1
00:00:16,163 --> 00:00:18,523
‫הקשר המיוחד בין תאומים אכן קיים.‬

2
00:00:22,163 --> 00:00:24,843
‫תאומים זהים מתחילים את דרכם כשלם אחד.‬

3
00:00:28,083 --> 00:00:29,443
‫ואז הם נפרדים.‬

4
00:00:31,163 --> 00:00:32,523
‫והופכים לשני אנשים.‬

5
00:00:35,443 --> 00:00:37,003
‫כשזה קרה לה, ‬

6
00:00:37,883 --> 00:00:40,123
‫הרגשתי כאילו איבדתי את החצי השני שלי.‬

7
00:00:45,203 --> 00:00:46,443
‫החצי השני שלי נעלם.‬

8
00:00:49,803 --> 00:00:56,803
‫- יש יותר מ-135,000 רוצחים מורשעים‬
‫בבתי הסוהר בארה"ב -‬

9
00:00:59,003 --> 00:01:05,643
‫- אחד מכל ארבעה אסירים בארה"ב‬
‫היה בהשגחת הרשויות כילד -‬

10
00:01:07,203 --> 00:01:12,203
‫- זהו סיפורו של אסיר מספר 1113010 -‬

11
00:01:15,923 --> 00:01:20,363
‫זו הרגשה נוראית כשאין מי שיכול לתמוך בך,‬

12
00:01:20,443 --> 00:01:22,643
‫ושאף אחד לא רוצה לקחת אותך הביתה.‬

13
00:01:22,723 --> 00:01:25,003
‫- סטנדיפר, איי‬
‫1113010 -‬

14
00:01:25,083 --> 00:01:28,683
‫בשבילי, הסביבה הביתית המושלמת‬
‫הייתה יכולה להיות‬

15
00:01:29,363 --> 00:01:32,883
‫מישהו שיהיה שם כדי לאהוב אותי, לטפל בי, ו…‬

16
00:01:35,603 --> 00:01:37,443
‫פשוט להרגיש שיש לי משפחה.‬

17
00:01:39,243 --> 00:01:41,003
‫- סדרה של NETFLIX -‬

18
00:01:51,803 --> 00:01:57,043
‫- הכול מתחיל במשפחה -‬

19
00:01:57,603 --> 00:02:01,243
‫- שירות בתי הסוהר של מדינת מיזורי -‬

20
00:02:04,163 --> 00:02:07,963
‫- שירות בתי הסוהר של ג'פרסון סיטי‬
‫ מיזורי -‬

21
00:02:12,003 --> 00:02:13,443
‫הכול בסדר? טוב.‬

22
00:02:19,003 --> 00:02:25,523
‫- ב-2010, ירה אנתוני סטנדיפר למוות ‬
‫בבוורלי קראול בת ה-69 -‬

23
00:02:26,843 --> 00:02:28,603
‫שמי אנתוני סטנדיפר.‬

24
00:02:29,083 --> 00:02:31,683
‫אני יושב בכלא מאז 2010‬

25
00:02:31,763 --> 00:02:33,243
‫באשמת רצח מדרגה שנייה‬

26
00:02:33,323 --> 00:02:34,803
‫ושוד מדרגה ראשונה.‬

27
00:02:49,963 --> 00:02:56,963
‫- סטנדיפר נולד ב-1985 בקנזס סיטי, מיזורי -‬

28
00:02:57,563 --> 00:02:59,403
‫הילדות שלי הייתה…‬

29
00:03:01,163 --> 00:03:03,483
‫לא הייתי אומר שהיא הייתה ילדות רגילה.‬

30
00:03:07,723 --> 00:03:09,643
‫אימא שלי הייתה מכורה לסמים‬

31
00:03:10,443 --> 00:03:12,243
‫מאז שאני זוכר את עצמי.‬

32
00:03:16,523 --> 00:03:18,923
‫אבא שלי, למרות שידעתי מי הוא,‬

33
00:03:19,883 --> 00:03:22,963
‫מעולם לא בחר להכיר בי כבנו.‬

34
00:03:23,683 --> 00:03:26,163
‫הייתי רואה אותו מדי פעם,‬

35
00:03:26,643 --> 00:03:30,163
‫אבל הוא פשוט התייחס אליי כמו ל… ‬

36
00:03:31,723 --> 00:03:32,563
‫אף אחד.‬

37
00:03:37,323 --> 00:03:39,443
‫למרות שאימא שלי הייתה מכורה לסמים,‬

38
00:03:40,043 --> 00:03:44,843
‫היא הייתה אימא אוהבת מאוד.‬
‫כמה מהחוויות הכי טובות שלי היו איתה.‬

39
00:03:44,923 --> 00:03:48,403
‫- שד' אס. גלנווד -‬

40
00:03:48,483 --> 00:03:51,723
‫היא לקחה אותי למדינות שונות, טיילתי איתה,‬

41
00:03:51,803 --> 00:03:54,083
‫היינו ביחד באגם ודגנו דגים.‬

42
00:03:54,563 --> 00:03:57,843
‫ולכן הייתי אומר שהזיכרונות שלי ממנה טובים.‬

43
00:04:04,043 --> 00:04:06,963
‫היא הייתה נעלמת וחוזרת,‬
‫ראיתי אותה ליום-יומיים,‬

44
00:04:07,043 --> 00:04:09,723
‫ואז לא ראיתי אותה במשך כמה שבועות.‬

45
00:04:15,883 --> 00:04:20,443
‫- במהלך ילדותו המוקדמת,‬
‫התגורר סטנדיפר עם בני משפחה שונים -‬

46
00:04:20,523 --> 00:04:25,523
‫- בגיל 11, הוא נמסר לחזקת המדינה -‬

47
00:04:27,963 --> 00:04:30,083
‫בסוף הגעתי למשפחת אומנה ‬

48
00:04:30,163 --> 00:04:32,923
‫כי גרתי אצל דודה שלי ‬

49
00:04:33,403 --> 00:04:36,043
‫והיא הרגישה שהיא לא יכולה להתמודד איתי.‬

50
00:04:36,123 --> 00:04:39,003
‫אז היא פשוט הכניסה ‬
‫את כל הדברים שלי לשקית אשפה,‬

51
00:04:39,083 --> 00:04:42,163
‫לקחה אותי לאגף שירותי הרווחה לילד,‬

52
00:04:42,243 --> 00:04:44,203
‫ומסרה אותי לידי המדינה.‬

53
00:04:48,363 --> 00:04:51,923
‫בשביל ילד שפשוט…‬

54
00:04:53,043 --> 00:04:54,283
‫נזרק ככה‬

55
00:04:55,403 --> 00:04:56,403
‫ממשפחתו.‬

56
00:04:57,803 --> 00:04:58,643
‫ו…‬

57
00:04:59,123 --> 00:05:00,923
‫מרגיש שאף אחד לא אוהב אותו.‬

58
00:05:02,523 --> 00:05:05,163
‫כן, זו בהחלט אחת התקופות הכי גרועות בחיי.‬

59
00:05:11,683 --> 00:05:18,003
‫- בגיל 13, חזר סטנדיפר לחזקת אימו -‬

60
00:05:21,203 --> 00:05:24,763
‫באותו זמן, היא נגמלה מהסמים.‬

61
00:05:25,643 --> 00:05:27,763
‫היא התחתנה שוב, ואני חשבתי‬

62
00:05:27,843 --> 00:05:31,163
‫שזו יכולה להיות ‬
‫הזדמנות טובה בשבילנו להיות ביחד.‬

63
00:05:31,243 --> 00:05:33,763
‫כדי שסוף-סוף תהיה לנו הזדמנות להיות משפחה.‬

64
00:05:35,323 --> 00:05:38,323
‫אבל כשחזרתי לקנזס סיטי,‬

65
00:05:39,203 --> 00:05:42,043
‫זה בהחלט היה הזמן שבו התחילו כל הצרות.‬

66
00:05:45,163 --> 00:05:47,843
‫לבעלה באותו זמן היה בן.‬

67
00:05:48,323 --> 00:05:49,243
‫הוא היה בן 16,‬

68
00:05:49,923 --> 00:05:52,763
‫והוא היה מעורב בכנופיות.‬

69
00:05:52,843 --> 00:05:54,443
‫היה לי גם אח,‬

70
00:05:55,043 --> 00:05:59,603
‫אחי למחצה, מאימי,‬
‫שגם הוא היה מעורב בכנופיות.‬

71
00:06:02,483 --> 00:06:04,483
‫הם בהחלט היו מודלים לחיקוי בשבילי.‬

72
00:06:05,723 --> 00:06:09,123
‫לא היו לי מודלים לחיקוי באותה תקופה. ו…‬

73
00:06:09,883 --> 00:06:12,643
‫אין ספק שהתייחסתי בהערצה‬
‫להרבה דברים שהם עשו.‬

74
00:06:12,723 --> 00:06:15,523
‫כשהם מכרו סמים, גם אני רציתי למכור סמים.‬

75
00:06:15,603 --> 00:06:17,523
‫כשהם שדדו,‬

76
00:06:18,043 --> 00:06:20,363
‫זה גם מה שאני רציתי לעשות.‬

77
00:06:25,803 --> 00:06:29,323
‫- מגיל 14, שהה סטנדיפר -‬

78
00:06:29,403 --> 00:06:33,083
‫- במוסדות שונים לעבריינים צעירים‬
‫באשמת פשעים הקשורים לכנופיות -‬

