אומר לך שאין לי שמץ של מושג איך לעזור.‬

195
00:12:51,645 --> 00:12:55,107
‫לא אכפת להם מה קורה איתי.‬
‫ולי לא אכפת מה קורה להם.‬

196
00:12:55,608 --> 00:12:56,692
‫זה מתאים לכולנו.‬

197
00:13:07,244 --> 00:13:09,747
‫זה היה ואנס. לבן הייתה קריאה חוזרת.‬

198
00:13:10,498 --> 00:13:13,083
‫יש לנו מידע עכשיו. זה לא קשור אליך.‬

199
00:13:14,335 --> 00:13:15,753
‫זה קשור לאשתך.‬

200
00:13:15,753 --> 00:13:16,921
‫איפה היא עכשיו?‬

201
00:13:17,797 --> 00:13:18,672
‫היא בבית.‬

202
00:13:19,256 --> 00:13:22,885
‫בדרך כלל היא לא מפספסת אף הפלגה‬
‫אבל הבוקר היא אמרה שהיא חולה.‬

203
00:13:23,928 --> 00:13:24,970
‫אני אתקשר אליה.‬

204
00:13:29,767 --> 00:13:30,810
‫היא לא עונה.‬

205
00:13:31,602 --> 00:13:33,562
‫תאמין לי. אני חושבת שאשתך בסכנה.‬

206
00:13:33,562 --> 00:13:35,022
‫עלינו ללכת עכשיו.‬
‫-בוא.‬

207
00:13:51,914 --> 00:13:54,750
‫נינה, את הפתעה טובה בבוקר רע.‬

208
00:13:57,336 --> 00:13:58,379
‫תנחשי מה?‬

209
00:13:58,379 --> 00:14:02,508
‫אמא אמרה לי שסוף-סוף‬
‫נגור בבית אמיתי כמו משפחה אמיתית.‬

210
00:14:03,968 --> 00:14:06,887
‫למה את מתכוונת? את עוזבת?‬

211
00:14:06,887 --> 00:14:09,473
‫דוד שלי אמר שנוכל לגור איתו בסן דייגו.‬

212
00:14:09,473 --> 00:14:13,686
‫יש שם גן חיות ממש גדול עם טיגריסים.‬
‫אמא אמרה שאוכל לבקר בו.‬

213
00:14:13,686 --> 00:14:14,979
‫אסור לך לעזוב.‬

214
00:14:15,938 --> 00:14:17,398
‫אין לי אף אחד אחר.‬

215
00:14:18,023 --> 00:14:19,859
‫אבל אני צריכה ללכת עם אמא שלי.‬

216
00:14:22,444 --> 00:14:26,657
‫הייתי צריכה לדעת שתעזבי אותי.‬
‫כל מי שאני אוהבת נלקח ממני, אפילו הבת שלי.‬

217
00:14:26,657 --> 00:14:27,700
‫יש לך בת?‬

218
00:14:27,700 --> 00:14:31,620
‫כן, אבל לא נותנים לי לראות אותה.‬
‫הם הסיתו אותה נגדי.‬

219
00:14:32,329 --> 00:14:36,333
‫אבל את מיוחדת.‬
‫חייבת להיות דרך שתוכלי לראות אותה.‬

220
00:14:37,209 --> 00:14:39,003
‫אולי אלוהים יראה לך דרך.‬

221
00:14:43,048 --> 00:14:44,675
‫אני חושבת שאלוהים כבר הראה.‬

222
00:14:47,928 --> 00:14:51,390
‫טוב, זה בדיוק אותו הלק‬
‫שיש לי על הציפורניים עכשיו, בסדר?‬

223
00:14:51,390 --> 00:14:54,101
‫זוכר שהראיתי לך? ואז נהיה מתואמות.‬

224
00:14:54,101 --> 00:14:57,021
‫אז פשוט תשבי כאן ותנסי, בסדר?‬

225
00:15:04,820 --> 00:15:05,738
‫בסדר.‬

226
00:15:06,447 --> 00:15:10,326
‫תזכור, המושב של פיונה הוא 23-בי.‬

227
00:15:10,326 --> 00:15:11,327
‫בסדר?‬

228
00:15:49,073 --> 00:15:50,366
‫- 19 איי-בי-סי -‬

229
00:16:09,677 --> 00:16:13,263
‫לא יכולתי לשבת במושב של פיונה.‬
‫עץ זית ענקי צמח מתוכו.‬

230
00:16:14,098 --> 00:16:15,057
‫עץ זית?‬

231
00:16:16,058 --> 00:16:18,394
‫לא תפוח, כמו במקום שבו מצאת אותה?‬

232
00:16:18,394 --> 00:16:21,730
‫לא. גם מתוך תא הטייס צמח עץ זית.‬

233
00:16:27,736 --> 00:16:28,862
‫קאל.‬

234
00:16:29,405 --> 00:16:31,699
‫אני יכולה לראות אותם.‬

235
00:16:40,499 --> 00:16:41,750
‫ויכולה להרגיש אותם.‬

236
00:16:44,128 --> 00:16:45,129
‫זה חדש.‬

237
00:16:48,257 --> 00:16:50,092
‫קחי את זה. היי, תתרחק.‬

238
00:17:05,274 --> 00:17:06,567
‫פרנאז!‬

239
00:17:08,152 --> 00:17:09,570
‫פרנאז, את כאן?‬

240
00:17:12,698 --> 00:17:13,532
‫פנוי!‬

241
00:17:14,700 --> 00:17:17,995
‫היא אמורה להיות כאן.‬
‫היא לא תצא מהבית ותשאיר דלת פתוחה.‬