79
00:06:36,403 --> 00:06:39,283
‫הייתי במקום שנקרא "בית ספר מקיואן לבנים".‬

80
00:06:39,963 --> 00:06:42,963
‫זה בעצם מוסד לעבריינים צעירים.‬

81
00:06:43,603 --> 00:06:44,683
‫ו…‬

82
00:06:45,363 --> 00:06:47,843
‫קראו לי לבוא למשרד‬

83
00:06:48,363 --> 00:06:50,843
‫מסרו לי את הטלפון,‬

84
00:06:51,523 --> 00:06:52,883
‫וזאת הייתה אימא שלי.‬

85
00:06:53,683 --> 00:06:55,723
‫והיא סיפרה לי…‬

86
00:06:56,483 --> 00:06:58,043
‫שאחי נרצח… ‬

87
00:06:58,603 --> 00:06:59,443
‫באותו לילה.‬

88
00:07:00,323 --> 00:07:01,363
‫כן.‬

89
00:07:07,123 --> 00:07:08,283
‫כשהשתחררתי מהמוסד,‬

90
00:07:09,083 --> 00:07:10,043
‫אתם יודעים,‬

91
00:07:11,123 --> 00:07:13,923
‫עכשיו, לאחר שאחי מת…‬

92
00:07:14,683 --> 00:07:16,123
‫לא הייתי אותו אדם.‬

93
00:07:17,363 --> 00:07:19,803
‫אימצתי גישה…‬

94
00:07:21,643 --> 00:07:24,683
‫שלא אכפת לי מכלום או מאף אחד.‬

95
00:07:25,603 --> 00:07:26,443
‫ו…‬

96
00:07:28,083 --> 00:07:29,843
‫ברגע שאימצתי את הגישה הזאת,‬

97
00:07:29,923 --> 00:07:31,603
‫ואת הלך הרוח הזה,‬

98
00:07:32,363 --> 00:07:33,683
‫זה אפשר לי לעשות‬

99
00:07:34,723 --> 00:07:36,043
‫כל מה שרציתי‬

100
00:07:36,123 --> 00:07:38,683
‫מבלי להתחשב בהשלכות.‬

101
00:07:40,403 --> 00:07:42,003
‫פשוט לא היה לי אכפת יותר.‬

102
00:07:51,403 --> 00:07:58,363
‫- ב-2010, היה סטנדיפר בן 25 וחי עם חברתו -‬

103
00:08:02,203 --> 00:08:08,643
‫אני לא עבדתי וגם היא לא עבדה, ‬
‫ולכן היינו זקוקים נואשות לכסף.‬

104
00:08:09,803 --> 00:08:11,763
‫הייתי בחוץ לילה אחד,‬

105
00:08:12,323 --> 00:08:14,443
‫וקיבלתי שיחה ממישהו‬

106
00:08:14,523 --> 00:08:19,483
‫שהייתי מעורב איתו במעשי שוד בעבר.‬

107
00:08:20,203 --> 00:08:21,563
‫שמו היה ג'יי ניקס.‬

108
00:08:23,443 --> 00:08:25,763
‫הוא התקשר אליי ואמר, ‬

109
00:08:26,683 --> 00:08:31,403
‫"היי, אתה רוצה לשדוד את סוחר הסמים הזה?"‬

110
00:08:31,923 --> 00:08:36,163
‫שאלתי, "בכמה כסף מדובר?"‬
‫והוא אמר, "בערך 80 אלף".‬

111
00:08:36,243 --> 00:08:37,723
‫ולבחור הזה יש גם ‬

112
00:08:38,243 --> 00:08:41,443
‫בערך 25 ק"ג של מריחואנה.‬

113
00:08:42,683 --> 00:08:43,963
‫אמרתי, "כן".‬

114
00:08:44,043 --> 00:08:46,043
‫אז סיימתי את השיחה איתו.‬

115
00:08:46,123 --> 00:08:49,763
‫התקשרתי לבחור אחר שהכרתי, די-ג'יי.‬

116
00:08:54,843 --> 00:08:55,923
‫אני ודי-ג'יי‬

117
00:08:56,403 --> 00:08:58,803
‫נכנסנו למכונית ונסענו ‬

118
00:08:58,883 --> 00:09:00,483
‫לפגוש את ג'יי ניקס.‬

119
00:09:02,083 --> 00:09:06,403
‫ג'יי ניקס נתן לי פיסת נייר.‬
‫הוא אמר, "רשומות כאן שלוש כתובות."‬

120
00:09:06,483 --> 00:09:09,723
‫הוא אמר, "הבית צריך להיראות כך וכך,‬

121
00:09:09,803 --> 00:09:14,963
‫והבחור נוהג בדודג' מגנום כתומה‬

122
00:09:15,043 --> 00:09:17,403
‫עם ג'אנטים 24 אינץ'."‬

123
00:09:17,483 --> 00:09:19,123
‫הוא אמר, "בטוח תמצאו אותו".‬

124
00:09:19,843 --> 00:09:22,483
‫אמרתי, "בסדר". הוא נתן לי את האקדח.‬

125
00:09:24,083 --> 00:09:27,003
‫אז נסענו ברחבי השכונה.‬

126
00:09:27,563 --> 00:09:29,283
‫אבל לא מצאנו את הכתובות.‬

127
00:09:30,123 --> 00:09:33,363
‫ולא מצאנו את הדודג' מגנום הכתום הזה.‬

128
00:09:34,963 --> 00:09:37,243
‫אז יצאתי מהמכונית‬

129
00:09:37,323 --> 00:09:39,643
‫והתחלתי לסרוק את השכונה ברגל.‬

130
00:09:43,043 --> 00:09:45,563
‫בסופו של דבר מצאתי את הבית.‬

131
00:09:47,323 --> 00:09:48,443
‫התקשרתי לג'יי ניקס.‬

132
00:09:48,523 --> 00:09:51,083
‫אמרתי, "היי, מצאתי את הבית,‬

133
00:09:51,163 --> 00:09:54,323
‫אבל אין דודג' מגנום בחזית."‬

134
00:09:54,403 --> 00:09:57,123
‫שאלתי, "איזו מכונית אחרת יש לו?"‬

135
00:09:57,203 --> 00:09:59,083
‫והוא אמר שם של מכונית‬

136
00:09:59,163 --> 00:10:02,363
‫שהייתה זהה לזו שחנתה בחנייה.‬

137
00:10:06,323 --> 00:10:09,443
‫אז אני ודי-ג'יי ניגשנו לחזית הבית‬

138
00:10:10,363 --> 00:10:11,803
‫ופרצנו את הדלת.‬

139
00:10:14,003 --> 00:10:15,843
‫כשפרצנו פנימה,‬

140
00:10:16,683 --> 00:10:19,403
‫ראיתי שהחדר הקדמי חשוך לגמרי.‬

141
00:10:21,003 --> 00:10:22,803
‫אבל יכולתי לראות מישהו.‬

142
00:10:24,203 --> 00:10:29,043
‫די-ג'יי תפס את האדם הזה ‬
‫וזרק אותו על הרצפה.‬

143
00:10:30,843 --> 00:10:33,283
‫לאחר שהושטתי יד למנורה והדלקתי אותה,‬

144
00:10:34,163 --> 00:10:35,283
‫ראיתי אישה.‬

145
00:10:39,003 --> 00:10:41,403
‫ברגע שראיתי שזאת אישה מבוגרת,‬

146
00:10:41,883 --> 00:10:44,683
‫מיד ידעתי שזה הבית הלא נכון.‬

147
00:10:48,963 --> 00:10:52,843
‫לקחתי את האקדח,‬
‫ועמדתי מעליה כשהיא הייתה על הרצפה.‬

148
00:10:53,403 --> 00:10:55,563
‫אמרתי לדי-ג'יי, "תסיים לחפש בבית,‬

149
00:10:55,643 --> 00:10:57,443
‫אולי עשינו טעות."‬

150
00:10:58,563 --> 00:11:00,803
‫הוא חזר ואמר, "אין שם כלום".‬

151
00:11:00,883 --> 00:11:01,723
‫אז…‬

152
00:11:03,523 --> 00:11:06,243
‫ואז חשבתי ש…‬

153
00:11:07,363 --> 00:11:09,283
‫עכשיו סיימתי תקופת מאסר על תנאי.‬

154
00:11:12,323 --> 00:11:14,323
‫אני לא רוצה לחזור לכלא.‬

155
00:11:16,283 --> 00:11:17,763
‫היא ראתה את הפנים שלי.‬

156
00:11:19,243 --> 00:11:20,843
‫אז חשבתי…‬

157
00:11:22,763 --> 00:11:24,763
‫טוב, אני אהרוג אותה.‬

158
00:11:30,523 --> 00:11:31,763
‫עמדתי מעליה,‬

159
00:11:32,563 --> 00:11:33,803
‫ולחצתי על ההדק.‬

160
00:11:35,683 --> 00:11:36,523
‫פעם אחת.‬

161
00:11:39,323 --> 00:11:40,483
‫ו…‬

162
00:12:15,203 --> 00:12:16,323
‫אני שואל את עצמי,‬

163
00:12:17,923 --> 00:12:19,123
‫"למה עשיתי את זה?"‬

164
00:12:22,803 --> 00:12:23,643
‫ו…‬

165
00:12:26,283 --> 00:12:29,603
‫בכל יום, אין לי תשובה הגיונית.‬

166
00:12:34,163 --> 00:12:40,403
‫- האישה שסטנדיפר ירה בה למוות‬
‫הייתה פקידת משטרה בגמלאות, בוורלי קראול -‬

167
00:12:59,083 --> 00:13:04,083
‫- בוורלי השאירה אחריה משפחה ‬
‫בת שלושה דורות -‬

168
00:13:04,603 --> 00:13:06,123
‫היי.‬
‫-היי.‬

169
00:13:06,203 --> 00:13:08,123
‫מה שלומך?‬
‫-טוב. מה שלומך?‬

170
00:13:13,363 --> 00:13:16,043
‫נוכל להשתמש בזה לחזות העוף המטוגנים.‬

171
00:13:16,123 --> 00:13:17,283
‫הינה.‬
‫-בסדר.‬

172
00:13:17,963 --> 00:13:19,563
‫הם עדיין חמים, שרון?‬

173
00:13:20,963 --> 00:13:22,563
‫את הבאת את האוכל.‬

174
00:13:22,643 --> 00:13:24,003
‫את תישבי ותנוחי.‬

175
00:13:26,963 --> 00:13:28,683
‫זה נראה טוב.‬
‫-בהחלט.‬

176
00:13:30,163 --> 00:13:32,043
‫אנחנו משפחה מלוכדת מאוד.‬

177
00:13:33,283 --> 00:13:37,003
‫עשינו הכול יחד.‬

178
00:13:40,723 --> 00:13:42,683
‫הם מנסים לגרום לי להשמין בעבודה.‬

179
00:13:43,283 --> 00:13:46,523
‫לא בהכרח היה לנו הכול,‬

180
00:13:47,483 --> 00:13:49,483
‫אבל היה לנו כל מה שהיינו צריכים.‬

181
00:13:50,123 --> 00:13:52,123
‫ולא יכולתי לבקש יותר מזה.‬

182
00:13:54,443 --> 00:13:55,843
‫את רוצה סלט?‬

183
00:13:56,483 --> 00:13:57,483
‫רוצה קצת סלט?‬

184
00:13:59,683 --> 00:14:00,963
‫שמי דנה קראול.‬

185
00:14:02,243 --> 00:14:03,603
‫בוורלי היא אימא שלי.‬

186
00:14:09,323 --> 00:14:11,763
‫כשהתבגרתי, המשפחה שלי הייתה‬

187
00:14:11,843 --> 00:14:13,163
‫בעיקר אני,‬

188
00:14:13,243 --> 00:14:14,923
‫- דנה קראול, בתה של בוורלי -‬

189
00:14:15,003 --> 00:14:16,443
‫אחיי, אחיותיי ואימא שלי.‬

190
00:14:17,083 --> 00:14:19,963
‫הורינו התגרשו, ‬
‫ולא ראינו את אבי לעתים קרובות…‬

191
00:14:21,603 --> 00:14:23,363
‫כפי שבוודאי היינו רוצים.‬

192
00:14:23,963 --> 00:14:28,643
‫אבל אימא הייתה מקור התמיכה שלנו.‬
‫היא עשתה הכול בשבילנו.‬

193
00:14:32,923 --> 00:14:35,963
‫אימא שלי טיפחה אותנו מאוד. היא…‬

194
00:14:37,003 --> 00:14:41,083
‫בוודאי הייתה האדם המחבק ביותר שהכרתי.‬

195
00:14:41,163 --> 00:14:42,963
‫החזיקה לך את היד.‬
‫-תמיד נוגעת.‬

196
00:14:43,043 --> 00:14:45,283
‫אם ישבת לידה, היא הייתה עושה כך…‬

197
00:14:45,803 --> 00:14:46,643
‫"מתוקה."‬

198
00:14:46,723 --> 00:14:50,243
‫אבל גם את מתנהגת ככה.‬
‫-נכון. את עושה את אותו דבר.‬

199
00:14:52,003 --> 00:14:55,763
‫היא מעולם לא נתנה לנו הרגשה ‬
‫שאנחנו מטרידים אותה.‬

200
00:14:57,363 --> 00:15:00,163
‫לדעתי, חשוב שהילדים שלכם ידעו שהם רצויים‬

201
00:15:00,243 --> 00:15:02,163
‫ושאתם רוצים שהם יהיו בקרבתכם.‬

202
00:15:05,403 --> 00:15:08,123
‫היא התגייסה למשטרה ב-1976,‬

203
00:15:09,363 --> 00:15:12,003
‫ועבדה במשטרת אינדיפנדנס.‬

204
00:15:12,083 --> 00:15:14,083
‫היא הייתה פקידת רשומות.‬

205
00:15:15,843 --> 00:15:19,403
‫היא סייעה לשוטרים לכתוב את הדוחות שלהם,‬

206
00:15:19,483 --> 00:15:22,043
‫ולכן ידעה על כל דבר רע שקרה.‬

207
00:15:23,003 --> 00:15:27,843
‫ואנחנו לא קיבלנו הזדמנות לעשות משהו רע‬
‫כי היא דאגה שהילדים שלה לא ייכנסו לצרות.‬

208
00:15:33,043 --> 00:15:36,643
‫הום שבו נודע לי על אימא שלי היה ה-19 במרץ,‬
‫ זה היה יום שישי.‬

209
00:15:37,283 --> 00:15:40,163
‫התכוננתי ללכת לעבודה.‬
‫השעה הייתה בערך 07:20.‬

210
00:15:40,243 --> 00:15:41,243
‫- ברוכים הבאים -‬

211
00:15:41,323 --> 00:15:43,883
‫הטלפון צלצל וזה היה גיסי סטיב, ‬

212
00:15:43,963 --> 00:15:46,803
‫והוא אמר, "דיברתי עכשיו עם דודה ברברה".‬

213
00:15:47,723 --> 00:15:50,523
‫"היא ביקשה ממני לעבור אצל אימא שלך בבית."‬

214
00:15:50,603 --> 00:15:52,523
‫"משהו נראה לא בסדר שם."‬

215
00:15:53,403 --> 00:15:58,043
‫כשפניתי לרחוב שלה, ראיתי שדלת הרשת פתוחה.‬

216
00:16:00,083 --> 00:16:01,843
‫הכנסתי את ראשי פנימה.‬

217
00:16:01,923 --> 00:16:04,403
‫אפילו לא נכנסתי לסלון.‬

218
00:16:05,883 --> 00:16:07,043
‫ראיתי אותה שוכבת.‬

219
00:16:09,323 --> 00:16:11,843
‫ואז הזדקפתי וסגרתי את הדלת.‬

220
00:16:12,403 --> 00:16:15,203
‫החזקתי את הטלפון ביד ‬
‫והתקשרתי למוקד החירום.‬

221
00:16:16,483 --> 00:16:20,403
‫וכעבור שתי דקות השוטרים היו שם.‬

222
00:16:20,483 --> 00:16:25,043
‫- קנזס סיטי צ'יפס -‬

223
00:16:25,123 --> 00:16:30,203
‫השפעת האובדן של אימא שלנו‬
‫על המשפחה שלנו הייתה עצומה.‬

224
00:16:32,643 --> 00:16:36,243
‫היא הייתה כל כך גדולה,‬
‫עד שאני אפילו לא יכולה להסביר אותה.‬

225
00:16:39,363 --> 00:16:43,043
‫היא הראתה לי את דרכי בחיי.‬

226
00:16:45,723 --> 00:16:49,083
‫בכל יום, כשאני חולפת ליד בית הקברות,‬
‫אני מברכת אותה לשלום.‬

227
00:16:49,163 --> 00:16:51,163
‫בכל בוקר אני אומרת לה בוקר טוב.‬

228
00:16:56,243 --> 00:16:58,883
‫אני לא אוהבת להשתמש במילה "מפלצת",‬
‫אבל הינה:‬

229
00:16:58,963 --> 00:17:00,603
‫בליבי הוא מפלצת.‬

230
00:17:01,163 --> 00:17:05,283
‫בעולם מושלם הוא היה מת מאחורי סורג ובריח ‬
‫מבלי שיראה שוב אור יום.‬

231
00:17:13,323 --> 00:17:15,403
‫איני יודעת מה גרם לו ללחוץ על ההדק.‬

232
00:17:15,483 --> 00:17:20,323
‫הלוואי שידעתי. אולי הייתי מבינה טוב יותר‬
‫ומסוגלת לסלוח לו, אם הייתי יודעת למה.‬

233
00:17:22,563 --> 00:17:24,883
‫זאת חשיבה שלעולם לא אבין.‬

234
00:17:26,443 --> 00:17:28,883
‫זה לא העולם שאני גדלתי בו.‬

235
00:17:30,603 --> 00:17:34,843
‫אני חושבת שהוא גדל בעולם‬
‫שבו כאלה היו פני הדברים.‬

236
00:17:37,243 --> 00:17:41,683
‫וחלק ממני מרחם עליו ‬
‫על שהוא חי בעולם כזה, אבל‬

237
00:17:41,763 --> 00:17:46,523
‫אתה לא חייב להיות ‬
‫תוצר של הסביבה שבה גדלת.‬

238
00:17:47,363 --> 00:17:49,323
‫אתה יכול לעשות בחירה אחרת,‬

239
00:17:49,403 --> 00:17:51,523
‫ואני לא חושבת שהוא עשה בחירה אחרת.‬

240
00:17:52,083 --> 00:17:53,563
‫והייתה לו האפשרות…‬

241
00:17:54,883 --> 00:17:56,683
‫לא לחיות את החיים שהוא חי.‬

242
00:18:07,683 --> 00:18:12,843
‫- שנים עשר יום לאחר הירי, סטנדיפר נעצר -‬

243
00:18:23,323 --> 00:18:30,043
‫- במאי 2011, הוא נמצא אשם ברצח‬
‫ונגזרו עליו 60 שנות מאסר בכלא -‬