242
00:17:23,709 --> 00:17:25,002
‫או שאילצו אותה לעזוב.‬

243
00:17:33,260 --> 00:17:34,887
‫אחת, שתיים, שלוש.‬

244
00:17:37,473 --> 00:17:38,640
‫תורך.‬

245
00:17:42,644 --> 00:17:46,565
‫אכפת לך לסובב בשבילי שוב, יקירתי?‬

246
00:17:53,238 --> 00:17:55,616
‫שיחקת במשחק הזה עם אנג'לינה.‬

247
00:17:56,867 --> 00:17:57,701
‫נכון?‬

248
00:17:58,619 --> 00:18:01,455
‫אני יודעת שיש אנשים‬
‫שאומרים עליה דברים מרושעים,‬

249
00:18:02,039 --> 00:18:03,290
‫אבל הם לא נכונים.‬

250
00:18:04,792 --> 00:18:08,170
‫היא אוהבת אותך מאוד.‬

251
00:18:09,671 --> 00:18:11,090
‫היא תאהב אותך לנצח.‬

252
00:18:25,437 --> 00:18:26,396
‫אני אחזור.‬

253
00:18:50,546 --> 00:18:52,589
‫בסדר. אתה מבחין אם משהו חסר?‬

254
00:18:52,589 --> 00:18:55,467
‫האם יש משהו בעל ערך ש... יש לך כספת?‬

255
00:18:55,467 --> 00:18:57,386
‫כן, יש לנו כספת.‬

256
00:19:04,143 --> 00:19:04,977
‫הכול נעלם.‬

257
00:19:04,977 --> 00:19:07,146
‫הכול. הכסף לנסיעה.‬

258
00:19:07,146 --> 00:19:08,897
‫כל החסכונות שלנו.‬

259
00:19:09,982 --> 00:19:11,400
‫פרנאז המסכנה שלי.‬

260
00:19:11,400 --> 00:19:12,985
‫מה קרה לה?‬

261
00:19:14,027 --> 00:19:15,195
‫שמעת את זה?‬

262
00:19:16,405 --> 00:19:17,239
‫תישאר שם.‬

263
00:19:19,533 --> 00:19:21,618
‫אולי הם חזרו, בסדר? תישארי כאן.‬

264
00:19:21,618 --> 00:19:23,829
‫ולהשאיר לך את כל הכיף? לא נראה לי.‬

265
00:19:26,540 --> 00:19:27,457
‫אלוהים!‬

266
00:19:28,041 --> 00:19:28,917
‫גברת טהראני?‬

267
00:19:30,127 --> 00:19:32,045
‫זה בסדר, גברתי. אנחנו עם בעלך.‬

268
00:19:35,591 --> 00:19:37,801
‫כל כך דאגתי.‬
‫-אני בסדר.‬

269
00:19:37,801 --> 00:19:39,636
‫מה קרה? איפה היית?‬

270
00:19:39,636 --> 00:19:41,597
‫זה בסדר. אני בסדר.‬

271
00:19:41,597 --> 00:19:44,349
‫אבל הם לקחו הכול.‬

272
00:19:45,392 --> 00:19:49,062
‫הייתי בתחנת המשטרה כדי לדווח על זה.‬

273
00:19:51,982 --> 00:19:53,817
‫אני מקווה שדיברת עם הבלש בייקר.‬

274
00:19:54,526 --> 00:19:58,572
‫אם מסיבה כלשהי הפנו אותך ללאו,‬
‫אני אתקשר ואעביר את התיק שלך.‬

275
00:19:58,572 --> 00:20:01,658
‫לא, זה לא הכרחי.‬

276
00:20:01,658 --> 00:20:05,078
‫דיברתי עם הבלש בייקר.‬

277
00:20:07,581 --> 00:20:09,583
‫נראה שאת אולי זקוקה לטיפול רפואי.‬

278
00:20:09,583 --> 00:20:10,709
‫איך זה קרה?‬

279
00:20:11,210 --> 00:20:14,087
‫זה נראה כמו פציעה‬
‫שאפשר לקבל כשפורצים חלון.‬

280
00:20:15,589 --> 00:20:17,257
‫אני לא יודעת למה את מתכוונת.‬

281
00:20:17,257 --> 00:20:19,635
‫אין בלש בייקר בתחנה.‬

282
00:20:19,635 --> 00:20:22,012
‫זה ברור מה שבאמת קרה כאן.‬

283
00:20:22,012 --> 00:20:25,349
‫הכספת לא נפרצה כי את לקחת את הכסף,‬

284
00:20:25,349 --> 00:20:29,186
‫ואז שברת חלון כדי שזה ייראה כמו שוד‬
‫ונפצעת ביד.‬

285
00:20:29,186 --> 00:20:32,272
‫השאלה היחידה שלי היא, למה?‬

286
00:20:33,440 --> 00:20:35,234
‫אני מצטערת.‬

287
00:20:40,989 --> 00:20:42,282
‫יודעת מה משמעותם?‬

288
00:20:43,200 --> 00:20:44,743
‫שום דבר מסעיר במיוחד.‬

289
00:20:44,743 --> 00:20:49,831
‫עצי זית, עוד מימי קדם,‬
‫מייצגים שלווה וחברות.‬

290
00:20:49,831 --> 00:20:53,043
‫טוב, דיילי ופיונה‬
‫לא היו ממש חברים הכי טובים.‬

291
00:20:53,835 --> 00:20:55,379
‫מה אנחנו מפספסים כאן?‬

292
00:20:55,379 --> 00:20:57,256
‫הלוואי שידעתי.‬

293
00:21:03,303 --> 00:21:05,264
‫היא לא יכולה לנשום!‬
‫-מה נעשה?‬

294
00:21:06,181 --> 00:21:07,099
‫תושיב אותה.‬

295
00:21:10,310 --> 00:21:12,688
‫מה...? זה לא עוזר!‬
‫-תתקשר למוקד החירום!‬

296
00:21:14,648 --> 00:21:18,068
‫רגע. אם ייקחו אותה לבית החולים,‬
‫ישלחו אותה למתקן המעצר.‬

297
00:21:18,068 --> 00:21:19,820
‫אבא אמר לא לשלוח אותה לשם.‬

298
00:21:21,280 --> 00:21:23,407
‫תתקשר לסאנבי.‬
‫-איך? אין לה טלפון.‬

299
00:21:23,407 --> 00:21:26,535
‫תשתמש בספיר שלך.‬
‫יש לך אותו כוח כמו לאנג'לינה.‬