244
00:18:33,923 --> 00:18:34,763
‫קדימה.‬

245
00:18:40,443 --> 00:18:41,603
‫תגידי שלום לחבר'ה.‬

246
00:18:45,563 --> 00:18:49,003
‫אני סוזן תומפסון, ‬
‫ואני דודה של אנתוני סטנדיפר.‬

247
00:18:49,083 --> 00:18:51,403
‫בואי הנה, דיימונד. בואי הנה.‬

248
00:18:52,563 --> 00:18:53,403
‫תגידי שלום.‬

249
00:18:55,283 --> 00:18:57,083
‫אנתוני גדל במידטאון,‬

250
00:18:58,483 --> 00:19:00,043
‫באמצע השכונה.‬

251
00:19:01,003 --> 00:19:02,723
‫זו הייתה סביבה קשה.‬

252
00:19:05,123 --> 00:19:07,803
‫אבא של אנתוני היה מאוד שתלטני.‬

253
00:19:07,883 --> 00:19:11,243
‫הוא היה פוגעני מאוד,‬
‫ודיכא את אימא שלו ואותו.‬

254
00:19:11,323 --> 00:19:14,203
‫- סוזן תומפסון ‬
‫דודתו של אנתוני מצד אימו -‬

255
00:19:14,283 --> 00:19:19,243
‫"אתה לא שווה כלום. אימא שלך לא שווה כלום".‬
‫הוא ספג הרבה התעללות מילולית.‬

256
00:19:19,843 --> 00:19:23,643
‫ואני חושבת שזה מאוד השפיע על אנתוני.‬

257
00:19:24,683 --> 00:19:28,443
‫הוא חווה את האלימות בבית.‬

258
00:19:28,523 --> 00:19:30,003
‫הוא חווה את הסמים.‬

259
00:19:32,363 --> 00:19:33,963
‫אבא של אנתוני עזב את הבית‬

260
00:19:34,643 --> 00:19:37,283
‫כשאנתוני הקטן היה בן שלוש או ארבע.‬

261
00:19:38,083 --> 00:19:41,523
‫ומאז, הכול התדרדר.‬

262
00:19:43,603 --> 00:19:48,243
‫אימו של אנתוני הרשתה ‬
‫לסוחרי הסמים להשתלט על הבית שלה.‬

263
00:19:49,123 --> 00:19:51,083
‫הבית הפך למקום מפגש לסוחרי סמים.‬

264
00:19:51,163 --> 00:19:54,643
‫היא ירדה לזנות, עשתה סמים,‬
‫היא הייתה כאן, היא הייתה שם.‬

265
00:19:54,723 --> 00:19:57,563
‫היא הייתה בכל מקום.‬
‫אי אפשר היה לשים עליה את היד.‬

266
00:19:59,003 --> 00:20:01,243
‫זה פשוט לא היה מצב בריא.‬

267
00:20:04,283 --> 00:20:06,763
‫אימא שלי לקחה את אנתוני הקטן אליה הביתה.‬

268
00:20:07,443 --> 00:20:09,723
‫זה החזיק מעמד חודש או חודשיים,‬

269
00:20:09,803 --> 00:20:11,203
‫ואז אימא שלי‬

270
00:20:11,283 --> 00:20:15,763
‫עזבה את העיר ואני נשארתי עם אנתוני הקטן.‬

271
00:20:18,963 --> 00:20:22,083
‫היו לי גם שישה ילדים משלי.‬

272
00:20:23,123 --> 00:20:26,003
‫אחד מבניי סבל משיתוק מוחין. ‬
‫הוא לא הלך ודיבר.‬

273
00:20:26,083 --> 00:20:29,723
‫ולא הייתי במצב שבו יכולתי להקדיש תשומת לב‬

274
00:20:29,803 --> 00:20:32,923
‫לאנתוני הקטן, באופן שהוא היה זקוק לה.‬

275
00:20:33,003 --> 00:20:35,043
‫כי הוא בהחלט היה זקוק לטיפול אישי.‬

276
00:20:37,563 --> 00:20:40,083
‫הילד הזה נחשף לדברים רבים.‬

277
00:20:40,163 --> 00:20:44,803
‫ואני לא רציתי ‬
‫שהחרא הזה יופנה כלפי הילדים שלי בבית.‬

278
00:20:44,883 --> 00:20:47,483
‫- שלה -‬

279
00:20:47,563 --> 00:20:51,083
‫באותו יום אמרתי,‬
‫"לא. אני לא יכול להתמודד איתו".‬

280
00:20:51,163 --> 00:20:55,243
‫"אני אלך לבניין הממשלתי,‬
‫'מרכז הצדק לבני נוער'."‬

281
00:20:56,123 --> 00:20:58,763
‫ואמרתי להם, "היי, אני מטפלת בילד הזה".‬

282
00:20:58,843 --> 00:21:03,203
‫"אחותי מכורה לסמים,‬
‫אתם צריכים להשיג לה צו בית משפט."‬

283
00:21:03,283 --> 00:21:06,523
‫זה מה שחשבתי שיקרה,‬
‫שהם יוציאו צו של בית משפט,‬

284
00:21:06,603 --> 00:21:10,323
‫שהם יגררו אותה לשם, ויאלצו אותה להיגמל,‬

285
00:21:10,403 --> 00:21:15,083
‫ואז אני אחבר בינה לבן בנה ‬
‫ואני אאחד ביניהם שוב.‬

286
00:21:15,163 --> 00:21:19,243
‫אבל זה לא מה שקרה. ‬
‫היא מעולם לא הגיבה לבתי המשפט.‬

287
00:21:19,323 --> 00:21:22,003
‫ואז אנתוני הקטן הלך למשפחת אומנה.‬

288
00:21:24,843 --> 00:21:26,003
‫ו…‬

289
00:21:26,683 --> 00:21:29,043
‫הוא חווה התעללות במשפחת האומנה.‬

290
00:21:34,803 --> 00:21:37,083
‫זה שובר את לבי לדעת‬

291
00:21:37,803 --> 00:21:41,443
‫שהיה לי קשר כלשהו למה שהוא נאלץ לעבור.‬

292
00:21:42,003 --> 00:21:44,523
‫אם לא הייתי מוסרת אותו לחזקת המדינה,‬

293
00:21:44,603 --> 00:21:47,403
‫הוא בוודאי היה היום בחור צעיר אחר לגמרי,‬

294
00:21:47,483 --> 00:21:51,843
‫כי כתוצאה מכך ‬
‫מצבו הנפשי התערער אפילו יותר.‬

295
00:21:52,723 --> 00:21:58,003
‫הוא התחיל להסתובב עם בחורי רחוב‬
‫שהיו מבוגרים ממנו, ועשה דברים.‬

296
00:21:58,083 --> 00:22:00,403
‫זה היה כמו פרץ של אדרנלין בשבילו.‬

297
00:22:01,163 --> 00:22:04,643
‫אפשר היה להשפיע עליו בקלות. ‬
‫הוא היה… תמים.‬

298
00:22:05,883 --> 00:22:07,243
‫הוא רצה להרגיש שייך.‬

299
00:22:08,603 --> 00:22:12,523
‫הם נתנו לו להרגיש נאהב ‬
‫באופן שבו אנחנו מעולם לא נתנו לו להרגיש.‬

300
00:22:13,003 --> 00:22:16,203
‫ולכן אני בהחלט יכולה להבין ‬
‫למה הוא עשה את מה שעשה.‬

301
00:22:16,803 --> 00:22:18,603
‫אנחנו לא נתנו לו הרגשה כזאת.‬

302
00:22:23,683 --> 00:22:25,643
‫מהרגע שהילד הגיע לרחוב,‬

303
00:22:26,523 --> 00:22:27,763
‫הוא סווג כילד רע.‬

304
00:22:28,883 --> 00:22:32,323
‫מהרגע שבו הם ידעו מי אבא שלו,‬
‫הוא סווג כילד רע.‬

305
00:22:32,403 --> 00:22:35,243
‫מהרגע שהם ידעו שאימא שלו מכורה לסמים,‬

306
00:22:35,323 --> 00:22:36,803
‫הוא סווג כדפוק.‬

307
00:22:38,643 --> 00:22:40,923
‫מבינים? וכן הלאה וכן הלאה.‬

308
00:22:41,003 --> 00:22:42,683
‫ואז אנחנו תוהים למה.‬

309
00:22:43,163 --> 00:22:47,843
‫איך אנשים גדלים ומתנהגים ככה ‬
‫ועושים דברים כאלה? באמת, לעזאזל…‬