300
00:21:26,535 --> 00:21:29,621
‫היא גרמה לאבא לחשוב שהוא רואה את אמא.‬

301
00:21:29,621 --> 00:21:32,332
‫גם אתה יכול. תגרום לסאנבי לראות את פיונה.‬

302
00:21:32,332 --> 00:21:36,503
‫אני לא רוצה להיות אנג'לינה.‬
‫-אנג'לינה הקרינה שקרים.‬

303
00:21:36,503 --> 00:21:38,755
‫אתה תקרין את האמת, קאל.‬

304
00:21:38,755 --> 00:21:43,010
‫תכניס בדיוק איך שאתה רואה את פיונה‬
‫לראש של סאנבי.‬

305
00:21:43,010 --> 00:21:44,928
‫והיא תוכל להגיד לנו מה לעשות.‬

306
00:21:45,971 --> 00:21:47,472
‫בסדר. אני אנסה.‬

307
00:21:47,472 --> 00:21:49,558
‫פשוט תנשום עמוק.‬

308
00:21:49,558 --> 00:21:52,853
‫תנסה להתחבר לתודעה האלוהית.‬

309
00:21:54,062 --> 00:21:55,647
‫תמצא את סאנבי.‬

310
00:22:01,611 --> 00:22:03,697
‫- הכניסה לסגל מורשה בלבד -‬

311
00:22:07,034 --> 00:22:08,243
‫אלוהים.‬

312
00:22:08,243 --> 00:22:10,412
‫סאנבי. את יכולה לשמוע אותי?‬

313
00:22:10,996 --> 00:22:13,332
‫קאל? קאל, איפה אתה?‬

314
00:22:13,332 --> 00:22:16,501
‫בבית. אני מקרין קריאה כמו שאנג'לינה עשתה.‬

315
00:22:16,501 --> 00:22:17,711
‫מה את רואה?‬

316
00:22:18,295 --> 00:22:21,214
‫את פיונה קלארק, שוכבת חיה במיטה מתקפלת.‬

317
00:22:21,798 --> 00:22:22,799
‫אלוהים. זה הצליח.‬

318
00:22:22,799 --> 00:22:25,969
‫פיונה נמצאת בחדר האוכל שלנו‬
‫אבל היא לא יכולה לנשום.‬

319
00:22:25,969 --> 00:22:27,637
‫תגידי לנו מה לעשות.‬

320
00:22:40,734 --> 00:22:43,236
‫טוב, אני צריכה שתתקרב יותר, קאל.‬

321
00:22:45,906 --> 00:22:49,368
‫אני צריכה שתניח אותה ישר על גבה. בעדינות.‬

322
00:22:49,368 --> 00:22:50,660
‫תרחיקי את הכריות.‬

323
00:22:51,286 --> 00:22:52,371
‫זה טוב.‬

324
00:22:53,538 --> 00:22:57,292
‫עכשיו אני צריכה שתקשיב‬
‫לשני צידי החזה של פיונה.‬

325
00:23:03,382 --> 00:23:05,258
‫אני שומע אותה נושמת רק מימין.‬

326
00:23:05,258 --> 00:23:07,469
‫הנשימה מאוד רדודה. השפתיים שלה...‬

327
00:23:07,469 --> 00:23:11,014
‫הן מכחילות. אני רואה את זה.‬
‫טוב, קאל, תקשיב לי.‬

328
00:23:11,598 --> 00:23:14,518
‫אני חושבת שלפיונה יש נקב בריאה השמאלית.‬
‫היא קורסת.‬

329
00:23:14,518 --> 00:23:16,645
‫אז אני צריכה שאתה תנתח.‬

330
00:23:17,646 --> 00:23:18,480
‫לנתח?‬

331
00:23:27,948 --> 00:23:29,866
‫החסכונות של ההורים שלך נעלמו.‬

332
00:23:29,866 --> 00:23:31,034
‫מה?‬

333
00:23:31,034 --> 00:23:33,495
‫נראה שאמא שלך זייפה שוד,‬

334
00:23:33,495 --> 00:23:35,747
‫כדי להסתיר מה שהיא עשתה עם הכסף.‬

335
00:23:35,747 --> 00:23:38,792
‫והיא לא מדברת. התפוח לא נפל רחוק מהעץ.‬

336
00:23:39,418 --> 00:23:42,421
‫אמא שלי לעולם לא תגנוב. היא דתית מדי.‬

337
00:23:43,713 --> 00:23:44,923
‫בניגוד אליי.‬

338
00:23:46,133 --> 00:23:49,970
‫כשהייתי ילד,‬
‫לאבא שלי הייתה צנצנת מלאה במטבעות.‬

339
00:23:50,554 --> 00:23:53,181
‫היא תמיד הייתה גדושה,‬
‫וחשבתי שהוא לא ישים לב‬

340
00:23:53,181 --> 00:23:56,101
‫אם אלווה כמה מטבעות כדי לקנות קסטה.‬

341
00:23:56,852 --> 00:24:00,230
‫"בני, הגנב". ככה הוא קרא לי במשך שנים.‬

342
00:24:00,230 --> 00:24:01,523
‫אבל אמא שלי?‬

343
00:24:02,691 --> 00:24:05,193
‫במשך כל השנים האלה היא התפללה להצלת נשמתי.‬

344
00:24:06,778 --> 00:24:08,071
‫אתם התבלבלתם.‬

345
00:24:08,071 --> 00:24:11,783
‫אתה יודע שהקריאות לא מתבלבלות.‬
‫-העתיד של ההורים שלך בסכנה.‬

346
00:24:13,660 --> 00:24:18,290
‫אומר לכם דבר אחד.‬
‫הפעם, אין לזה שום קשר אליי.‬

347
00:24:28,258 --> 00:24:29,468
‫מוכן.‬

348
00:24:30,051 --> 00:24:32,929
‫אני צריכה שתמצא‬
‫את עצם הבריח השמאלית של פיונה.‬

349
00:24:32,929 --> 00:24:34,681
‫עצם הבריח. אתה מרגיש אותה?‬

350
00:24:35,599 --> 00:24:36,516
‫מצאתי.‬

351
00:24:36,516 --> 00:24:40,562
‫בסדר. עכשיו תזיז את האצבעות למטה.‬
‫עד שתרגיש את הצלעות שלה.‬

352
00:24:41,563 --> 00:24:45,734
‫אני צריכה שתיקח את הסכין ותעשה חתך קטן.‬

353
00:24:46,985 --> 00:24:47,944
‫קאל?‬

354
00:24:50,489 --> 00:24:51,448
‫קאל?‬

355
00:24:51,448 --> 00:24:52,699
‫מה קרה?‬

356
00:24:52,699 --> 00:24:54,534
‫היא רוצה שאני אחתוך את פיונה.‬

357
00:24:54,534 --> 00:24:57,746
‫אם לא תעשה מה שסאנבי אומרת לך, פיונה תמות.‬

358
00:24:59,831 --> 00:25:01,082
‫אתה יכול לעשות את זה.‬

359
00:25:08,465 --> 00:25:09,716
‫רגע. חזרת.‬

360
00:25:09,716 --> 00:25:11,718
‫סליחה. קשה לי להתרכז.‬

361
00:25:11,718 --> 00:25:13,220
‫אני לחוץ מדי.‬

362
00:25:13,970 --> 00:25:15,388
‫אני ממש כאן איתך.‬

363
00:25:15,388 --> 00:25:18,767
‫אתה יכול לעשות את זה. פשוט תעשה את החתך.‬

364
00:25:31,988 --> 00:25:33,240
‫בסדר, טוב.‬

365
00:25:33,240 --> 00:25:37,160
‫עכשיו אני רוצה שתיקח את האצבע‬
‫המורה שלך ותדחוף אותה לחתך.‬

366
00:25:37,744 --> 00:25:42,916
‫אתה יכול להרגיש מלמעלה ומלמטה‬
‫את הריאות שלה? משני הצדדים.‬

367
00:25:42,916 --> 00:25:44,751
‫לשם אתה צריך להכניס את הקשית.‬

368
00:25:45,335 --> 00:25:47,254
‫אני מרגיש את זה. קשית.‬

369
00:25:47,254 --> 00:25:48,380
‫בסדר.‬

370
00:25:49,005 --> 00:25:51,466
‫עכשיו תדחוף את הקשית חזק פנימה,‬

371
00:25:51,466 --> 00:25:54,928
‫תחתוך את השריר מבלי לפגוע בריאה.‬

372
00:25:54,928 --> 00:25:56,388
‫איך אני אמור לדעת?‬

373
00:25:56,388 --> 00:25:59,766
‫רק 2.5 ס"מ, ואתה תשמע אוויר משתחרר.‬

374
00:25:59,766 --> 00:26:01,059
‫קדימה.‬

375
00:26:01,977 --> 00:26:03,645
‫הנשימה שלה נעשית רדודה.‬

376
00:26:03,645 --> 00:26:06,189
‫זמננו אוזל. אתה חייב לעשות את זה עכשיו.‬

377
00:26:17,534 --> 00:26:19,077
‫הצלחנו. היא נושמת.‬

378
00:26:19,077 --> 00:26:20,620
‫אמרתי לך!‬

379
00:26:35,385 --> 00:26:39,097
‫בסדר, איגן.‬
‫אמא שלך זייפה שוד כדי לגנוב את הכסף שלה.‬

380
00:26:39,097 --> 00:26:43,101
‫זה נשמע כמו משהו שעובר במשפחה.‬
‫בטח יש לך מושג למה שהיא תעשה את זה.‬

381
00:26:43,101 --> 00:26:45,270
‫אני לא יודע מה היא עשתה או לא עשתה.‬

382
00:26:45,270 --> 00:26:48,690
‫אני רק יודע שלא אכפת להם ממני,‬
‫אז למה שלי יהיה אכפת?‬

383
00:27:07,459 --> 00:27:08,793
‫בן?‬

384
00:27:12,672 --> 00:27:17,052
‫מה אתה יודע על חבלים‬
‫או על רשת סביב לב מברזל?‬

385
00:27:17,052 --> 00:27:19,846
‫לב... חבלים.‬

386
00:27:21,806 --> 00:27:24,142
‫זה לא יכול להיות.‬
‫-מה לא יכול להיות?‬

387
00:27:24,142 --> 00:27:27,312
‫אוי, שריל! חתיכת בוגדנית...‬

388
00:27:27,312 --> 00:27:30,440
‫מי זו שריל? ומה הקשר שלה לאמא שלך?‬
‫-שריל היא...‬

389
00:27:31,066 --> 00:27:35,945
‫הייתה בת חסותי. ולא היה צריך‬
‫להיות לה שום עסק עם אמא שלי.‬

390
00:27:35,945 --> 00:27:39,199
‫מסתבר שהפתגם נכון. אין כבוד בין גנבים.‬

391
00:27:39,199 --> 00:27:40,617
‫האישה שמבקרת אותך.‬

392
00:27:40,617 --> 00:27:43,787
‫אגיד לכם מה שעליכם לדעת,‬
‫אבל אתם חייבים לתפוס אותה.‬

393
00:27:43,787 --> 00:27:46,790
‫אם זה יעזור לפתור את הקריאה,‬
‫היא בהחלט תיתפס.‬

394
00:27:52,212 --> 00:27:53,088
‫בסדר.‬

395
00:27:54,881 --> 00:27:56,341
‫אז מסיבות ברורות,‬

396
00:27:56,341 --> 00:27:59,052
‫הייתי האיש מבפנים שסיפק קורבנות לשריל.‬

397
00:27:59,052 --> 00:28:02,597
‫קרובי משפחה של נוסעי 828‬
‫עם קצת כסף והנכונות‬