310
00:22:48,683 --> 00:22:50,723
‫תסתכלו על התמונה בשלמותה.‬

311
00:22:52,083 --> 00:22:54,603
‫ואז תשאלו את עצמכם,‬
‫מה עשיתם כדי לעזור לו?‬

312
00:22:55,763 --> 00:22:56,763
‫מה אתם עשיתם?‬

313
00:22:57,963 --> 00:22:58,803
‫כלום.‬

314
00:23:01,323 --> 00:23:05,283
‫אני לא רציתי שום קשר אליו כי כעסתי עליו‬

315
00:23:05,363 --> 00:23:06,723
‫כי אני לא הבנתי.‬

316
00:23:07,283 --> 00:23:09,723
‫אבל עכשיו אני יושבת פה לפניכם,‬

317
00:23:09,803 --> 00:23:12,123
‫וזה כאילו, כן,‬

318
00:23:12,683 --> 00:23:15,803
‫כולנו, אתם יודעים. אנחנו הכשלנו אותו.‬

319
00:23:18,003 --> 00:23:19,123
‫אנחנו הכשלנו אותו.‬

320
00:23:19,803 --> 00:23:23,523
‫באופן כולל. לא מדובר באדם הזה או באדם הזה.‬

321
00:23:23,603 --> 00:23:25,323
‫אבא שלו, אימא שלו, ה…‬

322
00:23:25,803 --> 00:23:29,243
‫כולנו, כשלם, כמשפחה, הכשלנו אותו.‬

323
00:23:29,763 --> 00:23:31,243
‫מבינים למה אני מתכוונת?‬

324
00:23:44,523 --> 00:23:49,523
‫- בגיל 13, הצטרף סטנדיפר‬
‫לכנופיית קנזס סיטי קריפ -‬

325
00:23:51,923 --> 00:23:53,763
‫כנופיות מספקות נחמה.‬

326
00:23:53,843 --> 00:23:57,283
‫הן מספקות משפחה שאין לך.‬

327
00:23:59,163 --> 00:24:00,803
‫אנשים הופכים לאחיך.‬

328
00:24:00,883 --> 00:24:03,123
‫יש אנשים שהופכים לדמות אב בשבילך.‬

329
00:24:03,763 --> 00:24:06,363
‫הם מנסים ללמד אותך איך לעשות דברים כראוי.‬

330
00:24:07,083 --> 00:24:11,043
‫אבל, אתם יודעים, אנחנו מטומטמים.‬
‫לכן הצטרפנו לכנופיה.‬

331
00:24:14,163 --> 00:24:16,763
‫שמי ולנטינו בראסה.‬

332
00:24:16,843 --> 00:24:19,523
‫אני מכיר את אנתוני סטנדיפר‬

333
00:24:19,603 --> 00:24:22,203
‫מאז שהיינו בני 14 או 15.‬

334
00:24:22,723 --> 00:24:24,523
‫וגם עכשיו, עד היום,‬

335
00:24:25,163 --> 00:24:26,363
‫אנחנו עדיין חברים.‬

336
00:24:28,763 --> 00:24:30,763
‫ובטח נהיה חברים עד הסוף.‬

337
00:24:34,243 --> 00:24:38,243
‫- ולנטינו בראסה, חבר באותה כנופיה,‬
‫מרצה מאסר של 50 שנה -‬

338
00:24:38,323 --> 00:24:41,563
‫- באשמת רצח אחר -‬

339
00:24:43,003 --> 00:24:45,203
‫אנתוני, כחבר כנופיה,‬

340
00:24:45,283 --> 00:24:47,603
‫הדמות שלו הייתה יותר כמו…‬

341
00:24:47,683 --> 00:24:49,683
‫- ולנטינו בראסה, חבר של אנתוני -‬

342
00:24:49,763 --> 00:24:50,723
‫ממש מטורפת.‬

343
00:24:51,363 --> 00:24:52,843
‫כאילו ש…‬

344
00:24:53,323 --> 00:24:55,323
‫הוא תמיד היה מוכן,‬

345
00:24:56,283 --> 00:25:00,923
‫לשדוד מישהו, או לגנוב מכוניות.‬

346
00:25:01,003 --> 00:25:03,883
‫בחיים לא ראיתי אותו מפחד משום דבר.‬

347
00:25:03,963 --> 00:25:05,643
‫לא משנה במה היה מדובר.‬

348
00:25:05,723 --> 00:25:09,723
‫גם כשהלכנו לבית שהיה מלא באנשים עם אקדחים,‬

349
00:25:10,323 --> 00:25:13,683
‫הוא היה הראשון שנכנס לשם.‬

350
00:25:14,243 --> 00:25:18,003
‫הוא היה בחור מטורף.‬

351
00:25:18,643 --> 00:25:19,683
‫ממש מטורף.‬

352
00:25:20,163 --> 00:25:21,763
‫כאילו, לא יציב.‬

353
00:25:24,763 --> 00:25:28,963
‫כן, אני מרגיש רע על מה שקרה והכול, ‬
‫אתם יודעים.‬

354
00:25:29,043 --> 00:25:31,403
‫תנחומיי למשפחה שלהם והכול.‬

355
00:25:32,243 --> 00:25:38,923
‫אבל בכל פעם שאתה מבצע פשע‬
‫שבו אתה פולש לבית של מישהו או משהו כזה,‬

356
00:25:39,643 --> 00:25:43,883
‫לפעמים אנשים לא רוצים להשאיר…‬

357
00:25:45,963 --> 00:25:48,763
‫שום ראיות משום סוג…‬

358
00:25:50,843 --> 00:25:52,323
‫ועדים, אני מתכוון.‬

359
00:25:53,403 --> 00:25:54,603
‫כשאתה יוצא למלחמה,‬

360
00:25:55,443 --> 00:25:57,643
‫יש נפגעים ולא חשוב מה.‬

361
00:25:58,403 --> 00:26:00,923
‫בין אם תיתקל באויב,‬

362
00:26:01,843 --> 00:26:04,643
‫או רק בעוברי אורח.‬

363
00:26:32,323 --> 00:26:37,643
‫הפשע הזה מדורג גבוה ברשימה ‬
‫כפשע מתועב ביותר.‬

364
00:26:39,483 --> 00:26:43,803
‫האישה הזאת, למעשה, הוצאה להורג בביתה.‬

365
00:26:50,043 --> 00:26:51,523
‫שמי מייקל ג'והאן.‬

366
00:26:51,603 --> 00:26:56,123
‫אני בלש בגמלאות ממשטרת אינדיפנדנס, מיזורי,‬

367
00:26:56,203 --> 00:26:59,883
‫והייתי הבלש הראשי ‬
‫בחקירת הרצח של בוורלי קראול.‬

368
00:27:18,203 --> 00:27:22,123
‫החזרה לכאן אחרי 11 שנה מעוררת רגשות.‬

369
00:27:27,363 --> 00:27:29,243
‫לא הייתה סיבה להרוג אותה.‬

370
00:27:31,923 --> 00:27:34,323
‫הרגשתי שאנחנו חייבים לתפוס את הפושעים,‬

371
00:27:34,403 --> 00:27:36,843
‫כי אם מישהו מסוגל להתפרץ לבית באמצע הלילה‬

372
00:27:36,923 --> 00:27:39,323
‫ולרצוח אישה חסרת הגנה, מי הבא בתור?‬

373
00:27:39,403 --> 00:27:40,643
‫- מייק ג'והאן, בלש -‬

374
00:27:41,883 --> 00:27:45,563
‫- סטנדיפר נעצר ‬
‫לאחר שחבר אחר בכנופיה מסר את שמו -‬

375
00:27:45,643 --> 00:27:46,723
‫בסדר.‬

376
00:27:47,283 --> 00:27:51,883
‫אנתוני, אני חושב ‬
‫שאתה זוכר אותי ואת הבלש קן פורסטר?‬

377
00:27:51,963 --> 00:27:55,003
‫שמי מייק. רק כדי להדגיש…‬

378
00:27:55,083 --> 00:27:56,683
‫- 1 באפריל, 2010 -‬

379
00:27:56,763 --> 00:28:00,003
‫הקראתי לך את זכויותיך קודם וחתמת עליהן. ‬
‫אתה זוכר אותן?‬

380
00:28:00,083 --> 00:28:02,443
‫- מייק ג'והאן ניהל את חקירת המשטרה -‬

381
00:28:02,523 --> 00:28:05,523
‫כל הזכויות האלה עדיין בתוקף.‬

382
00:28:06,123 --> 00:28:08,483
‫תקשיב, השורה התחתונה היא כזאת…‬

383
00:28:08,563 --> 00:28:11,483
‫השורה התחתונה היא שהתחת שלך בצרות רציניות.‬
‫-טוב.‬

384
00:28:11,563 --> 00:28:14,603
‫אני לא יודע איך. ‬
‫האנשים האלה מפלילים אותי במשהו…‬

385
00:28:14,683 --> 00:28:15,883
‫אתה יודע מה? אתה…‬

386
00:28:17,323 --> 00:28:21,323
‫אנתוני, כמובן, שיקר והכחיש הכול בהתחלה.‬

387
00:28:21,403 --> 00:28:24,523
‫איפה הראיות האלה?‬
‫-חלק מהן נמצאות בבית שלך.‬

388
00:28:24,603 --> 00:28:27,443
‫אנחנו לא נעבור על כל הראיות האלה.‬

389
00:28:27,523 --> 00:28:29,043
‫לרצח?‬

390
00:28:29,603 --> 00:28:31,843
‫לרצח? לא. לא נראה לי.‬

391
00:28:31,923 --> 00:28:33,763
‫אני לא רצחתי.‬

392
00:28:33,843 --> 00:28:34,803
‫אתה כן.‬

393
00:28:34,883 --> 00:28:36,843
‫אתה כן.‬
‫-אני כבר אשם בעיניכם…‬

394
00:28:36,923 --> 00:28:39,483
‫הוא היה אדם שהיה קשה מאוד לחקור אותו.‬

395
00:28:39,563 --> 00:28:41,803
‫קודם כול, למה שאני ארצח את האישה הזאת?‬

396
00:28:41,883 --> 00:28:45,003
‫תגיד לי שלא היית שם באותו לילה.‬
‫-איפה שם?‬

397
00:28:45,083 --> 00:28:47,043
‫איפה שהאישה נרצחה.‬
‫-תקשיב…‬

398
00:28:47,123 --> 00:28:49,323
‫תגיד לי שלא היית שם.‬
‫-לא הייתי שם.‬

399
00:28:49,403 --> 00:28:50,603
‫זה בולשיט…‬

400
00:28:51,083 --> 00:28:54,203
‫הוא נכנס ויצא מהכלא. הוא ידע מה עליו לומר.‬

401
00:28:55,323 --> 00:28:58,323
‫אי אפשר היה להשתמש בטקטיקות רגשיות איתו,‬

402
00:28:58,403 --> 00:29:02,443
‫ולגרום לו לרחם על הקורבן או משהו כזה.‬

403
00:29:04,683 --> 00:29:09,483
‫אז הצגנו בפניו עובדות ‬
‫שהמשיכו להראות לו ש…‬

404
00:29:11,363 --> 00:29:14,883
‫שאנחנו יכולים להוכיח ‬
‫שהוא האשם ברצח בוורלי קראול.‬

405
00:29:14,963 --> 00:29:16,683
‫אנחנו לא מתעסקים…‬
‫-בסדר…‬

406
00:29:16,763 --> 00:29:18,003
‫לא מתעסקים…‬

407
00:29:18,083 --> 00:29:23,683
‫מה אני יכול לעשות כדי להוכיח לכם‬
‫שאני נותן לכם את המילה שלי כגבר?‬

408
00:29:23,763 --> 00:29:27,123
‫מה אני…? אני אומר לכם,‬
‫אני לא לוקח אחריות על הבולשיט…‬

409
00:29:27,203 --> 00:29:29,163
‫אנתוני, אתה שואל שאלות.‬

410
00:29:29,243 --> 00:29:33,243
‫בהמשך החקירה הוא ביקש לראות את החברה שלו.‬

411
00:29:33,323 --> 00:29:35,923
‫ואמרנו לו שאפשר לארגן את זה.‬

412
00:29:36,803 --> 00:29:41,803
‫היא מסרה הודאה מלאה ‬
‫שהפלילה את אנתוני ברצח.‬

413
00:29:41,883 --> 00:29:45,163
‫השתמשנו בזה כקלף מיקוח.‬

414
00:29:45,243 --> 00:29:47,923
‫אמרנו לו, ‬
‫"אתם לא תיפגשו עד שתיתן לנו משהו".‬

415
00:29:48,003 --> 00:29:51,803
‫"אתה צריך לספר לנו משהו‬
‫על הרצח של בוורלי קראול‬

416
00:29:51,883 --> 00:29:54,123
‫לפני שניתן לך לראות אותה."‬

417
00:29:54,883 --> 00:29:57,843
‫ואז הוא נעשה פגיע במידה מסוימת,‬

418
00:29:57,923 --> 00:30:02,523
‫והתחיל למסור לנו פרטים על הרצח שהוא ביצע.‬

419
00:30:03,323 --> 00:30:04,883
‫מי ערך חיפוש בבית?‬

420
00:30:04,963 --> 00:30:06,043
‫אני.‬

421
00:30:06,123 --> 00:30:07,843
‫בסדר. ומה קרה אז?‬

422
00:30:07,923 --> 00:30:10,723
‫וידעתי שזה הבית הלא נכון. ידעתי את זה.‬

423
00:30:10,803 --> 00:30:12,283
‫בלי ספק.‬

424
00:30:13,083 --> 00:30:14,203
‫וירית בה?‬

425
00:30:16,043 --> 00:30:16,963
‫כן או לא?‬

426
00:30:19,483 --> 00:30:20,643
‫כן או לא?‬
‫-כן.‬

427
00:30:25,003 --> 00:30:29,443
‫המחשבות שלי על אנתוני סטנדיפר כאדם‬

428
00:30:29,523 --> 00:30:32,523
‫הוא שהוא רוצח פסיכופת שרצח בדם קר.‬

429
00:30:33,043 --> 00:30:34,803
‫הוא הוציא להורג את בוורלי.‬

430
00:30:34,883 --> 00:30:36,483
‫לאחר שהוא הוציא אותה להורג,‬

431
00:30:37,723 --> 00:30:41,203
‫הוא חזר למכונית עם שותפיו לפשע ואמר ש…‬

432
00:30:41,683 --> 00:30:43,203
‫זה עוד חריץ בחגורה שלו.‬

433
00:30:44,843 --> 00:30:48,083
‫כלומר, יש אפשרות סבירה שהוא רצח בעבר.‬

434
00:31:15,883 --> 00:31:18,203
‫כשאנחנו מזדקנים,‬

435
00:31:19,923 --> 00:31:21,523
‫אתם יודעים מה משמח אותנו?‬

436
00:31:21,603 --> 00:31:25,283
‫- הייז המבורגרים ‬
‫צ'ילי -‬

437
00:31:25,363 --> 00:31:30,523
‫לראות את האחייניות שלנו ‬
‫ואת הנכדים שלנו ואת הילדים שלנו‬

438
00:31:30,603 --> 00:31:32,883
‫צוחקים עם הילדים שלהם,‬

439
00:31:33,923 --> 00:31:35,723
‫ועם הילדים של ילדיהם.‬

440
00:31:40,363 --> 00:31:43,283
‫זה האושר הגדול ביותר בעולם.‬

441
00:31:45,203 --> 00:31:48,203
‫וכשהאחיין שלי אנתוני רצח את האישה הזו,‬

442
00:31:48,723 --> 00:31:50,603
‫הוא גנב זאת ממנה.‬

443
00:32:04,043 --> 00:32:06,123
‫אנתוני רצה לחיות…‬

444
00:32:06,203 --> 00:32:08,523
‫- קים סטנדיפר ‬
‫דודו של אנתוני מצד אביו -‬

445
00:32:08,603 --> 00:32:10,083
‫את אורח החיים המסוים הזה.‬

446
00:32:11,123 --> 00:32:13,643
‫אם אתם חיים את אורח החיים הזה,‬

447
00:32:14,323 --> 00:32:16,923
‫זה מה שאורח החיים הזה מביא.‬

448
00:32:17,443 --> 00:32:20,443
‫אלימות גוררת אלימות. זה עד כדי כך פשוט.‬

449
00:32:20,523 --> 00:32:22,243
‫זה לא מסובך.‬

450
00:32:26,683 --> 00:32:29,443
‫כמה שנים לאחר שאחיו נרצח‬

451
00:32:29,523 --> 00:32:31,523
‫על ידי אחד מחבריו, שהיה מסומם,‬

452
00:32:32,243 --> 00:32:36,083
‫אנתוני נכנס לבית מסוים, ‬
‫ולא מצא שם סוחר סמים,‬

453
00:32:36,163 --> 00:32:38,483
‫הוא מצא איזו אישה זקנה ורצח אותה.‬

454
00:32:39,123 --> 00:32:41,683
‫רצח מוביל לרצח.‬

455
00:32:41,763 --> 00:32:44,123
‫אורח החיים הזה מוביל לאורח החיים הזה.‬

456
00:32:44,203 --> 00:32:47,003
‫- סטייק בכריך - נקניקיות -‬

457
00:32:48,163 --> 00:32:50,003
‫חוסר תקווה, הייאוש…‬

458
00:32:51,123 --> 00:32:57,803
‫מבלי שיש קבוצה או ארגון שאומרים לך:‬

459
00:32:57,883 --> 00:33:01,923
‫"יש לנו מקום בשבילך בין שורותינו."‬

460
00:33:02,883 --> 00:33:06,243
‫"ואתה יכול להתקדם בסולם הדרגות."‬

461
00:33:06,843 --> 00:33:09,603
‫ככל שתהיה אלים יותר,‬

462
00:33:09,683 --> 00:33:11,763
‫כך תתקדם מהר יותר בסולם הדרגות.‬

463
00:33:13,683 --> 00:33:18,643
‫ובכן, אין שום דבר מגניב‬
‫בירי באנשים או ברצח אנשים,‬

464
00:33:19,163 --> 00:33:21,563
‫או בהפחדת ילדים.‬

465
00:33:22,123 --> 00:33:26,083
‫להיות חבר בכנופיה ‬
‫זה רחוק מלהיות נהג אוטובוס.‬

466
00:33:26,163 --> 00:33:28,243
‫זה לא מקצוע בטוח.‬

467
00:33:28,843 --> 00:33:31,883
‫אני כל הזמן רואה סרטונים שבהם הם מתרברבים.‬

468
00:33:31,963 --> 00:33:35,403
‫"יש לי מכונית, ואני אהיה סוחר סמים,‬

469
00:33:35,483 --> 00:33:38,323
‫ויש לי פרוצות, ויש לי זונות."‬

470
00:33:38,403 --> 00:33:40,723
‫"יש לי מסיבות ואני…"‬

471
00:33:40,803 --> 00:33:41,683
‫טוב.‬

472
00:33:43,123 --> 00:33:43,963
‫בטח.‬

473
00:33:44,523 --> 00:33:46,043
‫אתה תהיה כל זה.‬

474
00:33:46,643 --> 00:33:47,483
‫בטח.‬

475
00:33:48,003 --> 00:33:49,683
‫בסדר. שיהיה לך בהצלחה עם זה.‬

476
00:33:52,963 --> 00:33:55,003
‫- אסור לשאת כלי נשק מוסתרים -‬

477
00:33:55,083 --> 00:33:56,563
‫אני אוהב את האחיין שלי.‬

478
00:33:56,643 --> 00:33:58,643
‫אני אוהב אותו היום.‬

479
00:33:59,163 --> 00:34:02,763
‫שום דבר לעולם לא יגרום לי‬
‫להפסיק לאהוב אותו.‬