398
00:28:02,597 --> 00:28:05,100
‫למסור אותו תמורת הזדמנות‬
‫לראות את אהוביהם.‬

399
00:28:05,100 --> 00:28:07,435
‫איך? זה בלתי אפשרי.‬
‫-הם לא יודעים זאת.‬

400
00:28:07,435 --> 00:28:10,730
‫עד שהם מבינים שזאת תרמית, שריל נעלמת.‬

401
00:28:11,272 --> 00:28:14,317
‫הקורבן לא יכול ללכת למשטרה‬
‫כי הוא שותף לדבר עבירה.‬

402
00:28:14,317 --> 00:28:16,111
‫זה היה הפשע המושלם.‬

403
00:28:16,736 --> 00:28:19,447
‫לא חשבתי שהיא תרמה את אמא שלי‬
‫כי זה מצליח רק...‬

404
00:28:19,447 --> 00:28:21,199
‫אם הם אוהבים את הנוסע.‬

405
00:28:23,451 --> 00:28:27,497
‫הסיבה שהתרמית עבדה על אמא שלך‬
‫היא מפני שהיא אוהבת אותך, איגן.‬

406
00:28:27,497 --> 00:28:29,374
‫זה לא הגיוני.‬

407
00:28:29,374 --> 00:28:32,335
‫אחרי כל הצרות שעשיתי להם,‬
‫הדברים שאמרנו זה לזה,‬

408
00:28:32,335 --> 00:28:34,045
‫לא תמיד חשוב מה שאומרים.‬

409
00:28:34,921 --> 00:28:38,925
‫מה שאנחנו עושים הוא ההוכחה למישהו‬
‫איך אנחנו באמת מרגישים כלפיו.‬

410
00:28:41,428 --> 00:28:44,264
‫אומר לכם איך להחזיר את הכסף‬
‫אבל אתם חייבים למהר.‬

411
00:28:44,264 --> 00:28:46,725
‫לאחר שעקצה אותי, שריל תסתלק מיד.‬

412
00:28:46,725 --> 00:28:47,767
‫איך נעצור אותה?‬

413
00:28:47,767 --> 00:28:51,730
‫הדרך הטובה ביותר לתפוס נוכל‬
‫היא במעשה הנוכלות שלו.‬

414
00:28:53,064 --> 00:28:54,899
‫הנה רב המרגלים האהוב עליי.‬

415
00:28:58,987 --> 00:29:00,238
‫את צריכה לראות את זה.‬

416
00:29:00,864 --> 00:29:01,865
‫מה קרה?‬

417
00:29:05,368 --> 00:29:06,411
‫עוד אחד?‬

418
00:29:07,704 --> 00:29:10,331
‫טוב, זה מתפשט דרך מגע פיזי.‬

419
00:29:10,331 --> 00:29:13,793
‫אנחנו צריכים לבודד אותם‬
‫ואת כל מי שהם נגעו בו היום.‬

420
00:29:13,793 --> 00:29:16,963
‫קחו אותם לחדר הבידוד.‬
‫הכניסה והיציאה משם אסורה.‬

421
00:29:33,021 --> 00:29:36,691
‫בנגעי השחין של הסוכן קורדל,‬
‫יש עקבות של הדנ"א של קפטן דיילי.‬

422
00:29:36,691 --> 00:29:39,319
‫סליחה? קפטן דיילי?‬

423
00:29:39,986 --> 00:29:42,489
‫בדקתי את הארבה שראינו,‬

424
00:29:42,489 --> 00:29:44,199
‫והוא מצופה באותו דנ"א.‬

425
00:29:44,199 --> 00:29:48,828
‫המקור של שתי המכות האלה הוא דיילי.‬

426
00:29:48,828 --> 00:29:51,289
‫מכות?‬
‫-כן! ארבה, שחין.‬

427
00:29:51,289 --> 00:29:55,210
‫למה אנחנו מערבים את קפטן דיילי מכל האנשים?‬
‫-את צוחקת עליי?‬

428
00:29:55,919 --> 00:29:58,296
‫ככל שנפסיק עם המשחקים האלה מהר יותר,‬

429
00:29:58,296 --> 00:30:00,632
‫נוכל להתחיל לחפש מרפא‬

430
00:30:00,632 --> 00:30:03,301
‫למה שעלול להיות נגיף שיחסל את האנושות.‬

431
00:30:03,301 --> 00:30:04,719
‫או מכה.‬

432
00:30:04,719 --> 00:30:09,933
‫ולדעתי, אתם מחזיקים את המקור שלה,‬
‫קפטן דיילי, כלוא בבניין הזה.‬

433
00:30:09,933 --> 00:30:12,727
‫לא ביקשתי ממך לקבוע מה המקור של זה.‬

434
00:30:12,727 --> 00:30:15,980
‫המשימה שלך היא למצוא תרופה‬
‫כדי לעצור את זה.‬

435
00:30:15,980 --> 00:30:18,733
‫אבל אם חולה האפס נמצא כאן במתקן המעצר,‬

436
00:30:18,733 --> 00:30:20,068
‫והוא שרד,‬

437
00:30:20,068 --> 00:30:23,029
‫הדרך היחידה שלי לעשות זאת היא לבדוק אותו.‬

438
00:30:23,029 --> 00:30:25,949
‫יש לך שתי גופות שעומדות לרשותך, ד"ר באל.‬

439
00:30:25,949 --> 00:30:29,035
‫אני מציעה שתשתמשי בהן‬
‫למציאת התשובות שאת מחפשת.‬

440
00:30:45,093 --> 00:30:46,261
‫יש לך מזל שחיכיתי.‬

441
00:30:47,679 --> 00:30:51,182
‫איפה הכסף?‬
‫תראי, אם את מבזבזת את הזמן שלי...‬