480
00:34:03,883 --> 00:34:07,003
‫לא אכפת לי מהאבא המשוגע שלו.‬

481
00:34:07,083 --> 00:34:09,923
‫לא אכפת לי מהאימא המשוגעת שלו,‬

482
00:34:10,003 --> 00:34:12,603
‫או מכל המטורפים האחרים בחייו.‬

483
00:34:12,683 --> 00:34:13,923
‫אני אוהב אותו.‬

484
00:34:14,003 --> 00:34:15,443
‫אני תמיד אוהב אותו.‬

485
00:34:16,043 --> 00:34:20,163
‫אבל מה שהוא עשה היה מתועב ובלתי נסלח.‬

486
00:34:21,163 --> 00:34:22,043
‫נקודה.‬

487
00:34:34,203 --> 00:34:39,803
‫- ברוכים הבאים לאינדיפנדנס -‬

488
00:34:41,883 --> 00:34:43,763
‫כשהוא עשה את הבחירה הזאת,‬

489
00:34:43,843 --> 00:34:45,923
‫זה לא השפיע רק על בוורלי,‬

490
00:34:47,443 --> 00:34:48,803
‫זה השפיע על המשפחה שלה,‬

491
00:34:50,163 --> 00:34:51,443
‫זה השפיע עליו,‬

492
00:34:52,603 --> 00:34:54,003
‫זה השפיע על המשפחה שלו,‬

493
00:34:55,243 --> 00:34:56,243
‫על החברים שלו.‬

494
00:34:58,123 --> 00:35:01,563
‫יש לכך השלכות שנמשכות ונמשכות.‬

495
00:35:07,683 --> 00:35:10,803
‫שמי ברברה לו דרייפר.‬

496
00:35:11,843 --> 00:35:14,043
‫בוורלי סו קראול הייתה אחותי התאומה.‬

497
00:35:21,283 --> 00:35:23,443
‫הייתי מבוגרת ממנה בעשר דקות.‬

498
00:35:27,883 --> 00:35:32,523
‫כשגדלנו, היינו ביחד כל הזמן.‬

499
00:35:33,123 --> 00:35:34,883
‫כשראיתם אחת, ראיתם את השנייה.‬

500
00:35:35,643 --> 00:35:38,603
‫זה בלבל אנשים והם לא ידעו מי היא מי.‬

501
00:35:41,323 --> 00:35:44,523
‫כשגדלנו, היו פעמים שיצאנו לדייטים,‬

502
00:35:45,483 --> 00:35:46,843
‫ואז החלפנו אותם בינינו.‬

503
00:35:47,443 --> 00:35:48,283
‫בחורים.‬

504
00:35:49,763 --> 00:35:50,803
‫זה היה כיף.‬

505
00:35:56,003 --> 00:35:57,723
‫היינו רק ילדות רגילות.‬

506
00:36:00,843 --> 00:36:02,043
‫היינו קרובות.‬

507
00:36:02,603 --> 00:36:04,643
‫תמיד גרנו בעיירה הזאת.‬

508
00:36:05,163 --> 00:36:06,763
‫אני גרתי כאן‬

509
00:36:06,843 --> 00:36:08,123
‫כמה שנים,‬

510
00:36:09,043 --> 00:36:12,283
‫ואז הבית בצד השני של הרחוב עמד למכירה…‬

511
00:36:13,243 --> 00:36:14,803
‫והיא קנתה אותו.‬

512
00:36:15,963 --> 00:36:17,043
‫ועברה לגור בו.‬

513
00:36:18,803 --> 00:36:20,643
‫נהגתי להסתכל דרך החלון‬

514
00:36:21,843 --> 00:36:24,923
‫ולראות אותה בחצר, עסוקה במשהו.‬

515
00:36:26,043 --> 00:36:27,603
‫דיברנו בכל יום.‬

516
00:36:28,683 --> 00:36:34,523
‫היא נהגה להתקשר ולהזמין אותי לארוחת ערב.‬
‫"תזדרזי", היא הייתה אומרת.‬

517
00:36:38,363 --> 00:36:40,363
‫וזה מה שקרה באותו לילה.‬

518
00:36:40,443 --> 00:36:44,123
‫הייתי שם. היא הזמינה אותי‬
‫לארוחת ערב והלכתי לשם…‬

519
00:36:44,683 --> 00:36:47,203
‫אכלנו ארוחת ערב וצפינו בטלוויזיה.‬

520
00:36:47,283 --> 00:36:52,643
‫היו שתי בננות על השיש במטבח,‬
‫אני לא אשכח אותן, הן היו חומות.‬

521
00:36:53,443 --> 00:36:55,763
‫היא אמרה שהיא תכין לחם בננה בבוקר.‬

522
00:36:58,843 --> 00:37:01,163
‫בכל מקרה, היא הסתכלה כשהלכתי הביתה.‬

523
00:37:02,283 --> 00:37:04,203
‫נופפנו זו לזו מהדלת הקדמית.‬

524
00:37:04,883 --> 00:37:06,323
‫לא ראיתי אותה שוב.‬

525
00:37:13,083 --> 00:37:16,523
‫המחשבות שלי על האדם שעשה את זה,‬
‫לא חיוביות במיוחד.‬

526
00:37:18,163 --> 00:37:19,603
‫אין לי הערכה רבה כלפיו.‬

527
00:37:21,043 --> 00:37:24,563
‫אבל אני מבינה שהוא בן אדם כמו כולנו,‬

528
00:37:24,643 --> 00:37:26,723
‫אבל זה לא מצדיק את מה שהוא עשה.‬

529
00:37:26,803 --> 00:37:29,603
‫הייתה לו בחירה ‬
‫והוא לא היה חייב לבחור כפי שבחר.‬

530
00:37:33,083 --> 00:37:35,603
‫הערכים והמוסר שעליהם חינכו אותנו,‬

531
00:37:36,203 --> 00:37:39,763
‫אני חושבת שהחינוך הזה עובר מדור לדור.‬

532
00:37:40,603 --> 00:37:41,723
‫או שהוא צריך לעבור.‬

533
00:37:42,283 --> 00:37:43,523
‫כי, אתם יודעים,‬

534
00:37:44,603 --> 00:37:46,323
‫אימא ואבא מבוגרים יותר,‬

535
00:37:47,963 --> 00:37:48,803
‫חכמים יותר,‬

536
00:37:49,363 --> 00:37:50,843
‫התנסו ביותר דברים בחיים.‬

537
00:37:52,843 --> 00:37:55,323
‫וילדים צריכים…‬
‫הצעירים צריכים להקשיב להם.‬

538
00:37:56,443 --> 00:37:59,243
‫כי, לדעתי, זה ישתלם לילדים.‬

539
00:38:02,483 --> 00:38:03,723
‫הכול עניין של חינוך.‬

540
00:38:04,363 --> 00:38:05,803
‫הכול עניין של חינוך.‬

541
00:38:20,363 --> 00:38:22,923
‫הסמים גבו מחיר כבד מחיי.‬

542
00:38:27,403 --> 00:38:29,003
‫הם סתם עוד בריחה.‬

543
00:38:30,403 --> 00:38:31,563
‫זה כל מה שהם.‬

544
00:38:31,643 --> 00:38:36,203
‫בריחה מהמציאות של כאוס או לחץ בחיים.‬

545
00:38:38,803 --> 00:38:41,483
‫זאת לא אשמתו של אף אחד מלבד שלי.‬

546
00:38:52,723 --> 00:38:56,403
‫שמי קסנדרה ג'ני ריד ואני אימו של אנתוני.‬

547
00:39:01,923 --> 00:39:05,443
‫היחסים ביני לבין אנתוני היו נפלאים.‬

548
00:39:05,523 --> 00:39:07,483
‫תמיד הצחקנו אחד את השני.‬

549
00:39:11,043 --> 00:39:13,883
‫כשלא יכולתי לקום מהמיטה, ‬
‫אנתוני, כשהיה בן חמש…‬