442
00:30:51,182 --> 00:30:54,060
‫מצטערת. גם בעלי היה צריך לחתום על המשיכה.‬

443
00:30:54,561 --> 00:30:56,145
‫זה כל מה שיש לנו.‬

444
00:30:56,145 --> 00:30:58,106
‫לא ידעתי שיש לך בעל.‬

445
00:30:58,982 --> 00:31:00,900
‫אני עדיין מתרגלת לזה בעצמי.‬

446
00:31:05,280 --> 00:31:06,739
‫בואו נזיז את העניינים.‬

447
00:31:07,240 --> 00:31:09,659
‫כמו שהיא אמרה, זה כל מה שיש לנו.‬

448
00:31:10,368 --> 00:31:12,829
‫תגידי לי איך זה יקרה לפני שאתן את הכסף.‬

449
00:31:12,829 --> 00:31:17,625
‫זה חכם. העניין הוא שאני חייבת‬
‫להגן על איש הקשר שלי במתקן המעצר.‬

450
00:31:17,625 --> 00:31:19,544
‫אז אני יכולה רק להגיד לך‬

451
00:31:19,544 --> 00:31:24,215
‫שלבחור שלי יש גישה בלתי מוגבלת‬
‫וכספים מוגבלים מאוד.‬

452
00:31:24,215 --> 00:31:25,717
‫אז זה תלוי בך.‬

453
00:31:25,717 --> 00:31:28,469
‫אתה רוצה להיות הבחור ששואל שאלות‬

454
00:31:29,053 --> 00:31:31,306
‫או הבחור ששחרר את אביה של אשתו לחופשי?‬

455
00:31:33,933 --> 00:31:35,018
‫זאת לא בחירה קשה.‬

456
00:31:44,068 --> 00:31:45,069
‫משטרת ניו יורק!‬

457
00:31:59,876 --> 00:32:01,002
‫משטרת ניו יורק, מה?‬

458
00:32:01,586 --> 00:32:02,712
‫הרגלים ישנים.‬

459
00:32:18,811 --> 00:32:19,896
‫עדן.‬

460
00:32:20,521 --> 00:32:24,442
‫אלה עצים חשובים מאוד. הם נקראים עצי זית.‬

461
00:32:24,442 --> 00:32:25,610
‫- חזרו -‬

462
00:32:25,610 --> 00:32:28,947
‫ואני צריכה שתיתלי אותם‬
‫ליד הצילומים של הגבר והאישה.‬

463
00:32:28,947 --> 00:32:30,239
‫תוכלי לעשות זאת?‬

464
00:32:43,002 --> 00:32:45,838
‫יופי. עכשיו, את רואה את התנ"ך?‬

465
00:32:46,422 --> 00:32:47,966
‫תוכלי להביא אותו בשבילי?‬

466
00:32:53,179 --> 00:32:54,013
‫יופי.‬

467
00:32:54,931 --> 00:32:57,600
‫עכשיו, תוכלי לדפדף בו בשבילי?‬

468
00:33:07,235 --> 00:33:08,403
‫תמשיכי.‬

469
00:33:09,904 --> 00:33:10,780
‫עצרי.‬

470
00:33:12,573 --> 00:33:13,866
‫חזון יוחנן, פרק י"א.‬

471
00:33:14,534 --> 00:33:17,620
‫"ונתתי לשני עדיי וניבאו..."‬

472
00:33:41,227 --> 00:33:42,270
‫לכו מכאן.‬

473
00:33:46,274 --> 00:33:47,567
‫זאת אני.‬

474
00:33:47,567 --> 00:33:48,985
‫באתי להיפרד.‬

475
00:33:49,652 --> 00:33:52,697
‫אני מקווה שתראי את הבת שלך בקרוב.‬
‫-כבר ראיתי אותה.‬

476
00:33:53,489 --> 00:33:55,867
‫ואת צדקת. אני יודעת מה עליי לעשות עכשיו.‬

477
00:33:57,201 --> 00:33:58,161
‫תראי.‬

478
00:34:01,080 --> 00:34:04,625
‫אלוהים שלח שני עדים‬
‫שמיוצגים על ידי שני עצי זית‬

479
00:34:04,625 --> 00:34:07,211
‫כדי להביא את אחרית הימים.‬
‫יום הדין של כולם.‬

480
00:34:07,879 --> 00:34:09,297
‫אבל את רואה כאן.‬

481
00:34:09,297 --> 00:34:12,884
‫יום הדין מגיע רק אחרי ששני העדים מתים.‬

482
00:34:13,718 --> 00:34:16,179
‫משום שאלוהים בחר בי להוציא לפועל את דברו,‬

483
00:34:16,179 --> 00:34:21,225
‫מחובתי להביא את קץ הימים‬
‫על ידי הריגת שני העדים.‬

484
00:34:25,563 --> 00:34:28,149
‫אל תפחדי. זה רצון האל.‬

485
00:34:28,733 --> 00:34:30,151
‫ואני הנבחרת.‬

486
00:34:30,735 --> 00:34:33,905
‫המלאך שינחה את כל הצדיקים אל העולם החדש.‬

487
00:34:57,345 --> 00:34:59,263
‫מה אתה עושה? אנחנו חייבים לחזור.‬

488
00:34:59,263 --> 00:35:00,598
‫נראה לי שיש לנו תקר.‬

489
00:35:00,598 --> 00:35:01,933
‫איפה?‬

490
00:35:03,726 --> 00:35:04,560
‫ממש שם.‬

491
00:35:05,561 --> 00:35:08,981
‫אמרת שאת רוצה לצאת לריצה.‬
‫מצחיק מה שאת מתגעגעת אליו.‬

492
00:35:13,528 --> 00:35:15,363
‫מה, מפחד שלא תצליח לעמוד בקצב?‬

493
00:35:56,362 --> 00:35:57,446
‫אני לא יכולה.‬

494
00:35:57,947 --> 00:36:00,700
‫כי את מאוהבת במישהו‬
‫שלא יכול להשיב לך אהבה?‬