550
00:39:13,963 --> 00:39:15,643
‫- קסנדרה ריד‬
‫אימו של אנתוני -‬

551
00:39:15,723 --> 00:39:17,603
‫נהג להביא לי ארוחת בוקר למיטה.‬

552
00:39:17,683 --> 00:39:21,643
‫הוא עלה על כיסא כדי להגיע לכיריים,‬

553
00:39:21,723 --> 00:39:23,363
‫וטיגן לי ביצים.‬

554
00:39:24,803 --> 00:39:28,403
‫הוא יצא החוצה וקטף כמה חינניות צהובות,‬

555
00:39:28,483 --> 00:39:31,803
‫הניח אותן על המגש, והביא אותו עם…‬

556
00:39:32,483 --> 00:39:34,803
‫היה לו פשוט כל כך אכפת ממני.‬

557
00:39:35,883 --> 00:39:37,723
‫"אימא, את תהיי בסדר", הוא אמר.‬

558
00:39:37,803 --> 00:39:39,803
‫"הינה, את צריכה לאכול."‬

559
00:39:40,683 --> 00:39:45,203
‫אני אומרת לכם, הוא תמיד התנהג אליי מדהים.‬

560
00:39:51,603 --> 00:39:54,123
‫פספסתי הרבה זמן עם אנתוני.‬

561
00:39:55,523 --> 00:39:56,563
‫כי הייתי…‬

562
00:39:58,043 --> 00:39:59,723
‫הייתי חייבת לברוח מכאן.‬

563
00:40:01,043 --> 00:40:02,363
‫ו…‬

564
00:40:04,603 --> 00:40:06,283
‫לא יכולתי לקחת אותו איתי.‬

565
00:40:09,923 --> 00:40:11,443
‫אני יכולה לומר בכנות‬

566
00:40:12,483 --> 00:40:15,443
‫שאם לא הייתי נוטשת אותו כשנטשתי אותו,‬

567
00:40:15,523 --> 00:40:18,083
‫כשהשארתי אותו עם המשפחה שלי…‬

568
00:40:21,003 --> 00:40:22,883
‫כי הם התייחסו אליו כאל ילד רע.‬

569
00:40:24,683 --> 00:40:27,163
‫והוא יודע שאני אף פעם לא אמרתי לו שהוא רע.‬

570
00:40:28,843 --> 00:40:29,803
‫אתם מבינים.‬

571
00:40:31,243 --> 00:40:35,923
‫אני חושבת שהייתה לזה השפעה עמוקה.‬

572
00:40:39,803 --> 00:40:42,363
‫זהו זה, אני לא יכול לעשות את זה יותר.‬

573
00:41:04,803 --> 00:41:08,923
‫אין לי רגשות טינה כלפי המשפחה שלי‬

574
00:41:09,003 --> 00:41:13,683
‫בגלל הטעויות שהם עשו כשגידלו אותי.‬

575
00:41:14,443 --> 00:41:15,883
‫אתם יודעים, אני…‬

576
00:41:16,803 --> 00:41:19,963
‫אני מתאר לעצמי שהם לא ידעו שאפשר אחרת.‬

577
00:41:22,003 --> 00:41:25,683
‫- שלושה חודשים לאחר הריאיון הראשון עמו, -‬

578
00:41:25,763 --> 00:41:29,003
‫- הסכים אנתוני סטנדיפר‬
‫לענות על שאלות נוספות -‬

579
00:41:31,443 --> 00:41:34,683
‫אני לא רוצה להפיל ‬
‫את האחריות רק על החינוך שקיבלתי.‬

580
00:41:34,763 --> 00:41:37,563
‫הייתה לו בהחלט השפעה רבה, אבל‬

581
00:41:37,643 --> 00:41:39,283
‫עליי לקחת אחריות,‬

582
00:41:39,363 --> 00:41:45,043
‫כי בזמן שביצעתי את הפשע הזה, הייתי בן 25.‬

583
00:41:45,123 --> 00:41:50,163
‫ולכן, ידעתי מה ההבדל בין טוב ורע,‬
‫וידעתי שמה שאני עושה זה רע,‬

584
00:41:50,243 --> 00:41:51,643
‫כלומר, הייתה לי בחירה,‬

585
00:41:51,723 --> 00:41:53,963
‫ובחרתי לא לעשות את הדבר הנכון.‬

586
00:41:54,443 --> 00:41:57,203
‫- סטנדיפר, איי‬
‫1113010 -‬

587
00:41:57,283 --> 00:42:03,923
‫איך אני יכול לקחת ‬
‫את חייו של אדם אחר בלי הצדקה…‬

588
00:42:04,603 --> 00:42:06,763
‫בלי היגיון ובלי סיבה,‬

589
00:42:06,843 --> 00:42:08,643
‫ולא להתחרט על כך?‬

590
00:42:09,483 --> 00:42:13,763
‫לחשוב שאני יכול להרוג אדם,‬

591
00:42:13,843 --> 00:42:19,523
‫רק כי הוא ראה את הפנים שלי, זה מגוחך.‬

592
00:42:19,603 --> 00:42:22,123
‫ואני…‬

593
00:42:24,323 --> 00:42:27,243
‫לא מצליח להבין מה‬

594
00:42:27,323 --> 00:42:30,403
‫תסלחו לי על השפה,‬
‫מה, לעזאזל, היה לא בסדר איתי?‬

595
00:42:31,563 --> 00:42:35,483
‫וכדי לקבל החלטות כאלה, אתם יודעים…‬

596
00:42:37,323 --> 00:42:39,603
‫זה פשוט מעורר גועל.‬

597
00:42:43,483 --> 00:42:45,483
‫אני מתנצל מעומק הלב…‬

598
00:42:48,923 --> 00:42:54,123
‫הלוואי, בכל יום אני מייחל‬
‫שהייתי יכול לחזור לאחור ולעשות משהו אחרת.‬

599
00:42:58,283 --> 00:43:01,803
‫- סטנדיפר יהיה זכאי ‬
‫לשחרור על תנאי בשנת 2055 -‬

600
00:43:01,883 --> 00:43:06,603
‫- כשיהיה בן 70 -‬

601
00:43:08,003 --> 00:43:12,123
‫המחשבות שלי על אנתוני סטנדיפר כאדם‬

602
00:43:12,683 --> 00:43:15,523
‫הן שהוא רוצח פסיכופת שרצח בדם קר.‬

603
00:43:16,043 --> 00:43:17,803
‫הוא הוציא להורג את בוורלי.‬

604
00:43:17,883 --> 00:43:19,883
‫לאחר שהוא הוציא אותה להורג,‬

605
00:43:20,763 --> 00:43:24,523
‫הוא חזר למכונית עם שותפיו לפשע ואמר ש…‬

606
00:43:24,603 --> 00:43:26,603
‫זה עוד חריץ בחגורה שלו.‬

607
00:43:27,923 --> 00:43:31,043
‫כלומר, יש אפשרות סבירה שהוא רצח בעבר.‬

608
00:43:34,403 --> 00:43:36,763
‫מעולם לא רצחתי אף אדם קודם לכן.‬

609
00:43:37,603 --> 00:43:42,923
‫אני חושב שאם זה היה נכון,‬
‫היו מרשיעים אותי ברצח נוסף.‬

610
00:43:43,643 --> 00:43:48,803
‫אני חושב שזאת רק דרך להציג תמונה מסוימת‬

611
00:43:48,883 --> 00:43:50,803
‫וניסיון להכניס אותי לקופסה.‬

612
00:43:50,883 --> 00:43:54,203
‫כל השוטרים שהיו מעורבים בחקירת התיק‬

613
00:43:54,283 --> 00:43:57,523
‫הכירו אותה כי הם עבדו איתה.‬

614
00:43:57,603 --> 00:44:00,443
‫הם אמרו שהיא הייתה כמו אימא בשבילם.‬

615
00:44:00,523 --> 00:44:04,723
‫לכן אני חושב שלבלש יש רגשות כל כך חזקים.‬

616
00:44:05,323 --> 00:44:07,523
‫אני לא יכול לשנות דעות.‬

617
00:44:07,603 --> 00:44:12,883
‫אבל אני יכול לשנות את ההתנהגות שלי,‬
‫בכך שאהיה…‬

618
00:44:13,923 --> 00:44:15,683
‫אדם טוב, אם אפשר לומר.‬

619
00:44:16,203 --> 00:44:18,843
‫אבל אם אני כאן, איך אנשים יוכלו לדעת…‬

620
00:44:19,643 --> 00:44:22,563
‫אם הפכתי לאדם טוב?‬

621
00:44:22,643 --> 00:44:25,043
‫איך תוכלו לדעת שהשתניתי?‬

622
00:44:25,123 --> 00:44:28,083
‫אני יכול לשבת פה ולומר לכם את זה. אבל…‬

623
00:44:29,483 --> 00:44:34,003
‫אתם לא תדעו עד שאשתחרר, נכון?‬

624
00:44:34,523 --> 00:44:38,083
‫עד שאהפוך לחבר מועיל בחברה.‬

625
00:44:38,163 --> 00:44:44,283
‫אני צריך לעשות ‬
‫את הדבר הנכון בכל יום ופשוט…‬

626
00:44:45,483 --> 00:44:47,163
‫לדעת שזה מספיק טוב.‬

627
00:44:52,123 --> 00:44:53,363
‫- בהמשך עונה זאת… -‬

628
00:44:53,443 --> 00:44:56,043
‫כאן אני חי, כאן אני קיים.‬

629
00:44:56,123 --> 00:45:00,603
‫הנפתי את הסכין מעל לכתף שלו,‬
‫ותקעתי אותה בצווארו.‬

630
00:45:01,403 --> 00:45:03,683
‫הייתי מבועת. עכשיו רצחתי מישהו.‬

631
00:45:04,243 --> 00:45:06,403
‫הדבר הכי מפחיד הוא לדעת שמישהו…‬

632
00:45:06,483 --> 00:45:07,603
‫- צו‬
‫דונהיו ג'בון -‬

633
00:45:07,683 --> 00:45:09,123
‫מחזיק את חייך בידיו.‬

634
00:45:09,883 --> 00:45:12,643
‫מה שמחזיק את הפנים שלי ביחד‬
‫זה לוחיות מתכת.‬

635
00:45:13,203 --> 00:45:15,283
‫אני אדם מסוכן, מאוד מסוכן.‬

636
00:45:15,843 --> 00:45:20,163
‫לא אמרתי שאני הרגתי את האנשים האלה,‬
‫אמרתי שהם מתו בגללי.‬

637
00:45:21,283 --> 00:45:22,323
‫אני מי שאני…‬

638
00:45:23,403 --> 00:45:24,283
‫רק רוצח.‬

639
00:45:49,443 --> 00:45:54,443
‫תרגום: שלמה ליברמן‬