495
00:36:05,955 --> 00:36:07,081
‫אני לא מוכנה.‬

496
00:36:33,107 --> 00:36:34,400
‫בדיקה.‬

497
00:36:34,942 --> 00:36:37,862
‫קאל, אתה שומע אותי? עבור.‬

498
00:36:37,862 --> 00:36:40,406
‫כן, קצת יותר מדי חזק וברור.‬

499
00:36:41,032 --> 00:36:43,159
‫אני לא מאמין שהדבר הזה עדיין עובד.‬

500
00:36:43,159 --> 00:36:45,369
‫אתה אמור להגיד "עבור".‬

501
00:36:46,329 --> 00:36:48,331
‫אתה שם? עבור.‬

502
00:36:48,915 --> 00:36:53,169
‫יש לי עדיין כל כך הרבה שאלות.‬
‫איך היא חזרה, ולמה היא חזרה?‬

503
00:36:53,169 --> 00:36:57,256
‫סאנבי אמרה לתת לה לנוח,‬
‫עד שיהיה אפשר לבצע לה נקז חזה.‬

504
00:36:57,840 --> 00:37:00,343
‫פשוט תתייחס ליום הזה כאל ניצחון, בסדר?‬

505
00:37:01,177 --> 00:37:02,011
‫עבור.‬

506
00:37:02,011 --> 00:37:04,639
‫כן. כן, את צודקת.‬

507
00:37:05,848 --> 00:37:07,016
‫מי במשמרת הראשונה?‬

508
00:37:07,600 --> 00:37:09,560
‫אני אקח אותה. עבור.‬

509
00:37:10,311 --> 00:37:11,187
‫עבור.‬

510
00:37:22,365 --> 00:37:24,408
‫ילד שלי. איגן.‬

511
00:37:39,465 --> 00:37:40,383
‫אני מצטער.‬

512
00:37:41,842 --> 00:37:42,927
‫תוכלו לסלוח לי?‬

513
00:37:44,095 --> 00:37:45,179
‫אתה הבן שלנו.‬

514
00:37:47,974 --> 00:37:49,725
‫תיקנת את הדברים היום.‬

515
00:37:51,560 --> 00:37:52,979
‫זה כל מה שחשוב.‬

516
00:37:53,854 --> 00:37:56,232
‫בגללי, אתם כמעט איבדתם שוב הכול.‬

517
00:37:57,733 --> 00:38:02,071
‫אני לא מאשים אותך אם אתה שונא אותי.‬
‫אני שונא את עצמי רוב הזמן.‬

518
00:38:02,571 --> 00:38:05,658
‫למרות שאתה כזה פיקח,‬
‫אתה בכל זאת לא יודע כלום.‬

519
00:38:05,658 --> 00:38:06,659
‫נאזיר.‬

520
00:38:08,953 --> 00:38:11,747
‫אתה הלב שלנו, בן.‬

521
00:38:13,791 --> 00:38:15,376
‫לא משנה מה תעשה,‬

522
00:38:16,544 --> 00:38:18,504
‫אנחנו קשורים אליך.‬

523
00:38:20,423 --> 00:38:22,967
‫אמא שלך הזכירה לי את זה היום.‬

524
00:38:32,893 --> 00:38:33,894
‫עדיין לא.‬

525
00:38:34,645 --> 00:38:36,105
‫אני עדיין כועס עליך.‬

526
00:38:37,940 --> 00:38:38,899
‫שמעת את זה?‬

527
00:38:40,067 --> 00:38:41,444
‫הוא אמר, "עדיין".‬

528
00:39:07,595 --> 00:39:09,388
‫היי, הזזת כאן דברים?‬

529
00:39:10,014 --> 00:39:11,223
‫את צוחקת?‬

530
00:39:11,223 --> 00:39:15,561
‫אני יודע שאסור לי לעשות את זה‬
‫בלי רשות מפורשת ממישהי בשם אוליב סטון.‬

531
00:39:15,561 --> 00:39:18,147
‫גם לא באיומי מוות. למה?‬

532
00:39:18,898 --> 00:39:22,068
‫יכולתי להישבע‬
‫שלא תליתי את עצי הזית האלה שם.‬

533
00:39:34,955 --> 00:39:36,332
‫- חזון יוחנן, פרק י"א -‬

534
00:39:36,332 --> 00:39:38,376
‫קאל. הקטע הזה.‬

535
00:39:39,335 --> 00:39:41,462
‫מדובר בו על שני עצי זית.‬

536
00:39:42,296 --> 00:39:44,173
‫זה מוזר. מה כתוב בו?‬

537
00:39:46,592 --> 00:39:50,638
‫"ונתתי לשני עדיי וניבאו..."‬

538
00:39:52,598 --> 00:39:54,058
‫שני עצי הזית.‬

539
00:39:55,101 --> 00:39:57,895
‫שני העדים.‬
‫-הקריאה שלך במטוס.‬

540
00:39:57,895 --> 00:40:00,022
‫זה בוודאי קשור לפיונה ודיילי.‬

541
00:40:00,022 --> 00:40:03,859
‫כתוב כאן שאלוהים‬
‫ייתן להם את הכוח להביא מכות על הארץ‬

542
00:40:03,859 --> 00:40:05,653
‫באיזו תדירות שיתחשק להם.‬

543
00:40:05,653 --> 00:40:09,949
‫למה שאלוהים יחזיר‬
‫את פיונה ואת דיילי מהזוהר עם המכות?‬

544
00:40:10,699 --> 00:40:13,786
‫אולי אסור היה לנו להכניס את פיונה.‬
‫המכות לא הופכות אותם לרעים?‬

545
00:40:13,786 --> 00:40:16,038
‫הן גרמו למשה להיות אדם רע?‬

546
00:40:16,038 --> 00:40:17,081
‫צודק.‬

547
00:40:17,081 --> 00:40:20,668
‫אני חושב שהם באו עם מכות‬
‫כדי שנקשיב למה שיש להם לומר.‬

548
00:40:20,668 --> 00:40:22,378
‫עלינו לדאוג שפיונה תדבר.‬

549
00:40:23,587 --> 00:40:25,673
‫קאל, תראה את זה.‬

550
00:40:27,550 --> 00:40:32,763
‫חיה תקום והיא תתקוף ותהרוג את שני העדים.‬

551
00:40:35,015 --> 00:40:36,100
‫אסור שזה יקרה.‬

552
00:40:38,018 --> 00:40:39,645
‫עלינו להגן עליהם.‬

553
00:40:59,331 --> 00:41:00,875
‫מוטב שתיקח את זה.‬

554
00:41:00,875 --> 00:41:03,836
‫אני מאמין שגבינה ועוגה לא הולכים ביחד.‬

555
00:41:03,836 --> 00:41:06,172
‫איגן, זאת מתנת תודה?‬

556
00:41:06,172 --> 00:41:07,173
‫תודה?‬

557
00:41:07,173 --> 00:41:10,217
‫על שיצאת לסיבוב‬
‫בהיסטוריה המיוסרת של משפחתי?‬

558
00:41:10,217 --> 00:41:11,594
‫אתה זה שצריך לשלם לי.‬

559
00:41:11,594 --> 00:41:15,055
‫מה דעתך על התנצלות בפני ראס והאחרים‬
‫על שניסית לרמות אותם?‬

560
00:41:16,056 --> 00:41:18,309
‫מפתה, אבל לא נראה לי.‬

561
00:41:18,309 --> 00:41:21,395
‫היום עזרת למשפחה שלך בחוץ, אבל כאן,‬

562
00:41:21,395 --> 00:41:23,564
‫הנוסעים הם המשפחה שלך.‬

563
00:41:26,567 --> 00:41:28,444
‫אנחנו צריכים לשמור זה על זה.‬

564
00:41:30,863 --> 00:41:33,574
‫הדבר היחיד שאני שומר עליו הוא הגב שלי.‬

565
00:41:35,493 --> 00:41:37,369
‫תמיד תענוג, פרופסור.‬

566
00:41:57,473 --> 00:41:58,307
‫קפטן דיילי?‬

567
00:42:06,690 --> 00:42:08,067
‫אתה ער.‬

568
00:42:08,067 --> 00:42:09,109
‫בסדר.‬

569
00:42:10,319 --> 00:42:12,738
‫אני לא מבינה. אין לך יותר נגעים. איך?‬

570
00:42:13,656 --> 00:42:16,075
‫ביל.‬

571
00:42:16,075 --> 00:42:17,409
‫זאת אני, ד"ר באל.‬

572
00:42:18,494 --> 00:42:20,538
‫זוכר אותי? מהמטוס?‬

573
00:42:21,121 --> 00:42:21,956
‫אני יודעת.‬

574
00:42:21,956 --> 00:42:23,290
‫היי. לא.‬

575
00:42:23,290 --> 00:42:25,251
‫אני יודעת שאתה בטח מפחד מאוד‬

576
00:42:25,251 --> 00:42:27,962
‫ומבולבל בגלל כל מה שקורה.‬

577
00:42:28,546 --> 00:42:32,466
‫אנחנו עדיין יכולים להבין את זה.‬
‫נוכל לתקן את זה, אני ואתה, קפטן.‬

578
00:42:32,466 --> 00:42:34,009
‫עכשיו, אם תרשה לי...‬

579
00:42:35,719 --> 00:42:37,888
‫אני צריכה לקחת דגימת דם לשם בדיקה.‬

580
00:42:37,888 --> 00:42:39,223
‫תרשה לי לעשות את זה?‬

581
00:42:40,975 --> 00:42:41,809
‫כן? בסדר.‬

582
00:42:42,434 --> 00:42:44,603
‫בסדר. תודה, קפטן.‬

583
00:42:46,272 --> 00:42:47,815
‫בסדר. מוכן?‬

584
00:42:52,194 --> 00:42:53,362
‫אני עייפה.‬

585
00:42:54,822 --> 00:42:56,824
‫רק נבדוק מה שלום החברה שלנו.‬

586
00:42:57,866 --> 00:42:59,243
‫נוודא שהיא בסדר.‬

587
00:43:04,582 --> 00:43:05,416
‫עדן.‬

588
00:43:06,750 --> 00:43:07,876
‫אוי, לא.‬

589
00:43:08,502 --> 00:43:09,378
‫מה זה?‬

590
00:43:11,046 --> 00:43:12,339
‫קוץ?‬

591
00:43:14,633 --> 00:43:15,634
‫כן.‬

592
00:43:16,218 --> 00:43:17,428
‫זה קוץ.‬

593
00:43:18,220 --> 00:43:20,014
‫נכנס לך פעם קוץ?‬

594
00:43:21,890 --> 00:43:24,184
‫כן, וזה כואב, נכון?‬

595
00:43:26,770 --> 00:43:27,980
‫צריך לעזור לה.‬

596
00:43:29,023 --> 00:43:30,399
‫את צריכה להוציא אותו.‬

597
00:43:32,484 --> 00:43:33,360
‫קדימה.‬

598
00:43:36,322 --> 00:43:37,239
‫זה בסדר.‬

599
00:43:39,325 --> 00:43:40,951
‫היא ממש תשמח‬

600
00:43:40,951 --> 00:43:44,038
‫אם תעזרי לה עם הקוץ הנורא הזה.‬

601
00:43:52,588 --> 00:43:53,547
‫ילדה טובה.‬

602
00:43:54,298 --> 00:43:56,550
‫פיונה תנוח הרבה יותר טוב עכשיו.‬

603
00:43:58,093 --> 00:44:00,012
‫בואי נחזיר אותך למיטה, מלאך שלי.‬

604
00:44:41,053 --> 00:44:42,971
‫- שני עדים -‬

605
00:44:48,310 --> 00:44:49,561
‫- אחד -‬

606
00:45:05,119 --> 00:45:07,037
‫- ניו יורק -‬

607
00:46:12,227 --> 00:46:15,147
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